היא שוכבת.
לגופה פ׳יגמה רכה וורודה, בגופיה חצי שקופה אני רואה את קימוריה.
היא נינוחה, מבטה מזוגג וחיוכה מתפרש על כל פנייה. גופה מונח בנינוחות על הספה הכחולה שלה.
היא קוראת לי.
״בואי, שאשים עלייך את רגליי״, היא מבקשת ואני מיד נענית ויושבת קרוב.
אני נוגעת בה רק איפה שמותר ואצבעותיי מתופפות לה על עצמות הרגליים, מסמנות לעורה שהן יודעות לטפל בו, הידיים טובות הן.
היא אומרת ״נו, אז יש לך כבר אומץ״?
ואני בולעת בחזרה את האוויר שכמעט וננשף החוצה.
״לי״? אני שואלת כטיפשה חסרת תקנה.
היא מיד עונה בנחרצות ״כן, את, את לא חושבת באמת שזה התפקיד שלי, נכון?״
היא נועצת בי מבט חזק ואני מיד נכנעת אליה.
״עכשיו תעשי בדיוק מה שאני אגיד לך, לא לזוז ולא לשאול שאלות. מילה במילה. צעד צעד. את שומעת?״ היא מצווה עליי ונשמתי נעתקת. מיליון מחשבות רצות לי בראש והלב שלי על מאתיים, אבל הנה הגיע הרגע ואין לי זמן לבזבז במחשבות. אני מיד מחליטה שהיא הרבה יותר טובה ממני בדברים האלו.
״טוב״ אני פולטת את המילה היחידה שהצלחתי להגיד מבלי לרעוד. ״אוקיי, תגידי לי מה לעשות״ אני מוסיפה בהתרגשות, אפילו שהתסריט הזה בדיוק כבר התנגן אצלי בראש מעל מיליון פעמים.
״טוב, אני צריכה שאת תהיי בדיוק כאן, בכוס שלי, תביאי את היד״. הוא תופסת לי את היד, שמה לי אותה מעל המכנסיים ומעל האש שכמעט וכילתה את הפיג׳מה היפה שלה. היד שלי על הכוס שלה. עכשיו. זה קורה. אני אוחזת לה את כל המשולש. אני נושמת רגע, מסתכלת עליה ומיד רואה את מה שראיתי בראשי כבר אינספור פעמים – בא לי לנשק אותה. אני אוחזת בה בבסיס קיומה, לוחצת את כל כף היד שלי ומסמנת לה שאני יודעת לציית להוראות.
״יופי״, היא נושמת בכבדות ופחד מתגנב בין הספה לתחתונים שלה. ״עכשיו, מבלי להוריד את המכנסיים, תמצאי את הדרך אליי״ אני מתחילה להזיז את האצבע שלי ומוצאת חור במכנסיה, משתדלת לא לקרוע אותן מדיי ועסוקה בלהרחיב אותו לאט. אני מרגישה את הדגדגן שלה בולט מהמכנס, הוא כבר זקוף ומגיב לכל סיבוב שלי. אני מסתכלת עליה ולא מורידה את המבט. רגע של תעוזה מביא אותי קרוב אליה, אני מסתכלת על הפה שלה זז, שפתיה מנסות לשדר רצינות אבל היא לגמרי שלי כבר. אני מצליחה לחדור אליה דרך החור שגדל עם כל נשימה שלי והיא פולטת אנחה. זה בדיוק הרגע שהשפתיים שלי נצמדות לשלה. עוד אנחה הודפת אותי לרגע ואני תופסת לה רק את השפה התחתונה. מלקקת לה אותה בעדינות מופתית. אנחנו מיד נשאבות זו לזו והיא חוזרת לנהל את האירוע.
״אני רוצה שתרדי לי״.
״נו, ברור שאת רוצה, אני יודעת״ אני טעונה ממנה וכל הגוף שלי זקוף.
היא מצמידה אותי לפרצוף שלה ומצרפתת לי את החיים. ״ככה עושים את זה, מטומטמת שלי, בואי תלמדי״ והיד שלה אוחזת לי את הפנים ואת אחורי הראש, היא בשליטה מלאה עליי. אנחנו מתנשקות כמו שתי חתולות רעבות למגע, הטעם שלה מתוק משדמיינתי ולשונה חלקלקה, היא מוצצת אותי כמו סוכריה ומשהו באחיזה שלה גס. היא נאנחת שוב ואני מבינה שהיא כנועה בדיוק כמוני לחשמל המתגבר בנינו.
היד שלי לא משה מגופה.
״אמרתי לך שאני רוצה שתרדי לי״ היא מצליחה להשחיל את המשפט בין השיניים שלה ומצווה עליי לרדת מהפה העליון שלה לזה התחתון. אני מנתקת את הפה שלי וחוזרת במהירות לעוד נשיקה, אפילו שזה ממש מנוגד לחוקים שלה. בדרך למטה אני מסיתה את המכנסיים שלה ביחד עם התחתונים. משולש קטן ושחור מעטר את הכוס המגולח שלה ונדמה שהיא משקיעה רבות בסידור המעניין הזה. הדגדגן שלה בולט ומונח ממש במורד המשולש ונראה שהוא צמא למגע שלי.
אני מלקקת לה את הירכיים ואצבעותיי תופסות לה את כל הנרתיק. אני לא נוגעת בדגדגן שלה, בכוונה.
״תוציאי את הלשון שלך״ היא חסרת סבלנות וחסרת שליטה.
אני לא מתווכחת.
הלשון הבשרנית שלי מציצה מן הפה והקצה של הכתר שלה מתנפח, אני מחזירה את הלשון כי בא לי לשגע אותה ומביטה בה מתחננת אליי בלי מילים. אני מדברת אליו, אל הדגדגן שלה, אומרת לו שלום והבל פי מורגש. הוא נענה לי והיא מצמידה את עצמה אליי.
״אל תזוזי״ היא אומרת.
״אני אזוז כמו שאני רוצה״.
היא תופסת לי את השיער ומושכת את הלשון שלי הישר לתוך החור שלה. היא זזה במהירות והיד שלי חודרת אל שולי חולצתה, מחפשת את הפטמות הזקורות שלה. אינני מסיתה את המבט. חלמתי את הרגע הזה כל כך ואני חייבת להסתכל עליה כשהיא גומרת ולהשוות האם זה ממש מה שחשבתי.
היא מתוחה ממש והעיניים שלה מצועפות כאלו, כמעט ונסגרות. השיניים שלה נושכות את השפה התחתונה שלה והיא מנסה לכבוש את הצעקה שלה ולא לתת לי לראות עד כמה היא אוהבת את מה שאני עושה לה. החום שלה מתגבר ואני מרגישה את הדופק שלה מתגבר לי על הלשון. היא מסיתה את השיער מהפנים שלי ומרימה את ראשה לתקרה הגבוהה. אנחה ארוכה מלווה את הריקוד של הגוף שלה, היא זזה בגל ארוך של עינוגים.
אני עדיין מסתכלת רק עליה, מחכה שהיא תגיד לי שהצלחתי אבל אני לא באמת צריכה את המילים כדי לדעת.
״עוד לא סיימתי איתך״ היא משנה תנוחה ואני יודעת שהגיע תורי.
לא יוצאות לי המילים, המבט בינינו מתעלס והלב שלי דופק במהרה. אני נשכבת על הגב שלי ומסכימה.
״עשי בי כרצונך״ אני לוחשת ומפחדת פחד מוות מהתשוקה, מהאחרי, מחרטה שאולי תגיע ממנה.
״ועוד איך אעשה, חוצפנית״ היא כבר פותחת לי את הג׳ינס בחוסר סבלנות ומפשיטה אותי במהירות.
״רגע!״ אני נתקפת בהלה והיא מיד עולה לנשיקה ומרגיעה אותי, ״אני אהיה עדינה״ היא מציינת כאילו קראה את מחשבותיי.
אני מהנהנת ודמעות מציפות את שתי עיניי.
היא עוצרת ומלקקת לי אותן.
״איזו יפה את קוקי״ היא מחייכת ואני מסמיקה בתמורה.
״אני חיכיתי לרגע הזה גם״ והיא מתחילה את דרכה למטה.
היא מתחילה את דרכה למטה והלב שלי דרוך.
אני יודעת שבעלה לא מזיין אותה ככה בחיים ושהיא לא מרשה לעצמה להשמיע קולות כי תמיד יש לו מה להגיד. האורגזמה שכרגע ראיתי אותה מקבלת עלתה על כל דמיון, בשנתיים האחרונות בהן הרצתי את הסרט הזה בדיוק הלוך חזור אבל לא עצרתי אף פעם לחשוב איך ארגיש להסתכל עליה מלמעלה. לא ידעתי שהיא אוהבת לרדת לנשים ואני עומדת לגלות שיש לי נקודת עונג סודית גם בתחת!
הלב שלי הולם על 400 ואני מתחילה להרגיש את עצמי מבפנים מתחממת רק מרוב מחשבות. היא מביטה בי ופותחת את פיה גדול – ״מעולם, מעולם!!״ היא מרימה את קולה – ״ אף אחד מעולם לא נגע בך כמו שאני הולכת לגעת בך.״ רטט חזק עובר לי מאצבעות הרגליים הישר אל הראש. השיערות שלי סומרות והאישונים שלי מתרחבים מרוב ציפייה. חיוך רחב וגדול מקשט את הפנים שלי ופליטת אנחה נולדת לעולם כשהיא מלקקת לי את כל הכוס ככה בבת אחת והודפת את עצמה אחורנית. העולם נעצר ומיליון מחשבות רצות לי בראש – אולי לא טעים לה? התקלחתי לפני שבאתי אליה, למה היא עוצרת? אני מחסירה פעימה בבהלה.
חולפת שנייה שמרגישה כמו נצח והיא חוזרת לטרוף אותי כמו חיה רעבה. נדמה שהפה שלה מותאם בשלמות לכוס שלי וקצה האף היפה שלה הולם הלוך וחזור על קצה הדגדגן שלי. אני נוטפת עליה והאש שבסלון שלה מורגשת בכל פינה.
היא מלקקת ונושכת ותופסת והאגן שלי זז אליה בחוזקה, ״תזייני את הפנים שלי״ היא מפקדת עליי ואני תופסת את השיער המתולתל שלה בשתי ידיים.
״ככה״? אני שואלת והיא מהנהנת לאישור.
אני דופקת לה את הפנים שוב ושוב וכמעט וגומרת, היא מרגישה את זה ומרימה את רגליי כלפי מעלה כאחת שיודעת היטב מה נכון לרגע הזה. הלשון שלה חודרת לי לפי הטבעת ובקלילות היא מחדירה לי אצבע ארוכה הישר אל רצפת האגן שלי.
אני לא יודעת את נפשי!! היא אוחזת לי את הדגדגן בין שתי אצבעות ואת היד השניה היא מכניסה לתוך המקום שממנו פעם ילדתי ילדים ולא ידעתי שיכול להתכווץ ככה. נהרות זורמים מתוכי אליה ואנחה משוגעת נפלטת לחלל החדר. ״אההההה״ אני צועקת אליה והיא דואגת להביט בי לאורכו של הגל העצום שאוחז בי מבפנים. רטטים קטנים וגדולים פועמים בתוכי ואני לא יכולה לעצור את הקולות שלי, אני מלטפת לה את המצח ועיניי מתמלאות בדמעות.
היא מחכה קצת שהדופק יחזור לעצמו ומחייכת מבעד לכוס שלי, היא בעדינות נושכת לי את הנרתיק ואת היד שאחזה לי את הדגדגן היא מעלה כלפי מעלה, לופתת לי את הציצים ועולה עד לפי המחייך. היא מחדירה אליי אצבע רטובה ואני מוצצת לה אותה בנשיקה, העיניים שלנו מסמנות שזה רגע בלי מילים. היא מניחה את הראש שלה עליי ואני מלטפת אותה.
״איך צעקת מאמי״ היא אומרת לי באגביות שכזו וצוחקת.
״את מתה על זה״ אני מנסה לוודא שזה בא לה בטוב ושומעת אותה מסכימה באנחת רווחה.
מבלי להסתכל עליי היא מרימה את עצמה אל פניי ומדביקה לי נשיקה של פה שעבד קשה.
״עוד לא סיימנו, את רק רגע בהפסקה״ היא מסתכלת עליי ומדליקה סיגריה בסלון רחב הידיים שלא עישנו בו מעולם.
״היום הכל מותר כאן״ היא מסבירה לי למראה עיניי המופתעות ואני מיד מסכימה לדבר הזה שקרה פה כרגע ומתפתה לא לשאול אם רק היום…
״בעל הבית השתגע״? אני מוסיפה בהלצה והיא אוהבת שקראתי לה כך אפילו שבעלה הוא בעל הבית היחיד פה.
בא לי לעשן איתה גם אבל אני מחזיקה את עצמי ורק מביטה בפה המוכשר שלה שזה עתה נהג בי כפי שלא חוויתי מעולם. אני מסתכלת על קו הלסת החדה שלה ושפתיה שואפות ונושפות עשן סמיך. קרן אור נשברת לה בתוך העיניים והמבט העמוק בינינו מבשר לי שאפשר לנשום.
״תירגעי מאמי, אני כבר באה, אל תלכי לשום מקום״ היא משרבבת משפתיה משפט שמשרה עליי בטחון.
אני מרפה את גופי על הספה שלה ומחכה בסבלנות שהיא תחזור.
