א
א
א

כן, הקוקיה. חלק ג – מלווה מלכה (סעודתא דדוד מלכא)

8 מחשבות על “כן, הקוקיה. חלק ג – מלווה מלכה (סעודתא דדוד מלכא)

  1. לא, אין יותר מדי פסיכולוגיה וסיפורי רקע, זה מושלם כמו שזה!
    החלק הכי מחרמן בכתיבה שלך זה שהיא דוגרית וריאליסטית, והפן הפסיכולוגי רק מעשיר את הריאליזם ומוסיף אמינות ואנושיות.
    מי שמרגיש אחרת לא מבין כלום 😉
    נשמע שהדמות הראשית (אתה?) היא זיון מעיף, מלכהל׳ה ידעה מה היא עושה. הייתי שמחה לסיבוב

  2. מצוין, כל הכבוד גם על האומץ להכנס לקטע ההומוסקסואלי שבטח לא בא טוב לכמה מהקוראים. מה שהפריע לי זאת הקלישאה על הזין הקטן של דוד. כל מי שכותב קוקהולד עושה את זה ועם רמת הכתיבה שלך יכולת להפגין דומיננטיות על דוד גם בלי הסימבוליות המשומשת הזאת.

    1. אין מה לעשות: יש לו זין מנוון ובלתי שימושי. אבל אמסור לו את הערתך, הוא ישמח לשמוע שהוא קלישאה.

  3. סיפור חרמן מאוד
    ובפרט שמלכה’לה ובעלה הם חרדים וזה מוסיף לכל התמונה
    איך שזוג חרדי נותן שיעשו בו כראוי

    גם באם תגיד שזה פנטזיה
    אבל בוודאי שיש בו חלקי אמת ואפילו גדולים
    לא השם משנה
    כמו הסיטואציה בכבודה ובעצמה

    תמשיך לכתוב את המשך הסיפור ועוד סיפורים מחרמנים

    1. “איך שזוג חרדי נותן”? לא נותן אלא מבקש, מתחנן…
      אני מבין איך, אבל גם ככה יש בסיפור יותר מדי פסיכולוגיה וסיפורי רקע לטעמכם. אולי פעם מלכה’לה תדבר על זה בגלוי וזה יתגלגל הנה, לאחד הפרקים.

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.