כן, הקוקיה. חלק י – עבודת צוות

זהו המשך לסיפור כן, הקוקיה. חלק ט – שירות חדרים ומומלץ לקרוא אותו תחילה

– ערב טוב, מאסטר, אני מקווה שאני לא מפריע – קולו של דוד נשמע לחוץ קצת, השעה הייתה 1 אחר חצות בין יום רביעי לחמישי וכבר תהיתי מי עכשיו הגיע לחדר מיון.

– כן, סיסי. מה קורה?
– מלכה'לה מבקשת רשות לגמור. אמרת שנתקשר אליך.

אופס, לגמרי שכחתי מה הזמנתי לעצמי. הייתי באמצע שיחת סקייפ עם לקוח שלי באוסטרליה, מנסה לסגור איתו תנאי עבודה למומחה למזל"טים שגייסתי עבורו בישראל, ולשכנע אותו לממן את ההשתלמות שלו אצל היצרן הצרפתי אם אחליט שהמוצר הצרפתי אכן מתאים לפרוייקט ונסגור אתם עסקה. אבל אני מחוייב לאמירות שלי, גם אם צריך לגייס לשם כך סבלנות מיוחדת.

– יפה, סיסי. תגיד לה שאני מאשר ותתקשרו אלי בעוד חצי שעה.

חזרתי אל הלקוח בסקייפ והבנתי ששיטת "סמוך" הישראלית אינה מתאימה כאן, שהבעיה שלו היא שהוא לא ראה בעיניו את העובד החדש. עזבתי את נושא תנאי ההסכם וסיכמנו שלמחרת נערוך ביניהם היכרות. עידו נראה טוב ודובר אנגלית טובה מאוד מהבית בנוסף להיותו מקצועי ובעל נסיון. הערכתי שבשיחה או שתיים הוא יתחבב וירשים מספיק כדי שאוכל להשיג עבורו את התנאים שהבטחתי.

נשארתי בכורסה מול הלפ-טופ שעל השידה, חושב על מלכה'לה המאוננת מחשבות שאיימו לפרוץ את מכנסי הג'ינס שלבשתי. היו לי כבר פרטנריות נשואות שלא יכלו לבלות איתי לילה כשהתחשק לי, אבל כאן זה היה קצת אחרת. הבעייה איננה דוד, דוד היה בא בריצה אם הייתי אומר לו, הבעייה היא הרשת החברתית סביבם. מלכה'לה חושבת אסטרטגית כשהיא רוצה לשלוח את דוד ללמוד מקצוע. היא רוצה לרכוש עבורו את מידת החופש שיש לה ואז גם היא תקבל יותר שליטה בחייה.  אבל מה בינתיים? עוד עשרה ימים אני טס לשלושה שבועות. צריך לעשות משהו יצירתי כדי לאפשר לנו להיות יחד לילה שלם ויותר.

– מאסטר, דוד אמר שביקשת שאתקשר.
– למה את לוחשת?
– חיכינו והוא נרדם לפני כמה דקות. נהיה קר פתאום, הוא התכסה מעל הראש ונרדם.
– אוקיי. רציתי שתאונני בשבילי אבל זה לא הסתדר.
– אני מבינה, מאסטר. אני לא שפחתך היחידה.
– במקרה זה פשוט הייתי בשיחה עם אוסטרליה. את יודעת שאני מדבר בלילות עם אוסטרליה ומזרח אסיה.
– אני יודעת מאסטר. אני מקנאה גם בכל האוסטרלים, כולל בקנגרו'ים ובקואלות. הייתי מתה לנסוע אתך. שלושה שבועות זה המון זמן.

מה שמעניין אותי כרגע זו לא הנסיעה אלא איך אנחנו נפגשים עד הנסיעה. פעם בשבוע בהפסקת צהריים ומוצאי שבת זה מעט מדי.  הייתי אומר לך להכנס לרכב ולבוא הרגע אם לא הייתי יודע שזה מסוכן עבורכם. את בטח יודעת יותר טוב ממני איך אתם יכולים להתחמק ללילה מהמשפחה ומהשכנים כמו שעשיתם לפני הנסיעה שלכם. תני איזה רעיון.

– חשבתי על משהו לשבוע הבא, מאסטר. אני אבדוק ואגיד לך. בכל מקרה  נבוא במוצאי שבת הזה, נכון?
– זו התוכנית.
– מותר לי לבקש משהו?
– בקשר למוצאי שבת?
– אני מבקשת רשות לדבר עם נעמה. אמרת שאפשר לסמוך עליה והיא נותנת לנו את הדירה שלה. אתה יודע שאנחנו לא יכולים לדבר עליך עם אף אחד, אנחנו מאוד לבד בעניין הזה ועכשיו גם אתה תיסע. אולי עם נעמה יהיה לנו משהו משותף לדבר עליו כשתהיה בחו"ל?

חשבתי קצת. דווקא מתקבל על הדעת. נעמה היא עובדת סוציאלית במקצועה ובן אדם כל כך קשוב ונדיב שאם מלכה'לה מוכנה לקבל אותה כחברה אז זה בטח יעבוד גם בכיוון השני.

– ובנעמה את לא מקנאה?
– היא היתה שלך הרבה לפני, מאסטר. וחשבתי כמה שהיא אוהבת אותך אם היא נתנה את המיטה שלה שתזיין אותי. היא בטח משהו מיוחד ומגיע לה להיות שפחתך יותר ממני.

טוב, לקנאה הגיון משלה, חשבתי.
– בסדר. אני אסמס לך את הטלפון שלה ואגיד לה שתתקשרי.
– תודה מאסטר. אתה הכי בעולם. הגוף שלי שוב רוצה אותך. אני יכולה לאונן בשבילך עכשיו?
– עכשיו כמעט 2 בלילה ואני קם מוקדם לריצת בוקר. אני מאשר לך לגמור שוב, אבל אני אלך לישון.
– תודה, מאסטר – אמרה באכזבה –  לילה טוב, מאסטר.

גם ביום חמישי, כפי שידענו מראש, ציון אביחי היה במשרד וכשהוא במשרד הוא רוצה את מלכה'לה צמודה אליו. בינתיים הבנתי שהיא באמת יודעת כל מה שנעשה בחברה. ציון לא הגזים בכלל כשאמר לי "היא קוראת קוד כמו מהנדס תוכנה, מאזן כמו רואה חשבון וחוזה כמו עורך דין". אם להוסיף לזה שהיא קראה את כל התיקים האישיים, שהיא שולטת גם בכל הרכילות הרלוונטית ויודעת להצליב את כל החומר הזה, ועם זאת לא איכפת לה לרוץ בשליחויות בשביל רחלי, לעשות תיוקים בהנהלת החשבונות וסדר במחסן הטכני, ברור שהוא לא יכול לנהל את החברה בלעדיה. בקיצור – לא ראיתי אותה כל היום.

– מלכה'לה. מה נשמע?
– אני על דיבורית בנהיגה הביתה, מאסטר. זה בסדר לדבר? – העפתי מבט אל דלת חדרי והחלטתי לקום ולסגור את הדלת.
– אני שומע.
– פגשתי את נעמה היום.
– מתי הספקת?! – שאלתי בתמהון.
– נסעתי אליה לעבודה. אני מתכוונת, קודם דיברתי אתה ואז היא אמרה שאני יכולה לקפוץ אליה לבית החולים. זה ממש קרוב. יש לה רבע שעה נסיעה מהבית, בלי כל הפקקים.

– ומה היה?

– הגעתי למשרד שלה שם. היא נורא נחמדה. היא תיכף חיבקה אותי ודיברנו כמו חברות מילדות למרות שאני מבינה שהיא מבוגרת ממני באיזה עשר שנים. ובאמת יש לנו נושא משותף, אתה יודע… אבל לא היה לנו זמן להעלות חוויות. רק שמחנו להכיר, והרגשתי מספיק טוב איתה בשביל לספר לה על דוד. היא גם לא ידעה שאתה נוסע נסיעה ארוכה. אני מצטערת אם לא הייתי צריכה לומר לה. סליחה, מאסטר.

– לא חשוב, זה לא סוד, היא פשוט לא מרגישה צורך לדעת הכל כמו שאת אוהבת לדעת.
– כן, התפלאתי שהיא לא מתרגשת מזה. יש לי כנראה עוד מה ללמוד ממנה. בכל אופן אני מתקשרת עכשיו כדי לשאול אם זה מתאים שהיא תהיה אתנו במוצאי שבת.

– מה?! – הופתעתי מן המהירות שבה היא מזיזה עניינים – זה רעיון שלך או שלה?
– שלי מאסטר. לא דיברנו על זה, אני קודם שואלת אותך. נורא חשוב לי שנהיה חברות, שנהיה חברות בקשר אליך, ועשיתי חשבון שזו ההזדמנות האחרונה לפני שאתה נוסע.

– למה ההזדמנות האחרונה? אני רוצה שנדבר על זה בערב ותסבירי לי בדיוק מה עובר לך בראש. תתקשרי אחרי עשר, ואחרי שתדברי על זה עם דוד. להתראות בינתיים.

קשה לנהל את מלכה'לה, חשבתי. היא תמיד חושבת כמה צעדים קדימה. סידרתי את שולחני והודעתי לנעמה שתחכה לי מאוחר יותר, כשאסיים את אימון הכושר.

במוצאי שבת הגיעה נעמה ראשונה, כמה דקות לפני מלכה'לה ודוד.

אני שכבתי על הספה והוריתי לה להתפשט ולשבת בכורסה, שהיא הדבר הראשון שרואים עם הכניסה. כמעט מיד כשהתישבה נפתחה הדלת והשנים נכנסו. הם קפאו לרגע כשראו אותה יושבת עירומה מלבד סרט הצוואר השחור שאני מרשה לה לענוד. מלכה'לה נזכרה לנעול את הדלת והתכופפה לחלוץ את המגפונים.  דוד הפשיר אחריה, הניח את התיק ליד הדלת וניגש לכרוע ולנשק את רגלי כשגבו לנעמה.

– יפה לך השיער הפזור – אמרה נעמה. מלכה'לה התקרבה אליה בשמחה אבל נתקלה במבט ובהטיית ראש קלה לעברי, ומיהרה לשנות כיוון ולנחות בזרועותי. נשקתי לה על פיה וחיבקתי אותה.

– שבוע טוב, מאסטר. שיהיה לנו שבוע טוב באמת.
– שבוע טוב. סיסי, אל תתבייש להסתכל על נעמה. – הוא הסמיק מאוד אבל הסתובב אליה.

– דיברנו על זה בדרך, מאסטר. נעמה היא כמו אחות גדולה, ואנחנו נלמד – אמרה מלכה'לה. היא הלכה על ברכיה על השטיח לעבר הכורסה והניחה ידה על ברך רגלה של נעמה המקופלת תחתיה – תודה שתיקנת אותי, נעמה. כמעט עשיתי שטות.

נעמה ליטפה את שערה הערמוני והחלק של מלכה'לה והתכופפה לנשק לה על הלחי.

– תתפשטו, חמודים. נעמה, תעזרי לדוד להתפשט – עכשיו הוא כמעט הפסיק לנשום. הוא קם וניסה להתפשט במהירות, אבל ידיו רעדו והוא הסתבך עם כפתורי החולצה הלבנה. נעמה קמה במתינות  ועזרה לו, וכשמשך את ידיו מן השרוולים היא פתחה את חגורת מכנסיו. מלכה'לה התפשטה בינתיים וחזרה אלי. ישבנו על הספה וצפינו בפיפי הסמלי נחשף על ידי נעמה. היא לטפה אותו בידה כבדרך אגב ואחר המשיכה להסיר את המכנסיים ולקפל אותם. במהרה עמדו שניהם לפנינו, דוד צר הגוף ובהיר העור ליד נעמה הכהה בהרבה והשופעת.  קמתי ועמדתי בין שלושתם. נעמה ידעה מה לעשות והחלה להפשיט אותי ומלכה'לה הצטרפה אליה. דוד עדיין היה סגור ומאופק והיה צורך להפשיר את האווירה. הנחתי ידי על כתפיו ולחצתי עליהן עד שהבין שעליו לכרוע לפני.

– תמצוץ לי – אמרתי בעודי משיל מעלי את המכנסיים לידיה של מלכה'לה. ידעתי שהפקודה הזו תשמח אותו והוא אכן הגיש מיד את הזין לשפתיו. נעמה המנוסה כרעה על ברכיה לידו וליטפה אותו ממושכות, את פניו, את ידיו ואת גופו. הנחתי את ידי האחת על ראשו ובשניה משכתי את מלכה'לה אלי לנשיקה ואחר כך שלחתי את ידי אל בין רגליה. נעמה הושיטה גם היא יד אחת לפגוש את שלי ואצבעות שנינו חקרו יחד את פתחיה של מלכה'לה. עכשיו היה כבר חיבור בין ארבעתנו, אבל עדיין הרגשתי שדוד זקוק להרבה עידוד נוסף. קרבתי את ראשו והתחלתי לבעול את פיו בתנועות חזקות יותר. מלכה'לה נאחזה בי מן הצד שלא למעוד כשברכיה רפו מעוצמת הגירוי ונעמה החזירה את תשומת לבה לדוד. היא נצמדה אליו בשדיה הגדולים מאחור כך שהוא נדחף אליהם בכל תנועה שלי, לקחה את ידו בידה האחת והביאה אותה ללטף את אשכי כשידה השניה ממששת את הפיפי. הכנסתי את אגודלי בכוס הלח של מלכה'לה ואחרי דקה של עבודת יד הוספתי והחדרתי אצבע אל פי הטבעת, יוצר מגע בין האצבעות דרך חיץ הנקביים, משער שכך היא תגמור במהירות.

– מאסטר! לגמור, בבקשההההה! סליחה… –  תזמנתי את הגמירה שלי עם התחושות שבקעו ממנה ומילאתי את פיו של דוד זרע לקול זעקותיה המהוסות של מלכה'לה.  היא התנשמה בכבדות. – סליחה, מאסטר, ברח לי… לא הספקתי לקבל אישור, זה בא נורא מהר…

נעמה חייכה אל מלכה'לה ונגבה בידה את קצות פיו של דוד כמו אם המנגבת חלב משפתי תינוקה.

הערב כולו היה תערובת של רביעיה קאמרית וג'ם סשן. מצד אחד היצירה שלנו היתה מחולקת לפרקים סדורים שאני הכתבתי ומצד שני כל אחד קיבל חופש אילתור וסולו שבו הוא עמד במרכז תשומת הלב, לשניות מספר או לכל הפרק. נעמה שעושה תמיד עבודה טובה ככינור שני הביאה את הרגש האמהי ואת כל הנסיון העשיר שלה וראיתי כמה הרעיון של מלכה'לה היה במקום. את הפרק השני, אדאג'יו, הקדשתי לחיבור בין שתיהן.

עברנו לחדר השינה ודוד נשלח תחילה לעמוד בצד, כאשר אני יושב שעון אל מראשות המיטה, ומלכה'לה ונעמה שוכבות זו מול זו. באופן טבעי הן החלו ללטף אותי ולחתור למגע עם הזין ששש להתייצב במרכז, אבל אני כיוונתי אותן לחקור זו את גופה של זו. נעמה ליוותה את תנועות ידיה במחמאות ובמילות תשוקה ומלכה'לה, שנראה היה שהיא נמשכת מאוד לשדיה הגדולים של נעמה ניסתה זאת גם היא. בראיה לאחור, בצד המיני של פגישותינו עד כה היא לא היתה מילולית כמעט בכלל, אבל עכשיו היא ממש התאמצה לחקות את נעמה.

– אני אוהבת את הכובד שלהם – אמרה מלכה'לה – הם כאילו מסתכלים עלי בעיניים ורוצים שאמצוץ אותם.

– תמצצי, בבקשה – –  נעמה – אני נורא נרטבת כשיונקים ממני ואת כל כך סקסית שבטח אני אציף פה את המיטה. מלכה'לה לא היתה זקוקה להזמנה נוספת והשקיעה את פרצופה באחד השדיים הבשרניים.

– דוד, תבדוק כמה נעמה רטובה – שיתפתי אותו. הוא ניגש בהיסוס אל צד המיטה מאחוריה וניסה להחדיר יד בין רגליה. היא מיד הרימה רגל כמזמינה אותו להכנס.

– הוא חמוד, דוד שלך. הוא קצת ביישן ויש לו ידיים עדינות כאלה – אמרה למלכה'לה, אגנה התנועע קלות בתגובה למגעו.
– היא רטובה, מאסטר. הכוס שלה מוכן בשבילך.

– אני אגיע לזה, עכשיו תורכם להכיר את הכוס שלה. אני מניח שגם מלכה'לה לא מכירה נשים אחרות מקרוב כל כך, נכון? סיסי, היא לא נושכת אם אני לא אגיד לה לנשוך. אני רוצה שתתידד עם הגוף שלה ותכיר אותו כמו שאתה מכיר את הגוף של מלכה'לה ושגם תתן לה להכיר את הגוף שלך. תלטף אותה, תנשק אותה, תריח אותה בכל מקום, תלקק לה בין האצבעות של הרגלים ועמוק בתחת. ומלכה'לה – לך לא צריך להסביר הרבה. תאהבי אותה, תראי לה שאת אוהבת ותראי לה מה את אוהבת.

התדריך הזה הספיק ומכאן והלאה הם ניגנו כמיטב יכלתם בלי תווים. דוד נשכב מאחורי נעמה חיבק ונצמד אליה בכל גופו. הוא שיחק בשערה המתולתל, הריח את צווארה, והיא הפנתה את ראשה להביט בעיניו כשמלכה'לה מזיינת אותה בארבע אצבעות ידה הצמודות יחד.

– טוב, דוד, זה נעים ככה… תיגע לי בחור בתחת… עוד, תעשה את זה חזק…  אח, מלכה'לה, כמה חלק העור שלך, תנשכי לי קצת… כן, כן, זה טוב, אל תפחדי…

ראיתי שזה זורם, עברתי אל מאחורי מלכה'לה וחיבקתי אותה קלות, בלי להפריע לתנועותיה מול נעמה. המצב הזה שבו ארבעתנו שוכבים במקביל במיטה הרחבה הצית את מלכה'לה שדחקה את אחוריה לעברי ומשכה את ידה של נעמה אל בין רגליה. בשלב זה די הרפיתי מן המעקב אחרי מי עושה מה ופשוט דחפתי את הזין חסר-הסבלנות לכוס המפרפר לידו. ידה של נעמה שהגיחה מן העבר השני גירתה את הדגדגן בקצב אחר אבל בגופה של מלכה'לה התאחדו שני המקצבים להרמוניה דרמטית אחת.

– נעמה, את מטריפה אותי… אוף, את נוגעת לי בדיוק… תרגישי את הזין הזה בתוכי…

ביד אחת צבטתי את הפטמה הגדולה של שד עגול ורך וביד השניה, מעל גופה של מלכה'לה אחזתי ביד חזקה בשד גדול ומוצק ושיחקתי בפטמתו הבהירה. ריחן של שתי הנשים היה משכר. התמדתי בקצב האיטי וההחלטי שהתחלתי בו עד שמלכה'לה גמרה שוב, אחרי בקשה ואישור ואני אחריה, זוכר שנעמה צריכה טיפול מיוחד כדי לגמור וכדאי לתת לה את שלה בהמשך.

רבצנו שם, קצת מתנשמים, ועדיין מלאים תשוקת גילוי האפשרויות שהרביעיה הזו נותנת לכל אחד מאתנו.

– מה זה הסרט הזה? – שאלה מלכה'לה, נוגעת בצווארה של נעמה. נעמה הניחה ידה על היד של מלכה'לה.
– זה הרבה דברים בשבילי. זה גם במקום הקולר שהיה לי פעם, לפני שהמאסטר נסע.
– קולר אמיתי? קולר של שפחה כמו בסיפורים?
– כן – חייכה נעמה למראה התפעלותה של מלכה'לה לפגוש "שפחה מהסיפורים" – הייתי מקולרת למאסטר שנתיים וחצי עד שהוא נסע ושיחרר אותי. אז זה גם לזכר הקולר וגם כי אני אוהבת חניקות והסרט הצמוד נותן קצת תחושה כזו.

– חניקות? – אמר דוד מאחוריה וקולו הביע חשש.
– אתה תראה – אמרתי.
– תודה, מאסטר – אמרה נעמה.

מלכה'לה נגעה בגופה מתחת לשד הכבד ושלחה את ידיה למסע בעקבות קעקוע השרשרת.

– זה נורא מיוחד – אמרה – אף פעם לא נגעתי בקעקוע, את יודעת, אצלנו זה לא מקובל. את מרגישה את זה כשנוגעים?
– אני מרגישה רגיל – חייכה נעמה – זה רק ציור. כשעושים את זה זה כואב, זה חלק מהעניין, אבל בסוף זה רק ציור. עשיתי את זה בחלקים, הוספתי חוליות לשרשרת כמה פעמים.

– נדמה לי שאני מתחילה להבין ש"כואב זה חלק מהעניין".
– אותי זה עוד מפחיד, אבל אני סומך על המאסטר – אמר דוד.
– אתה חמוד – נעמה התהפכה ופניה אליו – אתה מקבל את המאסטר מאוד יפה. מגיעה לך נשיקה – והיא גהרה מעליו, שדיה הכבדים נלחצים לחזהו ונשקה אותו נשיקה תאוותנית, עמוקה וארוכה. כשהרימה ראשה דוד היה מסוחרר. הנשיקות שלו עם מלכה'לה עד כה היו נשיקות של אחיות, נעמה נתנה לו דוגמית של הדבר האמיתי. הוא העיף מבט אל מלכה'לה אבל היא היתה עסוקה בחלק השרשרת שעל אחוריה של נעמה.

ואז נעמה התרוממה ודלגה מעל מלכה'לה, אל תוך זרועותי.
– תודה, מאסטר. נתת לי מתנה גדולה.
– דוד, בוא ותעבור לצד הזה. אני רוצה שתגיש לי מה שאני צריך מהשידה.

מלכהלה ודוד צפו, משתאים, בסשן שערכתי עכשיו עם נעמה. שמתי לב שדוד מתגרה מאוד מהדברים שלדבריו מפחידים אותו. הוא עיווה את פניו באופן לא רצוני כשהצלפתי בנעמה בחזקה וגם כשחנקתי אותה, אבל הפיפי שלו אותת התרגשות מסוג אחר. חשבתי איך לנצל את המתח הזה ונתתי לנעמה למצוץ אותו כשאני מזיין אותה בדוגי בתחת האדום מצליפות ומלכה'לה שוכבת תחתינו ומלקקת כל מה שלשונה הגיעה אליו. התרכזתי בתגובותיו של דוד, כי אני יודע שכשחונקים את נעמה בצורה מסויימת היא תגמור, וניסיתי לגרום לו לגמור בפיה באותו זמן, מה שלא קרה לו אף פעם עם מלכה'לה. התיאום היה צריך להיות מדוייק. נעמה קראה כנראה את כוונתי דרך תנועות הגוף ושיתפה פעולה כשנתנה תשומת לב מיוחדת לנעשה בפיה. כתגבורת שלחתי את מלכה'לה באיגוף עמוק אל מאחורי דוד ואמרתי לה ללטף לו את פי הטבעת ולזיין את אחוריו באצבע. ראיתי את המתח עולה בגופו בהדרגה מרגע שאמרתי זאת ואת אצבעות רגליו עושות את התנועות המשונות של התמתחות כשאצבעה חדרה אליו מאחור, ואז חנקתי את נעמה בחזקה והרגשתי אותה עפה. היא הרימה ראשה בפתאומיות והפיפי הזעיר שנשמט מפיה, זקור כפי שלא נראה מאז החלו המדידות, התיז זרם חלוש אך יציב על פניה.

שכבנו על הסדין רווי הזיעה ונוזלים אחרים, ערימה גדולה ומאושרת של איברים. דוד היה גיבור היום, וההישג שלו היה של כולנו.

המשך קריאה – חלק יא