סיפורים // רק נשים

היא שוכבת.לגופה פ׳יגמה רכה וורודה, בגופיה חצי שקופה אני רואה את קימוריה. היא נינוחה, מבטה מזוגג וחיוכה מתפרש על כל פנייה. גופה מונח בנינוחות על הספה הכחולה שלה.היא קוראת לי.״בואי, שאשים עלייך את רגליי״, היא מבקשת ואני מיד נענית ויושבת קרוב.אני נוגעת בה רק איפה שמותר ואצבעותיי מתופפות לה על...

דפנה פתחה את המקרר. ריק. צריך לזוז לסופר. היא בילתה את שלוש השעות האחרונות על הגב כשמאמנת הפילאטיס שלה, ענת, מפנקת את החריץ הלוהט שלה. אחרי רצף אורגזמות שהתגלגלו כמו רעמים ביום חורף, ענת נעמדה על ארבע והפנתה את התחת החטוב שלה לדפנה. ״תנקי לי את פי הטבעת מבפנים עם...

היום הראשון של הסמינר הסתיים. הנשים החלו להתפזר לחדרים כדי לנוח לפני ארוחת הערב.“את באה?” העירה אותי ליסה ממחשבותיי, “אנחנו ביחד בחדר”.עלינו במעלית, וכשהגענו לקומה שלנו, חייכנו זו לזו, יצאנו מהמעלית וצעדנו יחד לחדר. וואו, איזה חדר! מרווח, מואר, עם מרפסת. יהיה כיף לנוח ולנקות את הראש בהפסקות. הסתכלנו על...

“את יודעת נועה, כבר שנים שאני רוצה לעשות אמבטיה ואין לי איפה.”“מאיפה זה בא״” אני מגחכת, לונה מלטפת את שערי בעדינות, מעבירה את הידיים הקטנות שלה בין תלתלי, ראשי מונח על ירכה. “סתם, איזו חברה הביאה לי ערכה של סבונים לאמבטיה ביום הולדת.”“טוב, יש לי אמבטיה בבית של ההורים, תבואי...

אני מחבקת אותך מאושרת מאחורה, ואת טופסת לי את הידיים וצוחקת, אנחנו נזרקות על המיטה. את מסתובבת אליי מחייכת, מסתכלת בי עם עיני הדבש שלך, שהולכות כל כך יפה עם השיזוף שלך, מהפנטות אותיאני מסיתה לך קצת את הפוני מהפנים, את מלטפת לי ליד הצוואר, אני אומרת לך שאם תמשיכי...

קראתי את הסיפור הזה לפני כעשר שנים איפשהו באינטרנט, לא זוכר באיזה אתר זה היה, הדפסתי אותו אז ונתקלתי בזה לאחרונה, עשיתי חיפוש באינטרנט ולא מצאתי זכר אליו, אז החלטתי להקליד אותו ולשלוח לכם רציתי לשתף אתכם במשהו שקרה לי לפני כמה שנים, אנסה לעשות זאת בעברית על אף שזו...

היא כזאת שווה פאקקקק.היא מחרפנת אותייייי. הורגת אותי המשוגעת הזאת. אני מריחה את הבושם שלה ברחוב ומאבדת את זה. לא יכלה להיצמד לבושם פחות נפוץ? כל פעם למות ככה? לקבל חשמל בכל הגוף בלי התראה? מהממת כזו. עיניים מושלמות שהן שלי, בא לי לשבת איתה שעות ורק להסתכל לה עמוק...

בדרך כלל אני לא אוהבת לספר על חיי הפרטים, אבל החוויה שעברתי בשבת גשומה אחת תיזכר לי לתמיד. קוראים לי רותם ואני בת 18, האחות השלישית מבין שני אחים, ואחות. אני גרה בדרום תל אביב בבית עם שני מפלסים שהקומה העליונה היא יחידת דיור השייכת לאחותי הגדולה. למרות שאני ילדת...

הסיפור הוא פרי דמיוני וכל קשר למציאות מקרי בהחלט. הסיפור הוא לשם ההנאה ופריקת עול מיני בלבד, ועל אחריות הקורא/ת בלבד. אני מגיעה הביתה אחרי יום שישי מעצבן בכיתה י’א ,כולי עצבים על שיעורי הבית שהמורה השנואה עלי ביותר (גב’ פרידמן המורה למתמטיקה) חילקה לנו לסוף השבוע, אמא שלי, אשה...

“מטופל מספר ל-52 מתבקש להגיע לחדר מספר חמש.” התרוממתי לאט מהספה בקופת החולים, תוך כדי ניסיון לישר את החצאית הקצרה שלבשתי, כדי שלא אחשוף הכל לזקן החביב שישב לידי. הריפוד השאיר סימנים ורודים לאורך ירכיי, והתחשק לי כבר להגיע הביתה ולהתקלח במים קרים. רק עוד קצת… נכנסתי לחדר, כיסא אפור...

גאיה היא הדבר הכי יפה שאני מכירה, יש לה נפש טהורה והיא שנונה בטירוף, כשהיא שמחה יש לה את החיוך הכי אמיתי שאי פעם ראיתי, ועיניי דבש גדולות, שפותחות חלון אל העולם שלה. “אני לא יכולה לשקר לך אפילו קצת, תמיד את רואה דרכי” ככה היא אומרת לי שאנחנו שוכבות...

התעוררתי בבוקר עם תחושת רטיבות עזה. “זה מעניין” אני חושבת לעצמי ומנסה להבין מאיפה זה הגיע. שוכבת על המיטה, לבושה רק בגופייה הלבנה הקטנה שלי ותחתונים. חושבת לעצמי שאסור לי לבזבז את תחושת הרטיבות הזו, אני עוצמת עיניים ומתחילה להעביר את הידיים שלי בעדינות ברפרוף על הציצים שלי, משתעשעת עם...

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. פרולוג את ההחלטה לספר את הסיפור שלי קיבלתי לאחר שגיליתי את הסדרה “שפת נשים” ב-VOD של HOT והיא כל כך הזכירה לי את עצמי, את החיים שלי ויותר מזה, נזכרתי מתי ראיתי אותה בפעם...

הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. נו שיתחבר כבר, אני מה זה חמה! אני כבר רבע שעה יושבת פה וממתינה לו, הוא אמר שהו יתחבר כשיגיע הביתה, הוא כבר היה אמור לחזור ולדעתי להתחבר מיד למחשב ולהפעיל מצלמה… או שלא בא לו עליי בכלל אוף....

זהו המשך לסיפור יום ההולדת שלו – חלק ג ומומלץ לקרוא אותו תחילה. אני מנסה להילחם ברצועות וברור לי כבר מראש שאפסיד במלחמה הזו. רעות מסתכלת עליי ומתחילה לצחוק, רעד עובר בגופי. היא משתתקת ומביטה בי במבט חם וחודר, אם מישהו היה מנסה להעביר את ידו בין קשר העין ביננו...

זהו המשך לסיפור יום ההולדת שלו – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה. הסצנה הבאה נראתה כאילו הייתה לקוחה מסרט. ירדתי למטה במהירות, מדלגת על שתי מדרגות בכל פעם. רתחתי. יש גבול ואני הולכת לסיים את השטות הזו אחת ולתמיד. הנה היא, עומדת מולי, ממש מחוץ לדלת הכניסה, מחייכת אליי...

דניאלה שמעה את הצלצול ופתחה את הדלת. “שלום. דניאלה?” בפתח עמדה שני, בחורה בת 18. “הי, תכנסי.” אמרה דניאלה תוך שהיא סוקרת אותה בחטף. שני צעדה בבטחה פנימה אל הדירה הקטנה אך המטופחת. בגיל 28 גילתה דניאלה את נפלאות השיעורים הפרטיים. כל חייה הייתה ספונה בין ספרים ומחברות. עולם הדייטים,...

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. עם ריקי, אמא של דן, אני חברה כבר כמעט שנתיים. אומנם נפגשנו כבר קודם באספות ההורים של הילדים שלנו, אבל הקשר האמיתי נוצר כשבוקר אחד שתינו באנו להרצות על המקצוע שלנו בפני הכתה של הבנים...

ישבתי עם חברות שלי במועדון חדש שהן גילו, המקום מצא חן בעייני מאד, בעיקר בגלל שהיה צפוף מאד ורחבת הריקודים הייתה ענקית. אחת הרוקדות תפסה את מבטי, היא רקדה בפראות מטורפת כך שאנשים פינו לה את הדרך כדי שלא יפגעו, השיער הבלונדיני והארוך שלה התנופף סביבה ועיניה היו עצומות כשחיוך מתנוסס...

ככל שההריון התמשך, הבטן תפחה והחזה שלה נהיה גדול יותר ויותר.החזיות הרגילות כבר נסגרו בקושי ולחצו על השדיים ועל הפטמות שהיו נפוחות וזקופות רוב הזמן. מילא בבית אבל ללכת בחוץ בלי חזיה זה קצת בעייתי, בייחוד עם משקל כזה, שרק גדל וגדל. אין ברירה, הגיע הזמן לצאת לחנות החזיות ולרכוש...