זהו המשך לסיפור כן, הקוקיה. חלק י – עבודת צוות ומומלץ לקרוא אותו תחילה
– ערב טוב מאסטר.
– ערב טוב מלכה’לה. מה שלומכם?
זה היה ביום רביעי בערב, אני עוד הייתי במשרד ומלכה’לה ודוד נסעו באותו בוקר לצפת. זו היתה התוכנית של מלכה’לה שעליה היא ספרה לי יותר משבוע קודם. הם יסעו אחרי ליל טבילתה לצפת, להתפלל לצאצאים על קברות צדיקים. זה יהיה מקובל על המשפחה וסביר בעיני חברים ושכנים. אני אסע ביום חמישי בצהריים למשפחתי בצפון לסוף שבוע ארוך ואנו נוכל להיות יחד כל סוף השבוע בבית ההארחה של משפחתי. עד כמה שכבר הכרתי את תוכניותיה של מלכה’לה המבוססות על מודיעין מדוקדק, עדיין נדהמתי לשמוע שהיא יודעת הכל על משפחתי ועל בית ההארחה שאמי ואחותי מנהלות לא רחוק מצפת. התוכנית נראתה מושלמת ולא נותר לי אלא להסכים.
– ברוך השם. עוד לא ירד גשם אבל באמת קר פה בצפת. הרוח בבית הקברות הישן היתה נוראה כשבאנו לשם. התחבאנו במערה של חנה ושבעת בניה.
– חנה ושבעת בניה?
– אומרים שזה אחד הקברים עם סגולה לבנים. יש פה הרבה צדיקים, בבית הקברות הישן. ניסע למירון מחר בבוקר ובצהריים נעשה פה צ’ק-אאוט וניסע לעמוקה. לבית ההארחה נגיע בארבע אחרי הצהרים. נחכה בחדר שתקרא לנו או תבוא אלינו או איך שאתה מבין. אנחנו נורא מתרגשים להיות אתך יומיים.
– טוב. קצת מוזר עכשיו במשרד כשאת לא נמצאת. ציון מעוצבן על רחלי שהיא עושה דברים רק אחרי שהוא אומר, ולא לפני כמו שהרגלת אותו. מלכה’לה צחקה והסבירה לדוד מה אמרתי.
– עשינו מקלחת עכשיו, בחדר במלון וחשבנו עליך אבל לא רציתי להתקשר באמצע העבודה ולבקש רשות. אפשר להתקשר אליך מאוחר יותר, אחרי העבודה?
– אפשר.
– להשתמע, מאסטר.
קולה של מלכה’לה העלה לפני את דמותה בפרטי פרטים, יכולתי להריח אותה, לטעום את שפתיה ולהרגיש את גופה נלחץ אלי. כבר הרבה שנים לא הרגשתי כל כך קרוב להתאהב במישהי. ישבתי על הפרטים האחרונים לישיבה המסכמת עם ציון אביחי למחרת לקראת הנסיעה ביום שני. ניקיתי את השולחן והלכתי לחדר הכושר לנסות להזיע אותה החוצה.
הישיבה עם ציון ביום חמישי עברה ללא תקלות, הוא עבר על חומרי השיווק ואישר שהם מציגים את יכולות החברה בצורה הטובה ביותר. נתתי את הקרדיט למלכה’לה והוא הסכים שהיא באמת יודעת מה חשוב לו ואיך הוא רוצה את הדברים. הלכנו לאכול צהריים ביחד כשאני מאזין בלי להגיב יותר מדי למונולוג שלו על נפתלי בנט שאיננו ימני מספיק לדעתו. בראש שלי כבר הייתי בצפון, מריץ תסריטים על האיזון העדין בין המשפחה שלי לבין מלכה’לה ודוד, ואיך להיות אתם בלי שאמא שלי או כינרת ומשפחתה יבחינו במתרחש.
ציון סיים ללהג ואנו סיימנו את הארוחה. ידעתי שהוא לא חוזר למשרד, נכנסתי לרכב שלי ונסעתי צפונה.
– מלכה’לה?
– כן מאסטר. ממש הרגע הגענו לבית ההארחה, יורד קצת גשם, אבל לא כמו בבוקר. אני חונה פה. איפה אתה?
– בדרך. תתארגנו לכם בנחת, כשאגיע אני צריך לפגוש את המשפחה ונראה את הסידור של החדרים ואז אשלח לכם סמס עם הוראות. אני גם אוכל עם אמא שלי ארוחת ערב כך שלא ניפגש לפני שמונה וחצי/תשע.
– תודה מאסטר. אנחנו אוהבים את ההוראות שלך. דוד עושה עם הראש כן. אנחנו אוהבים אותך, מאסטר. כל היומיים האלו אנחנו מדברים רק עליך.
– חמודים. בינתיים תתאפקו עד שאני מגיע ואל תגעו זה בזו.
– כן, מאסטר.
– להתראות.
בעשר בערב לחצתי על ידית דלת הסוויטה שלהם והיא נפתחה. לפני, עירומים וכורעים על ברכיהם על רצפת הכניסה היו מלכה’לה ודוד עם חיוכי שמחה וברק בעיניים. דוד מיד התכופף לנשק את נעלי שהתלכלכו בבוץ בחצר אבל עצרתי אותו ואמרתי לו לחלוץ אותן קודם. מלכה’לה התכבדה בפתיחת מכנסי ואני הסרתי את המעיל הקל וחולצת המשבצות.
הם קיבלו את הסוויטה העורפית והדי-מבודדת שאני מעדיף, וכשבאתי לקבל מפתח וראיתי את חלוקת החדרים כינרת התנצלה ש”יש די הרבה אורחים והסוויטה שלך תפוסה”. חייכתי בתוכי למחשבה שהיא לא מעלה בדעתה שאני אבלה שם את הלילה למרות האורחים, או בעצם בגללם. החדרים כבר היו מחוממים היטב והקור הגלילי נשאר בחוץ. בקבוק יין פתוח וכוסות ניצבו על שולחן הקפה, אבל אני כבר שתיתי בארוחת הערב והייתי צמא למלכה’לה. הזין שחולץ מכלאו ביד אוהבת ובפה מזמין היה מוכן לכל משימה ואני התיישבתי על הספה ואמרתי למלכה’לה לעלות עליו ופניה אלי. הכוס שלה היה רטוב וצר וחמים, השדיים שלה ליטפו את פני וידי הכתיבו לה קצב איטי כדי שאוכל גם להסתכל בעיניה ולראות את תשוקתה גואה. דוד סיים בינתיים לקפל יפה את בגדי ועמד בצד.
– בוא הנה סיסי. תלקק מה שאתה יכול – הצבעתי לו על העמדה מאחורי מלכה’לה, בין ברכי הפשוקות. הוא נצמד למלכה’לה וליקק את אחוריה, ולפעמים גם אותי. הקצב האיטי הקל עליו אבל הליקוק יצר משוב שלילי, מלכה’לה הרגישה מאוד בפי הטבעת הגיבה בתנועות חזקות יותר שהקשו עליו ללקק, היא האטה כדי לאפשר לו להתמיד והליקוק שוב האיץ את דהרתה. כך עלה הקצב וירד עד שהתערבתי וריסנתי אותה באחיזה חזקה במותניה. אחרי כמה דקות כאלה גלשתי מישיבה זקופה לחצי שכיבה, כשאחורי על קצה הספה ומעבר לה.
– לקק אותי עכשיו, גם מלמטה – הוריתי לדוד, משחרר את מלכה’לה לדהירה חופשית. אם את ישבנה של מלכה’לה הוא אוהב ללקק הרי כשמדובר בי הוא ממש מתלהב. מוזר כמה התרגלתי לרעיון שהוא מלקק ומוצץ לי. מלכה’לה קיפצה על הזין שלי תזזיתית כמו פטיש אוויר, בקושי מסננת בין שיניה בקשה לגמור. ריסנתי את עצמי שלא להיסחף בצהלה הכללית ואישרתי לה להגיע לאורגזמה, מדרבן אותה בנשיכות קלות בפטמותיה. לא היה איכפת לי שהיא צועקת כך שאפשר לשמוע אותה בחצר. לא סביר שמישהו מסתובב סתם בקור הזה. וחוץ מזה הרבה זוגות נאהבים עוברים בבית ההארחה שלנו במשך שנים והדבר כבר הפסיק לעשות רושם אפילו על הילדים.
קמתי כשאני נושא את מלכה’לה נעוצה עדיין על הזין התפוח והמשתוקק לפורקן. דוד הסתכל בנו בהערצה. היא לא רזה וקלילה ואני לא אעשה את התרגיל הזה יותר מדי, אבל הפעם זה התבקש. נשכבתי כשאני מוריד אותה בזהירות לשכב על גבה לאורך הספה, הרמתי את יריכיה כך שברכיה נלחצו אל הבטן והכוס שלה התרומם ונפתח לקראתי. התחלתי לדפוק אותה בתנועות חזקות, מטיח את האגן קדימה באמצע הנעיצה עד שהרגשתי בקצה הזין את פתח הרחם. ועוד מכה, ועוד דחיפה ועוד אחת. היא התנשפה עם כל דחיפה כזו ושוב חזרו האנחות להיות אנקות. הבטתי לה ישר בעיניים ונתתי לזין שלי לבעוט לה בבטן מבפנים.
– מאסטר, אני שוב גומרת, בבקשה…
– קדימה, מלכה’לה, עכ-שיו! – אמרתי ונתתי דחיפה אחת אחרונה “על יבש”. מיד כשהתחילה לפרפר ולצעוק שפכתי כל מה שהיה לזין שלי על הלב עמוק עמוק לתוכה. נשארנו כך רגע ואחר כך הנחתי לה לישר את רגליה ושכבתי עליה במלוא גופי.
– אוי, זה היה יפה – אמר דוד. הוא בא וכרע על ברכיו, מקרב את פניו אלינו – מאסטר, ממש אפשר היה לראות את האהבה שלך בזיון הזה. וגם של מלכה’לה. תרשה לי לנקות?
– חכה רגע, סיסי. אני רוצה להישאר בתוכה אבל אתה יכול ללקק לי בתחת. זה היה פרס קטן על התנהגותו. כל ההצהרות שלו שהוא שמח שאני מזיין את מלכה’לה ושהוא לגמרי נתן לי אותה מהרגע הראשון מתבטאות בשפת הגוף שלו בכל רגע ובכל מילה שהוא אומר. הוא ממש אוהב את זה והוא לגמרי סומך עלי. דוד עלה על הספה מאחורינו, נזהר שלא להישען עלי ובמקום זה נתמך בברכיה של מלכה’לה. הרגשתי את לשונו באחורי ופישקתי קצת את רגלי לאפשר לו גישה נוחה. המבטים שמלכה’לה ואני החלפנו הבשילו לנשיקה עמוקה ואיטית שהרגשתי בה את טעמו של היין וטעם של דם. לשונו של דוד נעה בזהירות סביב פי הטבעת והתחושות שעוררה עברו דרך הזין שלי הישר אל עומק הכוס והניעו את שנינו בתנועה כמעט בלתי נראית, אבל מאוד מורגשת באיברים שעברו חימום אינטנסיבי. זה היה חלש מכדי לעורר אותנו לסיבוב נוסף, אבל חזק דיו לשמר את הדי הסיבוב הקודם עוד לדקות ארוכות של שיכרון.
דוד ליקק ורחץ את מלכה’לה ואותי. בסוויטה הזו יש ג’קוזי גדול אבל המקלחון מתאים לאיש אחד כך שישבתי בכורסה ושתיתי כוס יין כשדוד הצטופף שם עם מלכה’לה, ואחר כך נכנסתי אני. את מלכה’לה, שערותיה צנופות במגבת, שלחתי להכין לנו קפה.
אחר כך ישבנו שלושתנו, מלכה’לה ואני בחלוקי האמבטיה ודוד כשמגבת כרוכה למותניו, מנשנשים את עוגת השוקולד שמלכה’לה הגישה עם הקפה, ונכנסנו בשיחה ארוכה על העתיד. התברר לי, שוב התברר לי, עד כמה מלכה’לה מבינה ויודעת לנתח מצבים לעומק. התברר לי שאם הצלחתי למכור לציון אביחי את תוכנית הכיסוי שלי, מלכה’לה לא קנתה את הסיפור בכלל.
– אני מבינה שיש לך כבר משקיע ביד וכל הנסיעה לתערוכות בקליפורניה היא למטרות אחרות לגמרי – אמרה בנון-שלנטיות ואני חשתי גוש קרח בקיבתי.
– ולמה את חושבת כך? – שאלתי בזהירות.
– בין היתר כי קראתי את ההסכם שלך והוא לא הגיוני בכלל אם אתה לא ממש בטוח שאתה מביא משקיע. אולי ציון חושב עליך בתור שכיר שלו כמו שהיית לפני הרבה שנים, אבל עם כל ההצלחות שלך באוסטרליה אתה כבר הרבה זמן לא חושב על עצמך ככה. אתה בדרך לעשות מכה גדולה, הרבה כסף ואתה צריך את החברה רק בתור מקפצה. הנסיעה שלך מסתיימת בסינגפור, אז אני מנחשת שיש לך בכיס הסכם עם מישהו מסינגפור עם הרבה כסף, נכון?
וואו, חשבתי. מה אומרים עכשיו? היא לא יודעת על מלזיה אבל חוץ מזה היא קראה את המפה בדיוק נמרץ.
– אם ראית את ההסכם אז ברור לך שלא באתי לעבוד כשכיר בחברה, שאני בשלב זה יועץ חיצוני ויכול להמשיך לטפל בלקוחות שלי באוסטרליה. זה כתוב בהסכם. ציון לא חושב שאני שכיר.
– הוא כן. זה מה שיפה בתרגיל שלך, שאתה לא משקר לו בכלל, רק נותן לו להאמין במה שהוא רוצה להאמין. אמרת לו שזה מסיבות טכניות של התחייבות ללקוחות וסיבות מס כי אתה רוצה להשאר בסטטוס תושב חוץ עוד שנה. הוא בטוח שנכשלת באוסטרליה ואתה חוזר עם הזנב בין הרגליים, שהסעיפים שהכנסת בהסכם שמדברים על השקעות גדולות הם בשביל לעשות עליו רושם ולא יתממשו לעולם, ובסוף תחזור להיות מהנדס פיתוח אצלו. הוא לא בדק כי הוא שמח שאתה תעלה לו בשנה הקרובה ממש מעט והוא חושב שהוא מכיר אותך.
– והעוזרת היפה והחכמה שלו שבודקת הכל, לא אמרה לו?
– העוזרת שלו היא שפחתך, מאסטר והיא רצתה אותך עוד לפני שחזרת. וחוץ מזה, אם אני מבינה נכון התוכנית שלך לא תפגע בו. גם הוא יעשה הרבה כסף. אבל עכשיו יש לי רעיון טוב יותר, מאסטר, אם לא איכפת לך שאני מתערבת. יש משהו שציון רוצה יותר מסתם כסף. מה שחשוב לציון בחיים זה שני דברים: רובוטיקה וציונות. אם הוא יקבל משהו בשטחים, נגיד מפעל ייצור במעלה אדומים – קנית אותו.
– כמו שציון אמר לי היום בבוקר “מלכה באמת יודעת מה חשוב לי”. ואני בטוח שהוא בעצמו לא מבין כמה זה נכון.
דוד הקשיב קשב רב לכל השיחה ועיניו ירו ברקים.
– מאסטר, יש לך את השפחה הכי חכמה והכי טובה בעולם. בישיבה אומרים עלי שאני עילוי, איזה שטויות. אני לא מגיע לה לפופיק. אתה מבין עכשיו למה אני עושה מה שהיא אומרת, זה תמיד יוצא לטובתי.
– בואי הנה, שפחה חכמה. תשכבי כאן על הברכיים שלי ואני אפליק לך בתחת.
– תודה מאסטר – אמרה והניחה את ספל הקפה על השולחן – עשיתי משהו רע?
– אמרת “אם לא איכפת לך שאני מתערבת” ולא חיכית לשמוע אם איכפת לי או לא. את חכמה ואני שמח על זה מאוד, אבל את צריכה לקבל ממני רשות לתת לי עצות.
– כן מאסטר. תודה שאתה מלמד אותי, מאסטר. היא הרימה את שולי החלוק עד מותניה ונשכבה על ברכי כשהתחת המזמין נמצא בדיוק במקום בשביל ידי הימנית. החזקתי את שדיה ביד שמאל והחטפתי לה הכי חזק שיכולתי עד שגוש הקרח בקיבתי התמוסס לגמרי. אח, איזה תחת חמוד ולאיזה ראש מצויין הוא מחובר. המכות גירו את שנינו. היא צרחה בהנאה גלויה ואפילו דוד כבר לא נראה דואג שמשהו רע יקרה למלכה’לה. נתתי לה נשיקה על הסימנים האדומים שהותירה ידי והובלתי את שניהם אל חדר המיטות לסיבוב נוסף.
אחרי שזיינתי את מלכה’לה מכל הכיוונים בסיועו הפעיל של הסיסי נרדמנו וישנו שלושתנו צפופים וחבוקים במיטה הזוגית. מדי פעם קצת התעוררתי והרגשתי אחד מהם מלטף אותי או מוצץ לי את הזין. פעם אחת גם גמרתי ככה, מתוך חלום, אני אפילו לא בטוח בפה של מי. היה חם, היה רך, היה הכי עדין בעולם.
רעמים וברקים העירו אותנו לפני עלות השחר של יום שישי. היה קצת קר גם בחדר וגשם חזק הרעיש בחוץ. הדלקתי אור קטן, שלחתי את דוד להביא קפה למיטה ולהגביר את החימום ובינתיים שכבתי נשען על המרפק והסתכלתי בלחייה הוורודה של מלכה’לה שחייכה אלי מתחת השמיכה בעיניים עצומות למחצה כמו תינוק שבע.
– אני רוצה לזיין אותך. זה לא עובר לי. מה יהיה?
– אני שלך מאסטר. תזיין אותי בבקשה, כמה שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה. אנחנו יכולים להשאר במיטה כל היום, למה לצאת במזג אוויר כזה? יש לנו כאן אוכל מהדרין שהבאנו איתנו. אם יתבהר מאוחר יותר ותסכים לנו, ניסע לצפת לקנות עוד אוכל של שבת. אם לא – נסתדר עם מה שיש. יש לנו תיאבון רק אליך.
– זה היה רעיון מצויין, לבוא הנה. עד עכשיו כל הרעיונות שלך היו טובים.
– תודה, מאסטר. זה המעט שאני יכולה לעשות בשבילך, אתה כל מה שיכולנו לחלום עליו. אנחנו אפילו שותים עכשיו את הקפה כמו שאתה אוהב – אמרה כשדוד נכנס עם מגש הקפה.
– ברצינות?
– כן כן. גם בבית התחלנו לשתות טורקי עם שניים סוכר. קודם דוד ואחר כך גם אני. אתה המאסטר שלנו.
– אבל אתם לא משנים את צורת החיים שלכם, נכון? אתם לא רוצים להיות חילוניים, כך הבנתי.
– המשפחה נורא חשובה לנו – אמר דוד – למלכה’לה יותר כי היא הבת הבכורה והיא מרגישה אחריות לאמא שלה ולכל האחים. אנחנו נמשיך לחיות כמו קודם עם המשפחות שלנו ובכל מקום, אבל אם אתה תגיד לי לאכול שרימפס אני אוכל שרימפס. אולי אני אקיא אבל אני אוכל. אני מרגיש בחילה רק מלהגיד “שרימפס” – אמר ולגם מהקפה – אני לא מבין איך אפשר לאכול ג’וקים.
– לא הכל מבינים – אמרה מלכה’לה – איך אתה יכול לאהוב גבר אתה כבר מבין?
דוד נבוך והסמיק.
– את צודקת. אני לא מבין אבל אני אוהב את המאסטר ונמשך אליו כמו שאני נמשך אליך. אני לא יודע איך זה קרה. אתה לא כועס שאני אומר את זה, מאסטר?
– אתה גם נמשך לנעמה, נכון? – המשיכה מלכה’לה לעקוץ, או אולי הסיטה את השיחה לכיוון אחר? קשה לדעת אצלה. אולי גם וגם.
– אני שמחה שאתה נמשך לנעמה כי אני מרגישה שיש לה לב טוב. היא לא תעשה שום דבר שיפגע בנו. מאסטר, אנחנו יכולים לפגוש את נעמה כשתיסע?
– כן, כמה שאתם רוצים. גם אתם מצאתם חן בעיניה, היא אמרה לי. גם דוד וגם את. ואני לא כועס שאתה נמשך אלי, סיסי. זה חדש בשבילי, אף פעם לפניך לא נגעתי בגבר יותר מלחיצת יד, אבל הנה, בוא תן לי חיבוק.
הוא הניח את ספל הקפה על השידה שלידו ועבר עירום לגמרי מצידה של מלכה’לה לצידי. זזנו ימינה והוא נשכב לצידי על השמיכה, רועד, אולי מקור ואולי מציפיה נרגשת. ליטפתי את צד גופו מן הכתף למטה, אל המותניים ומשכתי אותו קצת אלי. חיבקתי אותו חזק ואחר כך שלחתי את ידי מן המותניים ומטה וחפנתי את הפיפי הקטן והאשכים. הוא הזדעזע בכל גופו והתנשם, נאחז בכתפי בשתי ידיים.
– מאסטר… אמר בקול ניחר. מלכה’לה התרוממה על מרפקה כדי להסתכל והניחה את סנטרה על זרועי הימנית.
משהו פירפר בכף ידי. פתחתי אותה ואחזתי בשלוש אצבעות בזרג התינוקי, ממולל אותו בזהירות. עיניו כמעט התגלגלו בחוריהן וחלציו החלו לנוע אוטומטית בתנועת זיון. הוא עצר את עצמו מיד והושיט את ידו, כאילו לחטוף מידי את הפיפי הסורר.
– מאסטר… אני כל כך צריך אותך… אני מפחד לעשות משהו שאתה לא רוצה.
– זה בסדר, חמוד. בוא תכנס מתחת השמיכה וננמנם עוד קצת. אני רוצה לחזור לחדר לפני שאנשים מתחילים להסתובב בחוץ.
הוא נכנס מתחת לשמיכה לידי, מאחורי, כי אני פניתי למלכה’לה וטמנתי את פני בשדיה.
נרדמתי. מלכה’לה ודוד, כפי שסיפרו לי אחר כך, שכבו ערים בשקט ושמרו עלי.
בסופו של דבר התעוררתי באור יום מלא. התגנבתי לחדרי, התקלחתי והחלפתי בגדים ועוד הצלחתי להגיע בזמן סביר לארוחת הבוקר בדירתה של אמי. השמיים היו עדיין אפורים כהים ופה ושם טפטפו. דיברנו על הא ועל דא, על הילדים של כינרת, בעיקר, וגם על אדם ותרזה (שהיא קוראת לה תירזה), הילדים של עומר אחי. זה הנושא הקבוע, נכדים, והסאב-טקסט כמובן הוא: “נו, ומה יהיה אתך?”, אבל כבר התאמנתי להתעלם מהרמזים והיא למדה לא להעלות את השאלה עצמה. סיכמנו שאם ימשיך הגשם ולא אסע לטייל באיזור, אוכל אצלה גם בצהריים.
אבל כשיצאתי לחצר בתום הארוחה ראיתי שמזג האוויר, למרות שלא התבהר, לא היה גשום במיוחד. לקחתי מכינרת את משקפת השדה הגדולה, הודעתי למלכה’לה שאנחנו יוצאים לטייל בשמורת החולה ושניפגש בכניסה.
נרטבנו קצת באמצע הסיור אבל כשממש ירד גשם היינו תחת גג במרכז המבקרים ובסך הכל הטיול המשותף עשה לנו מצב רוח טוב. אני לא יכול לקחת אותם לבילויים בעיר כמו שתמיד לקחתי את שפחותי וסיור כזה היה תחליף לא רע, גם אם חד-פעמי. את האוכל הכשר למהדרין לשבת מלכה’לה קנתה בסוף במסעדה מרוקאית בחצור, ולצהריים התחלקנו בפיצה גדולה.
לצערי אי אפשר היה להמנע מארוחת ליל ששי משפחתית אצל כינרת, בפרט כשאני נוסע שוב ואפגוש את עומר בסידני. כינרת ועומר היו די קרובים עד שנסע, הוא היה בשבילה דמות אב אחרי שאבא נפטר והוא חסר לה. אז שוב, עומר וטילי והילדים היו הנושא ליד השולחן. אסא, בעלה של כינרת, הוא לא חכם גדול אבל לפחות לא פותח את הפה הרבה, ולכן אני מכבד את שתקנותו ומעדיף אותה על פני כינרת שמדברת בשביל שניהם. כשהוא יצא לעשן הצטרפתי אליו במרפסת.
– גשם. – פתחתי בנושא הבטוח.
– רק מתחיל. צריך הרבה, אנחנו בבצורת של שמונה חודשים.
– מסתדרים, בחקלאות?
– שורדים. הממשלה גרועה מהבצורת.
זו בערך רמת השיחות איתו, אבל האוויר הקר בחוץ היה טוב מהאווירה הדחוסה עם כינרת ואמא שלי והילדים ליד השולחן. משכנו קצת את הזמן גם אחרי שגמר את הסיגריה.
הפעם השארתי את הנעליים המבוצבצות ליד הדלת כשנכנסתי לסוויטה בלי לדפוק על הדלת. הערב התחיל בדיוק כמו הערב הקודם, כששניהם מחכים לי בכריעה ליד הדלת. ההבדל היחיד היו שני פמוטי השבת הדולקים על השולחן ליד בקבוק היין והכוסות. גם הייתי הרבה יותר נינוח, לא כל כך להוט להתנפל על מלכה’לה כפי שהייתי עשרים וארבע שעות קודם לכן. ישבנו יחד על הספה ודוד הגיש לנו כוסות יין. דיברנו ושתינו לאט לאט, ומדי פעם ליטף אחד מהם את הזין שלי שעמד באמצע ולא הבין למה כולם עירומים ואף אחד לא ניגש לעניין.
אז ניגשנו למיטה ולעניין. אמרתי למלכה’לה לאונן ולדוד לעזור לה כמו שהם עושים בבית וישבתי על כסא בצד להסתכל. הבנתי שכשהם בבית הם ממחיזים לעצמם פגישה איתי וקצת קשה היה להם לעשות את זה בנוכחותי, אז אמרתי למלכה’לה שמותר לה לגמור מתי שהיא רוצה בלי לבקש רשות, ושיתעלמו ממני. אחרי כמה נסיונות הם נכנסו לאווירה. זה היה מדליק מאוד לשמוע אותם משחקים כאילו אני שם כשאני באמת שם.
– המאסטר רוצה לזיין אותי בתחת – הודיעה מלכה’לה ונעמדה על ארבע על המיטה – תכין אותי בשביל המאסטר.
דוד התחיל ללקק את פי הטבעת שלה, להרטיב אותו ברוק ולהעביר אצבע סביב סביב בעוד מלכה’לה משפשפת את הדגדגן וטופחת עליו בקצב מהיר. אחרי כמה זמן הוא הכריז שהיא מוכנה, היא הודיעה בשמי שהוא צריך לשכב תחתיה וללקק לה את הכוס, ובעצמה לקחה את הויברטור והכניסה לעצמה מאחור.
– זיין אותי בתחת, מאסטר, אני מתחננת, בבקשה! – אמרה לחלל החדר והחלה לדחוף את הויברטור בברוטליות תוך שהיא מועכת את פרצופו של דוד אל תוך הכוס. הוא הושיט יד וגישש אחרי ידה המחזיקה בויברטור והם דחפו ביחד עד שהתעייפו. למרות שהיא לא גמרה עדיין היא נראתה מרוצה.
הסתכלתי בעניין בבחירות שלהם איפה ואיך לגעת, בקצב של כל אחד ובדינמיקה ביניהם. מלכ’לה, כמובן, ניהלה את ההצגה אבל דוד היה פעיל הרבה יותר מאשר בפגישות איתי. הוא שיחק עם הפיפי הרבה ומלכה’לה קראה לו “סיסי” ו”ילדה” ואחרי שביקש גם נתנה לו ללקק לה את כפות הרגליים ובין האצבעות. היא מצצה לו קצת אבל נמאס לה יותר מדי מוקדם בשבילו. אז הוא הכניס למשחק משתתף חדש.
– המאסטר שלח את נעמה לעזור לנו – הודיע. חשבתי על זה שעם המציצה של נעמה הוא גמר, ואולי זה מה שגרם לו להעלות אותה עכשיו. ואכן, בתור נעמה מלכה’לה היתה צריכה למצוץ “לפי הוראתי”. היא שיחקה גם את עצמה בפגישה הקודמת, ודחפה לו תוך כדי מציצה אצבע בתחת אבל זה עדיין לא עבד. מלכה’לה נכנסה קצת לתפקיד של נעמה וביקשה ממנו לינוק ממנה, מחזיקה את השד כאילו הוא גדול וכבד משהוא באמת. הוא ינק ברעבתנות ולהפתעתי מלכה’לה גמרה ככה, ביניקה בלבד, גמירה לא חזקה אבל ברורה. גם היא היתה מופתעת. זה רק עשה לה חשק, נדמה לי, ומצב הרוח שלה השתנה ונהיה אגרסיבי יותר.
– די, דוד, אני רוצה לגמור באמת. תלקק לי בתחת, תכניס את הלשון עמוק בפנים. – אבל היא נשכבה על הגב באופן שהקשה עליו מאוד למלא את ההוראה ושפשפה את הכוס שלה וטפחה עליו במהירות. הוא נדחף מתחתיה, הניח את יד תחת ישבנה וניסה להרים אותה ואחר כך משך כרית אחת ודחף אותה ברווח הצר. כך נחשף פי הטבעת שלה במלוא הדרו וזה עבד טוב יותר.
הזין שלי עמד כמו טיל. התפתיתי מאוד להזיז אותו הצידה ולדחוף לה את הזין לפתח הקטן והעגול, אבל כל דבר בזמנו. ההצגה חייבת להימשך. אחרי שיפשוף קדחתני מלכה’לה גמרה בצעקות “מאסטר! מאסטר!” והתיזה סילון ארוך על ראשו של דוד שהיה קבור תחתיה. תהיתי אם קראה לי בגלל שלא הצליחה למחוק את נוכחותי מתודעתה או שכך היא גומרת גם כשהם לבד בבית. המשחק הסתיים, או לפחות הגיע להפסקה.
– יפה, חמודים. נהניתי מאוד כמו שאתם רואים – הם הביטו בזין בהתפעלות כאילו ראו אותו לראשונה – ועכשיו, סיסי, אתה קצת רטוב ממלכה’לה אז לך לחפוף את הראש ואני אזיין אותה כמו שצריך.
וזיינתי עד שעלה עשן.
השתוללתי עליה כמעט חצי שעה ברציפות וראיתי את דוד עומד בצד ומנסה לשוא לסחוט משהו מהפיפי שלו, שעמד בחצי התורן כל הזמן הזה. לא נתתי לה לגמור הפעם עד שמילאתי את הכוס שלה עד גדותיו.
הסדין היה רטוב ודוד נצטווה להחליף מצעים. אחר כך זחלנו מתחת לשמיכות והתחבקנו כדי להתחמם. דוד שכב לשמאלי ונדבק אלי לכל האורך ומלכה’לה, כרגיל בקן שלה שבבית-שחיי הימני עם רגל אחת מקופלת עלי כך שהברך נוגעת-לא-נוגעת באשכים ויד אחת חובקת את הזין שלא יברח.
– אני אוהב אותך, מאסטר – אמר פתאום דוד ונשמע מצוברח. העברתי את זרועי מאחורי ראשו והדקתי אותו אלי.
– תודה, מאסטר. תאהב גם אותי פעם? – שאלתו נותרה ללא מענה אבל גם נשארה מקננת במוחי כשנרדמתי.
בלילה התעוררתי עם זקפה טורדנית, בלי לזכור אם חלמתי משהו. אבל למה צריך לחלום כשאני חי בחלום? הסתובבתי למלכה’לה והפכתי גם אותה עם הישבן אלי. הכנסתי בדחיפה אחת את הזין לכוס המנמנם, מנצל את היובש היחסי והחיכוך החזק כדי להתפרק מהר, רק שיעזוב אותי במנוחה כבר.
– תודה, מאסטר. מחר תעשה לי כואב – היא מלמלה לפני שצללה שוב לתוך החושך ונרדמה.
המשך קריאה – חלק יב
מצטרף לתגובה, מאוד אוהב את הסיפור המתמשך, ובהחלט היה מאוד נעים ומחרמן לקרוא את האחד הספציפי הזה
שוב פרק נטול תגובה וחבל… המשחק של העבדים בפני הדום נהדר, אינטימי ומרגש. יופי של רעיון ויופי של בנייה.
סדרה מעניינת מאד, גם אם שונה מטעמי האישי היא כתובה פשוט טוב וסוחפת.