סיפורים מאת סאן

לסאן 12 סיפורים בסליזי
השכן
16 במרץ 2019
השעה 18:32. זו בדרך כלל השעה שבה היא חוזרת הביתה. הוא הולך אל החלון, פותח אותו ונשען עליו, מסתכל למטה אל הכביש. מכוניות חולפות, אנשים חולפים, דקות חולפות, עד שהנה נכנסת לחניה המכונית האדומה הקטנה שלה. היא נכנסת ברוורס למקום, מדוממת את המנוע ואחרי דקה יוצאת מהרכב. הוא מצליח לראות שהיא בחצאית ג’ינס קצרה,...
לסיפור המלא
דרור
4 במרץ 2019
הוא מנשק אותי בצוואר, נצמד אליי עד שאני נופלת על המיטה והוא מעליי. אני צוחקת, תופסת אותו בשיער הארוך והרך הזה שלו, הוא נוגס לי בכתף, מנשק אותי לאורך היד ואז קופץ אל בית החזה החשוף מעל הגופייה שלי. הוא מנשק ומנשק ומתחיל לרדת לכיוון השדיים שלי, יד אחת שלו נשלחת לתפוס באחד מהם...
לסיפור המלא
תודה לאל שיש חברים
23 בפברואר 2019
הצפירות מלמטה מעוררות אותי ואני מתנתקת מהמראה. ‘יאללה אני בסדר גמור ככה’ אני לוקחת מעיל ויוצאת מהדירה שלי אל נועם שמחכה לי ברכב. כבר איזה שבועיים לא נפגשנו, נועם היה שכן שלי, היינו נפגשים במדרגות ובמעלית ובדרך פנימה או החוצה לבניין, תמיד אומרים שלום, קצת דברי נימוסים. מהבחורים הצ’ארמינג האלה – חיוך מהמם, עיניים...
לסיפור המלא
ווילי
28 בינואר 2019
כמעט אף בחורה לא תודה בזה. זה הגיוני, אין מה ללחוץ ולהביך. אבל כל בחורה עושה את זה. חושבת אולי שהיא היחידה. לא בנות, אתן ממש לא היחידות. הרגע הזה שבו את נכנסת למקלחת, מתנתקת מהכל ומכולם ומכל מה שמסביב. כל מה שיש עכשיו זה המים שזורמים עלייך, התחושה הזאת שאת במעין בועה נעימה...
לסיפור המלא
רגל בחלון
28 בינואר 2019
“תחזיקי פה חזק, אל תזיזי את הידיים.” הקול שלו ממשיך להיות חד משמעי, קשה. אין כל תועלת בלחזור שוב ושוב להגיד ‘לא’ או ‘די’. אז היא מאגרפת את ידיה סביב הידית הפנימית של דלת הרכב בזמן שהוא מלפף את החבל סביב כפות ידיה והידית. כשהוא מסיים הוא סוגר את הדלת בטריקה. בזמן שהוא הולך...
לסיפור המלא
מתוקה
26 במאי 2017
היא לא יודעת שאני כאן, שאני מסתכל עליה. היא ישנה במיטה שלה ואני בפתח הדלת, מתבונן. היא בדיוק משנה תנוחה, עכשיו היא מוציאה רגל אחת מחוץ לשמיכה, מקופלת, היא על הצד כך שהגב שלה מופנה אליי, הגופייה עלתה לה. אני רואה את גבה התחתון ועיניי ממשיכות דרומה, עולות אל הקימור העגלגל של הישבן שלה,...
לסיפור המלא
רוצה ורוצה
18 במאי 2017
אני רוצה חום אני רוצה לגנוח אני רוצה להרגיש גוף גדול וקשוח מעליי מתחתיי אני רוצה ידיים עדינות וגסות בו זמנית אני רוצה שפתיים בכל פיסת גוף שלי אני רוצה לעצום עיניים ולתת לתחושה למלא אותי אני רוצה לנשוך את השפתיים למשוך את השיער לכווץ את הפנים מההרגשה הזו אני רוצה לאחוז חזק במשהו,...
לסיפור המלא
מגבונים
5 במאי 2017
הרגע הכי טוב במסע בצבא הוא הרגע בו אתה חוזר ומשחררים אותך לשעת ת”ש. אתה מוריד את המדים הדוחים, הספוגים בזיעה ונכנס למקלחת. אחח, איך שלא בא לך לצאת! אלא מה, מה הבאסה? לסיים את המסע הזה בשטח וללכת לישון בלי מקלחת, כי אנחנו ישנים בפאקינג שטח! “אני מרגיש דוחה רצח.. לא מאמין שפשוט נכנסים...
לסיפור המלא
צבע יין
22 באפריל 2017
לו מטיילת ברחוב. האויר נעים, רוח קלה מלטפת את פניה. השפה העברית נשמעת משונה אבל כבר מזמזמת לה נעים באוזן עכשיו שהתרגלה אליה. האנשים האלו כולם צעקניים ורעשניים אבל היא הופתעה לגלות כמה נחמדים ועוזרים הם, כמה מסבירי פנים וחמים אל אנשים שהם לא מכירים בכלל. יש בארץ הזו הרגשה אחרת, הרגשה של ביחד....
לסיפור המלא
טעם של ים
14 באפריל 2017
הדלת נטרקת מאחורה. הההא! סוף סוף בבית! כמה טוב. היה כיף לגמרי בחוף אבל להגיע לבית קריר אחרי יום חם תמיד עושה תחושה טובה. כרגיל, הדירה ריקה. ההורים והאחים כל אחד בענייניו, לא חדש. זה ככה תמיד, לא מפתיע. יורדים לחדר שלה שהוא מכיר טוב כמוהה. זה החדר שלו כמעט כמו שזה החדר שלה...
לסיפור המלא
כיף להיות טוראי
8 באפריל 2017
“חייל, אתה בפלאפון?!” -לא המפקד. “לא פעם ראשונה שאני תופס אותך בטלפון! הזהרתי אותך שפעם הבאה אתה תענש!” -אבל המפקד… “שום המפקד! גש עכשיו למשרד של המ”פ!” זה הזיכרון שלי מהיום ההוא. היום ה-27 לטירונות שלי ליתר דיוק. בלעתי רוק והלכתי בחשש למשרד של המ”פ. מפחד לסגור עוד שבת של טירונות. אני עומד מחוץ...
לסיפור המלא
הגיע הזמן לשיעור
25 במרץ 2017
פעמון הדלת מצלצל בדיוק דקה לפני השעה שקבענו. ‘הוא תמיד מגיע בול’ אני חושבת וחיוך קטן עולה בי. אחרי ברכת השלום הרגילה אנחנו עוברים לחדר העבודה כדי להתחיל בשיעור השבועי כהרגלנו, אלא שהחלטתי שהשבוע יהיה שיעור שונה. אני משאירה אותו יושב באחת מכורסאות העור הגדולות מול שולחן העץ הכבד, מוציא ומסדר את החומר לפני...
לסיפור המלא