עוד משמרת בוקר מתחילה.
אני מאופרת למשעי כבובה בחלון ראווה. לבושה היטב בקו האופייני לחנות הפארם בה אני עובדת כבר שנים.
אחד הסניפים ההומים. בטבורו של מרכז רפואי. אורחים, חברים, משפחה ואף החולים עצמם פוקדים את הסניף בכל שעות פעילותו, רוכשים מתנות, השלמות לאשפוז ארוך, או סתם קפיצה עם הילדים. מנעד רחב של קהל רוכשים עברו לידי במהלך השנים, אך הבוקר הזה הופתעתי מעט.
שעת בוקר לא מוקדמת, הסניף די ריק, אישה צעירה בגילי לערך נכנסת לסניף ויודעת בדיוק מה היא רוצה. ניגשת בין המדפים היישר אל הקוסמטיקה וליתר דיוק, אל מדפי מוצרי האיפור. אני מביטה בה וחושבת מה עבר על האישה הזו הבוקר? היא הגיעה למרכז רפואי. אין ספק שאינה חולה, גם ברור לי שאינה מאושפזת משוחררת, רואים שעברה עליה חוויה ברגעים לפני הכניסה. הפנים שלה זורחות ומחייכות.
היא אורחת שהגיעה מרחוק וניצלה הזדמנות. כן. לפתע מתבהרת לי התמונה.
בדרכה לכאן ברכבת, היא ירדה בתחנה המתאימה אך פנתה אל משרדו לפני דרכה האמיתית.
"בואי נשתחרר לפני בית החולים", הוא הציע ובמחשבה מהירה היא הבינה שהוא צודק.
המזכירה מבחינה בה מבעד לדלת הזכוכית ופותחת אותה בלחיצת זמזם. מחייכת לשלום והוא עומד בפתח המשרד ומקבל אותה ברשמיות הראויה. הדלת נסגרת בעדינות וננעלת בשקט.
״אני מת לרדת לך כשאת על הכסא במשרד״ היה כתוב שחור על גבי ה״מנשמע״ וכך חשבה ורצתה גם בעצמה, אך הוא הצמיד אותה לדלת ונישק בתאווה, בדיוק כמו זו הקיימת אצלה. הכניס את ידו מבעד למפתח החולצה ותפס בידו שד, מצץ את הפטמה ויד שניה פתחה את מכנסה. הרטיבות נשלפה גם היא אל אצבעו. ידה מנסה לפתוח את מכנסו אך הוא הקדים אותה בשנייה.
המכנס מופשל, החגורה נגררת על הרצפה כשהוא הופך אותה עם פניה לקיר ומחדיר. מחדיר את הזין שלו לכוס הרטוב.
דקות קצרות של התחלה מהירה. מושך אותה ובצעדים קטנים המופרעים ע״י המכנסיים המופשלים הם מובלים אל השולחן והוא משכיב אותה עליו, יורד עם ראשו אל בין ירכיה, מפריד אותן, מרווח את המקום וחודר עם הלשון. הליקוק הזה מטריף אותה. היא נשענת עם יד אחת על השולחן ובידה השניה פותחת את שפתי הכוס שלשונו תכנס טוב יותר ועמוק יותר.
הוא מלקק בלשונו את הכוס כחתול רעב, מכניס אצבע ובשילוב מתואם מזיין אותה בדרכו שלו. היא גומרת בשקט יחסית.
המזכירה בחוץ… קשה לה להיות בשקט אך אין ברירה.
"תזיין אותי" היא לוחשת לתוך אוזנו והוא מוריד אותה מהשולחן.
היא מתכופפת והוא חודר. הזין עמוק בתוכה והיא מתנועעת איתו, מלאה ממנו. הוא לא שבע, מרים אותה שוב אל השולחן ומתיישב על הכסא מולה. חוזר ללקק, לדחוף אצבעות ולענג. היא גומרת והיא שקטה, יש משהו אחר בשקט הזה. רועדת כולה על השולחן והוא מרגיש ורואה. לא מפסיק. רוצה עוד ועוד גם היא.
"רוצה למצוץ לך את הזין" היא מבקשת ויורדת מהשולחן. מתכופפת אל בין רגליו ותופסת אותו בידיה, מכניסה את כולו לפה, מרטיבה, מלקקת ומוצצת.
"היה לך טוב על השולחן" תעלי…
הוא שוב מסתער, עולה מעליה, פותח כפתור נוסף בחולצה ושולף שדיים מהחזיה. הם בולטים החוצה בחוצפה והוא חופן, מלקק, נושך קלות, ממולל בפיו. מלקק את צווארה, נושך בשפתיו ומוצץ את עורה.
שוב אצבעות ושוב לשון ושוב היא נאנחת וגומרת ושוב ושוב. יורדת מהשולחן ואוחזת בזין הזקור והמתוח. הוא קרוב… משפשף בידו ומכוון את הזרם האדיר לרצפה.
מתארגנים, מתלבשים, היא מיישרת את בגדיה, את שיערה הפרוע ואז הוא רואה ומזהיר, "אופס…יש לך סימן קטן, ממש קטן על הצוואר".
היא בוחנת את צבעי המייקאפ בין הטסטרים, מורחת בנגיעה קלה על נקודה בצווארה. לאחר מכן מטשטשת בפודרה תואמת ומביטה אל המראה בחיוך מסופק, מדגישה את השפתון עמו הגיעה, מסתדרת ופונה ליציאה.
אני בעמדתי מביטה עליה, מחייכת אליה כיודעת את סודה, היא מחזירה חיוך רווי בהנאה ויוצאת מהסניף כרוח הסערה בה נכנסה.

איך באלי לחרמן פה מישהי
אני רוצה שתחרמן אותי
תחרמנו אותי דחחחוףף
מתנדבת.
אני ח ר מ נ י ת
אה ..חרמנו זה לא בשבילך!!!
אה..חרמנו זה לא בשבילך אתה דתי או דתלש????
יש עוד סיפורים שיחרמנו אותך… לפי התרשמות שלי בכל סיפור תחושי אין ספור אוגרזמה.
אהבתי את הסיפור, ובעיקר איך שהיא מצצה לו בתאווה – כך גם אני מוצצת
ואי כמה שאני משתוקקת למצוץ כעת
בואי תמצצי לי את שרביט הזהב