הייתי לבד בבית הקפה שבקצה הטרמינל. הזמנתי קפוצ'ינו גדול, לקחתי את הספל מהדלפק והתיישבתי ליד שולחן שהיה פנוי.
היה מוקדם וכנראה הייתי ראשון הנוסעים שהגיע לאיזור השרוול. שמתי את האזניות והפעלתי את האייפוד שינגן ברצף קטעי ג'אז ובלוז. העליה למטוס היא בעוד כארבעים דקות ויש עוד זמן. לאט לאט הגיעו הנוסעים והתחלתי לשחק במשחק האהוב עלי בשדות תעופה, להביט באנשים ולספר לעצמי את סיפור החיים שלהם. הנה הזוג המבוגר שסוחב את צרותיו כבר המון שנים ביחד ועכשיו, גם כשהם בחופש, רואים שאין טיפת הנאה בחיים המשותפים שלהם. האיש שהגיע עכשיו עם הטרולי הגיע לעסקים. הבגדים אמנם נוחים ולא רשמיים, אבל תיק העור הקטן והנעליים המבריקות מסגירים את היעד האמיתי של הנסיעה. כך אני ממשיך לתפור לעצמי סיפורים, שאני בטוח שאם אחת מהדמויות הללו תתישב לידי ונשוחח קצת, יתברר לי מהר שצדקתי, זה כבר קרה לא מעט פעמים.
הבחורה שעברה עכשיו מעניינת. מקרה לא ברור. אישה כבת 35, שיער כהה, יפה מאד, למרות שהיתה ללא איפור, פנים חדות ושפתיים מלאות. נגשת לדלפק, מזמינה לשתות, מקבלת בקבוק קולה ומתיישבת בשולחן שלידי. מניחה את התיק שלה על השולחן ומוציאה ממנו לפטופ. יש לה כסף לבחורה. The Bridge המותג של התיק, בלט על רקע העור החום, גם הבגדים נראו שיצאו ממגזין אפנה. חולצה כחולה, כהה, מכופתרת שמציגה מחשוף קטן ואסתטי ומכנס לבן וארוך. גם הנעליים הלבנות תואמות את המראה הכללי. במקרים כאלה אני אוהב להסתכל על השעון, מין קטע פרטי שלי, אבל השעון היה מוסתר מאחרי השרוול. יש לה סטייל, יכולה להיות אלף ואחת דמויות.
אשת עסקים, עיתונאית, מישהי מתעשית האופנה, אפשר שהיא עורכת דין, גם לא ברור לי מה מטרת הנסיעה שלה. עסקית, משפחתית, חופש. אחרי כשתי דקות אני שם לב שאני נועץ בה מבטים ואני מסיט את המבט לאט לאט, נותן לה להרגיש שאני מסתכל.
הגברת מקלידה במרץ בלפטופ שלה, במערכת הכריזה קוראים לעלות לטיסה. "הטיסה לבנגקוק יוצאת משער 9, הנוסעים מתבקשים להגיע לשער היציאה". אני הולך בצעדים איטיים ומדודים לגייט, נכנס למטוס, מוצא מקום להניח את הטרולי ותופס פינה אי שם בשורות האחוריות במטוס, שוב שם אוזניות ומצפצף על הדיילות וההסברים שמותר להפעיל מכשירי מוסיקה רק אחרי ההמראה ומתכנס בעצמי.
משחק הדמויות ששיחקתי הסתיים, עכשיו כולם נכנסים למטוס. הכסא לידי נשאר פנוי זמן רב ואני כבר שמח שיהיה לי מקום כפול. ואז אני רואה אותה מרחוק. היא מתקרבת ומהמבט שלה אני רואה שהיא מתכוונת להתיישב לידי.
"יש" אמרתי לעצמי "יכול להיות מענין לידה" היא מחייכת אלי בנימוס ומניחה את התיק שלה לידי. מתיישבת לידי, חולצת נעליים ומסדרת את המשענת שתהיה לה נוחה. היא גם מוציאה את השמיכה הכחולה מהשקית ופורשת אותה על חלק גופה התחתון. אנחנו מחליפים כמה מילות נימוס וומתברר שהגברת דוברת אנגלית. מבטיחים אחד לשני לדאוג שהדיילים לא יעירו אותנו במידה ונרדם.
המטוס ממריא, אני נרדם וכצפוי מפספס את ארוחת הערב.
אחרי כארבע שעות טיסה אני מרגיש רעד במטוס שמעיר אותי, אחרי כחצי דקה עוד רעד.
"נכנסנו לאיזור עם כיסי אויר" אני חושב לעצמי, הלכה השינה. בשלב זה אני חש עוד נפילה של המטוס ועוד אחת, הטייס מודיע משהו ברמקול ומבקש להדק חגורות. ממילא לא שחררתי את החגורה מאז ההמראה. עוד כיס אויר, הפעם חזק יותר ואני חש את ידה של שכנתי אוחזת בחזקה בזרוע שלי.
אני מביט אליה, "הכל בסדר" אני אומר " זה תמיד קורה באיזור הזה" היא מביטה בי ומחייכת.
היד שלה ממשיכה לאחוז בי ואני מניח את כף ידי הפנויה על כף ידה, לא נראה שהיא ממש לחוצה. ככה אנחנו ממשיכים בטיסה עוד כמה דקות עד שאני מוריד את ידי מכף היד לכיוון גופה. היא לוקחת את ידי ומחדירה אותה לתוך חולצתה, נותנת לי למשש בטן נעימה וישרה. "חשבתי כבר שלא תתעורר" היא לוחשת לי ואני מחייך בלי לענות. היא פתחה כפתור בחולצה כדי לאפשר ליד שלי לטייל על גופה.
בשלב זה אנחנו מרימים את ידית ההפרדה בין שני המושבים ונצמדים האחד לשניה. אני מרגיש את השד הימני שלה על זרוע שמאל שלי.
אני מלטף את בטנה ונוגע קלות בחזיה שלה, עדיין לא מעיז לחפון את החזה, כדי לא לעורר תשומת לב. היא לוקחת את ידי ומניחה אותה על שדיה הרכים. אני מרגיש פטמה גדולה מבעד לחזיה וממשיך ללטף את השדיים המלאים. מסביב חושך, נראה שכולם סביבנו ישנים.
היא מניחה את ראשה על ראשי ומלקקת לי לאט לאט את אוזן שמאל. היד שלי עוברת משד לשד ויורדת לאיזור הבטן. היא לא מפסיקה ללקק אותי ולוחשת לי באוזן "תרד יותר נמוך" היד שלי ממששת את השדיים ומחפשת את דרכה תחת השמיכה למטה, למפשעה. אני מרגיש את התחתונים שלה ומבין שהמכנס הלבן כבר מזמן למטה, מופשל לרגליה. תחתוני התחרה הדוקים ואפשר להרגיש דרכם את העור החלק והחריץ שבאמצע. אני מלטף את התחתונים והיא גונחת לי בשקט באוזן.
"תמשיכי ללקק אותי" אני אומר לה והיא בתשובה גונחת. היד שלי חודרת בתוך התחתון הדק ומרגישה פס שיער דק ומטופח ליד הכוס. הערווה מגולחת ורק פס דק נשאר באמצע, זה מחרמן אותי נורא והזין שלי עומד בגאון בתוך המכנס. בזמן שאני מלטף אותה, יד ימין שלה מפשפשת במכנסים שלי ומצליחה לפתוח כפתור ולהגיע לכיפת הזין שלי.
"אני מרגישה טיפה רטובה שם בקצה".
"תמשיכי ככה, יהיו הרבה טיפות".
אני מלטף את הכוס ומחדיר אצבע לתוכה. היא רועדת מהנאה "תמשיך, תמשיך".
האצבע שלי רטובה לגמרי ואצבע נוספת מצטרפת ושתיהן צובטות בעדינות את הדגדגן, דבר שגורם לרעידות נוספות.
"שרק לא תפסיק".
"אל תדאגי״, אני עונה ומשחק בדגדגן. מתוך הכוס שלה יוצא זרם רטוב ודביק. שתי האצבעות שלי חלקלקות ורטובות ואני מוציא אותן מהכוס ומקרב אותן לפה שלה.
"תלקקי. זה המיצים שלך" היא הכניסה את שתי האצבעות לפיה וליקקה לאט וביסודיות.
כשסיימה ללקק, לקחה את ידי והניחה שוב על ירכיה, "תמשיך, אל תפסיק" ליטפתי את ירכיה החלקות וכשהגעתי לאיזור הכוס.
היא הרימה את ישבנה ושנינו הורדנו את התחתונים שלה. עכשיו היא פישקה את הרגלים מתחת לשמיכה, מאפשרת לי גישה קלילה וישירה לתוכה. ליטפתי את שתי השפתיים לפני ששוב החדרתי את האצבעות לתוכה. הא נאנקה בשקט ועצמה עיניים, אני המשכתי לשחק בדגדגן שלה, כשידה חודרת לתוך מכנסיי ותופסת בכוח את הזין שלי.
"אל תפסיק עד שאני גומרת", לא הפסקתי.
היא אחזה בזין בכוח, מכאיבה לי ומתפתלת בכסא. היד שלי המשיכה ללטף ולצבוט את הדגדגן כשמהכוס שלה נוטפים עוד ועוד נוזלים. הנשימה שלה נעשה יותר ויותר כבדה.
"אני מת לזיין אותך" לחשתי לה "לתקוע אותך בכוח, לקרוע לך את הכוס".
"כן, תקרע אותי, כן" היא ענתה לי ואני לא הפסקתי לשחק עם הכוס הרטוב והדגדגן הנפוח.
"כן, עכשיו, כן, עכשיו, כן" היא לחשה בקול צווחני "עכשיו" היא לקחה עוד נשימה אחת גדולה והתמוטטה. היד שלה עוד אחזה בזין שלי. האחיזה החזקה התחלפה בליטוף נעים. היא הניחה את ראשה על ברכי כשהיא ממשיכה ללטף לי את הזין מתחת לשמיכה. אחרי שתיים שלוש דקות הנשימה שלה חוזרת לקצב רגיל והפה שלה מנסה להגיע לראש הזין שלי שמבצבץ מתוך המכנס. עכשיו תורי להוריד את המכנס. היא מושכת לי בתחתונים, ואני מבין שצריך להוריד אותם. עכשיו היא מניחה את הראש שלה בדיוק מול הזין שלי ובבת אחת מכניסה אותו לפה שלה. הלשון שלה עושה את העבודה, אני מרגיש סיבובים רטובים, רכים ועדינים מסביב לזין שלי ומציצות קלות. ראש הזין שלי מקבל טיפול מלכותי כשהיא כמעט ולא זזה ממקומה. המציצות הופכות מהירות יותר ואני עוצם עיניים ומרחף ברקיע השביעי. ההרגשה מדהימה. יד שמאל שלי עדיין בתוך הכוס הרטוב שלה, כשהזין שלי עומד זקוף ורטוב לחלוטין בתוך הפה הנפלא שלה.
היד שלה מצליחה להדחק בין רגלי ומלטפת לי את הביצים תוך שהלשון ממשיכה לעבוד ושתי אצבעות שלי בתוך הכוס. מושלם.
ככה זה נמשך עוד כמה דקות עד שאני לא יכול יותר להתאפק. ומתפוצץ. זרמים גדולים של שפיך מותזים לתוך הפה שלה ובסביבה.
אני מתנשם בכבדות והיא לא מאבדת עשתונות ומנגבת את הזין וסביבתו בשמיכה של המטוס.
המשך הטיסה עבר בשקט, לא החלפנו מילה. רק ליטופים קלים וחיוכים של הנאה. נחתנו.
"אני אראה אותך שוב?" שאלתי.
"תשאל על אנג'לינה, מלון קונרד, חדר 2030".
כעבור שלושה ימים התקשרתי למלון. ביקשתי את הגב' אנג'לינה מהחדר האמור.
"מצטערים" ענתה לי הפקידה "הגברת ג'ולי עזבה את המלון שלשום".
נחמד מאוד חבל שאין המשך
טוב. לא הכי הגיוני, אבל מי מחפש הגיון בסיפורים כאלה.