הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט.
אילו רק היית כאן הכל היה נראה אחרת…
הלהבה שהייתה מתלקחת בחדר השינה הזה הייתה בוערת לגבהים.
טיפות הלחות היו זולגות על זגוגית החלון, מנורת הלילה הגבוהה הייתה מהבהבת.
אני הייתי בטוח מגיעה לסיפוקי וכך גם אתה.
אילו רק היית כאן לא הייתי יכולה להישאר אדישה למראה גופך החסון.
לא הייתי נשארת אדישה למגע עורך הנעים, ריח הבושם נשאף חזק אל תוך אפי, ממלא את ראותיי.
לכבודך לבשתי את בגדי התחרה המבושמים, פס תחתון החטויני מלטף את החריץ שבין פלחי הישבן העסיסי.
השדיים מתפוצצים החוצה מהחזייה, רוצים להרגיש את מגע נשיקותיך הרכות.
אני יודעת איך אתה נרגש לראות את רגליי הארוכות מכוסות בגרביון שחור בהיר וסקסי. פס של תחרה שמעטר.
אני עונדת לכבודך את העגילים, עגילי הפנינה שקנית לי ליום הולדתי שעבר.
העגילים היקרים שחבויים במגירת השידה שלצד מיטתי.
ה״הוא״ כפי שאתה מכנה אותו לא מודע לקיומם בכלל, גם לחבר הקטן שלי הוא לא מודע.
אותו חבר שקניתי כדי שיעזור לי באותם ימים שאני חושקת בך ואתה לא כאן.
אילו רק היית כאן.
אילו רק היית כאן, לשונך הייתה מרטיטה את כל גופי, מחליפה את ידי הימנית שעל צווארי,
גולשת לכיוון שדיי, הייתה מחליפה את ידי השמאלית שעוברת על הבטן השטוחה לכיוון המשלוש הרטוב.
אותו משולש שאתה כל כך יודע לענג.
מסיטה בשבילך את החוטיני הצידה, חושפת את השפתיים הנוצצות מלחות מיצי אהבתי.
לא יכולה יותר, מרימה את הטלפון ומחייגת, רוצה להשמיע לך מה היה קורה אילו רק היית כאן.
אתה לא עונה, צלצול ועוד צלצול ואתה לא עונה.
אילו רק היית כאן, את החבר הקטן שבפתח נרתיקי היה מחליף איברך האדיר.
האיבר שאני כל כך סוגדת לו, האיבר שאני מכירה ואוהבת, האיבר שפי מכיר, שפי עוטף בהנאה.
אותו איבר שתמיד לפני שחודר לתוכי משגע את כולי ומתחכך בשפתיי נרתיקי, מגרה את הדגדגן שלי.
האיבר שרק לו אני מאשרת להיכנס אל הצד השני, אל הפתח האחורי והצח שבחריץ שבין פלחי הישבן העסיסי.
ה״הוא״ אפילו לא חושד בכך.
אני עולה ויורדת, גופי משתולל מהחבר הקטן שממלא את הנרתיק הרטוב שלי.
אילו רק היית כאן ההרגשה הייתה מתעצמת פי מאות ואלפים.
אתה מכיר אותי ואני חשופה לפניך, כמו ספר פתוח אני כשאני איתך.
אני גונחת, זעקות הנאה לא מאחרות לבוא, אני יודעת שאיתך זה הדבר האמיתי.
מוציאה ומחדירה, שוב ושוב, שדיי מחוץ לחזייה, רוקדים בקצב הגלים של הגוף.
עטרות פטמותיי קשות. אני קרובה.
גונחת, זועקת,מתענגת על החבר הקטן ועל המחשבה..
אותה מחשבה שמשגעת… אילו רק היית כאן!
