הדרכת כלות

הבהרה – סיפור זה מבוסס על סיפור אמיתי לגמרי, אבל כל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט! השמות, האנשים והמקומות הם פרי מוחי הקודח (מאוד). אין בסיפור הנכתב כדי לעודד או לתת לגיטימציה למעשים כאלו בשום צורה שהיא והוא אמור להתקבל בהקשר הנכון שלו – פנטזיה לחדר המיטות בלבד, מין עושים בהסכמה או לא עושים בכלל.

חיה זיסל זיגלמן עמדה להתחתן. היא היתה בת 19 תלמידת שנה א' בסמינר נחשב ולכאורה הייתה מאושרת. היא השתדכה בשידוך מאוד מכובד עם יואל קליין, בנו של המשגיח הראשי בישיבה מצויינת. בחור שקדן – "עילוי" בז'רגון הישיבתי. חיה זיסל עצמה הייתה ביתו של רב הקהילה החסידית במקום והיא היתה "מציאה" – שידוך מצויין ומבוקש.

חיה זיסל או בשם החיבה זיסי, פגשה את יואל חתנה לחצי שעה אחרי שההורים שלה סגרו ביניהם את השידוך – "ענבי הגפן בענבי הגפן", כך היה נהוג בחסידות וכולם צייתו לתקנות. במעט המבטים המבוישים שהצליחה להגניב בחתנה לעתיד הוא היה נראה גמלוני, לבנבן וחמור סבר.

היא לא ציפתה להרבה יותר מזה מחיי הנישואין שלה. גם הוריה – המודל שלה לחיי נישואין לא ממש הפגינו תשוקה או מגע מיותר. למעשה הוריה השתדלו להמעיט ככל האפשר מהצגה של מגע בפומבי וגם בפרטיות ביתם היה לכל אחד את חייו, שחפפו אחד לשניה בנקודות מסויימות. אבל איכפתיות והערכה ניתן היה לראות שיש בין הוריה בדינמיקה, בדברים הקטנים ובכבוד ששידרו אחד לשניה.

ברגע ספציפי זה, הדבר האחרון שרצתה זיסי זה להתחתן. היא בדיוק ישבה קפואה כולה מול מדריכת הכלות שלה ושמעה ממנה לראשונה מה מצופה ממנה לבצע אחרי החתונה עם בעלה. זו הייתה הפעם הראשונה שזיסי שמעה על יחסי מין ובכלל על יחסי קרבה גופנית בין גבר לאשה.

בתרבות החרדית הציבורית – מין הוא טאבו שאין לעשות, אין לדבר עליו ועדיף גם לא לחשוב עליו. הניתוק המוחלט פיזית וערכית בין גברים לנשים היה נטוע עמוק בכל אספקט של החיים. משכך, בעיקר בנות, שאפילו לא נחשפו ליחסי אישות מתוך ההלכה הנלמדת בישיבה או המקורות (בחטף יש לציין) כמו הבנים, פשוט הושארו בבורות ובאפילה לגבי היחסים בינו לבינה.

המצב שנוצר יישמע אבסורדי לחלקכם, אבל רוב הבחורות (וגם חלק מהבחורים) שהגיעו לפרקן ועמדו להתחתן, לא ידעו הרבה אם בכלל על הדרך שבה מגיעים ילדים. אמצעי התקשורת שלהם היו מוגבלים מאוד, הם לא היו חשופים לעיתונות, רדיו וטלוויזיה מערבית. החשיפה שלהם היתה מוגבלת לעיתונות החרדית המקומית שהיתה נקייה וצנועה עד גבול האפשר.

כל זה עד החתונה. לחתונה הבחורה חייבת להגיע מוכנה להתחיל לקיים חיי משפחה, אז אין ברירה וחייבים ללמד אותה. בדיוק בשביל זה נועד מוסד "מדריכי החתנים/כלות" שהוקם כדי לתת מענה לזוגות המבולבלים. ההדרכה הן לבנים והן לבנות, ניתנה קרוב ככל האפשר לחתונה. הסיבה לכך היא, כדי לא לחשוף את הזוגות מוקדם מדי לנושאים העדינים שעל הפרק. ההדרכה היתה לרוב פשוטה, מכנית ומאוד מינימליסטית במילים. חוסכת מבוכה גם למדריכה וגם למודרכת.

התיאורים הקרים של צירל, האשה המבוגרת שמולה, עוררו חלחלה. זיסי נדהמה למשמע הפריצות. להתפשט עירומה מול גבר אחר ואפילו בהאפלה חלקית, זה היה פשוט בלתי נתפס. התיאור הפלסטי של המעשה שצריך להיעשות כשהיא צריכה לשכב עירומה על מיטתה ולהדריך את איברו של חתנה אל תוכה היה פשוט סוריאליסטי – לא אמיתי ולא ייתכן.

היא לא התאפקה והטיחה במדריכה בכעס, "זו פריצות, זה אסור! אסור לעשות דברים כאלה עם גבר. אסור, אסור!" והתחילה להתייפח בתסכול. זה היה נגד כל עיקרון שעליו חינכו אותה כל חייה. היא חונכה לצניעות מקסימלית, שגופה הוא מעין "מקדש". כל חייה השתדלה לא לגרום לאף גבר לגעת בה בטעות, או אפילו להסתכל עליה שלא לצורך כדי לא לגרום לו ל"מחשבות זרות" – זו המנטרה שששיננו לה השכם והערב. והנה עם גושפנקא הלכתית, המקדש הזה – גופה, הולך להיות מחולל על ידי גבר בצורה שהיתה נראית לה משפילה. שמישהו יעיר אותה מהסיוט.

צירל המדריכה הביטה בה ברחמים, מבינה לגמרי את המקום של זיסי. היא היתה רגילה לתגובות כאלה מהכלות אותן הדריכה. כולן גדלו באותו מקום, עם אותו חינוך. אך טבעי שלמשמע הדיסוננס המטורף בין חייהן הצנועים – נזיריים, עליהם חונכו בקפדנות וללא פשרות, לבין חייהן כרעיות הגונות לבעליהן, הן תתקוממנה. למעשה היא ציפתה לזה בכל פגישה עם כלה חדשה, כדי לאשרר את "צניעותה" של הכלה אותה הדריכה.

"הקשיבי חיה זיסל, הקשיבי היטב", פתחה צירל, "כל מה שלמדת, חונכת וידעת עד עכשיו בקשר למה מותר ומה אסור בין גבר לאשה את צריכה להניח בצד, פשוט לשכוח ממנו. התורה מצווה עלינו את מצוות פרו ורבו וזו הדרך שבורא עולם קבע לעשות זאת". חיה זיסל יבבה, "אז הכל שונה? אני חייבת לקבל את זה?!" – "כן, זו המציאות ואת תהיי חייבת להתרגל אליה" ענתה לה צירל בפשטות.

צירל המשיכה והדריכה אותה בדיוק רב איך אמורה אשה צייתנית להתנהג במיטה עם גבר. זה לא היה סקסי במיוחד (חס וחלילה), זה היה שיעור פרקטי למעשה טכני בלבד. זיסי עזבה את הפגישה אבלה ובוכיה כמי שעולמה חרב עליה ובהמון מובנים הוא אכן קרס והתמוטט.

זיסי התהלכה כבערפל עם עיניים נפוחות מבכי, במהלך השבוע שקדם לחתונתה. היא לא יכלה לאכול ולא לשתות כמו שצריך. כל מה שהיא חשבה עליו בפחד אמיתי הוא ה"לילה הראשון", הלילה שלאחרי חתונתה בו תצטרך לעשות את כל הדברים הביזאריים, המשפילים והבלתי מתקבלים על הדעת שהמדריכה שלה מסרה לה. אמא של זיסי צפתה בה בדאגה, מכרכרת סביבה בין כל הסידורים וההתרוצצויות. "זיסל'ה תאכלי משהו. זיסי תתעודדי, הכל יהיה בסדר את תראי". לשתף את אמא שלה היא לא יכלה פסיכולוגית בשום אופן. מן הסתם גם אימא שלה הייתה נכנסת לפאניקה אם הייתה צריכה לדבר עם ביתה על יחסי מין, כך שזה נחסך משתיהן.

הגיע יום החתונה שנקבעה ליום שני בשבוע. זיסי שכחה קצת מחששותיה והתמקדה בהכנות ליום החתונה, לו ציפתה כל חייה. יום זה כלל פינוקים שנערה צעירה לא הורגלה אליהם קודם, מעצבת שיער צמודה, מאפרת מקצועית, פדיקור, מניקור וגם כיבוד טעים וממתקים. חברותיה הרווקות עדיין, גם הן ליוו אותה בצחוקן, הרגיעו והרימו לה את מצב הרוח.

חיה זיסל נראתה מהממת בשמלת הכלה הצנועה מאוד שלקחה מגמ"ח שמלות הכלה שבעירה. השמלה אמנם לא נתפרה למידתה אבל הותאמה היטב על ידי תופרת לגזרתה הדקיקה והתמירה. עיניה הכחולות, השקועות מעט, הודגשו היטב על ידי איפור עדין שגרם לה להיראות יפה, מרוחקת ובתולית.

"איך אני נראית אמא?" קראה חיה זיסל בהנאה, חגה על צירה בחן מול המראה המאורכת שבחדר ההלבשה. משפחת זיגלמן שכרה דירה ליום אחד מול האולם כדי שהכלה והמשפחה כולה, יוכלו להתארגן בנוחות ובזמינות לאולם ללא עיכובים ובעיות. "את נראית מצוין זיסי, יפה יותר מתמיד" ענתה אימה בחשש. היא לא רצתה שבתה תבלוט יתר על המידה ממה שמצופה מביתו של רב, אבל היא בהחלט שמחה שבתה סוף סוף נהנית ומשתחררת ביום חתונתה.

זיסי צעדה לעבר חופתה, לחוצה אבל מרוגשת. היא עמדה מוקפת בבני משפחתה, חברותיה ומכרים וליבה הולם מתחת לחופה. לידה חתנה יואל שהיה לבוש יפה עם חליפה ארוכה עשויה קטיפה, ספודיק (כובע פרווה מסורתי) וגרביים לבנות – כמו שגבר צריך להיראות. הוא קצת השמין מאז שראתה אותו לאחרונה אבל לא נורא, הוא יעשה דיאטה והכל יהיה בסדר הרגיעה את עצמה.

"הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל" שמעה אותו אומר בהתרגשות, פניה מכוסות בהינומה בעודו מחליק את הטבעת הקרה על אצבעה. היא עיכלה סוף סוף שהיא – זיסי, כבר לא חיה זיסל זיגלמן, היא גברת חיה זיסל קליין – אשת איש כבודה. "מאזעל טויב, מאזעל טויב" נשמעו הקריאות המרוגשות מסביבה והמוזיקה התחילה לנגן בקול מתרונן "עוד ישמע בערי יהודה".

החתן והכלה הובלו בשירה ובריקודים אל "חדר הייחוד". הדלת נסגרה ויואל התיישב בחיוך מבויש מול אשתו הטריה. "את רוצה לאכול משהו"? הציע לה מהתקרובת שהאולם דאג לצייד את החדר.

וכך ישבו, משוחחים על דא ועל הא, מעמיקים את ההיכרות בת החצי שעה קודם האירוסין ביניהם.

החתונה עברה בשירה ובריקודים, חתונה שמחה במיוחד. כל הקהילה השתתפה בשמחה ובאה לרקוד ולאחל לרב מזל טוב לרגל חתונת ביתו. זיסי שרקדה ושמחה עם חברותיה במהלך החתונה, הלכה והתקדרה ככל שהחתונה התמשכה והחלה מתקרבת לסופה. זה הולך להגיע ידעה, אני אצטרך לעשות את הדברים המשפילים האלה שצירל המדריכה אמרה. היא ניסתה להתעודד, אבל לא יכלה לשמוח ולרקוד כמו קודם. היא ישבה במקומה ומחאה כף לרוקדות שחוללו מולה בניסיונן לשמח אותה.

החתונה הגיעה לסופה, הגברים בירכו ברכת המזון והמשיכו לטקס "שבע הברכות" המסורתי. זיסי ישבה עם אימה ואחיותיה מול הגברים, בוחנת בעניין את יואל בעלה. היא תהתה איך תוכל להביא את עצמה, לעשות את מה שנדרש ממנה בהמשך הלילה.

לאחרי סדרה קצרה של תמונות משפחה, החתונה הסתיימה רשמית. זיסי נפרדה ממשפחתה ממאנת להיפרד מהחיבוק המנחם שאימה חיבקה אותה וצעדה באיטיות בעקבות יואל לכיוון הרכב. אימא ואבא של החתן הסיעו אותם לדירה לא רחוקה, אותה שכרו ההורים עבורם לשנה הראשונה.

יואל וזיסי נכנסו לדירתם החדשה, זיסי מיהרה לחדר האמבטיה להתרענן ולפשוט את שמלת החתונה המאוד לא נוחה שלה. היא לבשה חלוק פרחוני וחמוד שאימה רכשה עבורה. "ללילה הראשון…", נזכרה באמא שלה לוחשת לה באוזן בחנות, בעודה מסמיקה במבוכה.

זיסי יצאה ונעמדה לפני יואל בעלה, נבוכה ואובדת עצות. יואל, נבוך לא פחות, אך נאמן גם הוא להוראות שקיבל מהמדריך שלו הפטיר לה בעודו מסמיק, "את לא אמורה לחכות לי בחדר שינה? כך המדריך שלי אמר". אוי נכון, חשבה לעצמה. מסמיקה ונבוכה מיהרה לחדר השינה שאימה איבזרה עבורה באהבה.

היא כיבתה את האור ופשטה את החלוק שלא זכה לשימוש משמעותי, חשבה. פשטה את חזייתה הלבנה והפשוטה, הפשילה את תחתוניה ונשכבה במיטתה הנפרדת. עירומה כביום היוולדה, המתינה לו – ליבה הולם בציפייה מהולה בחרדה.

יואל הגיע לפתח החדר וקרא פנימה: "זיסי, את מוכנה? אני יכול להיכנס?" היא ענתה לו בקול צרוד "כן, כן… זה בסדר". יואל נכנס פנימה, חושש, מנסה לגשש את דרכו בחדר המואפל למחצה לעבר מיטתו. יואל התיישב על המיטה, פשט את בגדיו והניחם בצורה מסודרת על הכיסא ליד המיטה. יואל היה בחור מאוד מסודר ושיטתי, ופעולה מכנית זו עזרה לו לסדר את מחשבותיו המבולבלות. גם הוא, כמו זיסי, היה חסר נסיון ולא ידע כיצד לגשת אל אשה.

"אני מגיע, טוב?" מלמל במבוכה. הוא גחן והתיישב על מיטתה קרוב ככל האפשר לאשתו הטריה. זיסי העירומה המכוסה בשמיכה עד הצוואר, התכרבלה עוד קצת וניסתה להגן על עצמה אינסטינקטיבית. היא הרגישה חסרת ישע וחשופה.

יואל שלח את ידו וליטף את לחיה, היא קפצה במקום כשהרגישה את כף ידו הלחה נוגעת בה ומיד התחרטה. יואל נרתע ושאל, "זיסי, הכל בסדר? יש משהו שמפריע לך?" – "לא, תמשיך. סליחה" ענתה זיסי, מרגישה אשמה מעט.

יואל שלח את ידו ולאט הפשיל את שמיכתה מגלה את צלילתה העירומה בחדר המואפל. הוא גחן על ברכיו, התרומם והתמקם מעליה – קצת אבוד. מחכה שזיסי תעשה את השאר כמו שאמר לו המדריך שלו. כששום דבר לא קרה הוא לחש לה "זיסי, את יודעת מה לעשות, נכון?!" זיסי כמתוך טראנס התעוררה, שלחה את ידה לכיוון חלציו ונתקלה באיברו שכבר התחיל להזדקף בתשוקה. היא נרתעה לרגע ולאחרי כמה שניות גיששה שוב ואחזה בבסיס זיקפתו. היא מיששה את האיבר הקשוי למחצה, מרגישה לראשונה את האנטומיה הגברית ואת התאווה שהתגלמה בהזדקפות הפלאית הזאת. היא התחילה ללטף, כמו שהורתה לה צירל המדריכה. "תעזרי לו" נזכרה במילים המדוייקות. היא עזרה, מניעה את ידה אינסטינקטיבית בתנועות מלאות סביב האיבר הפועם. מרגישה את הפין של בעלה מזדקף למלוא גודלו בעודו נאנח בהנאה, מתמכר לתחושה החדשה של יד אשה על איברו.

"זיסל, די, זה יצא לבטלה, בואי נתקדם…" מילמל בעודו נושם נשימות קצרות ושטחיות. הוא היה מרוגש מאוד ועמד על סף התפרקות, הוא חשש שלא יחזיק מעמד.

יואל התמקם בין רגליה, בעודה מפשקת את רגליה רחב כפי שהורו לה היא החזיקה באיברו וקירבה את ראש האיבר הזקוף אל בין רגליה, למקור נשיותה. זיסי הייתה קפואה ומבועתת וקיוותה שזה לא יכאב. יואל התחיל לדחוף. זה כאב, זה כאב נורא! היא התחילה לילל מכאב והוא אפילו לא התקדם יותר משני סנטימטר בתוכה.

"יואל !", היא יבבה. "זה ממש כואב לי, תפסיק בבקשה!" התחננה זיסי "מה קורה לך זיסי, את לא רוצה לקיים את המצווה?" זה השתיק אותה, בעודו מנסה לדחוף עוד קצת כנגד הקרום העיקש שלה.

"בוא נשים קצת חומר סיכה, בבקשה יואל. הנה המדריכה ציידה אותי למקרה שאני אהיה יבשה מדי" נזכרה זיסי. חסר סבלנות במקצת נסוג יואל ממנה, ממתין שהיא תסוך את עצמה. כשסיימה מיקם את עצמו בחוסר סבלנות ולחש לה, "תובילי אותי בחזרה למקום", משתוקק שוב להרגיש את איברה הצר. היא צייתה בחשש, מחזיקה את איברו החם בידה, מקרבת אותו לפתח הלח והמסוכך שלה.

יואל התחיל לדחוף שוב ביתר הצלחה בגלל הסיכוך. אבל בגלל שהיה מרוגש כולו וחסר ניסיון, הרגיש את השיא שלו פתאום מתקרב, בעוד שהוא עדיין לא הצליח לבעול את אשתו כמו שצריך. וכך בעודו מתוסכל, איברו לחוץ אל קרום הבתולין המתוח שלה, הוא התפרק כשראש האיבר שלו נעוץ בתוכה. זרעו נורה במטחים מהירים אל תוך נרתיקה, מוטח בעוצמה על קרום הבתולין שלה ונשפך החוצה על הסדינים הלבנים.

זיסי הרגישה אותו מתכווץ, ואת הנוזל החם שנוזל על פנים ירכיה. "הכל בסדר? מה קרה?", שאלה זיסי. מרגישה אותו נסוג מתוכה, נאנחת בהקלה, זה נגמר?!  "לא, הכל לא בסדר", ענה בתסכול, "לא הצלחנו לקיים את המצווה זיסי, צריך להתייעץ, אנחנו בבעיה".

זיסי נחרדה, להתייעץ?! עם מי, על מה? יואל קם ללא אומר וחזר למיטתו ממלמל לה ברכת ליל מנוחה. שניהם שהיו עייפים וקצת מתוסכלים ממאורעות היום נרדמו וישנו שנת ישרים.

למחרת היא קמה מוקדם לפני יואל. כדי להפיס אותו ולעשות רושם של "בלבוסטע" (עקרת בית למופת). היא הכינה לו ארוחת בוקר עשירה, מכל המצרכים שאימה הצדיקה מילאה את המקרר העמוס לעייפה. בעודה חותכת סלט קצוץ דק דק, בירכה זיסי בליבה את אימה המעשית.

יואל בינתיים התעורר ונכנס למטבח, כשהוא ראה את אשתו טורחת עבורו ומכינה לו ארוחת בוקר, חייך לעברה חיוך מאיר פנים שחימם את ליבה ובירך אותה בברכת בוקר טוב.

בעודם סועדים את ליבם, יואל אמר לה שהוא הולך ל"כוילל" לתפילת שחרית ולאחרי כן הוא ישאר ללמוד למשך היום. בסוף היום אמר שייגש למדריך החתנים שלו לבקש עזרה מה לעשות עם ה"בעיה" שלהם. זיסי החליטה לנצל את הזמן, לארגן ולהכיר את הבית החדש שלה. וכך לאחרי ברכת המזון, נטל יואל את הטלית והתפילין שלו, הודה לה ויצא לדרכו לא לפני שבירך אותה בחמימות בברכת יום נעים.

לא עברה חצי שעה ובעוד זיסי הייתה עסוקה בלשטוף כלים, פתאום צלצל פעמון הדלת. זיסי תמהה מי זה יכול להיות, הלא הם נכנסו לבית רק אתמול ומי יודע שהם גרים כאן כבר. אולי זו השכנה מלמעלה שרוצה לחקור ולרכל מי הם החתן והכלה הטריים שבאו לגור לידה, חשבה לעצמה. "איזו רכלנית טורדנית, שתתן לחיות" חשבה.

זיסי ניגשה לדלת ופתחה אותה בעודה מנגבת את הידיים. לתימהונה ראתה גבר חרדי מזוקן בשנות הארבעים שלו עומד בפתח, בוהה בה ומחייך אליה בהנאה.

"כן, אפשר לעזור?" שאלה זיסי. "אמממ, האמת שבאתי לעזור לכם", ענה הגבר, "אשמח אם תתני לי להיכנס" זיסי המבולבלת חשבת לעצמה "לעזור לנו, במה הוא יכול לעזור ה"משולח" הזה? אולי הוא סוכן שמוכר ספרי קודש, או איזה גבאי צדקה שמשכנע אותנו שהוא עוזר לנו בזה", מוחה התרוצץ במחשבות. מנומסת ומכניסת אורחים כפי שחינכוה, היא נעמדה והחוותה לזר שיכנס סוגרת אחריה את הדלת.

בעוד הגבר הזר נכנס ומתיישב בסלון, הציעה לו כוס מים אותה הוא קיבל בברכה. זיסי לקחה לעצמה כוס מים וישבה מולו.
"כן, איך אוכל לעזור לך, זאת אומרת…" המשיכה ותיקנה "לעזור לך לעזור לנו".

"ובכן, שמי יצחק ואני מדריך חתנים מטעם ה"אגודה לטהרת המשפחה, הבנתי שיש לכם בעיה" אמר והסתכל בפניה של זיסי שהסמיקה עד שורשי שערה. יצחק הבין שהוא קלע בדיוק למטרה.

יצחק "גיבורנו" זה, היה לו דפוס פעולה קבוע. הוא היה מאתר באמצעות העיתונות החרדית מודעות מזל טוב של זוגות שבאים "בקשרי השידוכים", היה רושם לפניו את התאריך ביומן וממתין. בהכירו את החינוך הנוקשה ואת החסך העצום בחינוך מיני, היה עוקב אחרי הזוגות כשהם עזבו את האולם ומגיע למחרת היום כביכול בתור "מדריך חתנים", כדי לפתור "בעיות" שלרוב אכן צצו אצל זוגות ממגזר סגור זה.

במקרה שהאישה טענה שאין שום בעיות היה בוחן את האישה ומעריך את יכולתו לתמרן אותה. במקרה הגרוע היה עוזב תוך מלמולי סליחה שזו "טעות". במקרה שהוא ניחש נכונה, הוא היה מתמרן את הכלה האומללה, לרוב בהצלחה, לקיים איתו יחסי מין. לפעמים שוב ושוב במסווה של "הדרכה מינית".

הפעם הוא ידע שהוא זכה בכל הקופה, זיסי המסמיקה והמתביישת כבר הסגירה את הסיפור כולו. או שבעלה לא הצליח להעמיד אותו, או שהוא לא הצליח להיכנס. משהו קרה והוא התכונן לנצל את המצב עד תום.

"יואל אמר שהוא יבוא אליך בסוף היום, אחרי ה"כוילל", איך הוא הספיק לפגוש אותך כל כך מהר?" תמהה זיסי בקול. "אז קוראים לו יואל", נזכר יצחק בעודו כובש חיוך ממזרי.  "ובכן, בעלך היה מאוד מוטרד. זה שלא הצלחתם "לקיים את המצווה" אתמול בלילה זה מאוד חמור. יואל מרגיש שזו אשמתך משום מה והיה לי חשוב להתחיל בטיפול כמה שיותר מהר כדי למנוע בעיות בשלום בית", אמר יצחק בערמומיות. "זה תמיד עובד", חשב לעצמו בחיוך ערמומי.

"אשמתי? למה אשמתי? אני עשיתי כל מה שצירל המדריכה הנחתה אותי לעשות, שמתי חומר סיכה הנחיתי אותו פנימה, למה הוא חושב שאני לא בסדר?" יבבה זיסי בחרדה.

"ובכן, משהו לא עשית כמו שצריך ואנחנו נברר את זה ונתקן את זה. אל תדאגי זיסי הבעיה לא תחזור על עצמה, אחרי שנסיים את הטיפול שלנו" הרגיע את זיסי הדומעת.

"מה אני צריכה לעשות?" שאלה זיסי, מעודדת מעט אך עדיין מתייפחת. יצחק לא האמין כמה זה קל אבל הזכיר לעצמו להיות זהיר ולא לפוצץ את זה על טעויות של מתחילים. "ובכן, נתחיל ונשחזר בדיוק מה שהיה אתמול בלילה בתקווה לעלות על הבעיה. כהתחלה תלכי לחדר, תתפשטי ותמתיני לי על המיטה עירומה ונראה מה עושים. אה, ואל תכבי את האור אני צריך לבדוק ולבחון את הבעיה היטב ולא בחושך".

זיסי התבלבלה "עירומה? להמתין לך? זה מותר?" שאלה בתום, כבר לא יודעת מה לחשוב אחרי שכל מה שחונכה עליו כל ילדותה קרס אתמול בלילה כמגדל קלפים.

"וודאי, אל תחששי, אנחנו עובדים לפי הוראות של רבנים. בעלך בעצמו פנה אלי לעזרה וזו לא פעם ראשונה שאני עושה את זה, (מה שנכון). לרופא נשים את הולכת? אני כמו רופא, רק ליחסי אישות" אמר יצחק והוסיף את המסמר האחרון "את לא רוצה שבעלך יצטרך להתגרש ממך, נכון?!"

זיסי, חוששת ולא בטוחה עדיין קמה ופנתה לחדר השינה. היא שכנעה את עצמה שאם היא חייבת לעשות מעשים שנראים לא פחות מפריצות עם גבר אחד – בעלה, מותר כנראה לעשות מעשים כאלו בכלל, גם עם גברים אחרים. איך צירל אמרה לה בשיעור האחרון את המשפט שעדיין הידהד בראשה "כל מה שלמדת, חונכת וידעת עד עכשיו בקשר למה מותר ומה אסור בין גבר לאשה את צריכה להניח בצד, פשוט לשכוח ממנו"

זיסי, משוכנעת חלקית, התפשטה בחדר השינה, מקפלת את בגדיה ומניחה אותם על הכסא שליד המיטה. זיסי, שהיתה עירומה לגמרי, לא הספיקה אפילו להתיישב על המיטה ויצחק ה"מדריך" נכנס בזריזות ובלי הודעה מוקדמת לחדרה. זיסי העירומה לא ידעה מה לעשות עם גופה החשוף לפניו במלואו. היא ניסתה לכסות את עצמה בידיה, יד אחת על שדיה וידה השניה מכסה את ערוותה. יצחק פתח ואמר, "נו, את לא מצפה ממני לזהות את הבעיה כשאת מכסה את עצמך ככה, תורידי את הידיים״.

זיסי צייתה בהכנעה, מסמיקה כולה שמטה את ידיה, חושפת את גופה הבתולי במלוא הדרו לעיני המדריך. יצחק עמד, משתאה למול היצור העדין והיפה הזה שעמד מולו. הוא העביר את מבטו על צוואר האיילה הארוך שלה, על כתפיה המעוגלות שיצרו תבנית אומן עם עצמות הבריח שלה. את חזה הלבן רישתו ורידונים בהירים, קטנים וחמודים. מבטו חלף וירד לשדיה הצעירים והמלאים של זיסי שהיו זקופים וגדולים מאוד ובייחוד לגזרתה הדקה. את שדיה עיטרו פיטמות "כפתור" ורודות ובולטות מעט. מותניה הצרים שכנו ליד בטנה השטוחה שבמרכזה שכן טבורה הקטן והיפהפה כמו אבן חן. ירכיה היו רחבות מעט וחושניות, ירכיים של אשה!

שיער ערוותה היה בהיר וסימן שהיא בלונדינית אמיתית מתחת לכיסוי הראש הביתי שעדיין חבשה לראשה באדיקות, למרות היותה עירומה לגמרי מול גבר אחר.

זיקפתו של יצחק לחצה ועמדה להתפרץ מבעד למכנסיו למראה האישה היפהפיה שעמדה עירומה מולו. זיסי היתה הכלה הכי יפה שהוא ראה מעודו – ללא תחרות, והוא ראה לא מעט.

זיסי שראתה אותו בוחן את גופה החשוף לגמרי למולו בענין רב, רצתה למות מבושה. אפילו אתמול בלילה היא לא חשפה את עצמה ככה לעיני בעלה, היא קיוותה שכל העניין הזה אכן בסדר ושהיא לא עושה טעות איומה.

יצחק פתח ואמר בנימה הכי עניינית שיכול היה לגייס, בולע את רוקו. "טוב, זיסי, לכאורה אני לא רואה שום בעיה" גורם לכלה המתוחה והלחוצה להשתחרר מעט. "אני אצטרך לעשות בדיקה פיזית קטנה, זה טכני לגמרי אל תחששי" בעודו ניגש במבט חוקר לעברה. הוא שלח את ידיו ואחז בשדיה, גורם לה להתכווץ מעט למגעו. יצחק התחיל לחפון וללטף בהנאה רבה את שדיה הגדולים, מרגיש את מרקמם המוצק של שדיה הצעירים תחת ידיו החוקרות.

זיסי לא הבינה מה הוא עושה, זה לא היה חלק מההדרכה שהיא קיבלה. מה הקשר לחזה שלה? איזו בעיה שלה ושל בעלה יכולה להיות קשורה לחזה שלה? אבל היא החליטה לשתוק ולתת לו לעשות את העבודה שלו.

יצחק התחיל לחפון ולמעוך חזק יותר את שדיה, מסיים מדי פעם בצביטה קטנה לפטמותיה שהתחילו להזדקר עוד יותר כשזרמים חשמלים עברו בה עם כל משיכה שלו בפטמותיה. "מה הוא עושה לי?" חשבה לעצמה, מתחילה להתנשם בכבדות עם כל צביטה ומשיכה.

בעודו לופת וממולל את שדיה הגדולים בחוזקה, מלמל יצחק בדאגה מעושה "אני אצטרך לבדוק עם הפה אם זה בסדר, קשה לדעת". זיסי נבהלה, "משהו לא בסדר עם החזה שלי? אמאלה" יצחק קירב את פיו נוטף הריר מרוב תשוקה, אל שדיה המגרים האחוזים בידיו והתחיל ללקק את פטמותיה. קודם ליקק פטמה אחת ואחריה את השניה, מלקק טוב סביב העטרה, מרפרף בלשונו לסירוגין על פטמותיה המגורות. ואז ללא התראה, הוא הכניס את הפטמה הימנית לפיו ומצץ אותה ארוכות ביניקה קולנית. הוא חזר על המעשה בפטמתה השמאלית עובר שוב ושוב מפטמה זקורה לחברתה, בעודו לש ומעסה את שדיה הגדולים בידיו במשך דקות ארוכות.

"טוב, אני חושב שהכל בסדר עם החזה, נראה שאין כאן בעיה" קבע יצחק בהחלטיות, בעודו משחרר את אחיזתו בציצים הענקיים שלה בצער מסוים. זיסי נרגעה מעט, "הכל יהיה בסדר" חשבה לעצמה.

"טוב זיסי, תשכבי על המיטה ותפשקי רגליים, אנחנו נמשיך בבדיקה הפיזית. זה אולי יראה לך אינטימי ופולשני אבל זה נחוץ מאוד לקבוע את היכולת שלך לקיים מגע מיני עם בעלך"

זיסי צייתה מיד, נשכבה על מיטתה ופרשה את ירכיה לצדדים, חושפת את ערוותה אל מול הגבר הזר. "עוד, תפשקי עוד" ציווה יצחק, בעודו בולע את רוקו בהשתאות ובתאווה למראה החור הקטן, הוורוד והבתולי. זיסי פישקה ככל יכולתה והרימה את אגנה למולו, נותנת לו זווית צפיה ישירה לחור הכוס שלה. זה היה מחזה מרהיב, שפתי הפות של זיסי היו קטנות ועדינות והתרחבו מעט לקראת החלק העליון המוביל לדגדגן שלה שהיה נוקשה, תפוח ובולט.

יצחק ניגש למיטה של בעלה והתחיל להתפשט. במרץ משתוקק הוריד את כל בגדיו במהירות ועמד עירום למולה. זיסי צפתה בו מתפשט כשבהלה פושטת בה, גופו השעיר והגדול שונה לגמרי מגופו הכמעט חלק של יואל בעלה, מהמעט שהיא הצליחה לראות בחושך אתמול בלילה. היא הסתכלה באימה לכיוון הזין שלו שעמד נוקשה, גדול וסגול מרוב כלי הדם הנפוחים שמילאו אותו.

"למה אתה מתפשט, מה אתה מתכונן לעשות?" פלטה זיסי בחשש. "אל תדאגי זיסי, זה חלק מאוד חשוב בפרוצדורה הזו. חשוב לי לבדוק לעומק מה הסיבה לכישלון שלכם אתמול בלילה, כישלון שאסור שיחזור על עצמו, לצורך זה אני צריך לחוות את התהליכים והסיבות שגרמו לזה ממקור ראשון ואז לנסות ולתקן אותם". היא לא ממש הבינה למה הוא התכוון "לחוות ממקור ראשון" אבל זה היה נשמע הסבר רהוט וקוהרנטי ואיך שהוא גם הגיוני למוחה המבולבל. הוא ראה אותה נרגעת ונשם לרווחה, זה היה קרוב.

יצחק התקרב למיטתה ורכן על ברכיו, מתכופף וזוחל על מיטתה לעבר גופה שהיה מוטל פתוח לרווחה בהצעה מינית שלא היתה מודעת אליה.

"אני הולך לבדוק את יכולת הסיכה הטבעית שלך, זיסי, זה מאוד מאוד חשוב למגע מיני בריא בין גבר לאישה. את היית רטובה אתמול בלילה, או שהשתמשתם בחומר סיכה?" שאל יצחק בערמומיות, יודע היטב שאין סיכוי שלא השתמשו.

"לא, היינו צריכים להשתמש בחומר סיכה", ענתה זיסי בעצבנות למראה נוכחותו האינטימית הכל כך קרובה לגופה הפגיע. "טוב, זו בעיה" ענה יצחק לזיסי המבולבלת והמוטרדת. "אז מה עושים?" שאלה, "ננסה לפתור את זה בצורה טבעית, זה תמיד הפיתרון הכי טוב" . "פיתרון טבעי? אני מניחה שזה נשמע טוב", חשבה.

יצחק הרכין את ראשו בין רגליה הפתוחות והביט מקרוב בחור הכוס שלה, בוחן בקפדנות את כל קפלי ערוותה הפתוחים לרווחה. מתחת לפות שלה, כמו כפתור עדין, שכן לו פי הטבעת הענוג של הכלה הצעירה. "טוב, זה בטוח לא להיום" חשב לעצמו בצער.

הוא אחז בשתי ידיו בירכיה הלבנות והפשוקות לכל עבר וקירב את פיו לשפתי הנרתיק החיצוניות שנפערו למולו. הוא התחיל ללקק בקצה לשונו את המרקם הפנימי של איברה הפרטי, זיסי קפצה בהפתעה לתחושת לשונו באיבר מינה, ללקק את הנרתיק שלה היה נראה לה מעשה לא צנוע ושפל. הוא אחז בה בנחישות וברוגע, מונע ממנה לזוז והמשיך ללקק ולמצוץ את השפתיים של איברה המוצנע. עולה בלשונו לכיוון הדגדגן הנפוח שהזדקף ופרץ מתוך הקפלים של הפות שלה. זיסי היתה מגורה מאוד ולא ידעה מה קורה לה, התחושות האלה היו תחושות ראשונות בשבילה, אף אחד לא הכין אותה לזה.

היא התחילה להרטיב את עצמה, פולטת חומרי סיכה טבעיים מתוך נרתיקה אותם הוא לגם בהנאה בעודו מלקק ומוצץ את הדגדגן שלה. היה לה טעם מיוחד לאשה הצעירה והוא התענג עליו.

זיסי הרגישה משהו מתפרץ מתוכה, זרמים מטורפים של חשמל מעקצץ שטפו את גופה והיא הרגישה מועקה מצטברת באגנה. היא הרגישה שמשהו בתוכה הולך להתפוצץ ואין לה שליטה עליו. היא התחילה לגנוח בהנאה "אהההה, אהההה". בעוד יצחק המיומן ממשיך בתנועות לשונו המצליפות על הכפתור הנפוח והקשיח, שהזדקף כדי סנטימטר ממנה. באצבעות ידו האחת היכה בו מדי פעם מכות קטנות לוחץ ומשחרר בעודו ממשיך ללקק אותו עם הלשון בנחישות.

זיסי התפרקה והתחילה לצעוק במר אביונה, "אהההה, מה אתה עושה לי, אההההההה" ווגמרה בגניחות קולניות, ממלמלת ודומעת מתוך חוסר אונים ובו זמנית בהנאה כשהגיעה לשיאה המתפרץ.

הוא התרומם וגהר מעליה, ממקם את גופו השעיר מעל גופה היפה של הכלה הצעירה והמתנשפת. זיסי ראתה אותו מתקרב עם פניו לפניה ואומר לה, "עכשיו שאת רטובה, למזלנו באופן טבעי, נבדוק את ענין החדירה מה השתבש בו".

זיסי נבהלה ושאלה, "אתה הולך לחדור אלי? כמו בעלי? זה מותר?" הוא ענה מיד ובפסקנות "וודאי שזה מותר, זה אימון כדי להכין אותך ליחסים תקינים עם בעלך, אחרת איך נפתור אתה הבעיה שלכם?" מסתכל בנחישות אל תוך עיניה הכחולות והיפות.

היא הרכינה את ראשה בהכנעה, מקבלת את דבריו בהשלמה.

"עכשיו תכווני אותי אל תוכך" הורה. היא הושיטה את ידה, מגששת אחר איברו ומצאה ברתיעת מה את הזין החם שלו קשוי וזקוף. זו לא היתה התחושה אתמול בלילה, חשבה. יואל היה נדמה לה קצת יותר קטן ממנו.

היא הניחה את ראש איברו הזקוף והאדום מרוב גרוי בפתח הנרתיק הרטוב מרוב המיצים שהרטיבו את פנים ירכיה. יצחק חש בחום איברה על ראש הזין שלו והתחיל לדחוף את איברו הקשה והפועם לתוך הכלה הנאנקת.

הוא דחף ולחץ את איברו אל תוכה, מתענג על ההיקף הצר של בתולה זו על ראש איברו ואז הוא נתקל במחסום – קרום הבתולין שלה. "איזה חדל אישים בעלה, חשב… בסוף גבר אחר פותח אותה"

זיסי הרגישה את איברו הגדול חודר לתוכה ונעצר, הוא הסתכל לתוך עיניה המבועתות ואמר בלקוניות מכוונת. "זה קצת יכאב עכשיו, אבל אין ברירה, זו הדרך היחידה לפתור את הבעיה הזו. את מוכנה?" היא הנהנה בחשש. ואז באבחה אחת נעץ את איברו בתוכה פורץ בתנועה אחת את קרום הבתולין שלה. היא צרחה מכאב חד, מתכווצת ודומעת. הוא נעצר מעבר למחסום הפרוץ לרווחה, כאשר הוא נעוץ חציו בתוך איבר מינה המדמם. הכוס הצר שלה חבק בחום את גבריותו.

הוא התענג על תחושת הראשוניות שבלפתוח כלה צעירה כל פעם מחדש. הוא נתן לה להסתגל לתחושה ואז לאט לאט בדחיפות קטנות ונחושות הוא שקע כל כולו בתוך הכוס ההדוק שלה, מניח את הביצים שלו לחוצות על פי הטבעת שלה.

למרות החששות והמחאות שלה לגבי חוסר הטבעיות והפריצות של אקט זה, זיסי הרגישה פתאום שלמה. היא הרגישה כמו אישה, כאשר לראשונה בחייה היא הכילה בתוכה את כל איברו העבה והנוקשה של גבר.

ואז, כשראה שהיא אט אט מסתגלת לנפח שלו, הוא החל לזיין אותה. הוא הרים את גופו מעליה בעודו נשען על ידיו, שלף את כל איברו עד שרק הקצה שלו היה בתוכה ואז, בטפיחה אחת ארוכה, חדר אליה עד עצם האגן שלו, חוזר על התנועה שוב ושוב. הביצים שלו מכות בכל טפיחה על פי הטבעת שלה, ברעש של נוזלי הגוף ודם הבתולין שלה שנזלו ממנה.

הוא זיין אותה מהר יותר ויותר, הולם בה בקצב הולך וגובר. היא הרגישה מתוחה ומלאה והחיכוך של איבר מינו בתוכה גרם לה לתחושות לא מוכרות של עונג. הוא שלח את ידיו מתחת לבשר העדין של ירכיה והרים אותה לתנוחה טובה יותר כדי להעמיק את החדירה שלו אל תוך הכלה הצעירה. זיסי נאנקה בהנאה, "אז ככה יחסי מין צריכים להרגיש? זה לא נורא, זה אפילו קצת נחמד", חשבה לעצמה.

הוא נהנה לצפות בגופה היפה נע תחתיו לקצב תנועות האגן שלו, שדיה הגדולים נעו ורקדו במקצב חינני. יצחק גחן ובעודו בועל את הכלה הכנועה, אחז בשני דדיה הגדולים כמו שתי ידיות מלטף ומחכך באגודליו את פיטמותיה. מדי כמה דקות הוא התכופף ומצץ את פטמותיה המגרות בזה אחר זה.

הוא נהנה לדפוק ולזיין נשים נשואות, להכניע אותן ולכבוש אותן כרצונו. יש משהו בטאבו הזה של לקחת אישה ששייכת למישהו אחר ולהשתמש בה כפי שרק בעלה רשאי לעשות. הוא נדלק מזה כל פעם מחדש, הוא היה מכור לזה כמו סם. זה שזיסי ובעלה היו חרדים אדוקים ושהיא כלה טריה רק העצים את הטאבו וממילא את תשוקתו לכבוש ולבעול אותה.

יצחק התחיל להתנשף ולהיאנח, השיחרור שלו היה בלתי נמנע. הוא דפק באגרסיביות את הכלה הנאיבית הזאת וגנח עם כל דחיפה ודחיפה של איבר מינו עמוק לתוכה. הוא הרים את מבטו והסתכל לתוך עיניה המצועפות ולחש לה, "זיסי, אני צריך להתרוקן. אני רוצה לרוקן את הזרע שלי בתוכך כדי שלא תהיה הוצאת זרע לבטלה חס וחלילה". זיסי המבולבלת לא הצליחה לחשוב על תשובה טובה יותר מלבד "בסדר" כנוע. היא הרי לא רוצה לגרום לו לחטוא בהוצאת זרע לבטלה, צירל הזהירה אותה מזה כמה וכמה פעמים.

הוא המשיך לזיין ולדפוק אותה בטפיחה אלימה של אגנו, דוחף את גופה אל המזרון עם כל מכה. הוא הרגיש את הזרע מטפס מהביצים המלאות שלו במעלה הזין, ואז כשלא היה יכול להחזיק יותר מעמד, נעץ את עצמו במכה אדירה אל תוך הכוס של הרעיה הצעירה הזו והתחיל לנהום כשהוא יורה את זרעו עמוק בתוך רחמה.

זיסי הרגישה לראשונה בחייה את הכוס שלה מתמלא במטחים עזים של זרע, שנורה לתוכה שוב ושוב. היא חשה את ההתכווצויות האדירות של הזין של יצחק בתוכה, מרוקן את הביצים שלו ללא הפסקה אל תוך אשתו הטריה של גבר אחר – מחלל ומטנף אותה בזרעו.

יצחק התרומם מעל גופה המיוזע והעייף של זיסי ושלף את עצמו מתוכה, מחליק ממנה ונעמד לצד המיטה. הוא צפה בהנאה בזרעו שהתחיל לזלוג בגלים מאיבר מינה הפעור והמשומש, לעבר פנים ירכיה המצופות בשאריות דם בתולין קרוש.

"זה היה מצוין, זיסי. אני חושב שפתרנו את הבעיה" אמר יצחק בחשש, מנסה לאמוד איפה הוא עומד מבחינת התודעה שלה, לגבי מה שנעשה בה בזה הרגע.

זיסי היתה מבולבלת. מצד אחד היא שמחה שהבעיה שלה ושל בעלה נפתרה וששלום הבית שלהם יחזור לקדמותו. מצד שני, היא הרגישה בתנועות האלימות שלו אל תוכה ובגניחות התאווה שלו, את העונג שהוא שואב ממנה וחששה שהיא עשתה משהו זוועתי ושאולי הוא חס וחלילה ניצל אותה.

"אתה בטוח שזה בסדר מה שעשינו, זה מותר לפי ההלכה?" גיששה, מנסה לאשרר שהיא לא עשתה משהו חמור כמו שאולי אמר לה ליבה. "הסירי דאגה מליבך, זיסי. זה הליך פרוצדורלי שגרתי. כל זוג שנתקל בבעיות ביחסים שבינו לבינה וצריך עזרה פונה למדריך מיני כמוני, אחרת היו הרבה מקרי גירושים לא עלינו" זיסי הנהנה בהסכמה, הלוגיקה נשמעה לה פשוטה וסבירה. שום דבר כבר לא היה נשמע לה מוזר מדי אחרי ההדרכה שקיבלה לפני החתונה שהפכה את עולמה כפי שהכירה אותו.

"אז תקשיבי להוראות שלך לגבי מה לעשות ותשנני אותן טוב" אמר יצחק בעודו מתלבש. "קודם כל תתרחצי טוב ותשטפי את עצמך שם למטה. תתרענני לקראת בעלך כדי שתקבלי אותו רגועה ונקיה. דבר שני, למרות שאולי למדת שאת טמאה בגלל "דם בתולין" שיצא, אז זה רק בבעילת בעל ולכן את עדיין טהורה. תעשו את המצווה היום בערב ובעזרת השם, אני בטוח, הכל יבוא על מקומו בשלום".

"כמו כן, חשוב מאוד לא לדבר על הביקור הזה עם בעלך כדי לא לגרום לו למחשבות זרות. בכלל, עדיף להפתיע אותו שהכל הסתדר מאליו".

"אה, עוד דבר", הוסיף יצחק, לובש את מעילו העליון. "את צריכה לקבל עוד כמה שיעורים באיך לגרום נחת במיטה לבעלך, את עדיין לא שם. זה בינוני מאוד ואני חושש שהוא לא יהיה מסופק ח"ו, מה שיכול לגרום לבעיות עתידיות בשלום בית. אני אשתדל למצוא זמן ולעזור לך בזה" הוסיף ברשעות.

זיסי, שוכבת עדיין עירומה על המיטה עייפה ומותשת, הייתה אסירת תודה על תשומת הלב והאיכפתיות. בייחוד על ה"התחשבות" שלו בשלום הבית שלה ושל בעלה, היא הודתה לו מכל ליבה.

"אין על מה" ענה יצחק, מגחך לעצמו. נפרד ממנה לשלום ויצא מהבית של הזוג הטרי קליין. בחדר המדריגות הוא שיחרר צחוק מטורף, זה פשוט עובד פעם אחרי פעם. הוא החליט שהוא יקפוץ לבקר את גברת זיסי קליין השווה עוד שבועיים שלושה. הוא ילמד אותה למצוץ זין כמו שצריך ולבלוע זרע, גם ילמד אותה להזדיין ב"דוגי" על ארבע כמו שהוא אהב לזיין את הכלות החרדיות התמימות ואם יהיה זמן הוא גם ידפוק אותה בטוסיק. הרבה הספק לפעם אחת, הוא חשב. בכל אופן הוא ינסה כמיטב יכולתו להזריע ולהכניס אותה להריון בפעם הבאה, כמו שהוא הצליח לא מעט עם כלות אחרות. אין כיבוש מושלם מזה, חשב לעצמו בהנאה.

יואל חזר מיומו הארוך ב"כוילל", זיסי הכינה לו ארוחת ערב מזינה וטובה. אסיר תודה הוא ישב לאכול, מסתכל בהנאה באשתו הטובה והיפה והודה לאלוקים על מזלו הטוב. בקול מעודד הוא אמר לה בעודם סועדים שהוא דיבר עם המדריך שלו רפאל. הוא אמר לו שזה בסדר, שהכל בסדר, זה נורמלי לגמרי ושינסו לעשות את המצווה שוב באותו יום. אין שום מניעה, כל עוד הוא לא הצליח להיכנס אליה בערב קודם זיסי עדיין טהורה ו"מותרת" לו.

"רפאל? חשבה לעצמה, זה לא היה יצחק?! כנראה יש לו שם נוסף" בכל אופן היא שמחה מאוד שהבעיה נפתרה.

מאוחר יותר בלילה על מיטתה בחדר השינה, אחרי שימוש בהמון חומר סיכה, חדר סוף סוף יואל אל זיסי אשתו שהמתינה בצייתנות עם רגליה מפושקות כמו שהיא הודרכה. יואל דחף את איברו הקשה מרוב ציפיה אל תוך החריץ שבין רגליה. הוא הופתע לקלות היחסית שבה החליק אל תוך החור הצר של אשתו, הוא לא הרגיש כל כך את המחסום שעצר אותו אתמול בלילה. הוא הניח שכנראה זה בגלל חומר הסיכה הרב שבו השתמשו. הוא היה נרגש שהצליח בקלות יחסית ופימפם את כל איברו בהנאה בפעם הראשונה בחייו, בתוך הכוס המשומן היטב של אשתו.

גם זיסי היתה מרוגשת שזה מצליח להם סוף סוף, כנראה שהאימון עשה את שלו – חשבה. יואל לא החזיק הרבה זמן מעמד ושפך לראשונה ובהנאה רבה את זרעו בתוך הכוס של אשתו, עושה בה מעשה בעל באשתו – מזריע אותה בזרעו.

למזלו הוא לא ידע שבאותו בוקר ממש, זיסי – כלתו הצנועה, כבר נבעלה והוזרעה על ידי גבר אחר במיטה זו ממש.

זיסי היתה קצת מאוכזבת, היא זכרה בערגה את האורגזמה שלה בבוקר עם יצחק "מדריך החתנים", אבל התעודדה שזו רק ההתחלה ואם ירצה השם שניהם ישתפרו.

מקסימום הם יבקשו ייעוץ שוב…