חלק א – הג׳ינס החדש
הג'ינס החדש שלי הגיע בול בזמן וישב כאילו נתפר במיוחד בשבילי. הוא באמת היה מהמם, בצבע תכלת עדין, משופשף בדיוק במידה הנכונה. פשוט שילוב מושלם עם חולצת הסטרפלס הכסופה שקניתי אתמול במיוחד בשבילו. העפתי מבט בשעון והדלקתי מוזיקה, יש לי בערך 40 דקות להפוך לדבר החם במסיבה הזאת, אמורה להספיק.
תוך חצי שעה השיער והאיפור עמדו בתקן השלמות, חולצת הסטרפלס החדשה כבר תפסה את מקומה, אבל הג'ינס נעצר איפשהו באמצע הירך ופשוט סירב להמשיך. אוףףף, הייתה לי הרגשה שזאת טעות להכניס אותו למייבש, אבל לא אתן לשטות כזאת להרוס לי, כי אין יצור עקשן יותר ביקום מבחורה שכבר החליטה סופית מה היא לובשת.
את מה שקרה ברבע שעה הבאה, מתבונן תמים מהצד יכל היה בקלות לבלבל עם טקס עתיק לזימון השטן. קיללתי, קפצתי במקום, עשיתי צעדי ענק וזחלתי על הגב. – נו לינה את בא? אמרת 5 דקות לפני חצי שעה! – נשמע קולו של מאיר מעבר לדלת. העפתי את השיער מהפנים והסתכלתי על הדלת בעצבים. – עוד שנייה!
ובזמן שאני עוד נלחמת בטקסטיל הסיני, כמה מילים על מאיר.
אזזז, עד לפני חודשיים מאיר היה השכן שלנו מלמעלה, כשהשותפה שלי נאלצה לעזוב באמצע החוזה, הוא בדיוק חיפש דירה, אז יצא פשוט מושלם לכולם. תוך יומיים היא הייתה בחוץ והוא כבר סידר את הבגדים בארון ולמרות החשש שהיה לי מלגור עם גבר, מאיר התגלה כאחראי, מסודר, בעל חוש הומור מצוין ואחלה טעם במוזיקה. די מהר הפכנו לחברים טובים.
כן, אפשר היה להגיד שזכיתי בפרס השותף המושלם, כי בחיי שיותר קל לזכות בלוטו מאשר למצוא אדם שפוי בתל אביב, אם לא חיסרון ענק שהיה לו. הבעיה עם מאיר הייתה שהוא היה מהמם, פאקינג הורס את הבריאות ולצערי לגמרי סטרייט. החברות שלנו הייתה חשובה לי ולא רציתי לסבך הכול עם סקס. אז יכולתי רק להזיל ריר מתוך סורגי הפרינד-זון שכבר התקשו להכיל את המתח המיני שהגבר הזה עורר בי. היה משהו אפל במבט שלו שמשך אותי בטירוף וגניחות הנאה של בחורות מהחדר שלו מידי ערב כלל לא עזרו למצב.
לינההההההה, את חיה שם? התייבשתי כבר! מזכיר לך שגם אם בסוף אני לא מקפיץ אותך, את עדיין שוטפת כלים השבוע! – בניסיון נואש אחרון הוצאתי את כל האוויר מהגוף, משכתי בכל הכוח ושאגתי את שאגת הניצחון כשהג'נס סוף סוף נסגר! העפתי מבט אחרון לעבר המראה וחייכתי חיוך מרוצה. מה זו היכולת לנשום לעומת התחת המושלם שהג'ינס הזה עושה לי? קרצתי להשתקפות שלי במראה ויצאתי במהירות מהחדר.
נו בוא כבר! – זרקתי עם חיוך כובש, כשאני עוברת לידו ופותחת את הדלת. – כמה אפשר לחכות לך?! באמת! – הוא רק גילגל עניים ובא אחרי.
חלק ב – לא כל הנוצץ זהב, או איך איכות גרועה משפיעה על יחסים
רעש הבד הנקרע מילא את חלל האוטו ברגע שהתיישבתי במושב, בשנייה הראשונה עוד לא יכולתי להאמין שזה קרה לי אבל כשהרגשתי את העור של המושב על התחת החשוף שלי, נאלצתי לדלג לשלב האחרון של הצער ולהשלים עם המצב.
לינה? – נשמע קול חנוק מצחוק מאזור ההגה, – זה מה שאני חושב שזה?
Fuck me hard!!! – סיכמתי את האירוע בעידון.
אם את מתעקשת… – הוא כבר לא ניסה לעצור את עצמו ופשוט נקרע מצחוק למראה הפרצוף המסכן שלי.
די נו! זה לא מצחיק! – הסתובבתי אליו בעצבים כאילו הוא האשם הבלעדי במצב, הפעם הרעש היה חזק בהרבה, הג'ינס נפרם כמעט לגמרי גם באזור המפשעה. ראיתי שהוא כבר על סף דמעות ופרצתי בצחוק.
טוב. – הוצאת מעצמי אחרי כמה זמן וניגבתי דמעות של צחוק יחד עם כל האיפור המושקע שלי. – איך אני קמה עכשיו? – החוטיני המזערי שהיה עלי לא בדיוק יכל להסתיר משהו.
קחי, תקשרי את זה – הוא הושיט לי את החולצה שלו.
תודה! אתה חבר אמיתי. אני שנייה מחליפה, תחכה לי באוטו?
אין מצב! יקח לך שעה רק להוריד את הדבר הזה ועוד שעה לבחור משהו אחר. אני עולה גם.
חזרנו לבניין ועלינו במדרגות, הוא עלה אחרי, זאת רק אני או שהמבט שלו פשוט שורף לי את התחת?! אף פעם לא עליתי כל כך לאט.
כשנכנסנו לדירה, משהו כבר השתנה באווירה בנינו. זה עוד לא היה על פני השטח אבל הרגשתי את זה בכל תא בגוף.
תקשיבי, אני פשוט חייב לראות את זה. – הוא עצר ליד הדלת והביט בי במבט הזה שלו, גל חום התפזר בגופי והתרכז איפשהו בבטן התחתונה. עצרתי במקום והבטתי בו מרימה גבה, משחקת עם הקשירה של החולצה על המותן.
באמת? מה פשוט ככה להראות לך? – מאיר הנהן עם הראש והביט בי בחיוך של ילד רע, נמסתי. הרגע הזה, בו הראש מתרוקן לחלוטין ויש רק את הגוף והרצון שלו, איך אפשר לעמוד בו? איך אפשר לעצור את רכבת ההרים?
תעצרי! את משחקת באש! – הפציר הקול הפנימי. – זה יסבך הכול, את תצט…. – בהקשת אצבעות קלילה העפתי את המלאך מהכתף הימנית וקרצתי לשטן בשמאל.
אז אצטער.
פאק איט!
חלק ג – גבר, אישה וסוף עידן התמימות
טוב, אחרי הכול זאת החולצה שלך. – אמרתי בקול שכבר לא היה שלי. – אם ביקשת אותה חזרה, אני חייבת להחזיר. – שחררתי את הקשר ונתתי לה ליפול לרצפה. הבטתי אחורה, לתוך מראה גדולה מאחורי, התחת הלבן שלי נחשף במלוא הדרו ובלט מתוך הקרע הענק כמו איזה פרי אקזוטי עטוף בקליפת ג'ינס.
מאיר קפא במקום ולא הראה סימני חיים, הנחתי שהרגע חלף ובאתי ללכת. – חכי! אל תזוזי. זה הדבר הכי מחרמן שראיתי בחיים! – לא אמרתי כלום, פשוט עמדתי שם, נשרפת תחת המבט שלו, נלחמת ברצון מטורף לקרוע מעלי את הבגדים ולהתחנן שיזיין אותי, ממש כאן, בעמידה.
הוא ניגש אלי מאחור וחיבק. נהיה לי כל כך חם, כאילו מישהו הדליק חימום. שאפתי אוויר לריאות ורק אז הבנתי שלא נשמתי, הוא משך את החולצה שלי מטה וסגרתי את העניים כשהוא חפן את שדיי וסובב את הפטמות. הרגשתי את הזקפה שלו ונצמדתי אליו עם כל הגוף. קפצתי כשידו הצליפה במפתיע על ישבני.
לא ציפיתי לזה!
אבל…
פאאאק כן!!!!
עוד? – הוא שאל בקול שקט מעביר צמרמורת של ריגוש בגופי.
יותר חזק בבקשה. – אמרתי בשקט ונשענתי על גב הכיסא.
הייתה לי הרגשה שאת אוהבת את זה! – מעניין מאיפ… לא הספקתי לסיים את המחשבה כשספנק נוסף פקד את ישבני ועוד אחד ועוד עד שהתחת שלי כבר בער והגוף שלי בער. הרגשתי את האצבעות שלו חודרות לתוך הקרע, עוברות על השפתיים התחתונות בעדינות מדהימה ומחליקות לתוכי.
את מתה על זה, אה? את רטובה לגמרי בייב. – לא עניתי, רעדתי מגירוי, פשוט לא יכולתי לנשום, רק אחזתי חזק יותר בכיסא וקימרתי את הגב. הוא תפס אותי בשיעור, סובב על אגרוף ומשך לאחור כשהאצבעות שלו מגבירות קצב, צעקתי, נטרפת מהניגוד המטורף שבין עונג לכאב.
את רוצה שאעצור? – לחש כששפתיו כמעט נוגעות לי באוזן ונשך את צווארי… – לעצור???! אני נשרפת מאמי… אני פאקינג נשרפת כאן!!! אבל רק לחשתי: – בבקשה… ב ב ק ש ה אל תעצור!!! – הרגשתי איך הסיכה נוזלת בין רגלי ואת האצבע שלו חודרת לפי הטבעת ואז עוד אצבע וגופי מתפתל על האצבעות שלו ורק רוצה ממנו עוד.
שמעתי את עטיפת הקונדום ושנייה אחרי… אוחחח כן!!!! – נאנחתי כשהזין שלו החליף את האצבעות והתחיל לחדור לחור הקטן שלי בתנועות קצרות, הוא עצר לרגע, משחק עם הדגדגן שלא ארגיש כאב., נותן לי להתרגל, פועם בתוכי. הכנסתי שתי אצבעות לתוך הכוס הרטוב שלי ולחצתי על הזין שלו מבפנים… כל כך חם! הוא צעק והגביר קצב עד שכבר איבדתי שליטה וגנחתי כמו כלבה מטורפת, מתחננת שיזיין אותי חזק יותר. והוא עשה את זה כל כך טובבבבבב עד הרגשתי את גופו רועד והלכנו לאיבוד בתוך גל אורגזמה מטורף ששטף את שנינו.
גלשתי לרצפה עוד רועדת מגלי הנאה שעוברים בגופי, הסתכלתי באדישות על שאריות הג'ינס שעוד כיסו את רגליי וחייכתי… לא היה לי כוח אפילו לצחוק. הוא התיישב לידי וחיבק.
אל תתבאסי בייב. אני מבטיח שלפחות בבית, לא תצטרכי ללבוש שום דבר בזמן הקרוב.
המשך קריאה – חלק ב
מדהים
משובח . זורם
וואו לינה וואווווו