אופרה לא טריוויאלית

״מתי לאחרונה היית באופרה?״ התנוססה השאלה ממנו ועניתי שבעצם אף פעם לא הייתי.
ההודעה הבאה הכילה 3 תאריכים ובקשה פשוטה: ״תבחרי״.

כך התחיל הסיפור של היום.

נפגשנו לקפה של בוקר בסמוך לבית האופרה.
תמיד נעים איתו. השיחה קולחת על הא ודא ורומו של עולם ורומו של עולם הסקס. כבר שנים שאנחנו מכירים. נפגשנו למפגשים כאלה ואחרים. סקסיים וזימתיים וגם כאלה של קפה ושיחה, ארוחה וטיול ותמיד כיף איתו.

התרגשתי, פעם ראשונה באופרה ועוד עם הקדמה נעימה שכזו, הרגשתי שמחכה לי יום למזכרת.
עלינו אל המושבים שלנו, גבוה אי שם באולם. הוא צייד אותי במשקפת. האולם החשיך, הקריין ביקש לכבות טלפונים, מיד מתחילים.
מערכה ראשונה, השחקנים והזמרים בתלבושות מהפנטות, התזמורת מפליאה בנגינה ותוך דקות ספורות נשמעה האריה הידועה והמוכרת. שירה אדירה, תזמורת נהדרת, כך נכנסתי די במהירות לאוירה הקסומה.
ישבנו חבוקים, התלטפנו, התנשקנו, התענגנו מכל רגע של האופרה ממולנו. המערכה הראשונה סיפרה על מסיבה. הכלוב על הבמה התמלא בארבעה זוגות החוגגים את תענוגות החיים, בדיוק כמו באריה שויולטה שרה…

חייבת לחזור לאחור, לאתמול, כשהוא הציע שנעביר זה לזו את התחתונים בכניסה לאולם. לא הסכמתי להצעה, לא סרבתי, לא פסלתי וגם לא המשכנו לשוחח עליה. התלבטתי ביני לבין עצמי והחלטתי שאחליט ברגע האחרון, תלוי מה אלבש באותו היום, איך ארגיש וכו'.

כשהתיישבנו באולם, הוא שלף מכיסו את התחתונים והכניס לתיקי. חייכתי להנאתי, הרמתי רגל על רגל שחשפתי מבעד לשמלה, השתהיתי לרגע שלא יבין מיד מה החלטתי ורק אחרי מספר שניות שלפתי מהתיק את התחתונים שהורדתי דקות ספורות לפני הכניסה.

התזמורת, ויולטה והחבורה המתענגת (מרומזים, עדינים ויחד עם זאת מחרמנים) המשיכו במלוא העוצמה על הבמה ואנחנו אי שם במעלה המושבים ביחד איתם. ידו ליטפה את רגלי ואט אט הגיעה אל בין הירכיים. היד שלי היתה מונחת על ברכו וגם היא אט אט הגיעה למרכז המכנסיים. הוא יותר נועז ממני והיד שלו נכנסה פנימה בין ירכיי. ניסיתי להסתדר כך שהיד תגיע למחוז חפצה.
האריה המשיכה בקול רועם, במוזיקה חזקה וידו תופפה בי לפי הקצב. התרגום התנוסס מלפנינו. הצלחתי להתרכז באופרה, במעשים וגם לקרוא ולהבין שזה בדיוק זה…

(ויולטה היתה קורטיזנה ,זונת צמרת, בימים ההם – לא לזה התחברתי, אלא למשמעות של החיים היפים, מלאי הנאה ועונג ובלי הרבה מחשבות. פשוט לדעת להנות).

Sempre Libera
"…אני רוצה שהחיים שלי יזרמו בשבילי ההנאה…"
"…תמיד תענוגות חדשים, המחשבות שלי חייבות לעוף…"

עפתי בשבילי ההנאה, לא חשבתי באותו הרגע היכן אני נמצאת, התמסרתי לעונג הכפול שעבר עליי. הוא ניסה להפסיק, אולי התעייף? התנוחה לא היתה הכי נוחה אבל היה לי נעים, הגירוי היה עצום, החזקתי את ידו והוא הבין שאין דרך חזרה, אין הפסקה.
האריה הסתיימה והחלה הבאה בתור, אותה אני כבר לא באמת זוכרת. קצב המוזיקה עבר בי בגוף מעוצמת התזמורת ומידו שליטפה את מרכז האושר שלי. הגוף שלי התמסר למגע, העיניים נעצמו מאליהן, הכרחתי את עצמי לפקוח אותן, להסתכל על הבמה, להתרכז. התאמצתי והתרכזתי, הגוף שלי נע מעט על האצבע שליטפה את הדגדגן. המוזיקה התגברה וכמוה גם הלחץ של האצבע. הרגשתי איך הוא ניסה להתאים את תנועותיו למגע. זה הצליח לו ולפרקים גם לא.

הדגדגן שלי להט, הרגשתי אותו מתנפח, מתרחב, מתרטב, ככל שהאצבע שלו לחצה והפסיקה לסירוגין.
נעשה לי חם, הייתי חייבת לשמור על פאסון ועל השקט, בכל זאת האולם מלא מפה לפה. נשמתי בכבדות, נעתי בעדינות ככל יכולתי, כיוונתי כך את התנועות שלו. הרגשתי שאני מגיעה לקצה, עוד קצת, עוד קצת…
ואז הגיע הרגע הזה שבא לי לצעוק.
בא לי לצרוח.
הגוף שלי רעד.
הגוף שלי הצטמרר מכף רגל עד ראש.
הראש שלי הסתחרר.
התנשמתי בכבדות ובשקט.
השענתי את פניי על כתפו, החנקתי צליל סורר שכמעט וברח מפי.
התנשפתי, התנשמתי, גמרתי.

הוא הסתכל עליי וחייך, ליקק את אצבעו והושיט אותה לפי.
השמלה עדיין היתה מורמת, יישרתי אותה וכיסיתי את רגליי.
המסך ירד.
כפיים.
הפסקה.