זה היה בסוף הקיץ, האוויר היה חמים.
נכנסתי הביתה אחרי אחד הימים החמים מהרגיל האלה והכול מרגיש ארוך ומתיש. סגרתי אחרי את הדלת, הדלקתי מזגן וגלשתי באיטיות לרצפה. החלטתי שאני לא קמה עד שמשהו בדינמיקה המייגעת הזאת ביני לבין העולם ישתנה. מה בדיוק אמור להשתנות ומי אחראי על הלו״ז היה מאוד מעורפל ולא התכוון לצוף על פני השטח בצורת רעיון ישים כלשהו, אז פשוט המשכתי לשבת ולבהות בתקרה.
צלצול מעצבן שחפר כבר כמה דקות התעקש להפר את האיחוד המקודש בין התחת שלי לרצפה בהתעלמות מוחלטת מהבקשות החוזרות שלי להתפוצץ. נכנעתי וזחלתי לכיוון התיק. הוצאתי את הטלפון ולא יכולתי שלא לחוש תחושת אכזבה, זה שוב לא הוא… נכון שסירבתי לענות לו כבר שבועיים אבל זה כאב כשהפסיק לנסות.
“תגידי לי תודה!” – אמר הטלפון בלי שום הקדמה.
“יש תקדים לבקשה הזאת?” – כמות הציניות בקולי יכלה להרוג סוס.
“נו תגידי!” – הטלפון לא התרגש והמשיך בשלו.
“תודה.” – מלמלתי בשארית כוחותי והעברתי את גופי לספה.
“אין על מה!” – המשיך הטלפון בחיוביות מוקצנת – “את זוכרת שכשהיה לך יום הולדת, קניתי לך טבעת ונדלקתי עליה בעצמי?”
“איך אוכל לשכוח?”
“אמרתי שאפצה אותך, נכון? אז המתנה שלך בדרך.”
“נא פרטי.” – בבקשה, בבקשה שזה יהיה עיסוי! אני שבוע חופרת עד כמה אני תפוסה. פעם אחרונה קיבלתי פינוק כזה ממנו, כשעוד היינו ביחד… הרגשתי את פני מסמיקות וסגרתי את העיניים, מגרשת מעצמי את הזיכרון.
“קניתי לך עיסוי מהאגדות!”
״יא אלופה!!!״
“לפחות זה מה שהשמועה אומרת. קיצר חברה, הוא עוד שעה אצלך! לא אכפת לך שזה יהיה גבר נכון?”
“מאמי, אני כל כך תפוסה שלא אכפת לי שזה יהיה גם נסראלה. אבל איזה עיסוי זה?”
“אממממממ, הפתעה. פשוט תהיי עם ראש פתוח…” צחק הטלפון בקול. “יאללה גרדי את עצמך מהספה ורוצי למקלחת.”
אזזזז אחרי שפתחתי את הראש ופינקתי את שאר חלקי גופי במקלחת טובה, רצון לחיות חזר אלי כמעט במלאו. כשפעמון הכניסה צלצל בדיוק סיימתי להתנגב, זרקתי על עצמי חוטיני קטן וחלוק גדול והלכתי לפתוח.
פתחתי את הדלת וקפאתי במקום. עכשיו אני מבינה את ההתלהבות של ניקי.
“לינה?” – שאל האל היווני שמשום מה ירד מאולימפוס ישר לפתח דירת שני חדרים בבאר שבע, סגרתי את הפה והנהנתי בהסכמה, לא ציפיתי לזה… אבל פאאק כן!
אני יכולה לזרום עם זה.
הוא נכנס בביטחון, כאילו ביקר כאן עשרות פעמים ונעצר באמצע החדר. – “איפה אפשר למקם אותה?” – הוא הביט על מיטת עיסוי שבידו.
“כאן יהיה בסדר” – הצבעתי על מקום בסלון – “יהיה לך נוח לשים את השמנים על השידה.” – החמאתי לעצמי על איפוק וחשיבה לוגית במצב הזה.
“את יכולה לשכב על הבטן” – הוא מיקם את המיטה ונעמד לידה בהמתנה. הורדתי את החלוק וכיסיתי את חזה עם היד בשביל שלא יראה איך הפטמות שלי הזדקרו. הוא הסתובב אליי עם הגב. – “תורידי גם את התחתונים ותגידי כשאת מוכנה.” – איזה מתוק, הוא חשב שהסתרתי את עצמי ממבוכה. הורדתי את התחתונים ומיקמתי את גופי על המיטה.
“אני מוכנה.”
“אין לך מה להתבייש, אגב. תחשבי עלי כמו על רופא.” – הוא הסביר בעודו מכסה את הישבן שלי במגבת קטנטנה. חייכתי לעצמי, בוא מאמי, אתה לא באמת רופא ואני לא באמת נבוכה.
“חברה שלך הסבירה לך קצת על העיסוי?” – הרגשתי את האצבעות שלו עוברות לאורך עמוד השדרה ובלעתי גניחה.
“קר לך? את רועדת.” – זאת ציניות שאני שומעת בקולו?
“לא קר לי… האמת שהיא לא הרחיבה יותר מידי, רק אמרה לי לבוא עם ראש פתוח.” – מיהרתי להחליף נושא.
“והראש שלך פתוח?” – ידיו המשיכו בטיול על גופי, פותחות את כל מה שעוד היה סגור במוחי עד עכשיו.
“כן. לגמרי פתוח.” – זיהיתי את הגירוי בקולי ונתתי לעצמי סתירה דמיונית. ארצה מאמי, הבן אדם בא לעשות לך עיסוי ולא להיות מוטרד על ידי בחורה מיוחמת. אבל הוא כנראה לא הבחין בכלום והמשיך כרגיל. – “יש איזה אזור מסוים שהיית רוצה שנתרכז בו?” – לא! הבן אדם פאקינג מתעלל בי! הוצאתי אוויר וספרתי עד עשר ועוד פעם ליתר בטחון. – “הכתפיים קצת תפוסות, וגם הגב התחתון…” – עניתי באיפוק.
“אז אולי נתחיל משם.” – בחצי שעה הבאה השרירים התפוסים שלי קיבלו טיפול מסור, מקצועי… וסטנדרטי לחלוטין. נרגעתי כמעט באופן סופי ואפילו נמנמתי עד ש… עיניי נפתחו לרווחה כשידו החליקה מהישבן למקום שאף מעסה לעולם לא ביקר בו. נראה לי שאני מתחילה להבין את הדרישה לראש פתוח.
“תגידי לי אם משהו לא נעים לך” – הוא אמר בטון רגוע, כאילו היד שלו כרגע לא מעסה לי את השפתיים התחתונות.
“טט טוב.” – גמגמתי. לא ידעתי מה אני מרגישה כלפי מה שקורה, אבל לא יכולתי להגיד שזה לא נעים. – “אתה רוצה אולי קצת לפרט על ההמשך?” – ניסיתי להגיד את זה גם בטון רגוע אבל יצא לי קול צרוד של כוכבת פורנו.
“שכבי על הגב בבקשה ותסגרי עניים.” – הוא המשיך. – “פשוט שחררי את הסיטואציה ותני לעצמך להנות. אני מבטיח שכשאסיים לא יישאר לך מקום אחד שתפוס בגוף.” – לשחרר את הסיטואציה? קל! זה מה שאני עושה מאז שהוא הגיע. נשכבתי על הגב וסגרתי את העניים.
הוא שפך שמן חמים על גופי ושוב התחיל בעיסוי, אך הפעם התנועות היו ארוכות יותר, ידיו החליקו על גופי כאילו הכירו אותו. כאילו ידע על כל מקומות הסודיים ששמורים רק למאהב. הוא ידע איך לגעת בפטמות שיזדקרו תוך שניה וגם על המקום ההוא מעל הדגדגן. הוא המשיך לבטן וכל נגיע שלו מבעירה, יוצרת גלי צמרמורת מתוקים המתפזרים בכל הגוף. יש את המקום קטן הזה שכבר מזמן כל כך רטוב ובוער למגע. אבל הוא לא ממהר, עובר עליו רק בריפרוף… נוגע לא נוגע… משגע… עד שכולי רק ציפייה לאותן הנגיעות. עד שכל נגיעה קטנה מציפה אותי בתחושת אופוריה מטורפת.
הפסקתי לנשום כשהאצבעות שלו סוף סוף חודרו לתוכי והתחילו לזוז בקצב העתיק מהזמן עצמו. תחושת המלאות הייתה מטורפת… כבר לא ממש הייתי שם ורק חשבתי שאני לא רוצה שזה יגמר, רוצה פשוט לרחף לנצח בעל חלל, עם חיוך דבילי על הפנים. הוא הרים אותי על הידיים והשכיב על המיטה, עוד רועדת ומעורפלת מהאורגזמה.
“מקווה שנהנית…” – שמעתי את קולו איפשהו שנות אור ממני.
“מממממ היה מושלם!..” – גירגרתי עוד עם עיניים סגורות… ונעטפתי סביבו כמו נחש. – “רק איפה קברת את המסז’יסט האמיתי?”
“הוא ליד הדלת, כבד לי לבד!” – הוא צחק וליטף לי את הגב, מעורר גל נוסף של צמרמורת נעימה.
“ניקי הסכימה שאנחנו חייבים להשלים כי מאז שרבנו את בלתי נסבלת, אני רק מצוטט! ידעתי שאת יכולה לסנן אותי שבועות אבל לא תצליחי לוותר על הפנטזיה הזאת.”
חייכתי לעצמי ונצמדתי אליו, אסגור חשבון עם האגו שלי מחר, עכשיו טוב לי מידי בשביל לחשוב על זה.
לא כזה מחרמן
חמוד ביותר!!
תודה