יומנה של אנה – חלק א

הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט.

אני נשכבת במיטה, פותחת כפתור בחולצת המדים ונכנסת לדף האינטרנט במכשיר הסמארטפון שלי.
מקלידה את שם האתר האהוב עליי וממתינה שיעלה, אני כל כך אוהבת את הלילות שאני לבד בחדר וכולן במשמרת או בחופשה, אני אוהבת שהחדר כולו שלי ואני יכולה להיכנס למיטה עם עצמי ולהתחרמן קצת. יש! התפרסם עוד סיפור שלו…

30/11 יומני היקר!

אני משתגעת ומתגעגעת אליו מאוד, אני לא מבינה למה הוא שיחק בי ככה. אתמול כמעט וראיתי אותו, ז"א אם הייתי יוצאת למועדון בוודאי הייתי פוגשת אותו. רציתי ללכת, אבל פחדתי לפגוש אותו, רציתי לראות, אבל פחדתי. השתמשתי בתירוץ הכל כך מוכר שאני חייבת לישון מוקדם בגלל הנסיעה המוקדמת לבסיס. נטלי ואורלי כבר לא קונות את זה, הן יודעות שזה בגללו.
אני לא יודעת מה לא עשיתי בסדר, אולי באמת המתנתי יותר מידי עם הנושא, נו אתה יודע על איזה נושא אני מדברת.
כן על נושא הסקס יומני היקר, לזה אני מתכוונת. אולי משכתי אותו יותר מידי, אורלי אמרה לי לא פעם שאני חייבת כבר לעשות את הצעד הזה. היא אמרה לי שבחור כמוהו לא ימתין לי יותר מידי עם כל האהבה, הוא מאוד מבוקש ובכל ערב יש עשרות שרק מוכנות להיכנס איתו ללילה במיטה. אני נזכרת במבטו ובמגע שלו ונהיה לי חם, איך מגע ידו החסונה על עורי העדין היה מחסיר מליבי פעימה, גם עכשיו כשאני כותבת על זה וחושבת על זה נשימתי נעתקת. או יומן יקר שלי, מה עליי לעשות? האם באמת טעיתי או שהייתי צריכה להמשיך לעמוד על שלי? חבל שאינך יכול לענות לי ברגע זה, אני אקרא אותך שוב ושוב ואמצא את התשובה, אני יודעת את זה!
אגלה לך סוד קטן, התחלתי היום לקרוא ביומן נוסף, לא אל תיפגע. מה פתאום יומני היקר, אתה היחידי בשבילי, אתה יומן סודי הכמוס ביותר. זה לא יומן מהסוג שלך, דבר כזה לא הייתי מעיזה לעשות. זה יומן מסוג אמר, יומן של תשוקות. אתה לא ממש מבין את הכוונה, אל תדאג, אסביר לך הכל, הרי אתה יודע שלך אני מספרת את הכל.
ישנו אתר, אתר של סיפורים אירוטיים, אני מסמיקה רק מהמחשבה, אל תקטע אותי, זה רק יקשה עליי לספר לך!
באתר הזה מפורסמים כל מיני סיפורים ושירים אירוטיים של כל מיני כותבים אלמוניים ברשת. התחלתי לא מזמן לקרוא שם סיפורים, הרצון העז אל יהונתן מול הפחד הגדול שלי הביא אותי לחרמנות שלא יודעת שובע, חיפשתי מקומות חדשים ומעניינים לנסות לענג את עצמי בזמן שחשבתי על החתיך שלי, שכבר לא שלי.
שם הכרתי את יומן התשוקות הזה. מה הוא מספר אתה שואל?!
הוא מספר לי על כל הפנטזיות שלו, על מה היה ומה היה רוצה שיהיה, אפילו על הסטיות הכי שמורות שלו, תתפלא זה דווקא הכי הדליק אותי. לפעמים יש לו מן קטע כזה למשוך אותי, לכתוב לי בהמשכים, מתפרסם פרק ואז אני נשארת במתח ומצפה כבר להמשך.
מה שהוא גורם לי להרגיש.. החום שעולה בגופי בזמן שאני קוראת את כתביו, את מילותיו הגסות ביותר, חום גופי עולה וכף ידי נמשכת למקום אחד.

03/12 יומני היקר!

אני חושבת שהגעתי להחלטה, אני חייבת לממש את זה, אני בטוחה שזה יעזור לי. אני קוראת אותו שוב ושוב, קוראת גם אחרים ואחרות, באמת שיש דברים יפים ונהדרים לקרוא, אבל הוא זה משהו אחר, הוא מעביר בי רטט שונה בגוף כשאני קוראת אותו.
הוא מצליח להגיע אליי בדרכים משונות, לפעמים מסוכנות. אני אהיה אמיתית איתך לגמרי, הוא לא מצליח להשכיח ממני את יהונתן לגמרי, זה לא דבר פשוט כל כך, אבל אני מתחילה להרגיש אחרת. שוב לחיות, אני חושבת, הדיכאון ששהיתי בו מתחיל להתפורר, כן אני מרגישה את זה. לדעתי גם אתה מרגיש את זה יומן יקר שלי. אתה קצת עצוב יומני היקר, אתה לא שלם עם כל מה שקורה ביני לבין יומן התשוקות נכון? כל מה שקורה בתוך ראשי מטריד אותך, זה מרגיש לך כמו בגידה, בגידה בך?! אני מסבירה לך בכל פעם מחדש, אין כמותך ולא יהיה, אבל ליומן התשוקות יש משהו שאתה אינך מסוגל לתת לי, תבין אותי. גם אם אתחיל היום לממש את ההחלטה להתחיל לכתוב זה לא ישנה את העובדה שאהיה חייבת לקרוא משהו נוסף, ללמוד עוד, להתחרמן ממקום אחר ולא רק מעצמי.
אני יודעת מה חשבת כשסיפרתי לך אתמול על הלבטים שלי בנושא הכתיבה שלי, אבל זה לא יקרה, ואל תחשוב שאני מכורה או משהו כזה, שלא תעיז לרמוז לי על כך! אני שולטת במצב, לגמרי שולטת!

05/12 יומני היקר!

וואו אני בדיוק כותבת לך אחרי אוננות מטורפת, אני יודעת שאני כותבת לך על הנושא בחופשיות רבה מידי ובלי גינונים, תבין אותי, אם לא לך אז למי?! אני אחרי מקלחת, מתחת לשמיכה כשרק תחתונים שחורים וקטנים וחזיית פוש אפ שחורה לגופי ואני קוראת, קוראת עוד ועוד, לא מצליחה להפסיק, אני בפיגור רב. את הסיפור הזה שיש בו עשרה פרקים הוא כבר סיים לכתוב, כבר מתפרסמים סיפורים חדשים שלו, אבל אני חייבת לדעת מה עלה בגורל השלישייה המרתקת והמחרמנת הזו. ענבל משגעת אותי יומני היקר, ליבי יוצא אל אלה שמזכירה לי יותר את עצמי, לא במיניות כמובן, אני חסרת ניסיון מוחלט לעומת החיילת שמסופר עליה שם היא מזכירה לי את עצמי כאישיות, אבל השליטה של ענבל במצב מחרמנת אותי בטירוף. אני קוראת עליה וידי מענגת את שפתיי איבר המין שלי בצורה שלא ידעתי שאני מסוגלת. אני חרמנית בטירוף ויכולה לראות עצמי איתם, כאילו גם אותי ארז מזיין בזמן שהוא נשלט כעבד על ידי ענבל ובאותה נשימה גם המאהב שלה ושל אלה. אולי הוא יוכל להשכיח ממני קצת את יהונתן אותו ארז, הדמות מהסיפור, אולי בכלל זו ענבל שתצליח לעשות את זה, הלוואי שאני אסיים לקרוא את כל הפרקים ואגלה שהוא מתחיל לכתוב עליהם סיפור נוסף, סיפור המשך על שלושתם, הלוואי, אני לא רוצה שייגמר.

06/12 יומני היקר!

זוכר את מה שסיפרתי לך אתמול? אתה זוכר?
הוא מצליח לעורר בי השראה יומני היקר, יומן התשוקות מצליח לעורר בי את ההשראה שאולי יש בי גם את היכולות לכתוב משהו שיעניין אחרים, לכתוב ולפרסם משהו מסקרן, לכתוב גם לאחרים ולא רק בסתר, בהיחבא. אל תגיב אליי בצורה שכזו יומני היקר, אליך אכתוב בכל יום, את הסודות הכי כמוסים שלי, אליך ולא לאף אחד אחר. את האחרים אשתף פשוט בתעוזה שיש ביכולתי לכתוב, לשתף ולחרמן
קורא או שניים ואולי יותר.
אני חייבת לספר לך גם שאני חושבת לכתוב לו שהוא האשראה שלי. אני מרגישה בצורך לידע אותו שהוא ההשראה שלי, אלי זו התמימות שלי שגורמת לי לחשוב ככה, אני מרגישה שיש בו משהו מיוחד בכותב המופלא הזה שגורם לכל מה שקורה לי בזמן האחרון, הכותב המיוחד שמצליח לגעת בי בצורה מיוחדת.
כן, אני אכתוב לו, אספר לו שהוא ההשראה שלי!

המשך קריאה – חלק ב