החוויה ההודית שלי עם פייגי החב"דניקית

קרדיט לכותב שמילמול שסיפורו נערך מחדש ע״י ביינישבלאד

לאחר מספר שנות נישואין החלטנו אשתי ואני להשאיר את הילדים אצל הסבתא ולטוס לטיול הרפתקני בהודו. לאחר טיסה ארוכה ומתישה הגענו לניו דלהי החמה והלחה. החלטנו ללון לילה בבזאר הראשי כדי להמתין לטיסה שלנו לצפון הודו. כמובן שהחוויה ההודית פגשה אותנו במלוא העוצמה עם הכניסה לרחוב ההומה ומלא באדם, רכבים, ריקשות ופרות. בבזאר הראשי אין דרך לחמוק מהגודש והעומס על מערכת החושים- ריח, טעם, מגע.

לאחר טיסה ארוכה הגענו לצפון הקריר יותר, הגובה לא קל- 3,500 מטר מעל פני גובה הים, יש תחושה תמידית של חוסר אוויר.

התמקמנו בבית הארחה חביב ויצרנו קשר עם בית חב"ד בכדי לנסות ולהשיג אוכל כשר. מספר ימים טיילנו באזור העיירה עצמה ופגשנו בעוד שני זוגות מטיילים ישראלים שאיתם החלטנו ספונטאנית לבלות עוד שבועיים באזור הצפון ולנסוע יחדיו דרומה לכפר בשם מנאלי. זוג אחד היה חילוני מכפר סבא, בסביבות גיל 35. הזוג השני היה זוג צעיר חסידי חב"ד אשר התחתנו כשנה קודם לכן. לאישה החרדית קוראים פייגי ולבעלה יעקב, לאישה החילונית קוראים עדי ולבעלה יריב. פייגי חבשה פאה בלונדינית ארוכה, היא לבשה בגדים צמודים שהדגישו את גופה החטוב ורגליה הארוכות, אף סולד וקטן וקצת נמשים המעטרים את פניה היפות.

הגענו כולנו למנאלי והתאכסנו בבית הארחה חביב בחלק העתיק של היישוב. הייתה אווירה נהדרת וכל יום שעבר היה רווי בצחוקים ונוף יפה, רק חבל שלא יכולנו לאכול כמו עדי ויריב שלהם לא הייתה בעיית כשרות.

בעיצומו של אחד הטיולים עדי סיפרה לנו כי שמעה מזוג הולנדי שבמרחק נסיעה מהיישוב ישנן בריכות של מעיינות חמים שמתמלאים ממי נביעה תת קרקעיים. בדיוק בחצות הלילה המים מוחלפים וממש שווה להיות שם בשעה זו וליהנות משקט ומחוסר מקומיים מציקים והכי חשוב המים נקיים וחמים עד כדי רתיחה. החלטנו ספונטאנית למצוא אוטו ריקשה ולשכור את שירותיו להסעה למעיינות החמים וחזרה בשעות הלילה.

לקראת שעות הלילה נפגשנו כולנו והחלנו צעדנו אל מרכז היישוב בכדי למצוא ריקשה שתיקח אותנו ליעדנו. למי שלא מכיר את המונח "ריקשה"- מדובר בתלת אופן ממונע עם מנוע חלש של מכסחת דשא ושני ספסלים מעץ, אחד מקדימה לנהג ולנוסע נוסף והשני מאחור שמספיק בקושי לשלושה אנשים. הצלחנו למצוא ריקשה שהסכימה לקחת אותנו לבריכות אך לדאבוננו ריקשה אחת לא הספיקה לכולנו ולכן לקחנו ריקשה נוספת. מאחר והכבישים בהודו אינם ראויים לכינוי דרך עפר, הריקשה קפצה וטלטלה אותנו לאורך המסלול. לבסוף הגענו לבריכות, המקום היה שומם, נכנסנו למבנים העתיקים ושם התפצלנו גברים ונשים לבריכות שונות, כמובן שעדי לא אהבה את הרעיון, אך ההיכרות שלנו מהשבועות האחרונים שכנעה אותה להצטרף לאשתי ולפייגי ולהיכנס איתן למבנה נוסף בו יש בריכה. פשטתי את החולצה ונכנסתי לבריכה המרווחת והפתוחה לאוויר הקריר בעוד שהמים חמים מאוד, גם יעקב ויריב חייכו רבות מההשתכשכות במים החמים.

מדי פעם היינו זקוקים להפסקות קצרות מכיוון והמים היו כה חמים. לפתע נכנסת עדי אל הבריכה במבט מבויש כאשר היא יבשה לחלוטין. מה קרה? שאלנו והיא השיבה כי המים בבריכה שהיו בה כה חמים שלא הצליחו להיכנס בשום אופן. הסכמנו כי תקרא לשאר הבנות להיכנס למרות שליעקב זה צרם, בלית ברירה הוא הסכים מהלחץ שהפעילו עליו יריב ועדי. עוד לא הספקתי ללבוש את החולצה (אם רחצה מעורבת, לפחות עם חולצה…) והבנות כבר נכנסו. ראיתי את פייגי מחטיפה מבט לעברי במבט מבויש כך שהזדרזתי ללבוש את חולצתי. הבנות אף הן נכנסו לבריכה עם בגדיהן בכדי לשמור על צניעות ככל שניתן, פייגי הייתה עם חצאית ולכן תפסה בידיה ללא הרף את חצאיתה במשך כל השהייה בבריכה. לאחר מספר דקות הקיפאון ששרר בבריכה בעקבות המבוכה התפוגג לו וצחקוקים עלו מפיהן של הזוגות. כל זוג תפס לו פינה בבריכה.

כאשר יצאנו מהמים ראיתי טוב יותר את חיטובי גופה של פייגי, החולצה הרטובה נצמדה לה לחזה העומד שלה והחצאית שלבשה נצמדה אף היא לרגליה הארוכות והיפות.

מכיוון ונכנסנו כולנו עם בגדנו לא היה לנו בגדים יבשים להחלפה, נאלצנו להתנגב כמיטב יכולתנו , ניסתי לייבש את בגד הים שלי וזאת מכיוון ולא היה לי תחתונים מתחת לבגד הים – זה ממש לא נעים להסתובב בבגד ים רטוב שידגיש לכל רואה כי אינני לובש תחתונים.

אשתי סיפרה לי כי שוחחה עם פייגי כאשר יצאו מהבריכה, פייגי סיפרה לה כי הסיטואציה הייתה מביכה ולא נעימה להם וכי בארץ בחיים הם לא היו עושים את זה. אשתי אף סיפרה לי כי היא מרחמת על פייגי מכיוון וסיפרה לה על שפשפת שיש לה, אך השביעה אותי לא לדבר על זה ועל כך שפייגי תיעלב מאוד אם ייודע לה כי אשתי שוחחה איתי על כך.

הלכנו לכיוון החניה בציפייה לראות את שתי הריקשות מחכות לנו, להפתעתנו רק ריקשה אחת נשארה בחניה. נהג הריקשה התנצל באנגלית עילגת כי הנהג השני נאלץ לעזוב. התחלנו להתייעץ איך נשב בריקשה כולנו יחדיו, אך הנהג החל לצעוק ואמר שאיננו מוכן להעלות את כולנו יחדיו. התחננו בפניו ורק לאחר מספר רב של ניסיונות שכנועים והבטחה לתגמול כספי נוסף הוא הסכים אך המשיך לצעוק על כך שהוא זקוק לשיווי משקל במהלך הנסיעה ושנשמור על כך במהלך כל הנסיעה. אשתי הזדרזה ותפסה את המקום שליד הנהג מחייכת לעברי כאשר אני מצטופף עם יעקב ויריב על הספסל האחורי, יעקב ישב במרכז הספסל ועל בירכיו התיישבה פייגי, עדי התיישבה על יריב בצד השני של הריקשה.

הרכב החל בנסיעה, קרטע ונהם והחל בנסיעה איטית וקופצנית. היה ממש צפוף ושמח. באווירה חמה ומשעשת זו התחלנו להידרדר במורד הגבעה לכיוון מרכז הכפר. העגלה המקרטעת קפצה ורעשה ואנחנו עודדנו את הנהג ההודי והרענו לו. הקפיצות והטלטולים היו מרשימים ביותר ופייגי אחזה בידי יעקב וקיפצה לה על ברכיו בחדווה, היא לא הבחינה כי במהלך הקפיצות והחיכוכים עם בירכיו של יעקב חצאיתה החלה לעלות אל מעל לברכיים שלה וחשפה רגל לבנה וחיוורת.

במורד הגבעה כמעט והתהפכנו, פייגי נזרקה לעברי כך שעברה לשבת עליי. הנהג החל לצרוח משהו על שיווי משקל וחזר לנסוע , פייגי עברה חזרה אל רגליו של יעקב ואז הנהג בלם וצרח עליה שתחזור אליי, הרצח בעיניו כל כך הפחיד את פייגי שהעבירה רגל אחת על רגלי והשנייה נשארה על יעקב. מיד כאשר הנהג החל בנסיעה כמעט ושוב התהפכנו הוא צרח על פייגי לחזור ולשבת עליי וכי הריקשה איננה מאוזנת כאשר היא יושבת על יעקב. פייגי הייתה נסערת הן מהמחשבה שתשב עליי והן מכך שהודי חמום מוח צורח עליה. הנהג לא הבחין כי פייגי חזרה לשבת על יעקב וכמעט ושוב התהפכנו…הפעם יעקב סימן לפייגי לעבור ולשבת עליי, פייגי הסיטה את רגליה ועברה להתיישב עליי.

הנהג ראה כי הריקשה מאוזנת יותר והגביר מהירות. זה היה מטורף, קיפצנו כמו במכונת כביסה במצב של סחיטה וכולם צחקו ושאגו. הקפיצות היו ממש חזקות ותפסתי את פייגי במותניים כדי שלא תקבל מכה בראשה ממגן הגשם של הריקשה (חבל גם להרוס את פאת הקסטם שלה).

פייגי קפצה לה על רגליי ולפתע הרגשתי מגע בשר על ברכי החשופה, החצאית של פייגי עלתה כך שגילתה את רגליה, מה שהיה לי מוזר זה החום שמקורו בין רגליה של פייגי כאילו ישבן עירום מקפץ על רגלי ולא חצאית או תחתון. אני כאמור לבשתי בגד ים בלבד.
כולנו צועקים בשמחה והתרגשות וגם קצת בבהלה מכל קפיצה שהריקשה מבצעת על הבורות שבדרך. בינתיים כל הנגיעות של ישבנה של פייגי על מפשעתי החלו מרטיטות את איברי שהחל להתנפח ולגדול.

ישיבתה של פייגי על בירכיי הטרידה את מנוחתי, האם באמת אני מרגיש את בשרה או מדובר ברכות של שמלתה? החלטתי לבדוק, שלחתי את ידי אל מתחת לשמלתה והרגשתי את עור מותניה של פייגי אשר היה מוסתר מתחת לשיפולי שמלתה. ניסתי למצוא את קו התחתונים, פייגי קיפצצה לה ולא הרגישה את ידי אשר חדרה מתחת לבגדיה. החלקתי את ידי לאורך מותניה ועד לגבה ועדיין לא מצאתי את קו תחתוניה..פתאום נפל לי האסימון…פייגי ללא תחתונים!! ואפילו ידעתי את הסיבה לכך, היא הורידה את התחתונים הרטובים כי לא יכלה לסבול את השפשפת עליה סיפרה לי אשתי ואשר פייגי סבלה ממנה. הוצאתי את ידי בין רגע, לרגע היה נדמה לי כי כולם שומעים את דפיקות ליבי המוגברות למרות הנסיעה הקופצנית והרועשת.

עכשיו ידעתי כי המקור החם שבין רגליה של פייגי הוא ישבנה החשוף, הרגשתי את ישבנה החם והנעים מכה בברכי. המחשבות רדפו אותי וההצלפות של ישבנה החשוף העמידו את איברי בצורה בלתי רצונית. בגד הים הדל לא הצליח להחזיק את איברי במקום והרגשתי כי הוא מתחיל להתחלק לו לצד בגד היום, הטלטולים וישבנה של פייגי מתחו את בגד הים ובסופו של דבר מצאתי את עצמי חשוף עם האיבר בחוץ. יעקב לא ממש מבחין במה שקורה בספסל מתחת לחצאית של פייגי. בכדי שאיברי לא ייחשף לרבים נאלצתי להחזיק חזק יותר במותני פייגי ולהזיזה כך שישבנה יסתיר את איברי הגלוי (כמובן שעשיתי זאת בשמחה רבה, גם ללא הצניעות אותה הפגנתי).

תוך כדי צריחה וצהלה פייגי הרגישה את איברי העבה, הקשה והחם מתחכך בישבנה וחיוכה קפא, אבל היא לא זזה או הראתה סימן אלא המשיכה לשבת עליי מהופנטת, מקפצת מטלטולי הדרך ואני ממשיך לאחוז בה.

לאחר דקה או שתיים הריקשה לקחה סיבוב בצורה חדה מידי כולנו נהדפנו הצידה. זה נתן לאיברי הזדמנות לעבור למצב זקוף יותר. ברגע שפייגי חזרה לישיבה מאוזנת יותר, המוט הענק שלי היה צמוד לחריץ ישבנה ולשפתי נרתיקה. איברי זז במקביל לתנועת הריקשה.

פייגי הייתה משותקת. אני מניח כי מעולם לא דמיינה שאיבר זכרי שאינו שייך ליעקב יחבוט וילטף את איברה המוצנע, היא נראתה בבהלה גדולה שלא יבחינו במה שמתרחש מתחת לחצאיתה, אולי בשל כך לא זזה.. ואולי מסיבה אחרת?

הקפיצות והטלטולים של הרכב שפשפו במרץ את הכלי שלי בשפתי הנרתיק שלה. פייגי הייתה רטובה ומזיעה בכל גופה, הבחנתי כי הרטיבות הרבה הגיעה גם לאזור התחתון של גופה, הייתי באופוריה אמיתית, הזיעה הזאת הקלה על כיפת האיבר שלי להשתפשף על שפתי הפות הבשרניות והרטובות של פייגי.

יעקב, שהנסיעה הכניסה אותו גם לאופוריה אך מסוג אחר, החל לזמר לו ניגונים של החסידות, הרבה אוי-יוי-יוי יש בניגונים האלה, הוא שר זאת בגיל וצהלה: אוי-יוי-יוי   אוי-יוי-יוי … אם היה יודע מה קורה לאשתו היה אומר את אותן המילים אך בדרך אחרת.

בקפיצה הבאה של הריקשה, הקצה של איברי עמד כבר בשערי הנרתיק שלה, הרגשתי כי אני רוצה לדחוף עצמי ולמלא את נרתיקה הלח והצר. יעקב היה בעולם משלו ולא הבחין במתרחש. החזקתי אותה חזק במותניה ושיפרתי את אחיזתי, תוך כדי כיוונתי את ישבנה להקל על המוט שלי לחדור אל תעלת אהבתה. פייגי בשלב הזה כבר עצמה עיניים ומסרה את עצמה לתחושות הממכרות של ריגושי מין אסורים. ברגע אחד החדרתי את קצה הכיפה שלי לנרתיקה הצר של פייגי ושמעתי ממנה אנחה חרישית. תחילתה של החדירה אשר פתחה את נרתיקה סחטה עוד נוזלים, הפעם נוזלי אהבה. הנוזלים זלגו על איברי והחלו להקל על החדירה. לפתע פייגי פישקה קצת את רגליה ואיברי החל להחליק אל פנים גופה, תוך כדי החדירה פייגי לא יכלה לעצור את עצמה וזעקה בקול שקט..אוי. זעקתה השתלבה בשירתו של בעלה יעקב שהמשיך לשיר בחדווה רבה. כיווצתי את ישבני והחדרתי עוד מספר סנטימטרים מאיברי. פייגי באמת הייתה צרה לי, היא הזיזה את אגנה בתנועות מטה עוזרת לי להיכנס עוד פנימה ומעלה את עוצמת אנחותיה, ידיה אחזו בחזקה בספסל ועיניה היו עצומות.

בקפיצה הבאה כבר לא התאפקתי ודחפתי בכוח רב את שארית גברותי לנרתיקה הצר, ממלא אותו עד אפס מקום, באותו הרגע הרכב קפץ וזעקת הבעתה של פייגי נבלעה בצווחות האימה של כולם ובקולות שירתו של יעקב. החלתי להניע את אגני מעלה ומטה והמשכתי לשפד את פייגי, היא הייתה חמה, לוהטת ורטובה, ראשה כבר מוטה לאחור ושיער פאתה קופץ על פניה כאשר עיניה עצומות.

הרחבתי אותה בהתמדה ותוך כדי החדירות הקצובות היא הצטרפה לשירתו של בעלה – אוי-יוי-יוי.

לא הצלחתי להישאר אדיש להרגשה כי פייגי מתכווצת ובונה את אביונותה. תוך כדי שגמרה בזעקות, גמרתי גם אני בשפריץ אשר מילא את כל חללה הפנימי של פייגי.

לשכב עם בחורה חרדית, ליד בעלה, כאשר שנינו משוחררים ברמות שלא הכרתי, חוויתי עוצמת גמירה אדירה שלא הרגשתי גמירה דומה לה עד כה.
הסיטואציה השאירה אותי כל כך חרמן… שהחלטתי שהגיע הזמן ל…

שהחלטתי שהגיע הזמן שאדע אישה גם מאחור וזו הזדמנות לכך. בבת אחת שלפתי את איברי הרטוב מהנרתיק של פייגי והזזתי אותו לכיוון חור ישבנה, פייגי הספיקה לסובב אליי את ראשה בבהלה אמיתית שכן הבינה את כוונתי וידעה שלא תוכל לעשות דבר.

חייכתי אליה בעודי מפשק עם אצבעותיי את פלחי ישבנה ומתחיל ללחוץ את כיפת איברי הרווי בנוזלים פנימה. פייגי הייתה כ"כ חמה ורטובה שגם הלחץ הזה גרם לה לעונג, מה גם שאני מניח שמעולם לא ידעה גבר באחוריה.

האורגזמה המטורפת שחווינו יחדיו קודם לכן עזרה להקל על ההסכמה שלה לכך שאלחץ את איברי במקום מלא הכאב שחצה את ישבנה של פייגי. לא ויתרתי והמשכתי לנסות ולהכניס את איברי עוד ועוד פנימה, סוחט ממנה אנחות כאב ועונג יחדיו. פייגי נשכה את שפתיה בעוד איברי מתחכך בחור עכוזה ועטרת איברי אף פילסה במקצת את דרכה בכניסה לישבן וגרמה לה גלי עונג מהממים. כבר כמעט דחפתי את כל עטרת איברי לחור הישבן החם והלוהט של פייגי, עם ידי מתחתי את ישבנה, מפשק אותו ולוחץ על השריר, מנסה לגרום לו להרפות ולהכיל אותי. פייגי הגיבה באנחות אשר לרגע קט אף הסבו את תשומת ליבו של יעקב. יעקב שאל את פייגי לשלומה, הוא ראה עד כמה היא חיוורת ומתייפחת, פייגי ענתה לו כי הנסיעה קצת מטשטשת אותה וכי למרות הכל הנסיעה הזאת היא חוויה בלתי נשכחת.

הריקשה עלתה על אבן והקפיצה את כולנו מספר סנטימטרים באוויר, במהלך הנחיתה שיפד איברי את פי טבעתה של פייגי והתבצעה חדירה עמוקה יותר אשר הכילה כבר כשליש מאיברי. פייגי צרחה בכאב מהול בעונג ולרגע נמרחה עליי אחורנית, מטילה את פאתה הבלונדית הארוכה והחלקה על פני ומתכווצת לעוד אורגזמה מטורפת. לא יכולתי לעמוד בזה ובתגובה יריתי את מטעני הרותח לישבנה הצר והמפנק.

פייגי הרגישה את הזרימה המתבצעת בלחץ אל תוך ישבנה ושלחה ידה אל מתחת לחצאיתה והחלה לדחוף אצבעות אל בין שפתיה לשה את מקורה, מיד היא גמרה שוב. מאחר והנסיעה טרם הגיעה אל קיצה נשארנו מחוברים מתנועעים עם קפיצות הריקשה. שלחתי את ידי אל מתחת לחולצתה והחלתי ללוש את שדה השמאלי מבעד לחזייתה. הרגשתי את פטמתה הגדולה עומדת כמו תורן, שלחתי את ידי אל מתחת לחזייתה מרגיש את עור שדה הרך והנעים, ממולל באצבעותיי את פטמתה וקימורי שדה.

]פייגי לקחה את ידי משדה השמאלי ומשכה אותה אל מתחת לחצאיתה, דחפה את אצבעותיי למקור תענוגותיה, מנסה לחוש עוד קצת מהחלום הזה שעבר כל מציאות ודמיון. התחלתי לדחוף לה שתי אצבעות למקורה החם והנוזלי ועם האגודל מצאתי את דגדגנה. דגדגנה הנפוח בלט ועיסוי אגודלי עליו הרטיטו את פייגי. פייגי שוב זעקה ואז החל יעקב שוב לשיר "האוי האוי האוי יוי יו" הוא תפס את ידי הימנית שהחזיקה במשענת שמעל כתפו והחל לקפץ בריקודים ושירה מטורפת מנענע את ידי בקצב השיר, כאשר אני מנענע את עכוזה של אשתו עם איברי החם כשחלקו בפנים וחלקו בחוץ, וזרעי נמרח לו לאורך כל החריץ – נענו בריקוד באותו הקצב, כמו גם הקצב שאצבעותיי נדחפות אל מקור אהבתה.

הריקשה התקרבה אל מרכז הכפר, הצטמררתי מההבנה מה קרה לי הרגע עם חרדית צעירה, מסקס מטריף ולא מתוכנן, הייתי מאוד מגורה ותוך כדי המחשבות ותחושת הזרע הניגר מישבנה של פייגי על רגלי,  צרחתי עם יעקב… "אוי האוי האוי יוי יוי" והנעתי את אגני, מרגיש את איברי ברגעיו האחרונים נע בתוך גופה של פייגי. האצבעות שלי המשיכו לנוע על הדגדגן שלה והרגשתי את הגוף שלה מתכווץ לפני התפרצות, גל רטיבות אדיר הציף את ידי ופייגי שוב גמרה בפעם המי יודע כמה כאשר אצבעותיי תחובות בנרתיקה ומלאות בנוזליה הסמיכים.

כעבור כדקה הגיעה הריקשה אל מרחק מטרים ספורים מחדרינו. פייגי התרוממה מעט ושלפה את איברי מישבנה העגלגל והמתוק שאליו לבטח אתגעגע מאוד. היא סידרה את חצאיתה ואני דחקתי את איברי חזרה אל תוך בגד הים. פייגי קמה בכבדות מטושטשת בעונג והתנהלה באיטיות לעבר חדרה תוך שנוזלים וזרע ממשיכים לצאת חרש מנרתיקה ומישבנה. קמתי בשמחה מהחוויה שחוויתי שהייתה לבטח נקודת השיא שלי במהלך כל הטיול.

חייכתי מאוזן לאוזן ולמראה זה אשתי שאלה אותי "היה נראה שמאוד נהנת בנסיעה, ממש התפרעת שם מאחורה עם יעקב", בליבי אמרתי כי לא רק יעקב ואני התפרענו, אלא גם פייגי.

זאת הייתה החוויה ההודית שלי עם פייגי החב"דניקית.