שליטה מרחוק – חלק א

עידו: לילה טוב, גם את לא נרדמת?:(

מעיין: בהחלט.. מתה לישון כברררר

עידו: מבין אותך, גם אני באותו המצב.. באה לכאן הרבה 😉

מעיין: חחח האמת שלא.. אתה?

עידו: לא.. עדיין מנסה להבין מי נגד מי כאן..

המשכנו להתכתב עוד שעה וחצי עד שבשעה טובה הרגשתי את העייפות נופלת עלי.

מעיין: טוב, אני אזוז לישון, היה כיף להכיר ותודה שהעברת לי את הזמן.

עידו: מה את אומרת? אולי תתני לי את המייל שלך? אולי עוד נמשיך להתכתב בפעם הבאה.

התלבטתי ממש, בכל זאת, אני נשואה, הוא נשוי. זה לא שאנחנו עושים משהו רע אבל עדיין קצת מוזר. אחרי מסע שכנועים נשברתי, נתתי לו את המייל והלכתי לישון.

יומיים עברו, במהלך שעות הערב אני נכנסת לבדוק מיילים ואני רואה הודעה בצ'אט של ג'מייל.

עידו: מה שלומך מעיין? אני מבין שאת ישנה טוב.

מעיין: היי, מה העניינים? משתדלת.

ושוב השיחה התגלגלה מנושא לנושא.

עידו: אפשר שאלה קצת אישית?

מעיין: אממ.. נו?

עידו: מתי שכבתם פעם אחרונה?

מעיין: סליחה??

עידו: סליחה, עברתי את הגבול?

מעיין: אתה יודע שזה לא מתאים.

עידו: אבל זה כל הכיף כאן, אנחנו לא מכירים אחד את השני, אפשר לפרוק הכל, לספר הכל, אני בחיים לא אדע מי את.

מעיין: לא יודעת.. אנחנו אנשים נשואים, אבל אם אתה חייב לדעת אז לפני שבועיים.

עידו; מה??? שבועיים? איך קרה דבר כזה?

מעיין: אני פשוט לא בחורה מינית, אני יכולה להעביר שבועיים שלושה בלי מין.

עידו: וואוו.. אז את בטח נוגעת בעצמך.. לא?

מעיין: לא.

אני בחיים לא מדברת על נושאים כאלה, בקושי עם חברות שלי אז עם אדם זר? מצד אחד רציתי לעצור את השיחה אבל מצד שני זה היה לי נעים, פתוח וקליל.

עידו: למה לא? את לא נהנית?

מעיין: אני כן, פשוט לא לחוצה על זה, יכולה להסתדר טוב בלי זה.

עידו: ובעלך?

מעיין: נקודה רגישה, הוא ממש מבואס שאנחנו לא שוכבים יותר.

עידו: אז לא היית רוצה לתת לו להינות יותר?

מעיין: הייתי רוצה, פשוט לא תמיד בא לי.. 🙁

עידו: לדעתי את צריכה חינוך מחדש..

מעיין: לא הבנתי.. מה אני צריכה?

עידו: חינוך מחדש, ללמוד שמיניות זה דבר טוב, גם לו אבל בעיקר לך זה יעשה טוב, זה יעשה לך חיים טובים.

מעיין: חחח ואיך מקבלים חינוך כזה?

עידו: אני יכול ללמד אותך אבל את תצטרכי להתחייב לעשות את מה שאני אומר לך.

מעיין: לא יודעת.. אני חושבת שאוותר, מצטערת נשמה.

סיימנו את השיחה והייתי מהורהרת. אולי אני באמת צריכה להיות יותר מינית? יותר לגרום לבעלי להינות?

שבוע לאחר מכן בעלי יצא למילואים של חודש. בלילה שלפני הוא נורא רצה שנשכב אבל לא הייתי במצב רוח והוא נורא התבאס. בבוקר לפני שהוא יצא דברנו על זה והחלטנו שברגע שהוא חוזר מהמילואים נעבוד על זה כי זה מבאס אותו ממש וצריך למצוא את הדרך לגרם לזה לבוא גם ממני.

בשעות הערב פתאום נזכרתי בעידן ומהר מאוד נכנסתי למייל לשלוח לו הודעה.

מעיין: היי, מה שלומך? רציתי לדעת אם ההצעה שלך עדיין בתוקף?

עידו: כבר חשבתי שלא נדבר שוב. ההצעה בהחלט בתוקף. מה קרה?

מעיין: בעלי יצא למילואים ואני רוצה כשהוא חוזר להפתיע אותו ולהראות לו שהמצב השתנה.

עידו: אני מבין. חודש זה לא יותר מידי זמן, את חייבת להתחייב שאת תעשי כל מה שאני אומר לך..יש?

מעיין: סבבה.. אז מתחילים?

עידון: בהחלט. מה את לובשת?

מעיין: טייץ וגופיית ספגטי.

עידו: איזה תחתונים?

מעיין: רגילים לא משהו מיוחד, זה מה שיש לי בבית.

עידו: אני מבין. תכניסי יד לתחתונים. מה מצב הרטיבות שם?

אני לא מאמינה שאני עושה את זה.. כל השיחה מתחילה להזיז לי דברים בגוף.

מעיין: קצת רטוב.

עידו: ילדה טובה. תשאירי את היד ותתחילי לשחק הדגדגן.

אני רוצה להפסיק אבל משהו לא נותן לי, הרטיבות מתחילה לגדול, מרגישה רעידות קלות בגוף.

עידו: עכשיו תתחילי ללטף את החזה שלך, בלי לגעת בפטמה, תעדכני אותי מה את מרגישה.

אני שולחת יד לחזה, הזרמים בגוף מתגברים ומשתלטים עלי.

מעיין: אני לא מאמינה שאני עושה את זה. יש לי זרמים בכל הגוף. זה נעים.

עידו: יפה.. אל תפסיקי.. עכשיו תצבטי את הפטמות.

ברגע הצביטה הרגשתי איך הזרמים בין הרגליים מתגברים. החרמנות השתלטה עלי יותר ויותר.

מעיין: זה טוב.

עידו: תחדירי אצבע לכוס, תקפלי אותה למעלה ותזיזי את היד למעלה ולמטה.. נהנית?

מעיין: כן.

עידו: תכניסי עוד אצבע ותמשיכי להזיז את היד למטה ולמעלה.

הרגשתי איך יוצא לי זרם מבין הרגליים. הרגשתי שאני מתקרבת לשיא.

עידו: כמה את קרובה?

מעיין: מאודדדד… עוד קצת…

עידו: יופי, תעצרי.

מעיין: מה? לא הבנתי.. למה?

עידו: אמרת שתעשי מה שאני אומר לך אז קדימה, תתלבשי חזרה.

מעיין: עוד קצת, בבקשה!

עידו: תעצרי עכשיו!!

בלי בררה עצרתי ולבשתי חזרה את הבגדים.

עידו: זהו להיום. אני אשלח לך בבוקר הודעה עם משימה קטנה, את לא נוגעת בעצמך. ברור?

מעיין: אממ כן.. לילה טוב.

עידו: לילה טוב.

הייתי כל כך חרמנית אבל הקשבתי לעידו, נכנסתי להתקלח להרגע.

בבוקר קמתי וכבר הייתה לי הודעה בטלפון.

"בוקר טוב, לכי לכתובת שרשמתי לך למטה, מחכה לך שם הפתעה, דברי עם מיכל"

התלבטתי מה לעשות, הייתי צריכה להגיע לעבודה אבל הסקרנות שלי הייתה כל כך גדולה אז הודעתי להם שאני אאחר ונסעתי לכתובת שקבלתי.

הגעתי למחסן בגדים קטן. לקח לי בדיוק שניה למצוא את מיכל, בחורה מבוגרת. קצת מסתורית, בלי יותר מידי דיבורים מיכל נתנה לי חבילה סגורה. לקחתי את החבילה ונכנסתי לרכב. הדופק שלי היה על 200. הנשימות שלי היו כבדות. פתחתי את הקופסא, מתבוננת פנימה, היו שם כמה תחתונים משלל סוגים, חוטיני, ברזילאי, בעיקר מתחרה, היו שם עוד מספר שמלות וחצאיות.

שלחתי לעידו הודעה שאספתי את הקופסא ונסעתי לעבודה..

אחרי כמה שעות בעבודה יצאתי להפסקת צהריים ושוב חיכתה לי הודעה מעידו.

"מה את לובשת?"

מעיין: חצאית גבוהה וחולצת וי.

עידו: יופי, כנסי לשירותים ותורידי את התחתונים. את מסתובבת כל היום בלי התחתונים ותרימי עוד קצת את החצאית, תודיעי לי שביצעת את זה.

נכנסתי לשירותים במשרד, הורדתי את התחתונים והכנסתי לתיק, משכתי את החצאית עוד קצת למעלה.

מעיין: בוצע.

עידו: שלחי תמונה של החצאית.

מעיין: מה פתאום! אין מצב שאני מתחילה לצלם את עצמי!!

עידו: אוקי, אז להתראות לך.

מעיין: למה? תבין אותי.. אני נשואה!

עידו: אני מבין, אבל את צריכה לזכור שזה בשביל בעלך, את לא רוצה שהוא יחזור והוא ימצא מישהי מינית יותר מחכה לו?

מעיין: בסדר.. סליחה.

צילמתי את החצאית ושלחתי לו.

עידו: יפה, תרימי אותה עוד קצת.

מעיין: בסדר.

הרמתי עוד קצת ושלחתי עוד תמונה.

עידו: יפה מאוד, בערב אני רוצה לשמוע איך הרגשת ללכת ככה.

יצאתי מהשירותים והלכתי לאכול עם כמה חבר'ה מהעבודה, הרגשתי את המבטים של הגברים עולים לי לאורך הרגליים. אם רק הם היו יודעים שאני בלי תחתונים, עוד הייתי חרמנית מאתמול שלא גמרתי והרגשתי מחדש את הזרמים בגוף.

הגעתי הביתה, מיד הדלקתי את המחשב ושלחתי הודעה לעידו.

מעיין: כאן?

עידו: ערב טוב גם לך.

מעיין: סליחה, ערב טוב..

עידו: אז איך המרגש?

מעיין: מרגש, האמת שזה הדליק אותי, אפשר לומר שאני די רטובה.
לא מאמינה למילים שיוצאות לי מהפה.

עידו: יפה, אנחנו מתקדמים בתהליך, הגיע הזמן לתצוגת אופנה. אני רוצה שתמדדי את הבגדים החדשים, כל בגד שאת לובשת אני רוצה תמונה.

התלבטתי בקשר לתמונות אבל החלטתי שאני הולכת על זה בשביל בעלי.

הלכתי לחדר, שפכתי את הקופסא על המיטה והתפשטתי, מתלבטת עם מה להתחיל. משכתי שמלה ולבשתי אותה. השמלה הייתה עם מחשוף גדול, קצרה מאוד. נעמדתי מול המראה ועשיתי כמה תמונות ושלחתי לעידו. בזמן שחיכיתי לתגובה כבר לבשתי את השמלה השניה. שמלה אדומה עם מחשוף עוד יותר גדול מהקודם, המחשוף הגיע עד המותניים, מיני צמודה שהבליטה לי את הישבן. שוב נעמדתי מול המראה לעשות עוד כמה תמונות. היה כבר ממש אפשר לראות את החזה שלי מציץ מהשמלה, שלחתי את התמונות לעידו וחיכיתי.

עידו: יפה מאוד, את נראית ממש טוב! עכשיו תמדדי את התחתונים, זה בסדר, את לא צריכה לשלוח לי תמונות.

לבשתי את החוטיני הראשון. נהנית מהצורה שלו עלי, החלפתי אחד ועוד אחד, צילמתי עוד כמה תמונות והתלבשתי בטייץ וגופיה, לא מורידה את החוטיני האחרון שמדדתי.

מעיין: תודה על הבגדים..

עידו: אהבת?

מעיין: האמת שבחיים אני לא לובשת כאלה בגדים אבל הם נראים טוב.

עידו: יפה, ידעתי שתאהבי. שלחי יד לתחתונים. מה מצב הרטיבות?

בלי לחשוב פעמיים שלחתי יד.

מעיין: רטוב מאוד.

עידו: יפה, תכניסי אצבעות לכוס ותתחילי לאונן, תודיעי לי כשאת קרובה.

מעיין: תודה.

נפלט לי.. מה הקשר תודה?? מה אני מודה לו בכלל?

מעיין: זה כל כך נעים.

עידו: כל הכבוד. תגבירי מהירות.

מעיין: כן.. אני מתקרבת..

עידו: תוציאי את האצבעות ותטעמי.

הוצאתי את האצבעות והכנסתי לאט לפה, הטעם לא היה מי יודע מה, חמוץ קצת אבל התמכרתי אליו.

עידו: תחזרי לאונן.

מעיין: אני קרובה..

עידו: אל תעצרי, תמשיכי אבל אל תגמרי.

מעיין: אני עומדת לגמוררר..

עידו: אני סופר לאחור ואת גומרת שאני מגיע לאפס.

מעיין: כן..

עידו: 10

עידו: 9

כבר הייתי על סף פיצוץ..

עידו: 8

עידו: 7

עידו: 6

כל כך קרובההה..

עידו: 5.. 4.. 3.. 2..

כן.. כן….

עידו: 1

נו…. אני עומדת להתפוצץ….

עידו: 0

גמרתי כמו שלא גמרתי בחיים, השפרצתי על הספה, גנחתי כל כך חזק, מקווה שהשכנים לא שמעו.
הייתי גמורה, נשכבתי על הספה ונרדמתי מיד.

כשהתעוררתי כבר המתינה לי הודעה חדשה מעידו.
"המשימה שלך היום זה ללכת לעבודה עם גופיית הספגטי שלך וברור שאת לא שמה חזיה, סבבה?"

מצד אחד לא היה לי כוח לתווכח שוב עם עידו אבל ללכת בלי החזיה ועם הגופיה הזאת? גם יראו לי ממש את הפטמות וגם זה יתן זווית ממש טובה לחזה שלי.

מעיין: אני חושבת שזה יותר מידי בשבילי.

עידו: אני לא שואל אותך, את התחייבת ואת תעשי את מה שאמרתי.

משהו בטון התקיף שלו גרם לי לא לחשוב יותר מידי ולהסכים.

לבשתי חצאית עיפרון בצבע בורדו, נשארתי עם הגופיה בלי החזייה והלכתי לעבודה. הגעתי לעבודה ועוד לפני שנכנסתי כבר שמתי לב למבט של השומר נעוץ לי ישר לתוך השדיים. האינסטינקט המידי שלי היה להסתיר אבל עצרתי את עצמי והחלטתי לזרום עם היום המטורף שיהיה. כמובן שהשומר לא היה היחיד שנתן מבטים היישר לחזה שלי. אם זה העמיתים שלי לעבודה ואפילו הבוס שלי!! מה שגרם לרטיבות שבין רגליי לתת את אותותיה, לא מספיק זה קבלתי גם הודעה מעידו.

עידו: צהריים טובים, נו, איך המרגש?

מעיין: אני לא יודעת להסביר את זה, זה מביך בטירוף אבל מדליק פי כמה!

עידו: רואה? תסמכי עלי, לכי לשירותים ותגידי לי כשאת שם.

עצרתי את העבודה שלי והלכתי מיד לשירותים, מחכה לשמוע מה עידו יבקש ממני.

מעיין: בשירותים..

עידו: מצוין, תתפשטי.

הורדתי מהר את החצאית, הגופיה והתחתונים, מחכה להוראות נוספות.

מעייין: בוצע.

עידו: ילדה טובה, תתפסי את הדגדגן שלך עם שתי אצבעות ותתחילי לעסות אותו, קחי לך זמן להתפנק.

לקח זמן להבין מה הוא רוצה כי בחיים לא עשיתי את זה אבל ברגע שתפסתי את הרעיון זה היה חלומי. ישבתי על האסלה עם רגלים פתוחות ויד ימין שלי נותנת עיסוי מפנק לדגדגן.

עידו: ביד השניה תשחקי בחזה שלך, תצבטי את הפטמות, תלושי אותו.

כמו שעידו אמר יד שמאל נשלחה אל החזה והחלה ללוש ולשחק.

עידו: נהנית?

מעיין: ואוו.. מאוד!

עידו: יופי, תעצרי ותתלבשי, שיהיה לך יום טוב!

ידעתי שאין טעם להתווכח. עצרתי הכל, התלבשתי ולקחתי עוד דקה להירגע ולחזרתי לעבודה, כמובן שעכשיו הפטמות שלי ממש עמדו, מה שגרם להן ממש לבלוט בגופיה הצמודה שלי.

חזרתי הביתה והמתנתי להודעה מעידו אבל משום מה הוא לא יצר איתי קשר. שלחתי לו הודעה אבל גם לה הוא לא ענה.

בבוקר התעוררתי חרמנית עם רטיבות בין הרגלים שמחכה לטיפול והייתי בטוחה שעידו כבר שלח לי משימה חדשה, אבל לא חיכתה לי שום הודעה ממנו.

גם במשך היום לא היה זכר לעידו.

בבוקר שלמחרת התעוררתי לצליל הודעה. התעוררתי במהירות ופתחתי את ההודעה.

עידו: בוקר טוב. מחכה לך חבילה חדשה כמו בפעם שעברה, תהני.

מעיין: איפה היית? נעלמת לי.

עידו: אני מבין שהתגעגעת.

מעיין: אה.. כן, לא. לא משנה, אני אסע לשם עוד מעט.

הגעתי למחסן ומיכל כבר הבינה שאני באה לקחת את החבילה מעידו. הפעם זאת הייתה חבילה לא גדולה.
כמובן שאיך שנכנסתי לרכב פתחתי אותה. בפנים הייתה בייצת רטט וויברטור נוסף. היה גם פתק שהיה רשום בו "תכניסי את הביצה לכוס שלך ותעדכני אותי כשזה בפנים".

הפשלתי את התחתונים ודחפתי אותה פנימה.

מעיין: בפנים.

עידו: מצוין.. תודיעי לי כשאת בעבודה.

התחלתי להתרגל לעצם הזר שנמצא לי בגוף. שלחתי לעידו הודעה שאני בעבודה.

עידו: אני אספר לך משהו, הביצה הזאת היא משהו מיוחד, אפשר להפעיל אותה מרחוק בעזרת האינטרנט האלחוטי, יש כתובת אינטרנט על השלט של הביצה. תכנסי לשם ותכניסי את הקוד.

התיישבתי מול המחשב בעבודה ונכנסתי לאתר, הקלדתי את הקוד ואיך שלחצתי אנטר הרגשתי רעידות בין רגלי.

עידו: כל הכבוד. במהלך היום את לא מוציאה את הביצה. אני אדליק ואכבה אותה מידי פעם, צפוי לך יום מהנה.

הרעידות בין הרגליים הפסיקו ועברו להם כמה שעות. בזמן שישבתי על המחשב הרגשתי בבת אחת את הביצה מתחילה לרטוט בעוצמה, דבר שגרם לי לפלוט גניחה קטנה. העוצמות של הרעידות עלו וירדו וכבר שכחתי שאני נמצאת בעבודה. שלחתי יד לחזה שלי, מלטפת אותו. עוצמת עיניים. פתאום שמעתי דפיקות על הדלת. קפצתי ממקומי מרוב בהלה. זו הייתה המזכירה שהזכירה לי שיש לנו ישיבה.
התפללתי שעידו יעצור את הרעידות שבגוף שלי לפני שיברחו לי עוד כמה גניחות.

המשך קריאה – חלק ב