זה הרגיש כמו וירוס. אבל וירוס מחשבתי. המחשבות שלי נהפכו לאחרות, מעוותות. כולן סביב אותו רצון עיוור, קר. כאילו איזשהו אני שקבור עמוק עמוק מתחת למודע בשגרה נחשף, אני נחשי. מתחת למוסר, לרציונליות. תשוקה טהורה.
אני לא זוכר לגמרי איך הרעיון הגיע אלי; אבל תקופה ארוכה גלשתי בפורומי זנות למיניהם כשהייתי מאונן. רוב מה שיש שם הם ביקורות של חברי הפורום הנכבדים על זונות שונות. פורומים קצת משונים, יש בהם שפה פנימית מקודדת. 'גומי' לקונדום, לדוגמה. הקונספט של ביקורות הופך את זה לנורמטיבי, לא רק שמאסה כל כך גדולה הולכת אלא היא אפילו מתייחסת לזה בשוויון נפש כמו שמתייחסים למסעדות. זה נהפך לשירות לכל דבר ועניין, ולא מעבר. היו שם כמה מבקרים רבי אומן ואניני טעם, שהתיאורים המעולים שלהם גרמו לי לגמור שוב ושוב. מהפורום הגעתי לאתרים עצמם, להסתכל על התמונות של הבחורות. פעם אחת, עם היד על הזין, התקשרתי לזונה. בקול צרוד ומובך שאלתי אם אפשר לקבל פרטים. אני מניח שלא הגעתי אליה בעצמה, אבל זה הספיק לי להשפריץ על כל המקלדת.
ואיכשהו נדבקתי בוירוס. לא הפסקתי לחשוב על זה. ידעתי שמסיבות שונות חלון ההזדמנויות הולך להסגר ושהמשמעות תהיה חריפה הרבה יותר אחרי שאעבור את גיל 20. יום ההולדת שלי התקרב בצעדי ענק ועם כל יום לכיוונו המחשבות שלי לא הפסיקו להתקפל סביב החור השחור. לכל מקום בישיבה המחשבות היו מלוות אותי והייתי זוכה להפוגה קצרה רק כשאוננתי, מרוויח כמה שעות של שקט. הבעיה היא שאחריהן היה לי רק יותר חשק, והרעב הלך וגבר.
הבעיה היתה המחיר, ושכל הזונות מאתרי הביקורות היו בתל אביב ואני למדתי בדרום. היו כמה זונות בבאר שבע, אבל לא היו עליהן ביקורות – ואם היו, לא מוצלחות. זה תסכל אותי וחשבתי לנסוע לתל אביב. אבל לא חשבתי שאצליח להתעלם מהמצפון המוסרי והדתי שלי במשך נסיעה כל כך ארוכה, ובאר שבע נבחרה. עשיתי סקר שוק קטן בחורשה ליד הישיבה. העתקתי את המספרים מהמחשב לפתק והתקשרתי, ניסיתי להבין מחירים. היה נשמע כאילו אף אחד לא מעוניין במיוחד לשווק לי את הסחורה, כולן בטלפון נשמעו חסרות מוטיבציה.
שבוע לפני יום ההולדת נסעתי לבאר שבע. הצלחתי להבין שיש איזה מלון בעיר העתיקה שכל הזונות שולחות אליו, והלכתי אליו ברגל. הרגשתי שהפנים שלי שקופות, שלכולם ברור מה אני מחפש. וידאתי כמה פעמים שזה המלון. התקשרתי מהחנייה לאחת הזונות, שלא הבינה מה אני רוצה ממנה כששאלתי בסלנג של הפורומים אם היא 'מביאה גומי' (לא רציתי להוציא עוד כסף ולקנות קונדומים שלא אשתמש בהם). בסוף הצלחנו להבין אחד את השני, ווידאתי שהיא פנויה לשעה הקרובה. היה לה קול עייף, כאילו עשתה לי טובה. אולי הערתי אותה משנת הצהריים. אולי זו העייפות הבאר-שבעית. עליתי למלון ושכרתי חדר לשעה, מסמיק במבוכה מהלעג והסקרנות המרומזים בפני פקיד הקבלה.
התלבטתי אם לאונן, פחדתי לגמור מהר מדי, אבל גם לא רציתי שהאומץ ייעלם ושאברח משם. במקום זה, הצמדתי את הטלפון לקיר על מצלמה, והוצאתי את הכיפה שהחבאתי בכיס, והכנסתי עמוק לתוך המגירה.
היא הגיעה.
היא לא הייתה דומה לתמונות, או לבחורה בת 30. 35-40 יותר. ביקשה קודם את הכסף. ביקשה שאכנס לשטוף את עצמי במקלחת. אחר כך, התעקשתי שהיא תוריד ממני את הבוקסר, ואחרי התעקשות קצרה היא ויתרה והורידה אותו, והתפשטה בעצמה. עמד לי, בהתרגשות ובפחד.
עמדנו שנינו ליד החלון, צופים על הרחוב בשעת הצהריים בחוץ. שאלתי אותה בת כמה היא, והיא שאלה אותי מאיפה אני. שנינו שיקרנו. היה לה מבט עייף, מאוכזב. היא ביקשה שאשכב והדליקה את האורות האדומים. היא התחילה ב'עיסוי', שזה אומר שהיא עברה עם השדיים שלה על הבטן והזין שלי. הם היו רכים נורא, תמיד דמיינתי אותם בעקבות הפורנו כמשהו הרבה יותר גמיש וקפיצי, הרכות מפתיעה אותי.
אחרי כמה דקות כאלו, היא הלבישה לי קונדום וירדה למציצה. טכנית, היא פשטה עלתה וירדה על הזין שלי עם הפה שלה וקצת רוק. כשהיו שם יותר מדי שיניים נגעתי לה בראש בעדינות וביקשתי בלי שיניים. היא המשיכה לעוד דקה-שתיים ומיד אחר כך משחה לעצמה חומר סיכה בכוס, נשכבה, התגלגלתי מעליה. וזהו, תנועה אחת והייתי עמוק בפנים, הבתולים הדמיוניים שלי בותקו.
נכנסתי לאט כל פעם, פחדתי להתפוצץ. נגעתי לה בשדיים, כנראה חזק מדי כי היא אמרה בעיניים עצומות 'בעדינות. אהבה עושים בעדינות'. היא עשתה קולות בשקט, ועיניה העצומות הרגישו כאילו שהיא נרדמה.
אני לא יודע כמה זמן פימפמתי, אבל מעט. כשהיא הבינה שאני איטי כי אני חושש, היא שרטה אותי בישבן בעדינות, וגמרתי בפנים. התבאסתי, אז המשכתי בעוד כמה תנועות עד שהזין שלי קמל והיא הוציאה אותי החוצה, מורידה את הקונדום ומנגבת עם פיסת טישו.
היא נכנסה להתקלח והלכה משם. אני יצאתי כמה דקות אחר כך. אני לא חושב שלקח יותר מעשרים דקות מרגע שנכנסתי לחדר עד שיצאתי משם. לא הרגשתי כלום. הלכתי לתחנה המרכזית, מופתע מחוסר התחושה המוחלט שלי. אני זוכר שחשבתי שיש דברים שעשייתם כל כך לא נתפסת על הדעת וגם כשעושים אותם הם עדיין לא נתפסים. כמו רצח בדם קר, לא משנאה או מתשוקה. פשוט קור.
אני לא זוכר את שמה.
אני יכול לעזור לך בזה😀
לעולם לא הלכתי לזונה,
לדעתי, כבר עדיף להביא ביד, מאשר לעשות את זה עם זונה שמנוצלת.
כולם מכירים את המלון שאתה מדבר עליו, בתור מקומי, יש את מלון אביב שכבר לא מביא לשם זונות ואת המלון שמולו, רוב הזונות שם שבורות וגם רוב הלקוחות שמגיעים אליהן. כשאני בקניות בעיר העתיקה, אז אני עובר משם ולפעמים חלק מהזונות יורדות ומסתובבות בתחנות האוטובוס לתפוס לקוחות. אני נגעל, רק מלחשוב על כמה לקוחות היא עוברת ביום ועל כל הלכלוך והזרע בקירות והלכלוך על המצעים, למה שארצה לשכב עם מישהי ככה ? כמו שכתבו לפניי, מקשר עם בחורה נורמטיבית תלמד הרבה יותר ובטח שזה מרגיש מוזר, כי מבחינתה זה טכני לגמרי, היא רק רוצה כסף ושתגמור ושתעוף כמה שיותר מהר, שניכם מוצר אחד לשני. שלא נדבר על המחלות מין שיכולות לעבור גם עם קונדום.
כל חוויה מינית תלויה בבן/בת הזוג. ככל שבן/בת הזוג יותר מנוסים, ולא מקיימים יחסי מין בכדי רק להזדיין או כסף, חווית המינית היא פשוט שמיימית. עדיף להשתמש בצעצועי מין מאשר להזדיין אם מישהו/מישהי שעושה את זה בצורה מכנית. דרך אגב סקס לא קשור לאהבה.
זה לא כיף אם אין תשוקה
ידידי ,חפש לעצמך בת זוג אמיתית וקשר פנימי .
אל תהרוס את החיים על תאווה חולפת ושיקרית.
נהדר. נכנסתי לאתר הזה כדי לקבל השראה לסיפור אירוטי טוב., כך כותבים סיפור אירוטי טוב.
כתוב מעולה ומסקרן ומרגיש יותר כמו ווידוי, מצטער בשבילך שזו החוויה המינית הראשונה שלך.
כ"כ מפחדת שהחוויה הראשונית שלי תהיה כזאת, אמנם עשיתי כמה דברים אבל עדיין בתולה