זהו המשך לסיפור ברוכה הבאה למועדון – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה
ישיבת מנהלים סוערת. כולם ביחד סביב שולחן אחד.
הדעות חלוקות. ממתינה לתורי לשפוך את משנתי בנדון.
צלצול הטלפון המיוחד שלי נשמע ממעמקי התיק.
אני חייבת לענות. לא יכולה לפספס.
"פנויה הערב?״
"כן" אני עונה ומדדה על עקביי מחוץ לאולם הישיבות.
"היכן ומתי?״
״מלון x קומה 18 חדר 1809 בעוד שעה״.
נשמע שהוא מחייך כמוני.
אהבתי את ההפתעה. לא ציפיתי לה.
מחשבת את זמן ההגעה, זמן סיום הישיבה, ממש על הקשקש אבל לא מוותרת.
הישיבה מסתיימת מעט מוקדם מהצפוי, יש מישהו כנראה שרוצה בטובתי.
מודיעה למזכירה שאני יוצאת וניתן יהיה להשאיר לי הודעות אך לא אוכל לשוחח אחה"צ.
מבטה תוהה… אני נשארת עם מבטי הענייני, אוספת את התיק ויוצאת את המשרד.
הרכב בחניה ממתין לי במקומו המוצל, קריר ונעים. המוסיקה שלי מתנגנת מיד עם ההתנעה והדרך קלילה. אמצע היום, התנועה דלילה ואני מגיעה בדיוק בזמן.
הלובי מלא מפה לפה, אני סורקת אותו במבטי, אולי הוא בכל זאת ממתין לי שם. אך לא.
שמה פעמיי אל המעלית ועולה אל הקומה ה-18 הזכורה כ״כ לטובה.
נקישה קלה על הדלת.
כג׳נטלמן אמיתי הוא פותח את הדלת לרווחה ומחווה בראשו לכניסתי.
עוברת את הדלת והוא סוגר אותה מאחוריי, צעד קדימה והוא עוטף אותי בידיו.
עוצר אותי מלכת, מנשק ומחבק את כולי. ראשו טמון בין שדיי והוא מריח את גופי, בין לבין הוא מציץ בי מלמטה ומחייך.
מרים את ראשו, ממשיך לנשק ומכוון אותי אל חדר השינה הגדול והמואר.
״לא ביקרנו בו בפעם הקודמת״ הוא לוחש לי וזורק אותי אל המיטה העצומה.
קפיצי המיטה מקבלים את גופי המוטל עליהם. נאחזת בשתי ידיי במזרן הגבוה והנעים. סנדל אחד נפל תוך כדי קפיצתי למיטה.
את הסנדל השני הוא מוריד בעדינות מרגלי. כורע על ברכיו בקצה המיטה ופותח את האבזם, מעביר את אצבעותיו ברפרוף על גב כף הרגל, פותח את הסנדל, מטה את הרגל, שולף אותו ומניח ליד השני.
מתרומם על רגליו ומקרב את פניו לשלי. נושף על פניי ומבקש ״תשכבי, תרפי, את בידיים שלי, תני לי…״ וכמו במטה של קסם, אוירת רוגע משתררת בחדר, מוסיקה נעימה בוקעת מסביב וגופי אכן מרגיש רפוי וזרועותיי כבר לא אוחזות במזרן, רק שרועות שם כמו הגוף כולו.
הוא מנשק את כולי באיטיות מרשימה, לשונו מחליקה עליי ונעצרת מפעם לפעם, בפטמות הזקורות, במורד הבטן בטבור הקטן, מלקקת אותו ונדחפת מעט פנימה, במורד הירכיים עם חניית ביניים בשפתיים. רק רפרוף קל, להכין אותי לקראת הבאות. לשון שמתלקקת לה על כל רגל שלי בנפרד עד לקצות האצבעות, מלקקת כל אצבע ואצבע, חודרת מעט ביניהן, מעבירה בי גל של תשוקה עצומה. ללא מגע נוסף. רק לשון חמימה ורטובה שכעת עוברת אל הרגל השניה, בקצות אצבעותיי, ביניהן, מלקקת את מתאר כף הרגל, מסביב לקרסול, מלקקת את הדולפין המקועקע בעקב רגלי ועולה באיטיות כלפי מעלה, מרטיטה את גופי, מרפה את שריריי ומגיעה לנקודת החן בירכי השמאלית, מתעכבת, לוקקת ומלקקת אותה ונעה מסביבה, המקום רגיש, הוא קרוב אל החיבור בין רגליי, מעלה לשם את הלשון ומלקק את הפתח.
״את כל כך חלקה״ הוא אומר ומלקק וחוזר אל רגליי, ״העור החלק והצבע שתפסת, מממממ גומרים אותי״ הוא לוחש לי בין לבין כשממשיך בליקוק בדרכו אל זרועותיי, אל פניי, אל שדיי, עולה לפי הסדר הזה ויורד בסדר הפוך, מלקק את בטני לכל אורכה ומגרגר מתוך פיו מלמולי טעם טוב.
הלשון הרטובה משאירה שובל על גופי בדרכה אל העונג האמיתי. הוא מגיע שוב אל הפתח הבוער ומתמקד בו, מיטיב ללקק ולהתלקק, את השפתיים הנפערות עם בואו, את תוכנם המוחבא, הדגדגן המציץ במלוא תפארתו.
קולות הליקוק והמציצה מתערבבים עם קולות ההנאה שלי, שקטים ואטיים שעולים וגוברים מרגע לרגע.
ראשי על הכרית, גופי רפוי, ידיי לצידי גופי עד שיד ימין שלי עולה ומטפסת על בטני ואוחזת בשד. ממוללת אותו בין אצבעותיה, השד נחפן בתוך כף ידי, מונח בו כבערסל חמים ונעים, אני מועכת אותו בקצב הליקוק ובידי השניה מלטפת את שיער ראשו, אוחזת בו וטיפה מושכת, מכוונת אותו. הלשון עוברת הלוך ושוב על הדגדגן, הוא מצא את הנקודה המדוייקת ומושך אותה ואת הזמן, היד שלי חופנת את השד, יד שניה על ראשו, האגן נע ביחד איתו, מערכת משומנת של סקס לוהט. התנועות שלי הופכות לבלתי נשלטות הרגע הזה מגיע, אני נושפת ונושמת בכבדות, ממלמלת לו שגומרת…זה מגיע, זה כמעט ומגיע והוא צובט בשפתיו את הדגדגן, מחדיר אצבע לתוכי ומניע אותה, מזיין את כולי עד לשטף החשמלי שעובר לי בגוף…
התכוונתי לסמיילי מחייך! 🙂
אני מצטרף אלייך שוברת שתיקה …..גם אני נהניתי מאוד מהסיפור המחרמן ….
יוצרת מציאות מתחילה פה להיות כוכבת ….הכתיבה קולחת ויש לך פוטנציאל גדול ….
נראה שאת מאוד חמה ואפילו אני יכול לומר "נוטפת מתשוקה " ………
סיפור נפלא, גם החלקים הקודמים היו מדהימים בעיניי.
קצת התאכזבתי לגלות שהפרק הזה קצר מהרגיל אבל הוא בהחלט משאיר טעם של עוד. 🙁