במרחק נגיעה

סוף השקיעה, השמים בצבעים כתומים חמים, הולכים ומתכהים.
רוח קלילה של סוף היום מנשבת ומנעימה את הרגעים.
חוף ים בתולי ומסולע, הגלים סוערים וקוצפים מתקרבים ומתרחקים.
2 רכבים עומדים זה מול זה.
הוא נשען על מכסה המנוע לפני הרכב, אני נשענת על שלי.
אחת מול השני,קרוב קרוב, במרחק נגיעה, ללא אף נגיעה.
מתבוננים בעיניים מצועפות, זה בעיני זו.
התאווה בעיניים, היצר בין הרגליים והתשוקה בידיים.
בלי לומר מילה, יד עדינה מלטפת, אני את שלי, הוא את שלו. היד עוברת על הגוף.
מובכים מהרגע, שקטים וממשיכים, חיוך נמרח על הפנים ועדיין שותקים.
הידיים מדברות, העיניים בוחנות, הידיים מלטפות.
ידי שלי מושטת אל מתחת לשמלה, נכנסת באיטיות ומסיטה את התחתון, פיסת הבד השקופה רטובה עד כלות.
רעד קל מתפשט ברגליי בנגיעה הראשונה.
נשענת על הרכב, מחזיקה את עצמי.
גם הוא, נרעד, נשען.
היד מלטפת ונרטבת, כשמולי המחזה ממשיך.
ידו שלו מושטת אל המכנס, חודרת מבעד לרוכסן, מלטפת את המציץ מתוכו.
רואה את הכיפה הבוהקת.
מסמנת בעיניי שיוריד (אני רוצה לראות).
בתנועה אחת המכנס מופשל.
ידו מלטפת את הזין הזקור, הכל מול עיניי הצופות, מול ידיי הבוחשות בכוס הרטוב.
ידו מטיילת על הזין, מלטפת את הביצים, עולה ויורדת על הזקוף, עיניו בוחנות אותי היטב.
לרגע הן מביטות בעיניי, ברגע אחר הן בולשות באיבריי
בחזה – העולה והיורד עם כל התנשפות
ביד – הנכנסת עוד ועוד למעמקיי, לוחצת על הדגדגן הבולט.
נגיעה ועוד אחת.
עוצרת את קולי, אך לא עוד, מתנשפת, מתנשמת, מהמהמת בקצב של היד העולה והיורדת, הנדחקת והיוצאת.
היד שאותי מענגת כשהוא מענג את עצמו ממולי.
מגורים, רועדים, הברכיים מאיימות לקרוס, נשענים, נאחזים וממשיכים.
הקצב מתגבר, הוא סוחט את הזין, מאונן במלוא כוחו כשטיפה בוהקת אחת ועוד אחת מטפטפות מולי, בשבילי.
כשהוא עדיין צופה בי, צופה בו, מאוננת בכל כוחי.
שנינו ביחד
וכל אחד לחוד
במרחק נגיעה
ללא נגיעה.