הרפתקאה בחניון

השעה כבר מאוחרת, חניון בבניין המשרדים ריק מאדם, יש בזה משהו מפחיד ובדרך כלל אני משתדלת לא להישאר עד מאוחר בעבודה. מוציאה את המפתחות של האוטו ומגבירה את קצב ההליכה. מרגישה שמישהו עוקב אחריי, הסכנה מוחשית ומורגשת עם כל תא בגוף.

מסתכלת לצדדים ומזהה דמות של גבר במרחק של כמה מטרים ממני, מה הוא עושה כאן? הרכב שלי הוא היחיד בחניה. אני מתחילה לרוץ לכיוון האוטו, לא אכפת לי, שיחשוב שאני חולת נפש! למה לעזאזל הייתי צריכה לחנות במקום הכי חשוך בחניון?! עוד שנייה אני מגיעה ועפה מכאן, היד כבר נוגעת בדלת… מישהו תופס אותי מאחור ומצמיד לאוטו, אני צורחת, יד סוגרת לי את הפה ומשהו מתכתי נצמד לגרון… פאאק! מה עושים עכשיו?!

״סתמי את הפה כלבה!״ – אני שומעת את קולו במרחק של סנטימטר מהאוזן – ״עכשיו אני מדבר ואת מקשיבה! תהנהני עם הראש אם את מבינה״. אני משותקת מפחד עושה את מה שהוא מבקש.

״אין כאן אף אחד, הצעקות לא יעזרו לך אבל יעצבנו אותי ואת לא רוצה לעצבן אותי, נכון?״
אני עדיין מרגישה את הסכין על הגרון, אני ממש לא רוצה לעצבן אותו.

״עכשיו אוריד את היד ואת תשתקי! לא כדאי לך לנסות אותי!״ הוא מוריד את היד ואני מצליחה לנשום בחופשיות.

״קח את התיק שלי, הארנק בפנים, רק תעזוב אותי… בבקשה!״ אני כמעט לוחשת בשביל לא לעצבן אותו, עוד מנסה להשתחרר מהאחיזה אבל הוא פשוט חזק מידי, אני בוכה מחוסר אונים.

״אני הולך לזיין אותך עכשיו, אם תתנגדי, אכאיב לך הרבה יותר, את מבינה אותי?״

מעבירה לשון על שפתי היבשות, מנסה להירגע, לנשום עמוק. המוח רץ על 200, מנסה למצוא פתרונות, דברים שקראתי, דברים שלמדתי על הגנה עצמית, הכל הופך לסלט של מידע שלא עוזר בכלום. דפיקות הלב מחרישות אוזניים ורק מחשבה אחת נשארת צלולה…לא לעצבן את התוקף…לא לעצבן את התוקף…
פאאק למה לא יצאתי מוקדם יותר?!!!

״כן! אעשה כל מה שתגיד, רק על תפגע בי!״

״תשובה נכונה! עכשיו שימי ידיים על האוטו! תעשי מה שאני אומר ולא תיפגעי….״
אני נשענת על האוטו, מרגישה את המתכת, הידיים שלי רועדות.

היד שלו נוגעת לי בחזה, נכנסת מתחת לחולצה, לוחצת את שדי. מרגישה איך הוא מרים לי את החצאית, מוריד לי את התחתונים. יד זרה פולשת בין רגלי, נוגעת בלי בושה במקום הכי אינטימי, חוקרת, לוחצת על הדגדגן במיומנות לא צפויה… כשהוא מחדיר לי אצבעות, הן נכנסות כל כך חלק…משכנעת את עצמי שזה רק מנגנון הגנה טבעי של הגוף שמנסה למנוע פגיעה…, שהנשימות שלי כבדות מפחד…, שהפטמות עומדות מקור…, ש…דייי! אני לא יכולה להנות מזה!!!

אני מתה מפחד שהוא יגלה את הסוד הכי כמוס שלי, כמה קל לשלוט בי, כמה גופי נטרף ממגע של גבר… אני לא רוצה שיגלה… כמה אני זונה! אבל גופי בוגד בי, הוא לא יודע כלום על שמירת סודות כמוסים… הוא מכור לעונג וצמא למגע. האגן מתחיל לזוז בקצב האצבעות. מרגישה איך הסיכה נוזלת לי בין הרגליים. אני נושכת שפתיים…רק לא לגנוח…רק לא…
הוא מוצא את הנקודה מתחת לדגדגן ולוחץ. הגוף שלי נטרף והנחת עונג בורחת מגרוני.

״לא מאמין! איזו כלבה חמה!!!״

הוא לוחץ לי על הגב, מאלץ לקמר אותו…. הזין שלו חודר לגופי וממלא אותו באופן מוחלט. הוא מתחיל לזוז בתוכי ומגביר קצב, אני נטרפת מעונג, גונחת כמו כלבה מיוחמת…אפילו כבר לא מנסה לשלוט בעצמי… מתחננת שיזיין עמוק יותר, חזק יותר…אף אחד לא זיין אותי ככה בחיים! הוא צועק משהו אבל אני כבר לא שומעת כלום. זרם חזק עובר לאורך עמוד השדרה, חודר לכל תא בגופי…מתפוצץ באורגזמה הכי מטורפת בחיי!!!

הערפל במוחי מתפזר, העולם מתחיל לקבל את צורתו המקורית. מרגישה את גופו עוד רועד, שומעת את נשימותיו הכבדות. פתאום הוא מתרחק, משחרר את האחיזה. מנצלת את הרגע של חופש, מסתובבת במהירות, תופסת את פניו…. ודופקת לו נשיקה ארוכה ורטובה.

״פאאאק אתה טוב!!! חולה עלייך!״

״את כלבה מטורפת, את יודעת?״ – הוא צוחק – ״מה היה דחוף לך עכשיו? קבענו למחר. טסתי על 200 כל הדרך אחריי ההודעה שלך, עוד שנייה עשיתי תאונה״.

״סורי מאמי, הייתי חרמנית רצח, שמעתי שהלכה התקשורת ואין מצלמות בחניון עד מחר… אתה מכיר את הראש שלי״.

״מת על הראש המטורף שלך! בפעם הבא אני אהיה פקיד שומה ואת תהיי…״
״לאאא! נחשוב על משהו אחר… הם כבר זיינו אותי מספיק החודש״.