סיפורים // חפוזים

למה אתה נוגע לי בתחת בלי רשות, אתה לא רואה שאני שוטפת כלים?את יודעת שיש לי חולשה לדברים יפים.אתה יודע שאני עסוקה. ועוד עשר דקות צריך לאסוף את הילדים. בסדר ילד מסכן, אבל אתה תעשה רק מה שאני אומרת לך. עכשיו תפליק לי בתחת.יופי. ועכשיו תצמד אלי ותחבק בזמן שאני...

נעמדתי מול הדלת וצלצלתי בפעמון. פתח לי את הדלת גבר נאה, בלי חולצה, עם שורטס. גבר שאולי לא הייתי מבחינה בו בחדר מלא אנשים, אבל עכשיו כשהוא עומד מולי אני נוכחת שיש בו משהו מושך. מאד מושך. “באתי לראות את הדירה”, אני נכנסת פנימה. “את תאהבי את השכונה הזאת” הוא...

הסיפור הזה אמיתי לגמרי ואירע לפני כ 25 שנה, אבל בכל פעם שאני נזכר בו, אני מרגיש מצד אחד תנודה נעימה אי שם באזור חלציי ומצד שני כעס רב שסיבתו תובא בהמשך. זה קרה לקראת סוף שנות ה-90 ואני בסך הכל בן 22 אחרי צבא, עם ניסיון מועט ביחסים שבינו...

הייתי באזור שלו, ממש קרובה, שוחחנו והוא הציע שאקפוץ לרגע, לא בשביל משהו… רק לאחל שנה טובה.אז קפצתי בין לבין. הוא נכנס אליי לאוטו ונישק בלהט עצום. לשון מתוקה ושפתיים עוטפות ונשיקה חזקה.מה שלומך? איך את בימים האחרונים? בלה בלה בלה… הא ודא כזה ואז הוא זרק – חשבתי שתחכי...

״בואי״ – הוא מסתכל עליי במבט מלא תקווה. ״אסי די!״ – אני צוחקת – ״אני לא הולכת להזדיין איתך בשרותים רק כי נשבר לך ללמוד״. – אנחנו יושבים בספריה כבר שעתיים, קבורים עד האוזניים בנוסחאות ואינטגרלים והמוח שלי פשוט מסרב להתחיל לעבוד. אני מסתובבת לחלון, העולם בחוץ כל כך מושך,...

“אופססס, סליחה!”עדי לא ידעה איפה לקבור את עצמה והיא קפאה במקום.רז כיסה את מבושיו בידיו וצחק.“חשבתי שכולם הלכו ושחדר ההלבשה ריק! לא שמעתי את המים זורמים, רק אשים עליי מגבת ואצא מהמקלחת, אחזור כשתסיים אם לא אמות מבושה”, מלמלה.“שטויות”, אמר רז. “לא מפריע לי שנתקלח באותו הזמן, מה גם שעכשיו...

נדבהיא הבחורה הכי שווה שפגשתי בכל 18 שנותיי.מאז שהגעתי לקיבוץ לבקר את בני הדודים שלי, ראיתי אותה כבר שלוש פעמים. בכל פעם אני נפעם מיופיה מחדש. מישבנה הגדול והעסיסי, מהפות האדמדם והחלק שלה שמציץ מהביקיני הקטנטן. והחזה שלה גם הוא מושלם – כל כך גדול וארוז בצפיפות בתוך הביקיני הזה....

זה היה יום עמוס בעבודה, וכמה שהיה חם בחוץ, במבטח היה עוד יותר חם. היינו במבטח הקטן והצפוף אני, מיכל, וליאת. העבודה לא נגמרה, עוד לקוח ועוד לקוח וכולם רוצים לאכול.התחלתי להתחרט על זה שבאתי היום עם שמלה. שמלה בורדו, צמודה לגוף, בלי חזיה. יכולתי להרגיש איך ככל שנהיה לי...

בשעה 20:00 הוא היה אמור להגיע. עכשיו 20:45.ישבתי וחיכיתי, התגנדרתי כי אני כבר מתה לזיון אחרי חודש שלא. לבשתי שמלה קצרה, צמודה ונוצצת שמדגישה כל סנטימטר מגופי המפותח. יש לי שדיים בנוניים אך יפים וחצופים, תחת ענק, רגליים ארוכות וחטובות, שיער בלונדיני ארוך וחלק. לבסוף וויתרתי על לחכות ולהזמין ביחד...

לא בשביל משהו… רק לשנה טובה. אני באזור, ממש קרובה, קופצת בין לבין. נכנס אליי לאוטו, מנשק אותי בלהט עצום, לשון מתוקה ושפתיים עוטפות ונשיקה חזקה. מה שלומך? איך את בימים האחרונים? בלה בלה בלה… חשבתי שתחכי לי בקומה החמישית. וואלה, איך לא חשבתי על זה בעצמי? יאללה… אבוא אחריך....

“התגעגעתי,” היא אמרה כשפתחתי את הדלת, עטופה בשמלה משובצת שחור ולבן, השיער הבלונדי שלה מגולגל בתוך עצמו במין תסבוכת מסובכת שכזאת והחיוך שלה מעיר תחושה עמוקה בתוכי. לא היו הרבה מילים, למילים היה את הזמן שלהן והוא תם, כעת הכול התפרץ בבת אחת החוצה כמו סיר לחץ שנשכח על הכיריים...

אני לא זוכרת את שמך. אני רק זוכרת שזה היה שם מכוער במיוחד. ככל הנראה הדחקתי כי כששומעים אותו לפתע נעלם כל הרעיון של לקרוע ממך את הבגדים. אני זוכרת את עינייך נועצות מבט בשמלתי האדומה, שהייתה ילדותית להפליא, עיניים רעבות. עיניים של סוטה, אי אפשר לייפות את זה. אני...

הרכבת לבאר שבע עמוסה בחיילים. אני מוצא מושב פנוי בסוף הקרון , מעיין בעיתון מאתמול ונמנע ממגע עין עם החיילת שמתכרבלת לנמנום בצד השני של המעבר. הרכבת עוצרת בלוד והקרון מתרוקן בחלקו ואשד של אנשים חדשים משתפך פנימה. אישה מתיישבת לידי, שמחה למצוא מנוחה מלחץ הממהרים מאחור. קטנה, ידידותית, העיניים...

אני מחכה לך עם עוד מישהו לאסוף אותך בנקודת הסיום שלך, אתה מגיע ואתם מתחלפים. התכנית היא להפגש עם כולם ולנוח באחד המתחמים, יש לנו 6 שעות עד הריצה הבאה שלי. נכנסים לאוטו ומתחילים לסוע, אתה מספר לי על הריצה, אני לא יכולה לחשוב על כלום מלבד איפה אנחנו חותכים...

לו מטיילת ברחוב. האויר נעים, רוח קלה מלטפת את פניה. השפה העברית נשמעת משונה אבל כבר מזמזמת לה נעים באוזן עכשיו שהתרגלה אליה. האנשים האלו כולם צעקניים ורעשניים אבל היא הופתעה לגלות כמה נחמדים ועוזרים הם, כמה מסבירי פנים וחמים אל אנשים שהם לא מכירים בכלל. יש בארץ הזו הרגשה...

יולי 2014, המדינה נמצאת במערכה קשה מול איום החמאס מעזה. אך במלחמה כמו במלחמה, ילדים צריכים לצאת גם בחופש וכמה כבר אפשר להיצמד בהיסטריה לממ”ד? זאת הייתה השנה השנייה ברציפות שהחלטנו לרופף קצת את החניוקיות שאפפה אותנו בצעירותנו ושוב עשינו מנוי לבריכה מעורבת, בה ניתן להגיע כל המשפחה על שלל...

הוא מלקק אותי ואני חושבת עליך. זה לא שרע לי איתו, ממש לא. טוב לי והוא אוהב אותי, לפעמים יותר מידי. אני אוהבת אותו? לא יודעת. אכפת לי ממנו, זה בטוח. אבל זה לא אתה. הוא מכניס את הלשון שלו לתוכי ואני חושבת על הפעם ההיא כשהייתי לבד בבית ואמרתי...

ישבת על הבר עם בת דודה שלך שבדיוק הגיעה לביקור פתע בארץ, כמו תמיד את מנוצלת לצורכי שעשוע בארץ הקדושה. בשנה שעברה הגיעה לחלק הוראות בכל הנוגע לחלוקת הירושה של הסבא שנפטר. לא הכרת אותו כל כך טוב, גם לא את כל הילדים שלו. מצד האמא אתם משפחה גדולה. גדולה...

בוּם-בוּם, בוּם-בוּם, בוּם-בוּם… “נו, תבחרי!” הוא דוחק ומאיץ בי. לעזאזל! אני עדיין לא מאמינה שהוא הסכים לזה. המוח שלי ריק לגמרי… עיניי סורקות את הפאב, מקומצות בגלל החושך הטיפוסי, טיפה בלחץ. אולי הוא ישתפן?! אני מקווה שלא… אני רק חושבת על אותו אדם זר, ללא פנים ונרטב לי שם למטה…...

דפיקות בדלת. הנה הוא הגיע, כבר חצי שעה שאני מחכה לו, אני אוהבת את כל העניין הזה שהוא מתגנב אליי הביתה כשאף אחד לא נמצא, נזהר שלא לפגוש באחד השכנים. הוא החבר הכי טוב של האקס, התחלנו את כל העניין הזה עוד כשאני והוא היינו ביחד. הוא נכנס, אני בשורט...