סיפורים // השפלה

תומר לא היה מהמר כפייתי, אבל הוא ידע את המשחק. הוא לא היה גאון, אבל הכיר את השולחן – תנועות קטנות של היריבים, מבטים חמקמקים, זיעה על המצח. הוא תמיד ידע מתי לסגת. אבל בלילה ההוא, הוא היה עיוור. הוא חשב שהוא רואה הכל, אבל לא ראה כלום. ההזמנה הגיעה...

“מה את?” אתה שואל אותי כשאני נכנסת.“השפחה שלך” אני עונה בלי להסס. “ומהם התפקידים שלך?” “לציית לך, לענג ולשרת אותך”“ויש גבול שלא תרדי אליו כדי לשרת אותי?”“אין גבול.”“טוב מאוד”, אתה אומר, “אבל לא מספיק להגיד, צריך גם לעשות. היום נחנך אותך להיות משרתת טובה ולעשות את כל עבודות הבית ואני בהחלט מתכוון...

“פשוט היית חייבת להביך אותי הא!?” הוא צועק עליי ומצליף. “אני ביקשתי ממך יפה!” הוא שואג ומנחית עליי צליפה נוספת. כל צליפה סוחטת ממני צרחה שנבלעת בגאג גדול ואדום. אני קשורה בידיי לחוט שמשתלשל מהתקרה, בחולצה פתוחה וסט תחרה סגול. האדון שלי עומד מולי והוא רותח מזעם. “כל חבר המנהלים!...

שני בחורים העמידו אותי על בימת עץ רקובה, מלוכלכת בצואה של יונים, מביטים בתאווה על גופי שהיה מכוסה רק בשמלת קש דקה. אבא שלי נכנס למחסן.“אל תעשי לנו בושות, שמעת?!” אמר באיום, והצליף עם שוט רכיבה על החזה שלי.“כ-כ-ן” מלמלתי, כמעט בוכה.“מה אמרת?!” צרח, ומשך בשערי הבלונדיני.“כן אדוני!” אמרתי חלושות....

השני לאוקטובר, 2053 אני זוכר את היום בו הודיעו שוב על הארכת השירות הצבאי. ראש הממשלה יאיר, שהעדיף את הכינוי בן-כוסבא בר יאיר, כאילו נהנה לכנס מסיבת עיתונאים בה הכריז שבעקבות המלחמה המתמשכת עם פרות הבשן היושבות בישראל, על טובי בנינו להתאחד לקראת המאבק ולתרום למדינה עוד כמה משנותיהם היפות...

הפגישה היום היא שונה מתמיד. שנינו כאן ביחד, אבל אנחנו יודעים שמשהו שונה ואחר הולך לקרות. אתה מצווה עלי להתפשט, נשאר בבוקסר וחולצה, ונותן לי למצוץ לך קצת, ככה כדי להרגיע את המצב. מסכה עם דמות של כלבה מצוירת עליה מונחת בצד וכמה דקות אחר כך אתה אומר לי לעטות...

מצאתי את עצמי פתאום אחרי 20 שנות נישואים, גרוש בן 40, חי לבד בדירת שני חדרים מצ׳וקמקת, לא זוכר כבר מי אני, אבוד לגמרי. במשך החודשים שאחרי הגירושים מתהלך כמו זומבי מהבית לעבודה ומהעבודה הביתה, יושב בערב לבד, אוכל מקופסאות אוכל מוכנות ושותה אלכוהול, בוהה בטלוויזיה באיזה עוד זבל שמשודר,...

אתה מתקשר אלי מהדרך ושואל האם אני רוצה שתביא משהו לאכול או לשתות. יפה מצידך. ביקשתי קפה ומאפה לעכשיו וקולה בבקבוק זכוכית להמשך. “דווקא בבקבוק זכוכית?” “בטח, זה הכי טעים, את זה אני הכי אוהבת”. “עוד נראה”, אתה עונה ולא מפרש. “ועכשיו, תגיעי, תתפשטי, ותחכי לי על ארבע כשהתחת שלך...

“חייבים לנסות את זה לפחות פעם אחת”. “נוכל לצאת משם בכל רגע שנרצה”. כך במשך כמה שבועות לפני הנסיעה שלנו לפריז, ניסיתי לשכנע את אשתי שנלך יחד לגלורי הול. אקצר מאוד בהקדמה. אני ואשתי נשואים באושר והילדים כבר גדלו. אשתי עורכת דין ואני סמנכ”ל פיתוח בחברת היי-טק. בעבודה אני מנהל...

תמונה 1 פ׳, בשמלה המחמיאה לגזרתה המושלמת העבירה בוקר בבית הקפה ברח׳ בזל, עובדת על המחשב הנישא תוך לגימת קפה מהביל ואכילת סנדוויץ’ ביס טעים. לפתע, המלצרית הצעירה ששרתה אותה הניחה לפניה דף מקופל ואמרה – ״ביקשו ממני להעביר לך״. פ׳ התפנתה מהמחשב והציצה בפתק שהיה כתוב בכתב יד נאה....

המזוודה עמדה להתפקע, עומדת לידי מחכה גם היא לצאת כבר לסוף השבוע המפנק. הבוס, כדי להחזיר אותי למציאות, להזכיר לי שזו נסיעת עבודה, שם יד על כתפי והזכיר לי שעליי לעשות הכל כדי שזכיינית חברת הרכב היוקרתית תסגור את מסע הפרסום אצלנו. שטויות, תכננתי להבריז מכל ההרצאות. ללכת רק לזו...

“אני בכנות כבר לא יודע איך לעזור לך, נכשלת ותצטרכי לעבור את כיתה י׳א שנית”. טליה עמדה המומה אל מול המורה שלה למתמטיקה, חסרת מילים. לאחר מספר שניות של שתיקה שהרגישה שאינה יכולה עוד לשאת, ניסתה שוב באופן נואש לדבר אל ליבו של מר ירון. “המורה, אני מתחננת בפניך…המבחן שלך...

לאחר שהורשעתי וניתן גזר דיני, נכלאתי באחד מבתי הכלא ולאחר קליטה ראשונית הובלתי אזוק בליווי שני סוהרים במסדרון ארוך כשבשני צידיו דלתות ברזל כחולות. ההליכה במסדרון הארוך הזה נמשכה עבורי כמו נצח עד שאלה נעצרו ליד תא מספר 423. הם פתחו את הדלת ו”איחלו לי בהצלחה”. דלת הברזל נסגרה אחריי...

הוא ביקש ממני, יותר נכון דרש ממני להיות מוכנה ב16:00 בדיוק, וכך קרה, בשעה 16:00 ישבתי על ארבע ליד הדלת. עירומה, רק מגפיי שפיץ שחורות לרגליי. השעה רבע לחמש ואני שומעת את דלת המעלית נפתחת, מתרגשת מאוד אחרי המתנה ארוכה, אני כל כך זקוקה לליטוף שלו. פותח את הדלת ונכנסת...

כבר כשהגעתי לפנימייה הייתי חרמן עליו, הוא היה בעל מבנה גוף רחב, גבוה מאד, והכי חשוב – משינה משותפת איתו בחדר הבחנתי כי יש לו זין לא קטן בכלל, הוא תמיד היה מסתובב בחדר עם מכנס קצר שהיה קטן עליו בכמה מידות ולא השאיר הרבה מקום לדמיון, זהו ג’ק, גבר...

את גיא הכרתי בכלוב. אז בת 19, לא הצלחתי להכיל עוד את סקרנותי והחלטתי לפתוח משתמש באתר. תמיד ידעתי שנועדתי להיות שפחה, משהו בזה מאוד קסם לי, היכולת להירגע ולתת למישהו אחר להוביל, בבטחה; קצת כמו דמות אבהית, בלי לחץ או היסוס. ההרגשה הממכרת של נתינת 100% התמסרות והענקה, והאושר...

זהו המשך לסיפור קפיצה קטנה לחו״ל – חלק ד ומומלץ לקרוא אותו תחילה בקושי רב, אבל לבסוף מנשה סיים את הצלחת. המלכה תפסה ברצועה והוליכה אותו על ארבע אל המקלחת. “תרימי רגל אחת ותשתיני כמו כלבה, כלבה עם זין, חחחחחחח” הרב מנשה היה נבוך וכמעט ולא הצליח להשתין. “כלבונת, אנחנו יוצאות עוד...

זהו המשך לסיפור קפיצה קטנה לחו״ל – חלק ג ומומלץ לקרוא אותו תחילה המלכה יצאה והחדרנית נשארה, מנשה נשאר קשור לרגלי המיטה. החדרנית התחילה לסדר את המיטה ודי בעדינות הזיזה עם הרגל את הרב הקשור למיטה מצד אחד לצד שני, כדי שלא יפריע לה. פתאום החדרנית שמה לב שהזין שלו...

זהו המשך לסיפור קפיצה קטנה לחו״ל – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה שעות רבות שכב הרב קשור ואזוק, הפה שלו מלא בתחתונים של המלכה, הפלאג עדיין ממלא את חור התחת שלו והזין שלו לחוץ בתוך המתקן המיוחד. אבל הכי גרוע, הכאב בפיטמות התחיל להיות בלתי נסבל. הרב החליט להסתכן...

זהו המשך לסיפור מיכל – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה הגיע הערב. ערן צלצל והודיע שהשאיר את הילדים לישון אצל סבא וסבתא ושאתארגן כי הוא לוקח אותי למסעדה האהובה עלי. אפילו לא זכרתי שזהו יום ההולדת שלי, הרהתי לעצמי מתוך רחמים עצמיים והשפלה על מה שעברתי רק לפני כמה...