שתי מתנות

יום אחד אצל רופא השיניים, ראיתי באיזה עיתון נשים המלצה.
עשי לעצמך רשימת משאלות עד יום ההולדת הקרוב!

הוצאתי מיד דף קטן ורשמתי:
1. להתקדם בעבודה.
2. חוויה חדשה. תוהה ביני לבין עצמי, אולי סוף סוף אעשה צניחה חופשית, או אולי שחיה עם דולפינים, משהו שישאיר לי טעם של עוד.

אני יעל, חוגגת ממש עוד מעט 39 שנים. נשואה לרועי ואמא ל-3 ילדים נפלאים. עובדת במשרה מלאה כבר 12 שנים כאשת שיווק בחברת תרופות גדולה. אה ואם זה משנה, אני שייכת לציבור הדתי-לאומי (כיסוי ראש סמלי, מכנסיים וכאלה..)

הרמת כוסית בעבודה לשנה החדשה הייתה מאז ומעולם הפרוייקט שלי. בשעה היעודה נכנסתי לחדר הישיבות, מסדרת ומארגנת. צלחות, כוסות, שתיה. ניגשת לכיור הגדול עם שקית הירקות ושוטפת אחד אחד. אני מרגישה משהו מאחורי, כאילו ישות נוספת נמצאת בחדר..
"אל תפריעי לעצמך, אני רק מסתכל.." הוא אומר, יאיר.

יאיר הגיע אלינו לחברה לפני 4 שנים, הוא בדיוק השתחרר משירות קבע ביחידה שאסור לגלות את שמה והוצנח לתפקיד הנהלה. הוא אימת העובדים תחתיו. הוא תמיד אומר שמה שהוא דורש מעצמו הוא דורש גם מהעובדים שלו וזה אומר- שעות עבודה ארוכות, משמעת קפדנית, ממש משטר צבאי. אפילו הכיפה הסרוגה, מונחת לו על הראש בדיוק מופלא.

אני מסתובבת אל יאיר, בהלם שהוא נכנס ככה בשקט.
"אני רק מארגנת את הכיבוד להרמת כוסית" אני ממלמלת.
"זה בסדר, כשאת שוטפת ככה כל מלפפון בתנועות רכות, רואים שיש לך ניסיון", אני מסמיקה.
"יאיר, זה לא נראה לי במקום, אני מצטערת" אומרת ונסוגה בחזרה אל הכיור, שוטפת במרץ את כל הירקות בקערה אחת.
"סליחה, לא יודע מה עבר עלי, תני לי לעזור לך" הוא מתנצל, לוקח את קופסאות הבורקסים ומארגן אותם כמו חיילים על המגש הגדול.

הרמת הכוסית היתה הצלחה, יאיר, בתור הדוס התורן, אמר דברים קצרים על התחדשות וכאלה, לא ממש שמעתי אותו, רק בהיתי בו, בגוף הבנוי, בכל שריר שזע לו בפניו כשהוא דיבר, נתתי לעצמי לחלום.

עברו החגים זה מכבר ויום ההולדת שלי מתקרב בצעדי ענק.

יום אחד ראיתי מכרז פנימי לתפקיד מנהלת מחלקה, מיד קפצתי על ההזדמנות ושלחתי קו"ח והמלצות, מי יודע, אולי עד יום ההולדת לפחות חלום אחד יתגשם לי. עבר שבוע ועל השולחן שלי מונחת הודעה מהמזכירה, ׳יאיר מחפש אותך, תכנסי אליו בהקדם׳. מה הוא כבר רוצה? תהיתי לעצמי. אין לי כלום מולו. אולי משהו לא היה תקין בדוחות ששלחתי? אולי יש לו השגות על העבודה שלי?

תיקנתי איפור, סידרתי את הסרט על השיער ונכנסתי אליו למשרד, רועדת.

יאיר הביט בי במבט בוחן, סך הכל יש בינינו שנתיים, אבל המראה השזוף והביטחון העצמי שנשפך ממנו נותן תחושה אחרת לגמרי.
"יעל, שבי, תרגישי בנוח" הוא אמר.
"יש לך יום הולדת בשבוע הבא, נכון? אני רוצה לתת לך שתי מתנות ליום ההולדת".
לא הבנתי מאיפה הוא יודע על התאריך שלי, אבל זרמתי.
"נכון, שבוע הבא בזמן הזה, אני בת 39" אמרתי בשקט.
"את יודעת שאני יושב בוועדת המכרזים של המשרד? אז יש לי שתי מתנות בשבילך, מקווה שתסכימי לקבל אותן".

הוא נעמד והתיישב על השולחן לידי, מעמדה כזו הוא יכול לראות את החריץ שבין שדי, חשבתי לעצמי, למה לא סגרתי עוד כפתור בחולצה הבוקר? סידרתי את החצאית, שתכסה כמה שאפשר.
"זה בסדר" הוא אמר "תרגישי בנח".
"אז המתנות שלי הן כאלה, ראשית, אני מעביר את הקידום שלך בוועדה, מגיע לך לגמרי על כל מה שאת עושה בחברה. מזמן לא ראיתי עובדת כל כך משקיעה וחרוצה כמוך, אני אשמח אם תעבדי תחתיי. את יודעת שהתפקיד הוא ממש ת"פ שלי, נכון?" הנהנתי קלות. "כן, כשהגשתי את המכרז ראיתי את הסעיף הזה, ולאור המפגש שלנו בתחילת השנה, התלבטתי אם נוכל לעבוד צמוד כ"כ.. אבל הגשתי, ז"א שהחלטתי שאני מסוגלת!". "מעולה. ופה מגיעה המתנה השנייה, זוהי בעצם מתנה הדדית…" הוא השתעל וניגש לחלון, ממקום מושבי הוא היה נראה בלתי מושג, עם הילת האור מסביבו. "טוב, המתנה השנייה.. אני רק מבקש ממך שתסכימי לשמוע אותי עד הסוף ואם לא תרצי אותה אני בכל מקרה אקדם אותך בוועדה והשיחה הזו לא התקיימה בינינו אף פעם" התחלתי לחשוד, מה הוא כבר הולך להציע?

יאיר נגש בחזרה לכיסא הרחב שלו והביט בי לתוך עיניי.
"אני מבקש שנעבור ביחד חוויה בלתי נשכחת. אני מציע לך אותי ומבקש אותך".
"אידיוט, אני נראית לך הזונה הפלוגתית שלך?!" רתחתי, כעסתי, מה נראה לו? ככה בקלות הוא יקנה אותי? אני קבלתי עד היום כל תפקיד בעבודה קשה, מי הוא שיבוא ויבקש ממני דברים כאלה?

יאיר כנראה צפה את העצבים שלי, הוא הגיש לי בקבוק מים קרים ובקש ממני להירגע. התיישבתי שוב בכסאי, על קצה הכיסא, מוכנה לברוח.

"תקשיבי לי רגע, בבקשה" המבט בעיניו המיס אותי, החזיר אותי לרגע ההוא בחדר הישיבות כשהוא נעמד לידי.
"טוב, אני נותנת לך הזדמנות להסביר, זה לא אומר שאני מקבלת את ה׳מתנה׳ שלך" אמרתי בכעס והוא הסביר.
"אני נשוי לאותה אישה שהכרתי בבני-עקיבא, אף פעם לא הייתי עם מישהי אחרת. לא בצבא ולא באזרחות. כשהייתי בקבע התרגלנו להתנזר שבועיים כל פעם והיום, כבר לא בא לה יותר. אני מאמין שגם את, כבת לאותו ציבור, עברת מסלול חיים-זוגיים די זהה לשלי. אני תכף נשוי 20 שנים ומרגיש כמו זקן בכל מה שקשור לסקס. אני מציע לך משהו שיהיה חד פעמי, התנסות אחת. כשראיתי אותך ביום הראשון שהגעתי לפה הרגשתי משהו בשיפולי הבטן, משהו שלא היה לי מגיל 16 בערך, סוג של נשמות תאומות שהופרדו, בהרמת הכוסית הייתי חייב לדבר אתך, לנשום אותך קצת, אולי אפילו נגיעה מקרית. אל תעני לי עכשיו, קחי לך את הזמן, אם עד סוף היום לא תעני לי, אני אראה את זה כשלילי ואז השיחה הזו לא התקיימה מעולם".

חזרתי לשבת בעמדה שלי, בוהה במסך. התמונה מבר המצווה של הבן שלי, משפחה למופת, הסתכלה עלי מהשולחן. אולי זו ההזדמנות עליה חלמתי? אולי זו החוויה החדשה שאני צריכה לעבור עד יום ההולדת? שתי ציפורים במכה אחת, גם קידום וגם זמן פרטי עם הגבר הכי שווה בחברה.

ממש לפני היציאה שלחתי לו הודעה "כן, שלח פרטים. ושלא יבוא על חשבון הבית והילדים!"
ההודעה שלו לא אחרה לבוא "עוד שבוע בדיוק, תבואי לעבודה רגיל, מבטיח להחזיר אותך בזמן".

כל השבוע הייתי תזזיתית, לא הרגשתי טוב, לא נשמתי כמו שצריך.

בלילה לפני, בחרתי בגדים והחלפתי אותם שוב ושוב. מתלבטת מה עדיף, שמלה קצרה וחסכתי לו את הדרך לשלוח ידיים, או מכנס צמוד, מחמיא, ואז אני גם ׳מוגנת׳ יותר. בסוף הלכתי על נוחות, שמלה נחמדה, עד אורך הברך, עם מחשוף קטן מקדימה.

הוא כבר חיכה לי ברכב המנהלים שלו. נכנסתי ועל הכיסא חיכתה לי מתנה "זו המתנה שלך ליום ההולדת" הוא אמר בהתרגשות והוציא שרשרת יפה מהקופסא. נסענו בשתיקה, לא יודעת לאיפה וכמה זמן, הייתי כל כך מבולבלת.
"יעלי, מותר לי לקרוא לך ככה?" הנהנתי בשקט.
"גם אני לחוץ, אבל בואי נהנה. הזמנתי לנו מקום שקט, נחבא, אין סיכוי שמישהו יראה אותנו".
"טוב, אז יאללה, אם לא ננסה, לא נדע מה הפסדנו, או אולי אחרי שננסה, נבין את גודל הטעות" אמרתי והנחתי את ידי על ירכו. הוא הגניב לי מבט ושלח גם הוא יד, מפשיל לי את השמלה קצת, חושף ירך שחומה, חלקה.
"אני לא יכול לנהוג ככה" הוא התנצל.

יאיר החנה את הרכב בחניה מקורה ונכנסנו לצימר קסום. הוא נעמד מאחורי, מחבק אותי מאחור.
"רגע, תן לי להתארגן" אמרתי ונכנסתי לשירותים. שמעתי את המים בג'קוזי הגדול מבעבעים.
לבשתי מהר את בגד הים הקטן שהבאתי איתי ויצאתי החוצה.
"את מהממת" אמר, מילים שלא שמעתי כבר מזמן.
"בואי, שבי איתי במים, נרים כוס לחיינו" יאיר הגיש לי כוס יין גבוהה ואת ידו החמה כדי שאכנס למים. נרעדתי מהמגע, הרגשתי איך הפטמות שלי מזדקרות ובגד הים הקטן לא מצליח לכסות. מבעד למים, כבר הבחנתי בזין הגדול שלו, עומד, מחכה. התיישבתי לצדו במים, משעינה את ראשי ושערי הגלוי על החזה הגדול שלו. הוא שלח יד מהססת אל אחורי החזיה ופרם את החוט שקשר אותה אלי. החזיה שלי צפה לה במים, נישאת על בועות הג'קוזי, כשידו האחת חופנת את שדי והשניה כבר ירדה במורד הבטן שלי.

יאיר נגש בזהירות וחרדת קודש אל בין רגליי, כאילו מחכה לאישור. הנחיתי אותו, את האצבעות שלו אל תוכי, גונחת, זזה במקום. החלק התחתון של בגד הים שלי, הושלך אחר כבוד אל מחוץ למים. הרגשתי את הרצון שלי במגע של יאיר, בכל נים ונים מגופי. הוא אסף אותי אליו, מועך את שדיי הגדולים, לוחץ את חזהו אל הפטמות שלי, לא לפני שהוא התעכב וליקק כל אחת מהן באופן אישי. התיישבתי עליו בתוך המים, מרגישה את גבריותו פורצת. "אל תפסיקי" הוא התחנן. מעסה את שדיי בשתי ידיו החמות והגדולות. "אני כל כך חרמן עלייך כבר כל כך הרבה זמן, למה עד היום לא ניסינו כלום?" בתגובה נישקתי אותו נשיקה לוהטת, הרגשתי איך הנשימה שלי מפסיקה לרגע ואני מתמזגת כולי עם יאיר, הוא הביא לי מגבת גדולה, "בואי למיטה"  לחש "יש לי עוד הרבה מה להראות לך".

עליתי למיטה הרחבה, רטובה עדיין, יאיר הביא כיסוי עיניים וכיסה את עיניי.
"תנסי להתמסר" הוא התחנן "חלמתי על הרגע הזה".
ניסיתי להרפות את עצמי, מרגישה את אצבעותיו מטיילות עלי, עולות במעלה הרגל, אל פנים הברך והירך, הוא מכניס אצבע בודדת אל הכוס הרטוב שלי "אני תכף מקבל כוויה" הוא לוחש לי באוזן ומכניס עוד אצבע פנימה. הוא מגיע אל נקודת השיא שלי ולא עוצר לרגע עד שאני רועדת כולי ומשפריצה את עצמי על המיטה. "עברתי בחיי אין-סוף אורגזמות, אבל כזו, אף פעם לא.." אני לוחשת בחזרה, מנסה להשיב את נשימתי לסדרה.

אני משכיבה את יאיר על הגב, מורידה את כיסוי העיניים ממני וקושרת עליו.
"עכשיו תורי להפתיע".
אני עולה עליו, מפנה את עכוזי המוצק (ותודה למאמנת הכושר שלי) אל פניו, מוצצת לו את האיבר עמוק עמוק. אני מרגישה אותו בתוכי עד הלוע, כל הפה שלי מתמלא ביאיר. אני מלקקת הלוך וחזור את האיבר לכל אורכו, מתעכבת על הכיפה שלו, מחזיקה את הביצים שלו עם היד ומלטפת אותן באצבע ארוכה. הוא גונח, מתפתל תחתיי, כמעט מתחנן שאפסיק, הוא לא רוצה לגמור לי בפה אבל אני דווקא רוצה. כל החיים רק שמעתי מה מותר ומה אסור, אז אם היום הכל מותר, אז שיגמור לי בפה!

הטעם החמוץ של הזרע שלו שוטף אותי מבפנים, יאיר נאנק בקול מוזר.
"הכל בסדר?" אני שואלת אחרי שבלעתי.
"לא יכול להיות יותר טוב, בחיים, אבל בחיים, לא הגעתי למקומות כאלו! איפה למדת את זה?" חייכתי לעצמי.
"קראתי כל כך הרבה חומר על סקס בחיי, אבל עם בעלי אף פעם אי אפשר היה ליישם, טוב שהצעת לי..".
אנחנו נשכבים אחד מול השני, גופינו חשופים לשטיפת עיניים אחרונה, יאיר לוחש לי מילים חמות ומחרמנות שלא שמעתי מזמן.

"אני כל כך שמח שאנחנו פה" הוא אומר "אני יודע שהבטחנו שזו תהיה חוויה חד פעמית., מבחינתי זה היה חד פעמי לגמרי, אבל אני אשמח לעבור את החוויה הזו שוב ושוב ושוב, רק אם תסכימי".

התלבשנו, חוזרים לחיים המציאותיים, לחיי המשפחה-עבודה שלנו.
לשנינו יש סוד קטן עכשיו והמינוי שלי למנהלת תחת יאיר, זו ההוכחה הטובה ביותר.

המשך קריאה – חלק ב