חייבת לסגור את העסקה

המזוודה עמדה להתפקע, עומדת לידי מחכה גם היא לצאת כבר לסוף השבוע המפנק.

הבוס, כדי להחזיר אותי למציאות, להזכיר לי שזו נסיעת עבודה, שם יד על כתפי והזכיר לי שעליי לעשות הכל כדי שזכיינית חברת הרכב היוקרתית תסגור את מסע הפרסום אצלנו.

שטויות, תכננתי להבריז מכל ההרצאות. ללכת רק לזו שבה מר גרוסמן הזה מרצה, לעשות לו קצת עיניים במהלך ההרצאה שלו ובסוף ההרצאה להחמיא לו. כן וזהו, השיטה הוכחה, הזקנים האלה מתים על עצמם ולא חושבים לרגע שהיפיופה הצעירה בחיים לא הייתה מביטה לעברם אילו לא הייתה רוצה למכור להם משו. כשהם קולטים, הם מקווים לזכות בעוד תשומת לב מצדי.

זהו, הבוס שחרר, יצאתי סוף סוף לדרך. פתחתי את הגג באוטו, חיברתי את הטלפון כדי שתהיה לי מוזיקה טובה ונסעתי במהירות כששיערי מתבדר ברוח ואני שרה לי בקולי קולות.

הגעתי לחדר המלון ושמתי שעון מעורר שיעיר אותי בזמן להרצאה של מר גרוסמן.

אחרי שינה מתוקה, לבשתי שמלה צהובה וקטנה שתדגיש את השיזוף שלי. השמלה ישבה עליי מעולה. הדגישה את הטוסיק העגלגל, הגוף היחסית קטנטן והחזה המפואר שלי. שמתי סנדלי פלטפורמה, שפתון כמעט שקוף וקוקו גבוה. כך לא נראתי מתאמצת אבל עדיין כוסית על.

הגעתי לאודיטוריום ההרצאה וגיליתי להפתעתי כי מר גרוסמן הזקן לא הגיע, הוא שלח את בנו- יורש העצר השחצן. שטויות, גם את היפיוף הזה אני יכולה להפיל. משכתי קצת את המחשוף כלפי מטה והתיישבתי בין השורות הראשונות.

במשך ההרצאה שרון גרוסמן לא העיף אליי אפילו מבט. ניגשתי אליו בסיום ההרצאה לחצתי את ידו, פתחתי את פי כדי להתחיל להתחנף והחצוף פשוט הסתובב והלך לו. בלעתי את גאוותי ורצתי אחריו.

“שרון”
“כן?” הסתובב אליי, כשהוא עדיין מקליד במרץ בטלפון שלו.
“רציתי לומר שמאוד נהנתי בהרצאה שלך”.
הוא הרים מבטו אליי, סקר אותי מכף רגל, כשהוא מתעכב על שדיי.
“מה את צריכה?”
“כלום.. זאת אומרת..” בחיים לא הרגשתי מבולבלת כל כך, “אולי יש לך זמן לשבת על איזה קפה?”
“אין לי”.

וואו. לא ציפתי לזה. נזכרתי בבוס שסומך עליי והבנתי שאני חייבת הזדמנות נוספת לדבר איתו. ניסיתי לחשוב מהר, למצוא מהלך שייתן לי עוד כמה דקות עם השחצן הזה.

הוא הפתיע אותי כשאמר “יודעת מה? תגיעי אליי לחדר בתשע, אני צריך לסגור כמה דברים לפני שאני נוסע, אולי יהיו לי כמה דקות”.

חזרתי לחדר והבנתי שאני חייבת להחתים אותו ולא בעזרת המראה שלי. התחלתי לנאום לעצמי בחדר על יתרונותיה של החברה שלנו ובלה בלה.את השמלה הצהובה החלפתי בשמלת מיני שחורה עם גב פתוח. צנועה יותר, משדרת רצינות. שיער פזור, איפור עדין, על עקבים לא ויתרתי, אולי הרגליים הסקסיות שלי בכל זאת יסייעו במשהו.

דפקתי על דלת חדרו והוא היה באמצע שיחה באנגלית, מורה לי באצבעו להתיישב על הכורסא. החצוף המשיך לנהל את השיחה עוד כעשר דקות תוך התעלמות מוחלטת ממני. התחלתי להכנס ללחץ, מקיימת בראשי דיונים בעד ונגד החברה שלנו. הרגשתי את הדופק עולה לי ואת פי מתייבש.

הוא סוף סוף סיים את השיחה.

“כן אה…?”
“נטע”.
“נטע, למזוג לך לשתות?”
“מים”.

הוא הוציא שתי כוסיות וויסקי, שם קרח והוציא מהמיני בר בלו לייבל. התבלבלתי, כבר לא ידעתי באיזו טקטיקה לנקוט. שתיתי את הוויסקי, נזהרת שלא להשתעל והרגשתי איך החמימות שלו מתפשטת בגופי ונוסכת בי בטחון.

שרון התיישב מולי, “הבנתי מהבוס שלך שתעשי הכל כדי להחתים אותי”
רגע, מה???
“אז לפני שאני חותם אני רוצה שתסכימי שאעשה בך כרצוני הערב”.
באתי להתרומם מהספה ולעזוב את החדר, אבל הוא הושיב אותי בחזרה ביד חזקה והראה לי את מכשיר הטלפון שלו, כשהבוס שלי נמצא על הקו.

“נטע תעשי טובה”, אמר הבוס, “תעשי מה שצריך ותסגרי את העסקה הזו, מבטיח לך בונוס טוב וקידום”.
שרון ניתק והסתכל עליי.

התעצבנתי. רתחתי. לקחתי עוד לגימה מהוויסקי והחלטתי שאני לא זונה, אני יוצאת. פניתי לכיוון הדלת ושרון תפס אותי מאחור, הרגשתי אותו צמוד אליי במחשוף שבגבי. יד אחת עלתה במעלה ירכי והשניה חפנה את שדי הימני.

הוא לחש לי באוזן “נטע.. אז בשביל מה הייתה השמלה הצהובה?”
אני מודה שזה חירמן אותי. הוא שידר עוצמה ושליטה. הוא קלט את ההיסוס שלי והצמיד אותי לקיר בנשיקה תובענית ופולשנית.
הרגשתי תחילתה של רטיבות בין רגליי.

“אז מה את אומרת?תהיי שפחת המין שלי הלילה?”
רעד עבר בגופי.
“לא”, לחשתי.

הוא העלה את היד שלו אל בין רגליי ולחש לי באוזן “הגוף שלך רוצה אחרת” והחדיר אצבע קרירה אל התחתון שלי, מלטף את השפתיים, נוגע לא נוגע. השתחררה לי אנחה קלה, אך ניסתי להזיז את היד שלו. הוא בתגובה הכניס את כל כף היד ומחץ לי את הכוס. זה היה משפיל, כואב ומענג בו זמנית.

“תכנעי לי”.
“לא”.

הוא התחיל לשפשף ואני ניסיתי להצמד לקיר.
“תכנעי נטע, תכנעי יא זונה”
זה התחיל להכאיב לי ודמעות ירדו מעיני, הוא ליקק את הדמעות שלי והמשיך לשפשף לי את הכוס במרץ. לפתע הוציא את היד. הראה לי כמה היא רטובה והגיש לי את כוס הוויסקי שלי. תפסתי אותה, רועדת כולי, ורוקנתי את תוכנה לגרון.

הבנתי ששרון לא באמת יתן לי לצאת, ושהוא לא באמת מחכה לאישור ממני כדי להשתמש בגופי, המליונר הזה רגיל לקבל כל צעצוע שהוא רוצה.

הוא נעמד מולי.
“תורידי את השמלה נטע”.
בידיים רועדות ניסתי לפתוח את הרוכסן מאחור וכשלתי.
“נו, זונה, הכוס שלך מחכה להמשך טיפול”.

נעצרתי, לא ידעתי מה לעשות. מצד אחד אני מאוד מגורה, מצד שני זה סוג של אונס.
“אני לא אוהב לחכות” אמר בטון מאיים.
פתחתי את הרוסן ונעמדתי מולו בעקבים, תחתונים וחזיה.

הוא ניגש מאחוריי והכניס יד בין ירכיי שהיו צמודות “פשקי רגליים נטע הזונה”.
פישקתי, החזה שלי עלה וירד בהתנשמויות כבדות.
הוא הביא חבל וקשר את ידיי מאחורי הגב. לאחר מכן הביא מספריים וגזר לי את החזיה. השדיים שלי קפצו בשמחה מתוך כלאן. הוא תפס לי בפיטמה, ושאל “נטע את נכנעת?”
“כן”.
“מעכשיו תעני לי ׳כן אדוני׳, ברור?”
הנהנתי עם הראש, כשדמעות מציפות אותי.
“אני לא שומע”.
“כן, אכנע לך” עניתי בבכי.
הוא צבט לי את הפיטמה בחוזקה “לא ענית ׳כן אדוני׳”.
“סליחה אדוני”.

זה היה כל כך משפיל וכל כך מגרה.
“תאמרי לי ׳אני לרשותך אדוני, אני הזונה שלך׳”.
“אני לרשותך אדוני, אני הזונה שלך.”

הוא הוביל אותי אל החלון המשקיף אל הברכה, הצמיד אותי כך ששדי נמעכו אל הזכוכית הקרה. הודיתי שזה לילה ואין שם אנשים והתפללתי שאף אחד אינו מבחין בנו.

“את זונה, את רוצה שכולם יראו את הציצים היפים שלך” כאילו קרא את מחשבותיי והתריס בי. כשאני צמודה לחלון, הוא משך לי את התחתון, כך שהוא חדר בין השפתיים. רציתי את היד הגדולה שלו שם שוב. הוא גרר אותי באמצעות התחתונים אל המיטה, השכיב אותי על הגב וחפן בידיו את שדיי הקפואים. מגע ידיו החמות חרמן אותי ורציתי שייגע לי כבר בכוס.

הוא קם, משאיר אותי על המיטה שלו. הוא הביא את כוס הוויסקי שלו. בבת אחת הוא פישק לי את הרגליים עד כאב וקרע לי את התחתונים. השתוקקתי שייגע בי כבר. רציתי את החום שלו בין הרגליים שלי.

הוא הוציא מכוס הוויסקי קוביית קרח אחת ושם בפיו.

הוא התקרב אל הכוס שלי עם הפה ואני לחשתי “בבקשה אדוני, בבקשה נשק אותי”. הוא החדיר את הקרח לכוס שלי ואני התכווצתי וסגרתי מיד את הרגליים. הוא תפס לי אותן בכח ופתח. הרגשתי את הקרח בפנים, מרגש אותי ומכאיב לי. הוא הוציא עוד קרח ודחף. הפעם לא סגרתי רגליים. נשכתי שפתיים ובכיתי בשקט. הוא שפך על הכוס שלי את הויסקי והתחיל ללקק אותי בלשונו החמה.

הרגשתי שאני משתגעת. הקרח נמס בתוכי ויצא החוצה והוא ליקק וליקק בלהט. התחלתי לגנוח בקול, והוא הפסיק.
“אסור לך להוציא קול אלא אם כן אני אומר לך”.
“סליחה”.
“לא אמרת ׳סליחה אדוני!׳ לכן תיענשי”.

הוא הביא את בקבוק הויסקי, החדיר את הפיה הקשה והקרה אל הכוס שלי, זה כאב אבל שתקתי. הוא הטה את הבקבוק והרגשתי שהויסקי חודר אליי, קר וקצת צורב, כשהרגשתי שתכף אתפוצץ הוא הוציא את הבקבוק. הויסקי לא הפסיק לנזול ממני והוא שתה לו ממני בלגלוג והנאה.

לפתע הוא השכיב אותי על הבטן. הרים לי את הישבן כך שכל הכוס הנפוח שלי היה חשוף בפניו, והחדיר לי אצבעות בעדינות.
“תגנחי” גנחתי והשתוקקתי כבר לזין שלו.
הוא הוציא את האצבעות והרגשתי שאני משתגעת.

“לזיין אותך כלבה?”
“כן אדוני בבקשה”.
“תכף”.

הוא הביא משהו קר והכניס לפי הטבעת. זה כאב אבל מאוד חירמן.
“את רוצה שיזיינו אותך בשני החורים?”
“כן אדוני”.
״למה נטע הזונה?”
“כי אני זונה אדוני”.

בבת אחת הוא הכניס את הזין הענק שלו לכוס שלי, הרגשתי איך הוא פותח אותי ואיך אני מתכווצת סביבו.
הוא המתין כמה שניות שאתרגל.

“בכל פעם שאנעץ את הזין שלי בתוכך את תצעקי ׳אני הזונה של שרון׳”.
“כן אדוני”.

הוא נעץ ואני התמוגגתי.
“אני הזונה של שרון”.
“אני הזונה של שרון”.
“אני הזונה של שרון”.
“אני הזונה של שרון”.

הקצב עלה ואני התקשתי לצעוק, עוד שתי נעיצות כאלה והתפוצצתי, הגוף שלי רעד בעוצמה שלא חוויתי מימיי והרגשתי מיצים יוצאים מתוכי. הוא יצא ממני, הפך אותי חזרה על הגב, שפשף את הזין שלו והשפריץ בעוצמה על כל הבטן והשדיים שלי.

הוא התיר לי את הידיים וליטף את פניי.
“החוזה חתום על השולחן זונה קטנה”.

הוספה למועדפים שלי