אני לא ממש זוכרת מתי זה התחיל אז אני אפתח בהקדמה.
הייתי בת 19 וכמעט באמצע שירות לאומי כשבת דודה שלי התקשרה אלי וסיפרה לי על הבחור המושלם ובלה בלה בלה. קבענו להיפגש כשאני בחוסר מוטיבציה. משם זה המשיך לעוד מפגש ועוד יציאה לסרט ואחרי חצי שנה, חודש אחרי שסיימתי את השירות, שכבנו, מיד אחרי המקלחת כששמלת הכלה שלי זרוקה על הכיסא שמול המראה בחדר החדש שלנו, בדירה ששכרנו במרחק הליכה מהישיבה. וככה התחלנו לבנות לנו את החיים ביחד.
אז ככה, אני הודיה, כבר בת 20, גובהי 1.57, תמניה, רזה, שחומה ומתולתלת מתחת לכיסוי שמכסה רק חצי מראשי. אני סטודנטית ובעלי היקר אלון בן 23, הוא במסלול ישיבת הסדר וחזר ללמוד בישיבה אחרי השירות בצבא. הסיפור שלנו מתחיל בערך שנה אחרי החתונה. הרב ביקש מהבוגרים שיאמצו מישהו מהצעירים שהגיעו רק השנה כדי ללמוד ביחד, "חברותא", ככה הכרתי את איתי. הוא היה בגילי בערך הוא בא מישיבה אחרת כי לא ממש הסתדר שם.
ככה יצא שאיתי היה אצלנו הרבה, אבל תמיד כשאלון נמצא. הוא היה בא באמצע שבוע לארוחות ערב ואז הוא ואלון היו קופצים לישיבה או לפעמים נשארים בסלון ולומדים ביחד. ככה גם בשבתות, הוא היה אוכל אצלנו ואז הם היו עוברים לסלון ללמוד ואני הייתי מגישה להם קפה ועוגה וחוזרת לנקות ולסדר את השולחן. בהתחלה כמעט ולא דיברתי עם איתי, לאט לאט זה התפתח קצת ועברו בינינו חיוכים והנהונים של שלום גם כשהיינו סתם נפגשים ברחוב.
יום חמישי אחד פגשתי אותו בסופר, הוא היה בדיוק מאחוריי בקופה, לי הייתה קניה גדולה עד כמה שזוג יכול לעשות קניה גדולה ולו היה רק שמפו אז נתתי לו לעקוף אותי, הוא שילם והלך. בינתיים אני כבר לקראת סיום עם הקניה שלי, מסדרת הכל בשקיות הרב פעמיות עם המותג של הסופר המתחרה, משלמת ופתאום קולטת את איתי מולי, מחייך. ״הכל בסדר?״ אני שואלת בבלבול. ״כן מצויין, פשוט לא נראה לי הגיוני לתת לך לסחוב את הכל לבד״ ועוד לפני שהבנתי הוא תפס לי את השקיות והרים אותן ככה שלי נשאר לסחוב רק את החבילה של נייר הטואלט. הלכנו ביחד בשתיקה מלאת מבוכה עד שהחלטתי להפר אותה.
״אז בן כמה אתה?״
״20״
״ומה עם חתונה?״
״אני מחכה לאחרי הצבא״
״איזה שיעור אתה?״
״ב״
״אז רק עוד שנתיים כמעט?״
״כן משהו כזה…״
הגענו לדירה.
״תודה שעזרת לי, זה ממש נחמד מצידך״.
״זה בסדר, אני אוכל ומתארח פה כבר די הרבה ככה שזה מרגיש נכון״.
חייכתי אליו והוא חייך אלי בחזרה.
״אם אני כבר פה אני אחכה לאלון, הוא צריך להגיע, קבענו ל-4 שזה עוד 10 דקות״
״בכיף אתה מוזמן. שב, אני אסיים לסדר ואכין לך קפה שחור עם חוויג'״
״חחח את כבר זוכרת בעל פה״.
״קניתי חוויג' במיוחד בשבילך״.
איתי הביט בי מחייך ואני בו.
טוב, הבית לא יסדר את עצמו ואיתי התכופף, לקח דברים מהשקיות והתחיל לעזור לי לסדר בארונות ובמקרר. מאותו היום חל שינוי ביחסים שלי ושל איתי. התחלנו להחליף מבטים וחיוכים, כל הזמן אחרי האוכל הוא תמיד היה נשאר כמה דקות לעזור לי לפנות, הוא התחיל לפרגן לי על כל מיני דברים. השינוי הגדול אצלי התחיל כשהתחלתי לחשוב על איתי. היה קורה לי הרבה פעמים שתוך כדי בישול, נקיון, או סתם שכשאני קוראת איזה ספר קצת רומנטי אני נזכרת באלון ומרגישה את הרטיבות הנעימה בין הרגליים, בכל זאת הוא בעלי והסקס איתו היה ממש טוב, אבל פתאום יום אחד איתי קפץ לי לראש וכשאני נמנסה להיזכר באלון שוכב מעליי, נעוץ בתוכי, הפרצוף מתחלף בדמיון שלי לפנים של איתי.
חיכתי לשעת ערב מאוחרת כשאלון נכנס למיטה, רציתי לפצות אותו על המחשבות שלי. התחלתי ללטף אותו לאט לאט, מכניסה יד מתחת לחולצה שלו, מגיעה לחזה השרירי, מרגישה את רעמת השיער הדלילה שלו. לאט היד יורדת, נכנסת מתחת למכנס מתחת לבוקסר וחופנת את האיבר שלו, האיבר היחיד שהכרתי. מלטפת אותו, מעסה אותו לאט לאט ומרגישה איך הוא גדל לי ביד. במקביל הידיים של אלון מלטפות אותי ועסוקות בלהפשיט אותי.
אני חייבת לעצור רגע ולהסביר לכם משהו שאולי אתם יודעים כבר ואולי לא. נכון, אלון הוא היחיד שלי ואני היחידה שלו אבל אנחנו בני אדם וגם לפני שהכרתי את אלון נגעתי בעצמי וגם אלון נגע בעצמו, עשינו את זה בעיקר בשעות לילה מאוחרות כשצפינו בפורנו, כן, גם דתיים צופים בזה בדיוק כמו שאר בני האדם, ההבדל הוא שלנו אחר כך יש הרבה יסורי מצפון על זה שעשינו משהו אסור. חוזרת למיטה עם אלון, אני כבר בלי חולצה ואלון מסתבך קצת עם החזיה. הזין שלו עומד בחצי הדגל, צריך עוד עידוד קל. אני שולפת אותו בעדינות החוצה ומתכופפת לכיוונו, מוציאה לשון ומעבירה עליו ליקוק חם ורטוב, מרגישה איך היד של אלון מחליקה על הגב שלי ועוזבת את החזיה כשהיא משוחררת אבל עדיין עליי. הגוף שלו מצטמרר ואני יודעת שזה בדיוק מה שהוא צריך. אני ממשיכה עם חיוך, עוד ליקוק ועוד ליקוק, הזין כבר מספיק רטוב ואני מכניסה אותו לפה, יונקת אותו כשהשפתיים מכסות את השיניים כמו שאלון הדריך אותי פעם. יונקת את הזין שצומח לי בפה ושומעת את אלון לוחש ״אוייי אישתי היקרהה״ אבל המוח שלי מדמיין את הקול של איתי. מה??? למה??? אני מתוסכלת עוצמת עינים, מוצצת חזקקק, שואבת את הזין ומנסה לא לחשוב על איתי אבל ככל שאלון נוהם יותר כך התודעה של איתי יותר חזקה. "פאק מאמי את ממש חרמנית היוםםם" ואני מרגישה את היד של אלון נכנסת מתחת לתחתון שלי, בודקת לי שמן, אצבע אחת או שתיים אני לא מצליח לדעת פשוט מחליקות בתוכי. "מה קרה היום שאת כל כך מיוחמת??"
העינים שלי עצומות, מצצתי את הזין של אלון או איתי כבר הלכתי לאיבוד, חזק, עמוק, ינקתי ושאבתי בזמן שאלון זיין אותי בשתי האצבעות שלו. הרגשתי את היד של אלון על הראש שלי, דוחפת חזק את הראש כלפי מטה, הגוף שלו נדרךך חזק והזרע התחיל למלא לי את הפה. עוד מטח ועוד אחד, היד שלו לא זזה מהראש שלי והיד השניה החליקה לי מהכוס בזמן שאלון נשכב באפיסת כוחות, מתנשף. רק כשהזין שלו נבל לגמרי בפה שלי הוא שיחרר לי את הראש ועצם עיניים. אני לקחתי נייר הוצאתי מהפה את כל הזרע שלו. נשכבתי לידו והוא חיבק אותי בתנוחת כפיות.
מאותו הלילה לא הפסקתי לחשוב על איתי. כל פעם כשהוא היה בא אלינו הייתי מגניבה מבטים כשאלון לא שם לב, אוכלת את איתי במבטים רעבים ואז נכנסת למיטה עם אלון ומדמיינת שזה איתי. באחד הערבים שאיתי ואלון אכלו שמתי לב שהחולצה של איתי הייתה מלוכלכת. הוא התנצל על זה וסיפר שמכונת הכביסה בישיבה התקלקלה ואין כסף לתקן אותה. מיד אלון התנדב ואמר לו שיביא את הכביסה שלו אלינו, ״אל תדאג הודיה תכבס לך… נכון מאמי?״ אני, שברגע הראשון התעצבנתי קצת, למה נראה לך שאתה מוצא לי עבודה כאילו אין לי מה לעשות? מיד התרככתי כשהבטתי באיתי וחשבתי על זה שזה בשבילו. חייכתי ואמרתי ״כן ברור, בכיף״.
אחרי יומיים שאיתי לא הביא את הכביסה שלו פגשתי אותו בסופר. מחייכת אליו בנימוס ומרגישה את החמימות שמתפשטת לי בגוף.
״היי איתי״.
״שלום הודיה״.
״החולצה שלך נקיה. סדרו את המכונה?״
״לא עוד לא.״
״אז? התחלת לכבס ביד?״
״חחחח ממש לא. הלכתי למכבסה בהמשך הרחוב.״
״מה עשית?? אתה רציני??? ואוו אם אין לך מה לעשות עם הכסף תתרום אותו לישיבה שיתקנו את המכונה.״
״אל תכעסי, פשוט לא היה לי נעים ליפול עלייך עם ערימה ענקית של כביסה אז פשוט שילמתי רק על כמה פריטים שהיו לי חשובים. עדיין יש לי שקית ענקית מלאה בכביסה מלוכלכת. פשוט לא נעים לי״.
״די איתי, אתה כמו בן בית שלנו, תרגיש חופשי ואני מצפה לערימת כביסה עוד היום ככה שבטוח יהיה לך בגדיים נקיים לשבת״.
יותר מאוחר באותו היום איתי בא ללמוד עם אלון והביא איתו שקית ענקית מלאה בכביסה. אחרי שאכלנו ארוחת ערב ששוב היתה מלאה מבטים וחיוכים אסורים שמרטיבים לי את התחתון ביני לבין איתי כשאלון לא רואה, אלון ואיתי הלכו לישיבה להמשיך ללמוד ואני נשארתי לנקות. סיימתי עם השולחן והכלים והתחלתי עם הכביסה של איתי. הייתי כבר רטובה קצת וחרמנית כמו תמיד כשאנחנו נפגשים ואז להתחיל ולהתעסק לו בבגדים המלוכלכים.. משהו בזה העיר וחרמן אותי. כל בגד שהכנסתי למכונה הסנפתי קצת שאבתי ממנו את שאריות הריח הגברי של איתי.
השיא הגיע כשהגעתי לתחתונים. פשוט עמדתי ליד המכונה והסנפתי אותם, מהר מאוד היד הפנויה שלי נכנסה לתוך החצאית והתחתון והתחלתי לגעת ,בעצמי ההרגשה הייתה קסומה, של משהו אסור שהוא ממש קרוב אליי ובחיים לא אצליח לגעת בו. זה לא לקח הרבה זמן עד שהייתי בלי חלק תחתון כלל, על ארבע, מלקקת את התחתונים המלוכלכים וגונחת את השם של איתי ומתפוצצת, מדמיינת ששתי האצבעות שחוגגות בתוכי הן הזין של איתי, גומרת חזק ונופלת על ערימת הבגדים שעוד לא נכנסה למכונה. התחתון בפה שלי, מלקקת, מוצצת אותו ומתנשפת בעיניים עצומות מהאורגזמה המטלטלת שחוויתי הרגע.
אחרי כמה דקות הבנתי שאני חייבת לקום ולהפעיל את המכונה כבר. קמתי בקושי ורק כשהמכונה התחילה להשמיע את רעש המים הנכנסים לתוכה קלטתי – התחתון של איתי עדיין בפה שלי. החלטתי לשמור לי אותו למזכרת, מי יודע מתי יתקנו את המכונה בישיבה ולעולם לא אזכה לתחושת הקרבה הזאת. עד שאלון חזר הכביסה כבר הייתה על החבל והייתי אחרי מקלחת, שכבתי במיטה גמורה מעייפות, עצמתי עיניים ושיחקתי אותה ישנה, גם כשהוא נכנס למיטה וניסה ללטף אותי פשוט התעלמתי, אין סיכוי, גם איתי וגם אלון בהפרש של שעה, לזה אני לא מסוגלת.
המשך!
חזק!
יפה לך שועלית
ממש מעניין
יהיה המשך?
הסיפור הזה אמיתי או מהדמיון ???
מצוין
על קוצים להמשך
ממתין להמשך בחוסר סבלנות
המשך מתבקש
חייב המשך!