שלישיה או לא היה

"ספרי לי מה עבר עלייך בתקופה האחרונה". 
שלחתי אותה לבלוג. 
"עזבי אותי מהבלוג, ספרי לי מה שאף אחד לא יודע". 
"היום בערב יש לי תוכניות, אספר לך אחרי". 
"תוכניות ואת לא מזמינה אותי?" 
״@#%>*€<~ אני בהלם… הזמנתי בעבר, לא הסתדר, ירדתי מזה. 
"אני באה היום כצופה. מה דעתך?"
"וואלה? בואי. אשאל אותו ואיידע אותך". 
"אל תתני לי לחכות יותר מידי". 
התכנית הולכת ונרקמת, תכנונים, מחשבות, תיאום ציפיות, חששות, שאלות, תשובות… קבענו. 
"ניפגש למטה ונעלה יחדיו, אם תגיעי לפניי, תודיעי לי". 
בבדיחות הדעת, היא אומרת שאם תגיע לפניי היא תחכה לי אצלו. 
שתיקה. 
צחוק. 
"בטח", אני אומרת לה. "תחכי לי למעלה, תהיו כל כך עסוקים שלא תשמעו אותי ולא תפתחו לי את הדלת. או שעד שאגיע את תגמרי ותלכי".
"הייי חכי רגע, צחוק צחוק אבל רעיון מדליק, לא אכפת לי, להיפך. יכול להיות מגניב" אני אומרת. 
מתחבטות ברעיון, איך נרגיש, איך הוא ירגיש. מחליטות לא להחליט. לזרום עם הערב. 

כל הדרך אנחנו משוחחות, ממשיכות לגלגל את הרעיון כולו, איך יהיה, איך מתחילים, מה מתאים לה, מה מתאים לי. 
יד הגורל נכנסה ובגדול, אני מתעכבת. עיכוב לא צפוי, היא כבר במחלף האחרון, אוטוטו שם. אני רחוקה כחצי שעה מהיעד.
"אין טעם שתחכי, תעלי".
"אל תנתקי" היא מבקשת, "תכנסי איתי". 
נקישה אחת בדלת ועוד אחת. אין מענה. "צלצלי בפעמון, אם לא יעזור, אתקשר אליו". 
"אני מסתובבת והולכת" היא אומרת לי, "הזוי, אני עומדת מאחורי דלת של מישהו שאינני מכירה, מישהו שמחכה לך ולי, עכשיו זו רק אני.
הוא בטח לא יפתח." 
"שלום! אני התוספת". שומעת אותה אומרת לו ומוסיפה, "היא מתעכבת…"

חולפת כחצי שעה, מחנה את הרכב וממהרת לחדר המדרגות, המעלית כבר ממתינה לי, היא כנראה ידעה שאני מתרגשת ומשתוקקת להגיע. 
נקישה קלה על הדלת והוא פותח, לבוש במכנס קצר, מחייך ומסמן בעיניו לעבר הספה, שם שרועה אישה סקסית בשמלה קצרה כששיערה הארוך פזור ברוך על הספה, ידיה מסתירות את פניה עד שהתקרבתי.

מחייכות, מובכות, מתקשקשות, מצחקקות והוא מתיישב לידה. המבוכה חולפת כשהוא תופס את ידי ומושך אותי אליו לנשיקה, למגע של ידיים. "התגעגעתי.." אני אומרת, מתקרבת עוד ועוד ומלטפת את גופו, מתנשקים ואני יורדת עם ראשי לאורך גופו, מלקקת את פטמותיו ומחדירה יד למפשעתו. הזין שהתגעגעתי אליו מוחזק בידי, מלטפת אותו ועוזרת למכנס לרדת מעליו. הוא רוכן לעברה ומנשק אותה. אני שומעת את הקולות ומסתכלת עליהם, זה משגע אותי. אני רוכנת אל הזין ומוצצת אותו בתאווה אדירה. לא ברור לי האם זה הגעגוע או המחזה שמשמאלי. 
האווירה מתלהטת, אני ממשיכה בשלי והוא יורד לכיוון הכוס שלה, הלשון שלו חוקרת את מעמקיה, ידו נשלחת לעברי ובראשי מתרוצצות אלפי מחשבות, מנסה לגרש אותן, זה עובד רק לעיתים. 

לפתע מתהפכות היוצרות, הוא יורד לעברי, מנשק, מלטף בידיו ובוחש בגופי, הגוף משווע למגע ונענה בשמחה. הכוס שלי בוער אליו, ידיו הנפלאות מלהטטות בי ומלהיטות אותי יותר ויותר. עולה עליו ומתיישבת על הזין, רוכבת ומזיינת אותו בכל כוחי. מתנשמת מתנשפת, קולות של הנאה נשמעים מגרוני. מסיטה מבט לעברה והיא ישובה לצידנו, צופה. לרגע אני מובכת אך ההנאה הולכת וגוברת, עיניי נעצמות מאליהן וגופי מתחיל לרעוד, זה מגיע. אני מרגישה ורוצה להשהות את הרגע, רוצה להמשיך את העונג. שוב מציצה אליה, שוב עוצמת את עיניי ורוכבת אל התענוג שמתפשט בכל איבריי. הוא אוחז בכתפיי, מעלה ומוריד אותי, האקסטזה בשיאה, אני מושכת את ידו האחת ומובילה אותה אל הפתח, אל הדגדגן שאינו יודע שובע. 

הוא חוזר אל בין זרועותיה, מנשק, מלטף ורגליה היפות כרוכות סביבו. זה מחזה מרהיב, היא ממש מקופלת והוא רוכן מעליה. אני מתקרבת,
חייבת לחוש אותה, לגעת. אני מלטפת בעדינות את רגלה, העור נעים ורך, הרגשה אחרת. בידי השניה מלטפת את גבו, יורדת לאורכו ואוחזת בקלות בביצים, מלטפת ויורדת עד לפתח הישבן. שומעת את נשימתו גוברת בתוך פיה, חושבת ומקווה שאלו קולות התאווה שאני יוצרת אצלו. מתקרבת, נצמדת אליו מאחור, מרגישה את ידה מלטפת אותי וידי האחת ממשיכה ללטף ועולה במעלה רגלה עד לפתחה הבוער. הוא כה מזמין ואני מעזה ללטף, לגעת, לחקור את החריץ הרטוב. קולות נשיקתם מטריפים את תחושותיי מלמעלה, קולות מיציה מטריפים מצד שני ואני מחדירה את האצבע, כמו שאני אוהבת בעצמי, מרטיבה אותה וחוזרת לדגדגן שלה, מעסה אותו בעדינות, לוחצת עליו ומרפה, מחדירה ויוצאת, מזיינת אותה כמו שהייתי רוצה שיזיינו אותי. גניחות נעימות ומחרמנות יוצאות מפיה, זה מטריף אותי. אני ממשיכה, רוצה ללקק אותה בלשוני, רוצה לחוש את הרטיבות, את הכוס הנשי, אינני בטוחה האם היא תרצה. זו פעם הראשונה שאישה נוגעת בה, לא אוכל לסבול סירוב.

אני מפסיקה ונותנת להם את המרחב לתענוג המתפשט בהם, כורעת לצידם ומביטה, מראה מגרה ויחד עם זאת מבלבל, אני מבולבלת.
מה אני עושה פה? חושבת לעצמי. האם אני באמת אוהבת לראות את המחזה? האם הוא כואב לי? אני מתגרה, אני רוצה להיות היא. אני שמחה? אני פוחדת? מה המקום שלי במשחק הזה? מה???… בישלת דייסה, תאכלי אותה… שומעת את התשובה עמוק בראשי.
ממשיכה להתבונן בעיניים מצועפות, בריגוש אדיר, מתגרה אנושות מהקולות, מהתנועות, מהנשיקות, מהבלתי מושג, מהבלתי מוסבר.
כך חולפות השעות, בין עונג לטירוף, בין גירוי לפיצוי עד שהגיע הרגע, צריך לזוז. לא רוצה להתעורר, רוצה להמשיך, אך אין ברירה, לכל חלום יש סוף.

נכנסת לאמבטיה להתארגן, הוא נכנס מיד אחריי ומושך אותי אל הקיר. "שיחקת אותה", הוא לוחש ממולי ולשונו נכנסת היישר לפי. אני נצמדת אליו בתאווה מטורפת בתשוקה עצומה. היא נכנסת להתארגן ובצמידות שלנו אנו פוסעים לאחור, בצעדים קטנים חוזרים אל הספה, דוחף אותי קלות עליה ואני לוחשת באוזנו, "תזיין אותי, חזק, מהר ועכשיו, אני זקוקה לזה, זקוקה לך, זקוקה לזין שלך" ("רק אני" המחשבה זועקת בראשי). הוא נדחק, נכנס ויוצא, רגליי על גבו וידיי מלטפות אותו, מושכת ומקרבת את פיו אל פי. זיון חזק, במלוא הכוח, שלי, שלו. 
לא גומרת, לא צריכה לגמור. נהנית מכל רגע. עד ש… די, חייבות ללכת. 

חצי שעה נוספת חולפת כשאנחנו נשענות על הרכבים, מעשנות, מפטפטות, מנסות להבין מה קרה פה רק עכשיו. מרגישה חיבור אדיר לאישה שרק כעת הכרתי, אולי קצת קינאתי אבל בעיקר התרגשתי, לקראתה, לקראתו, ממנה, ממנו. חיבוק ונשיקה חמים לפרידה, עד הפעם הבאה.