אמת או חובה לשומרי נגיעה – חלק ד

זהו המשך לסיפור אמת או חובה לשומרי נגיעה – חלק ג ומומלץ לקרוא אותו תחילה

התעוררתי. לא ידעתי מה השעה, אבל הבנתי שהיום מתחיל להתקצר כשרוח נעימה של אחר הצהרים החלה להתפשט בחדר, מסיטה בעדינות את הוילונות הלבנים שכאילו התגרו בחלון במשחק שובבי ופעמו על תנוך החלון פעם אחר פעם עם כל משב של רוח קל אך עיקש. הרגשתי את כל השרירים שלי תפוסים כתוצאה משינה לא מסודרת. בדיקת גוף מהירה והבנתי שהתפיסות נבעה כתוצאה מהתנוחה העוברית בה ישנתי. עצמתי עיניים שוב כדי להסדיר את המחשבות. רק לפני מספר שעות חוויתי חוויה יוצאת דופן ולשם שינוי לא היה אכפת לי בכלל מהמשמעויות ואם בכלל יש משמעויות למה שעשינו. פשוט ריחפתי בענן של מחשבות, חיוביות בלבד. גבי היה מופנה אל גוף שמחבק אותי מאחור. לא טלי זה בטוח, אני מכיר את הגוף שלה, ההיצמדות הייתה שונה, חזקה יותר, נתלית עלי כמשען. מיכל. האחיזה הייתה כל כך נעימה שלא זזתי כלל כדי לא להעיר אותה. חיפשתי בעיניי את טלי ודוד שלא היו על המיטה. נזכרתי שקרסנו מיד אחרי הגמירה הקודמת, כולנו יחד באותה המיטה. צמודים כרכבת אנושית. דוד הראשון, אותו חיבקה טלי אישתי החסודה מאחור, לאחריה אני אוחז בה ומיכל הצמודה אלי בחלק הקיצוני של הקבוצה הזו שעברה יחד מסע מטורף שמעטים האנשים שעוברים במהלך כל חייהם. גבולות נשברו, קווים היטשטשו בתוך בועה שקטה של שתי ביקתות באיזור נטול קליטה סלולרית או בני אנוש אחרים. אין מי שיחשוב עלינו שום דבר ואין מבקר בשער. אנחנו חופשיים לעצמנו. אחוזים זה בזה כמוצאי אוצר, הגברים מרוקנים זמנית מזרע ותשוקה, נרדמים ונמוגים אל תוך שינה נטולת חלומות. את החלומות הגשמנו תוך כדי ערות, אחר צהריים של שבת נטולת הילדים והמחויבויות הכרוכות בכך.

שמעתי מלמולים שקטים מתוך הצימר, חידדתי את אוזני וזיהיתי את הקולות המוכרים של טלי ודוד מדברים בשקט בפינת הישיבה הנוחה בצד הצימר. כוסות קפה היו על שולחן במבוק מכוסה זכוכית עבה למדי, על ידם ישבה בנחת אישתי שהייתה נינוחה כמו אחרי שרק שינה ארוכה גורמת לה להרגיש. כיסוי הראש היה מוטל עליה ברישול לא אופייני. נראה שהם נהנו משיחה נעימה.

בדרך כלל במצב כזה הייתי אמור לקנא. כל גבר דתי כנראה היה חש מדקרות חרב בלב למול אישתו הצנועה שכיסוי הראש מותר כמעט לחלוטין אל מול אדם זר, אבל ממש לא קינאתי. הריח של מיכל והשיער הפזור עלי רידדו את תחושות הקנאה הרגילות שלי ולא הותירו מהן דבר.

טלי ודוד דיברו וצחקקו להם. נראה שדוד מרתק אותה בעוד אחד מסיפורי העבודה שלו. טלי כידוע היא עובדת הייטק לשעבר כך שהוא מצא אצלה אוזן קשבת. קשבת מאוד.

"שגיאה רוחבית בכל חמשת השרתים שלנו" אמר דוד "את מבינה מה זה"?
"ואוו" אמרה טלי כמעט בהערצה, עיניה נושאות מבט של ילדה מתבגרת הרואה חייל קרבי לראשונה בחייה.
"ועוד בחמישי בצהריים, איזה צהריים, כמעט ערב. כל הלקוחות שלנו בחו"ל ממשיכים לעבוד כמובן גם בסופ"ש ואני בכלל בדרך לחתונה של איציק חבר שלי מהטירונות". אמר ועל פניו הבעה של מי שנהנה לספר את הסיפור ואולי קצת להקצין אותו יותר מהנדרש.

"שיטטט" אמרה טלי. "נו מה עשית"?

"נכנסתי לאולם דרך החניון כדי לחמוק מקבלות הפנים המשמימות, חטפתי סיגר אחד שמנוני מידי מהבופה ושתי כוסות קולה ומצאתי מקום באיזה חדר שקט, התחברתי לרשת האלחוטית המהירה של האולם והתחלתי להזין את פרוסות המידע אל תוך השרת ישירות, בוחן את האופן שבו הן מגיבות לי כאשר הן מועלות אונליין ולא דרך השייר פוינט" אמר דוד בזמן שטלי מהנהנת כמבינה הכל. אני לא הבנתי דבר וחצי דבר ממה שנאמר אבל הסיפור סופר בטון כל כך משכנע שכמעט הנהנתי בעצמי לאורך המשפט האחרון שאמר דוד.

"נו, וזה עבד"? שאלה טלי.

"זה עבד מצויין, מסתבר שהייתה לנו חסימת אדמין כללית באיזור השרתים, ברגע שהבנתי את זה הצלחתי להתגבר על הבעיה ברגע". אמר דוד והתמתח בכיסא. שמתי לב שהם יושבים נורא קרוב אחד לשני.

"ואוו אלוף" אמרה טלי בהערכה. "עשית את זה דרך פאנל הניהול או דרך הדוס"?

"דרך הדוס" אמר דוד. "כל פאנל הניהול היה נעול עם סיסמא שלא הכרתי ועד שהגעתי להבנה הזו, שמעתי המולה מחוץ לדלת. מסתבר שהתיישבתי בתוך חדר היחוד הריק. החתן והכלה פרצו פנימה בעוד כולם מלווים אותם בשירת "עוד יישמע בהרי יהודה". סגרתי את המחשב במהירות, כמו ילד מתבגר שרואה פורנו ופתאום שומע צעדים של אחד מההורים בדרך לחדר שלו" אמר וצחק.

"קורע" אמרה טלי במבטא סניפי של שבת בערב.
"לא ברור מי נהבל יותר, אני או הכלה. ביקשתי סליחה ואיחלתי מזל טוב והתעופפתי מהחדר במהירות".

טלי התפקעה מצחוק ודוד נתן לה כיף חברי. מה שגרם לה למשוך את היד בבהלה. לקח לה כמה שניות להבין כמה זה אבסורדי לאור מה שהיה בשעות האחרונות. אז היא חייכה ואמרה "סליחה, אינסטינקט". "וגם התחשמלתי בטירוף ממך" הוסיפה לאחר כמה שניות.

"אפשר לנסות משהו" שאל דוד?
"כן" אמרה טלי.
דוד קירב את היד שלו, ועם גב כף היד ליטף את הלחי של טלי.

טלי ישבה מולו, קפואה וחסרת תגובה. אבל גם לא התנגדה. ואז דוד ליטף אותה שוב ושוב ללא תגובה. ממקומי צפיתי בהם מהצד בשקט, כאנתרפולוג. ברור לי שאם הייתי מלטף מישהי, אחרי חוסר תגובה שני אני הייתי מוותר או "מדבר על זה". אבל לא דוד. הוא ליטף בשלישית את הלחי הרכה ולחלקיק שניה טלי היטתה את הלחי לעבר היד המלטפת בעדינות ובאיטיות רבה. דוד הגיש שוב את היד ללטף לטלי את הלחי, שעצמה עיניים בעדינות. אבל במקום ללטף את לחי ימין הוא ליטף בעדינות את לחי שמאל. טלי הופתעה מהתחושה במקום בו לא ציפתה ופקחה עיניים בהפתעה לרגע, וסגרה שוב. עדיין עצורה ועוצרת תגובות ככל שגופה מאפשר לה. ראיתי שהיא נהנית מאוד מהמשחק הזה.

קינאתי לה. קינאתי לדוד שהוא כזה נהדר תמיד. קינאתי ולא יכולתי לקנא כשאני מוקף בידיים של מיכל הישנה והרכה כל כך. התחושה הייתה בין קינאה לבין רצון לפרגן לטלי, לבין לעצור את הכל. ניסיתי להתעלם מהעובדה שזה שהם יחד לבד בלי עיניים צופות מתחילה לחרמן אותי. לראות את טלי מגיבה ברוגע אל מול גבר זר. מבלי שהיא צריכה לתת לי או למישהו דין וחשבון.

דוד המשיך להעניק ליטופים עדינים לטלי שישבה בלי לזוז בזמן שהגוף ריקד עבורה. הסערה שבה התחזקה, ראיתי את זה בנשימות שלה והעניים העצומות. דוד המשיך לרדת לכתפיים הצרות של טלי והחל ללטף בעדינות ובאיטיות רבה. נוגע עם קצות האצבעות בלבד. הכל היה איטי כל כך. שכשדוד החל לרדת לכיוון הגב התחתון היא לא התנגדה ולא שמה שום גבול. רק נזקקת לעוד מהמגע הזה. קצות האצבעות הגיעו לה כבר מעל פלחי הישבן והיא התפתלה כדי לאפשר לו להכנס לתוך החצאית שלה מאחורה. דוד ניצל את כל ההרשאה ודחף את היד לעבר תחתוניה. ראיתי את אישתי היקרה נמסה כמו גלידה שנפלה על רצפת השיש הלוהטת בכניסה לחוף הנפרד והרגשתי את החרמנות והקנאה הולכים מכות בתוכי.

טלי היטתה את גופה עוד לעבר דוד שהחל במקביל ללטף אותה בידו הפנויה בצוואר, יורד אט אט לכיוון החזה שלה בזמן שבחזה שלי הקינאה בכוחות אחרונים ניסתה להכות באין כוחות את החרמנות. ראיתי את טלי מתקרבת לדוד ומנסה להתפתל בגופה סביב ידו שנמצאת כבר באיזור ישבנה ולעודד במקביל את הנגיעות בחזה התפוח שלה ובאותו הרגע הנפלא הזה החרמנות שבי הכניעה את הקינאה הקשה, וקברה אותה בתוך החול. האיבר שלי עמד בחוזקה. ראיתי את טלי נשפכת ומאבדת שליטה על ההגנות שלה כשהיא התחילה בעצמה להחזיר ליטופים בלתי נשלטים לדוד.

לפתע היא עצרה בחטף ומשכה את הידיים שלה ממנו, וזזה כך שנוצר מרחק קל ביניהם בגוף, אך הרגלים שלהם נגעו אחד בשניה.

"רגע דוד" אמרה טלי.
"היי הכל בסדר"? שאל דוד בעדינות. לא מנסה לגעת, נותן בה מבט מתעניין.
"אנחנו עוברים את הגבול"? שאלה טלי. "אישתך ובעלי ישנים ואנחנו מיד רצים…ל.." אמרה ולא הוסיפה.
"תראי איזה חמודים הם" אמר דוד והצביע עלי. מזל שהספקתי לעצום עיניים לפני שהוא קלט שאני צופה בהם. "את מקנאה להם"? שאל דוד במבט בוחן.
"קצת" אמרה טלי. "אתה לא"?
"לא" אמר דוד. "וחוץ מזה, יש לי פה את אחת הנשים היפות בעולם מולי". אמר וגרם לטלי לחייך בחוסר שליטה תוך שהיא מנסה להלחם בחיוך שלא יראה שהיא מוחמאת. לבסוף היא ויתרה והפסיקה להלחם, על פניה פרוש חיוך ענק, מה שהפך אותה ליפה אף יותר.

"אתה צודק" אמרה טלי, "והם בקרוב יתעוררו ויוכלו להתפנק גם" אמרה בעודה מקרבת את גופה לדוד.
"בטוח שאת בסדר?" אמר דוד שניה לפני שהחל לגעת בה שוב.
"תכף תדע" אמרה טלי ומבט חרמן ולא מתנצל על פניה.
"תעמוד מולי" אמרה טלי, "ולא לגעת בכלום שמעת"? אמרה בחיוך, עכשיו תורי.
"איך אני יכול לוותר על החזה הזה?" אמר דוד במחאה אמיתית.
"אם תגע בו אני אתלונן עליך" אמרה טלי בחיוך ממזרי. "עכשיו שתוק".

דוד נעמד מולה, כך ששוב הזין שלו היה מול ראשה בעודה יושבת.

היא החלה ללטף את הרגליים שלו בשתי ידיה, מלמטה למעלה, ליטופים על המכנסיים, מעבירה תחושות דרך הבד הרך. השמוליק שלו הזדקר בתוך המכנס ועמד כמו דגל מונף אל מול פניה, אבל היא לא נגעה בו. הוא בלט כך שנוצרו אדוות בבד, קפלים עקב המתיחה הרבה של הבד במקומות מסויימים. טלי העבירה אצבע רכה בתוך הקפלים, מלהיטה את דוד יותר ויותר.

"יש לך ריח כל כך טוב" אמרה בעודה מדברת לזין של דוד. אוספת נשימה עמוקה במרחק מילימטר מהאיבר הזקור שלו בתוך המכנס, "ואתה כזה חמודי" אמרה בעודה נושפת על קצהו באוויר שפגע בבד וגרם לטיפות רטיבות להתפשט בו במהירות. ראיתי את דוד נטרף. עוצם עינים ומאבד שליטה על עצמו. אף אחד מהם לא טרח להציץ רגע לכיוון שלנו.

הרגשתי את מיכל זזה מאחורי, מיטיבה בשנתה את החיבוק ואחוזת בי אך לא מתעוררת.

טלי החלה להוריד לאט לאט את מכנסיו של דוד. מנשקת כל ס"מ של בשר שהיא חושפת אבל לא מתקרבת לאיבר. לאט לאט מגלה את תחתוניו ובתוכם הזין הזקור.

"לא לגעת דוד" נזפה בו כשהחל ללטף אותה ולנסות לקדם את הראש שלה לעבר האיבר שלו שהיה עטוף בתחתוני בוקסר שחורים. "רק אני".

"רק תמשיכי" אמר דוד חסר אוויר מיד לאחר משיכה קלה של תחתוניו כלפי מטה, חושפת כמה סנטימטרים משיפולי ביטנו הגברית. כל חלק בגופו אמר אימון, כושר וחיים מאוזנים.

טלי בהתה בגופו בהנאה גלויה, טורפת במבטיה חלק אחר חלק. מורידה אט אט את התחתונים שלו בעודו נטרף מחיכוך בד התחתונים המושלים ממנו לאט.

ואז זה הגיע, הזין קיפץ החוצה כמו קפיץ, מתוח ואלסטי במלוא הדרו. טלי קפאה לרגע. מסתכלת עליו בהשתוממות. גופו הגמלוני היה הפרומו לאיבר הלא קטן בכלל שלו. היא הביטה בו במבט בוחן מנסה לאמוד את גודלו. פעם ראשונה שהיא ראתה במציאות איבר של מישהו מלבדי.

רציתי להזיז את הראש ולא להביט באיבר שלו אבל טלי הייתה שם והרגשתי צורך לראות מה קורה ואיך היא מגיבה לזה.

"מישהו שמח לראות אותי" זרקה טלי את המשפט השחוק כל כך בלי שמץ מבוכה. מחככת את לחיה באיברו ובוחנת בפניה את מידת האלסטיות שלו. מסיטה אותו בלחיה עד קצה גבול הגמישות שלו וצופה בו חוזר ומתנועע כולו בחזרה למקומו.

"תעצום עיינים" אמרה טלי ודוד מיהר לבצע.

טלי נישקה את האיבר שלו בעדינות, מן הקצה ועד למזלג החיבור עם איזור שק האשכים שלו וחזור. טיפות יהלומיות ושקופות זלגו לו מקצה האיבר וטלי ליקקה אותן בעניין.

ואז במכה אחת הכניסה אותו פנימה. והפה הקטן שלה היה מלא בו. יכולתי לראות את הקמטים העדינים שנוצרו בשפתיה עקב המאמץ להכניס אותו פנימה. היא החלה לשחק בקצה השפתיים שלה בשולי הפטרייה, מוצצת ומתקדמת סנטימטר אחר סנטימטר אל עומק האיבר שלו. ממלאת את עצמה בעדינות באיברו החם. כובשת עוד חלק וחוזרת שוב לבסיס הפטרייה.

"אני אגמור ברגע" אמר דוד ושלף את איברו מפיה אל מול עינה המאוכזבות.
"אתה לא תעיז" אמרה טלי בחיוך מאיים. "תנוח קצת".
"תשכבי, אני מוכרח להרגיש אותך" אמר דוד והחווה בידו על הספה הרחבה, בעודו מלטף את מעלה רגליה.
"לא, אני לא יכולה" אמרה טלי "לא יכולה שתחדור אלי, זה יותר מידי לפעם אחת" ולאחר שתיקה קלה הוסיפה "ואולי גם יותר מידי לאף פעם".
"ברור טלי, אבל אני לא אחדור" אמר דוד. "רק תני לי להרגיש אותו קרוב אלייך".

היה נראה שטלי מתחילה להתלבט.
"אני רק ארגיש את החום שלך עליו לרגע ואפסיק, מבטיח" דוד לא הרפה ממנה בראותו את טלי שרויה בלבטים.
"אני לא מצליחה לחשוב" אמרה טלי בשקט בקול שהיה מחורמן יותר ממתלבט, עוצמת עיניים חזק כדי לסנן מרעישים.

"אוףף את כל כך יפה" הוסיף דוד וטלי פקחה עיניים. היא סימנה לו כן עדין, כמעט מבויש ודוד השכיב אותה בזהירות על הספה הרחבה. הוא לה היה צריך להתאמץ או לבקש שתפתח רגלים, רגליה היפות היו פתוחות ומוכנות לו.

"ואני לא מורידה תחתונים" אמרה טלי.

"כמובן" אמר דוד. "סמכי עלי" אמר בעודו גוחן מעליה. מקרב את איברו ומביט ישר בעינה שהלכו והצטעפו, מרחוק ראיתי אותה מתפוררת ומאבדת את ההגנות שלה, שפת הגוף שלה הייתה רפויה וכנועה ועכשיו שידרה סמרטוטיות חמימה, כמו חלוק שחומם על רדיאטור ביום חורף קר.

דוד התקרב אליה, היא עצמה עיניים מבושה או הנאה. "תניח אותו כבר, אני מתה להרגיש את זה" לחשה לו.

דוד ירד בעדינות אל בין מפשעותיה, מניח את איברו החשוף והתפוח על תחתוניה הוורודים במקום בו הפתח נחבא מאחורי בד התחתונים שלה. גופו גוהר מעליה בשכיבה, מחבק את כולה. היא נראתה קטנה תחת גופו והוא הצמיד מרפקים למיטה כך שלא יכביד עליה מידי. רק פרקי גופם התחתונים היו במגע. שניהם לא זזו, נוצרים את הרגע הזה של מגע גוף בבד. לא יכולתי לדעת אבל הערכתי שהבד כבר היה רטוב כולו. כל החדר הריח מהרטיבות של טלי המצפה.

דוד החל לזוז באיטיות, מוביל, בעוד טלי נאנקת בהנאה מתחתיו.
"כן, תמשיךךך" אמרה טלי ועיניה עצומות, מנשקת בעדינות את חזהו. דוד המשיך בתנועה האיטית בעוד טלי נטרפת, גופה הופך לקדירה מבעבעת מרגע לרגע.

"דוד, אני רוצה לבקש משהו חצוף" אמרה טלי בקול ספק מתחנחן, ספק מתחנן.
"כן אישה יפה" אמרה דוד מרוכז בהנאה שבין רגליו ובפניה של טלי.
תכניס אותו לתחתונים שלי" אמרה טלי בתחינה.
"אבל אמרנו שאנחנו לא חודרים" אמר דוד.
"בבקשהה" אמרה טלי. "אל תחדור, רק תכניס אני חייבת את זה".

דוד המשיך להתנועע לאט לאט ולא ענה. גופו מרוכז בלזוז במקסימום מהירות ובמקסימום זהירות, מקסימום הנאה אבל שלא תוביל אותו לגמירה מהירה מידי.

"נו בבקשההה" אמרה טלי ועניה רושפות.
דוד כנראה הבין במהירות שהמציאות השתנתה, וממי ששלטה במצב טלי הפכה לנשלטת על ידי תשוקותיה.
"לא!" אמר דוד בקשיחות בעודו מתחכך בבד תחתוניה של טלי. מרעיב אותה במגע שלו.
"למה לא??" אמרה טלי מייבבת בחוסר שליטה.
"אם אני אכנס לשם את תקבלי אותו פנימה" אמר בעודו ממשיך בעינוי האיטי, מחכך את איברו בבד תחתוניה.
"לא" אמרה טלי. "בבקשה אל תעשה את זה, אני חייבת את זה". מוחה כבר לא היה פקטור במהלך. הסירוב של דוד רק גרם לה לרצות אותו יותר בין רגליה. לא הופתעתי כשהגיע הבכי. טלי החלה ליבב בשקט, בכי אמיתי, כזה עם דמעות.

"שששש" היסה אותה דוד וליטף את פניה, מופתע לחלוטין מהבכי הלא צפוי. אני אכניס אותו ואת תדאגי שהוא לא יעבור את הגבול".
"טוב" אמרה טלי ביבבה. היא נמתחה ונתנה לו נשיקה ארוכה לתוך הפה בעודה פותחת את הפתח של התחתונים שלה ודוחפת את האיבר שלו פנימה, לתוך החלל של התחתונים. ראיתי שדוד איבד גם הוא את הצפון ושיערתי שהוא יגמור בקרוב. בתוך תחתוניה. הייתי חרמן בטירוף אבל לא נגעתי בעצמי מחשש שיראו אותי זז.

"אל תחדור אבל תשים אותו בפתח טוב"? ביקשה טלי, פורמת עוד גבול שקבעה לעצמה רק לפני מספר דקות.
"את תובילי" אמר דוד וטלי אחזה בידה בזין התפוח שלו וכיוונה אותו על הפתח שלה.
"הלו ! תעצרי את מכניסה אותו פנימה" אמר דוד תוך שהוא עוצר את עצמו מלזוז.
"לא מה פתאום" אמרה טלי בעניים עצומות. "ממש לא אפילו, רק בפתח. עכשיו תזוז טיפה על הפתח".
דוד הזיז מעט את גופו. לפי התנוחה הבנתי שאכן הוא לא על הפתח אלא כנראה כבר פלש כמה סנטימטרים לבפנים.

"נעים לך?" שאל דוד את טלי.
"מאווד! על הפתח זה כל כך טוב".
"רוצה שאזוז עוד קצת על הפתח"?
"כןןןן" אמרה טלי " אבל רק טיפה שבטעות לא ייכנס" אמרה ולא מעיזה להסתכל לו בעיניים.
"אהיה זהיר" אמר דוד וראיתי אותו דוחף בעדינות עוד טיפה.
"זהו"? אמרה טלי באכזבה. "אני צריכה עוד, תתקדם טיפה ורק על הפתח" אמרה פוקדת.
דוד התקדם עוד מספר סנטימטרים וראיתי את טלי עפה לשמיים בתשוקה.
"כן עוד קצת על הפתח, הפתח הזה טוב, טוב הפתח הזה תכניס אותו עד הסוף ליד הפתח". אמרה טלי, משקרת לעצמה בנחישות רבה.

"אוו הוא כל כך טובב אני גומרתתתת" צעקה טלי ודוד הניח לה יד על הפה במהירות.
"הפתח, עוד על הפתח" סיננה מיכל מבין ידיו בעוד הוא שוגל אותה, גופו מתנענע על גופה הגומר, נצמד אליה בחוזקה בעוד היא מתלפפת סביבו.

"אתה כזה גדול" אמרה טלי בעודה נהנית מהשתנקויות גמירה אחרונות.
טלי קרסה ודוד קרס אחריה עליה ומיד זז לידה כדי לא להכאיב לה.

הרגשתי שאני רוצה לגמור בעצמי רק ממה שראיתי אבל התאפקתי. לא רציתי שידעו שראיתי. מלבד מיכל הישנה, כל שאר יושבי החדר היו נסערים מאוד. תהיתי לעצמי אם יגיעו יסורי מצפון מצד טלי. ויותר עניין אותי לדעת אם אחרי שנקום היא תספר לי או תעלים את הנושא.

שניהם התיישרו על הספה, מתנשפים. לאחר כחמש דקות ראיתי את קצב נשימותיהם מתמסד ונהיה קבוע ויציב והבנתי שהם נרדמו אוחזים זה בזו.