אמת או חובה לשומרי נגיעה – חלק ב

זהו המשך לסיפור אמת או חובה לשומרי נגיעה – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה

כשהתעוררנו בבוקר השמש עמדה כבר בשליש השמים, קמתי להתקלח ולשטוף את עצמי. טלי עדיין לא התעוררה. הייתי חרמן כל כך אחרי מאורעות האתמול, נגעתי בזין שלי שהיה שמוט ומותש ויצאתי מהמקלחת. התנגבתי ויצאתי, בחדר הייתה כבר טלי ערה. מסדרת קצת.

"החדר שלנו מריח כמו כלוב של ארנבים" אמרה טלי בחיוך תוך שהיא פותחת חלונות. הנוף ההררי שנשקף מהצימר היה משגע. אחרי שטלי התקלחה הכנתי לשנינו קפה ויצאנו למרפסת של הצימר להתחממם מעט בשמש. הג'יפ של דוד ומיכל לא היה בחניה. כנראה יצאו לטיול בסביבה. השמש הייתה כבר די חזקה ולאחר עשר דקות פלוס קפה חם, הזענו מאוד. הציליה שהייתה אמורה לכסות את הפרגולה הייתה מוטלת לצד הצימר, כנראה התנתקה בסערה האחרונה. החלטנו להיכנס לבריכה. בדרך כלל אנחנו הולכים לים מעורב וגם לבריכה, אבל טלי נכנסת עם בגד ים ועליו חולצת טריקו ארוכה, בדרך כלל חולצה שלי מהצבא עם כיתוב של סוף מסלול או אירוע כזה או אחר. דתיים חולים על חולצות מודפסות כאלו. כך גם עכשיו, בגד הים השחור שלה, שהיה צמוד מאוד ועליו חולצה מתנופפת שחורה שמגיעה רק מעט מעל הברכיים.

השתכשכנו לנו במים החמימים והשמש שהייתה חמה מקודם הפכה להיות מלטפת על רקע המים, אני שחיתי 8 בריכות הלוך ושוב, מה שלא היה חוכמה, כי הבריכה הייתה קטנה יחסית אבל מפנקת מאוד וטלי צפה בעצימת עיניים רגועה. כמובן שהייתי חייב להציק והשפרצתי לה מים לתוך העיניים העצומות והיא התגלגלה במים בהפתעה.

״קרציה!!״ היא צעקה וצחקה והתחילה להשפריץ עלי מים בחזרה. נלחמנו ככה במים תוך שאנחנו נהנים מההשפרצות ובולעים מים לסירוגין. ״בואי לפה״ משכתי אותה אליי. הצמדתי אותה אל הגוף שלי והרגשתי את השדיים שלה זקופים בתוך בגד הים שמעליו הייתה החולצה. נתתי לה נשיקה ארוכה בפה והרגשתי אותה נצמדת אלי עוד. מתחילה להשתוקק. בשנייה שהיא עצמה עיניים הטבעתי אותה בתוך המים כמובן. היא בלעה מלא מים והשפריצה עליי טונות של מים. ״אתה תשלם על זה!! ביוקר!!״ הוסיפה. ״לא מתקרבת אליך בחיים!״ צעקה לי בעצבים. ״בירכת שהכל?? הקנטתי אותה. היא תפסה כדור ים שהיה לצידה וזרקה אותו עלי בתסכול אבל פספסה. היא התקרבה אליי באיום ואני תהיתי מה היא מתכוונת לעשות.

״אפשר להצטרף למשחק?״ שמענו לפתע קול שבא מכיוון שפת הבריכה. דוד ומיכל חזרו. טלי מיהרה לסדר את החולצה מעל בגד הים ודאגה שלא יהיו חלקים בהם החולצה נצמדת מידי לגוף בגלל המים. ״כמובן״ צעקתי ודוד זרק את מיכל לתוך המים על כל הבגדים שלה. מיכל צרחה בכעס מדומה וצעקה על דוד אבל נשארה במים. היא רגילה לשטויות של דוד שעטה חיוך של ניצחון על הפנים, הוריד חולצה ונכנס למים.

שיחקנו כדורעף במים מציוד שהשאיר בעל הצימר. היה נראה שטלי ודוד מתמסרים בסנכרון מצויין בעוד אני ומיכל היינו ידיים שמאליות לאורך כל המשחק. בפעמיים הראשונות שהכדור עף מחוץ לבריכה יצאתי להביא אותו בחזרה. בפעם השלישית שהכדור התגלגל זה היה פספוס של מיכל. ״יאללה תורך״ צעק דוד למיכל. מיכל יצאה מהמים לעבר הכדור. כשהיא חזרה לכיוון הבריכה שמתי לב שמרבית החולצה שלה הפכה לשקופה. לא יכולתי להוריד את המבט מהגוף היפה של מיכל והחזיה הכחול-בהירה שעטפה לה את השדיים באופן מושלם.
במהלך המשחק המשכתי להציץ מידי פעם לעבר החזה שלה והחולצה השקופה שתפחה בכל פעם שהיא קפצה לתפוס כדור ונצמדה מאוד כשירדה שוב למים. השתדלתי שלא להסתכל יותר מידי שלא ישימו לב אבל כולם היו מרוכזים במשחק.

לאחר כשעה החלה רוח קרה ויצאנו מהמים. התנגבנו וכל אחד הלך לצימר שלו להיערך לקראת שבת. החלטנו שנערוך את סעודות השבת בצוותא. ערכנו רשימת קניות קצרה שצריך להספיק לקנות במרכול של הישוב. חלות, בקבוק יין מיץ ענבים קטן שנראה שנשאר מאיזה משלוח מנות של מישהו, ושישיית בירות. עם כניסת השבת דוד ואני פסענו את הדרך הקצרה לכיוון בית הכנסת.

"נתת משחק היום בבריכה". אמרתי לדוד.
כן, וגם טלי שחקנית לא רעה".
"נכון" תפסתי את המחמאה בשמה כמו שחקן כדורעף מקצועי.
"חכה, בפעם הבאה אני מגיע עם בגדים נוחים וקורע את כולכם" אמרתי בחיוך.
״אם היית מסתכל על הכדור היית יכול לתת כמה תפיסות״. אמר דוד בחיוך, טפח לי על השכם ונכנס לבית הכנסת. אני נשארתי סמוק בכניסה, מעלעל בעלוני השבת שהצטברו שם בערימות מוגזמות.

את ארוחת שבת העברנו בצחוקים וברכילות על מי מהחברים המשותפים שלנו התחתן והימרנו מי מבין הזוגות יתגרשו ראשונים. טלי נזפה בנו ולא אהבה את המשחק, לאט לאט נפתחה והתחילה לצחוק.
״יש לי הפתעה קטנה בשבילכם״. אמר דוד והוציא 2 בקבוקי וודקה אבסולוט. אני לא מהשותים לאורך השנה. אני מדבר כמובן על אלכוהול כבד, בירות אני שותה חופשי, פורים זה הזמן היחידי שאני שותה והרבה. טלי משתדלת לעצום עיניים חזק לאורך כל החג עד שאני חוזר לעצמי. לאורך השנה אין על מה לדבר ולי לא מאוד לחוץ כי אני לא אוהב את הטעם אז זה הסתדר לנו טוב.

הפעם האווירה הייתה משוחררת מספיק כדי שארצה לשתות. לפני שהספקתי לחשוב ולהעיף מבט בטלי דוד מזג לכולנו שוטים בכוסות פלסטיק חד פעמיות קטנות. טלי ניסתה למחות קצת אבל דוד הרים יד, שם על הכיפה שלו והתחיל לעשות קידוש מזוייף ואז "לחיים". אני שתיתי את השוט שלי, הרגשתי את עצמי נשרף מבפנים. זה היה לא טעים בעליל. אבל זה עבר ומאוד רציתי לתפוס ראש קצת. טלי טעמה מעט וראיתי על הפנים שלה כמו בהילוך איטי שגם הטיפה הזו שהיא שתתה הייתה לה נוראית. מיכל שישבה צמוד אליה והייתה מספיק חדת חושים הרימה את הכוס בתוך ידה של טלי והיטתה את כולה לתוך הפה שלה. "תשתי מאמי". אמרה מיכל. "שלא ישרוף לך בחלל הפה" וטלי בלעה את כל האלכוהול בבת אחת, נגעלת בעליל מהטעם.
"כללל הכבוד" אמרה מיכל וחיבקה את טלי מהגב, וביד השניה נתנה לה צלוחית של בוטנים אמריקאים. טלי לקחה כמות נכבדה כדי להעביר את הטעם. הסתכלתי עליה. היא הייתה נראית נגעלת מהטעם המר של האלכוהול. אבל גם קצת גאה בעצמה.
״איך את?״ שאלה מיכל.
"אינעל אביך" אמרה טלי בחיוך של מנצחים ובקול צרוד מהרמץ של הבוטנים בגרון.

״עכשיו כולנו מרימים לחיים לחייה של טלי ששתתה את הכוס הראשונה שלה" הריע דוד והתחיל למזוג כוס נוספת לו, לי ולמיכל ובהיסוס מה ניגש גם לטלי למזוג לה. ראיתי את טלי נלחמת בעצמה. היא בעליל לא אהבה את הטעם וכבר ראיתי את קטעי המשפטים שרצים לה בראש "אבל אני מורה מחנכת" "אבל אני דוסית" "אבל מה יחשבו הבנות" "רק מיואשים מהחיים שותים אלכוהול". אבל נהנתה מהתחושה המספקת מכך שהיא התמודדה עם זה בכבוד והצליחה לשתות כוס שלמה. בסוף, כמו כולם, גם טלי הייתה אדם שזקוק לתשומת לב ועדיף גם שיריעו תוך כדי, כך שכשדוד הגיע למזוג לה, לאחר חלקיק שנייה של התלבטות היא הגישה לו את הכוס למילוי. היא תלתה בי מבט קטן וחייכתי אליה בחזרה. כולנו הרמנו לחיים לכבודה. טלי שתתה את הכוס השניה ועיוותה את הפנים אבל פחות מבפעם הראשונה, סיימה בשלוק אחד את כל הכוס והסתערה על צלוחית הבוטנים.

"ואווו" אמר דוד, "יש לך את זה!" ומיכל מחאה כפיים וחיבקה את טלי.
טלי הסמיקה מהמחמאות, נהנית בגלוי מתשומת הלב של דוד ומיכל תוך שמפעם לפעם שולחת בי מבטים לוודא שאני בסדר עם זה. אני הייתי יותר מבסדר. אפילו שמחתי. יותר מתמיד, שטלי נפתחת ככה. וגם כנראה בגלל האלכוהול שהתחיל להשפיע.
דוד שתה בדרך עוד 2 שוטים.
"דוד, תעביר לי את הענבים" אמרה מיכל לדוד והצביעה על קערת הפירות שהייתה מונחת לצידו.
"פתחי פה" אמר דוד והחל לנסות לצלוף לתוך פיה ענבים רכים.
"רגע, גם טלי רוצה" אמרה מיכל.
"מה? לא!" אמרה טלי בחיוך נבוך.
״את מפחדת שאני לא אקלע?״ אמר דוד. "לא לחינם קראו לי בספר מחזור "קלע דוד" אמר דוד בגאווה לא מוסתרת.
"לא זה לא זה" אמרה טלי מנסה להתחמק.
"בואו נעשה עסק" אמר דוד.
"תפסיק לשגע את כולם דוד" קטעה אותו מיכל.
"אם אני קולע לכל אחד מכם ענב לפה בפעם הראשונה כולכם שותים 2 כוסות".
"דוד די עם השטויות! הם לא רגילים לשטויות שלך" אמרה מיכל והעיפה מבט לעברי.
לפני שהספקתי לעטות הבעה כלשהי על פני שמעתי את טלי אומרת " ואם אתה לא קולע"?
"אז אני שותה 4 כוסות" אמר דוד.
"עשינו עסק" אמרה טלי ונתנה כיף למיכל וכיף מרחוק גם לי. הלחיים שלה היו סמוקות ועגלגלות.
מיכל מזגה שישה שוטים של כוסות. "תתכונן דוד, אתה הולך לשתות את רובן!״

התמקמנו כולנו על שפת המיטה, פתחנו פיות וחיכנו שדוד יעיף עלינו ענבים. זה היה נראה חסר סיכוי לאור העובד שמר קלע דוד היה אחרי כמה שוטים טובים של אלכוהול. את הזריקה הראשונה הוא זרק וצלף לתוך הפה שלי. צליפה חלקה ומושלמת. הענב היה קריר ומעכתי אותו בשיניים "אתה באמת טוב! " אמרתי לו בהערכה אמיתית.
״עכשיו מיכל" אמר דוד. זרק ופספס.
״את זזת!!״ צעק דוד וצחק, ״אני לא מאמין איזה רמאית!!״
"מה? " אמרה מיכל, ״אני לא זזתי! תפסיד בכבוד!!״
דוד לקח את כל קערת הענבים וזרק על מיכל ועל טלי אשכול אשכול והתחילה מריבת אוכל ענבים של כולם על כולם.
"תתפסו אותווווו!!" צעקה טלי ואני מיכל תפסנו אותו כל אחד ביד אחת. דוד התנגד בתיאטרליות. אבל ידע שהוא אכן פספס ולכן התנגד אבל בעצימות נמוכה. אני מיכל אחזנו אותו מאחורה כשהוא מתפרפר. תוך כדי החזקה היד שלי התחככה בטעות ביד של מיכל לרגע. מיהרתי להזיז את היד ממנה. להפתעתי אחרי כמה שניות זה קרה שוב ואז שוב הרגשתי את הבד הרך של חולצת השבת שלה מרפרף לי על החלק החשוף של היד. כאילו היא מנסה שזה יקרה אבל בלי כוונה. כל נגיעה שלה סמרה לי את השערות. מעולם לא נגעתי באישה אחרת מלבד אישתי. התלבטתי אם זו הייתה טעות או שזה מכוון. קירבתי בעדינות את הקיבורת של השריר שלי אליה ולהפתעתי היא לא זזה. זה היה נעים ומהפנט. בעודנו תופסים את דוד טלי הגיעה עם 2 ידיים מלאות ב-2 שוטים ועמדה מולו. "דרינק" אמרה טלי. הלחיים שלה היו עכשיו מאוד אדומות וראיתי שהאלכוהול עושה בה רק דברים טובים.

"הכל אתה תשתה עכשיו" אמרה מיכל!
"אני נכנע" אמר דוד. "תשחררו אותי ואני אשתה".
"אל תשחרר אותו" אמרה מיכל. "אני מכירה את הנוכל הזה".
"צודקת" אמר דוד בחיוך.
"טלי, תתני לו לשתות". פקדה מיכל.
דוד היה כעת עקוד על המיטה, בישיבה. ראשו מונח בזווית על הרגל של מיכל כששנינו מאחוריו אוחזים בו שלא יזוז. טלי התקרבה אליו, עברה מעל הרגלים שלו בדרך אל הפה שלו. את השוט הראשון היא שפכה לו במכה אחת לתוך הפה. דוד שתה את כולו.
״תתני לו לאט" אמרה מיכל. עוד חיכוך ליטוף של גב השריר של מיכל ביד העליונה שלי. הרגשתי שאני מתעורר ממנה ואני חייב להפסיק. אישתי פה ומתחיל לעמוד לי ממיכל. מה אם אישתי תראה? ואם דוד יראה את הידיים המתחככות שלנו? ואני בכלל לא מוכן לבגוד זה בטוח. גם אם זה רק חיכוך קטן, יד ביד. היסטתי את היד שלי הצידה. טלי התקרבה אליו עוד. ידה רועדת והתחילה לשפוך לו את האלכוהול לתוך הפה. נראה שהיא נהנית מהסיטואציה. דוד שתה את האלכוהול בטיפות קטנות. לידי הרגשתי את הריח המדהים של מיכל ואת החום שלה. נוגעת לא נוגעת. טלי סיימה את הכוס השניה. "עוד שתיים" הכריזה והלכה למטבחון של הצימר להביא את הכוסות הבאות שנמזגו לצורך המשחק.

מיכל שוב קירבה את הזרוע שלה אל היד שלי וחיככה אותה. ״זה כל כך נעים״ לחשה לי באוזן ואני מיד הסתכלתי לראות שטלי לא ראתה את המחווה. טלי עוד הייתה בצד של המטבחון והחלה לחזור לכיוון החדר עם 2 הכוסות. כולה מטפטפת לאורך הצימר מכוסות השוטים שנמזגו בדיוק עד הסוף. היא התקרבה לדוד לאט. הרגליים שלו כעת היו מוטלות על הרצפה כך שהיא עלתה מעליהם מטופפת עם החצאית שלה בלי משים על איזור החלציים שלו. ראיתי שדוד נטרף מחיכוך החצאית הארוכה. טלי התחילה למזוג לו את הכוס הראשונה ישירות לתוך הפה. לחרדתי ראיתי את השמוליק שלו נמתח במכנסי הדגמ"ח שלו בזמן שהשמלה הצנועה שלה רפרפה לו על האיבר. אין סיכוי שטלי לא מקשרת בין הדברים חשבתי לעצמי ונתתי ליטוף-זרוע איטי וקרוב למיכל. יכולתי לחוש את הריח שלה ואת החום שלה הרגשתי על כל הגוף שלי. היא עצמה עיניים לחלקיק שניה והסתכלה עליי בשניה שאחרי זה, כאילו אנחנו שותפים לסוד גדול.

טלי סיימה למזוג לדוד את הכוס השלישית ואת הרביעית נתנו לו בחציה ושתתה את החצי השני. שיחררנו את דוד מאחיזת הידיים שלנו, טלי התרחקה מהגוף השמוט של דוד.
"ואוו מסתובב לי הראש" אמרה מיכל.
"בואו נצא לנשום קצת אוויר" אמרה מיכל ונתנה לדוד יד ועזרה לו לקום על הרגליים. יצאנו החוצה לחצר הפנימית של הצימרים. האוויר הקריר קצת הרגיע אותי אבל דוד ששתה יותר מאיתנו עמד בחצר, פרם את הכפתור העליון של החולצה הלבנה שלו והחל לשיר את הימנון תנועות הנוער. כולנו התגלגלנו בצחוק.
"זוכרת את האמת או חובה ששיחקנו במחנה"? שאלה מיכל את טלי.
"חח איך אפשר לשכוח"? כולן היו בנות והשאלות היו "חובה עלייך לשיר שיר חסידי במטא רוסי כבד".
"וואו איך שכחתי!" התגלגלה מיכל, מצחקקת מהאלכוהול יותר ממה שהבדיחה באמת הייתה מצחיקה. דוד שהצטרף בינתיים הביא בקבוק ריק והחל לסובב אותו. הבקבוק הצביע על מיכל. "חובה עלייך לשיר שיר במזרחית" מיכל, שלא חובבת מוזיקה מזרחית, אילתרה שיר במשפטים שבורים וכולנו התגלגלנו מצחוק.
סובבתי שוב את הבקבוק. יצא שמיכל שואלת אותי. מיכל שהייתה סמוקה מאלכוהול אמרה:
"חובה עליך.." והתגלגלה מצחוק, "חובה עליך לספר לנו מתי בפעם האחרונה עשיתם את זה!" אמרה מיכל. כולנו התגלגלנו מצחוק כאילו היה מדובר בבדיחה יוצאת דופן.
"אתה עונה?" שאלה מיכל ״כי אם אתה לא עונה עושים אן דן דינו!״
"אין סיכוי" קפצה טלי!

באותו הזמן לא ידעתי מה זה אן דן דינו. מסתבר שבמשחק המקורי בת שלא הייתה רוצה לענות על שאלה מסויימת, היו עושים את משחק האן דן דינו המפורסם ובת שיצאה במשחק קיבלה נשיקה על הלחי מאותה אחת שלא עונה.
"אל תהיי כבדה!" אמר דוד.
"אם נחצה את הגבול נעצור" אמרה מיכל בדיבור רך, שתמיד עבד על טלי. אנחנו לא עושים כלום, רק מדברים, הוסיפה. "אני מוכנה שנשאל כל דבר כל זמן שאנחנו רק מדברים ומקפידים על הכלל של שמירת נגיעה" אמרה טלי. ״אוקיי״. אמרה מיכל והגניבה לי מבט, נתתי בה מבט חוזר, שנינו עברנו את הגבול הזה הערב.
"מתאים" הוסיף דוד.

נראה שברגע שהוסכם הוקל לטלי. לא עוברים שום גבול מלבד לדבר. היא יכולה להיות המורה החסודה ולהמשיך לחנך את בנות ישראל לצניעות. משהוקל לה, היא קמה והביאה את הבקבוק השני של הוודקה ומזגה לכולם. אחרי שכולנו הרמנו לחיים וחיסלנו עוד צלוחית פיסטוקים. חזרנו לשחק.

"אז תענה כבר" אמרה מיכל, ״מתי עשיתם את זה בפעם האחרונה?״
הסתכלי בחשש קטן על טלי ואמרתי "אתמול". ראיתי את טלי קצת מתביישת אבל נשארת במשחק.
סובבנו שוב את הבקבוק.
מיכל שאלה את טלי "מה הדבר המביך ביותר שהיה לך?"
זה קל" אמרה טלי. "פעם חבר של שמוליק נכנס לקרוואן שלנו ואני יצאתי בלי כיסוי ראש".
"ואווו ממש מביך" אמרה מיכל בפנים רציניות להחריד ואז התפקעה מצחוק ביחד עם דוד.
"זה היה בתחילת הנישואין ואת יודעת איך היינו.. דוסים אש" התגוננה טלי.
"והיום"? שאלה מיכל.
"תראי, כשהיינו בחו"ל הורדתי כיסוי ראש" אמרה טלי בשמץ של מבוכה.
"ובארץ" חקרה מיכל?
"לא". אמרה טלי.
"אתם רוצים להמשיך לשחק?" קטעתי את שיחת הבנות המתהווה לה וסובבתי את הבקבוק.
טלי שואלת את מיכל.
"עכשיו תורך גברת מיכל" אמרה טלי. "מה הדבר הכי מביך שקרה לכם"?
"טוב, זה פשוט" ענתה מיכל. "תפסו אותנו בבית מלון באמצע… אתם יודעים".
"מה?? שאלנו אני וטלי כמעט יחד.
"זוג שקיבל מפתח של החדר שלנו בטעות. במקום 316 הפקיד נתם להם 613, שזה היה החדר שלנו במקרה", אמר דוד.
"בטח רציתם לקבור את עצמכם" אמרתי.
"כן ולא" אמרה מיכל.
"מה הכוונה?" שאלתי בתמיהה.
"היה בזה גם אלמנט מרגש כלשהו" אמרה מיכל מבלי לפרט יותר מידי.

"לבחורה הזו אין גבולות" חשבתי לעצמי והצצתי על הפנים של דוד שלא היה נראה נבוך במיוחד. טלי לעומתו הייתה אדומה לחלוטין ולא רק מהאלכוהול. המבוכה ניכרה בה היטב, אבל היה שם עוד משהו. ראיתי אותה נושכת קצת את קצות שפתיה. מה שאומר שהיא מתחילה להתחרמן מהסיטואציה.

דוד סובב שוב את הבקבוק.
"שניה רגע" אמרה טלי. "מיכל, מה הכוונה מרגש?" שאלה בקול חוקר משהו.
"התחושה שמישהו זר רואה אותך מאוד מביכה אבל מיד אחרי שהם יצאו ושניה לפני שהפכנו את המלון בצרחות על הטעות שהם עשו עשינו סקס מטורף שרק בדיעבד הבנו שעלינו פה על משהו" אמרה מיכל בפשטות. ראיתי את טלי מתלבטת אם לשאול עוד שאלה, אבל כנראה שבסוף היא ויתרה.

סיבוב נוסף.
דוד במבט חצי שיכור שואל אותי "חובה עליך לספר במה היית מרוכז כששיחקנו כדור עף במים".
החלפתי צבעים.
והרבה.
פחדתי לענות, טלי תרצח אותי.
מצד שני גם היא לא בדיוק במוד הכי צדיק שלה היום, אז עניתי ביושר "החולצה של מיכל הייתה שקופה. וראו לה את החזיה הכחולה ו.." נעצרתי פה. השמים לא נפלו. טלי הייתה נראית מכושפת מהסיטואציה. מבחינתה אני לא נמשך לאף אישה אחרת. כך אמרו לה באולפנה ומעולם היא לא טרחה לבדוק אם המצב שונה, עד הסרט הכחול של אמש. כעת נדמה היה שנפתח לה צוהר חדש למימד שלא הכירה ודי התחרמנה ממנו כנראה כי השפתיים שלה היו כלואות בין שינה העליונות לתחתונות כבר לא מעט זמן…
"מפגרת שכמותי, איך לא שמתי לב.." אמרה מיכל במבוכה קלה.
״אבל עכשיו אדוני, אתה חייב לי!״ אמר דוד וסובב את הבקבוק.
חובה עלייך להוריד כיסוי ראש פנה דוד לטלי. טלי היססה.. האלכוהול פקד עליה תורידי… והערכים הצמידו אותו לשיער הזהוב שלה. מיכל שראתה את ההיסוס הורידה להפתעתי את כיסוי הראש שלה ונתנה לשיער החלק שלה לגלוש עד לקו הכתפיים בצבעי חום בהירים. מעולם לא ראיתי אותה בלי כיסוי ראש חלקי לפחות. היא הייתה יפה באופן יוצא דופן. הופתעתי אבל השתדלתי לשמור על חזות מאופקת. טלי הסתכלה עליי בשאלה וסימנתי לה שמבחינתי זה בסדר, אבל עדיין היא היססה, נקרעת במלחמה שבין הערכים לחרמנות שנבנית מסביב. דוד הוסיף "טלי יצא לך חובה במשחק ובני לאניסטר תמיד משלמים חובות" הוסיף בקריצה, מרפרר למשחקי הכס.

מיכל חיבקה את טלי מאחורה ואמרה לה "מאמי תורידי בואי, אני אעזור לך, לא יקרה כלום אם תשחררי קצת".
מיכל פתחה לה את כיסוי הראש המנוקד וטלי הסירה אותו. שיערה הבהיר והגלי ניתר בשובבות על כתפיה של טלי. מיכל שוב מחאה לה כפיים ודוד מזג לכולם עוד שוט ומיד סובב את הבקבוק.

טלי שואלת את מיכל. "חובה עלייך להראות לכולנו את החזייה הכחולה שלך".
"לא!" אמרה מיכל.
"את לא תתחמקי" אמרה טלי בהחלטיות, חובה זו חובה.
"טלי, לא" אמרה מיכל" החזיה עדיין עליי, לא הייתה לי אחרת אז ייבשתי אותה בפן אחרי הבריכה ולבשתי שוב..". טלי התחרותית ששמחה להחזיר למיכל כגמולה על הורדת כיסוי הראש ניגשה אליה מאחורה ואמרה תוך שהיא מחקה את הקול של מיכל "מאמי תורידי, בואי אני אעזור לך, לא יקרה כלום אם תשחררי קצת" והחלה לפתוח כפתור ראשון בחולצה של מיכל. זה לא הספיק לה, מיכל נראתה נהנית להיות נתונה לחסדיה של טלי, לא התנגדה ואיפשרה לה לפתוח כפתור נוסף, עד שממש ראו את עומק הקו של השד המדהים של מיכל וחלק מהחזיה שלה.

הרגשתי שאני בסרט כחול והזין שלי עמד כמו טיל. מהצד השני של הסיטואציה עמד דוד משלוהב גם הוא ממה שקורה. שתי הנשים היפות הללו חבוקות במאזן כוחות בלתי סביר ביום יום של אנשים דתיים. טלי שחררה את מיכל בעדינות ודוד סובב שוב את הבקבוק. חובה עליך שלומי להציץ למיכל בחזה" אמר משולהב. הסתכלתי על טלי והיא סימנה לי ׳כן׳ שיכור כזה "אבל בלי לגעת!!" הזהירה.

התקרבתי למיכל בעדינות ולרגע פחדתי שהיא מרגישה לא בנוח מהעובדה. אז התקרבתי באיטיות. הנשימות שלה התעבו על כל סנטימטר שהתקרבתי אל החולצה הפתוחה. מכיוון שאי אפשר היה לגעת ממש קירבתי את הראש אל הצוואר שלה והבטתי למטה כולי מחורמן. החזה שלה עלה וירד בקצב מסחרר והרגשתי טיפות קטנות של זרע יורדות לי למטה. החזה שלה היה מדהים, תפוח וזקוף, עטוף בחזיה כחולה וצמודה. נמשים קטנים כיסו אותו לכל רוחבו. החזקתי את עצמי שלא לגעת בכלום. עדיין לא האמנתי שאני נמצא במצב הזה. שנינו היינו חרמנים מאוד ונבוכים מאוד מאוד.

"זהו מילאת את חובתך" אמר דוד וסובב את הבקבוק שוב. מיכל חייבה את דוד. היא חייכה בסיפוק "הגיע הזמן שתתן גם משהו משלך" וציוותה עליו להוריד מכנסיים. ״תובך קצת גם אתה!" הוסיפה וקרצה לי. דוד הוריד את המכנסים ונשאר עם תחתוני בוקסר לא צמודים. ראו את הבליטה שלו אבל נראה שכרגע הוא שלט במצב ולא הובך מאוד. ראיתי את טלי שלי מגניבה מבט קטן לעבר התחתונים שלו ומסיטה מבט כמעט מייד.
סובבתי את הבקבוק ויצא שאני שואל את דוד. החלטתי להתנקם בו ולהכניס את טלי למשחק גם כן. שתי ציפורים במכה אחת. "חובה עליך", עצרתי כדי לבנות את המתח. טלי ומיכל הסתכלו עליי בסקרנות. "חובה עליך לתת לטלי חוויה מגרה" השתהתי רגע. פיה של טלי נפתח מעט. "אבל בלי לגעת בה בשום צורה". כל העיניים היו נשואות כעת אל דוד.

דוד התשהה רגע והתלבט מה לעשות. הוא ניגש לטלי עם הבוקסר הרפוי שלו והתקרב אליה ממש צמוד מבלי לגעת. היא לחלוטין הייתה חסרת אונים מרוב חרמנות באותו הרגע ואז עם לשונו החלקלקה התחיל ללחוש לה על האוזן. הפנים של טלי התכרכמו והשתנו בהבעה בין זעזוע לבין חרמנות ונשיכת שפתיים חזקה עוד יותר. הזיקפה של דוד במקביל עלתה עד לחצי התורן וניתן היה לראות את מתאר האיבר שלו זקור היטב עוד רגע מתחכך ברגל של טלי.

"אני לא יכולה יותר" אמרה טלי והתרחקה. "זה מחרמן מידי ואני עוד שניה חוצה את הגבול". הוסיפה והתרחקה בתיאטרליות אל מול הפנים המנצחות של דוד. האלכוהול עשה בטלי שמות אבל בקטע טוב. יצאו ממנה דברים שלא חלמתי שקיימים אצלה בכלל. שמחה ופתיחות ברמה גבוהה שגרמו לי לחשוב לרגע שאולי אנחנו מפספסים אותה קצת. קשוחה כל כך ביום יום אל מול המשימות והחלמות והשאיפות, טיפה אלכוהול וקיבלתי אישה זורמת שאפילו מובילה מהלכים כל כך סקסיים. הבטחתי לעצמי לדבר איתה על זה בהמשך.

בינתיים דוד חזר וסובב את הבקבוק ומיכל יצאה מחייבת, אבל בול באמצע ביני לבין טלי. לא אותי ולא אותה.
לאחר מחשבה קצרה אמרה מיכל "טוב, אני הפעם אחייב את שניכם" אמרה בחיוך גדול ולפני שהספקתי להגיד פוס משחק מיכל אמרה "שניכם צריכים לפנק אותי".

הרגשתי שזכיתי בלוטו באותו הרגע, מיכל, שחצי משמלת השבת שלה פרומה וחזיית בד כחולה מבצבת במחשוף עמוק מאוד עמדה שם כולה נוטפת ומושכה ומינית וחזקה וחלשה. טלי ניגשה אליה תוך שהיא מתזכרת אותי שאני לא נוגע בה. "תן לי לטפל בה" אמרה טלי וניגשה אל מיכל. היא הגיעה אליה והחלה ללטף אותה בעדינות רבה מאוד, נוגעת לא נוגעת, אפשר היה לחתוך את האוויר באותו הרגע בסכין של חלה. ראיתי את מיכל מתמסרת למגע הרך של טלי ומתכרבלת בעצמה. עינה נעצמו בזמן שטלי ליטפה לה את כף היד ועלתה לאט לאט לכיוון שורש היד מלטפת, נוגעת לא נוגעת. ראיתי את דוד מביט ברעב על הסיטואציה, מתמקד בליטוף של טלי ואת טלי מרוכזת כולה בלעשות נעים למיכל. היא כבר הגיע לאיזור המרפק כשהיא קראה לי בשקט להתקרב. "אתה לא תיגע בה" לחשה לי. "אתה תפנק אותה הרבה מעבר". היא סימנה לי עם הפה שלה כמעין שריקה והצביעה על הגוף של מיכל. היא התכוונה שאעשה לה "רוחי". זה טריק קטן שהיינו עושים בתחילת הנישואין כשהיינו אסורים בגלל שטלי הייתה במחזור. לא היינו נוגעים כמובן, אבל רוח מקצה הפה על הגוף בצורה נעימה היינו עושים ועוד שלל משחקים שלא נגענו אחד בשני אבל עדיין פינקנו אחד את השני. ליטוף עם קצה של שמיכה, הייתה פעם שמרוב ליטופים של שמיכה מצאנו את עצמנו שוכבים אחד על השני ומתחככים עד לגמירה כשרק שמיכה עבה מפרידה ביננו, אבל זה כבר לסיפור אחר.

התחלתי לעשות למיכל רוח. באיזור כף היד, שורש היד, מרפקים, לא הרגשתי שזה עשה לה משהו. טלי במקביל המשיכה ללטף אותה ביד השניה אז ניצלתי את המצב שנוצר וניגשתי לצוואר שלה והתחלתי לעשות רוחי על הצוואר החלק שלה. בכל נשימה שלקחתי הרחתי את הריח המשכר של מיכל ואת חום הגוף שלה. הייתי מוכן לשלם כל סכום כדי להיות חבוק בזרועות האלו עכשיו. הרגשתי שהפעם קלעתי בול. מיכל התנשמה עמוק עמוק בכל סשן של רוח. הרגשתי שהיא נטרפת מהרוח שיצאה מהפה שלי על איזור הצוואר. החלטתי לבדוק אם זה עובד גם מקדימה והתחלתי לנשוף בעדינות באיזור החזה שלה שעלה וירד בעוד מיכל עצומת עיניים. טלי עצרה את הליטופים ועברה להסתכל עלינו רוקדים בריקוד מסוג שאיש מאיתנו לא הכיר לפני כן. בכל פעם שהפסקתי לנשוף בעדינות מיכל הרימה את בית החזה מעט למעלה. הרגשתי שהיא מכורה לתחושה והתחלתי להתקרב לאט לאט, קרוב לחריץ השדיים שלה ונושף ממוקד יותר באיזור החזיה שלה, נהנה מהמראה שלה ככה מוטלת ונמסה מרוח קלה.

הרגשתי שמסתובב לי הראש מהנשיפות והאלכוהול אז עצרתי לרגע. מיכל פתחה את העיניים בזעף. "אולי תמשיכו כבר"? ולהפתעתי פתחה כפתור נוסף והורידה חלק מהחולצה ככה שרוב החזה והחזיה היו בחוץ, כתפיים חשופות והשימלה ירדה כלפי מטה לאיזור תחתית החזה. "זה כל כך טוב, תמשיך״ נהמה מיכל בציפייה.. והמשכתי. עכשיו יכלתי לעשות רוח על כל איזור החזה שלה ויכולתי לשמוע את דפיקות הלב שלה כל פעם שהתקרבתי אל החזה שלה מספיק קרוב. הריח שבין השדיים שלה היה ממכר אבל לא נגעתי כמובן בכלום. לא יכולתי לדמיין באותו השלב איך נצא מהשבת הזו.

המשך קריאה – חלק ג