יחסים משפחתיים – חלק א

משפחתיות.
משפחתיות זאת חוויה שחשבתי שאני מכיר טוב, אך לאחר שהתחתנתי עם אלישבע ההגדרה של משפחתיות השתנתה אצלי בצורה משמעותית.

הגיבוש המשפחתי של משפחת פריד היה כה מרשים, אחים ואחיות משוחחים האחד עם השני על בסיס יומי, שיחות נפש היו שכיחות ובערבי שבתות בבית החמות, המשפחה הייתה פוצחת במקהלה ווקלית מרשימה עד לשעות הקטנות של הלילה הם לא היו מרפים האחד מהשני. מגובשים להפליא כולם כל העת מחייכים, פשוט משפחה למופת.

שמי יואב והגעתי ממשפחה דתית לאומית, אלו עם הכיפות הסרוגות שעושים צבא ועובדים.

את אלישבע אשתי הכרתי לפני כעשור, לאחר כשנה התחתנו ועד היום הספקנו להרחיב את המשפחה ל-5 נפשות. משפחתי ומשפחתה של אשתי הינן משפחות מלומדות, בעלי תואר ראשון ושני, יש גם כאלה עם דוקטורט, משרתים בצבא, משלבים לימוד תורה וקריירות מכובדות.
והכי חשוב, כולם יפים, כן כן, מבלי להשתחצן יתר על המידה, משפחתי הייתה נחשבת בשכונה בה גדלתי למשפחה שכל אח ואחות היו מחוזרים, הוריי קיבלו הצעות רבות לשידוך הילדים. מראה, חכמה וכסף דאגו לכל אחי ואחיותי לבני זוג מהשורה הראשונה וכך הייתה גם משפחת פריד- משפחתה של אשתי אלישבע.
אלישבע הייתה ילדת סנדוויץ', אחיה ואחיותיה הגדולים היו מבריקים וכן גם היא. את כולם אהבתי אך יותר מכולם בלט אח שלה איתן, בחור מבריק, מרשים, נעים הליכות, יפה תואר, הילד שכל אימא הייתה רוצה לבת שלה.
בחור מרשים כזה שם יד ללא בעיה על אחת מבנותיו של האוליגרך הדתי שלמה זוסמן. משפחת זוסמן הייתה ידועה בעמידותה הכספית האין סופית, אך בין כל הכספים והנכסים המרובים היו ידועות אשתו ובנותיו ביופיים הייחודי, לעתים היה ניתן לשמוע או לקרוא בתקשורת החילונית אמירות ברוטליות של "הייתי רוצה לבלות ערב אחד עם הגברת חנה זוסמן", אמירות כאלה הוכוונו לעתים גם לבנותיו הרווקות או הנשואות.

ברווקותן, היו בנותיו לרווקות המבוקשות ביותר בציבור הדתי, הן היו מחוזרות ע"י דת"ל בורגנים, מתנחלים, ש"סניקים, חסידים, ליטאים ומכל בנותיו המועטות של שלמה זוסמן זכה איתן פריד, אח של אשתי לענוד טבעת בחתונה מפוארת על בתם של חנה ושלמה זוסמן, שמה היה נגה.

אלישבע ואיתן אחים עם יחסים קרובים מאוד, היינו מזמינים ומוזמנים לביתם בצורה תכופה אבל למרות הכל הקשר שלי עם נגה היה פורמלי לחלוטין. הוא היה טוב, אך מכיוון ומדובר במשפחות דתיות ניתן היה לחוש את המרחק הרצוי מבחינתה שאף פעם לא היה נחצה, השיחות היו לעיתים מעמיקות אך מעולם לא היינו חוצים ומדברים על דברים אינטימיים. לעומת זאת הקשר החם בין נגה ואלישבע כלל בתוכו שיחות ללא כל גבולות. אלישבע סיפרה לי על הקשיים שנגה הציגה בפניה, על כך שהמעבר החד מנערה דתיה ובתולה שאסור לה לעשות דבר וחצי דבר ופתאום, לאחר החתונה היא צריכה "להפקיר" את גופה.

מסתבר שגם אלישבע הייתה מספרת לנגה על היחסים הכי אינטימיים שלנו. באחד מימי השישי נגה ואלישבע שוחחו בטלפון, הייתי עסוק בניקיונות אחרונים לשבת אך שמעתי משפט שהסב את תשומת ליבי וגרם לי לצותת לשיחתן.

"נגה את חייבת להוביל אותו למשחק מוקדם, אם תמשיכי כך לעולם לא תגיעי, אין כמעט פעם אחת שאני לא מגיעה…"

האיבר שלי התעורר לחיים, הייתי דרוך כולי, לא מאמין כי אני שומע ברגע זה כי איתן גיסי לא מצליח לגרום לנגה גיסתי לאורגזמה, מסכנה, חשבתי לעצמי.

"אני לא חושבת שזה הגודל, מה את שואלת? איך אפשר לומר, ליואב יש די גדול, בפעם הראשונה חשבתי שאין מצב שהוא ייכנס, מאז אני חושבת את זה כל פעם מחדש ומופתעת, לפעמים כאילו יש לי תחושה שהוא חודר כל כך עמוק.."

הייתי בשוק מוחלט, אלו טיב השיחות של נשותינו?? איזו חופשיות, איזו תעוזה, על זה שאשתי קצת שובבה ידעתי, אך כמובן היא שמרה על עצמה ועל צניעותה כלפיי אחרים, אך בנוגע לנגה גיליתי משהו חדש.

בלעתי קצת רוק וניסיתי לסדר את המחשבות בראשי, נגה לא נהנית בחיי המין, היא לא גומרת, כואב הלב.
והמחשבה הכי מטרידה, אם הבנתי נכון הם דיברו על האיבר שלי…על הגודל שלו??!!

חזרתי מבית הכנסת, מטייל לי עם ילדיי. הגענו למרחק של כ-5 דקות מביתם של חמי וחמותי ואז שמענו את קריאתו של ראובן בנם של איתן ונגה "שמואל…חני…יואב" הסתובבנו לאחור וראינו את שמואל רץ לקראתנו, לא רחוק מאחוריו צעדה נגה עם הטיולון של ביתם הקטנה. ככל שהיא התקרבה הרגשתי את דמי בוער בי, היא תמיד נראתה מדהים, אך הערב היא פשוט הייתה ממוטטת.

אנשים אמרו שנגה ממש דומה לבר רפאלי, בנתוני הגוף לדעתי הם צדקו והיה ניתן להתרשם מכך אך בפנים? פניה של נגה היו יפות יותר!, אין פלא שהיא הייתה אחת מהרווקות המבוקשות והמפורסמות עד שהתחתנה והאמת שגם לאחריה. דוגמנית על היא בוודאות יכלה להיות.

גובהה מעל הממוצע, גופה חטוב ונשי כמי ששורטט בידי אומן, ישבן מדהים ובולט בממדיו היפים, חזה זקוף וגדול , צוואר ורגליים ארוכות, אף קטן וחמוד, שפתים חושניות ובשרניות, גומות חן ולחיים בשרניות וסמוקות, עיניה הירוקות והגדולות היו כמגנט, לראשה חבשה פאה בלונדינית או לעיתים בצבע חום בהיר, נגה הייתה כלילת השלמות.

והבריאה היפה הזאת צועדת לקראתי בחיוך, מברכת אותי לשבת שלום ומתחילה לצעוד לידי באטיות, הילדים רצו קדימה.

"מה שלומך נגה?" שאלתי ואז נזכרתי בשיחה אותה שמעתי בניקיונות הצהריים, חושב לעצמי שוודאי תשובתה לא תכלול את שעולה במוחי.
"ברוך ה', ומה שלומכם?" שאלה נגה בנעימות רבה.
"תודה לאל, מצוין, דיברת היום עם אלישבע, נכון?" אמרתי בהיסוס קל.
"כן, שוחחנו היום" אמרה נגה והשפילה מעט את מבטה, הייתי מוכן להתערב כי הבחנתי במבט מבויש המסגיר דבר מה.

ואולי הביישנות הזאת קשורה אליי? הרי אשתי חשפה בפניה את סודות מיטתנו ויותר נכון את נתוניי ומימדיי, מעניין האם נגה ניסתה לדמיין אותי כפי שתיארה אותי אשתי, היה לי מאוד נעים לחשוב על כך שבראשה של גיסתי היפיופה עלתה מחשבה בה היא דמיינה את גופי העירום ואת גודלו של איברי.

המשכנו את השיחה ואז סיפרה לי נגה על חדשה טרייה וטובה ששמעה ברגע האחרון שלפניי שבת "שמעת שליסה בת הדודה של איתן ואלישבע מניו יורק התארסה??"
"באמת?! וואי איזו יופי! אלישבע כל כך תשמח כשתשמע את זה, הן חברות כל כך טובות" באמת ששמחתי לשמוע את הבשורה.
נגה ענתה "כן, הן חברות טובות, אך במשפחה הזאת כולם כל כך מגובשים, בטח ניסע כולנו לחתונה" אמרה נגה ופניה היפות אורו משמחה, שפתייה הנפוחות והיפות הקיפו שיניים מושלמות ויפות, הייתי מוקסם.

סיימנו את הקידוש, כולם פנו אל כיור נטילת הידיים, צעדתי ונעמדתי אחרי אלישבע, אלישבע המתינה לנגה שתסיים ליטול. כאשר נגה סיימה לברך ולנגב את ידיה היא פילסה את דרכה וצעדה בסמוך אליי, כאשר הייתה קרובה אליי היא חייכה אליי חיוך חמוד ולרגע קט הרגשתי את כתפה מתחככת בשלי. ידעתי כי זאת נגיעה תמימה הנובעת מפילוס דרך אך בכל זאת, הנגיעה התמימה הזאת גרמה לי לתחושה נעימה בבטן ולהתרגשות קלה, אכן תמיד ראיתי את גיסתי כיפה ואטרקטיבית אך הפעם לאחר שיחת הצהריים שלה עם אשתי פתאום ההתבוננות בה, השיחה אתה וההסתכלות שלי עליה הפכה פחות תמימה והרגשתי כי לפחות מהצד שלי נוצר מתח מיני מסוים.

תוך כדי הארוחה הגנבתי מבטים אך נשארתי עם תאוותי בידי, היא הייתה מרוכזת בבעלה ובחמותה.

כאשר סיימנו לשיר ולברך התקבצנו כולם כהרגלנו על ספות הסלון, המצב היה שאחים ואחיות היו יושבים/ות האחת ליד השנייה, אך גיסים וגיסות נמנענו מלשבת בסמוך ובצמוד ואם לא היה מקום ראוי לשבת על הספה, היה מביא מישהו כיסא ומתיישב במרחק מה.

התיישבתי כהרגלי, שולף את עיתון מקור ראשון משולחן הסלון, לאט לאט התיישבנו, הרגשתי כי על הספה לידי התיישב מישהו, הרגשתי את כרית הספה יורדת במקצת ואת תזוזות המשענת, הייתי שקוע בסיקור משחק הכדורסל של מכבי ת"א מול צסק"א מוסקבה מליל אמש, מתענג מטור הסטטיסטיקה האומר כי מכבי הבטיחה את המקום הראשון בבית על חשבונה של אחת מהיריבות החזקות והמושבעות שלה.

הרגשתי מגע רך של בשר מתחכך ברגלי, לא ידעתי מהו פישרו ואת קולה של אשתי אלישבע שמעתי מהצד השני של הסלון, זאת הייתה ספה של תלת מושב. הזזתי במקצת את דפי העיתון הגדולים והבחנתי כי בסמוך לידי הימנית נמצא ראשה של נגה, ליד נגה ישבה אחותה הקטנה של אלישבע עם בעלה הטרי. הם ישבו צמודים מאוד ותפסו מושב וחצי מהספה אך למרבה הפלא התיישב ברווח הזה מי אם לא נגה? הרמתי קצת את העיתון לבחון את מקור הבשר הרך וראיתי את גבה וישבנה של נגה מופנים אליי כאשר היא משוחחת עם גיסתה הצעירה, הייתי בהלם מוחלט, חצי מהישבן השמאלי של נגה היה צמוד ומרוח על ירכי הימנית.

האיבר שלי השתולל במהירות שיא והתנפח לממדיו הדרושים לעת צורך. לא זזתי, התענגתי מהמגע הנעים של פלח הישבן המדהים הזה.

זרמים נעימים הציפו את מוחי ובראשי החלו לצוץ פנטזיות ומאווים אדירים לחוש עוד קצת מנגה. רגלי הייתה צמודה לישבנה, הזזתי את רגלי חזק יותר לכיוונה אך נגה לא זזה, רגלי כבר לחצה על גבה וישבנה ונגה לא עשתה דבר חוץ מלעצור לרגע קט את השיחה כאשר התבלבלה במילותיה, ברגע זה ידעתי כי היא חשה טוב מאוד את הנגיעות ואף מפנה לכך תשומת לב רבה. הורדתי את כרית מושב הספה ככל יכולתי ומיקמתי את ירך רגלי על ישבה, אמת ידי המחזיקה בעיתון כבר נצמדה לגבה, מתענגת מנגיעה רכה ותחושות נעימות.

בשלב מסוים נשענה נגה הצידה על משענת הספה ואת רגליה שיכלה, ברגע שהרימה את רגלה השמאלית בכדי לשכלה על הימנית, ירכי שהייתה נתונה מתחתיה והלחוצה מטה חזק על כרית המושב החליקה מטה מתחת לכרית ישבנה המורמת מפאת שיכול הרגליים, הרגשתי כאילו נגה התיישבה לה על רגלי, ירכי החטובה הייתה ממוקמת במרכז ישבנה ולרגע קט בו נגה קיפצצה מעט בכדי לסדר את פוזת השענות גופה הרגשתי את ירכי מתהדקת על בין כריות ישבנה של נגה.

המשכנו להישאר בפוזה הזאת כחצי דקה, בשלב זה לא העזתי לעשות דבר או חצי דבר, התענגתי מההרגשה של גיסתי ה"יושבת" עליי, מהרגשת המגרעת שבין פלחי ישבנה המלאים, התחרמנתי מאוד והייתי חייב להסתיר את זייני בעזרת העיתון, ידי המשיכה לחוש את גבה, הרגשתי כאדם המאבד את עשתונותיו. החרמנות אפפה אותי ולמרות הידיעה שמעשיי אינם נאותים ואף מסוכנים המשכתי להתענג מהתחושה האסורה הזאת של מגע נעים באישה יפיפייה, דתיה ונשואה. אותן רגליים שבעת האישות מקיפות את גופו של איתן גיסי, אותן רגליים שבמרכזן נתונה גבעת צוף מדהימה, אותן רגליים שמתחילות בפלחי ישבן מדהימים. רגליים אלו ממוקמות כעת מעל רגלי, רגלי לוחצת על העמק שבין הכריות של הישבן, מרגישות את השיפוע המדהים, נגה לא זזה.

ידי, שאמתה התחככה בגבה של גיסתי הפסיקה את פעולתה וכף ידי נשלחה לכיוון תחילת הישבן, הבטתי מתחת לעיתון בידי המתקרבת לישבנה של נגה, נותרו שלושה סנטימטרים בודדים ממגע כף ידי באחוריה ובדיוק בשנייה בה אצבעותיי היו אמורות לחוש מהבשר הרך והעסיסי של ישבנה קם גיסי מהספה וגיסתי פינתה לנגה מקום. אצבעותיי הצליחו בקושי לחוש את בד שמלתה של נגה ואז נגה הזיזה את גופה למרכז הספה, מתרחקת ממני. תוך כדי שהיא זזה היא הגניבה לכיווני מבט מבויש והסומק שעל פניה הסגיר כי עברה בה תחושה לא רגילה.

מאז לא קרה דבר, לא דיברנו על זה ושיחותנו המשיכו להיות ייצוגיות בלבד, היו ימים שבהם שחזרתי את מה שקרה באותו ערב שבת והגעתי למסקנה שהיא לא הרגישה, שאולי מכיוון ואני בחור מיני וסוטה אז לי עלו המחשבות האלה בראש, אך אדם צדיק כמו נגה לא היה מייחס חשיבות כלשהי למה שקרה.

נותרו חודשיים לחתונתה של ליסה, בת הדודה מניו יורק, נגה צדקה, כל המשפחה התארגנה לטוס לחתונה, הגדילה אשתי אשר הייתה קרובה מאוד לליסה ועזרה לה בהכנות, חיפשה לה לינקים באינטרנט והבטיחה כי תבוא לעזור ולהיות חלק מההכנות.
ואני??? עליי כמובן הטילה אשתי משימה להישאר עם הילדים עד ליום שסיכמנו עם הוריי בכדי שישמרו עליהם במהלך שהייתנו בחו"ל.
חמי וחמותי גם הם הקדימו את טיסותיהם ורכשו כרטיסי טיסה ביחד עם אלישבע אשתי.

היחידים שנותרנו מאחור ואשר דחינו את הטיסה עד למועד האחרון היו איתן, נגה וכן אנוכי. החודשיים האלו עברו כמו טיל.

היה זה יום רביעי בבוקר והחתונה נקבעה להיערך ביום א' הקרוב בערב. טיסתנו הייתה בלילה שבין רביעי לחמישי. איתן ונגה היו צריכים לרכוש יחדיו מספר אביזרים מבני ברק ואני כבר הייתי בדרכי חזרה מבית הוריי לאחר שהפקדתי בידיהם את מזוודותיהם של הילדים, נפרדתי מהילדים בלב כבד. מיהרתי הביתה, הייתי חייב להספיק לסדר את התיק ורציתי גם להספיק לנוח, אולי אפילו לעבוד שעה או שעתיים בחדר כושר.

נסעתי ברכב במהירות, מתענג ממוזיקה נעימה ומרגיש את החופש, מה שקטע את מחשבותיי היה דיבורית הרכב.
על צג המסך הופיע שמה של גיסתי נגה.
עניתי. קולה המתוק השתרבב לאוזניי בליטוף נעים.

"היי יואב, זאת נגה, אני לא יודעת אם אתה יודע, אבל לא בטוח שאיתן מצטרף לטיסה, היה לו מקרה חירום בעבודה ואני מאוד מקווה שהוא יצליח לעלות אתנו על הטיסה הערב". נגה המשיכה וסיפרה כי היא כרגע חוזרת מהוריה והשאירה שם את הילדים, היא גם ביקשה שאבוא לעזור לה עם המזוודות אם בסוף איתן לא יגיע.

לאחר כשעתיים כבר הייתי בחדר כושר, מתאמן על שרירי החזה, בזמן האימון המחשבות זורמות ללא שליטה, נזכרתי באותו ערב שבת בו הרגשתי את אחוריה של נגה, דמיינתי את פניה היפות, את גופה הבנוי לתלפיות, אין ספק שמראיה של נגה היה מיוחד במינו וכל אחד שפוגש בה מתפעם מיופייה. קו המחשבה שלי נקטע כאשר שמעתי רעש של SMS, הרטט דגדג לי בכיס המכנסיים, לא הרחק מאזור מחילתו של הנחש, המסרון היה מנוגה, כעת זה היה סופי, איתן דחה את הטיסה שלו ביממה, אז אם כך עליי להגיע לנגה ולעזור לה.

4 שעות לפני הטיסה הגעתי אל חניית ביתם של איתן ונגה פריד, דפקתי בדלת ולאחר מספר שניות נפתחה הדלת לרווחה ונגה עמדה קורנת משמחה ויופי. "בוא כנס" אמרה ופינתה לי מקום לעבור. כאשר עברתי לידה הרגשתי בליל ריחות נעימים ומשכרים, קרם לחות ובושם מרענן. נגה לבשה שמלה מעוצבת ויפה, לראשה חבשה פאת קאסטום יוקרתית עם סרט התוחם את קו הפאה וראשה, עגילים התנדנדו על אוזניה, שפתיה התחומות הבשרניות והעסיסיות היו משוכות בליפגלוס ורדרד ומנצנץ, היא נראתה מיליון דולר, בעצם מיליון דולר אצלה במשפחה זה כסף קטן אז אולי כדאי להוסיף עוד כמה אפסים.

"יש לי כמה תיקים למעלה, ממש תודה על העזרה", אמרה וצעדה במעלה המדרגות, צעדתי אחריה מביט בטוסיק המעוצב- מחוטב הזה. כל מדרגה שעלתה היא הניעה את אגנה בתנועה מעלפת, התמקדתי בגזרה והצלחתי להבחין בצורת המשולש שקווי תחתוניה יוצרים, התעוררתי, מרגיש רצון עז לחוש שוב את הישבן הזה, אולי הפעם אף טוב יותר. מהר מאוד דמיינתי לעצמי את נגה מתכופפת לפנים כאשר מאחוריה אני ניצב והניצב שלי ניצב בתוך נרתיקה הלח, את ההרגשה של בשרה הרותח המקיף את איברי תוך כדי תנועות מדודות שאני מבצע בשעת בעילה של גיסתי הסקסית.

היא סיפרה לי כי היא הזמינה מונית לשדה התעופה ושהמונית צריכה להגיע עוד 10 דקות.

ניגשתי לחדרה והבחנתי בתיקים שעליי להוריד "אני מבין שלקחת את כל הבית" טענתי בקול ונגה צחקה. חדר השינה שלהם היה מסודר, דלת יחידת ההורים הייתה פתוחה ועל הקולב היה ניתן להבחין בסט הלבשה תחתונה אדום וסקסי במיוחד, התרגשתי לראות את הסט וכאשר נגה הביטה לעברי לרגע שיניתי את מבטי בכדיי שלא תבחין על מה הצצתי.

המונית הגיעה והעמסנו עליה את מזוודותינו ותיקינו, תא המטען כבר היה עמוס, את כל התלייה של הבגדים ביקשה נגה שאקפל על המושב הקדמי, נשארנו נגה, אני ומזוודה אחת גדולה, נוגה כבר התיישבה ובאתי להכניס את המזוודה באמצע המושב האחורי אך אז שמעתי את נוגה פונה אליי.

"אוייש, על המזוודה שלך יש די הרבה עפר, אולי תנסה למצוא לה מקום מאחור??"

פתחתי את תא המטען, לא היה ניתן להכניס שם פירור, חזרתי למושב האחורי ונכנסתי לפניי התיק, התמקמתי ליד נגה והכנסתי את המזוודה אחריי בכדי שהמזוודה לא תלכלך אותה. נהדר, חשבתי לעצמי, יש לי נסיעה צפופה עם נגה, עד לנתב"ג ובעצם עד לניו יורק.

"אנחנו נוסעים לנתב"ג" אמרה נגה והתכופפה קדימה ממושבה לכיוון הנהג, התרווחתי במקומי, הנחתי את הרגליים הארוכות שלי, כל אחת מאחורי כל כיסא קדמי אחר של הרכב. לכתפיי הרחבות הנחתי להתפרס בנוחות כאשר שכמותיי צמודות למשענת הגב. כאשר נגה חזרה להישען לאחור כתפינו היו צמודות זו לזו. מותניה של נוגה לחצו על שלי מפאת חוסר מקום בספסל האחורי, כאשר נוגה ניסתה לחגור הייתי חייב להשתופף הצידה ולהרים את כרית ישבני בכדי לפלס מספיק מקום לידה של נגה להקליק את החגורה, היא גיששה, מנסה למצוא את מיקום נעילת החגורה תוך כדי כפות ידיה רפרפו על ישבני הלוך וחזור, נגיעות נעימות רכות ותמימות, אך לי גם מגע כזה עם גיסתי המדהימה, היה אירוע מלהיט.

נגה הצליחה לחגור והמכונית כבר הייתה בדרכה לנמל התעופה, חזרנו לשבת בצורה סטטית אך צמודים האחד לשני, הרגשתי את חום גופה, צד גופי צמוד לשלה, רגלי צמודה לרגלה, לא היה לאן להימלט או לנסות להצטופף יותר ועל כן המציאות שבה אף אחד לא זז לא העידה על דבר.

הגענו לשדה התעופה ואני אצתי רצתי להביא עגלה שתסחב את תיקינו, חזרתי במהירות לכיוון המונית, נגה הייתה שעונה על המונית מביטה בי ממהר ומחייכת חיוך מאוזן לאוזן. הגעתי עם העגלה עד אליה וכל העת היא לא הזיזה את מבטה ממני " אני מקווה שהשירות שלי מספק אותך" בראשי חשבתי מה לעזאזל אתה מכניס את המילה "סיפוק?" תשובתה לא איחרה לבוא "בהחלט מספק" היא ענתה בחיוך ואני חשבתי לעצמי עד כמה הייתי מוכן ורוצה לספק אותה גם בדברים אחרים.

לאחר הבידוק הביטחוני נעמדנו בתור הצפוף לקבלת מקומות הטיסה והפקדת התיקים, נעמדנו זה לצד זו מתקדמים בקצב איטי, סביבנו עגלות לרוב מותירות אותנו קרובים, המשכנו בשיחה ערה ועניינית מספרים האחד לשני את סיפורינו האישיים, לא מבחינים כי התור עומד במקום כבר דקות ארוכות.
"תמיד ידעתי שאתה תותח, אך לא ידעתי עד כמה " אמרה לי נגה בחיוך לאחר שהסברתי לה מדוע החוזה שחתמה הוא בעייתי.
למשמע דבריה הסמקתי, רק אז הבחנתי כי אנו עמודים במקום וכבר הלחץ של האנשים מסביב גדל לכדי מהומה.
עברה דקה וכבר כל סנטימטר אפשרי נתפס ע"י רגל, תיק או עגלה.

אנשים התחילו להרים את קולם ונגה ואני החלפנו הלצות על כך שטוב יהיה להתנתק קצת מהישראליות הזאת, אישה מבוגרת שעמדה מאחורינו כאילו לא הבחינה בנו וחוסר סבלנותה התבטא כל העת בדחיפת העגלה לפנים, חזית העגלה פגעה לנו ברגליים, כל מספר שניות קפצנו ממכה בקרסול או בעקב האכילס.

"אוייש, מה יהיה?" אמרה נגה, הבחנתי במספר אנשים בוהים בה, רציתי לסנן להם "ברוכים הבאים למועדון…" אנשים חסרי טאקט, שפשוט לא יכולים להוריד את העיניים. עוד מכת עגלה הקפיצה את נגה ואני החלטתי להיות האביר שלה "בואי לפה נגה" פיניתי לה מקום לפני, מותיר את העגלה לפגוע רק בי. נגה אמרה לי תודה וכאשר צעדה קדימה לעמוד לפניי הרגשתי את כל פלח ישנה הימני משתפשף על ירכי, לא עברה שניה וכבר עגלה אחרת תפסה את מקומה הקודם של נגה.

העצבים מסביב היו בשיאם, הזמן עד לטיסה התקצר והתור לא זז, כולם כבר רצו להגיע לדיוטי פרי.
צעקות וגערות נשמעו ממוקדים שונים וכל העומדים בתור (כמו ישראלים טובים) ניסו להתקדם ולהשתחל מכל נקודה אפשרית, היה צפוף מאוד וכולם עמדו בצמוד לאחרים. למרות הפיתוי הרב להרגיש קצת מגופה הענוג של נוגה שניצב 5 סנטימטרים ממני באבירות רבה השתדלתי לשמור מרחק ממנה, זה עלה לי בכאב רגל אדיר מכך שהזקנה מאחורי התעקשה כנראה שאני חלק מהרצפה, זה עלה לי בכאב נוסף, תכף תבינו לאיזה כאב אני מתכוון.

נגה נשענה על פרזול העגלה שלנו ומפאת העמידה במקום לאורך זמן רב, היא כבר השתופפה קדימה ונשענה בצורה שידיה פרוסות על גבי הברזל וישבנה מוטה לאחור, כמעט 90 מעלות. הבטתי פעם שניה בערב זה על ישבנה, בפעם הקודמת זה היה כשעליתי אחריה במדרגות ביתה, בפעם ההיא הבחנתי בצורה מסוימת ולא ברורה של משולש התחתונים, הפעם לא היה קשה כלל להבחין בכך, חצאיתה הדקה והמתוחה הציגה בצורה מפורשת קווים ברורים המתחילים בצדי המותניים ולבסוף נושקים בנקודה ברורה במרכז ובתחתית כריות הישבן הנפוחות והמובלטות לאחור, אי שם בין רגליה. זה היה מראה סקסי והישבן של האישה המדהימה הזאת ניצב לו במרחק קצר, איבדתי שליטה וזייני התמתח לו לממדי משגל, מנסה למצוא את שאוותה שדרתו החסונה.

הרגשתי רעידות קלות ברגליים אך נשארתי בשפיות ולא עשיתי את המעשה, דאגתי להשאיר מרחק מסוים מגיסתי היפה, לא רציתי לעשות מעשה בעל השלכות אדירות כל כך כמו לדחוף את זייני הקשוי אל מרכז ישבנה ובין רגליה של גיסתי הנשענת בשלב זה לפוזה המזכירה פוזת דוגי סטייל, אויי אך כמה רציתי. הזין התפוצץ לי במכנסיים, במרכז מכנסיי נבנה אוהל אדיר, הייתי חייב לשלוף את חולצתי מתוך מכנסיי בכדי להסתיר מה שמתחולל שם.

גבר זקן שעמד מספר מטרים לפנינו החל לצעוק מדוע אנחנו נלחצים קדימה וכי זה כמעט מפיל אותו.

הבטתי בהילוך איטי כיצד מעט מהאנשים שלפנינו מנסים לסגת קצת לאחור ולהותיר מקום מספק לאותו זקן שהתלונן, המשפחה שעמדה לפני העגלה שלנו ניסתה לחזור קצת לאחור ואז נגה הזדקפה במעט וניסתה אף היא לזוז לאחור, הבטתי כיצד המרחק של פלחי ישבנה מהאוהל האדיר שלי מצטמצם ואז, כמו בתאונה של מכונית הנוסעת ברברס לאחור ופוגעת במכונית חונה הרגשתי כיצד "הפגוש" האחורי שלה מתנפץ על "הטמבון" הקדמי שלי, גבה נלחץ על בטני, ישבנה היה לחוץ על מפשעתי, הזין שלי שעמד במלוא הדרו לא התחשב בחוסר המקום שנוצר בסביבתו ועמד על כך שזכותו להישאר במקומו ואם עצמים זרים וחדשים מנסים לתפוס את מקומו אז עליהם יהיה להשתלב יחדיו.

הרגשתי כיצד האוהל שבמרכז מכנסיי לוחץ את אחת מכריות ישבנה של גיסתי היפה פנימה, כאילו מדובר ביתד אוהל התקוע עמוק בתוך האדמה.
לחץ הדם שלי עלה פלאים ואז, בדיוק כשהרגשתי כיצד הזין שלי מתקבע לו בין רגליה של נגה (כשאני אומר מתקבע…הכוונה היא כי הרגשתי כיצד האיבר העומד שלי מתגלש לו על גבי כרית הישבן השמאלית עליה נלחץ עד שהתמקם ברווח שבין רגליה) אז בדיוק נגה קלטה כי חברה שלה נמצאת לא רחוק.

"היי רונית" אמרה נגה בצהלה, נמתחת על עקביה ומנופפת בידה. הרגשתי את כל חלק גופה האחורי נמרח על שלי, משער הפאה על פניי ועד שוקיה האחוריים שהשתפשפו בחוזקה עם רגליי, מיותר לציין כי הזין שלי מתח את בד חצאיתה בחוזקה אל אזור מבושיה המוצנעים, הרגשתי התנגדות של בשר רך.

"אני לא מאמינה, כל כך התגעגעתי אלייך, אויייש חשבתי שנהיה על אותה הטיסה, אין לי איך לעבור " אמרה נגה והמשיכה "אני לא יכולה לזוז, אני די תקועה כאן" בלבי חשבתי כי אכן מדובר בהגדרה מדויקת, לא ניתן להגדיר אחרת את מצבה, השורש "ת-ק-ע" מציג את מה שדחוף לה בתוך הישבן.

לאחר שסיימה לדבר עם רונית התחלנו אנחנו לשוחח על מה שקורה שם בתור "ממש מעצבן, צפוף פה ואני כבר מת להיכנס" אמרתי לנגה.
"כן, זה מעצבן, לי לפחות יש אפשרות לנוח קצת" אמרה תוך כדי שחזרה להישען קדימה על העגלה. הקונגו שלי שעמד זקוף כמו פסל החירות היה תקוע בין רגליה אך כשנגה התכופפה, הפוזה הזאת מתחה את כריות ישבנה כלפי מעלה והותירה את איברי להילחץ על העמק הרך שבמרכז ישבנה, אם קודם לכן הרגשתי בשר רך שזייני לחוץ עליו, כעת הרגשתי כאילו אני נמצא בתוך סצנה מסרט ארוטי.

לא העזתי לנוע אך הרגשתי כי הקונגו שלי חופר פנימה אל תוך בשרה, אי שם בנקודות בהן נקביה קיימים. היא הניחה את ראשה על ברזל העגלה, ישבנה מרוח עליי, כריות ישבנה עוטפים את זכרותי. הרגשה מדהימה אפפה אותי, איבדתי חיבור עם העולם החיצוני, שכחתי לחלוטין היכן אני נמצא ומי היא זאת שאיברי נוגע ולוחץ על איבריה המוצנעים, דמיינתי אותנו במיטה יחדיו, שנינו ללא בגדים נמצאים באותה הפוזה ואני משפד את נגה בדוגי מעניק לה תחושות שלא מוכרות לה, תחושה שידעתי כי איתן בעלה לא מעניק ומספק לה. הרגשתי רעידות קלות ברגלי, הייתי מרוגש מאוד, רציתי לשלוח את ידי מספר סנטימטרים קדימה ולאחוז במותניה של גיסתי, להחזיק בה ולחוש אותה טוב יותר בעזרת הקונטרה של אחיזה בה.

הרגשתי כי הלבה הגועשת בתוכי רוצה להתפרץ החוצה, לא היה לי לאן לזוז, האמת שגם לא רציתי לזוז, ההתרגשות מכך שהזין שלי לוחץ על הנרתיק האסור של גיסתי היפה והנשואה עשה את שלו, הבטתי בפרופיל פניה של נגה השעונה עם ראשה וזרועותיה על ברזל העגלה, היא הייתה כ"כ יפה. באותן שניות חוויתי הרגשה עילאית של מגע מטריף ומחרמן הרגשתי את ההתכווצות של אשכיי זרמי חשמל הכו בי וגופי התכווץ השתדלתי שלא להטיח את גופי קדימה בכדי שלא ליצור אי נעימויות, גמרתי בעוצמה אדירה, משתדל להסתיר את שמתחולל בי מעיני כל.

כנראה שהניסיונות להותיר את גופי במקומו ולא להידחק קדימה העלו חרס. נגה קפצצה מעלה כנשוכת נחש, בזנטי עדיין תקוע בתוכה וזרמים אחרונים עדיין ניגרים ממנו ומציפים את תחתוניי.

"סליחה" אמרה נגה כאשר הסתובבה, ידה על גבי חזה כמתנצלת, לא היה לנו לאן לזוז והכל התנהל כאשר עדיין אנו צמודים, ראיתי כי היא מנסה להביט אחורנית, מבחינה כי אין לי לאן לזוז לאחור ועל כן נראתה כאילו היא נרגעת במעט, אולי היא לא הרגישה כל העת מה קורה? אולי רק בסוף כאשר גמרתי וחבטתי באחוריה היא שמה לב לראשונה למה שקורה?

עמדתי במקומי, זרמים עדיין מציפים אותי מהאורגזמה האדירה שחוויתי. נגה הביטה בי בפנים תמהות ושאלה "אתה מרגיש טוב?"
"לא כל כך" שיקרתי, מנסה למצוא תירוץ טוב למצבי הבעייתי.

הזין שלי החל להתכווץ ונגה ניסתה להעביר לי מים מהתיק לא לפני שהתכופפה קדימה והתמתחה לכדי להוציא את הבקבוק מתיק הגב שהיה על המזוודות, כאשר התמתחה לפנים ישבנה ניתק ממני והבטתי בתמיהה רבה ובזעזוע רב על כתם כהה שבתחתית ישבנה, במרכז ובחיבור שבין רגליה, מיד הבטתי על מכנסיי והבחנתי כי גל צונמי אדיר עטף את כל קדמת מכנסיי.

השתמשתי במקצת מהטישו שהיה בכיסי לספיגת נוזלים, לא שזה עזר, עדיין היה נראה כאילו לכל הפחות ברח לי במכנסיים.
פדיחות.
ניסיתי למתוח את החולצה עד כמה שניתן, לא עזר.
מה אעשה כעת? איך אסתובב בכל הטרמינל ובדיוטי פרי עם בעיות צנרת?
"סליחה, נגה? תוכלי להעביר לי את המזוודה הכחולה?" שאלתי בנימוס את גיסתי.
"מה? איך? השתגעת?" שאלה נגה.
"אם את לא יכולה להביא אותה, אז אולי תוכלי לפתוח אותה ולהביא לי מתוכה משהו?"
נוגה נשפה את מלוא ריאותיה והתכופפה, מיד ישבנה נצמד אליי שנית, ראיתי אותה מתאמצת להגיע אל רוכסן המזוודה, היא הניעה את ישבנה על מפשעתי בתזוזות של פתיחת המזוודה.
"מה אתה רוצה שאני אביא לך מהמזוודה?" שאלה נגה כאשר היא מסובבת את ראשה לאחור.
"יש במזוודה מכנסיים שחורים, אשמח מאוד אם תביאי לי אותם" ביקשתי בנימוס.

נגה סיננה מבין שיניה "שתהיה בריא, העיקר שאתה נהנה" וצללה חזרה אל המזוודה. הייתי בשוק טוטלי, כיצד לפרש את דבריה? האם היא התכוונה שאני נהנה מכך שהיא סובלת ומתכופפת בשבילי? או מכך שאני נהנה מהפוזה בה איברי תקוע לה בין הרגליים מאחור? אולי היא חושבת שאני המצאתי בקשה בכדי שתתכופף ושאוכל שוב להתדפק על דלתה? יייאאווו איזה פדיחות.

הבטתי בה מחטטת לי בתיק, השתדלתי להתרחק אחורנית עד כמה שניתן, לרוב הצלחתי לנתק מגע אך לפרקים זכיתי להרגיש את בשרה מתחכך בשלי. לאחר מספר שניות מאומצות היא הצליחה לשלוף את המכנסיים. כאשר משכה אותם מהמזוודה נפלו ארצה שני פריטים נוספים, גופיה מתקופת הצבא ו…תחתונים של חברת דלתא, לא אמרתי דבר אך כבר ראיתי את נגה מתכופפת שנית, הפעם הזווית הייתה קשה וכאשר התכופפה לפנים היא הרימה את אחת מרגליה לשיווי משקל, כל הירך שלה הקיפה את מותניי, חלציה נמתחים סנטימטרים למולי וצמרמורת עברה לי בכל גופי, משתוקק לחוש בה שנית.

ראיתי אותה דוחפת את הגופיה ולאחר מכן את התחתונים לתוך התיק, היא חזרה להזדקף, מעבירה לי את המכנסיים, שלחתי את ידי לאחוז במכנס ואצבעותיי נגעו באצבעותיה, השנייה בה נגעו ידינו הייתה נראית לי כ"כ ארוכה במיוחד כשהיא לוותה במבטים דו צדדיים חודרים. פילסתי את דרכי בין הקהל, משתדל שלא למרוח את רטיבות מכנסיי על אנשים נוספים. כאשר התרחקתי הבטתי לאחור וראיתי את נגה מביטה בי תוך כדי שאחזה בחצאיתה, ממששת אותה באזור בו היא נרטבה.

חזרתי מהשירותים בלב כבד (ובבולבול משוחרר), חשבתי על הרגע האחרון בו ראיתי את נגה נוגעת באחוריה, סביר להניח כי שמה לב שחצאיתה הייתה רטובה. האם היא תחשוד שזרעי הוא זה שהרטיב אותה? רציונאלית ידעתי שהסיכוי לכך קטן, אך החששות והמשמעות של מה שקרה גרמו לי לפחד שאולי כן זה מה שעבר במוחה.

אם זה מה שהיא תחשוב זו הולכת להיות אחת הפדיחות הגדולות, אני לא אוכל להביט לה יותר בעיניים, איך אשרוד איתה את שאר היום? ידעתי כי תגובתה הראשונה כשאראה אותה תסגיר את מה שעולה בראשה.
"סוף סוף חזרת, כבר פחדתי שתשאיר אותי לבד בטיסה" אמרה נגה בהקלה, לא היו סימני מבוכה או כעס על פניה.

כשחזרתי כבר התקדם התור במקצת, היה מרווח יותר וניתן היה להגיע לנגה בקלות, דחפתי את מכנסיי אל התיק, ראיתי את מבטה של נגה עוקב אחריי, היא יודעת? שאלתי את עצמי. כנראה שלעולם לא אדע.

השיטוט בדיוטי פרי היה מהיר, הרגע היחיד ששווה להזכיר אותו היה כאשר הגענו לחנות בגדים, נגה שלא ידעה מהי המידה המדויקת של איתן שאלה אותי "אתה ואיתן באותה המידה? לא? תראה את היקף המכנס הזה, הוא טוב עלייך?" אמרה והצמידה את קצות המכנס לצדי מותניי. כאשר סיימה לבדוק את גודל המכנס ראיתי אותה מביטה בגזרתי כאילו בוחנת דבר מה. התביישתי מאוד מהמבט הבוחן, במיוחד שאין לי תחתונים, ניסיתי לבדוק ולבחון האם ניתן להבחין ב "פטריה" שלי, היה לי ברור שהיא מסתכלת על מרכז המכנס.

"לא….אתם לא אותה מידה"…..אמרה נגה.

אני מקווה שהיא התכוונה למידת המכנסיים, היא התעכבה יותר מידי בצפייה על אזור חלציי, אולי היא בחנה את הבליטה שלי? הרי כבר אז היא שאלה את אשתי על גודל איברי?! מזל שלא עמד לי.

הספקנו לאכול בטרמינל דן קצת לפני שעלינו על הטיסה. נגה הייתה נינוחה והשיחה עמה הייתה נעימה כל העת, צחקנו ביחד, היא הקשיבה לדברי בצימאון, התחושה שהתגבשה בלבי הייתה שנגה לא ידעה על מה שקרה בעמידה בתור או לכל הפחות היא לא נבהלה מכך.

נכנסנו למטוס מחפשים את כסאות F 5 ו-6, נכנסתי ראשון והתיישבתי ליד החלון. לפתע נגה שאלה "אכפת לך שאני אשב ליד החלון? אני ממש אוהבת לשבת שם, פללליזז?!". נגה עשתה לי פרצוף כל כך חמוד ומתוק התאפקתי שלא לאכול אותה.

"טוב, אבל את עכשיו חייבת לי" עניתי לה בנון שלנטיות, נגה נעמדה בשמחה, ניסיתי לדלג מאחוריה אל הכיסא האמצעי ואגני שוב נצמד לישבנה, לא היה מקום לרגליים ובטח לא לשני אנשים שעומדים, האיבר שלי קיפץ לו במהירות בזק, פוגש שוב בעמק האהוב של גיסתי היפה, ניסיתי לפלס דרכי שמאלה והיא ניסתה לפלס דרכה ימינה, הרגשתי כיצד כידוני מתנגד לירך הפנימית שלה וכאילו מצליח לרגע קט למנוע מגופנו להיפרד. התיישבתי במקומי במבוכה מסתיר את זקפתי ומביט בנגה שמביטה בי במבט מבויש.

נגה כאילו באה לומר דבר מה, אך מיד שתקה כאילו החליטה לצנזר את מה שרצתה לומר.

המשך קריאה – חלק ב