כלבה להרבעה

אני עומדת על ארבע, חגורת חנק כרוכה לצווארי ועמית מחזיקה בתקיפות את הרצועה, מהדקת אותה מעט שאני ארגיש אותה לוחצת קצת. עמית לובשת חצאית וחולצה ויושבת על הספה בדריכות. החולצה עשוייה בד רך, חושפת בקושי את הבטן שלה. לא שעמית רזה או שרירית או משהו כזה, אבל משהו בשילוב הזה מבליט לה את השדיים, מרחיק את החולצה מהבטן וגורם לי קצת לקנא. אני יותר רזה ממנה ואם הייתי לובשת עכשיו משהו כזה, כנראה היה נראה עלי פחות טוב.
אבל אני לא לובשת חולצה או חצאית. אני לא לובשת כמעט כלום. אני ערומה מלבד מגפיים ורצועה של כלב על הצוואר. יותר נכון, רצועה של כלבה. הכלבה הזאת היא אני, דרוכה, קצת מושפלת ומרוגשת. הכוס שלי מטפטף. ממש ממש מטפטף. אני מרגישה את הטיפות זולגות על הירכיים שלי כמו דמעות שמחה. אני סופרת את הימים בחודש אז אני יודעת שאני מבייצת וזה מוסיף עוצמה לריגוש מהמעמד.

כמה דקות קודם שמענו אותו מגיע אז הפסקנו את מה שעשינו. אני מדמיינת שאני נראית כמו איזה דוברמנית ממושמעת. אני יושבת לידה על הברכיים, זקופה עם הרצועה לצווארי. המיצים מהכוס של עמית מתחילים להתייבש לי על הפנים.

אני שומעת את הדלת נפתחת ואז נסגרת.
עמית קוראת בקול רם, "זוכר שאמרתי לך שיש כלבה שאני רוצה תרביע?"

רונן, בעלה של עמית מתקרב אלינו, הוא מתחכך-מתעלם ממני קלות ורוכן ומנשק את עמית.
"כן, אני זוכר", הוא מתרומם ונותן לי ליטוף קטן בראש. "זאת הכלבה?" הוא שואל, מחזיק את הלחיים שלי בין כפותיו הנעימות ומסתכל בי כמו שמביטים בכלב שלא יכול לדבר אבל מביע המון דרך המבט. עמית, חרמנית ולא בכדי, מהנהנת ותופסת אותו לנשיקה ארוכה ועמוקה יותר.
אני גם רוצה להתנשק עם עמית.
אני מביטה בשניהם מתנשקים. מרגישה כמו כלבה שאוכלים לידה סטייק עסיסי וריחני.

מה שעשינו כמה דקות קודם לכן היה חדש עבורי ומענג ומפתיע. אני הייתי שקועה עם הפרצוף שלי בין הרגליים של עמית והיא כיוונה אותי עם הידיים. דוחפת ומזיזה כשרוצה פחות לחץ או לשנות את המקום שאותו אני מלקקת, מושכת את הרצועה למעלה או הצידה, קצת חונקת ומאלצת אותי להתנתק ממנה. כל הפנים שלי היו רטובות. יכול להיות שאם הייתי יודעת שכוס זה כזה דבר טעים אולי הייתי מתחילה לאכול כאלה קודם. מצד שני אני בטוחה שלא כולן טעימות כמו עמית ואני מקווה שאני מתקרבת אליה באיכות הטעם, אבל אף פעם לא טעמתי את עצמי. עכשיו אני מוכנה לאכול את הכוס הזה שלה כל יום. כל יום, כל היום.
ואם אני גם אזכה לטעום ולקבל לתוכי את הזין של בעלה, יכול להיות שיהיה לי ממש כיף איתם. כמה שמעתי על הזין הזה… איך אומרים, "רק דברים טובים". נראה שלמרות שאני עכשיו בתפקיד הכלבה המושפלת, אני גם עשויה לקבל כמה דברים טובים, בכל זאת אני כרגע על תקן כלבה.
אני משפילה את הראש, שלא יראו את הדמעות שלי. אני. כלבה להרבעה. כלבה שהולכים להרביע אותה, לעבר אותה. רק המחשבה עושה לי כיווצים נעימים בבטן ופרפרים בלב.

עכשיו אני בעיקר בשלב התקווה. תקווה חרמנית, אבל תקווה.
זה שרונן אולי הולך להכניס אותי להריון? זה בונוס. בחיים בכלל, להיכנס להריון זה אחד הדברים שאני רוצה. אבל כרגע, ממש ממש עכשיו, אני הכי רוצה שמישהו מהם יטפל לי בכוס, שמישהו יגע בי. אני לא יודעת איך רונן יזרום עם כל הסיפור הזה, אבל עם עמית אני מרגישה בטוחה. היא הביאה אותי למצב הזה.
אני חושבת שאני קצת מאוהבת בה.

עמית מחזיקה את הרצועה ביד אחת וביד השנייה מכוונת את הזין של בעלה לתוך הכוס שלי. אני מנסה לזוז ולדחוף לאחור, אבל היא מחזיקה אותי חזק, רומזת חניקה עם הרצועה, רוצה לשלוט בקצב של הסיטואציה. רונן מרגיש לי קול לגמרי בקטע הזה ולי אין הרבה ברירה אם אני לא רוצה להיחנק קצת יותר. הזין נכנס לאט לאט. אני רוצה יותר, נאנקת, נאנחת.

בסוף כולו בפנים. עמית משחררת קצת את את הרצועה ואני נושמת לרווחה. היא לא עושה את זה בשבילי. היא נצמדת לרונן. יד אחת אוחזת ברצועה הרפוייה וביד השניה מכוונת את הראש שלו אליה, מנשקת אותו עמוקות. אני מרגישה את הריגוש שלו בתוך הכוס שלי, זז ומתרחב ומתמתח.
אני רוצה עוד. וגם עמית.
היא מלטפת אותו ומדי פעם גם אותי. היא מגישה לו את הרצועה, שיוכל לשלוט כמו שצריך בכלבה שהוא מזיין, לשלוט בכלבה שהיא אני. עמית מאותתת לו שהוא חופשי. חופשי לזיין אותי, לדפוק אותי. להשתמש בי, למלא אותי, לזיין אותי איך שהוא רוצה, והוא רוצה, אני מרגישה שהוא איתי לגמרי. הוא בפנים עם הזין שלו ועם הגוף שלו ואני חושבת בשיכרון הזיון שגם קצת עם הלב שלו.
אני מקווה שהוא יגמור בתוכי. שהוא ירצה ויצליח להרביע אותי, לעבר אותי, להזריע אותי.
הוא מתחיל לאט, עמית עדיין צמודה אליו ואליי. היא שולחת יד מלטפת לפטמה שלי ופתאום צובטת אותה, מעבירה בי זרם של ריגוש וכאב מתוק. רונן מחזיק אותי חזק ומתחיל לנוע, מגביר את הקצב, אבל לאט. ביד אחת מכוון את הקצב וביד השניה קצת חונק-מכוון אותי להזדקפות קלה, מוציא מהגרון שלי אנקות עונג וכאב.

עמית שולחת יד לדגדגן שלי, מנגנת עליו בעדינות. אני מתחילה לטפס והיא עושה עבודה מענגת, אבל התנועות שלה עדיין לא מביאות אותי לשיא. הזין של רונן ממלא אותי, החגורה על הצוואר חונקת אותי קצת. אני נאנחת. עמית רואה שבעלה מתקרב לשיא שלו ומתחילה לדבר, הקול שלה עמוק וחרמני. "תזיין אותה, תזיין את הכלבה הזאת. תרביע אותה, תעשה לה גורים!" היא מחרמנת את עצמה בדיבורים, וגם אותי.
"איזו כלבה נהדרת, אה?" היא מורידה סטירה על התחת שלי כדי לתת תוקף של מי הכלבה הזאת, "כלבה גזעית, יהיו לנו גורים יפים".

אני יפה? אני גזעית? דמעות זולגות לי מהעיניים ודמעות של אושר מהול בחרמנות זולגות לי מהכוס. האצבעות שלה על הדגדגן שלי מגבירות את הקצב. והזין הזה, אני רוצה אותו בפנים ולתמיד.
"את רוצה גורים, כלבה?" היא מסתכלת לי בעיניים כשאני מפנה את הראש, בקושי נושמת, ולא ממש יכולה לדבר.
"את רוצה גורים?" היא קצת צועקת בקול צרוד.
אני כבר ממש קרובה אבל אני קצת חוששת שאם אני לא אענה את התשובה הנכונה היא תנתק את הזין שלו ממני, אני לוקחת נשימה ועונה לה בצרידות "כן! בבקשה, תעשו לי גורים, תעשו לי ילדים!"
"אל תדאגי כלבה, הזין הזה, הוא הולך למלא לך את הכוס בזרע, לא ראית כזאת כמות באף סרט. יעשה לנו ילדים נהדרים."
"תן לה לכלבה הזאת! תפרה אותה, תמלא אותה בשפיך!" היא אומרת לרונן ובלי להפסיק לשחק לי בדגדגן היא חוטפת לו את הרצועה מהיד ומצמידה אותי אליו.
אני מתחילה לטפס גבוה.
היא מושכת לי את הרצועה והוא מרים אותי קצת, שולח ידיים לשדיים שלי. האצבעות החזקות שלו חופנות אותי, צובטות לי את הפטמות. היא חונקת אותי קצת והוא מצמיד אותי אליו ומתחיל להשפריץ לי בכוס. האצבעות שלה מריצות אותי למעלה וגבוה ופתאום השפתיים שלה על השפתיים שלי, גומרות את מעט האוויר שעוד היה לי.
אני עפה.
אני מרחפת.
אני מרגישה את הדמעות שלי משתחררות מהעיניים אני שומעת צרחות גבוהות ומבינה פתאום שזאת אני. אני גומרת ומרגישה אותו ממלא אותי. עוד ועוד. היא עוזבת את הדגדגן שלי וסוחטת את הביצים שלו, אני מרגישה את היד שלה מבחוץ ועוד כמה טיפות של אושר מבפנים.

הם משחררים את האחיזה ממני בעדינות ואני קורסת לאט וברכות, מרגישה את הזין שלו בפנים, עדיין גדול אבל מתרכך לאיטו. עמית מחזיקה את הרצועה אבל היא רפויה לגמרי. היא תופסת לי את הפנים בעדינות ומנשקת אותי, אני רואה שגם היא דומעת. היא משתחררת לרגע משפתיי ואומרת לרונן בחיוך מתרה, אל תצא, אנחנו לא רוצים לבזבז חומר.
היא מעמידה אותי על ארבע ורוכנת מולי.
בטקסיות רבה, היא מורידה לי את החגורה מהצוואר.

"זהו, את כבר לא כלבה. את כנראה מעוברת או שתהיי ממש בקרוב. את אחות על מלא" היא מוסיפה בחיוך.

אני לא יודעת מה לענות, זה גדול עלי מדי כרגע בתוך ענן האופוריה הזה. אני מקרבת עם היד שלי את הפרצוף המתוק שלה ורק מנשקת אותה.
הדמעות של שתינו מתחדשות.

רונן שבכל הזמן הזה ליטף לי את הגב והצמיד אותי אליו, מכחך בשקט.
עמית מתנקת משפתיי בחוסר רצון. "בסדר, בסדר, אנחנו יודעות שגם אתה פה."
היא מסובבת אותי, כשאנחנו עדיין מחוברים כדי שאשכב על הגב ואז משחררת אותו ומרימה את הרגליים שלי, משעינה אותן על הקיר.
"בכל זאת, יש עוד מטרה לזיון הזה", אומרת מדגישה את המילה האחרונה.
"בזיונים הבאים נוכל לעשות עוד דברים, אבל כרגע השאיפה היא לעבר אותך, נכון?"
אני מהנהנת בחיוך ושולחת אליה יד לקרב אותה אליי, מסמנת גם לרונן להתקרב.
אני תופסת אותו, מביטה בשאלה לעמית אם אני יכולה לנשק אותו.
"את יכולה לעשות איתו מה שאת רוצה, אחרי שהוא זיין אותך ועיבר אותך, נשיקה זה מה שיעשה את ההבדל?" קורצת. אני מנשקת את הגבר שהולך להיות האבא של הילד או הילדה שלי, מרגישה אותו לראשונה מלבד הזיון המלבב. מריחה אותו, רואה אותו מקרוב. אני מלטפת אותו ואותה והם מלטפים אותי. אנחנו שוכבים בצורה מוזרה, כי אני נשענת על הקיר והם מתחילים להתלטף.

"אדוני הזיין", היא אומרת בגיחוך, "יש פה מישהי שעדיין לא גמרה, למרות שהיא מחורמנת מאוד. הכוס שלי צריך את הלשון שלך ועכשיו."

רונן מיד משנה את הפוזיציה שלו וממקם את הפרצוף שלו בין הרגליים שלה. הפנים שלי ושלה קרובים אחד לשני. אני מריחה אותה ומרגישה אותה, אנחנו משלבות יד ביד.
"אל תדאגי חומד", היא אומרת לי. "את גם תוכלי ללקק לי את הכוס, מתי שתרצי ואולי גם מתי שאני ארצה".
פתאום הבנתי שאני רוצה ללקק לה את הכוס. לאכול לה אותו. ולמצוץ לבעלה את הזין ולראות מקרוב איך הוא מזיין אותה. מסיבה לא ברורה פתאום התעורר בי רצון ללקק לה את התחת, אולי אפילו להכניס את הלשון שלי פנימה. אבל כרגע רק הבטתי בה וחייכתי. זה יגיע. היא בנתיים התחילה לעבור לעולמות אחרים, מהדקת את היד שלה בידי, בזמן שבעלה מענג אותה לספירה אחרת. איזה כיף לי. איזה כיף לה. איזה כיף לנו.

מאוחר יותר אנחנו נכנסים למיטה שלהם, עמית ביננו נהנית מהחום והחיבוק משני הצדדים. טוב לי להרגיש אותה מאחורי. הייתי רוצה גם להרגיש אותו. הייתי רוצה גם להכיר אותו קצת יותר. אני מרגישה ידיים מטיילות עלי ועליה, ופשוט מתמסרת. אחרי כמה דקות עמית מסמנת לי לפנות קצת מקום.
"זוזי, אני חושבת שאת צריכה להרגיש את הזין הקשה הזה צמוד לתחת שלך. אני רגילה, את צריכה להתרגל." גל של אושר מציף אותי.
אני מסתובבת אליה ומנשקת אותה על השפתיים קלות.
"תודה", אני אומרת. "תודה לשניכם."
אנחנו מסתדרים מחדש ואני מנצלת את ההזדמנות לנשק גם את רונן ואנחנו חוזרים לשכב בשלשת כפיות. עכשיו אני באמצע, מרגישה את הידיים שלו מלטפות אותי ואת עמית, מגיעות עד לשדיים שלה, מדלגות לשדיים שלי. מרגישה את הזין הקשה צמוד אלי, אני עושה ניעות קטנות מדי פעם ומהצד השני מלטפת את עמית בבטן, מטיילת לשדיים שלה, חובקת אותה ושולחת יד אל בין הרגליים שלה.
אני נושמת את שניהם ונרגעת, נושמת את עצמי ונרדמת.