הבוסית – חלק ד

זהו המשך לסיפור הבוסית – חלק ג ומומלץ לקרוא אותו תחילה

הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט.

״את לא צריכה מקלחת, את חייבת מקלחת!״ אמר ומשך אותי מהשערות הקשורות והקשות.
הוא שחרר את הרגל שלי מהשלשלאות ומשך אותי החוצה מהחדר.
״אני לא מאמין שהשתנת לי במיטה, מה את מטומטמת?״
הוא ניסה להשפיל אותי במילותיו, זה היה ברור לי שהוא ידע שדבר כזה יקרה, הוא גם רצה שדבר כזה יקרה, הוא משך אותי, גרר אותי לאורך המסדרון, ישירות אל חדר האמבטיה, דחף אותי פנימה אל החדר.
״כנסי כבר, כלבה מטומטמת, כנסי לאמבטיה!״ צעק עליי, ״ מהר!״ ציווה.
נכנסתי פנימה אל האמבטיה, ״שכבי על הגב״ אמר.
הוא פתח את רוכסן המכנסיים שלו, הוציא את הזין הגדול שהיה רפוי, הזין היה יפה וגדול גם שאינו עמד.
הוא אחז בזין בידו השמאלית, בידו הימנית תפס את שערות ראשי ומשך את ראשי מעלה.
״את צריכה מקלחת כלבה!״
הוא חייך חיוך זדוני, התרומם ואז החל בלי שום התראה, בלי שאני אבין, הוא החל להשתין עליי! שתן צהוב וחם, הוא השתין לי על הפנים ועל השיער, הוא אחז בזין הכבד שלו וכיוון אותו לכיווני, השתין לי על הפרצוף. אני המומה, הגוף שלי קפוא במקומו, ידיי פרושות לצדי גופי, מפחדת לגונן על עצמי. הוא משתין גם על שדיי הגדולים ושוב מנווט לפנים שלי, רוחץ לי את השיער בשתן הצהוב והחם שלו.
״פתחי את הפה שלך כלבה!״
הוא אומר ואני פותחת מיד את פי, השתן יורד מהמצח שלי אל עיניי ואז אל פי, זרם חם וזהוב ונכנס היישר אל פי, זה חם, הריח חריף והפה שלי מתמלא בשתן הזהוב, בריכה צהובה, נוזלת מהפה שלי אל הסנטר ומטה אל צווארי ושדיי הגדולים. אני לא מסוגלת לאגור את השתן בפי ואני מתחילה לבלוע את הנוזל החם המוזהב, טעם מתוק חריף הצורב את גרוני, הוא ממשיך להשתין מכוון אל פי.
אני עושה טעות ופוקחת מעט את עיניי, אני מרגישה את הצורך להסתכל עליו בזמן שהוא משתין עליי. זו הייתה טעות, טעות ענקית.
עיניי מתחילות לצרוב, השתן צורב ושורף לי בעיניים, הוא שם לב והוא צוחק עליי.
״אחלה של מקלחת, נכון כלבה?!״
אני מהנהנת לחיוב כמו מטומטמת, כמו שפוטה שלו. הוא אוחז בזין שלו ומנופף בו, השתן משתולל על פניי, על שדיי והבטן. אני מרגישה אותו נוזל לכיוון השפתיים התחתונות שלי. הוא מסיים, נגמר לו השתן והוא מלטף את בריכות השתן שבין שדיי ובפופיק.
״זו הייתה מקלחת חשובה כלבה, היית מאוד מסריחה״ הוא אומר ותופס אותי ביד, מרים אותי ומוציא אותי מהאמבטיה.
הוא לא מתכוון לתת לי להתקלח, אני לא מאמינה שככה הוא משאיר אותי, אני כבר לא מסוגלת לדבר הזה, מה הוא חושב לעצמו?
הוא מחזיר אותי לחדר השינה, שוב אני כבולה למיטה, שוב שוכבת על הסדינים המסריחים, מסריחה מריח השתן שלו, עיני צורבות.
טעם החריפות של השתן שלו עוד בגרוני, צרבת איומה, הוא חוזר אל החדר, שוב עם האייפון.
הוא מצלם אותי.
מה הוא מתכנן לעשות עם כל התמונות האלו שהוא מצלם? הוא שלח אותם למישהו? הוא שומר אותם לעצמו בכדי שיוכל לסחוט אותי?
התחלתי להריץ תסריטים בראש. מה עובר על בעלי, אחרי לילה שלא הגעתי הביתה, האם הוא התקשר לחפש אותי? מה אם המשוגע הזה הרחיק לכת ועבר כל גבול אפשרי וגם שלח לו את התמונות האלו? אני מתה, רק המחשבות האלו הורגות אותי!
הוא מצלם ושוב יוצא מהחדר, הוא חוזר ודלי בידו.
״יש גבול כמה את יכולה להיות מסריחה״ הוא אומר לי ושופך עליי את המים הקפואים שבדלי.
״פאק״ אני משחררת זעקה לאוויר וכולי רועדת.
ההתעללות שלו בי חוצה גבולות.
״אל תדאגי כלבה שלי, זה לא תמיד יהיה ככה… אני מבטיח!״

המשך קריאה – חלק ה