רכבת ישראל

מדי בוקר אני מגיע לאחת מתחנות הרכבת הגדולות במרכז הארץ ומשתחל בדרכי לעבודה באחד מקרונות הרכבת העמוסה שעושה את פעמיה לעבר תל אביב. יצא לי כבר לחוות צפיפות אנשים בקרון שמחייב אותך לעמוד בצמוד לשכנייך, זה בדרך כלל סיוט מתמשך, אך יצא שכבר מצאתי את עצמי במצב בו אישה נאה מלפני נדחסת אחורה לפנות מקום לנוסעים נוספים ונצמדת אלי, את שאר הנסיעה כאשר הרכבת מטלטלת תוכלו לדמיין לבד.

גיסתי מוריה החלה גם לעבוד בת"א ולעיתים אנו נפגשים על הרציף בהמתנה לרכבת.
גיסתי נשואה+, אף היא דתיה לאומית, גובהה ממוצע לנשים, חובשת מטפחת לראשה, החזה שלה גדול ופנייה יפות מאוד.
כבר מהפעם הראשונה שפגשתי את אחותה הגדולה של אשתי הרגשתי כלפיה משיכה, בפגישות משפחתיות אף היו פעמים שהיה ביננו איזה מתח קל, מדי פעם נגיעות שקרו "ללא כוונה".

בחזרה לרכבת… 
יום א' מתאפיין כיום העמוס ביותר מכיוון שכל החיילים מצטרפים לרכבות ותיקיהם תופסים מקום רב.
באותו בוקר יום א' פגשתי את מוריה בכניסה לתחנת הרכבת, פילסנו את דרכנו יחדיו לעבר הרציף שהיה עמוס אף יותר מהרגיל. מוריה סיפרה לי על מקרה מצחיק שקרה לבנה הקט, חושפת את שיניה הצחורות המוקפות בשפתיים בשרניות.  צחקתי מסיפורה וכרגיל נהניתי מלבחון את יופייה ומזמן האיכות איתה.
הרכבת הגיעה ועצרה ברציף, הקרונות היו עמוסים גם לאחר שהנוסעים היורדים כבר צעדו ליציאה מהתחנה.  מכיוון שאף אחד לא רוצה לחכות לרכבת הבאה, נוסעים החלו לוחצים לעבר הכניסה לקרונות, מוריה ואני ניסינו להדחק לקרון הקרוב אך לא היה ניתן לעלות עליו.
פנינו לקרון הסמוך ומוריה הצליחה לדחוק את עצמה פנימה בקושי רב, אני לעומת זאת לא הצלחתי להיכנס וכבר השלמתי עם המצב שאאלץ להמתין לרכבת הבאה, אך אז גיסתי הצליחה להידחס עוד קצת ולעלות על המדרגה, מפלסת לי מקום להיכנס בדיוק מאחוריה.
הדלת נסגרה בחוזקה ולחצה אותי על מוריה, המדרגה עליה עמדה מוריה הציבה את אחוריה בקו של אגני.
מוריה לבשה שמלה רחבה ודקה כך שכשנדחפתי ונלחצתי, הרגשתי את שני פלחי ישבנה נדחקים כל אחד אל צד אחר של גופי.
מה שקרה לא היה מתוכנן ומעולם לא חשבתי שאהיה בסיטואציה הזאת עם מוריה, לא הייתה לי יכולת לזוז אחורה ולהעניק לה את המרחב הראוי לפרטיות שלה. הפדיחות לא נגמרו כאן והסיטואציה בה היינו לא השאירה אותי אדיש, לא יכולתי לעצור את זקפתי שנמתחה בששון רב, למרות המבוכה מכך שמדובר באחות של אשתי.
הרגשתי את ירכיה העליונים עוטפים את זכרותי כשרק בוקסר ומכנס רחבים מאלצים אותו שלא לצאת לחופשי.
הרכבת החלה בנסיעתה ומהר מאוד גם החלה להתנדנד ימין ושמאל וכך, עם הרכבת גם הנוסעים היטלטלו בקצב התנודות, איברי עמד במלוא הדרו ועם התזוזות פילס דרכו פנימה אל בין פלחי ישבנה של מוריה. בכל תנודה התמקם פנימה יותר.
חזי היה צמוד אל גבה, מטפחת ראשה על לחיי. הרחתי את הבושם שלה- ריח גן עדן.

התפדחתי, לא ידעתי מה לעשות, אך לא הייתה לי כל ברירה. נותרתי נע קדימה ואחורה ולצדדים כשהמוט שלי דחוס בדיוק ברווח שבין רגליה של מוריה.

אחזתי קלות בעמוד הקרון ולאחר מספר שניות הרכבת לפתע זעה בחוזקה, השתדלתי להצמיד את גבי לדלת הרכבת בכדי שמוריה לא תרגיש כאילו אני מטיח את איברי על מבושיה בחוזקה, עשיתי ככל יכולתי שלא להביך אותה ואותי אך מיד עם הטלטול של הרכבת גם מוריה שלחה את ידה לאחוז בעמוד הקרון ולהתייצב מהטלטול.

ידה נחתה על שלי והרגשתי את אצבעותיה נאחזות באצבעותי אך מיד הסיטה את ידה אל צד גופה. ידעתי כי איברי מתחכך לו במקומות מאוד אינטימיים ומוצנעים שלה ודמיינתי אותנו ללא בגדים, במיטה ובאותה תנוחה.
מוריה הסיטה את ראשה אל הצד וראיתי כי לחייה אדומות, עוד תזוזה ועוד אחת ואז אני מוכן להישבע כי באחד הטלטולים הגדולים של הרכבת אשר דחק את איברי בחוזקה אל פנים מבושיה היא חייכה קלות, מתוך כל המבוכה, דבר זה עודד אותי להרגיש טוב יותר מהמצב ולפחות ידעתי שהיא לא לגמרי סובלת. המשכנו לנוע והיא המשיכה להבליח חיוך ואני בתגובה החלטתי ליהנות מהסיטואציה למרות ההשלכות העלולות להיגרם.
תזוזה חזקה נוספת של הרכבת ומוריה שוב שלחה את ידה אל העמוד בו אחזתי, אצבעותינו נפגשו פעם נוספת אך הפעם היא לא הסיטה את ידה.

עמדנו שני גיסים, צמודים, מתחככים, ממש ביאה עם הבגדים…וידה שלה על ידי.
הלחץ במכנסי רק גבר והחרמנות מהמצב והמשיכה למוריה הצליחו למסך את כל ההיגיון שלי, נדלק בי דחף חזק, פעם בי בעוצמה הרצון לחוש טוב יותר את מוריה, רצון עז לחדור אליה.

ומוריה? היא המשיכה לחייך עם פניה המאדימות, אולי מבושה, אולי מצחוק, אולי מסיבה אחרת.
שברתי את הדממה.
"מוריה, מתנצל על זה"… לחשתי לה.
"שמתי לב שאתה מרוגש…" היא הטיחה בי אמירה והמשיכה…"לכן חשבתי שדווקא נחמד לך".
נותרתי בפה פעור.
"לי נחמד, ולך?" אמרתי ודחפתי את זייני חזק קדימה, מרגיש כאילו אני ממש דוחף את איברי עם כל בגדי ובגדיה ומחדיר הכל לתוך הבולען שלה.
"אההה" מוריה פלטה אנחה קלה והרכבת המשיכה לנוע לצדדים וידינו ממשיכות לאחוז אחת בשניה.
שניה או שתיים עברו לאחר שהרכבת האטה ואז מוריה ענתה לי "גם לי נחמד".

WTF? מחשבות הציפו את מוחי וחשתי שאני מאבד את דעתי.

לא הספקתי לעכל את מה שאמרה וכבר הרכבת עצרה בתחנה והדלת נפתחה, מספר קטן של אנשים ירד לידינו, ראיתי כי נוצר חלל קטן אליו יכלה מוריה לעבור די בקלות, גם ראיתי אותה מביטה לרווח הזה, אך היא נשארה במקומה…צמודה אלי.

נתנו למספר אנשים לעלות, מהר מאוד חייל נכנס לרווח וסתם אותו, עוד אישה נדחסה לשם ואטמה לחלוטין כל מחשבה לזוז בקרון. הדלתות שוב נסגרו ואנו נותרנו במצב הקודם, כשהזין שלי זקור ועומד במלואו ולוחץ לגיסתי בין רגליה, לוחץ ומרגיש את הבשר הרך והענוג של מושא תאוותי.
וידינו, ממשיכות לאחוז האחת ברעותה, כאילו נאחזות בעמוד הקרון.

הרכבת זזה וכך גם אני, קדימה ואחורה בתנועות משגל, מרגיש כיצד אני "עושה" את גיסתי מאחור…ומוריה, מביטה הצידה במבט חולמני, מדי פעם מוצצת את שפתיה וניתן להבחין שפניה אדומות מחום ויצר.

נעתי ולחצתי, יודע שזה "נחמד" לה, נתמלאתי כיסופים שתכיל אותי בתוכה ואז בלחיצה אחת חזקה במיוחד היא שוב גנחה ומיד לאחר מכן חייכה אלי אחורנית במבט מבוייש ובהרמת גבה.

יד שניה שלי אשר לא אחזה עד כה בדבר נשלחה למותן שלה ובכל תזוזה שלנו הנעתי אותה קדימה ואחורה כקונטרה לאיבר שלי החופר בה. רגע מיטלטלים לצד שלה ורגע לצד שלי, כאשר מוריה הניעה את ישבנה כלפי לחצתי בתגובה את בזנטי לכיוונה ועם ידי משכתי את מותנה חזק כלפי, סוחט ממנה אנחות קלות בכל תנועה.

רציתי לחוש יותר והמכנס שלי מיסך זאת, הייתי חייב לחוש יותר, להיות מרוגש יותר.
"נעים?" שאלתי ומוריה הנהנה לכיווני תנועות המאשרות את העונג שהאקט גורם לה.

"אני ממשיך" לחשתי באוזנה. לא עמדתי בזה ובמהירות רבה זזתי ככל יכולתי אחורה ופתחתי את רוכסן מכנסי משחרר את איברי אל מחוץ למכנסיי בכדי שאוכל להרגיש טוב יותר את גופה של מוריה. בגלל הדוחק הרב ידעתי כי לא ניתן לראות את מה שבישלתי מספר סנטימטרים מאפם של הנוסעים האחרים בקרון.  הפעם הצלחתי לקבל את הבאלאנס של איבר משוחרר כאשר היטלטלנו על ידי הרכבת, הצלחתי למקם את איברי עמוק בין רגליה ועל מפשעתה מלמטה, בנקודה בה לא הצלחתי יותר לדחוק את איברי פנימה, אלא רק לחצתי אותו על נקודה זאת, יודע ששם בדיוק מעבר לשמלה שלה נמצא איבר המין שלה, המקום השמור והאדיר הזה שכל נים בגופי התאווה לחדור אליו.

"תתכופפי קדימה" לחשתי לה בהבל פי על אוזנה.
מוריה לרגע קל הייתה בהלם מבקשתי, אך לאחר שלוש שניות של מחשבה והתלבטות היא צייתה לבקשתי והחלה להישען מעט קדימה, מצמידה את חזה וראשה לגברת שעמדה לפניה.

הבטתי מטה וראיתי את בד השמלה שלה מקיף את שני עכוזיה המפושקים לצדדים וישבנה כעת ניצב למולי בפוזת דוגי שהטריפה את כל חושיי, הבטתי על האיבר החופשי שלי שדחוף במרכז העניינים, מבחין בכל השיפועים של פלג גופה התחתון של מוריה ויודע כי הזווית החדשה שיצרנו מציבה אותנו בפוזה בה איברי מתחכך לו כעת על פי טבעתה, דחקתי אותו ככל שניתן קדימה ומנגד הרגשתי כי מוריה משתפת פעולה ודוחקת את אחוריה אל עבר איברי. לא ידעתי את נפשי, הייתי ברקיע, מרגיש את כל הדם עולה לראש.
מוריה החלה לשלב את אצבעותיה אל בין אצבעות ידי שאחזה בעמוד הקרון ולי עלה רעיון חדש בראש. למה לא לממש את רצונן של שתי נפשות רעבות בישראל? הסטטי את איברי אחורה, החזקתי בשיפולי שמלתה והעליתי את שולי שמלתה האחוריים למעלה, מציץ וחושף רגליים לבנות ותחתון צחור. התרגשתי.

הבטתי בערגה רבה על איברי חוזר למקום הביאה, הפעם מתחת לשמלתה של מוריה. ואז הרגשתי את איברי נוגע בבשר גופה בפנים ירכיה ובבד התחתון שאף הוא היה רחב. מיד מוריה סובבה אחורנית את ראשה בבהלה כאשר הרגישה את איברי העירום ושיחררה את אצבעותיה מבין אצבעותיי בלחץ הגילוי, היא גם יישרה את גבה. לחשתי לה מספר מילים יפות באוזן ועל כך שתמיד נמשכתי אליה ושהיא סקסית בטירוף. "אני רוצה אותך" לחשתי לה באוזן  והמשכתי לפתותה "מה שקורה ברכבת…יישאר ברכבת…"

מוריה הביטה בי בהרמת גבה ומיד הרכבת נעה קדימה ואחורה, הזין שלי שוב לחץ והרגשתי בשר ירכיים ועכוז מקיפים אותו.
התזוזות של הרכבת גברו ומוריה שלחה שוב את ידה להיאחז בעמוד, וכך שוב ידינו נפגשו ומהר מאוד שילבנו ידינו מחדש.

חידשנו את החיכוך, הפעם בשר אל בשר והמשכנו כך למשך דקה נוספת בה אני קולט כי מוריה כבר ממש ברקיע, היא נאנחה לעיתים בקול מתחילה, לעיתים נאנחת קלות באוזנה של הנוסעת שלפניה.
כיוונתי את איברי אל הפתח שבין החלק התחתון של תחתוניה לבין פלח ישבנה והצלחתי להכניסו ביניהם. הייתי מרוצה, כעת אין אף בד המפריד בין איברי לבין ישבנה של מוריה. מוריה הייתה כבר עמוק בתוך הקטע והמגע של איברי בפנים ירכיה רק גרם לה להגביר את החיכוך ואת אנחותיה. הייתי צריך להרגיע אותה ולהחזיר אותה למציאות בה אנו עומדים בין אנשים זרים. מוריה סובבה את ראשה וחשפה מחדש את שיניה הצחורות המוקפות בשפתיים בשרניות. הרגשתי את הרטיבות שבין רגליה של מוריה, החלטתי שאני הולך עם זה עוד שלב, דחקתי את חזי על גבה של מוריה כך שהשענתי אותה מחדש קדימה על הנוסעת שלפניה, מוריה התכופפה והפוזה אפשרה לי לחכך את איברי על איברה לראשונה.
הרגשתי שמתחת לכל הבגדים ה"נקניקיה" שלי התמקמה לה על "לחמניה" לוהטת ולחה, מרגיש את הלחמניה חצויה לשניים. מהר מאוד דאגתי שאיברי יתמקם לו שם בעמק החמים והלח, הרטיבות ותנועות הרכבת עזרו לי מרגע לרגע להרגיש את איברה נפתח קמעה ונותן גישה לאיברי להכניס את עטרתו אל תוך שפתיה התחתונות של גיסתי. מוריה ניסתה לדחוף עצמה אחורנית ולהכניס את איברי עמוק יותר, התאבנתי, לא מאמין מה קורה, מוריה הרגישה כי אינני לוחץ יותר את איברי קדימה וכי אני נשען לאחור והחלה ללחוץ את ישבנה ככל שיכלה, היא לחששה בשפתיה מספר מילים ואז הרכבת התנודדה וטלטלה את כל הנוסעים, ברגע הטלטול הרגשתי חמימות עוטפת את איברי לכל אורכו והגעתי לתובנה כי חדרתי אל גיסתי. עוד תנודות ועוד תנודות ואנחנו זזים בתיאום מלא בקצב תזוזתה של הרכבת, שומע את הבשר והנוזלים מתחככים ומוציאים קולות שקטים ברגעי שקט.

הייתי מאוד מרוגש מהמשגל האדיר והלא מתוכנן הזה, לא שמתי לב שהרכבת כבר מאטה בתחנת תל אביב וממש כהרגשתי שהזרע מתייצב בשערי הצינורית ומתחיל את ההתפרצות שלו אל תוך מפשעתה של מוריה, לחצתי את אצבעותיה של מוריה גיסתי היקרה והטלתי את נוזלי עמוק בתוכה, גומר גם מטח שני ושלישי של זרע ביחד עם פתיחת דלת הרכבת בתחנת תל אביב.