סבא של יפית

״מה את עושה בסופ"ש?״
״כלום. משועממת״.
״יופי. אז בשישי בערב, בוילה מדהימה! אני אשלח לך כתובת״.

הגעתי למקום בשבע בערב. הוא לא נראה מלא באנשים כמו שחשבתי שהוא יהיה. היה שקט מכיוון הבית. הבית אמנם היה מוקף בחצר גדולה, והבית עצמו היה יכול לאכלס ארבע משפחות של חרדים עם כל הילדים שלהם, אבל היה לי שקט מדי. תמיד יש אנשים בחצר, אבל הפעם אין. תמיד שומעים את הביטים מהרמקולים, אבל היה שקט. צלצלתי בפעמון שליד השער הגדול. הקול של יפית ענה לי באינטרקום "שנייה. אני פותחת. יש פה יותר מדי כפתורים". אחרי כמה שניות נפתח שער הברזל הגדול מאליו והתחלתי לצעוד לכיוון הבית. כשהגעתי אליו, הדלת כבר הייתה פתוחה. נכנסתי פנימה וראיתי את יפית עומדת ליד מזוודה ואת בעלה, עומרי, שותה במהירות חלב ורץ להניח את הכוס בכיור.

"מה?…" התחלתי לשאול, אבל יפית מיד התפרצה. "אני ממש שמחה שבאת! לא הצלחנו למצוא מישהו שישמור עליו בזמן הזה וממש, אבל ממש!, רצינו כבר לצאת לצימר. אז צריך בגדול לשים עליו עין שהוא לא מת, להכין לו אוכל, לקלח אותו ולהיות ליד השירותים כשהוא משתין כי אולי גם בזה הוא יתקשה".

"אימצתם ילד ואני לא יודעת מזה?"
"לא, זה סבא שלי. שוב, תודה שבאת לשמור עליו! אני ממש צריכה את הזמן הזה!" ואז היא התקרבה אלי וסיננה מבין שיניה "את לא מבינה כמה זמן עבר מאז הפעם האחרונה ששכבנו. אני כל כך חרמנית שיכול להיות שהוא ימות היום בלילה מאיך שאני הולכת לזיין אותו". היא הסתובבה לאחור לעומרי שבדיוק הגיע מהמטבח ואמרה בעצבנות "אתה בא כבר?!".
עומרי התחיל לסחוב את המזוודה לכיוון המכונית שהחנתה בחוץ.
"אני מאוד מעריכה את זה, שתדעי לך. ויש לך את כל ה… הטירה הזאת לעצמך. את יכולה לעשות בה מה שאת רוצה! כל עוד את משגיחה על סבא שלי, כן? סבא", היא צעקה פתאום לכיוון אקראי כלשהו בבית. "סבא, אנחנו יוצאים, טוב?". היא שוב פנתה אלי. "ביי, מותק".
"תזדייני", איחלתי לה.
"זה הרעיון", היא אמרה לי בקריצה תוך כדי סיבוב ונפנוף והמשיכה אל המכונית. בהיתי במכונית נוסעת משם וסגרתי את הדלת הכבדה.

"שיט", אמרתי לעצמי. אז נתקעתי בבית עצום עם סבא של יפית שאני צריכה לסעוד. איך נפלתי לזה? התחלתי ללכת לכיוון שאליו צעקה יפית מקודם בתקווה למצוא את סבא שלה. הקירות היו בצבע לבן אפרסקי קל. הם נגמרו בעיטורים בתקרה הגבוהה. כל פתח היה פתח מפואר. זה באמת נראה כמו ארמון. מדי פעם, לרחבי הקיר עמדה לה שידה ועליה איזה פסל מוזר ואולי קצת פורנוגרפי או אגרטל מכוער להפליא שבוודאי עולה מאות אלפי שקלים. הלכתי לאט ובחנתי את כל היופי הזה. היה שם גרם מדרגות לולייני שעלה למעלה. יש עוד מפלס לטירוף הזה. המסדרון היה ארוך להפליא עם פיתולים, היו הרבה חדרים בדרך כמו מטבח ענק עם אי בגודל של שלושה מטבחים של הבית שלי באמצעו. הכול כל כך נקי ומסודר. בטוח יש עוזרת. למה היה צריך אותי? היה חדר שאולי היה חדר הסבה. באמת שאינני יודעת. אחד אני בטוחה שהיה חדר משרתים. לא היה שם שום דבר שיעיד על זה, אבל חייב להיות בארמון חדר משרתים.

בסוף מצאתי את סבא של יפית. הוא היה בסלון. בטח זו הפינה היחידה שאשתו, המנוחה אני מניחה, נתנה לו. זה היה סלון די פשוט. עם טלוויזיה ענקית וכמה ספות, אבל סלון בעיקרון. על ספה בדיוק מול הטלוויזיה, שם ישב סבא של יפית מכוסה בשמיכה. לידו עמד הליכון. הוא צפה בחדשות כמו זקן טוב. הוא היה סתם איש זקן. כולו מקומט. השיער שלו היה דליל. הוא ישב מכופף בתוך הספה וניסה להקשיב באוזניים העצומות שלו לטלוויזיה שמולו. היא הייתה מושתקת, אבל הוא עדיין בהה בה באותה ציפייה כאילו היא עבדה. הסתכלתי מסביב וחיפשתי משהו לעשות. לא היה כלום. זה היה סלון משעמם. עברתי לספה אחרת, בדרך הפרעתי לזקן לצפות בטלוויזיה, והוצאתי את הפלאפון.
"ילנה?", הוא שאל אותי.
"לא, לא ילנה", עניתי לו בחיוך מאולץ. "יפעת".
"מה?"
"יפעת", צעקתי קצת בעצבים. "קוראים לי יפעת".
"אה!" הוא אמר ובחן אותי שוב. "אה, נכון. את לא ילנה".
"מי זאת ילנה?", ניסיתי ליצור עניין בסיטואציה.
"מה?"
"מי זאת ילנה??", צעקתי. הבנתי שמעכשיו אני צריכה לצעוק.
"אה, היא… לא חשוב, לא חשוב".
הוא חזר לבהות בחדשות שלו. התחלתי להסתובב בסלון ולהסתכל על כל מה שמסביב. היו שם מדפי ספרים, אבל הסיכוי שאגע בספרים הוא אפסי. המשכתי הלאה לשידה ארוכה ועליה תמונות של המשפחה. תמונות כל כך יפות. אנשים שמחים. הרמתי מספר תמונות אקראיות והבאתי אותן לספה לידו. התיישבתי לידו והנחתי את אחת התמונות מולו. הצבעתי על הגבר בתמונה.
"זה אתה?", שאלתי.
"הממ? אוי, זה אני, כן". הוא השיב בשמחה.
"ומי זאת? ילנה?", שאלתי והצבעתי על האישה עם השיער החלק השחור, הצורה הרזה והיפה שלה, החיוך היפהפה. אם כבר להיות דומה למישהי, אז לפחות ליפה בתמונה.
"לא, לא". הוא השיב. "זאת עדינה, אשתי. היא הייתה יפהפייה", הוא אמר לי בקולו הרועד בערגה. "וזאת", הוא המשיך והצביע על הילדה בתמונה. "זאת נופר, הבת הבכורה שלנו". פתאום זיהיתי אותה. הכרתי את נופר, אמא של יפית. היא נראתה בתמונה בערך בת חמש. היא קיבלה את השיער של אמא שלה כמו שיפית קיבלה את השיער של אמא שלה.
"ומי אלה פה?", שאלתי והצבעתי על תמונה אחרת.
"אה, זה דודיק", הוא אמר וחיוך עלה על פניו. "דודיק היה שובב גדול. הוא עשה המון קונצים כל הזמן. זה ישעיה. הוא היה שקט מאוד, אבל בגלל זה אהבנו אותו. איתם אני שירתתי בשיריון".
וכך המשכנו לעבור תמונה, תמונה. אני אוהבת לעשות את זה. אני ממקדת אנשים בדברים לא מעניינים, הם מספרים לי סיפורים, אני מקשיבה ואז נעים לי יותר בחברתם והעברנו המון זמן ביחד.
ובאמת הזמן עבר והחדשות נגמרו ואבא של יפית הכריז שהוא צריך לשירותים. הוא ניסה לקום בעצמו, ראיתי שהוא ניסה, אבל הוא לא הצליח, אז עזרתי לו בדחיפה קלה בתחת. היה לו תחת רך מאוד וזה לא היה נעים בכלל, אבל הוא זקן. הוא שברירי בכל מקום בגוף. הלכנו לאט לאט לשירותים. לא רציתי להשאיר אותו לבד להגיע לשם כשהוא בקושי הולך. גם ככה יפית בקשה שאשאר לידו. פתחתי את הדלת, עזרתי לו להכנס וסגרתי את הדלת.
"אתה מסתדר?", שאלתי מבחוץ. הוא מלמל משהו בתגובה. "יופי, פשוט תשתין", עניתי. עמדתי וחיכיתי שם, הזמן עבר, אבל הוא לא יצא. שמעתי את הפיפי שלו יוצא, אבל לא שמעתי אותו מוריד את המים. עניין אותי אם הוא משתין דרך ההליכון או שהוא צריך לשבת כמו בנות. אבל זה כבר נהיה מוגזם. זה לקח יותר מדי זמן ולא שמעתי קולות מבפנים. החלטתי לפתוח את הדלת. הוא עמד בפנים, מכופף על ההליכון שלו, בידיים רועדות כמו זקן, והרצפה מתחתיו הייתה צהובה משתן. גם במכנסיים שלו היה כתם גדול. הוא לא הוריד את המכנסיים. למה לעזאזל?! אמרתי לו לשטוף ידיים ויצאתי מיד החוצה, מזועזעת ושלחתי הודעה ליפית.
"הוא הרגע עשה במכנסיים! למה הוא עושה במכנסיים?!"
"לא פתחת לו את המכנסיים?? טוב, ממילא הגיע הזמן להתרחץ אז פשוט תורידי לו את המכנסיים ותקלחי אותו
טוב?"
"איך אני אמורה לקלח אותו?!"
"הכי פשוט זה להתקלח איתו, יש לו כיסא במקלחת, תושיבי אותו עליו ותסבני אותו ועכשיו תנסי שלא להצטרך אותי".

"בוא נלך להתקלח", אמרתי לו בחיוך.
הלכנו ביחד אל חדר המקלחת. הוא כיוון אותי, אבל לא אמר כלום מעבר. אני חושבת שהוא מאוד התבייש במה שהוא עשה. הרגשתי אשמה בזה. הייתי צריכה להציע לו עזרה. בסופו של דבר הגענו למקלחת. אני חושבת שבריכת שחייה מפוארת פרטית תהיה הגדרה נכונה יותר לזה, אבל המקום הזה נקרא בפיו אמבטיה. זה היה חדר ענק. כולו משיש. הוא היה מפואר בצורה יוצאת דופן. היו גילופים על עמודי שיש ענקיים שפשוט עמדו להם שם. ה"אמבטיה" הייתה שטח ענק בלב החדר מלא במים מחוממים שהגיעו עד לאמצע השוק שלי, אבל הייתה אפשרות למלא אותה ביותר מים. בכל כך הרבה מים שיכולתי לעמוד בה והם יכסו את כולי. היה כבש שהוריד אל הבריכה הזאת. התחלתי ללכת לעברו, אבל סבא של יפית לא זז. הוא הסתכל לעברי בעיניים עצובות. הוא כנראה התבייש לבקש. הוא מלמל אליי "בגדים… צריך קודם…" ואז הבנתי.
"אין בעיה", אמרתי לו וחייכתי אליו. לאט לאט העברנו את יד שמאל דרך השרוול. אחר כך את יד ימין. אחר כך הרמתי לו את החולצה מעל הראש. הכול נעשה לאט כדי שלא יפול לי בטעות. ראיתי את הקפלים הרבים שלו בבטן. הוא היה שעיר מאוד בשערות לבנות ושחורות, מתולתלות ולא יפות. היו לא מספר שומות שעטרו אותו. הציצים שלו היו שמנים ומרוחים. זה נורא שדבר כזה קורה לגבר, אבל זה קורה לכולם בסוף. הכתפיים, הגב; הכול היה מלא בשיערות של זקנה. הפטמות שלו היו ענקיות. הוא נראה עוד יותר זקן בלי החלצה מאשר שהוא נראה עם. ואז עברתי לדבר האחרון שרציתי. פתחתי לו את הכפתור במכנסיים. הרגשתי גועל גדול. הם היו רטובים מהשתן שלו ולפתוח לזקן את המכנסיים זה מגעיל. פתחתי את הרוכסן והפשלתי את המכנסיים עד הרצפה. הרגליים היו שמנמנות ושעירות גם כן עם כל מיני כתמי זקנה במקומות אקראיים. הרמתי לו את הרגליים בזהירות, אחת אחרי השנייה והורדתי את המכנסיים. כבר הייתי על הרצפה וגם הורדתי לו את הגרביים בזהירות. מתברר שהוא מאוד חלק דווקא שם. כמה מוזר. ואז נשארו רק התחתונים שלו. בלעתי רוק והורדתי גם אותם. הריח הנורא של השתן עלה לי לאף כשהרגשתי את הרטיבות בתחתונים. משכתי אותם למטה והזין העבה שלו נגלה לפני. כשאני מורידה למישהו את המכנסיים, אני מצפה לראות בדרך כלל זין עומד ששמח לראות אותי. הפעם היה שם זין נפול, עבה, אבל נפול ושעיר. הביצים שלו נראו גדולות ומסכנות בתוך השק שלהן. המשכתי למשוך את התחתונים עד שהורדתי אותם מהרגליים שלו. נעמדתי וראיתי את כולו מולי. זה נורא מה שהחיים עושים לאנשים. הוא נראה כל כך מסכן, אומלל ומכוער. ריחמתי עליו.
הבנתי שגם אני צריכה להכנס איתו לאמבטיה. לא רציתי להתפשט. אולי אוכל להשאיר עלי את החזייה והתחתונים? ומה אעשה אחר כך כשהם יהיו רטובים? טוב, פאק איט! אני נמצאת פה רק עם זקן שבקושי הולך ובקושי שומע. אין בעיה שהוא יראה אותי ערומה. זה לא כאילו הוא מצלם אותי ואחר מפרסם איפשהו. בקושי את הטלוויזיה אני חושבת שהוא יודע לתפעל. התפשטתי גם כן. עמדתי מולו עם החזה חשוף, הכוס שגילחתי במיוחד לאנשים שבסוף לא פגשתי הערב חשוף, הרגליים המגולחות חשופות וכולי לפניו. והבנתי שקר לי. ואם לי קר, גם לו קר. ואם הפטמות שלי מתכווצות בקור, זה מאוד מוזר ששלו לא.
ירדנו בכבש עד שהגענו לכיסא שהיה מחובר שם לרצפה. הוא התיישב על הכיסא באטיות ואני לקחתי את ההליכון שלו משם כדי שלא ירטב. מהר מאוד מצאתי את הכפתור והמים עלו ועלו עד שהם הגיעו לגובה החזה של סבא של יפית. לי הם הגיעו בערך לפופיק.
"איך זה? יותר נעים?", שאלתי אותו. הוא הנהן בתשובה. לקחתי מים בכפות הידיים שלי ושפכתי לו על הראש כדי שגם זה יחמם אותו. ראיתי שהוא מתחיל לרעוד. מיהרתי מיד לכפתורים והפכתי את המים לחמים יותר. אחר כך חזרתי אליו והצמדתי את החזה שלו לבטן שלי כדי לחמם אותו בחום שלי עד שהמים באמת יתחממו. הרגשתי אותו רועד עלי. הוא היה לי דווקא נעים למגע. חיבקתי אותו ככה צמוד עד שהוא נרגע. הראש שלו היה קבור ממש מתחת לחזה שלי. הוא נשם בכבדות כמו שזקנים נושמים. נתתי לו עוד כמה רגעים להתרגל למים החמים והתנתקתי ממנו. הוא פתאום נראה הרבה יותר חמוד כשהוא כל כך מסכן. הבנתי למה הרבה אנשים חושבים שזקנים הם חמודים. זה בגלל רגעים כאלה.
ואז שמתי לב לזה. הזין שלו עמד. הוא עמד במלוא גובהו. זה לא היה מרשים מאוד מבחינת הגובה, אבל העובי שלו היה מדהים. הפה שלי נפער בהפתעה מהמראה של זה. לא ידעתי שזקנים יכולים עדיין להעמיד את הזין שלהם. לא ידעתי שאני יכולה לגרום לזקנים להעמיד את הזין שלהם. זה היה זין מושך. זה היה זין שכבר לא ניכר בו שהוא זקן. זה היה זין שרציתי. לא צריך שהוא יהיה מחובר לסבא של יפית, מספיק שהוא יהיה בתוכי. בתוך הפה שלי. בתוך הכוס שלי. בלי לשים לב התחלתי ללטף אותו. סבא של יפית השתנק, אבל תזוזה כואבת לו מדי, אז הוא לא עשה דבר מעבר. הידיים שלי עברו על הזין שלו כשהתכופפתי והראש שלי היה ליד שלו. התלתלים הזהובים שלי דגדגו לו את הפנים. הוא נשם יותר ויותר עמוק. מעניין מתי בפעם האחרונה נגעו בזין הזה. כל כך נהניתי לגעת בו. גם המגע דרך המים לזין כל כך מבוגר מאוד עזר להרגשה הטובה לשנינו. הרגשתי כל וריד וגיד שנמצאים לו בזין. העברתי את האגודל על העטרה ועל הפתח. שמעתי איך הוא נהנה מזה.
בלי לדעת מה אני עושה, לקחתי נשימה עמוקה והכנסתי את הראש לתוך המים. עם הפה סגור, התחלתי להכניס את הזין שלו פנימה ולמצוץ אותו. מצצתי קצת ומיד עליתי לקחת אוויר. שוב קצת ושוב לקחתי אוויר. עוד קצת וכשיצאתי לנשום הבנתי שאני לא נושמת מספיק. אבל רציתי עוד. רציתי למצוץ את הזין הזה כל כך! הלכתי מהר אל הכפתורים והורדתי את מפלס המים עד לגובה הביצים שלו. מיד חזרתי אליו והמשכתי למצוץ. בלי לעצור. בלי לנסות לנשום. מצצתי את כל מה שיכולתי. הוא היה גדול בתוך הפה שלי. הלשון עבדה בלי הפסקה כשהיא מקיפה את הזין מהצד, מלטפת את הפתח ומסביב לעטרה. הידיים שלי לפעמים עברו על הזין שלו ולפעמים החזיקו לו את הירכיים. הירכיים היו רכות באופן מוזר מאוד, אבל לא הקדשתי לזה מחשבה. היה לי זין עבה מאוד בתוך הפה ונהניתי ממנו.
נהניתי עד שהבנתי שכל הגוף שלי בתוך המים החמים והזקן שאני מוצצת לו יושב רועד על הכיסא כי הוא לא במים. מיד העליתי את המים לגובה כתפיים שלו. פישקתי את הרגליים שלי והתקרבתי אליו. התקרבתי עד שבין הרגליים שלי הוא היה ומול הפנים שלו היה החזה שלי. הנחתי את ידיי מאחורי ראשו והצמדתי אותו לחזה שלי. לאט לאט כופפתי את רגליי, ראשו עובר בין הציצים שלי, עד שהתיישבתי עליו והרגשתי את הזין שלו מפריד ביני ובינו. כמה טוב זה שהיינו בתוך המים. אנחנו הרבה פחות כבדים במים ולא ידעתי אם מחוץ להם הוא מסוגל לשאת את המשקל שלי יושבת עליו. הסתכלתי עליו, כשהראש שלי צמוד לשלו, והוא נראה כל כך זקן. הוא לא ידע מה לעשות, מה לומר. התרוממתי מעט ושלחתי את יד ימין לסדר את הזין שלו תחתיי. התחלתי לרדת לקראתו והרגשתי איך הוא נכנס לתוך הכוס שלי לאט. ההרגשה הייתה נפלאה. פלטתי אנחה ונצמדתי אליו חזק. גם הוא פלט אנחה ואני לא יודעת אם זה היה מהחוויה או שמחצתי אותו. ירדתי עוד ועוד עד שכולו היה בתוכי. הזין שלו היה באורך מספיק כך שכולו יהיה בתוכי. והוא מילא אותי. הוא היה רחב כל כך שהרגשתי אותו בכל מקום. בכל איזור שהוא היה יכול להכניס את הזין שלו, שם הרגשתי אותו.
אז התחלתי לעלות ולרדת. כמה שזה קל יותר בתוך המים. הרגשתי שאני לא מתאמצת והמים פשוט ממשיכים את התנועה שלי. הרגשתי את הזין שלו מתחכך בכוס שלי עם כל תזוזה שלי. הרגשתי מלאה בו מאוד. זה היה מענג מאוד. שמתי את הידיים שלי על הכתפיים שלו והמשכתי לעלות ולרדת. הוא התאמץ מאוד. אני גנחתי מאוד. זה היה כל כך עבה שזה כאב. זה היה כאב נעים, אבל כאב גורם לי לגנוח. וגנחתי. גנחתי בקולי קולות. גנחתי ושמעתי את ההדים מאולם האמבטיה הענק עונים לי. גנחתי ויצרתי מקהלת גניחות שיכולות רק במעט לתאר את האושר שחש הכוס שלי. התחלתי לזוז יותר קדימה ואחורה עדיין עם עליות וירידות. הציצים שלי זזו להם תמיד אחריי. נתתי להם להתחכך בו. רציתי שהוא יהנה. נהניתי מזה מאוד בעצמי.
"פאק", פלטתי תוך כדי והבנתי שבדרך כלל זה השלב שבו הגברים ששכבתי איתם גומרים. כשאני מתחילה להנות, הם כבר עשו את שלהם. אבל לא הוא. הוא עוד לא גמר. הוא עוד ישב נוקשה על הכיסא שבמים והתנשם בכבדות. הוא החזיק במושב הכיסא בחוזקה בידיו ורק התנשם ונאנח. חשבתי לעצמי שאולי לזקנים אין בכלל שפיך, אבל אז נזכרתי שראיתי פעם איזה פורנו עם זקן שירה את השפיך שלו יפה מאוד. אז בעצם רכבתי על זקן איכותי שלא גומר מהר כמו כל הגברים ששכבתי איתם. זה זקן שמחכה. שגומר איתי.
כבר התחיל להגמר לי הכח ברגליים מכל הרכיבה הזאת. בדרך כלל זה הגבר ששוכב מעלי ואני זזה הרבה פחות. עכשיו אני לחלוטין עושה את כל העבודה וכבר קשה לי. אבל הייתי חרמנית כל כך שפשוט לא היה לי אכפת. אני אמשיך עד שאני אגמור והכוס שלי יהיה מאושר. אז המשכתי. שמתי יד אחת על הגב שלו ועם היד השנייה חיבקתי את הראש שלו צמוד לחזה שלי בין הציצים. הפנים המקומטות שלו גירו לי את החזה. איזו הרגשה נפלאה.
"אוך, ילנוצ'קה", הוא פלט פתאום.
התרחקתי ממנו ולא הבנתי מאיפה זה בא. למה הוא שוב חושב שקוראים לי ילנה? אבל האמת שלא היה לי אכפת כי הידיים שלו פתאום עברו לחבק לי את התחת. אם לומר את האמת, אחד הדברים שהכי מחרמנים אותי זה שנוגעים לי בתחת. כשמוחצים לי את הפלחים של התחת אני הכי מאושרת בעולם. והוא תפס לי את התחת בכל הכח שלו. הוא לא מאוד חזק בגילו, אבל לא צריך יותר מזה. פלטתי צווחות של אושר והוא המשיך למעוך לי את התחת. חזרתי למרוח את החזה שלי בפרצוף שלו והרגשתי ממנו שהוא אהב את זה. הנשימות שלו נעשו מהירות יותר ויותר. פאק, אני ממש עושה לו את זה!
הזין שלו משך את הכוס שלי עם כל עלייה וירידה עליו. עם כל משיכה אני הרגשתי פעימות של אושר מבצבצות בי. זה כאילו כל מה שהייתי צריכה בחיים זה זין עבה שיתפוס לי את הכוס חזק. וזה מה שהוא עשה. ועם כל פעימה הרגשתי שזה מתקרב. שמעתי אותו מתנשם מאוד מהר וידעתי שגם הוא עוד מעט יגיע לשיא. התמקדתי כל כולי בחוויה של הכוס שלי. באושר שלי. במגע שעושה לי טוב. באושר שממלא אותי. ואז בבת אחת זה הציף אותי. מטחים של אושר נורו מהכוס שלי לכל הגוף. עד הראש ועד הרגליים, הכוס שלי מילא את כולי באושר צרוף וצרחתי מרוב אושר. הרגשתי את המשיכות בכוס מפזרות את האושר לכל מקום שיש לי בו תחושה. הרגשתי בעננים. נצמדתי אל סבא של יפית הכי קרוב שרק אפשר. אני חוששת שקצת מעכתי אותו. אבל פתאום שמתי לב שהוא נאנק והרגשתי שגם הזין שלו זז בתוכי. הרגשתי איך הוא מתפרק בתוכי והחום של השפיך שלו מילא לי את הכוס. התחלתי לצחקק מרוב אושר ונישקתי לו את המצח. זה היה מוזר, לנשק מצח כל כך מקומט, אבל זה ממש לא עניין אותי כי רציתי לנשק אותו.
ישבנו ככה עוד כמה זמן והתנשמנו. לא יכולתי לזוז עוד. מתברר שרק חשבתי שקל יותר להזדיין במים, אבל בעצם זה לקח ממני המון אנרגיה. הרגליים שלי מאוד כאבו. סבא של יפית ישב עדיין והתנשם בכבדות. מדי פעם הוא מלמל "ילנוצ'קה. הו, ילנוצ'קה…". אז אני מניחה שאני ילנוצ'קה מעכשיו. הזין שלו היה בתוכי ולאט לאט הוא קטן עד שהוא כבר היה יכול כמעט לברוח מתוכי בעצמו, עכשיו כשהכוס שלי רחב כל כך מהרוחב של הזין שלו כשהוא עומד.
בכל זאת קמתי. הייתי צריכה. לא יהיה לנו טוב להשאר במים עוד הרבה זמן וצריך לרחוץ אותו. אז לקחתי ספוג מאיזה מקום וסיבנתי אותו. עברתי על כל מקום בגוף שלו. אפילו צללתי כדי לנקות לו את הרגליים. על הזין עברתי עם הידיים שלי, וראיתי עד כמה הוא נפול וחסר אונים. אחר כך הסתבנתי גם בעצמי. נהניתי לסבן את הציצים שלי מולו כי ראיתי איך הוא בהה בי כשעשיתי את זה. בסוף שטפתי אותנו במי הבריכה ונתתי להם לרדת. מצאתי חלוק רחצה במהירות והבאתי לזקן. לי לא היה כלום, אז פשוט נותרתי ערומה ורועדת מקור. קיפצתי ליד הזקן עד שהגענו לחדר השינה שלו.
כמו שיכולתי לצפות, זה לא היה חדר שינה. זו הייתה מיטה ענקית. בתור אדם כל כך זקן ושברירי, אני לא מבינה מה יש לעשות במיטה כל כך גדולה. אבל ניסיתי לעזור לו להכנס פנימה בכל מקרה. הוא עזר לי להבין שצריך להוריד את החלוק קודם ורק אחר כך להכנס למיטה. אז כך עשינו. הוא נכנס למיטה ערום וכיסיתי אותו בתקווה שהוא יתחמם בקרוב. תקוות שווא. הבנתי מה קורה, ניגבתי את עצמי במהירות בחלוק הרחצה שלו ונכנסתי גם אני למיטה, יותר לכיוון מרכז המיטה עם כל המרחב הענק, ונצמדתי אליו. חיבקתי אותו ועטפתי אותו כדי שיתחמם. לאט לאט הצלחתי לחמם אותו. הוא הפסיק לרעוד ורק מלמל "אוך, ילנוצ'קה, ילנוצ'קה".
"אז מי זאת ילנוצ'קה שלך?", שאלתי אותו.
הוא הרים את מבטו אלי והתפלא מאוד. "אה. את לא ילנוצ'קה, נכון".
"אבל מי זאת? למה אני מזכירה לך אותה?", התעקשתי.
הוא נשם עמוק וראיתי שהוא מתלבט מה לענות. בסוף הוא אמר: "כשהייתי במוסקבה הייתה לי חברה מאוד טובה. קראו לה ילנה. היו לה תלתלים בצבע זהב. העור שלה היה לבן כמו השלג. אהבתי אותה מאוד".
"אפילו יותר מאת אשתך?", שאלתי.
"זה היה לפני שפגשתי את אשתי. אהבתי אותה מאוד מאוד. היינו זוג מאוהב. רצינו להתחתן. אבל המשפחות שלנו לא אהבו את זה. אני הייתי יהודי והיא הייתה גויה. הם לא היו מוכנים. אז התארסנו בסתר. תכננו להתחתן. ואז הם עברו דירה וכבר לא פגשתי אותה".
"אוי, זה עצוב נורא", אמרתי וחיבקתי אותו.
"והיא הלכה בלי שיכולתי להגיד לה שלום. היא הלכה ולקחה את הילד שלנו איתה".
"רגע, מה?! היא הייתה בהיריון?"
"כן", המשיך הסב לספר. "שכבנו בכל זמן שרק יכולנו. שכבנו עוד בפעם הראשונה שנפגשנו. זה היה ברור שהיא תכנס להיריון, אבל רצינו להקים משפחה וזה בכלל לא הפריע לנו".
"וואו! אז, כאילו, ליפית יש איזה בן דוד איפשהו ברוסיה ואף אחד לא יודע מזה!"
"ואהבתי אותה. אהבתי לראות את תלתלי הזהב שלה. אהבתי את הפטמות הורודות שלה".
"אה! אז אני באמת מזכירה לך אותה, נכון?", הבנתי. הסתכלתי עליו ברחמים. איש כזה זקן מתגעגע לאהבה הצעירה שלו. ממש ריחמתי עליו. "היה משהו שאהבת לעשות איתה? תנוחה שנהנית ממנה?"
"אהבתי לקבור את הראש שלי בין הציצק'עס שלה", הוא ענה.
הסתדרתי מולו כל שהראש שלו יהיה בין הציצים שלי וליטפתי לו את השיער.
"ואתה יכול לקרוא לי ילנה. אם אתה רוצה".