אי שם, לפני כמה שנים כשעוד הייתי חיילת, נהגתי לשבת בבית קפה קטן לא רחוק מהבית. מקום נורא נחמד ושכונתי. חוץ מהעובדה שהיה קטן
ונחמד, הייתי מנסה ללמוד את תבנית המשמרות שם, לא כי רציתי לפתח יכולות ריגול מיוחדות, פשוט כי הייתה שם מלצרית, שאיך לומר, הקסימה אותי.
זו הייתה תקופה מוזרה. מצד אחד היה לי חבר. היינו יחד כמעט שנה, הוא היה חמוד מאוד, אהב אותי, אהבתי אותו וכן, הסקס היה מעולה, ובכל זאת, המחשבה על נועה, כך לפחות היה כתוב על הקבלות תמיד, לא הניחה לי.
נועה, הייתה סטודנטית, בסביבות גיל 25. היא כנראה למדה לא רחוק מהבית שלי וזה גם הסביר את המשמרות הקבועות שלה כל שבוע. היא הייתה יפהפייה לטעמי, גובה מטר שבעים לערך, רזה, עם שיער שחור חלק וגולש עד מתחת לקו החזה, שהיה שופע אבל תמיד עמד איכשהו בצורה לא אנושית, גם כשהיה נדמה שאין שם חזייה. היה לה ישבן שכל פעם שראיתי אותו התחשק לי פשוט לנשק אותו.
הייתי יושבת שם שעות עם חברות, הן תמיד צחקו עלי שרק הקפה שם עושה לי טוב בגרון, אבל הן לא הבינו שזה לא הקפה, וזה לא הגרון.
יום אחד בדרך מהצבא עברתי ליד בית הקפה. הרגשתי כרגיל, די מסריחה, אחרי הכל, יום שלם במשרד במדי דקרון כולל נסיעות בלתי נגמרות באוטובוסים, לא יכול להיות טוב מדי. עברתי את בית הקפה ופתאום אני מרגישה יד מושטת אלי, מכה לי על הכתף. הסתובבתי לאחור ולהפתעתי עמדה שם נועה. היא הייתה יפה מתמיד! לבשה חצאית מיני שחורה, חולצה לבנה שכאילו הפעם המחשוף היה קצת יותר עמוק מתמיד ושיער שחור פזור, כמו שאף פעם לא ראיתי. היא הציגה את עצמה בתור מיכל ואמרה משהו על כך שאני יושבת שם המון והתחילה לספר לי מה היא עושה בחיים. נדמה לי שאפילו שאלה אותי כל מני דברים. אני מניחה שעניתי באופן אוטומטי למדי. רוב הזמן הייתי פשוט מהופנטת מהמעמד.
לא ממש זכור לי איך אבל מצאנו את עצמנו יושבות בבית הקפה, היא אמרה משהו על כך שבדיוק סיימה משמרת. קשקשנו שעה, אולי יותר, השעון לא ממש היווה משמעות. הסתבר לי שנועה הייתה המלצרית שעבדה שם לפני שהיא התחילה ואף אחד לא טרח לשנות את השם המודפס בקבלות. זה לא ממש שינה לי, נועה, מיכל, מצידי שיקראו לה חמדה, העיקר שישבה וקשקשה שם איתי, רק איתי. הייתי בעננים.
במהלך השיחה הציעה שנטייל קצת. לא סירבתי. הלכנו ברחוב, דיברנו על כל מני דברים ולאט לאט חזרתי להכרה. בשלב מסוים היא נגעה בי ביד, לא רק נגעה אלא ממש אחזה בכף היד. מצאתי את עצמי הולכת ברחובות העיר, יד ביד עם מושא חלומותיי הכמוסים ביותר.
הגענו לאזור הבניינים הישנים ושם היא עצרה ליד בית מעט מוזנח. "זהו, אני כאן" אמרה. לשנייה אחת חששתי שנגמר החלום, כנראה שעוד רגע יצלצל השעון המעורר. אבל שנייה אח"כ חזרתי למציאות שנראתה פתאום קסומה. "את עולה?" שאלה.
עליתי, אלא מה?
נכנסנו לדירה שלה, היא סיפרה לי שהיא גרה עם שותפה, אבל השותפה לא נמצאת. התיישבנו בסלון. יחסית לחורבה שבה הן גרו, הדירה מבפנים הייתה ארמון! ניכר היה שזו דירה של שתי בנות. בהתחלה ישבנו בצידי הכורסא, קשקשנו המון, סיפרנו אחת לשנייה על החיים, נדמה לי שאפילו סיפרתי לה על החבר.
לאט לאט שמתי לב שהמרחק בינינו מתקצר. לא הייתי בטוחה אם היו אלו תנועות שלי או שלה, אולי בכלל של שתינו, אבל בכל מקרה, שימח אותי לראות אותה קרובה אלי. דיברנו הרבה אבל לי משום מה כבר היה ברור שמדובר רק במנה ראשונה.
נדמה לי שהיא יזמה אבל זה היה כל כך טבעי. מצאתי את עצמי מנשקת אותה נשיקה חמה, מלאת תשוקה. הידיים קצת חפשו מעשה. כששלה תפסו אותי, שלי מצאו את מקומן עליה, זה הרגיש נכון, מאוד.
נישקנו זו את זו במשך דקות ארוכות ותוך כדי הידיים שלה נדדו אל החזה שלי ודרך המדים ליטפו את שדי הצמאים למגע. ליטפו אותם, דאגו לכל פינה בשדי הצעירים. היא אחזה ביד אחת באחד מלחיי הישבן שלי בעוד השנייה מגששת אחר נקודת חדירה דרך כפתורי החולצה. כאשר הבנתי שאני הרחק מאחור, שלחתי יד לחזה הנכסף. הוא לא הרגיש כמו שדמיינתי, הוא היה מעבר לכל דבר. הוא פשוט היה מושלם, רך, כל כך נעים ועם זאת מוצק ומורגש.
מיכל הורידה לי את החולצה, ונשארתי בטי-שירט צבאי, רגיל ומשעמם. ישבתי בבגדים הכי סתמיים שיש, בעוד שגברת שלמות מזמזה אותי במיני שחור וחולצה לבנה עם מחשוף משגע.
השתדלתי לחשוף כמה שאפשר במגבלות המחשוף, עד שמולי ישבה בחורה, עם זוג שדיים מרשימים ביותר, בולטים מחולצתה כמו שני אגסים מושלמים. בלי ממש להבין נטשתי את פיה וירדתי לנשק את צמד שדיה. נישקתי אותם ללא הפסקה, דואגת לכל פינה. שמעתי אותה מוציאה מעט גניחות הנאה.
הרגשתי אותה לוקחת את ידי, מניחה על ירכה, ונותנת לי לטפס במעלה הרגל, היה רגע קל של בלבול אצלי, עד שהרגשתי יד רכה משחררת את חגורת הא´ שלי ונדחפת בין זוג המכנסיים שעלי לגופי החם.
היא ליטפה את איברי שעה ארוכה דרך תחתוני. הרגשתי בעולם אחר, במודעות כלשהי, הבאתי את ידי אל ערוותה וליטפתי אותה, בהתחלה גם אני דרך התחתונים, אך כאן לראשונה יזמתי את הצעד הראשון, כשהרגשתי צורך לפרוץ את המחסום האחרון.
כשנגעתי בה, הביעה התרשמות מהיוזמה וללא הסוס דחפה גם היא את ידה אל תוך מכנסי. בעוד אני ליטפתי את ערוותה היא ידעה מה באמת נושא הערב ודחפה לתוכי את אצבעותיה.
נמתחתי לרגע, אולי מבהלה ואולי מהנאה, אבל כתגובה, הפניתי את ראשי אליה, ונישקתי את פיה ארוכות. בידי דחפתי גם אני את אצבעותי הישר אל הדגדגן הצמא שלה. ידה השניה כבר דאגה לטפל בשדיי ולהגיע אל קרס החזייה שלי.
תוך כדי האוננות ההדדית, קשה לי אפילו לשחזר כיצד ירדו החולצות מעלינו. בסבך הידיים הצלחתי לרדת ולטעום את שדיה החשופים, להרגיש על לשוני את פטמותיה הורודות והנעימות למגע. רגע לפני שהרגשתי את השיא מתקרב, שמעתי את מיכל נאנחת בקולות גמירה רמים.
המחשבה שהבאתי את אותה "נועה" לסיפוק מיני, רק עוררה אותי יותר והביאה אותי לגמירה חזקה מכל מה שידעתי קודם לכן. קשה לי לאמוד את הזמן שהיינו אחת בתוך מערת אהבתה של השנייה, אבל כשיצאתי מביתה השעה הייתה קרוב לחצות.
הוצאתי בחשש מה את הטלפון מהתיק, הדלקתי אותו, 23 שיחות שלא נענו, 12 סמסים,. עכשיו רק נשאר לחשוב על הסבר בבית ולחבר…
את מיכל עוד פגשתי פעמים רבות, המשמרות שלה היו כמעט תמיד מתואמות לשעות החזרה שלי מהצבא ובבית ידעו שאני חוזרת מאוחר באותה תקופה, אמרתי להם שיש לחץ ביחידה. החבר הבין די מהר שמעמדו ירד, והוא הלך לחפש את מזלו אצל אחרת, אני בטוחה שטוב לה היום.
הסידור עם מיכל פעל מעולה עד שיום אחד הגעתי אליה בלי התראה… אבל על נוגה אספר כבר בפעם אחרת.
אל תתאמץ לכתוב על נוגה. גם הסיפור הנוכחי מיותר.