זכרונות מהמונדיאל

איזה מזל שיש שוב מונדיאל. פעם ב 4 שנים הוא מגיע ואיתו פאבים, צפיה משותפת ברחובות ועם חברים. וכל כך נעים עכשיו להזכר במונדיאל הקודם.

אשתי נקראה על שם סבתא שלה לאה, אבל כולם קוראים לה ללו. גם אחרי 2 לידות היא עדיין יפה וכוסית בעיני. היא די גבוהה – כמעט 1.70, שיער חום קארה, אף בדיוק בגודל הנכון, גוף עסיסי עם שדיים ותחת מלאים, שממשיכים קימורים לרגליים דקות וארוכות. ממש לפני המונדיאל הקודם לפני 4 שנים הכנסנו את התינוקת למעון, וללו המשיכה קצת את חופשת הלידה שלה. שאיבות ביום והנקות בלילה השאירו את השדיים שלה מלאים וגדולים.

אני דן, בן 36, עובד במנופים. אחרי שירות צבאי וקבע כקצין ביחידה לוחמת, יצאתי לאזרחות אבל החיידק של הכושר הקרבי נדבק לי. השילוב של כושר ועבודה פיזית לא משאיר הרבה שומן מיותר בגוף שלי, ככה ש-1.80 די חטובים ואתלטיים כותבים אליכם עכשיו את הסיפור הזה. לא משתחצן, אבל אני נראה די טוב.
מספיק עליי, אז מה היה שם לפני 4 שנים במונדיאל?

התינוקת שלנו כבר היתה במעון ופגשנו שם עוד זוג חמוד. הם גרים ממש כמה בניינים לידינו – הליכה של 2 דקות, ואפילו שאנחנו חילונים והם דתיים – ממש נהיה חיבור. אבי ונעמה, הוא עם כיפה סרוגה, תמיד עם ג’ינס ובלאנדסטון מאובק, חולצת פולו עם ציצית שמבצבצת ממנה, תלמיד ישיבת הסדר שהחליט להמשיך את השירות הצבאי בצנחנים – אבל נשאר נאמן לישיבה. גם היום, כשהוא כבר איש הייטק, פעם בשבוע הוא נוסע לשיעור או נכנס לשידור של השיעור במחשב ועל זה הוא לא מוותר בשום מצב. “חייבים לקבוע עיתים לתורה” הוא אמר לי “בלי זה הנשמה שלנו נשארת חלולה”.

היא – נעמה, לדעתי קצת יותר דתיה-לייט ממנו. היא הולכת עם מכנסיים וכיסוי ראש. גם היא די גבוהה, בערך כמו ללו, וכיסוי הראש – מטפחת ענקית שמלופפת לה על הראש בטח מוסיפה עוד כמה ס”מ. היא רזה ממש, עור שחום וחלק (נראה לי שהיא חצי תימניה, חצי אשכנזיה) והאמת היא שנראה לי שגם די שטוחה ורק ההריון לא מזמן יצר אצלה תפיחות נאות. כשהיא מגיעה לאסוף את הילדה מהמעון היא מגיעה הרבה פעמים עם חולצות טישירט צמודות ומתחתן גופיה בלי חזיה, ככה שממש אפשר לעקוב אחרי התנועות שלהם.

הפגשנו את הבנות לשחק יחד גם אחרי המעון לפעמים אצלנו, לפעמים אצלם. לפעמים אבי הגיע ונשאר, לפעמים נעמה. אני מצידי התנדבתי לקחת את התינוקת שלנו אליהם רק כדי לראות את נעמה. אולי היא פעם בדיוק תכנס או תצא מהמקלחת ותבקש ממני לשמור על הבנות? עם הזמן וההיכרות בינינו התחילו לרוץ לי סרטים (כחולים) בראש, והפנטזיות עליה הלכו והתגברו. אני וללו עדיין אוהבים מאד, וגם הסקס סבבה, אבל כשהייתי מאונן נעמה היתה אצלי על הזין – מוצצת, מסתובבת ומשתפדת עלי.

כבר יצא כמה פעמים שבאיסוף מהמעון בהיתי בה ופתאום ראיתי שהיא מסתכלת עלי בוהה בה. במבט המבוייש שלה היא הסיטה את העיניים אבל הגניבה חיוך, ואני במבט מבוייש הזזתי את העיניים, ולעצמי הגנבתי חיוך.

אתם בטח כבר מבינים לאן זה הלך ואיך זה ממשיך.
אני כבר מגיע למונדיאל.

את המשחקים במונדיאל אני משתדל לראות עם חברים, אחרת זה משעמם. בדרך כלל זה פאב שמקרינים בו את המשחקים, או חברים שמזמינים. את ללו זה לא ממש מעניין, וכשאני יוצא עם חברים היא מתכרבלת עם איזה סרט בנות, או מזמינה אליה חברות. בדיוק לפני 4 שנים, אני עמדתי לצאת למשחק עם 2 חברים, אבי היה בשיעור שלו, שהוא לא מוותר עליו גם בשביל מונדיאל וללו הודיעה לי שנעמה באה אליה לקפה. לא בא לה להתקע לבד בבית, אז היא תגיע עם התינוקת, אז רק שאפתח את הלול המתקפל לפני שאני יוצא, כדי שהבנות ישנו יחד בחדר השני.

ברזיל – קוסטה ריקה, דרבי דרום אמריקאי, הנה אני בא! מכנסיים קצרים וכפכפים, חולצה של ברזיל, מגולח ומוכן למשחק. נכנס לאוטו, מניע, יוצא מהחניה ו—צלצול. שלומי, חבר שלי “אח שלי, אני מתנצל אבל הילד עם חום, אני לא נראה לי מגיע”.

“באסה, ומה עם אלי?”
“לא יודע, דבר איתו”.
“טוב אחי, יאלה שירגיש טוב הילד. נתראה במשחק הבא”.

צלצול לאלי. “איפה אתה אחי, בא לראות את המשחק”?

“איזזזה אחי, לא יכול. היה לי יום משוגע בעבודה. שכחתי מזה בכלל. ליה סינג’רה אותי לאיזה ארוחת ערב עם ההורים שלה. יו אחי אני מה זה מצטער”.

“טוב אחי, יאללה אז אני נראה לי גם כבר אשאר בבית. ביי”

וככה, חמש דקות אחרי שיצאתי מהבית שמח וטוב לב, כבר בכיכר הבאה הסתובבתי וחזרתי לחניה מתחת לבניין מבואס. עליתי הביתה במעלית וראיתי שהדלת קצת פתוחה “ללו? הכל בסדר?” שאלתי, והיא ענתה בלחישה חזקה “שקט, הבנות ישנות”.

הבנתי שבדקות שלא הייתי נעמה הגיעה עם הבנות. אחרי חצי דקה יצאו ללו ונעמה מהחדר. “הבנות ישנות” הן אמרו יחד, וסגרו את הדלת אחריהן. הסברתי להן שהחברים שלי ביטלו ומבאס אז אני נשאר לראות את המשחק בבית. “מי מול מי?” שאלה נעמה. “ברזיל – קוסטה ריקה. את אוהבת כדורגל?”

“לא, אבל במונדיאל זה אחרת, זה מין חגיגה בינלאומית כזאת, לא? לא קשור לכדורגל”. צודקת.
את השיחה הקצרצרה הזאת חירבה ללו. “אני הולכת להכין קפה. מישהו רוצה?”

“לא” עניתי והסתכלתי לנעמה ישר בעיניים. גם היא הסתכלה בעיניים שלי. “יש לכם וויסקי? בא לי משהו חזק” היא אמרה ולא הזיזה את המבט מהעיניים שלי. “יש, בטח. עם קרח או בלי?” ענתה ללו מהמטבח, ואני הלכתי להתיישב בסלון מול הטלויזיה.

ראיתי שנעמה עוד מתלבטת לרגע אם לבוא לשבת איתי בסלון מול המשחק שתכף יתחיל, או אם ללכת לשתות קפה עם נעמה במטבח. זה לקח לה עוד כמה שניות להחליט ואז היא צעדה לעבר הסלון “אולי נשים לך מוזיקה ברזילאית? אם אתה לא הולך לפאב עם החברים שלך לפחות תעשה לך אווירה”.

מגניב, חשבתי לעצמי. קמתי, והלכתי למטבח. הוצאתי כמה בקבוקי בירה ופותחן, פתחתי שניים, אחד לעצמי ואחד הושטתי לנעמה. היא לקחה את הבקבוק, אבל שמה אותו חזרה על השולחן. לגמתי לגימה ארוכה. ללו מזגה ויסקי לכוס, והשאירה את הבקבוק על השולחן. היא עצמה התיישבה עם כוס הקפה שלה. פתחתי ביוטיוב “מוזיקה בזילאית” ומוזיקה קצבית התחילה להתנגן ברקע. נעמה הרימה את הוויסקי, ואמרה “לחיי המונדיאל” והשיקה כוסות עם ללו שצחקה. היא לגמה הכל בבת אחת והתחילה להשתעל. “את בסדר? רוצה מים?” שאלתי.

“לא, לא. אני סתם לא רגילה לשתות. מה זה הוויסקי הזה? הוא ממש טעים”. ללו מזגה לה עוד אפילו בלי לשאול ומילאה כוסית יפה.

נעמה הגיעה אלינו כמו שהיא הולכת לגן. כפכפים שהיא הורידה בכניסה לבית, ג’ינס צמוד, חולצת טי שירט צמודה ומתחתיה גופיית ספורט, ומטפחת על הראש. היא התחילה לזוז ולהתנועע עם המוזיקה, והיא הייתה כוסית. היא היתה יפה ומושכת. וכשהיא לקחה עוד כוסית, הניחה אותה והושיטה יד לבקבוק בירה אני רק בהיתי ביד שלה. התנועה שלה אוחזת בבקבוק, האצבעות האלה שמקיפות אותו, מחזיקות אותו חזק ומקרבות אותו לפה שלה, רק דמיינתי לרגע שזה הזין שלי. התנערתי מיד והסתכלתי על ללו. היא הייתה בכלל עסוקה בטלפון ובקפה ולא שמה לב אלינו.

כשנעמה הניחה את בקבוק הבירה חזרה על השולחן, מזגתי לה עוד וויסקי ואמרתי “המשחק התחיל” והלכתי לסלון. התיישבתי עם הפנים חצי לכיוון הטלויזיה וחצי לכיוון המטבח, שם הבנות נשארו. נעמה עומדת וללו יושבת.

שמעתי את נעמה שואלת את ללו למה היא לא שותה, “יש לי קפה”. “הוויסקי ממש טעים, את חייבת לנסות”, וללו שתתה את הוויסקי מהכוס של נעמה. נעמה מזגה לעצמה עוד שוט ושתתה אותו בבת אחת, ואחר כך שתתה עוד מבקבוק הבירה. ללו סיימה את הקפה, הוציאה לעצמה כוס נוספת ומזגה לעצמה גם וויסקי. המשחק לא היה אחד הטובים, אבל האווירה ביציעים היתה טובה. מזל שהבמאי הבין שהמשחק גרוע, והראה שוב ושוב את הקהל. והקהל של ברזיל ביציעים זאת חגיגה, קרנבל. כוסיות שחומות בלבוש מינימלי עשוי נוצות. כבר כאב לי מלהסתכל עליהן ואז על נעמה שממש עשתה לי את זה.

המוזיקה הברזילאית המשיכה להתנגן ברקע, ולאט לאט הגוף של נעמה הלך וזז. הוא היה כבר היה רווי אלכוהול, הלך וזז עם הקצב. בשלב מסוים היא הלכה לללו ואמרה לה “צאי מהטלפון, באנו לחגיגה ברזילאית” והרימה אותה מהכסא. גם אצל ללו האלכוהול התחיל לעלות ואני החלטתי שאני לוקח אחריות.

הלכתי ומזגתי להן עוד כוס וויסקי לכל אחת והגשתי להן ופתחתי עוד 2 בקבוקי בירה. לא עברו כמה דקות והן כבר אחרי עוד כוס והבירות כבר בחצי. מחצית.

הלכתי להשתין, וכשחזרתי ראיתי אותן רוקדות איזה ריקוד לטיני סקסי בטירוף. לא יודע אם זה סמבה או רומבה או צ’ה-צ’ה-צ’ה, אבל זה היה מחרמן בטירוף. הן צחקו, התקרבו, ניענעו את התחת, הלכו קדימה ואחורה אחת לקראת השניה, שמו ידיים על המותניים אחת של השניה, ירדו לתחת, כופפו אחת את השניה. ואני עומד שם, ביציאה מהשירותים ומסתכל עליהן רוקדות במטבח, מנסה להסתיר עם המכנסיים את הזין שלי שהתחיל להזדקר.

ואז נגמר השיר. פתאום. נכנסה הודעת וואטספ. יוטיוב אני שונא אותך!

אבל את הבנות זה לא עניין. האלכוהול היה חזק בדם, והן פשוט המשיכו להתקרב ולהתרחק, מחזיקות ידיים עד שהן התקרבו לחיבוק. התקרבתי אליהן ולחצתי שוב פליי ביוטיוב. לקח כמה שניות עד שהמוזיקה חזרה אבל הן נשארו מחובקות והתנועעו ביחד. פתאום נעמה הרימה את הראש, הסתכלה על ללו בעיניים ונתנה לה נשיקה על הפה. מהירה כזאת, אבל סקסית ואמרה לה “אני אוהבת אותך. את החברה הכי טובה שלי”. ללו לא נשארה אדישה והחזירה לה נשיקה, קצת יותר ארוכה. נדהמתי כשהן התחילו להתלטף כאילו אני לא שם. אבל אז ראיתי את זה.

נעמה סובבה אותן ככה שללו תהיה עם הגב אלי, עם הפנים למטבח. נעמה הייתה עם הגב למטבח ופנים אלי לכיוון הסלון. היא ביד אחת ליטפה לללו את התחת וביד השניה סימנה לי להתקרב. הייתי חם עליה רצח, התקרבתי, אבל לא רציתי שללו תדע שאני חם על נעמה, אז נצמדתי לללו מאחורה. נצמדתי אליה חזק ככה שהיא יכלה להרגיש את הזין שלי שעומד. חיבקתי את שתיהן, הידיים שלי הגיעו עד נעמה, ידעתי שהיא פחות דתיה מאבי וכבר הבנתי שיש לה משהו איתי, אבל לא ידעתי שהיא לא שומרת נגיעה. ואולי היא כן שמרה, רק באותו רגע זה לא היה אכפת לה? לא יודע ולא מזיז לי את הביצה.
היה סנדויץ’. ללו באמצע, עם הגב אלי, אני מאחוריה ומחבק את נעמה, ולאט לאט יורד עם הידיים למותניים ולתחת שלה. מוזיקה ברזילאית ברקע והמשחק עומד להמשיך. “מחצית שניה”, אני חושב לעצמי – אבל המשחק גרוע. כאן הרבה יותר נעים. ושמתי את הראש שלי על הכתף של ללו, צמוד לראש שלה, מסתכל על נעמה, והיא עלי.

נעמה חזרה לנשיקה עם ללו. אני קרוב קרוב, מריח, נושם ורואה את כל בלוטות הרוק על הלשון שלהן מתערבבות. ואז הפיות שלהן נפרדו ונעמה פנתה אלי. הטיה קטנה של הראש, שהאפים לא יתנגשו, כמעט והשפתיים שלנו נפגשות, ואני מרגיש שם עוד לשון נכנסת. ללו נכנסה לנשיקה משולשת. נפרדתי מהחיבוק מהגב של ללו ועשיתי עוד צעד להיות בין שתיהן. עוד צעד ואני באמצע, משאיר את ללו בצד ונשאר לנשיקה ארוכה ומחרמנת עם נעמה לבד. ללו נעמדה מאחוריה והתחילה ללטף אותה בכל הגוף, מהרגליים עד לצוואר, לעורף, לוחצת לה מאחורי האזניים, חופנת לה את התחת, יחד עם הידיים שלי שכבר שם ותופסת לה את השדיים.

הזין שלי עומד כמו טיל, אני רק חושב על זה שאני מתחרמן עם אשה נשואה, דתיה עם כיסוי ראש. היא בעניין שלי, ולאשתי לא אכפת, היא שותפה מלאה. לא אכפת לי שהן חצי שיכורות. אז אני נצמד לנעמה עוד ועוד ומתחכך בה. חושב רק מתי הרגע הנכון לקחת את זה עוד צעד קדימה. אני מתכופף ונמצא עם הפנים ממש מול הכוס שלה. אני יודע שהוא כלוא בתוך הג’ינס הצמוד הזה. אני יודע שהוא שם, רטוב, ומחכה לי. אני כמעט יכול לשמוע את הדגדגן הפועם שלה קורא לזין שלי. אני מצמיד את הפנים שלי לג’ינס ונושם ומריח, בזמן שללו ממשיכה למעוך לה את השדיים ולהרפות תוך כדי נשיקה. אני מושיט את הידיים כדי לפתוח את הכפתורים של הג’ינס. פותח כפתור אחד, וכפתור שני. אני יודע שיש עוד 3 כפתורים אבל אני לא יכול לחכות. אני מתחיל למשוך את הג’ינס למטה עם התחתון, הוא לא יורד הרבה, כי הכפתורים… הכפתורים! הכפתורים! לא פתחתי את כולם. כל מה שאני רואה זה קצה של תחתונים ורודות, והתחלה, ממש התחלה של שיערות הערווה של נעמה. היא מגולחת, אבל לא מהיום. יש לה שם קצת זיפים. אני יכול להריח אותה לגמרי, ואני בטוח שהריח הזה הוא מהכוס שלה שחם ורטוב ורוצה את הזין שלי בתוכו.

אבל פתאום שתי ידיים שחומות תופסות את המכנס, ומעלות אותו חזרה למעלה, סוגרות את הכפתור.

אני מרים את הראש ורואה ראש עם כיסוי ראש מסתכל אלי למטה בחיוך. היא חזרה לנשיקה עם ללו, והידיים שלה תופסות לי את הראש, מצמידות חזרה לג’ינס בידיוק איפה שהכוס שלה, לוחצת חזק חזק, ומשחררת. אבל היא לא עזבה לי את הראש. היא פשוט דחפה את הראש שלי שוב אל כוס שלה, חזק חזק ושיחררה. היא עזבה את הפה של ללו, הסתכלה עלי שוב מלמעלה למטה, ושוב לחצה חזק. הפעם שמעתי אותה לוחשת “או”, אז נכנסתי לשם חזק. לחיצה ועוד לחיצה ואני שומע אתה נעמה לוחשת “אוה או או אוה”. ואז היא שיחררה את הראש שלי.

התרוממתי שוב ונצמדתי אליה. עכשיו היא הסנדויץ’. אני צמוד אליה מקדימה וללו צמודה אליה מאחורה. וגם אני התחלתי לזוז קדימה ואחורה תוך כדי נשיקה איתה ואז עם ללו, ושוב עם נעמה. הזין שלי כבר מתחנן. זה מגיע, אני מרגיש את זה, ובתוך התחתונים אני מרגיש שהזין שלי מתפרץ, ושולח זרמים חמים ודביקים שממלאים לי את המכנסיים והתחתונים. המשכתי להתחבק צמוד עם נעמה וללו מאחוריה, ואז העברתי את המבט והסתכלתי למטה וראיתי כתם שכבר בולט מהמכנס. נעמה עקבה אחרי העיניים שלי עזבה את החיבוק וליטפה את הכתם. אני בטוח שהיא הרגישה את הזין שעוד עמד שם, אבל את היד שליטפה את הכתם זרע שלי היא לקחה, הריחה וליקקה.

“גול! איזה שער מדהים! גוללללאסו!!” צעק השדרן בטלויזיה. תוך שניה אני חושב מה עושים? אני עוזב את נעמה ככה? כדי לראות גול? אבל אני גם צריך כמה דקות כדי שיעמוד לי שוב. נעמה כאילו קראה את המחשבות שלי הסתובבה לללו ואמרה לה “תדעי לך שיש לך בעל מושלם. אני ממש אוהבת אתכם” והן התחבקו שוב, חזק חזק.

ואז, כאילו קרו כמה דברים בבת אחת. צלצול בדלת – אבי. חזר מהשיעור בישיבה. התינוקת בכתה – נעמה ניגשה אליה. ואני רצתי לטלויזיה, גם כדי שאבי לא יראה את הכתם על המכנסיים שלי, וגם כי השדר צעק שוב “גול! לא יאמן שבמשחק חלש כל כך בתוך 2 דקות ברזיל שוב מנצחת”.

אבי שתה קצת בירה, ראה איתי את הדקה האחרונה של המשחק ולקח את נעמה והתינוקת הביתה.

לא דברנו על זה מאז. אני לא יודע כמה נעמה או ללו זוכרות מהלילה הזה. גם לא שאלתי. אני רק יודע שעברו 4 שנים, ושוב יש מונדיאל, ואני יודע את מי אני הולך להזמין אלי למשחק של נבחרת ברזיל.

הוספה למועדפים שלי