העלילה והשמות הם פרי דמיוני. כל קשר למציאות מקרי בהחלט.
יום חמישי, שעה 22:00. אני לבד בבית, אחרי שבוע עמוס בעבודה, מתפנקת עם כוס יין לבן. עוברת קצת על האינסטגרם ונתקלת בתמונה של קארן, חברתה שלמדה איתה בתואר הראשון להוראה. בתמונה קארן בבגד ים, בים, מרימה צ’ייסר. יש לה גוף מדהים! היא 1.70, שזופה, שיער שחור חלק וארוך עד המותניים, ביקיני בצבע ירוק בהיר שמחמיא לשיזוף שלה, חזה מורם וקימורים מדויקים.
מילאתי עוד כוס יין, ושלחתי הודעה לקארן “תמונה מהממת! חיה את החיים״.
תוך 2 דקות קיבלתי הודעה ממנה “אכן חייה את חיי, עושה מה שבא לי, איך שבא לי, ומתי שבא לי (; “
בלי לחכות יותר מדיי, עניתי לה “הלוואי עליי, איפה אני ואיפה לעשות מה שבא לי, יום חמישי בערב, גמורה משבוע העבודה, לבד בבית, בלי חיים (; “
הנייד צלצל, זו קארן. הייתי בהלם. ידעתי שאני חייבת לענות כי רק לפני חצי דקה שלחתי לה הודעה, מצד שני לא ידעתי מה להגיד לה, כמה בודדה נשמעתי בהודעה?
החלטתי לענות לה.
“היי קארן, מה קורה?” אמרתי.
“מצוין, מה איתך לורן? נשמע שאת בודדה” קארן צחקה.
“יודעת איך זה… עבודה קשה בהוראה, בקושי יש זמן לחוויות.” עניתי.
“לפחות בסופי שבוע תנסי לחוות ריגושים, שיתנו לך מרץ לשבוע הבא.” קארן ענתה בתקיפות והמשיכה “יאללה תסמסי לי את הכתובת שלך, אני באה לאסוף אותך, נלך לסיבוב ברים שתשתחררי קצת”.
“שולחת” עניתי לה בחצי חיוך, חצי חשש.
אחרי 20 דקות, קארן סימסה שהיא למטה. שלחתי לה שעדיין לא סיימתי להתארגן ושתעלה לדירה שלי, קומה 23 דירה 115.
דפיקות בדלת. קארן לבושה שמלה שחורה, עד אמצע הירכיים, נעלי עקב, תיק קטן, שיער שחור וארוך עד המותניים, איפור קליל ועור שזוף שאי אפשר להתעלם ממנו.
“היי!” אמרתי לה, ונתתי לה חיבוק קצר. “כנסי”.
“וואו איזו דירה יפה ונעימה” אמרה קארן.
“תודה” עניתי מחוייכת. “את יכולה להסתובב חופשי, רק אני גרה כאן, אני 5 דקות מסיימת להתארגן”.
קארן הניחה את התיק, הסתובבה בדירה בפליאה מהנוף הגבוה שנשקף , מריח הלבנדר וניל שעוטף את החלל. אני בינתיים חזרתי לחדר והרגשתי רטיבות שמילאה את תחתוני התחרה השחורה שמתחת למכנסי הג’ינס. הייתי בהלם מזה שהגוף שלי הגיב ליופייה של קארן, בחיים לא התנסיתי עם נשים או התגריתי מהן.
מהר הורדתי את הג’ינס ואת התחתונים, לקחתי מגבון וניגבתי את הכוס המגורה שלי. שמעתי את קארן מתהלכת במסדרון ומתקרבת לחדרי. מהר שלפתי תחתונים חדשים מהארון. קארן עמדה בפתח החדר, מופתעת. “נראה לי שהתבלבלת. את צריכה להתלבש, לא להתפשט”. עמדתי מובכת מול קארן, חלק תחתון חשוף לגמרי, חלק, עם קו שיזוף של הביקיני. בהחלט לא מה שציפיתי מהמפגש.
“לא, פשוט, התחתונים שלי קצת….” התחלתי לגמגם.
“קצת מה?” התקרבה קארן.
“קצת נרטבו” עניתי במבוכה.
“בגללי או מהציפייה של הערב?” שאלה קארן והתקרבה עוד קצת לעברי.
“האמת? בגללך… וזה מוזר, כי אף פעם לא הרגשתי משהו כלפי אישה” מיהרתי להסביר.
קארן לקחה את יד ימין שלי, הכניסה אותה מתחת לשמלתה, ונתנה לי להרגיש את התחתונים שלה. אי אפשר היה להתעלם מהרטיבות. “את לא צריכה להרגיש לא נעים.” אמרה קארן.
הוצאתי את היד משם, קופאת, לא יודעת איך להגיב.
“רוצה להתחיל לחוויות חוויות?” שאלה קארן “תלקקי את כף היד שלך, תטעמי קצת את הנוזלים שלי”. בלי לחשוב יותר מדיי, העברתי את הלשון על כף ידי והוצאתי קול קטן של אנחה “ממממ..”
“אהבת?” שאלה קארן, ואני הנהנתי בראשי.
קארן הרימה את השמלה מלמטה והורידה את התחתונים השחורים ” בואי תטעמי עוד” אמרה.
הרגשתי מבולבלת, לא ידעתי אם לרדת על 4 או לעצור, אבל קארן בלי לחשוב פעמיים, אספה את שערותיי לקוקו מרושל, ועם ראשה סימנה לי לרדת.
ירדתי על 4 והתקרבתי לאט לכוס הרטוב והנוצץ שלה. הדגדגן שלה היה נפוח, מחכה כל כך למגע. התחלתי לנשק את ירכיה הפנימיות, נשיקות קלות וחמות. לאחר מכן עברתי לשפתיים התחתונות, טיילתי עליהן בנשיקות מגרות, מדי פעם הלשון יצאה, וליקקה מסביב.
הסתכלתי על קארן, וראיתי שהיא נהנית. עם שתיי ידיי תפסתי את הישבנים שלה כדי ליצור התנגדות ותמיכה, וליקקתי מלמטה עד למעלה את הכוס הרטוב שלה.
קארן פלטה גניחה קלה ואני המשכתי לנשק את הדגדגן שלה וללקק בתנועות סיבוביות. הוספתי את אצבעי שתיגע בדגדגן. קארן החלה לגנוח “אוח, כן, כן, תמשיכי”, ואני החדרתי אצבע. קארן הגבירה את קולה, הוספתי עוד אצבע. התחלתי להיכנס ולצאת עם האצבעות, תוך כדי שהלשון מלקקת את הדגדגן בצורה מסונכרנת ומחרמנת.
“כן, כן, לורן, אני גומרת, כן!!” הגברתי את הקצב, הרגשתי את הכוס שלה עוטף את האצבעות שלי, את החום שלה שמתחיל לצאת ולעטוף את מה שבפנים. הוצאתי את האצבעות, וליקקתי את כל הנוזלים החמים שיצאו ממנה. קארן תפסה את יד ימין שלי והחלה למצוץ את אצבעותיי, היא טעמה את עצמה והיה לה טעם מתוק כדבש.
