הסתכלתי עליה יוצאת מחדרו של המנכ"ל.
היא הייתה צעירה בת 28, דקה, תמימה, כיסוי ראש של דתיות לייט, נזם עדין וחיוך מקסים על פניה. היא הזכירה לי נשכחות. תמימות וטוהר שאני כמה להם כבר תקופה ארוכה.
היא התראיינה למשרת מנהלת מרקום במחלקת שיווק. אחרי שהיא יצאה מהחדר נכנסתי לחדרו של המנכ"ל ואמרתי לו בצחוק המסווה כמיהה: "לא משנה לאיזו משרה היא מתראיינת-אנחנו לוקחים אותה".
אז לקחנו אותה. קוראים לה הילה והיא פשוט מתוקה ומקסימה. דתיה לייט, כמוני. נשואה באושר עם ילד אחד. חיוך נפלא תמיד פרוס על פניה.
אני כאמור דתי לייט, בן 34, נשוי מגיל 20, שלושה ילדים, סמנכ"ל בכיר מגיל צעיר מאוד.
מהיום הראשון הרגשתי קשר מיוחד אליה. עקרונית, יחסי העבודה שלנו לא היו אמורים להיות קרובים – אני סמנכ"ל תפעול והיא מנהלת מרקום בשיווק. אבל דאגתי וניווטתי כך שהיא הפכה לחלק מצוות פרויקט שבניתי.
התחלנו לשוחח יותר ויותר, ואף היא, נפתחה לאט לאט. מצאתי עצמי מספר לה את כל סודותיי הכמוסים ביותר – הכשלונות שלי, ההצלחות שלי, נקודות שפל ואור. דברים שלא שיתפתי בהם עד היום איש, כולל אשתי. והיא מקשיבה, צמאה לדבריי ומשתפת בחזרה גם היא בקשייה ולבטיה האישיים והכמוסים ביותר. היא הייתה כל כך צמאה לדבריי שהייתי סקפטי שזה בכלל מעניין אותה. חשבתי שהכל נובע מיחסי הכוחות ושבגלל שאני בכיר ממנה היא, מסכנה שכמותה, סובלת אותי.
מצאתי עצמי מחפש סיבות לעבור ליד החדר שלה ולהצחיק אותה באמצע היום, וגם היא מדי פעם היתה עוברת ליד החדר שלי, מציצה פנימה וזורקת מילה עם החיוך המקסים שלה.
לאט ובעדינות הבנתי – התאהבתי. הייתי בטוח שזה לגמרי חד צדדי, ולא חשבתי אפילו לנסות מהלך בכיוון. זה לא אתי, והיא ואני בכלל נשואים.
יום אחד הייתי צריך שהיא תיגש אליי ותיקח אחריות על נושא חדש בפרויקט. קראתי לה למשרדי ואמרתי לה 'בואי, שבי פה בכסא לידי', כך שתוכל לראות את המסך שלי. היא התיישבה לידי, נשענה על השולחן לצידי, קרוב קרוב, עד שהזרוע שלה נגעה בזרוע שלי, קצת בטעות, כך חשבתי, אבל לא הזזתי את היד. גם לא היא.
התחלתי לדבר, מנסה להיות מרוכז בסיטואציה, מפרט על המשימה ועל תתי המשימות, והיא מסתכלת עליי. מקשיבה. שואלת שאלות. אז המשכתי, מתוך הנחה שהכל בראש שלי. ואז, בלי משים, כף ידה נפלה על כף ידי. צנחה לה. כאילו התעייפה ונחתה במקרה שם. הידקתי בעדינות את אצבעותיי על אצבעותיה. הרמתי את הראש, לא מזיז את היד – גם לא היא, הסתכלתי לה בעיניים. 'הילה, עד מתי את במשרד היום'? 'עד מתי שצריך' היא אמרה בקול ניחר.
כל כך כמהתי אליה, לטוהר הזה, לעדינות הזו, ליופי הזה. זה היה כ"כ חסר לי, כמו מים זכים על נפש עייפה. והיא, היא כנראה חסרה מישהו אסרטיבי ובוגר. לא האמנתי שאני זוכה בטוב הזה.
סביב 18.00 המשרד התרוקן ונשארנו רק אנחנו. שנינו יודעים שרק אנחנו לבד שם ובכל זאת, לא עושים כלום. כל אחד בחדרו. נבוכים ונרגשים.
קמתי למשרדה, דפקתי בדלת בעדינות, ושאלתי אם אפשר להפריע. הילה קמה מהכסא, לא יודעת מה לעשות עם עצמה, גם אני לא ידעתי. ידעתי שאני נשוי, מאוהב באישה של מישהו אחר ויש פה חשש לניצול יחסי מרות. ידעתי שאני מרחק של ס"מ ממוקש.
הילה כנראה חששה פחות כי היא פשוט תפסה לי את כף היד ברכות, ולחשה 'בא אליי', אז עטפתי אותה בחיבוק גדול וממושך, כנראה ששנינו היינו צריכים את זה. היה לנו קשה להפריד אותו, אז החיבוק נמשך ונמשך. התחלתי ללטף לה עם אצבעותיי את העורף, מעביר בה צמרמורות. היא ניתקה ממני, הרימה מבטה אליי, מסתכלת לי בעיניים, ואז פשוט קירבה את שפתיה, לאט לאט, כאילו זו הנשיקה הראשונה שלה ושלי, עד שהשפתיים נפגשו. הרגשתי חשמל באויר, הרגשתי שאני כ"כ בר מזל.
עצרתי הכל. ניתקתי ממנה, אך שתי ידיה היו נתונות בכפות ידיי. הסתכלתי לה בעיניים, ואמרתי לה: 'הילה, את מבינה שאנחנו יוצאים להרפתקה מורכבת ומסובכת, שהולכת לטלטל את שנינו מהבחינה האישית, המשפחתית והמקצועית'? והילה, בתמימות שלה: 'אני מבינה, אבל נפתור את זה, לא?'. אז החלטתי שזה יעבוד. כנראה שמצאנו אחד בשניה נחמה מהקשיים של היום יום, ומהחסרונות של בני הזוג שלנו.
אז קבענו לקחת יום חופש, כל אחד מסיבותיו, ולהפגש בטיילת בתל אביב. לטייל. לדבר על החיים ועל הקשר המשוגע שהולך ונרקם בינינו. היום עבר כ"כ מהר. שנינו שלובי ידיים בפומבי, לא חוששים מכלום, מחובקים ומתנשקים. היא עם הכיסוי ראש שלה ואני עם הכיפה, זה היה נראה כל כך טבעי בעיניי עין בלתי מזויינת. התחלתי להרגיש כמיהה ליותר. הייתי חייב יותר. רציתי לקלף אותה מהעדינות, לנשק את כולה, לחדור לתוכה, להרגיש את גופה העירום בידיי. רציתי שהיא תתפוס את החזה שלי, את הישבן. רציתי לשמוע אותה נאנחת. רציתי להפוך אותה לאדומה מרוב תאווה.
היא ראתה שאני לא כל כך מרוכז, אז היא בחיוך הגדול שלה שאלה 'לאיפה נעלמת'? לא יכולתי להסתיר ממנה, אז אמרתי בחיוך חזרה 'דמיינתי אותנו לרגע יחד, בצורה שהייתה מביישת גברת מכובדת כמוך'. היא רכנה אליי, כך שאוכל להציץ מעט לחולצתה, ואמרה באנגלית המושלמת שלה: 'You read my mind'.
בחיי, שלא הבנתי איך זכיתי בטוב הזה. אמרתי לה: 'האמת שאני מתקשה להחזיק את עצמי שלא לקרוע ממך את הבגדים כאן ועכשיו', היא צחקה ואמרה 'טוב כאן ממש לא, אבל אולי נמצא מקום אחר שם בהחלט תוכל לעשות את זה?'.
תוך שתי דקות כבר היינו בלובי של המלון הקרוב ביותר. לא היה אכפת לי מה חושבים ומי רואה. ניגשתי לקבלה ושאלתי אם יש חדר פנוי להלילה. סידרנו את העניינים מהר והילה ואני היינו בדרך לחדר 411. במעלית תפסתי אותה בפינה, כולי מיוחם, והיא כולה אדומה, פשוט צללתי לצוואר שלה, תופס את המתניים שלה ואת הישבן שלה, שהיה טמון בג'ינס צמוד. לא זוכר מה קרה בין המעלית לבין החדר, מלבד העובדה שהלכתי עם זיקפה מביכה.
ברגע שנכנסו לחדר, סגרנו את הדלת, ושנינו פלטנו בו זמנית 'סוף סוף!' וצחקנו. תפסתי אותה במתניים, מנשק וממשש מתחת ומעל, גם היא לא טומנת ידה בצלחת, ממששת אותי, תופסת לי במפשעה מעל לבגדים. לא הורדתי לה את כיסוי הראש כי זה חירמן אותי משום מה, אבל כן הורדתי לה את הנעליים, את המכנס ואת הסוודר שלבשה. היא נשארה בתחתון שחור ובחזיה שחורה תואמת. פשוט מושלמת. חזה מזדקר, היא מתנשפת, שעונה על הקיר ואגנה מופנה אליי.
היא הפשיטה גם אותי והשאירה אותי בבוקסר הלבן והצמוד שלי. הזין שלי עומד כמו תורן.
שאלתי אותה: לאן נמשיך?
והיא אומרת: מה אתה אוהב?
ואני: מה את אוהבת?
הילה חשבה לרגע ואמרה 'אני אוהבת אותך. בא נתחיל מזה. אבל כרגע אני פשוט רוצה שתכנס בי.'
'אין מצב שזה יהיה כ"כ מהר, גברת'.
תפסתי אותה, השכבתי אותה על המיטה בעדינות, כך שכפות רגליה עדיין על הרצפה. התחלתי לנשק אותה מכפות הרגליים למעלה, לתוך פנים הירך. מתחיל לאט להריח את מיצי איבריה האינטימיים. ככל שהתקרבתי לפנים הירך ולאיברה, שמעתי אותה נאנחת קלות, רוטטת. נישקתי את רצועת התחתון שלה, מתקרב לאט לאט, עד שמצאתי עצמי במיקום שמעל שיער ערוותה.
'להוריד?' 'כן! תוריד כבר אתה הורג אותי'
באיבחה אחת תפסתי והורדתי את התחתון. צללתי מיד, מלקק ומוצץ, טועם את מיציה, והיא תופסת לי בראש, מרימה את ברכיה ועוטפת את גבי עם רגליה החלקות. לאחר דקה שבה הייתה בעולמות אחרים, היא התרוממה, ואמרה 'זה לא פייר שאני נהנית כל כך לבד, בוא תמשיך, כשאתה לצידי' והיא סימנה לי, הבנתי ונשכבתי לצידה כך שהזין שלי מול פניה ואני יכול להמשיך במלאכתי החשובה.
בעודי ממשיך את הצלילה וחש את ישבנה, רגליה וביטנה, הרגשתי את אצבעותיה העדינות נכנסות מהשוקיים למבושיי, ואחוזות באברי שכבר ממזמן החל פולט טיפות שקופות. היא החלה לשפשף ולהוריד לי את התחתון. המשכתי להיות מרוכז בעינוגה. היא לאט הורידה לי את התחתון עד שחשתי משהו חם ולח עוטף לי את הזין. עצרתי והיבטתי בה, מאושר. היא קלטה אותי מביט בה ובסיטואציה. הפסיקה לרגע מהמעשה המופלא הזה, הסתכלה עליי במבט התמים ושאלה בקריצה 'להמשיך?'.
חייכתי והנהנתי והיא המשיכה, עוד ועוד. חשבתי לעצמי, אף פעם לא גמרתי ככה. היא כנראה ירדה לסוף דעתי, והפסיקה ואמרה 'היום לא תגמור לי בפה. לפחות לא עכשיו'. שאלתי את עצמי מאיפה הבחורה הדתיה המתוקה הזו למדה את זה? מילא אני, כגבר ראיתי הרבה פורנו, אבל היא? למדה במוסדות דומים ושנינו היינו בבני עקיבא. מאיפה באה לה הפתיחות הזו? החלטתי כרגע להניח את זה בקרן זוית. היו לי דברים חשובים יותר לפניי. נשכבתי מעליה, איברי הזקוף מול איברה הנפוח והרטוב, ושאלתי: 'את בטוחה שנעשה את זה?' והיא אמרה 'כן תכנס בי כבר!'. אז לאט ובעדינות התחלתי להכניס את איברי הנוקשה. מ"מ ועוד מ"מ, בעדינות, לא רוצה להכאיב, היא הרי כ"כ עדינה.
היא תפסה אותי בישבן ופשוט דחפה אותי פנימה במהירות, כולה מלאת תשוקה. נכנסתי כולי פנימה עד הסוף, מרגיש את חומה והרטיבות שעוטפת אותי. התחלתי להכנס ולצאת ושאלתי אותה 'לזה חיכית?' היא הסתכלה עליי, עדיין עם כיסוי הראש החלקי, ואמרה לי 'לזה חיכיתי מאז שראיתי אותך לראשונה'. נישקתי אותה, כמו שלא נישקתי אף אחת בחיי. שחררתי את תפס החזיה והורדתי אותה, מתפלא איך זה לא קרה עד עכשיו. התרוממתי כדי להנות מהמחזה המרהיב הזה, של הילה, כולה לבנה וערומה, עם פטמותיה הורודות. היא החלה לתפוס לי בביצים, ולשחק בהן ואני התחלתי לנשק את הפטמות. שנינו נמצאים שם, ברגע. הגברתי את הקצב לאט לאט, והיא פשוט הפכה לאדומה מרוב תאווה, נאנחת בקולה הענוג, עוצמת עיניה, נושמת מהאף מוציאה מהפה.
היא פתחה את עיניה, שלחה את ידה לאיברה והחלה לגעת וללטף במקביל לאיברי החודר, עיניה מסתכלות בתוך עיניי, שנינו בעולם משלנו, שקועים בקצב. היא החלה להתנשף בכבדות הולכת וגוברת. תפסתי את צווארה, עולה לפניה, תופס את פניה כמו בנשיקה, מלטף את שפתיה עם האגודל, שפתיים עליונות ותחתונות, ואז הכנסתי את האגודל פנימה. היא פתחה את פיה ואימצה את אצבעותיי, מוצצת ומלקקת, ושנינו יודעים שאני מכוון לאיבריה והיא מכוונת לאיברי.
אנחותיה כבדות יותר ויותר, סובבתי אותה על הבטן. חודר אליה מאחור. יושב על ישבנה הקטן והמתוק, מלטף את גבה המיוזע, היא ממשיכה בידיה ללטף את איבריה, ואני עוזר לה. הסתכלתי על ישבנה והחריצים השונים, אומר לעצמי 'לאט לאט, אל תגזים'.
בינתיים היא הפנתה את ראשה אליי כולה אדומה ולחשה 'אני הולכת לגמור תהיה איתי' ואני כולי איתה, ללא הפסקה, מלטף וממשש, היא גונחת יותר ויותר, כבר לא בלחישה, אלא ממש בקול. אני רואה שהיא עוד רגע שם, וגם אני כבר לא מצליח להחזיק את עצמי, זה היה כל כך מרגש, כל כך אינטנסיבי, כל כך מפתה, שלחשתי לה "נגמור יחד?", "כן, בבקשה".
כעבור דקה בדיוק, היא הייתה מלאה כולה בזרע שלי, מתנשפת בכבדות על הבטן, סמוקה ומסופקת.
נעמדתי מעליה ושוב תהיתי, למה מגיע לי כל הטוב הזה?
היא פתחה את עיניה המקסימות, הסתובבה אליי מעט, ואמרה: "זה היה הסקס הטוב ביותר בחיי. תודה."
ואמרתי לה "את מבינה שאת ואני עכשיו זה לנצח, כן?"
"חד משמעית".
עדן..מנסה את המזל..תואמים …Rg750 בטלגרם…
וואו….אחד האירוטיים ביותר שקראתי
וואו
עדן עדיין מחפשת?
לעדן: מעוניין
הלוואי והיתה לי כזו בחורה🥵
מטורףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
איך סגרו לילה ככה ? מה עם המשפחות שלהם? נשמע לא אמיתי…
יווו ענקקקקק
קראתי מאות סיפורי סקס ואתה הכי טוב עד עכשיו💋💋💋
מעולה מעולה,
איזה כיף לקרוא . עדין ורגוע ומלא מלא תשוקה.
הלוואי תמשיך לכתוב
מה אתה עושה פה?
טוב גבר
אתה לא אפוי גבר
הייתי מוצץ לה את הכוס יחד עם מיצי אהבתה והזרע החם שבתוכה יאמי יאמי
מדהים!! מרגיש לי כמו הרומן שהיה לי עם אשה חרדית אבל לא הגיע לזה כי בעלה עלה עלינו…
"בחור טוב"
עדן: מעוניין
מדהים
מאירה, קיבלת תשובה?
היה לי כזו תקופה וחוויתי את זה גם
בחור דתי שהתאהב ועשה אהבה מטורפת עם אשת איש נשואה דתיה
סקס מדהים (פעם ראשונה איתה ראיתי אישה משפריצה)
זה החזיק תקופה ארוכה אבל אז נגמר הכי רע שבעולם!! הכי גרוע שיש.
אז שורה תחתונה לא שווה
איך זה נגמר?
יגאל , איך זה נגמר ?
מאירה – את גם דתיה ונשואה ?
בוא נגיד…. בעלה כמעט הרג אותה…
לקרוא על זה זה נחמד ,להיות אחראי לזה ממש לא . מקווה שאתה חי עם זה .
נשואה חרמנית בעלי לא מיני חולת זין מעוניינת להתפרק מי מעוניין מבטיחה לא לאכזב משפריצה בכמויות צור קשר אם אתה מעוניין
עדן, אם עדיין מחפשת – תמו חיפושייך… תוכלי להתפרק כמה שתרצי ולא תוכלי להסיר את החיוך כל פעם מחדש…
איזה סיפור עדין ומיוחד. רוצים עוד!