תנאי שירות

כשעולים לפלוגה הבוגרת, אז כל החיים משתנים פתאום.
מי שהיה בצבא יודע שצה”ל זה עולם מוזר, אבל גם בתוך העולם הזה, יש הפתעות.

בתור ח”ירניק בפלוגה צעירה, אתה מתרגל מאוד מהר לכל מיני סיטואציות – לישון בעמידה, לא לישון הרבה זמן, לשמור על כלום, לשמן נגמ”ש או כל דבר אחר שמישהו יכול להמציא או להנפיץ.

כשאתה עולה לפלוגת החוד או למסייעת, אתה מבין עד כמה אתה נמוך בשרשרת המזון הצ״הלית. אם עד עכשיו היית דג ששחה בבריכה שנראית ענקית, אתה מבין שאתה בתוך אוקיינוס שיש בו המון יצורים מוזרים.

ואם עד עכשיו היה ברור מהם החוקים, עכשיו הכל מתערבל ומשתנה.

הייתי מספר לכם על מה עשו לנו הותיקים בפלוגה, על איך זה להיות צ’ונג צעיר ופעור, אבל לא בשביל זה באתם.
אתם באתם לשמוע על דניאלה, משקית הת”ש השרוטה והמתוקה שלנו.

לא משנה אם אתה בבריכה או באוקיינוס, כשמסביבך יש רק זכרים – כל נקבה הופכת להיות בתולת-ים. דניאלה, או דני, למי שהכיר אותה טוב, היתה בעלת שיער חום-אדמדם, חיוך כובש אבל היא לא היתה בתולה. את זה ידענו כי היא היתה מזדיינת עם סקולניק בעמדת שמירה הנטושה. תיקון, אין אף עמדה נטושה בצה”ל, חוזר, אין אף עמדה נטושה בצה”ל.

התכוונתי, שרוב הזמן לא עלינו לשמור בה, אבל תמיד היה בה מזרון. מהעמדה הדרומית, היה אפשר לראות את סקולניק ודני עולים לשם ונעלמים מהעין. אבל סקולניק היה מהותיקים, אף אחד לא רצה להתעסק איתו, אז יכול להיות שהם סתם עלו לשם לקרוא עיתון ולאכול ערגליות תות.

דני היתה מציתה את הדמיון שלנו, בחורה, צעירה, יפה, עם חזה בולט שהרצועה של הנשק רק מבליטה אותו יותר. היה לה ריח של בת, משהו שלח״ירניק שסוגר שבועיים או חמישה בבסיס בשטחים, זה המון.

והיא היתה כמעט מושגת, חלק מהפלוגה, מסתובבת בינינו וגם עובדה שסקולניק שכב איתה, וכנראה שגם המ”פ עשה אותה כמה פעמים במשרד המפקד. היא כמובן היתה באה ומדברת איתנו, יושבת איתנו, לפעמים עושה את העבודה שלה ולפעמים סתם באה לקשקש כי אין הרבה מה לעשות. אחת מהחבר’ה אבל עם ריח ממש ממש טוב.

תכל׳ס התחיל להיות מעניין כשסקולניק יצא לרגילה, הוא וכמעט חצי פלוגה. היה איזה בלאגן בחופשות ובגדוד הבינו שאם הם לא מתחילים להוציא חיילים לחופשה, מישהו הולך לעלות למשפט והפעם זה דווקא מהקצינים.

אז חצי פלוגה בחופש, חצי ממה שנשאר בעמדות ובפטרול והבסיס נהיה דליל.

מהמקלחות למגורים יש איזה שתי דקות הליכה כי מי שתכנן את הבסיס היה גאון – המקלחות כמעט צמודות לחדרים, אבל הכניסות הפוכות לגמרי, אז בקיץ אתה זורק על עצמך תחתונים או מגבת והולך עם הכפכפים בכורכר המעצבן וחוזר מהמקלחת עם חול ברגליים.

יום אחד אני ובניסטי יוצאים מהמקלחת ופוגשים את דני, היא עוצרת אותנו ומדברת איתנו, אנחנו בתחתונים עם מגבת על הכתף, היא במדים ועם שרוך, סתם מדברים באמצע הבסיס.

יש לה מבט מתעניין בעיניים אבל לא משהו שאפשר להגדיר כמוזר, סתם כזה.

פתאום אני שם לב שהיא ממש קרובה אלינו. וכרגיל, מריחה ממש ממש טוב. היא מדברת ונוגעת כבדרך אגב ביד של בניסטי. עוברת דקה והיא מלטפת לי את הגב, מגע כמעט אקראי אבל בלי ספק מכוון. אני עם בוקסר ומגבת על הכתף ואני מצטמרר מהמגע שלה, הפטמות שלי מזדקרות מליטוף קליל והיא רק צריכה להעיף מבט ולהבין שמשהו זז שם למטה.

פתאום היא עושה לשנינו “בואו” ומתחילה ללכת לכיוון המקלחות של הבנות, אנחנו מסתכלים אחד על השני אבל מיד מתחילים ללכת אחריה. שלט “מחוץ לתחום” מקדם את פנינו אבל היא נבלעת לתוך המבנה של המקלחות ודי ברור לנו שאנחנו נכנסים, מה שלא יהיה.

מבט קצר מסביב מאשר לנו שאנחנו לבד באיזור ושסבירות גבוהה שאף אחד לא רואה אותנו. לפחות ככה אנחנו מקווים כי כניסה למגורי בנות ועוד יותר למקלחות של הבנות יכול לעלות בכמה ימים טובים בכלא ובדפוק שירחיק את השחרור.

אנחנו נכנסים ומתרגלים לחושך היחסי בזמן שהיא סוגרת את הדלת ונועלת אותה עם בריח הברזל מבפנים, משהו שיש כנראה רק במקלחות של הבנות.

“ס’תמו ת’פה” היא נוהמת משועשעת, עושה חיקוי של המ”פ, “אף מילה!”
בניסטי ואני מסתכלים אחד בשני ושותקים.
היא מחייכת אלינו בשביעות רצון גלויה, על זה שהיא הצליחה להוביל אותנו לכאן, אנחנו עדיין לא מבינים מה הסיפור כשהיא פונה אלינו בהתרגשות.

“אני רוצה לראות”
“רוצה לראות מה?”
“רוצה לראות מה יש לכם שם”
“שם שם?”
היא עושה פרצוף שהיא הולכת לאבד את הסבלנות, ועוטה שוב את הארשת של המ”פ, “שקט אמרתי”.
אבל היא עדיין מחייכת.
“תורידו את התחתונים, אני רוצה לראות מה יש לכם שם. בא לי”

אנחנו מסתכלים אחד על השני ומניחים את תיק כלי הרחצה על הספסל ותולים את המגבות על המתלים, עדיין מנסים לשמור על פאסון, אבל ברור לשלושתנו, שלנו, הבנים בסיטואציה הזאת, אין כזה.

אנחנו נעמדים מולה ובתיאום מדומה מורידים את התחתונים לירכיים.
החיוך של דני מתרחב.

האיברים של שנינו במצב הכן, הדם מתחיל לזרום מהמוח לזין אבל עדיין עדיין לא עומד. שני זרגים שמנמנים, שמוטים, שמתחילים להתמלא.

מתורגלת, כנראה, דני מתקרבת אלינו ומתחילה ללטף אותנו – בכתפיים, בחזה, בבטן, בפנים. בהתחלה במקביל – כל אחד מקבל יד, אבל אחר כך היא עוברת ללטף כל אחד מאיתנו בנפרד. בניסטי ואני, כל אחד מאיתנו, זוכים למגע נשי, אלוהי, לכמה שניות ואז רואים איך המגע עובר לשני.

מהר מאוד הזין שלי נעמד ומזדקף וקשה לפספס שגם בניסטי עומד ניצב וקשה. לא ממש ברור לנו מה החוקים, אם מותר לנו לגעת בה, אם מותר לנו לגעת בעצמנו. נראה שאסור לנו בכלל לדבר. אני חושב שאני לא מסוגל לדבר גם אם ארצה ודני תרשה.

לדני דווקא החוקים די ברורים.

היא מתכופפת לעברי, מחזיקה לי במותניים לכיוון התחת ומעבירה לק בקצה הזין. שניה אחת, שניונת והיא מתרחקת מותירה אותי צמא למגעה. היא עוברת לבניסטי ועושה אותו דבר בדיוק. אני רואה בקנאה שאצלו היד גולשת יותר לכיוון התחת ומוסיפה לזין שלו נשיקה קטנה. בן-זונה בר-מזל!

“עכשיו” היא אומרת כשהיא משחררת את בניסיטי אחרי שניה, “אני הולכת להסתכל ואתם הולכים לעשות ביד”.
ברור לנו שזה לא סוף המשפט כשהיא אומרת “אחד לשני”.

המבט שיש לנו בעיניים כנראה מצחיק אותה, אנחנו מנסים לגמגם משהו, אבל די ברור מי שולט במצב.
“אל תהיו כבדים, אני אעזור לכם” ומלטפת לכל אחד מאיתנו את הביצים מלמטה, כאילו זה המשא כבד שהיא הולכת לעזור לנו איתו.

היא מורידה לנו את התחתונים, תולה אותם על המתלה, לוקחת אותנו ביד לאיזור של המקלחונים ומתיישבת על הספסל, היא ממקמת אותנו אחד ליד השני. היא לוקחת את היד שלי ושמה אותה על הזין של בניסטי, זה מוזר ומדליק בו זמנית, היא עוטפת את היד שלי ומזיזה אותה לאורך הכלי של בניסטי, אני והיא עושים לו ביד ביחד.

“רואה? זה לא נורא, עכשיו אתה”, היא שמה את היד של בניסטי על הזין שלי וכמה שזה מוזר, אני לא נרתע ולא מתרחק. בסך הכל, אני חושב לעצמי, אני בסוג של התמזמזות עם בחורה שווה ועוד מישהו, שבמקרה הוא חבר למחלקה. אבל אני מחורמן ומעורפל ולא משנה לי ממש למרות שאני מנסה לחשוב כל הזמן על המגע שלה בי, כי היא ממשיכה לגעת. קצת בזין, קצת בתחת, מלטפת ומעודדת, שומרת שלא נפסיק לעשות אחד לשני.

מדי פעם היא חופנת לאחד מאיתנו או לשנינו את הביצים, סוחטת מאיתנו אנחה והתנשפות והחיוך שלה רק גדל, לריח המהמם ברגיל שלה מתווסף ריח החרמנות שלה וזה רק מדליק אותי יותר.

“מי הולך להשפריץ ראשון?” היא שואלת כשהיא מרגישה שאנחנו מתקרבים.
“אני חושב שאני” יוצא לי קול מוזר ומקרקר כי אני באקסטזה לא ברורה.
“מעולה” היא אומרת ונעמדת מאחוריי. היא מעמידה אותי מול המקלחון כדי שיהיה אפשר להעלים ראיות ונצמדת אלי מאחורה, מחבקת אותי בבטן ודואגת שבניסטי ימשיך לשפשף לי כמו שצריך.

זה כבר יותר מידי להרגיש את הפטמות שלה בגב שלי ואת הנשימות שלה על הכתף שלי ואני מתחיל להשפריץ נתזים של שפיך.
היא נאנחת יחד איתי ומחזיקה את היד של בניסטי סביב הזין שלי, עד שאני נרגע ועובר לטיפות בודדות.

היא מלטפת עם קצה האצבע שלה את קצה הזין, אוספת קצת שפיך ומגישה לבניסטי לפה. נראה שהוא מהסס אבל היא שמה לו יד על הגב, שלא ינסה לברוח והוא פותח את הפה ונותן לה להכניס לו את האצבע. היא כנראה עושה לו משהו טוב שם, כי הוא סוגר את הפה ונראה שהוא מוצץ לה קצת את האצבע.

“זה מספיק” היא אומרת ומטיילת עם היד שלה מהפה שלו לזין שעדיין עומד ומחכה לתורו.
“קדימה” היא מסמנת לי להתרכז עכשיו בבניסטי כשהיא מלטפת לו את הביצים ומעודדת אותי לעשות לו ביד.
זה לא פייר, אני חושב כשהיא מלטפת אותו בתחת, מקרבת אותו לשיא, בזמן שאני מנסה לעשות כמיטב יכולתי. הוא גם מתקרב ואני מגביר קצת את הלחץ סביב הזין, מנסה לדמיין איך אני עושה לעצמי ביד ואיך אני אוהב את זה לקראת הגמירה.

בניסיטי מתחיל להתנשף ודני תופסת לו את הביצים ביד אחת, את התחת ביד השניה ונותנת לו ביס של חרמנות בכתף, כשהוא מתחיל להשפריץ כמו משוגע, מתנשף בקול רם.

“תן לי את זה” היא צוחקת סוחטת את הביצים שלו לשנייה.
כשהוא נרגע היא לוקחת גם לו כמה טיפות ומכניסה לי לפה. אני חושב שגם אם היא הייתה מציעה לי להכניס את הזין שלו לפה שלי עכשיו, הייתי מסכים. אני מוצץ לה את האצבע ומנסה ללטף אותה אבל היא מסבירה לי בלי מילים מה הגבולות שלנו.

דני מתיישבת על הספסל מולנו, תופסת לי את הזין המתדלדל ומלקקת את הטיפות האחרונות מהקצה. מכניסה את הכיפה לפה, סוחטת קצת את הזין ומוצצת בעדינות, היא מרימה את הראש ואומרת לי בחיוך “טעים”.

היא פונה לבניטסי וטועמת גם אותו. “גם אתה טעים” היא מחייכת כמו מישהי שהשיגה את מה שהיא רצתה.
בזמן שאנחנו מנסים לעכל מה קרה כאן ולהסדיר את הנשימה, היא לוקחת מגב ומגרפת עם קצת מים את מה שהשפכנו לפני דקות.

“אני חושבת שכדאי שתתלבשו ותצאו, לפני שמתחלפים בעמדות פה” היא נהיית פתאום עניינית.
היא נעמדת ומסדרת את עצמה, מחכה שנתלבש וניקח את הדברים, מסתכלת לראות שלא נשארו סימנים ופותחת את הדלת.

היא מוציאה את הראש ובודקת שאין אף אחד בסביבה.
“השטח פנוי!” היא מכריזה מצחיקה את עצמה, “משוחררים” היא אומרת בקול של המ”פ בסוף המסדר.

היא יוצאת ואנחנו יוצאים אחריה, היא הולכת למגורי הבנות ואנחנו הולכים בשתיקה למגורים שלנו.

הוספה למועדפים שלי