״אז איך את אוהבת את זה?״ – הוא שואל אותי בחיוך תמים, הוא תמיד נראה הכי תמים בעולם כשהוא זורק משהו כזה לאוויר, אני מחייכת. זה לגמרי לא במקום, אנחנו עובדים ביחד, אבל מצד שני הוא מושך אותי בטירוף, בגלל זה אני לא שמה לזה סוף והוא ממשיך לבחון גבולות. המשחק הזה נמשך כבר כמה חודשים, שניינו נשואים ואסור לי לזרום איתו מכל כך הרבה סיבות, אבל אני נהנית מהריגוש והוא יודע את זה.
״רוצה שאספר לך איך אני אוהב את זה?״ – הוא מסתכל עליי בחיוך ממזרי, אולי מרגיש שהטרף נחלש. אני לא צריכה שיספר לי, אני מרגישה אותו כמו שהוא מרגיש אותי, אני יודעת מי הוא. אתמול שוב חלמתי שהוא מזיין אותי, אני זוכרת את החלום לפרטי פרטים, קמתי רטובה כשהגוף שלי עוד רועד ועכשיו אנחנו לבד במשרד, עובדים עד מאוחר ואני נזכרת בחלום כל פעם שאני מסתכלת עליו. בדרך כלל אני זורקת הערות ציניות ומעבירה הכל לקטע של צחוק, אבל היום פשוט לא מצליחה לעשות את זה. אני עדיין רטובה, הגוף מסרב להירגע ולשמוע בקול ההיגיון.
״את מוזרה היום את יודעת, על מה את חושבת כל היום?״ – זה דווקא משהו שאני לא יכולה לגלות לו, כי הדבר היחיד שאני חושבת עליו זה איך הוא מכופף אותי על השולחן ועושה בי מה שבא לו. בדמיון שלי הוא זיין אותי כל כך הרבה פעמים שאני כמעט יודעת איך זה ירגיש. אסור! אני אומרת לעצמי בפעם המאה ומתמקדת בדו״ח אקסל שהמספרים בו פשוט מסרבים להסתדר, שום דבר לא מסתדר לי היום.
״הכול טוב, פשוט מתה לסיים עם זה כבר״ – אני מתמקדת בנקודה דימיונית מעל הראש שלו, נמנעת מלהסתכל לו בעיניים.
״בגלל זה את אדומה? תסתכלי עליי רגע״ – הוא ניגש אליי ונוגע לי ביד. מרגישה התכווצות באזור הבטן, מרגישה איך הפטמות מזדקרות. פאאק, זה הופך להיות מסוכן. אני מאוד קרובה לנקודת האל חזור.
״צריכה קצת אוויר כנראה״ – אני קמה ופונה לכיוון הדלת, חייבת לצאת, להתרחק ממנו עד שזה יעבור. אבל אני נעצרת בפתח הדלת ומסתכלת עליו, פאקינג טעות של אשת לוט. המבטים שלנו נפגשים והקולות המתנגדים בראש משתתקים. נקודת האל חזור. אני לוקחת אוויר לריאות ואומרת לאט וברור.
״פעם אחת ולא נדבר על זה יותר״. אני בעצמי לא סגורה למי מבין שנינו המשפט הזה מיועד. הסצנה האילמת נמשכת כמה שניות, הוא בוהה בי, כנראה לא ציפה שהטרף יהפוך לטורף. אני סוגרת את הדלת ונועלת אותה מבפנים, נשענת עליה עם הגב בלי להוריד ממנו את המבט. – ״לשאלתך. אני לא אוהבת את זה עדין״.
״את משוגעת״ – הוא מסכם בחיוך.
״כן. רק מה תעשה עם זה עכשיו?״
הוא עובר את המרחק המפריד בנינו בשנייה, תופס אותי בגרון ומצמיד לקיר, נצמד אליי עם כל הגוף ומנשק, הלשון שלו חודרת פנימה… פאאק כן! זה לא כמו שדמיינתי, זה הרבה יותר טוב!!!
״זה מה שאת רוצה?!״ – הוא שולח יד בין רגליי, מזיז את התחתונים הצידה, מחדיר לי אצבעות, הן נכנסות כל כך חלק… אני רטובה בטרוף, מרגישה את הסיכה נוזלת לי בין הרגליים, הגוף שלי מגיב לכל תנועה של האצבעות. כמה חלמתי על הידיים האלה!
״תעני! ככה את אוהבת את זה?!״ – הוא מעלה את הקצב ומהדק את האחיזה בצווארי, אני גונחת בקול.
״כן, בדיוק ככה! אל תפסיק!״
״לינהההההה״ – הקול שלו מחזיר אותי חזרה לעולם המציאות מעוד פנטזיה, ״תסתכלי עליי רגע״ – הוא ניגש אליי ונוגע לי ביד. – ״איפה את? על מה את חושבת כל היום?״
אני מחייכת ומסתכלת לו ישירות לתוך העיניים.
״עלייך…״

את שובבה לינה . כל הכבוד . הגיע הזמן להפוך למציאות . תזכרי שחיים כל יום וצריכים לנצל ולהנות . נשיקות .
עדי
אחשוב על זה… חחח
היי עדי מעוניינת בצ'אט אנונימי מסקרן?
עדי מקליל?