זהו המשך לסיפור הבוסית – חלק ד ומומלץ לקרוא אותו תחילה
הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט.
שכבתי קפואה במיטה, כבר לא בוכה, מנסה שלא להרגיש דבר. הוא לא היה בחדר, שמעתי רעשים מחוץ לחדר מידי פעם והבנתי שהוא עדיין בבית. הדקות החלו לעבור, הפכו לשעות. שכבתי חסרת אונים במיטה הגדולה, המצעים מסריחים וכמוהם גם אני. הוא לא נכנס לחדר חוץ מהפעם ההיא שהביא לי בקבוק מים ופרוסת לחם ישנה, הייתי רעבה, צמאה וחלשה. הראש כאב לי חזק. פיצוצים חזקים כמו פטיש שהולם שוב ושוב בחזקה.
נשמע צלצול פעמון בדלת הכניסה שבבית. כן, חשבתי לעצמי, סוף כל סוף יש לי הזדמנות לברוח מכאן. המחשבה הראשונה שעלתה בראשי היא מיד לצעוק כשאשמע את קולו של האדם שמאחורי הדלת. מחשבה שהתמזגה שניות לאחר מכן עם מחשבות של פחד. מה עליי לעשות? לנצל את הרגע הזה, להמשיך בכל ההצגה הזו ולקוות שעוד מעט ימאס לו והוא ישחרר אותי?
נעבור את יחסי העבודה בינינו, נתעלם ממה שקרה, אני אוכל להתמודד עם זה ולהמשיך כאילו לא קרה. מה יהיה עם הבית שלי?
את זה כבר אשאיר לאחר כך. כשאגיע לגשר אחצה אותו.
פתחתי את הדלת והיא עמדה בכניסה, יד מורמת ומונחת על קורת הדלת והיד השניה על המותן. לגופה שמלת מיני אדומה ולרגליה נעלי עקב ירוקות.
״ככה הלכת היום לעבודה?״ שאלתי.
היא הנהנה בחיוב, חייכה ואמרה ״כשאת יודעת שהבוסית לא תהיה בעבודה את מרשה לעצמך להתפרע, לא ככה?!״
״מצוין, כנסי״.
״איפה היא?״ שאלה כשסגרתי את הדלת.
״בחדר השינה.״ עניתי ותפסתי אותה בזרועה בזמן שהחלה מיד ללכת לכיוון.
״עדיין לא מותק!״ אמרתי והסתכלתי עמוק בעיניה.
״אתה לא פייר, שתדע לך את זה״ חייכה ושילבה את זרועותיה סביב מותניי, שולחת יד לכיוון הישבן שלי.
״עכשיו אנחנו מדברים לעניין״ חייכתי ונישקתי את שפתיה, אוסף אותה אליי.
אני שומעת דיבורים, לא מצליחה לשמוע מה אומרים או במי מדובר. זו אישה, אני כמעט בטוחה שזו אישה. אני מצליחה לזהות רעש של עקבים וזו בטוח אישה. לצעוק עכשיו? לבקש עזרה? מה לעשות? מה לעשות?
רגע, אני מצליחה לזהות, כן אני יודעת מי זו ואני לא מאמינה, אני לא מאמינה שנפלתי לתוך רשת שלמה של אנשים שמטרתם היא לפגוע בי. הצלחתי לשמוע בבירור את השאלה: ׳איפה היא?׳
היא ידעה שאני פה, האם הוא שלח לה את התמונות המביכות שצילם אותי? זיהיתי בבירור את קולה, לא יכולתי לטעות.
זו הייתה עירית, המזכירה האישית שלי, פני התמימה המתחסדת נחשפו בפניי, החשד הקטן שהתעורר בי לגביה לאחרונה שאולי גם היא לא הנאמנה ביותר לביתה ובעלה התברר לי כנכון. כנראה שאת הפוטנציאל של הזין הענק הזה של בני היא קלטה עוד ממזמן והייתה חייבת לנסות. לא שמעתי אותם, התאמצתי לשמוע מה קורה שם, לא הצלחתי לשמוע דבר וזה חירפן אותי.
רציתי לצעוק לה, לקרוא בשמה ולצעוק לה שהיא זונה, רציתי לצעוק לה שהיא עוד תשמע ממני, אבל ידעתי שזה לא ייתן לי דבר.
להפך, אני במלכוד אדיר ולא רק מולו, הם שניים עליי ואני חסרת אונים.
״כמה התגעגעתי לזין העצום הזה!״ שמעתי אותה אומרת.
הלב שלי נשבר, אני סמדר שוורץ, אלילת הסקס של עולם העסקים, הבוגדת הסדרתית, לא הצלחתי להבחין ברומן החולני שהתרחש ממש מתחת לאפי. אפילו לא הרחתי את ריח הסקס שנדף מהמרשדים שלי. סתומה שכמותי.
שמעתי את גניחותיה של עירית בבירור, גניחותיה העוצמתיות בזמן שבני טחן אותה על הספה.
״או כככן, זיין אותי, כככן כן ככה״ היא גנחה והצליחה לחרמן גם אותי, הכעס שבי וההשפלה זזו הצידה וחרמנות עצומה תפסה את כל גופי. שלחתי יד לכיוון שפתיי הכוס שלי והרגשתי את הרטיבות. יד אחת מעסה את הכוס שלי, אצבעות חודרות בעדינות פנימה והיד השנייה מעסה את השד השמאלי. הוצאתי את האצבעות הרטובות והכנסתי אל פי, הכל ברח לי, לא עניין אותי ריח המצעים והסירחון שלי ושל החדר, דמיינתי את הזין הגדול שטוחן את עירית טוחן אותי, נכנס ויוצא מתוך הכוס הרטוב שלי ולא משלה.
עירית משכה אותי לכיוון הספה, היא נשכבה על הספה ואני מעליה, הזין כבר קשה מתחת למכנס, היא שלחה יד וחפנה את החבילה הגדולה שבמכנס.
״כמה התגעגעתי לזין העצום הזה!״ חייכה והעבירה לשון על השפה העליונה בפיה.
התרוממתי מעט ומשכתי את שמלת המיני הקצרה בצבע האדום בוהק למעלה, מגלה את תחתונה החוטיני השחורים, מושך אותם במהירות מטה לכיוון הירכיים הלבנות שלה, שולח יד אל הכוס החלק שלה.
״איזו רטיבות, באת חרמנית?!״
״עליך תמיד!״
היא מושכת את המכנס שלי ביחד עם התחתונים מטה, חושפת את ישבני והזין העצום קופץ החוצה.
״זיין אותי, זיין אותי עכשיו!״ היא גוערת בי.
אני מתרומם מעליה ומסובב אותה במהירות עם הפנים לכיוון הספה, היא על ארבע, אני מוריד לגמרי את החוטיני שתלוי על רגליה, מוריד מעליי את המכנס והתחתונים, מפשק את רגליה ובבת אחת מחדיר לה עמוק את כל הזין שלי לתוך הכוס החם שלה.
״אאווו כככככןןןן, תזיין אותי, ככככן ככה״.
״את אוהבת את זה ככה נכון?!״
״בדיוק ככה אני אוהבת, שהזין שלך פותח אותי.״
אני דופק אותה חזק, מפמפם אותה…
איך הוא מזיין אותה, למה אותה ולא אותי? אצבעות ידי עמוק בתוך הכוס שלי, אני מאוננת בחזקה, מדמיינת לפי הגניחות שלה את קצב הזיון המהיר ומגבירה את האוננות שלי. היא משתוללת בסלון הסמוך לחדר שבו אני נמצאת ואני משתוללת במיטה המסריחה, מאוננת מרגישה איך אני קרובה לגמירה בדיוק כמו שהיא ועומדת לגמור כשהזין הגדול שלו עומד להתפוצץ בתוכה.
׳אאאווווו כככןןןןן, ככככןןןןןן אאאהההההה׳ היא גונחת ואני גונחת ביחד איתה, מרגישה איך אנחנו גומרות ביחד בזמן שהוא מזיין אותה ובמוחי מזיין אותי.
הוא נכנס אל החדר ללא בגדים. הזין הגדול שלו מעט רפוי, שאריות זרע עדיין מרוחות עליו.
הוא מתקרב אליי, אני מתיישבת מולו.
״שמעתי שגם את נהנית?!״
הנהנתי עם הראש בחיוב. עיני מביטות מעלה אל עיניו. הוא מסמן לי עם היד ואני תופסת את הזין שלו בידי ומכניסה אותו אל פי, מנקה אותו משאריות הזרע. מלקקת אותו בעדינות, מתענגת על כל טיפה.
״כל הכבוד על הנקיון כלבה, אין ספק שגם את חייבת נקיון!״
יומן התשוקות אל תשים לב לתגובות שליליות שמנסות להוריד אותך מהכתיבה, תמשיך לכתוב
ולפרסם סיפורים, יש קוראים שממש נהנים מהסיפורים שלך ושל כותבים אחרים.
תמשיכו לכתוב ולפרסם!!!!
כתיבה גרועה. כרגיל נפלת בדיאלוגים ובתיאורים מייבשים. לכתוב: "אוו כןן כןן" זה לא ארוטיקה ולא פורנו. זו עילגות של ילד בכיתה א' שסובל מהזנחה. ממליצה לך אישית להניח לכתיבה בצד או לפחות לקחת הפסקה ארוכה, כי במקום להתקדם אתה נסוג אחורה בכתיבה.
דליה היקרה תודה על התגובות החמות והכנות. הכל טוב!
תסתמי תפה כבר רק תלונות יש לך
זכותה לרשום כל ביקורת שהיא מוצאת לנכון, עזבו אותה.
יומן התשוקות, או א. (למכירים אותך מקרוב)
תתעלם.
חייך ותתעלם.
ולשאר המגיבים היקרים שלנו, סמכו על זה שלא יומן התשוקות ולא שאר הכותבים שקיבלו תגובות חסרות תועלת וחצופות ממגיבים שאין טעם לנקוט בשמם, יפסיקו לכתוב סיפורים.
מגיבים כאלו פשוט אינם שווים את היחס.
אנא קחו זאת לתשומת ליבם 🙂
אוהבת המון,
אנה.
הייתה לי הרגשה שהמזכירה הזו קשורה גם לעניין