סיפורים // אוננות

הקיץ של 1993 היה חם במיוחד. אני זוכר איך הגעתי לבית של תמר אחרי הצהריים, התיק שלי מלא בספרי לימוד שלא התכוונתי לפתוח. הוריה יצאו לסידורים והבית השקט הדהד רק מצלילי המזגן שהתאמץ לקרר את האוויר הכבד.תמר ישבה על השטיח בחדרה, רגליים משוכלות, ובין דפי המחברת שלה הבחנתי בספר קטן...

זו פעם ראשונה שאני כותב. אם אתם מחפשים קוביות בבטן ושדיים גדולים אז כדאי שתדלגו לסיפור הבא. אני רופא בכיר בבית חולים מרכזי. גבר מכסיף ומיושב. אחד שאוהב את המקצוע ואוהב ללמד מתמחים, כזה שמתקשרים אליו בלילה כשיש בעיה מורכבת. אגב קוביות, פעם היו לי, כיום אני שומר על עצמי...

תנשק בצוואר. בהתחלה נשיקות מתוקות ואז פתוחות ורטובות יותר, שואבות יותר. תאחוז בעדינות את החיבור של הלסת והצוואר בצד השני וביד השנייה תלטף את המותן. תעלה את הנשיקות מעצם הבריח לאט עד מתחת לאוזן, שם הכי נעים. תן לי להרגיש טיפה את השיניים. נשיקה קצרה בשפתיים ותתחיל לרדת למטה, לאט....

האישה עטורת כיסוי הראש הגדול החרדלי עמדה על הבמה באולפנה באחת משיחות ההכנה של הבנות לקראת החיים שלאחר האולפנה, כשיתחתנו. פניה היו רכות ונעימות, אך דבריה קשים וחודרים כמו סכינים ללב הנערות התמים. כל השיחות בשנה האחרונה עסקו בניפוץ תקוותיהן של הבנות הצדיקות לעתיד זוהר והכנה לקראת הכאב המתלווה לחיים...

יש מצב שאיזה 10 שנים חגי לא נסע בטרמפים. כמעט מיד אחרי שהוא ויסכה התחתנו הם קנו רכב קטן ומצ׳וקמק (שהשתדרג בינתיים לקורולה 2019) ופרק הטרמפים בחיים שלו הסתיים. אבל וואו כמה חוויות והרפתקאות היו לו בטרמפים… ככה זה כשאתה במקור מיישוב בשומרון.אבל אתמול בדרך לעבודה, רכב עם נהג שהיה...

עליתי על האוטובוס בשעה מאוחרת אחרי יום מתיש, כל הנוסעים ישבו עם אוזניות. מקום היה לי רק בספסל האחורי.לידה.בעייתי.אני שומר נגיעה. התיישבתי וניסיתי לא להיצמד. הסתכלתי עליה בחטף. היא הייתה בלונדינית עם שיעור צבוע קלות, עיניה עצומות, פיה פתוח קלות, והיא זזה במין אי שקט. היא לבשה שמלה צמודה וקצרצרה...

זהו המשך לסיפור הדבר האמיתי – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה השעה הייתה שש בבוקר כשמירה התעוררה. הכרית היתה עדיין בין רגליה. היא הרגישה מסוחררת, עם כאב ראש קל ועם תחושה של התעלות. היא נזכרה באירועי אתמול וחווית הלילה ואז התחילו להופיע מחשבות. המחשבות היו מלאות זעם – זעם...

אני עומדת מאחוריך מול הים, רגלי פצועות משברי הצדפים, העיניים פצועות מלהסתכל על גופך. אני לא יודעת איך זה קרה אבל פתאום אני צמודה לגבך, לאחוריך והרגל הימנית שלי בין רגליך, ידיי מלטפות ומעסות את גבך מבלי ששמתי לב והפטמות שלי זקורות כמו גופך. הידיים שלי יורדות למותניך, הגלים מכים...

היום של המשחק זה תמיד יום שמרגש את גילי במיוחד. למרות שזה כבר די שגרתי. עניין שבועי שחוזר על עצמו די בקביעות. ולמרות זאת היא מתרגשת. זה בכלל לא קשור לכדורסל או למשחק עצמו. אלה אף פעם לא עניינו אותה יתר על המידה באופן אישי. גם הבונוס השמן שהייתה מקבלת...

זהו המשך לסיפור תשלום חובות – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה אודליה חלמה בהקיץ בדרכה הביתה, היא היתה מסופקת וחיוך התפשט על שפתיה. ״בא לי עוד״ היא חשבה. ידה, זו שלא היתה עסוקה בנהיגה נשלחה בטבעיות אל מפשעתה, נוגעת בשפתי הנרתיק ומצפה לחמימות שתתפשט בין רגליה. הפישוק של רגליה...

“שאי ברכה” זהרה ההודעה על מסך הטלפון המיושן והשחור שלי. כבר כמה פעמים נחום רצה להחליף לי אותו לגירסא מתקדמת יותר, עם מסך צבעוני וצילצולים. “תוכלי לשים שם צלצול של “אם אשכחך ירושלים” אמר ושר את אם אשכחך האלמותי של יעקב שווקי תוך שהוא פורס ידיים רחבות אל קהל דמיוני. “לא תודה נחומי, אני מעדיפה את המכשיר שלי” אמרתי, מנסה...

זהו המשך לסיפור דניאל השותפה – חלק ג ומומלץ לקרוא אותו תחילה. בימים הבאים הייתי עסוק במחשבה אחת בלבד, באיזו דרך לפעול  כדי שדניאל תהיה שלי. לרגע עלתה לי המחשבה לפעול בדרך ישירה ובוטה, לחכות ללילה שבו אראה את דניאל מאוננת ואז להיכנס באמצע לחדרה ולפתות אותה. למרות שהפנטזיה הזאת...

“תגיעי למשרד שלי, החבילה הגיעה.” כעבור כרבע שעה אופק נקשה בדלת, פותחת את הדלת למחצה.“רצית לראות אותי?” היא שאלה, מוסיפה בהטעמה, “אדוני?”הרמתי את המבט מהמסך אליה, לבושה בחליפה אפורה צמודה, חצאית קצרה, וחולצה לבנה מכופתרת שמשאירה בקושי מקום לדמיון מה מתחבא מתחת.“קצת יותר מלראות, כנסי.” אמרתי בקול סמכותי. הצבעתי לעבר...

קראתי את הסיפור הזה לפני כעשר שנים איפשהו באינטרנט, לא זוכר באיזה אתר זה היה, הדפסתי אותו אז ונתקלתי בזה לאחרונה, עשיתי חיפוש באינטרנט ולא מצאתי זכר אליו, אז החלטתי להקליד אותו ולשלוח לכם רציתי לשתף אתכם במשהו שקרה לי לפני כמה שנים, אנסה לעשות זאת בעברית על אף שזו...

אני שונא להיות בבית כשיש עוזרת, לא משנה איפה אני נמצא אני מרגיש שאני מפריע. אבל היה מקרה מאומת במשרד וביקשו לעבוד מהבית בשבועיים הקרובים. הילדים כבר במסגרות ואישתי מתארגנת לצאת. היא מודיעה לי שחנה לא מרגישה טוב. ״מעולה!״ אני חושב לעצמי אוכל לעבוד בשקט. היא ממשיכה – ״אז היא...

זהו המשך לסיפור הדירה החדשה – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה הימים הבאים היו רגועים יחסית, הספקתי כבר לסדר את הדירה כמו שאני אוהבת ואת כל הבגדים ושאר הדברים לתוך הארונות. מידי פעם אריאל בדק לשלומי אם זה בשיחה קצרה או בהודעה. בגדול הכל הרגיש כל כך טוב, הרגיש...

הם הכירו במסגרת השתלמות. אלי, בן 34, נשוי באושר ממושב בצפון, מטר שבעים וקצת, רחב וחזק, אחד שלא מתעסקים איתו, קרחת וזקן, שפתיים בשרניות ועיניים שחודרות טנקים. נטע, ירושלמית, נשואה. 1.75, גוף של אישה כמו בספרים, נשית ,סקסית, למרות שהתלבשה בצניעות היא ידעה שרוב הגברים לא יכולים שלא לבהות בה....

זהו המשך לסיפור האנגאובר -חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה עברו חודשיים מאז שעשיתי לעצמי בושות עם תומר. אנחנו כמובן נפגשים מידי יום בעבודה, ולא דיברנו על אותו לילה כמעט בכלל, חוץ ממשהו קטן שקשור לשיר, הבחורה שהוא יוצא איתה. אני מניחה שהוא לא רוצה לגרום לי להרגיש לא בנוח....

היינו בשמינית, השנה הייתה 1990. חגגתי בסוכות את יום הולדתי ה-18 ולפניי עמדה שנה נוספת בתיכון בבגרויות ובבטלה. בקיבוץ פותחים כיתה כל שנתיים, כך שיצא לי לסיים תיכון בגיל 19. הייתי תלמיד מצטיין, לא הייתי צריך להתאמץ במיוחד בלימודים, אולי טיפה בדקדוק וספרות אבל ביתר תשע ממוצע. בקיבוץ לצד הלימודים...

אני לא ממש זוכרת מתי זה התחיל אז אני אפתח בהקדמה. הייתי בת 19 וכמעט באמצע שירות לאומי כשבת דודה שלי התקשרה אלי וסיפרה לי על הבחור המושלם ובלה בלה בלה. קבענו להיפגש כשאני בחוסר מוטיבציה. משם זה המשיך לעוד מפגש ועוד יציאה לסרט ואחרי חצי שנה, חודש אחרי שסיימתי...