גרתי אז במעונות של הטכניון, עם עוד שותף אחד שהיה מנגן בחצוצרה מדי יום שישי, דן איתי על כמה הוא שונא נשים ומספר לי על קרבות מפורסמים. הערבים איתו, שבתחילה נדמו לשיבוץ מוזר בטיול השנתי כשחברים שלך חולים, נהפכו למין פנימייה לנוער בסיכון או לסרט אימה. לפיכך, בערבים בהם לא למדתי עד שנרדמתי על המכתבה, יצאתי לטייל בעיר. מדי פעם אף ביקרתי במועדון או בר, בתקווה למצוא שם משהו שלא ראיתי בשום מקום אחר. הייתי בודד בעולם. אמא שלי נפטרה בעת שירותי בצבא ואבא שלי העדיף לחיות את חיוו עם משפחתו החדשה, להתכחש לקיומי עד כמה שרק אפשר, ולמרק את מצפונו במימון לימודיי ומחייתי. וכך, נשארתי לבד עם שלומי ועם הזרים באותם מועדונים שמגישים גולדסטאר ב-34 שקל עם בוטנים ליד, ומנגנים רמיקסים של שירי היפהופ קשוחים על החיים בגטו של פתח תקווה, נהנים מקהל של סטודנטים שהליבידו שלהם העביר אותם על דעתם.
יום אחד, לאחר שניצן נכנס להתקף חצוצרה כבד במיוחד וקיבלתי את הנכשל הרביעי שלי לאותה תקופת מבחנים, והשני באותו הקורס, ביקשתי ממנו לדבר איתי כשיסיים, ויצאתי לסיבוב. שלוליות שיקפו אליי את הרחוב הקודר שבו שכנו אז המעונות. ציפורי לילה ועטלפים השמיעו משק כנפיים מעל ראשי, חבורות חבורות של נערים שיכורים עברו בסך. הלכתי עד שלא ראיתי לאן, עד שהדבר היחיד שהמשכתי לזהות היה הכרמל, שהתנשא מעליי, מואר באלפי אורות זוהרים, מבטיחים לי הבטחות שאין להן כיסוי.
הגעתי לעיר התחתית. את הסטונדטים החליפו פה זקנים שיכורים יוצאים מברים אפלוליים, נערים ערבים ויהודים שיצאו וחזרו מרחובות עם קירות מפויחים וחלקי רכבים לצידם וכל מיני תהמוניים ואבודים כמוני. המשכתי ללכת עד שתשו כוחותיי. הייתי בודד בעולם שכולו עצב. קניתי סגריות בקיוסק מאובק ממוכר עם גופיית סבא ושיער לבן דליל והתיישבתי על המדרכה ליד מועדון פאנק, נהניתי מהקול מלא הרגשות שבקע מהם. הוא היה תחליף מצוין לעצירות הרגשית שלי. חלפו ארבע חמש סיגריות עד שהתחלתי לראות תנועה מבפנים ומחוץ למועדון. הייתי שם נצח, אבל כל כך נהניתי מהמוזיקה שהרגשתי שעברו כמה דקות. בליינים עברו על פניי ולידי, עסוקים בעצמם ובחבריהם, ואני האזנתי למוזיקה הזאת, שפרצה בליבי סכר כלשהו.
כשהקופסה הסתיימה, לקראת השחר, ועמדתי לקום ולחזור לניצן, ששכח להודיע לי שאני יכול לחזור לחדר, הרגשתי נוכחות מעלי. חשבתי שזה איזה בטח שיכור שרוצה סיגריה או מסומם שינסה לגנוב לי את הארנק, ולכן קמתי במהירות וכיווצתי את אגרופי, אבל זו הייתה בחורה, לא שיכורה או מסוממת, אלא נאה ומטופחת. היא הייתה לבושה בגינ'ס וחולצה שחורים, עם שיער מתולתל שמוחלק לצד, ואיפור עבה מסביב לעין. היא הסתכלה עליי בחמלה ושאלה אותי מה אני עושה פה. אמרתי לה שאני לא יודע, והיא הציגה את עצמה.
"קוראים לי לילית".
"אני דור".
"אתה נראה קצת אבוד דור" היא דיברה בשקט, כאילו היא לוחשת סוד. הצו'קר שנח על הצוואר שלה רעד עם כל הברה.
"אולי אני באמת אבוד".
"רוצה לבוא לחפש את עצמך אצלי בבית?"
הגענו אליה הביתה ברגל, לא דיברנו כל הדרך. לאחר חמש דקות של הליכה, היא הושיטה לי את ידה וביקשה שאחזיק. היא הייתה גבוהה ממני בראש, אבל זה לא הפריע לי. נכנסנו לדירה שלה, דירה קטנה עם מרצפות שבורות ומקרר שזעם על משהו שנבצר מבינתי. נורות לד כחולות היו תלויות מסביב לקירות, מקשטות את הדירה הסתמית בשכונת העוני במעין התרגשות וציפייה לא מובנות. מלבד נורות אלו, הבית היה חשוך וחמים. שמעתי גשם שמתחיל לנקוש על חלונות המטבח ורוחות עזות בחוץ. היא הורידה את הארנק שלה ונישקה אותי בפה. השפתון השחור נמרח לי על השפתיים והיא צחקה וניקתה אותי. היא שמה את ידה על החזה שלי והחליקה עד למטה, תפסה אותי בידה הקרה והגדולה והתחילה לשחק איתי. היא הפשילה את המכנסיים והתחתונים שלי והושיבה אותי על ספה ירוקה בעלת גילופי עץ בקצוותיה, שבוודאי נאספה מן הרחוב. היא נעלמה בחשכת הבית וחסרה עם בקבוק לחיץ, ממולא בחומר שקוף שלא הכרתי עד אז, ובדיעבד הסתבר לי שהוא נוזל סיכה. לא ידעתי אישה עד אז, ובפעמים היחידות בהן צפיתי בפורנו פשוט נכנסתי לסרטון הראשון בלי לחשוב הרבה. היא עמדה מעלי, סחטה מעט מחומר הסיכה והחלה לגעת בי שוב, מעמידה אותי עד לקצה גבול יכולתי ומנשקת אותי עם הלשון, עדיין עומדת.
"אתה מתרגש?"
"כן".
"אני שמחה חמוד שלי" היא אמרה והחלה לאונן לי מהר יותר.
היא הורידה חולצה וחשפה חזייה שחורה, מציגה חזה שופע ועגול. שמתי לב לבליטה בגינ'ס שלה, וכנראה שבהיתי יותר מדי עד שאמרה "אני טראנסית".
מהסיפורים שסיפרו הסטונדטים שלמדתי איתם למבחנים, ידעתי שאני אמור להיגעל ולצרוח שעבדה עלי, או לכל הפחות לקום וללכת, אבל לא רציתי. במקום, פתחתי את רגליי ונתתי לה להמשיך לאונן לי. היא נישקה לי את הצוואר ומצצה אותו ואז הורידה את החזייה, חושפת לפניי פטמות יפות וורדות, ונתנה לי לינוק מהן. היא קירבה את ראשי אליה ונאנחה באוזני בשעה ששאבתי ממנה את חום גופה. היא ליטפה את ראשי ונתנה לי להתמסר לה. ואז, הורידה אותי על ברכיי ואמרה לי לפתוח את הפה, ולמרות שידעתי מה מגיע, נאנחתי בהפתעה. הזין שלה גירד את שיניי ואז חדר לתוך חלל פי. הרגשתי אותו נעמד ומתמתח בשעה שהמשיכה ללטף את ראשי בתנועות עדינות. היא הסתכלה עליי ואני הסתכלתי בעיניה הטובות, ורציתי כל כך שתיהנה ממני, שתאפשר לי להיות בחיכה. ליקקתי אותה ודחפתי חזרה לפי, ידי שיחקה עם הביצים המגולחות שלה. רציתי להיות שלה.
לילית סימנה לי לקום ולהישען על הספה. עשיתי כפי שהורתה. היא נישקה אותי בצוואר והעבירה את ידה על גבי, עוררה בי צמרמורת. תוך כמה שניות הרגשתי אותה בתוכי. הנוכחות החמימה שלה מילאה אותי, גרמה לי להרגיש מאושר ובטוח. גנחתי. זה כאב והיה מהנה באותו הזמן. הרגשתי את עצמי מתרחב לקראתה. היא החלה לזיין אותי בעדינות וקראה לי ילד טוב. גנחתי חזק יותר והיא קראה לגניחות שלי מתוקות וזיינה מהר יותר. היא הוציאה את עצמה ממני, התיישבה על הספה וביקשה שאתיישב עליה. לא הייתי זקוק להזמנה נוספת. הסתכלתי לה בעיניים וישבתי לה על הזין, תוך שהיא פוערת את פיה בעונג ומנשקת אותי. היא זיינה אותי במהירות, הרגשתי את הציצים שלה משתפשפים בחזה שלי וגנחתי בעונג. היה לה מבט נוגה ואוהב. היא הוציאה את עצמה ואמרה שהיא קרובה ואני ידעתי מה לעשות. ירדתי על ברכיי בשנית, חפנתי את הביצים שלה והכנסתי את כולה לפה שלי, מסתכל עליה. היא נאחנה ושאלה אם זה בסדר שתגמור בפה שלי, ואני אמרתי שכן. היא גמרה בי ואני חייכתי ובלעתי כמו הילד הטוב שלה.
היא נישקה אותי במצח והוליכה אותי אל המיטה, ישנו מחובקים עד הזריחה.
התעוררתי לקול חצוצרה.
לילית
א
א
א
28 בפברואר, 2022
מאת טולסטוי בגילופין
מדהים
טוב
לא הייתי מתנגד תקבל גם סין מהקוקסינלית
יפה מאוד אהבתי
ברגע שאתה מקבל זיון טוב אתה מכור לטעם
מגרה ביותר בא לי גם סיטואציה דומה