אישה מאוד יפה, אני סוגר עם הכפתור

הנחתי על שולחן הסלון את בקבוק הבירה הקרה, עדיין משחזר בעיני רוחי את תווי פניה, לא של זאת שהרגע סיימה ראיון בפריים טיים…כאילו כן, כן שלה…אבל לא בשלב זה של החיים בו היא נמצאת בכל הכותרות, מהדורות החדשות והעיתונים, אלא לפני קצת יותר מ-20 שנה, כשהיא הייתה חיילת בפלוגה שלי.

"גדי, תמרח את זה על הפנים".
נעמד מולי דניאל המ"כ טירונים שלי ומבלי שחיכה לתגובה מרח לי צבעים ירוק ושחור אלכסונים על הפנים.

"בעוד חמש דקות כולם מסביב לעץ הגדול למתיחות" צעק סמל המחלקה.
ההתרגשות הייתה בשיאה, מסע הכומתה שלנו עומד להתחיל בעוד כמה דקות.
עברנו לא מעט מסעות הכנה, משפרים את סרגל המאמצים שלנו למסע הזה, בו נצעד מצהרי היום הנוכחי ועד לשעות הבוקר של היום שלמחרת.

החום של הבקעה היה כבד ושתינו כמויות אדירות של מים, יודעים שנזיע הכל במהלך הלילה.

הבטתי על הנשק אותו אסחוב, לא פשוט לסחוב את המאג. 10.85 קילו שנתלים לך על השכמות, ועוד לזה להוסיף משקל לא קטן באפוד.
וכמובן שלצעוד עם המשקל הזה לאורך כמה עשרות קילומטרים.
זה אתגר אמיתי. אבל אצלח אותו, כך ידעתי כי הכרתי את עצמי.
מה שאני רוצה להשיג, אני משיג.
גם כמעט את כל נערות המושב השגתי, ככה זה כשאתה גם מצחיק ושנון, וגם גבוה, נאה ושרירי.

הרמתי את כל הציוד שלי וצעדתי לכיוון העץ. התיישבתי על הרצפה, מניח את המקלע הגדול שלי לידי, על הדורגלים שלו. לאט לאט כל הפלוגה הצטרפה והתיישבה במעגל גדול מסביב לעץ הענק.

סמל המחלקה שלנו החל בהוראות, מתחיל בדרישה לשתות מימיה נוספת מיד בסיום המתיחות. ותוך כדי שדיבר על חשיבות המתיחות למנוע פציעות…הגיעו ונעמדו ממש מטר לפני שתי החיילות שליוו אותנו לאורך כל הטירונות.
משקית הת"ש ומשקית החינוך.

"יש כאן מקום גדי?" שאלה אותי משקית החינוך ולא חיכתה לקבל תשובה, שאלתה לוותה בחיוך המקסים שלה ששבה את ליבם של רבים וטובים מהפלוגה שלנו.

הן התיישבו לפני, על פניהן גם צבעי הסוואה. גם במסע הקודם המכין למסע הכומתה הן צעדו איתנו לא מעט מהדרך.

התחלנו להמתח, עובדים על כל שריר ושריר, מתחילים מהראש, לשכמות והזרועות, ממשיכים לכיוון הבטן גב ואני נהנה להביט בשתי החיילות הניצבות מולי ונמתחות קדימה, לצדדים.
רגליים צמודות וישרות, ושולחים את אצבעות הידיים לגעת בכפות הרגליים. ואני מציץ קדימה, רואה את הישבן המחוטב הזה של מש״קית החינוך נמתח מולי.

כולם מתחו את שריריהם, ואני מתחתי אחד נוסף, השריר במרכז מכנסיי נעמד לדום, כל רגע בחנתי את מש״קית החינוך מותחת את הירך האחורית, הברך מקופלת והגוף נמתח בשכיבה לאחור, והחזה שלה נמתח ביחד עם היד המורמת, הבטן השטוחה שלה נראית נהדר במתיחה הזאת, ואצלי המתח עולה. וכעת פוזת מתיחה אחרת שנותנת לי לראות את תווי המתאר של הישבן שלה במתיחה, רגל אחת שלה קדימה והשניה לאחור ואני משתדל להמתח כמו שצריך באותה הפוזה, כשהזין שלי זקוף ומתוח ומקשה עלי במתיחות האחרות.

סיימנו את המתיחות, ואני בחיוך קל גיחכתי לעצמי שהשריר שמתחתי אותו בצורה המיטבית היה השמוליק שלי.

הרגשתי כאפה על העורף…

"גדי תתעורר על עצמך בעוד 10 דקות אנחנו יוצאים"
אמר המ"מ והמשיך ללכת.

הסתובבתי לראות את הבנות, אבל הן כבר נעלמו מעיני.

המסע החל בקצב מהיר, צעדנו בשני טורים ארוכים.
היות ואני סוחב את המשקל הכבד בפלוגה, שמו אותי בין הראשונים, מיד אחרי המ"מ והקשר המצ'וקמק שלו.
עברנו אולי 10-15 ק"מ ושני דברים קרו, הראשון, השמש שקעה והתחלנו למצוא עצמנו צועדים בעלטה.
והדבר השני הוא שמשה הקשר של המ"מ התחיל שוב להראות שהקשר בינו לתפקיד הוא מקרי בלבד. הוא האט את המ"מ שהתחיל לגעור בו.

בשלב מסויים היה נראה שמשה מתחיל ליצור פער, המ"מ המשיך…והקשר שלו התחיל להתנדנד מאחור.
התקרבתי אליו ושמתי את היד שלי מתחת לקשר מ״ק 77 שעל הגב שלו.
"יאללה משה בוא נזוז" אמרתי ודחפתי עם היד שלי את הגב שלו, מרים את הקשר על האמה שלי הצמודה לגב שלו.
20 שניות וכבר נמצדנו בחזרה למ"מ.
כך צעדנו כמה קילומטר, אני סוחב את המאג וגם את הקשר המצ'וקמק עם הקשר שלו.

מנוחה ראשונה אחרי 20 ק"מ של צעידה מהירה בחשכה מוחלטת. שתינו מימיה, ממלאים את המימיות הריקות מהעוקב, שהינו הנגרר עם מיכל המים הנשרך מאחורי האביר, רכב השטח המיושן של הצבא.

"איך הולך גדי?" שמעתי את קולה הענוג של מש״קית החינוך.

"אני בסדר גמור, אבל קצת משעמם פה".
עניתי בשמחה לשמע שאלתה.

"טוב, אולי נצעד הפעם מקדימה ונרים פה את האווירה" אמרה ומיד נעמדה לידי תוך כדי שכולם חזרו לשני הטורים.

היא שאלה אותי כמה שאלות אישיות ואני התמוגגתי מלהביט בפניה היפות, צמתה הקלועה הייתה מונחת על הכתף, שפתיה הבשרניות נעו בצורה כל כך מתוקה, היא שידרה אינטלגנציה והיה ניתן להבחין במורכבות שבה.

שוב הייתי צריך לסחוב את משה הקשר, הפעם צעדנו בעליה תלולה, אבל הימצאותה של נערת החן לידי, המביטה בי סוחב את האפוד, המאג ואת הקשר עם הציוד שלו…נתנו בי כוחות אדירים כך שהעליה עברה לי בקלות מפתיעה.

"כספיתון, בוא לפה".

שמעתי את המ"מ קורא למשה הקשר….משה ניסה לרוץ לקראת המ"מ וזה היה נראה שהוא רץ בניוטרל, לא מתקדם בכלל. דחפתי אותו עם ידי קדימה, מצליח להזיז אותו ותוך כמה שניות הוא נעמד מול המפקד.

"כספיתון, תתעורר על עצמך, אתה נראה זוועה.
עכשיו, רוץ לסמל ואמור לו לחבור אלי לכאן.
בריצה, קדימה!!"

הכריז המ"מ ומשה הקשר הסתובב והתחיל לדרדר את עצמו בירידה.
זה היה נראה מסוכן, הדרך שלו להתדרדר.
המשכנו לנוע ולאחר כמה דקות הליכה כמעט הגענו עד לראש פסגת הגבעה התלולה עליה טיפסנו.

ראיתי שהיה קשה לנערה היפה לצלוח את הפסגה, הושטתי את ידי אליה ומשכתי אותה אחרי, היא חייכה לעברי כל העת, אלו היו רגעים מיוחדים באור הלבנה המאיר את פניה, שיניה הלבנות בוהקות לאור הירח, בתחתית לחיה גומות חן נאות.

המ"מ התחיל את הירידה ולא המתין לצ'יקמוק שלו עם הקשר על הגב שיחזור.
כולנו צועדים אחריו מנסים להדביק את הפער. לא עברה דקה של ירידה ולפתע שמעתי את קולו של הסמל שובר את דממת המסע האופיינית.

"היי! תזהרו!"

יחד עם קולו של הסמל שמעתי ריצה, קולות רגליים מתדרדרות במהירות. הסתובבתי וראיתי את משה הקשר רץ ללא שליטה ובלמים במורד הירידה ממש לכיוונה של משקית החינוך שעדיין בגבה אליו, צועק "אההההה".

"תיזהרי!" קראתי בקול ובאינסטינקט מהיר שלי, כמו שחקן הגנה בפוטבול אמריקאי, זינקתי לכיוון משה, בולם אותו מלהתנגש בעוצמה בגבה של המשקית המתוקה. ההתנגשות שלי במשה הייתה עצומה והצלחתי לאחוז במשה ולהטיל אותו אל הצד, בולם את ריצת האמוק שלו, אך כשגם אני נחתתי על הרצפה, המאג פגע לי בשוק בעוצמה רבה.

עברו כמה שניות של כאבים חזקים, והתחלתי לחזור לעצמי ולשמוע דיבורים של חברי לנשק.

"משה התדרדר והיה גומר את המשקית וגדי קפץ והעיף אותו הצידה כמו ברוגבי, הוא ממש הציל אותה".

" גדי, אתה בסדר? גדי?" משקית החינוך רכנה לכיווני אוחזת בידי. רק כשהבטתי בעיניה וחייכתי קלות לרמוז שאני בסדר היא נרגעה.

"תודה גיבור שלי" אמרה תוך כדי שהחזיקה את כף ידי בידה.

דווקא ציפיתי לאיזו נשיקה על הלחי, אם כבר אז כבר…אבל הסתפקתי בלאחוז בידיה הנעימות והחמות.

"מה קרה לך גדי, אתה יכול לעמוד?" שאל אותי דניאל המ"כ.

"האמת שממש כואבת לי הרגל" אמרתי ובתגובה המ"כ שלי מיד קרא לחובש.
כשהחובש הגיע הוא בדק את הרגל שלי ומיד מצא חבלה בצבעים סגול בורדו והודיע למפקד שצריך לקרוא לרופא ושהוא לא מאמין שאני אוכל להמשיך במסע.

"סליחה אח שלי" עמד מולי משה, כאילו הוא איזה ג'וק אחרי פצצת אטום…אחרי התיקול הזה הוא עוד ממשיך לעמוד כאילו כלום לא קרה לו.

שמעתי את המ"מ בקשר מודיע שיש לו פצוע ושאני צריך פינוי.
הוא נתן להם את הנ"צ שלנו ומיד הכין את המפקדים להמשך המסע. ברור לי כי אי אפשר לעצור מסע כומתה בשביל חייל אחד פצוע וישאירו אותי לאיסוף מאחור.

"אני אשאר איתו" אמרה משקית החינוך היפה עם צמתה הקלועה על כתפה.
היא התיישבה לידי על הקרקע, מוציאה מהתיק שלה שוקולד פרה.

היא הושיטה לי רביעיית קוביות ומיד אחר כך פצחה במונולוג.

"אם לא היית קופץ עליו, אני בטח הייתי עכשיו פצועה וכואבת. לך תדע מה היה המצב שלי עכשיו" אמרה לי תוך כדי שהביטה בעיני ועיניה השתקפו לאור הירח ויצרו מראה מרהיב של פנים מתוקות שבא לך לנשוק להם ולא להרפות.

היא המשיכה לדבר דקה ארוכה, מדברת על הרגל שלי, מדברת על עצמה. מדגישה לא פעם ולא פעמיים שהיא אסירת תודה.

"על מה אתה חושב?"
היא שאלה אותי בחיוך, כשגומות החן שלה ניקבו את לחיה, עיניה נצצו בהבזק שובבות ואני נפלתי בקסמיה, עונה לה בצורה ישירה כל כך, לא מותיר ספק מה רצונותי.

"אני חושב איך זה לנשק אותך…(דממה)…מתלבט מה הטעם שלך?" עניתי.

"מה אתה חושב שהטעם שלי?" שאלה אותי, מותחת עוד קצת את המתח המיני ואני כבר ידעתי שהצלחתי לנווט את השיחה למקומות הנכונים.

"אני מאוד מתלבט בין גלידת שים פס לתותי פרוטי"….עניתי ומיד המשכתי "אבל מה שבטוח – ממש מתוק". חייכתי לעברה והיא השיבה לי חיוכים.

"אז בוא תטעם כבר! אתה והטעמים שלך".
אמרה לי המשקית ולא חיכתה שניה וכבר שפתינו נצמדו ופצחו במחול, או יותר נכון מסיבת טבע…כי מהר מאוד שלחנו ידיים, שפתיים, נשיקת ומציצת סנטר וגרון, תנוכי אוזן, לשונות.

לאחר מספר דקות של התמזמזות, הרגשתי כי אני חפץ להשכיבה על הקרקע, לרכון מעליה ולהתחיל להפשיט את מכנסיה.
לא יכולתי להתאפק יותר…
אבל בדיוק כשהשכבתי אותה על גבה וגהרתי מעליה, לפתע ראינו אורות פנסים מתקרבים.
כנראה שרכב החילוץ הגיע.
התיישרנו, מסדרים את המדים, מתיישבים כאילו כלום לא קרה.
תוך כדי שהרכב התקרב אמרתי בקול…
"תותי פרוטי" שנינו פרצנו בצחוק שובב.

"אתה הפצוע?" אמר הנהג תוך כדי שפתח את החלון ועשן סיגריות היתמר מן תא הנהג.

לא הספקתי לענות והנוסע שלצד הנהג ענה כבר בשמי.
"כמו מה הוא נראה לך? מה הוא סתם זרוק פה ועם רגל חבושה באמצע קיבינימט??"

"יאללה עלו" אמר הנהג, לא נתן לנו להשחיל מילה.

נעמדתי וצלעתי לכיוון הנ.נ, רכב מיושן בצורה מפליאה שעצם זה שעדיין הוא נוסע, זה נס גלוי.
כל חלקו האחורי של הרכב היה מלא בקרטונים מלאים בעוגיות ובורקסים.

"לא לשם חבוב, תעלו לנגרר", צעק לנו הנהג.

המשכנו לנגרר וטיפסנו. לא היה שם מקום לכלום.

"איפה אתה רוצה שנעלה?" צעקתי לנהג.

"תזיזו שם את הציוד, בטוח יהיה לכם מספיק מקום" קיבלתי צעקה בחזרה ומיד לאחר מכן שמעתי את חלון הנהג עולה ונסגר.
אוטם את עצמו להערותיי.

התחלנו לדחוף רשת הסוואה או שזו בעצם צליה גדולה. מזיזים עד הגנרטור וזה פינה לנו מקום ישיבה לאדם אחד בקושי.

"שב אתה" אמרה לי המשקית בחיוך הביישן שלה.

"ומה איתך?"

"אתה פצוע ותאמין לי שתכף תראה שאני מסודרת" ענתה.

התיישבתי, חצי ישיבה חצי שכיבה, נשען עם גבי על הצליה.
היא לא חיכתה שניה ונשכבה בצמוד אלי, כך שלא נותר לנו מקום לזוז מלימטר. החזה שלה נצמד לשלי, פניה מול פני ורגלינו נשענות ושלובות אלו באלו.

הרכב התחיל לנסוע ואיתו הנגרר, הטילטולים היו עזים ומדי פעם הנגרר פגש בקרקע בקול חבטה, התנועענו יחד עם תזוזות הרכב, הרגליים שלי ארוכות וגדולות, ישרות וצמודות לרגליה הקטנות של המשקית היפה.
הרכב נע ועם התנועות מצאתי את עצמי צמוד עם מפשעתי לירך שלה העליונה. הזין שלי כבר החל להימתח…..

היה מאוד נעים להיות צמוד אליה, ולרגעים אף שמחתי בלבי על הפציעה.

הרכב עצר לרגע, הבטתי במבט חטוף לכיוון המפשעה שלי, לראות האם ניתן לראות שהכלי שלי זקוף שם למטה…ופיספסתי אותה בעלטה שוב פותחת את פיה ומצמידה שפתיה לשפתי, נשיקה חושנית ומלאת תשוקה. לשונה חדרה אל פי, מפשקת את שפתי, חודרת ונכנסת אל פי בערגה. בוללתי את לשוני עם לשונה, מרגיש את המשיכה החייתית המוחלטת מציפה בי תענוגות. הרגשתי את נשימותיה נעשות כבדות, שאפתי אל פי את אנחות תענוגותיה, מתנשמים ומתנשפים, מחליפים נוזלים בכמיהה.

"בוא רמי, אנחנו צריכים לפרוס כאן חצי מהציוד" שמעתי את הנהג מדבר אל המלווה שלו.

לרגע קל החרשנו, דוממים, עדיין מחוברים בפה והידיים חוקרות, אך פאסיביים לחלוטין.

הבטתי בעיניה, שנינו מחייכים, מתנתקים.
היא הזדקפה כשאני שוכב על גבי והיא על ברכיה רוכנת מעלי, מתיישבת על האיבר המתוח שלי ולבטח מרגישה במפשעתה את קושיו. היא שוב צללה לנשיקה, רוכנת מעלי, ממשיכים להתנשק ולזה הצטרף החיכוך הנעים של האיבר המתוח שלי בחיבור של רגליה. היא נעה מעלי, מחככת את איברה בשלי בחוזקה, מרגישה דרך הבגדים את מתיחותו של איברי, לוחצת על החיבור הפריך שלה. היא נעה בתנועות איטיות של זיון ולרגע בו האיבר החזק, האיתן שלי התנגד בחוזקה לתנועת תזוזתה עליו, היא גנחה באוזני בערגה.

"אהההה גדייי".
זה היה כל כך סקסי ואירוטי.
אחזתי בישבן שלה ולחצתי אותה חזק על מפשעתי, וגנחתי גם אני…
"אאאהההה"

היא נמתחה, יושבת מעלי זקופה, היא הזיזה את אצבעה אל עבר שפתיה לרמוז לי להיות בשקט. הבטתי בה מיד רוכנת אלי בחזרה שולחת את ידיה לכיוון חגורתי, במיומנות של חיילת פותחת לי את החגורה בשתי אצבעות ומיד לאחר מכן פרמה את הכפתורים של המכנס, מחלצת לאוויר העולם זקפה אימתנית הנתונה בתוך בוקסר.

היא הניחה את ידה על איברי ואני בתגובה גנחתי שוב בקול בלתי נשלט "אהההההה".

מיד שוב אצבעה על שפתה אך הפעם היא השתיקה אותי ב "שששש" קצר…מלא חיוך, כשגומות החן שלה משוות לה מתיקות רבה. שפתיה הבשרניות והמלאות שיוו לה מראה אקזוטי לאור הירח, עיניה נצצו בשובבות תוך כדי שמשכה את הבוקסר שלי מטה ומאפשרת לכידון שלי לעמוד בזווית מעלה.

"נשק שישים מעלות" היא לחשה בחיוך ומיד הרטיבה את שפתיה בלשונה.

צחקתי. משועשע מהדימוי של האיבר הזקוף שלי הטעון כעת בצורה מלאה, לנוהל פריקת נשק בו לפני פריקת הנשק המפקד קורא לחייליו להחזיק את הנשק ב-60 מעלות ולשקשק עם ידית הדריכה.

העיניים שלה… גדולות, נוצצות, משקפות תחכום… מביטות בי תוך כדי שהיא צללה מטה ועטפה עם שפתיה הבשרניות את כיפת האיבר שלי.

האוויר הקריר של הלילה התמזג עם נשיפותיה החמות, כל ליטוף נשיפה של פיה באיברי העניקה לי אדוות צמרמורת, אשר הצטברה לרטיטות קלות. היא ליקקה קלות את איברי והקור של הרוק שהותירה יחד עם הנשימות החמות הצמודות וריפרופים קלים לסירוגין של שפתיה החמות על נקודות אקאיות באיברי, הצליחו לטלטל את חושיי.
היא הקיפה עם שפתיה את האיבר מהצד, מחליפה פוזה לצד השני ונושקת לצידו השני של האיבר יחד עם תחתית פטריית איברי.
הרגשתי את אצבעותיה אוחזות בשק האשכים שלי, ואז היא שלחה את לשונה וליקקה את התורן שלי מבסיסו מעלה, נותנת לגבשושיות הלשון הקטנות לגרד את איברי לכל אורכו כמו ליקוק של גלידה אמריקאית שעומדת לנזול. שלחתי את ידי וליטפתי את ראשה, מתענג מהמיומנות הרבה שהיא מבצעת ומצליחה לרגש אותי ולערפל את מחשבתי וחושיי.

חום לוהט הקיף את ראש איברי ומיד זה התמשך לכל אורך הזין. היא עלתה מעלה ומטה, שואבת את כל פיסת השריר שלי אל תוך פיה, יונקת אותו בדרכה הנהדרת. הניגון של נוזלי פיה העוטפים ונעים על זכרותי, העניקו רעש נעים שהתמזג לקולות הטבע בלילה וידי ליטפו את ראשה כאות תודה.

היניקה הפכה כמו ואקום, ואני הבנתי שאין לי שום ברירה. האצבעות שלה באשכי רק הגבירו את הגלים הסייסמוגרפיים התת קרקעיים שבי… השפרצתי באנחה רמה את כל מרכולתי עמוק אל תוך גרונה.

המש״קית הביטה בי בעיניים עגולות ולא הותירה כל זכר לזרע שלי. חיוך גדול העיד שבלעה הכל. "הנשק פרוק, בדוק ונצור המפקדת". קראתי בהתאם לנוהל פריקת נשק… ושנינו פרצנו בצחוק סוער.

היא הסתובבה ונשענה עלי לאחור, מניחה את ראשה על חזי, מביטה בי עם עיניה במעלה ראשי.

"שלך זה בטעם שים פס" אמרה וקרצה לי.
חיבקתי אותה בזרועותיי, איזו מתוקה.
נשקתי לראשה, מלטף את שערה החלק הנתון בצמה ארוכה. הכנסתי את אצבעותי אל תוך הצמה, מרגיש את צמתה נפרמת ומשחררת את שערה החלק והארוך ליפול על חזי.

בזווית בה היא הייתה נתונה, היא סובבה ראשה לכיווני מעלה והצידה, מעניקה לי את היכולת שוב לצרפת אותה, מנשק אותה בתאווה תוך כדי שהרכב הונע והחל לנסוע. נענו בתיאום מוחלט יחד עם תזוזות הנגרר, סלע פה וסלע שם, בור כאן ובור ליד…והנסיעה הרעשנית עם הרוח הקרירה לא ניתקו את מחשבותינו.
ינקתי את שפתה התחתונה אל תוך פי, דשנה ועסיסית כל כך. היד שלי הקיפה את בטנה, חובקת אותה. גבה מופנה אלי וישבנה צמוד למפשעתי. התלהטנו, מנשקים בתאווה ובכיסופים רבים, גומעים אחד את השני בדיצה, מעניקים דרור לכל התאוות שלנו לגבור על כל חשש מלהתגלות.

ידי השניה ליטפה את ירכה, מטפסת מעלה ומוצאת את מותנה, מצפינה מעלה עד לחגורה, משם הנעתי ידי למרכז ביטנה, מזהה את החולצה שלה תחובה מתחת לחגורה והמכנס. כף היד שינתה לזוית חפירה, ומיד כבר שלוש מאצבעותיי חדרו מתחת לחגורה והמכנס, מצמידים את החולצה לבטן השטוחה שלה. ידי השניה שאחזה בביטנה, הצפינה מעלה והמשיכה עד שהגיעה לתחתית הגבעות.

המשכתי לנשק אותה בתאווה והיא בתגובה למגע ידי, הרפתה את גופה והפקירה אותו לידי שיעשו ויעסו בה כחומר ביד היוצר. היד הראשונה המשיכה לצלול, מוצאת את קצה החולצה שמתחת למכנס, ממשיכה ומאתרת מגע ראשון בבטן החשופה ומיד מוצאת את קו העליון של התחתון. הנעתי את ידי השניה במעלה גבעותיה, פוקר בידי ולוחץ שד רענן, מחזיק ומקיף אותו בכף ידי החסונה. היא בתגובה הקשיתה את גבה ונהמה בתענוגות, זה סייע לי לאחוז בבטן השטוחה ולדחוף את אצבעותי מתחת לבד התחתון, מדרים מטה וחורש עם אצבעותיי את השערות הדלילות שעל איבר מינה, כמו מחרשה החורשת אדמה לפני זריעה.

"אהההההה" היא גנחה באוזני תוך כדי שאחזתי בשד שלה בחוזקה.

"אאאהההההההה" חזק יותר גנחה שכאצבעי שחדרה מתחת לבד תחתוניה זיהתה את הרטיבות הרבה שסיככה את איבר מינה ומיד ללא כל המתנה חדרה אל הבולען הרותח שלה.

הרכב נע, מטלטל אותנו, ועוצמת התזוזות מגבירה את לחץ ידי על חזה מצד אחד, ומעניקה לי קונטרה אדירה בכל עת שהנעתי את אצבעי בתוכה, מזיין אותה בתנועות מדודות שלעיתים הופכות ברוטליות עם תנועת הנגרר.

"טראאאח" הנגרר קפץ בעוצמה כשהרכב חצה תעלה.
טוב שרעש החבטה בקרקע היה כל כך עצום, אחרת כולם היו שומעים את הצווחה שלה כשנחבטנו ואצבעי שבתוכה נדחפה בכוח ובעוצמה וגירדה את כל קירות תעלות הכוס החם שלה.

התגובה שלה לעוצמת החדירה הייתה כה חושנית שהיא ממש זינקה עם גופה מעלה, כמו מכת חשמל בהחייאה, שתי ידי ניסו להחזיקה ולהשאירה קרוב אלי…היד הראשונה האוחזת את שדה ומקיפה אותה, השאירה אותה צמודה אלי בחלקו העליון של גופה, ידי השניה שחלקה נמצאת בתוך הנרתיק שלה הצמידה אותה חזרה מטה, כך שישבנה ייצמד למפשעתי.

רגליה פשוקות, והזין שלי שכבר חזר לעמוד בייחום נלחץ בתנועת דוגי אל איזורו של כבשה החבוי מאחורי המכנס הצבאי. נענו בייחום, בתנועות זיון מאחור. לשתי את שדיה בעוצמה, דחפתי אצבע נוספת אל כבשנה והזין שלי נלחץ אליה בכוח.

הנעתי את עצמי כמכונה, מתענג מכל מגע ותחושה. ידי שעד כה לשה את שדיה פתחה במיומנות את החגורה, מהר מאוד היא הקשיתה גבה והצטרפה ועזרה לפתוח את הכפתורים של המכנס שלה ומיד לאחר מכן אחזה בצדדי המכנס והתחתון והורידה אותם עד לגובה הברכיים.

היא החזירה את גופה מטה, מרגישה את האיבר שלי ממוקם בין רגליה, שוב נשקה לי בערגה וייחום, מניעה את רגליה קדימה ואחורה, מחככת את הרטיבות הרבה שסיככה את כל מפשעתה והכוס שלה על המוט הזקוף שלי.

"גגגדדדדדייי" היא קראה בשמי בקול כל כך סקסי ובתנועתה החתולית. היא אחזה מקדימה את איברי הרוטט וכיוונה אותו אל בין שפתיה התחתונות, מכוונת את הכרבולת שלי להכנס אל בין שפתיה התחתונות הפשוקות. הנעתי את מפשעתי מעלה, והרגשתי את תחילת החדירה אליה, כשחום הקיף את כל פטריית האיבר שלי והגניחה הרמה שהיא פלטה גרמה לתאווה שלי לשצוף בכל נימי ושרירי.

הנ.נ שנסע בדקה האחרונה על כביש, פנה אל כביש עפר ומיד בירידה לכביש העפר, נחבטנו שוב בקרקע…החבטה האדירה דחפה בעוצמה את כל איברי עד סופו אל תוך קירבה בואכה ריחמה. אשכיי פגשו והפליקו במפשעה הרטובה שלה.

שנינו גנחנו בעוצמת הזיון החזק.
היא נעה מעלי, מניעה עצמה כשחיינית בתחרות מתחת למים המניעה עצמה בפיתולי דולפין, כל תנועה מכניסה ומוציאה את הזין מהכוס החם שלה, ממשיכה לנקב עצמה על השיפוד שלי, ואני בתיאום איתה הנעתי את זייני, מטיח אותו מעלה…חזק, דוחף עצמי בכח פנימה…
עמוק אל תוכה.
חזק.
גורף ממנה גניחות רמות.
מעניק לה התכווצויות וויברציות של תענוגות משגל בלתי נשלט ועוצמתי.

דפקתי אותה בעוצמה, תופס פיקוד, מזיז אותה הצידה, על גבי הצלייה, מצמיד אותה לגנרטור ודופק בעוצמה חזק מאחוריה.

"פלאק, פלאק, פלאק".
הרעש נשמע כשהרכב האט.
פנימה, החוצה, פנימה, החוצה.

אצבעותיי מקדימה תרו אחרי דגדגנה ומצאו את הבליטה הנפוחה מהר מאוד, הנעתי את אצבעותי כפורט על מנדולינה, תוך כדי שהמשכתי להחדיר את הבזנ״ט 20 ס"מ הנפוח שלי בעוצמה עמוק אל קירבה. היא צווחה בעוצמה, מתפתלת ולא נתתי לה שניה לנוח, המשכתי לשגול אותה. פורט על מיתריה, לוחץ בעוצמה את שדה ותר אחרי ענבלה, ממשיך לדחוף את כל גבריותי הקשיחה אל מקור נשיותה.

"תגמור בפנים". היא צווחה בחוסר שליטה ואני ידעתי שהיא לקראת שיאה ומיד לאחר מכן היא גמרה בתרועה רמה.
בתאום איתה התפוצצתי ורוקנתי את כל אשכיי עמוק אל בטנה, ממלא אותה מבפנים בנוזל לבן וסמיך.

לקח לנו כמה דקות להסדיר נשימה, ללבוש חזרה את המכנסיים ולחזור למצב הראשוני בו היא נשכבה צמודה אלי.

"אישה מאוד יפה, אני סוגר עם הכפתור…"
הזכרונות הציפו אותי, מתאווה לעוד קצת מן סקס הנעורים העוצמתי הזה. זמזמתי את שירם של משינה…עד שהגעתי לשורה האחרונה.

"אז למה לי פוליטיקה עכשיו?"
קמתי והלכתי אל המיטה, מצטרף אל אשתי הישנה.