מרק הקוריצה

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. 

חלק א – מרק הקוריצה

“הילד בן 30 יש לו חום גבוה” שר אהוד בנאי ברקע וזה כל כך התאים לי באותו רגע, אני בן 30, יש לי חום גבוה, יותר נכון שפעת עם כל הסימפטומים הנוספים כמו חולשה ושעול, עיניים שורפות וגרון כואב, “הוא שוכב על הספה בבית הוריו” ממשיך לשיר אהוד בנאי וגם זה מתאים, זה בדיוק איפה שאני, שוכב על המיטה בבית הורי, “כן הוא בן 30 יש לו חום גבוה, הוא חוזר אל חדר נעוריו” כאילו העתיק, ככה בדיוק אני שוכב, במיטה שלי, בחדר שבו גדלתי, מכורבל ורועד, הדקסמול סינוס שרשם לי הרופא לא בדיוק עוזר. חזרתי לחדר נעורי רק הבוקר, אחרי שביקרתי אצל ד”ר כהן והוא קבע שיש לי שפעת. כבר כמעט שבע שנים שלא ישנתי פה, בחדר שלי, במיטת נעוריי, וכאילו כלום לא השתנה, כאילו הזמן קפא במקומו, אותם וילונות, אותו סטיקר “אחרי לצנחנים” שתליתי ביום שהתחלתי את חוג ההכנה לכושר קרבי בשמינית, אפילו הפוסטר הגדול של ברוס לי איש הזעם שקיבלתי מחבר לבר-מצווה עדיין ממוסגר ותלוי על הקיר. “אמא באה ואומרת, תשתה משהו חם, הוא מתעצבן ואומר לא לא עכשיו” ממשיך אהוד בנאי וכאן מסתיים הדימיון, אני לא אמרתי לאמא לא, אני אמרתי לאמא “כן”! 

אמא יצאה וחזרה עם תה עם לימון ודבש, תרופה אמהית ידועה, “תשתה” היא ליטפה לי את הראש, “תשתה, זה טוב” זרזה אותי והניחה את ידה על מצחי, בודקת אם יש לי חום, “אתה חם” גילתה לי את אמריקה, “תישן” חיכתה עד שאגמור את התה וכיסתה אותי, משהו שהיא לא עשתה כבר שנים, “תישן, אמא תדאג לך, אני אכין לך מרק” “אני רוצה של דודה פנינה” מלמלתי.
לרגע היא הביטה בי, מבט קצת נעלב, ואז התרצתה, “בסדר, תישן, אני אבקש מדודה פנינה להכין לך מרק” יצאה וסגרה את הדלת בשקט, כאילו מפחדת שתעיר אותי. 

שכבתי וחשבתי מה היה קורה עם הייתי חוטף את השפעת כשהייתי באותה תוכנית ריאליטי, מי היה מפנק אותי שם? עזבתי רק בתחילת השבוע, לא בדיוק עזבתי, הודחתי! ולמה? בגלל הפרחה התחמנית ההיא עם הציצים הגדולים מסיליקון והשפתיים הנפוחות מבוטוקס שחשבתי שהיא ידידה שלי. רק אחרי שיצאתי גיליתי באמת מה קרה, המניאקית הזאת סיפרה לכולם שאני הומו, גיי שלא יצא מהארון ולא מוכן להודות בזה! ולמה? כי היא פתחה לי את הדרך אל גן השעשועים שלה אבל אני התעלמתי, לא שיתפתי פעולה, לא זיינתי אותה!. יש קצת אמת בדבריה, זאת אומרת אני לא גיי, זה בטוח שלא! אבל היה קר ושכבנו כפיות במיטה שלי ודיברנו, מכוסים בשמיכת הפוך, הטענה שלה שהיא פתחה לי את הדרך אל גן השעשועים שלה הסתכמה בזה שהיא באמת היתה בלי תחתונים מתחת לחצאית הארוכה שלה, ידעתי כי היא אמרה לי, ובגלל זה גם עמד לי תותח על! תאמינו לי, הייתי מת לעשות לה טובה באותו הרגע, לקבור את הגבר-גבר שלי עמוק בפוסי שלה, אבל זה נראה לי לא ראוי לזיין אותה כשהמצלמות מתרכזות בנו והמיקרופונים פתוחים רק שהיא נעלבה מזה ולמחרת סיפרה לכל מי שבסביבה, ויחד אתם לכל הצופים, רק שלהם היא לא סיפרה איך היא הגיעה לתובנה הזאת שאני גיי, להם היא סיפרה, בדרכה התחמנית והמצחקקת, שכאילו אני גיליתי לה את זה ומכאן כבר הכל התגלגל במהירות ומצאתי את עצמי מעבר לדלת, יוצא אל קהל שלא כל כך מריע, מביט בוידאו שהמנחים הראו לי ולא מאמין למה שאני רואה ושומע, “מצטער אבל אני לא גיי” חייכתי למנחה שמחוץ לארון כבר הרבה זמן, “ואני מוכן להוכיח לה את זה כשתצא” קמתי ועשיתי תנועה גסה באגני שלא השאירה ספק למה אני מתכוון ושלא שודרה יותר באף שידור חוזר. 

כנראה שנרדמתי, בעצם בטוח שנרדמתי כי לא שמעתי את הדלת נפתחת ואת אמא נכנסת, לא הרגשתי גם כשהיא התיישבה על המיטה שלי אבל התעוררתי מהריח, הריח המשכר של מרק עוף אמיתי, הריח המוכר והאהוב של מרק הקוריצה של דודה פנינה! “דודה פנינה הכינה לך מרק עוף” אמא חייכה אלי, דודה פנינה היא אחותה של אימי שגרה קומה מתחתנו, “טעמתי אותו” ציחקקה, “אפילו יותר מטעמתי” ובאותו רגע לא שמתי לב שהיא מסמיקה משהו, “מעולה כמו תמיד, אפילו יותר מתמיד, יש בו משהו…” עצרה לרגע, חושבת, והמשיכה, “שב!” התישבתי, נשען על הקיר ואמא סידרה לי כרית מאחורי הגב שיהיה לי נוח, מתקרבת אלי ומתיישבת צמוד וקערת המרק בידה, “בוא, אמא תאכיל אותך” חייכה לעברי. “אמא!” התרעמתי, “אני יכול לבד, אני כבר בן שלושים”
“תפתח פה גדול” התעלמה ממני, מושיטה לעברי כף מרק, “מה קרה? רוצה שאני אעשה לך מטוס?” ציחקקה שוב והרימה את היד גבוה ופתאום ראיתי שהכפתור בחולצה שלה פתוח ואני רואה לה את העמק הקסום שבין שדיה, “פה גדול, הנה מטוס בא” ציחקקה כמו שהיתה עושה כשהייתי ילד בן שנתים או שלוש, “פה גדול!” המשיכה כשהכף מתקרבת אל פי, “פה גדול!!” והטעם של מרק העוף המוכר מילא את פי. מרק קוריצה, ככה סבתא חוה היתה קוראת למרק עוף והשם הזה נשאר עד היום במשפחה שלנו, אבל הטעם! יש משהו מיוחד במרק הקוריצה של דודה פנינה שעושה אותו חגיגה לחייך, קודם כל היא משתמשת בעוף טרי, אבל בעצם את זה גם אמא שלי עושה, דבר שני היא מטגנת את קוביות תפוחי האדמה ואת הבצל, טיפ של סבתא חוה, אבל גם את זה אמא עושה, אולי הגזר שהיא פורסת בפרוסות דקות? אמא והיא קונות גזר באותה חנות, בסופר, בדיוק כמו הפטרוזיליה, שורש הסלרי, שיניי השום והכוסברה, אבל משום מה לדודה פנינה זה יוצא תמיד הרבה יותר טעים, הרבה הרבה יותר טעים. בכף השניה אמא שוב עשתה לי מטוס, למרות שלא סרבתי לאכול, נראה לי שהיא דווקא זאת שנהנת מהמשחק הזה אז לא אכזבתי אותה והשתתפתי, “טעים נכון?” היא חייכה אלי והושטה לי עוד כף ועוד כף, מאכילה אותי ומחייכת. “חם פה” אמא אמרה פתאום אחרי שגמרנו את צלחת מרק הקוריצה של דודה פנינה והניחה את הצלחת הריקה על השולחן בצד, “חם לי” והיא פתחה עוד כפתור בחולצה! הסמקתי כשהחזיה שלה נחשפה, ניסיתי לא להביט, “אמא!” מלמלתי נבוך.
“מה?” היא ענתה בקול של מי שלא מבינה מה אני רוצה ממנה, “לא חם לך?”.
האמת שהיה לי קצת חם אבל שייכתי את זה לחום שהיה לי, “אמא!” נרעדתי פתאום כשהרגשתי את היד שלה חודרת אל מתחת לשמיכה ונוגעת ברגל שלי, “אמא, מה את עושה?!?” המשכתי כשהיא המשיכה וליטפה בידה את הרגל שלי, מלטפת ועולה לעבר המפשעה שלי, “אמא די!” ניסיתי לעצור אותה אבל היא המשיכה בשלה, “אמא לא!” המשכתי, מנסה לשכנע אותה בדיבורים אבל משהו בתוכי כאילו מנע ממני לעצור אותה פיזית. רק כשאמא הניחה את כף ידה על האוהל בתחתונים שלי הבנתי שבעצם עומד לי, “וואו” היא אמרה, כשגילתה את מה שהתחבא שם. “אמא לא!” התחננתי.
“מסכן שלי” אמא לא הקשיבה לי, “תן לאמא לטפל בך” ציחקקה כשהיא שולפת את הזיין מהתחתונים ומתחילה לשפשף לי אותו בעדינות! 

ידעתי שאני צריך להתנגד, ידעתי שמה שאנחנו עושים זה טאבו וזה אסור, ידעתי אבל איזה כוח בתוכי מנע ממני לעצור אותה, “אמא לא” מלמלתי, “אמא לא, זה גילוי עריות” לא שכנעתי אפילו את עצמי ונשכבתי חזרה על הגב, עוצם עיניים ומפקיר את עצמי בידיה… 

הייתי חרמן, אין ספק, פעם אחרונה שעשיתי סקס היתה כמעט לפני חמישים יום, במסיבת הפרידה הפרטית שעשו לי צילי וגילי בדירה שלהן לפני שנכנסתי לאותה תוכנית ראליטי. צילי וגילי הם חברות טובות, אחיות תאומות זהות ויזיזות ותיקות שלי, מכונות סקס מיומנות שרק מי שהיה אתן במיטה יודע להעריך. צילי וגילי זה אומנם לא השם האמיתי שלהן אבל ככה קראנו להן בחבר’ה כי תמיד הן היו ביחד ואי אפשר להבדיל בינן חוץ מבמיטה, כשהן היו עירומות, לצילי היה קעקוע של דולפין ליד הטוטו ולגילי דובדבן. “אנחנו נרוקן לך ת’בקבוקים שלא יעמוד לך עד הגמר” הן הבטיחו לי באותו הערב וקיימו, חלקית אומנם, את הבקבוקים הן באמת רוקנו לי רק שזה הספיק ליומיים לפני שהיתה לי זקפה חדשה. עשינו את זה בשלישיה, ככה זה אצלן מתחלקות בכל דבר. התחלנו בקטנה, רוקדים ביחד סלאו צמוד, בשלישיה כמובן, ומתפשטים רק שלפני שהספקתי להגיד ג’ק ניקלסון הן כבר היו עירומות, תולשות אחת מהשניה את הבייבי-דול, הבגד היחיד שלבשו, ופנו אלי, שולחות ידים ומתחילות להפשיט אותי, להפשיט ולמזמז. גמרתי ת’ריקוד עם זיקפת אדירים והן משכו אותי לחדר השינה המשותף שלהם. זאת לא היתה הפעם הראשונה שהייתי שם אבל כמו תמיד לא יכולתי שלא להגיד “וואו” בכניסה למראה המיטה העגולה הענקית שבמרכז החדר, הנרות הדולקים והמראות הגדולות התלויות על הקירות מסביב. “תרגע, אתה צריך כוח” הן צחקקו ודחפו אותי על הגב ורגע אחרי צילי כבר היתה משופדת לי על התורן, דוהרת אל עבר האורגזמה כשגילי דבוקה מאחוריה, שדיה נמעכים לגבה של צילי, ביד אחת ממזמזת לה ת’שדיים הזקופים שלה ובשניה מלטפת בעדינות עם האצבע בין שפתי הכוס המגורות, מתחילה בזיין שלי שמפמפם בין אותם השפתיים ועולה לאט עד שמגיעה לקעקוע הדולפין, מלקקת את האצבע, מרטיבה וטועמת ושוב מלטפת. יותר משגילי דאגה לצילי, גילי דאגה לעצמה. “שלא תעז לגמור” היא סיננה לעברי, מחכה שאחותה תגמור והן תתחלפנה, עושה הכל שזה יהיה הכי מהר והיא תוכל לחגוג על הזקפה שלי, “יש!” היא צהלה כשצילי הודיעה בקול שהיא גומרת, “יאללה, מתחלפות!” היא התרוממה, נותנת לאחותה לעבור אחורה והשתפדה! פעמיים הן גמרו, כל אחת, עד שגם אני גמרתי. גילי היתה המאושרת שזכתה במנת השפיך הראשונה באותו ערב ועוד לפני שהספקתי להרגע הן כבר התחילו להעמיד לי מחדש, שתיהן ביחד, איך לא? רבות כמו ילדות קטנות מי תרד לי קודם, מוצצות ומלקקות את האיבר המדולדל, שלא איכזב ונעמד מחדש. את המנה השניה קיבלה צילי כמובן, הפעם היא רצתה שאני אדפוק אותה בדוגי, עומדת על ארבע באמצע המיטה הגדולה ואחותה שוכבת תחתיה על הגב ומלקקת לה בדיוק שם, במקום שהזיין שלי היה תקוע, מלקקת לה ולי ביחד. עמדתי על הברכים מאחוריה וזיינתי אותה, אוחז במותניה ומפמפם בה במהירות, מרגיש את הלשון של גילי בכל פעם שהיא מלקקת. צילי לא נשארה חייבת לאחותה, יורדת לה, הלשון שלה תקועה עמוק בכוס שרק לפני רגע גמרתי בו ומוצצת, מדי פעם מפסיקה רק כדי להודיע לי כמה טוב אני עושה לה ושוב תוקעת את הראש בין רגלי אחותה ומוצצת. המראה הזה מחרמן בטרוף, דרך המראות שמסביב יכולתי לראות את עצמי דופק אותה מכל כיוון אפשרי, לראות את השדיים הגדולים של צילי תלויים תחתיה ורוקדים באותו קצב שדפקתי אותה, לראות מה בדיוק גילי עושה לנו שם עם הלשון בין הרגלים של אחותה ו…לא היינו צריכים הרבה כדי לגמור, לא גילי לא צילי ובטח שלא אני, צעקות ה”אני גומר” שלי, התערבבו עם ה”אמא’לה אני בשמים!!” של צילי וה”אמא’לה אני משפריצה” של אחותה, שלוש אורגזמות שהתפוצצו להן ביחד, ממלאות את החדר בצעקות הנאה ובריח חריף של סקס. “אין לי כוח” התנשפתי, “אני חייב לנוח” נשכבתי בצד המיטה אבל הן לא, הן, פצצות האנרגיה המינית, המשיכו, שוכבות ב-69 צמוד ויורדות זאת לזאת, יונקות אחת לשניה את מה שאני השארתי להן שם, ואני רק שכבתי על הצד והצצתי, מביט בהן ומתגרה מחדש, מרגיש שהמה-שמו שלי מתעורר לחיים ועוזר לו בשיפשופים קטנים, עושה ביד ומעמיד לעצמי תותח חדש. את מנת השפיך השלישית קיבלה שוב גילי, הפעם היא ביקשה שאגמור לה בפה. שכבתי על הגב והיא ירדה לי ומה אני אגיד לכם? שואב אבק הבחורה הזאת, מוצצת עם כל הלב ואחותה? צילי לא הסתפקה בלשבת בצד ולהציץ לנו, היא נעמדה מעלי על הברכים והגישה לי את הכוס שלה. אי אפשר להחזיק ככה הרבה זמן, כנראה שגם לצילי הצלחתי לעשות שם טוב כי פתאום היא צרחה שהיא גומרת וזה היה הסימן בשבילי והשפרצתי! גמרתי לגילי בפה, ממלא אותו בזרמה גברית לבנה וריחנית וברגע שזה נגמר שתיהן התחילו להתנשק, נשיקה צרפתית, מתחלקות בשלל שבפה של גילי! אני לא יודע מאיפה הן לקחו את הכוח, אני הרגשתי מותש, אבל שוב הן עשו לי הצגה כדי להעמיד לי אותו שוב, הפעם עם דילדו שחור ארוך עם שני ראשים שאותו הן דחפו לעצמם, עומדות מולי על ארבע, ישבן מול ישבן כשהדילדו מחבר בינם וזיינו זאת את זאת בהנאה. הפעם לקח קצת יותר אבל בסוף נעמד לי שוב התותח, לא תותח-על אבל מספיק בשביל שצילי תודיע שהפעם זה תורה ושהיא רוצה שאבוא להחליף את התחליף הזול מפלסטיק שתקוע לה בין הרגלים. גילי זזה ועשתה לי מקום רק שברגע שרציתי כבר לנעוץ את זקפתי בצילי היא עצרה אותי ובקול מתפנק ביקשה שהפעם אתקע אותה בתחת. תקעתי! גבר לא אומר לא לבקשה כזאת, נעצתי את התותח שלי בישבן הקטן והחמוד של צילי, תמיד זה מדהים אותי איך הפתח הצר הזה שלה מצליח להפתח ולקלוט את הזיין הגדול שלי, כמו תמיד גם הפעם היה לי את החשש הזה שאני הולך לקרוע לה ת’תחת וכמו תמיד החלקתי בקלות לתוכה והתחלתי לדפוק, אוחז בפלחי ישבנה ומתקתק אותה. היתה לה טכניקה כזאת לצילי, כשהייתי נועץ היא התרווחה, נותנת לי לחדור עמוק לתוכה, אבל כשמשכתי היא היתה גונחת בהנאה ומכווצת את שרירי פי הטבעת שלה, כאילו מנסה למנוע ממני לצאת אבל בעצם סוחטת אותו וחולבת אותי ו…גילי? היא לא נשארה בטלה, היא כרעה מאחורי, פישקה את פלחי ישבני ושיחקה עם הלשון הרטובה שלה בפי הטבעת המכווץ שלי!… 

“אני חושבת שזה המרק” החזירה אותי אמא למציאות ופתאום שמתי לב שהיא מתחילה להתפשט.
“אמא מה את עושה?” הסמקתי כשהיא הורידה את החולצה וזרקה אותה לרצפה.
“לא יודעת, אני חרמנית! אני צריכה מישהו שינענע אותי!” ומהקול שלה היה ברור שהיא מתכוונת לזה.
האמת שגם אני הרגשתי את ההרגשה הזאת, הייתי חרמן, עמד לי כמו שלא עמד לי כבר הרבה זמן, הטיל הבין-יבשתי שלי עמד מוכן לשיגור וכל מה שרציתי זה לשגר אותו אבל עדיין משהו בתוכי עצר אותי, “אמא לא” מלמלתי, “אמא זה אסור, מהתורה” המשכתי למלמל אבל לא מעבר לזה. “כרגע התורה לא מעניינת אותי” אמא מלמלה חזרה, פותחת את החזיה שלה וזורקת גם אותה לרצפה, חושפת בפני את השדיים שלה, תמיד ידעתי שיש לאמא שדיים גדולים אבל אף פעם לא ראיתי את הפטמות שלה, בעצם אולי כשהייתי תינוק והיא הניקה אותי, אבל מי זוכר את זה? נעצתי מבט בשדיים הגדולים של אמא, השדיים שלה כבר לא היו זקופים ובלי החזיה התומכת הם נשמטו ככה אבל עדיין זה גירה אותי, ביחוד העטרה הגדולה שבראשן, גדולה וכהה כמו שרואים בסרטים הכחולים, והפטמה עצמה, וואו, הפטמה עמדה זקופה ונוקשה, כאילו מזמינה שיבואו וינשכו אותה! הזיין שלי נמתח עוד קצת וכמו מהופנט הורדתי את התחתונים שלי, “אמא לא” מלמלתי, אולי כדי להשתיק את ההגיון שעוד קצת פעל בראשי, “אמא” החבאתי את התחתונים שהורדתי מתחת לכרית “אני לא” כיסיתי את עצמי עם השמיכה עד הצוואר כאילו ניסיתי להסתיר ממנה את מה שעשיתי ולא סיימתי את המשפט, מחזיק את השמיכה כאילו הייתי איזו בתולה בישנית. “אני לא יודעת מה היא שמה לנו במרק אבל אני חרמנית אש” סיננה אמא בין שיניה כשהיא נאבקת להוריד את הג’ינס שלבשה, “שיט!” היא כמעט ונפלה והתיישבה על המיטה שלי, מושכת בכוח את המכנסיים הצמודים לרגליה ומורידה אותם, “אני בוערת” היא הודיעה בקול ונעמדה, “אני גם רטובה, תראה” הצביע על הכתם הרטוב בתחתונים שלה, לא חוטיני מינימלי כמו שכוסיות תמיד הולכות אבל גם לא תחתוני סבתא, “אני צריכה עכשיו גבר ואבא בעבודה” ציחקקה לעברי כשהיא מורידה במהירות את התחתונים שלה וזורקת אותם לערימת הבגדים שעל הרצפה, “זוז!” הרימה את השמיכה, “תעשה לי מקום” נכנסה ונצמדה אלי. 

אמא נצמדה אלי, חמה ורכה כל כך, נשכבת על הצד ושדיה הרכים נמעכים אל צלעותיי, ראשה נשען על יד אחת שלה ואת השניה היא שלחה אל בן רגליי, יד חמה שעטפה את הזיין המתוח שלי והתחילה לשפשף לי בעדינות, “זוכר שכשהיית קטן היינו מתרחצים ביחד?”. “כן” מלמלתי, מסמיק, לא באמת זכרתי אבל תמיד האמנתי לה כשהיא סיפרה לי איך אהבתי להתרחץ איתה יחד באמבטיה. “אהבת לשחק לי כאן” היא עזבה את הזיין שלי ואחזה בכף ידי, מובילה ומניחה אותה על פלומת שיער הערווה שלה. “אמא” מלמלתי, עוצם עיניים ומסמיק עוד יותר אבל לא מזיז את היד.
“מה?” ולמרות שלא ראיתי ידעתי שהיא מחייכת, “זה לא טוב” התרוממה מעט ונצמדה עוד יותר, “לא נעים לך?” המשיכה והגישה לי את הפטמה שלה לפה, “תמצוץ לי” לחשה בקול סקסי ומלא תאווה, “פעם אהבת למצוץ לי אותם” ציחקקה והצמידה את שדה חזק יותר לפי, לא מפסיקה לרגע לשפשף בעדינות את הזיין שלי, שפשוף עדין שמעמיד עוד יותר אבל לא כזה שיגרום לי לגמור. מצצתי לה בעדינות, מין רפרוף כזה, אבל זה לא הספיק לה, “תגיד” היא פנתה אלי במין קול קשוח כזה, “זה נכון מה שהיא סיפרה לכולם, אתה יודע, זה שאתה גיי?” “אי-מא!” התרעמתי, “את יודעת שלא!”
“איך אני יודעת?” היא ציחקקה, מעבירה את כף ידי אל בין רגליה ומצמיד אותה חזק לערוותה, “תיגע לי שם” לא שלטתי בעצמי ונגעתי, נגיעה חרמנית כזאת, העברתי אצבע חוקרת בין שפתי הכוס הנפוחות שלה, פותח אותן מעט ונוגע בבפנים, ברטוב, “כן” היא גנחה, גניחה מלאת תשוקה, “כן, יופי, ככה, תמשיך עוד!” היא הצמידה את ידי חזק יותר, “כן זה טוב” המשיכה באותן גניחות תאוותניות שלה, “לאמא פרצה שריפה במנוש, בגינת המשחקים שלה” ציחקקה, מסבירה כאילו אני לא יודע מה זה מנוש, “מרגיש?” הוסיפה בקול צרוד מתשוקה, “בוא בן! בוא תכבה לאמא’לה ת’שריפה”. הפעם אפילו לא עשיתי סימנים של התנגדות, “כן אמא” אמרתי לה, דוחף אותה בעדינות לשכב על הגב, “זה בגלל מרק הקוריצה של דודה פנינה” לחשתי לה, כאילו זה נותן לי אישור למה שאני הולך לעשות לה, “כן אמא, תפתחי ת’רגליים שלך” נישקתי אותה בצוואר, נשיקה תאוותנית אבל נזהרתי שלא להשאיר לה שם סימנים, “כן, ככה” נשכבתי בין הרגלים המפושקות שלה, מרים את הישבן ומניח את העטרה המתוחה בפתח גינת המשחקים, כמו שהיא קוראת לכוס שלה. עצרתי לרגע, אולי השפיות חזרה לי לשניה, “בוא, בוא תכנס לכוס של האמא שלך” היא סיננה בין שיניה והרימה גבוהה את רגליה, פותחת אותם חזק יותר, “בוא תזיין את אמא שלך” לא שלטה בעצמה ולחשה לי בקול משתוקק, “בוא תראה לי שאתה לא איזה פייגלע” הוסיפה, מתגרה בי, “שאתה לא איזה אגזוזן, לא מתחנגל שאוכל ברוורס, לא נושך כריות שהולך אחורה בשדה תירס” ירתה במהירות מילים שאף פעם לא חשבתי שהיא יודעת, “כ-ן-ן-ן-ן” היא גנחה בהנאה כשנכנסתי בה, חוצה את נקודת האל-חזור ונועץ במכת אגן חזקה את כל הזיין עמוק לכוס שלה, הכוס שלפני שלושים שנה יצאתי ממנו ועכשיו חזרתי לביקור, “כן, זה טוב” עטפה אותי ברגליה ולחצה חזק כאילו מנסה שאחדור יותר עמוק, “וואו, כמה הוא גדול” המשיכה באותן גניחות תענוג ואני שכבתי עליה, מועך אותה תחת גופי החם ומתחיל לזיין את אמא, לאט. 

זיינתי את אמא שלי! היא שכבה תחתי ואני פמפמתי אותה, התחלתי בפמפומים קטנים כאלה, לא מהר מדי והישבן כמעט ולא עולה, ואז הארכתי בתנועות, מרים גבוהה את הישבן, מושך את הזיין עד שכמעט יצא, עוצר לשניה, מרגיש את נשימתה נעצרת, ונועץ, נועץ חזק! תוקע אותו עמוק בתנועה מהירה שהרעידה את כל גופה וסחטה ממנה גניחת הנאה ארוכה. “יותר מהר” היא לחשה לי ואני הגברתי את הקצב, אותן תנועות ארוכות אבל בקצב מהיר יותר, “כן, זה טוב” היא עודדה אותי, “יותר מהר!” הגברתי עוד את הקצב, מזיין את אמא שלי וגונח בהנאה, מרגיש איך גופה נדרך לקראת כל נעיצה שלי ונרגע כשכל הזיין נעוץ בתוכה, “זה טוב לך?” היא שאלה אותי פתאום. “כן”
“לזיין את אמא?”
“כן”
“כמה?” הפתיעה אותי.
“הרבה” ניסיתי להתחמק.
“אלף?”
“מיליון” ציחקקתי, מזיין אותה במהירות ומרגיש עד כמה היא רטובה, “זה טוב לזיין אותך אמא” הוספתי.
“גם לי טוב” היא גנחה בהנאה, “שאתה מזיין אותי” הוסיפה, “עכשיו אני גומרת!” התנשפה, “לא! אל תפסיק!” זרזה אותי כשהיה לה נדמה שאני עוצר, “כן תמשיך! כן, כ-ן-ן, כ-ן-ן-ן” גמרה בגניחה ארוכה כזאת, “גמרתי” התנשפה בקול “ואני רוצה עוד!” הוסיפה במהירות כאילו היא חוששת שאפסיק. לא היה סיכוי שאפסיק, עכשיו גם אני הייתי עמוק בפנים, “את רוצה להסתובב?” שאלתי, קצת בחשש.
“אתה רוצה שאני אסתובב?” היא שאלה חזרה.
“כן, על כרית” עניתי.
“טוב” היא דחפה אותי ואני התגלגלתי מעליה, “אבל לא בטו…” הוסיפה, לא משלימה.
“אל תדאגי, לא בטוסיק” עניתי, מצחקק, וחיכיתי שתסדר את הכרית תחת אגנה, “תתכונני” נשכבתי חזרה בין רגליה וחדרתי חזרה אל הכוס הרטוב והחם שחיכה רק לי, “עכשיו אני אטחן אותך” לחשתי לה באוזן והתחלתי לזיין אותה מהר וחזק. זאת אחת התנוחות האהובות עלי, נשענתי על ידי ופמפמתי בה, ישבני עולה ויורד במהירות, סוחט ממנה גניחות הנאה ומוביל אותה לעוד אורגזמה פראית. רציתי להמשיך בזה עוד הרבה, לתת לאמא עוד קטרזיס אחד לפחות אבל הרגשתי שזהו, שאני תכף גומר, “תתכונני” לחשתי לה באוזן, מפמפם במהירות, “בואי” ביקשתי, “בואי, בואי, בואי” המשכתי במהירות, מרגיש איך הזרעונים עולים במעלה הזיין, “ק-ח-ח-י-י-י” צעקתי, גומר בסערה, מרוקן את הבקבוקים המלאים שלי עמוק בכוס של האמא שלי ו…התגלגלתי מעליה, שוכב לצידה מתנשף, “אני מקווה ש…” מלמלתי בין התנשפות להתנשפות, מפחד להגיד במפורש, “לא שאלתי” התנצלתי. “זה בסדר” היא לחשה לי חזרה, נשכבת גם היא על הגב ומחייכת, “אני לוקחת גלולות” הוסיפה “מה אתה חושב, גם אבא שלך חרמן ורוצה לזיין” “מצטער” מלמלתי שוב.
“על מה?”
“שנגמר כל כך מהר” הסברתי, “זה בגלל השפעת”
“בולשיט” היא קטעה אותי, “זה בגלל שהבקבוקים שלך היו מלאים מדי, כמה זמן לא זיינת”
“50 יום”
“אתה רואה!” אמרה במין גאווה כאילו הוכיחה את דבריה, “אני עוד לא גמרתי אתך!” ציחקקה, “השריפה שם למטה עוד לא כובתה לגמרי”
“אין צ’אנס” מלמלתי, מסמיק, “אני גמור”
“תשכח מזה”
“אמא!”
“תן לי שתי דקות ואתה כמו חדש” היא נשכבה על הצד וחייכה לעברי, שולחת יד ומשחקת באיבר הרופס והרטוב.
“אמא! את לא מתכוונת ל… ל…. למצוץ לי” הסמקתי כסלק.
“אוקיי, בלי מציצות תן לי שלוש דקות” היא ציחקקה לעברי.
“שלוש דקות, בלי מציצות, נראה אם תצליחי” נאנחתי בהסכמה, לא היה לי כוח לריב אתה.
“חכה פה” אמא קמה מהמיטה, “עוד צלחת ממרק הקוריצה המכושף של דודה פנינה ואתה מוכן לסיבוב נוסף” וכמו שהיא, עירומה, יצאה מהחדר. 

לא האמנתי כשהיא יצאה, לא האמנתי כשהיא חזרה, לא האמנתי כשהיא התחילה להאכיל אותי את המרק, אבל היא האמינה. “כשיעמוד לך אני רוצה שתדפוק אותי בתנוחת השוטר” היא ציחקקה והגישה לי לפה עוד כף מרק. “אם יעמוד לי” תקנתי אותה, מדגיש את האם ומתעלם לרגע מהתנוחה הלא מוכרת.
“יעמוד, אל תדאג, יעמוד לך” היא אמרה במין בטחון כזה, “הוקוס פוקוס ביליבוקס…” ציחקקה והגישה לי עוד כף מרק מלאה “שלבן שלי יעמוד השמוקוס!”. “אמא, מה זה?”
“לחש סודי” חייכה לעברי, “כישוף, מה אתה לא יודע שאנחנו מכשפות? אם אחותי יכולה לכשף את המרק למה שאני לא אצליח להעמיד לך?” “אמא, מה זה תדפוק אותי בתנוחת השוטר?” נזכרתי פתאום לשאול.
אמא חייכה, “אני רואה שהפנמת שאתה הולך לזיין אותי”
“לא, אין צ’אנס, אבל סתם, לידע הכללי שלי?”
“תוסיף לי דקה ואני אספר לך” התמקחה כסוחרת סוסים בשוק וחייכה.
הייתי סקרן, “אוקיי, ארבע דקות, מחיר אחרון” הכרזתי, “יותר אין הארכות”.
אמא הסבירה לי. מודה, התנוחה מחרמנת. אמא גם צדקה, נעמד לי מחדש. אמא לא היתה צריכה אפילו את הארכות שנתתי לה, שתי דקות אחרי שגמרתי את המרק עמד לי שוב עמוד מתח גבוהה בין הרגלים ועכשיו לך תחליט אם זה בגלל המרק? בגלל הכישוף? בגלל ההסבר המפורט של התנוחה המחרמנת? או אולי סתם בגלל שאני מטבעי חרמן ואמא ישבה מולי ככה עירומה עם רגלים פתוחות? בכל מקרה אמא השיגה את שלה והיא קמה ונעמדה ככה מולי כשהיא מחייכת אלי בגאווה, “יאללה, תנוחת השוטר, עם כל המשחק המקדים שלו!” 

אמא עמדה בפישוק רחב במרחק שתי בלטות וחצי מהקיר, מתכופפת קדימה ונשענת עליו בכפות ידיה ומצחה נשען עליהם, עמדתי מאחוריה, לבוש רק בחולצת הפיג’מה שלי, ועשיתי לה חיפוש כמו שרואים את השוטרים עושים בסרטים האמריקאים רק שאני עשיתי את זה כשהיא עירומה וניצלתי כל רגע כדי למזמז אותה. נצמדתי מאחור, נתתי לה להרגיש את הזקפה שכאילו במקרה נחה לה על החריץ שבין פלחי ישבנה ובדקתי מתחת לבית שחי, יורד ומתקדם לעבר השדיים הגדולים שתלויים תחתיה ומתחיל למשש אותם, לשחק לה בפטמות הנוקשות, התעכבתי שם, מרגיש שזה מחרמן אותי לשחק לה בשדיים הרכים, מתכופף ונושף לה באוזן “אז איפה את מחביאה את זה גברתי הגנבת” “לא גנבתי” שיחקה אמא את חלקה במשחק, “באמת, זאת לא אני” המשיכה באותו קול בכייני והתאפקה שלא לפרוץ בצחוק. “ראו אותך!” ניצלתי את ההזדמנות וצבטתי לה בפטמה, בעדינות, לא שוכח שזאת אמא שלי. “בבקשה אדוני השוטר” חזרה שוב לאותו קול בכייני, “תסלח לי, תן לי ללכת”
“תשכחי מזה!” השבתי בקול תקיף והתחלתי לרדת לאורך מותניה, ממזמז, יורד ומלטף לה על הישבן, מנצל את ההזדמנות לצביטה קטנה, מכניס יד בין רגליה ומחליק על ערוותה, בודק במברשת שיער ערוותה המעוצבת כאילו היתה סבך שיחים שאפשר להחביא בו, מחזיר את היד ומלטף לאורך הכוס שלה, מחליק עם האצבע בין שפתי הכוס הרגישות ורואה את הרעד שעובר בגופה, מתכופף ועוטף את ירכה הימני בשתי כפות ידי ומחליק לאורך הרגל, יורד לאט עד הקרסול, “רגל שניה” ציחקקתי ועטפתי את ירכה השמאלי, מחליק ומלטף גם את הרגל השניה. “לא לזוז!” קמתי ונצמדתי שוב מאחוריה, נותן לזקפה שלי להתייצב בין רגליה אבל לא להכנס, לזה יש עוד זמן, רק להשיק לאותו פס רטוב החוצה בין שפתי הכוס שלה, לנגוע בשפתיים הנפוחות מבחוץ ושוב שלחתי ידים והתחלתי להקפיץ את שדיה הגדולים שלה. “שוטר מניאק” היא סיננה בין שיניה ובתגובה צבטתי לה בפטמה, הפעם חזק ולא הפסקתי עד שהיא גנחה “איי”. “אז איפה זה ביץ’?” הסמקתי, בחיים לא האמנתי שאני אקרא לאמא שלי ביץ’ אבל בחיים גם לא האמנתי שאזיין את אמא שלי והנה זה קרה. “אמרתי לך מניאק, לא גנבתי” החזירה לי.
“אל תאלצי אותי להכנס לחפש בפנים עם הפריסקופ” אמרתי בקשיחות וכדי שלא יהיה ספק לאיזה פריסקופ אני מתכוון תופפתי עם הזיין הזקור על פלחי ישבנה הלבנים. “לא אדוני, בבקשה” היא שיחקה אותה מתנגדת.
“אז איפה זה!” כיוונתי את העטרה המתוחה אל החריץ שבין רגליה בתנועה שלא השאירה ספק מה אני הולך לעשות לה.
“זה לא אני” היא שוב התממה והגדילה מעט את הפישוק ברגליה.

“את לא משאירה לי ברירה!” אמרתי ובתנועת אגן חזקה החדרתי את הפריסקופ שלי, נעצתי בה את כל השטרונגול הגדול והנוקשה שלי עמוק לכוס הרטוב והחם שכבר חיכה לו, עוד דחיפה באגן, חודר עוד יותר עמוק, וגניחת הנאה ארוכה התפרצה מפיה. האמת שבהתחלה עלתה בי המחשבה לתקוע אותה בתחת, העמידה שלה פשוט הזמינה את זה, אבל לא, היה לי עוד קצת רספקט, בכל אופן היא אמא שלי ואת אמא לא תוקעים בתחת! אז השחלתי אותה בדרך הקונבנציונלית, נעצתי את כל הזיין עמוק בכוס של האמא שלי והתחלתי לפמפם, לזיין אותה, לתת לה את מה שהיא כל כך רצתה, לתת לה את עונתה! עונתה הראשונה באה מייד, אחרי פמפום אחד או שנים, הרגשתי את זה, לא הייתי צריך לשמוע את גניחת ה-“כ-ן-ן-ן” הארוכה שלה בכדי לדעת שהיא גומרת אבל איך אומרים, עם האוכל בא התאבון, אז חפנתי את שדיה, מועך ולש אותם, והגברתי את הקצב, ישבני נע במהירות קדימה ואחורה וטחנתי אותה מאחור, שומע את גניחות התאווה שלה, גניחות הנאה של מי ששוב הולכת לגמור. דפקתי אותה חזק, הצמדתי אותה לקיר וזיינתי אותה, מפמפם במהירות ויודע שעוד רגע זה בא לי, “בואי” התחלתי, “בואי, בואי” המשכתי במהירות “אמא בואי-י-י-!-!” צעקתי, מרגיש איך קירות נרתיקה מתהדקים חזק סביב הזיין שלי וגמרתי, משפיך בכוס של האמא שלי! 

“מסתובב לי הראש” אמרתי והתיישבתי במהירות על המיטה.
“לא פלא, יש לך שפעת” אמא חייכה והרימה את השמיכה, “תשכב, אני אכסה אותך” היא סידרה את השמיכה על גופי הבוער, מהדקת, “אתה צריך לישון” הניחה יד על המצח, בודקת חום, “תישן” היא אספה את הבגדים שלה, עומדת כך מולי עירומה וטיפות הזרע שלי מנצנצות על שיער ערוותה, “תישן MotherFuker” ציחקקה כשהיא מכבה את האור ויצאה מהחדר. 

כנראה שנרדמתי, בעצם בטוח שנרדמתי כי לא שמעתי את הדלת נפתחת ואת מיכל, אחותי, נכנסת, לא הרגשתי גם כשהיא התיישבה על המיטה שלי אבל שוב התעוררתי מהריח, הריח המוכר של מרק עוף אמיתי, הריח של מרק הקוריצה של דודה פנינה! בחוץ כבר היה חושך, ישנתי כנראה הרבה, “אמא אמרה שאני אתן לך מרק” אחותי חייכה אלי.
“איפה אמא?” שאלתי במין חשש.
“הלכה עם אבא, היו להם כרטיסים להצגה והיא ביקשה שאני אדאג לך”
מיכל אחותי קטנה ממני בשנתיים אבל עדיין גרה עם אבא ואמא, רווקה וכל הטענות שלי שהיא תשאר רווקה עוד הרבה זמן אם תמשיך לגור עם אמא ואבא נענות תמיד בתשובה הניצחת “רגע, מה אתך? אתה גר בדירה שכורה ואתה עדיין רווק” כשהיא פוסלת בתנועה מזלזלת את התשובה שלי שאצל בנים זה אחרת ואני רווק מתוך בחירה. “שב” היא סידרה את עצמה על המיטה ואני התרוממתי והתישבתי, מושך את השמיכה שלא תרגיש שאני בלי תחתונים ונשען על הקיר, מסדר לעצמי כרית מאחורי הגב שיהיה לי נוח ומושיט יד לקחת את הצלחת, “בוא” היא התקרבה אלי, “אמא אמרה שאני אאכיל אותך” חייכה לעברי. “מיכל, אני כבר בן שלושים”
“תפתח פה גדול” התעלמה ממני, בדיוק כמו שאמא התעלמה, מושיטה לעברי כף מרק, “מה קרה? רוצה שאני אעשה לך מטוס? כמו שאמא היתה עושה לנו?” ציחקקה שוב והרימה את היד גבוה והסמקתי כשראיתי שהכפתור בחולצה שלה פתוח והחריץ הקסום שבין שדיה מציץ ולרגע היתה לי תחושה של דה-ז’וו, “פה גדול, הנה מטוס בא” המשיכה כשהכף מתקרבת אל פי, “פה גדול!!” פתחתי את הפה כאילו באיזה רפלקס מותנה והטעם המוכר של מרק הקוריצה של דודה פנינה מילא את פי. תחושת הדה-ז’וו שלי התחזקה עוד יותר אחרי עוד כמה כפות מרק כשגם מיכל אמרה פתאום “חם פה, לא חם לך?” ובלי לחכות לתשובה היא פתחה עוד כפתור בחולצה! “אכלת מהמרק?” חקרתי, נזכר במה שקרה לאמא אחרי שאכלה ומתפלל בליבי שתגיד לא.
“כן” היא חייכה, “צלחת שלמה, כמו תמיד יצא מעולה, בעצם לא! משהו הפעם יותר טוב מתמיד”
“אמא סיפרה לך משהו?” שאלתי בבהלה.
“לא, היא היתה צריכה?”
“לא” התממתי ופתחתי פה גדול לקראת עוד כף מרק שהיא הגישה לי.

אחרי הכף הבאה זה התחיל להשפיע גם עלי והרגשתי את ההתעוררות הזאת בין הרגלים שלי, נעמד לי, תורן מפואר התרומם בין רגלי והרים את השמיכה, כנראה שבאמת יש משהו בדבריה של אמא שיש איזה כישוף במרק כי ראיתי את החיוך על פניה של מיכל כשהיא הבחינה בשמיכה שהתרוממה וכאילו בלי משים פתחה לעצמה עוד כפתור. “מציץ לך” הסמקתי, מסמן לה על חזיית התחרה שנגלתה.
“יפה, נכון?” היא הפתיעה אותי בתשובה, “רוצה לראות יותר?” ובלי לחכות לתשובה הורידה במהירות את החולצה שלה!
“מיכל!”
“שתוק!” דחפה לי עוד כף מרק לפה.
“מיכל, אנחנו אחים!” עדיין שלטתי בעצמי.
“אז מה?” היא ענתה בקול של מי שלא מבינה מה אני רוצה ממנה, “לא בא לך?” והרגשתי את היד שלה חודרת אל מתחת לשמיכה ונוגעת ברגל שלי. “מיכל, מה את עושה?!?” מחיתי כשהיא ליטפה בידה את הרגל שלי, מתקדמת לעבר המפשעה שלי, “מיכל די!” ניסיתי לעצור אותה אבל היא המשיכה בשלה, “מיכל לא!” הסמקתי כשהיא גילתה שאני בכלל בלי תחתונים והיד שלה בדקה את זיין המתוח שלי. “וואו” היא אמרה, כשהבינה את מה אני מחביא שם, “אני רואה שאתה כן רוצה אותי”.
“מיכל לא!” התחננתי, “מיכל, בבקשה, אנחנו אחים”.
“מסכן שלי” היא התעלמה מדברי, “תן למיכל לטפל בך” עטפה את הזיין בכף ידה החמה והתחילה לשפשף לי אותו בעדינות! 

ידעתי שאני צריך להתנגד, ידעתי שמה שאנחנו עושים זה טאבו, שזה אסור, ידעתי אבל גם הפעם, בדיוק כמו עם אמא, היצר הזה שבתוכי מנע ממני לעצור אותה. “מיכל לא” מלמלתי שוב בקול לא משכנע, “מיכל, זה גילוי עריות” הוספתי אבל הייתי חרמן! אין ספק, למרות השפעת ולמרות שרק לפני הצהרים זיינתי פעמיים את אמא שלי עמד לי בטרוף, המראה של זוג שדייה הזקופים של אחותי, כשהפטמות הנוקשות שלהם בולטות מבעד לבד התחרה הדק והשקוף של החזיה שלא מסתיר אותם, גבר אצלי על ההגיון ופרץ את קו ההגנה האחרון שלי ו…נשכבתי חזרה על הגב, מפקיר את עצמי בידיה. מרגע שנשכבתי הכל קרה מהר כל כך, מיכל עזבה אותי והתחילה להתפשט במהירות. הבטתי בה, בשדיה שנחשפו כשהורידה את החזיה, בחוטיני הקטנטן שהתגלה כשפתחה את החצאית ונתנה לה ליפול לרצפה, בישבנה המוצק כשהתכופפה להוריד גם אותם, מציגה בפני לרגע חטוף את ערוותה המגולחת ואת הקעקוע של קלימרו שהיא עשתה לה שם, “תעשה לי מקום” היא החליקה למיטה ונשכבה לצידי מתחת לשמיכה, שוכבת על הצד, מביטה בי ושדיה הרכים נמעכים אל גופי, “ששש…” היא היסתה אותי והניחה אצבע על שפתיי כשהיה נדמה לה שאני הולך להגיד לה משהו, “תשכב בשקט ותן לי” לחשה לי בקול מפתה והתחילה לפתוח לי את כפתורי חולצת הפיג’מה שלי. 

“הייתי מנשקת אותך בפה אבל אתה חולה” היא ציחקקה ומצצה לי פטמה, יורדת לאט ואני לא עוצר אותה, מנשקת את דרכה לאורך הבטן שלי עד שהגיעה לתכל’ס, “ברשותך” ציחקקה ולא חיכתה לתשובה, עוטפת את ראש הזיין שלי בין שפתיה ומתחילה למצוץ לי! שכבתי ככה על הגב והתמכרתי לתענוג, נתתי לאחותי למצוץ לי ולא עצרתי אותה, מרגיש את שפתיה מחליקות לאורך הזיין שחודר לתוך פיה, את שיניה החורצות בו פסים עדינים כאלה, לא מכאיבה לו רק מקפיצה אותו בתשוקה, את קירות הגרון שעוטפים אותו באהבה, אין גבר שלא אוהב שיורדים לו ואני לא שונה ומה זה כבר מציצה מאחות אחרי שזיינתי את אמא שלי ושלה? “בא לי לזיין אותך” היא חזרה ושכבה לצידי, משפשפת לי בעדינות את הזיין הרטוב שחלילה לא יתדלדל לו, “תשכב!” היא עצרה אותי כשרציתי לעלות עליה, “אתה חולה” ציחקקה ונעמדה על ברכיה מעל בטני כשגופי בין רגליה, “תן לי לפנק אותך” אחזה בזיין המתוח וכיוונה אותו אל החריץ הרטוב שמחכה לו בין רגליה, “זה השער של מיכל צדיקים יבואו בו” היא לחשה לי כשהרגישה את ראש הזיין שלי נושק לשפתי הכוס שלה ו…השתפדה! 

מיכל התישבה עלי בכל כובד משקלה והזיין שלי חדר לתוכה וננעץ עמוק בכוס שלה, “אמא’לה” היא מלמלה כאילו לעצמה ועיניה נפתחו לרווחה, “אחי, הוא כל כך גדול ה…קטן שלך” ציחקקה בקול, “וואו, איפה היתה עד היום?” שפשפה את הכוס שלה בערוותי, מכוונת את הזיין שבתוכה לשבת בדיוק במקום שהתאים לה, “תנוח” החזירה את הידים ששלחתי לשדיים שלה, “שים אותם מאחורי הראש” גחנה מעלי וסידרה לי אותם מאחורי העורף ואני ניצלתי את המצב למצוץ לה את הציצי שהיה כל כך קרוב לפי. היא התישרה והתחילה לאט, מניחה את כפות ידיה על הפטמות שלי, נשענת ומתחילה לרכב, לעלות ולרדת על הזיין הזקור הנעוץ בין רגליה, דוהרת לאט, עולה ויורדת בגניחת הנאה, “כן, אני מזיינת אותך” הגבירה את הקצב, “כן זה טוב” המשיכה עם אותן גניחות תאוותניות כשהיא מגבירה את הקצב, “וואו, בדיוק מה שאני צריכה עכשיו” חייכה ושדיה קופצים מול עיניי בקצב דהירתה, “כן” אחזה בפרקי ידי, גוחנת מעליי ומגישה לי ציצי לפה, “תמצוץ לי” דהרה במהירות, “אמא’לה, כן, הנה, הנה זה, הנה זה בא! זה בא!! אני גומרת!!!” גמרה בסערה, “בוא” נשכבה עלי בלי להוציא את הזיין ורגליה מתוחות ישר במקביל לרגלי, “בוא תשכב עלי” נצמדה אלי, מחבקת והתגלגלנו ביחד, היא נשכבה על הגב ואני עליה. לרגע שכבנו ככה, אני עליה והזיין שלי בתוכה, “תפתחי” לחשתי לה והיא פישקה את רגליה, “תרימי” והיא הרימה אותם גבוה באוויר כשאני שוכב בין הרגלים המפושקות, “תני לי” התיישבתי על ברכי, דואג שלא לצאת ממנה ואוחז בקרסוליה, “אל תתנגדי” משכתי ברגליה והנחתי אותם על כתפי והיא בתגובה כרכה אותן סביב צווארי, נותנת לי לחדור יותר עמוק לווגינה הגועשת שלה ואני ניצלתי את זה עד תום, אחזתי בירכיה וכיוונתי את עצמי הכי עמוק שאפשר. צילי וגילי תסלחו לי, בעצם גם אמא, אבל הרבה זמן כבר לא נהניתי כל כך מזיון! תקעתי את אחותי בתנועות מהירות וחזקות וסחטתי ממנה עוד גמירה, התרוממתי על ברכי, מעלה אותה יחד איתי, רגליה מחבקות חזק את צווארי, נשענת בכתפיה ועורפה אל המיטה וישבנה וגבה באוויר, חפנתי בידי את פלחי ישבנה, תומך בה, וזיינתי אותה! פמפמתי אותה בהתלהבות. “שלא תברח לי” היא הודיעה לי, “אני אהרוג אותך אם תברח לי” הבהירה לי אם לא הבנתי, “אמא’לה אני גומרת!” היא צעקה בתשוקה, “אל תברח לי, אני רוצה אותך בפנים” צעקה כשהיה נדמה לה לשניה שאני מתכוון לשלוף אותו מתוכה, “כן, תמשיך!!” המשכתי אבל לא להרבה זמן, הרגשתי שזה בא לי ונשכבתי עליה, מועך את שדיה תחת גופי, אחותי עטפה אותי חזק ברגליה, נצמדת חזק לאגני ומחבקת אותי בידיה, נועצת את צפורניה בגבי ומצמידה את שפתיה לצווארי במציצה תאוותנית, עושה לי איקי גדול בצוואר ואני בתגובה השפרצתי, גמרתי, רוקנתי באחותי את כל המטען הרותח שנצבר באשכיי. 

שכבנו על הגב, זה ליד זה, מתנשפים ושותקים. “אתה תותח” אחותי אמרה לי בסוף כשהיא קמה והתחילה להתלבש, “אם לא הרגשת אז גמרתי גם פעם שלישית” חייכה לעברי, סוגרת לעצמה את החזיה ו…שוב מורידה אותה, “קח, תשמור למזכרת” זרקה אותה לעברי ואני דחפתי אותה במהירות אל מתחת לכרית, “אם זה ככה כשאתה חולה אני צריכה לדעת איך זה כשאתה בריא” זרקה בנון שלנטיות, סוגרת את כפתורי החולצה שלה, “לילה טוב” סידרה לי את השמיכה כמו שאמא תמיד מסדרת לי “ו…אם אתה צריך משהו” עשתה תנועת זיון גסה עם היד, “אתה תמיד יכול לקרוא לי” ציחקקה, סגרה את האור ויצאה. 

התעוררתי למגע ידה של אמא על מצחי, בודקת לי חום, “אתה חם, קח” היא הגישה לי כדור דקסמול-סינוס שרשם לי ד”ר כהן וכוס מים וחיכתה שאבלע ואשתה, “תישן” היא לחשה לי כשנשכבתי חזרה, מכסה אותי עד הצוואר בשמיכת הפוך העבה. “איך היתה ההצגה?” שאלתי בקול מנומנם.
“יפה, למרות שהמשחק של גילה קצת מוגזם וגם יורם לא בדיוק גאון”
“אמא” קראתי לה כשהיא כבר כמעט יצאה מהחדר.
“מה?” היא חזרה והתיישבה על המיטה לצידי.
“נשאר עוד מהמרק קוריצה של דודה פנינה?”
“למה? מיכל לא נתנה לך?”
“נתנה מה?” נבהלתי.
“מרק, מה חשבת?” ציחקקה.
“נתנה”
“ו…?”
“ו…מה?” עשיתי את עצמי לא מבין.
“ואיך היה?”
“טעים” חייכתי אליה, “יאמי, כמו תמיד” הוספתי בקול הכי תמים שיצא לי וליקקתי בקול את השפתיים.
“מצטערת” היא קמה ונעמדה מולי, “היה טוב, נכון? אבל לצערי נגמר!” צחקקה, “בדיוק עכשיו אבא גמר את הצלחת האחרונה”, ליטפה לי את הראש, “תישן, אבא מחכה לי במיטה!” חייכה חיוך זימתי כזה ואני מוכן להשבע לכם שהיא גם עשתה תנועה גסה באגן שלה לפני שהסתובבה ללכת, “אתה יודע, גם לו מגיע” הכריזה בקול, מצחקקת, כשהיא הולכת מעכסת לעבר הדלת ובלי בושה שולחת ידים לאחור ופותחת לעצמה את הרוכסן בשמלה ו…שתי דקות אחרי זה שמעתי מבעד לקיר המשותף שלנו איך המיטה שלהם חורקת בקצב ומייד אחרי הגיעו גניחות התאווה שלה. 

חלק ב – הסוד של מרק הקוריצה

התעוררתי למגע ידה של אמא על מצחי, בודקת לי חום, “אתה חם, קח” היא הגישה לי כדור דקסמול-סינוס שרשם לי ד”ר כהן וכוס מים וחיכתה שאבלע ואשתה, “תישן” היא לחשה לי כשנשכבתי חזרה, מכסה אותי עד הצוואר בשמיכת הפוך העבה. “אמא” קראתי לה כשהיא כבר כמעט יצאה מהחדר.
“מה?” היא חזרה והתיישבה על המיטה לצידי.
“נשאר עוד מהמרק קוריצה של דודה פנינה?”
“למה? מיכל לא נתנה לך?”
“נתנה מה?” נבהלתי.
“מרק, מה חשבת?” ציחקקה.
“נתנה”
“ו…?”
“ו…מה?” עשיתי את עצמי לא מבין.
“ואיך היה?”
“טעים” חייכתי אליה, “יאמי, כמו תמיד” הוספתי בקול הכי תמים שיצא לי וליקקתי בקול את השפתיים.
“מצטערת” היא קמה ונעמדה מולי, “היה טוב המרק, נכון? אבל לצערי נגמר!” צחקקה, “בדיוק עכשיו אבא גמר את הצלחת האחרונה”, ליטפה לי את הראש, “תישן, אבא מחכה לי במיטה!” חייכה חיוך זימתי כזה ואני מוכן להשבע לכם שהיא גם עשתה תנועה גסה באגן שלה לפני שהסתובבה ללכת, “אתה יודע, גם לו מגיע לחגוג קצת” הכריזה בקול, מצחקקת, כשהיא הולכת מעכסת לעבר הדלת ובלי בושה שולחת ידים לאחור ופותחת לעצמה את הרוכסן בשמלה ו…שתי דקות אחרי זה שמעתי מבעד לקיר המשותף שלנו איך המיטה שלהם חורקת בקצב ומייד אחרי הגיעו גניחות התאווה של אמא. 

ארבעה ימים נמשכה השפעת שלי, ארבעה ימים שכבתי שם בחדר הישן שלי, חדר נעורי, בולע דקסמול-סינוס, שותה תה עם לימון ודבש ואוכל ממרק הקוריצה שאמא הכינה לי אבל מה שקרה ביום הראשון, אחרי שאכלנו ממרק הקוריצה של דודה פנינה, לא חזר ולא דיברנו עליו, מרק הקוריצה שאמא הכינה לי היה אומנם טעים אבל לא עשה את מה שעשה המרק של דודה פנינה. אמא שמרה נגיעה ממני ולא הזכירה אפילו במילה איך היא עשתה אותי, כן אני מעדיף לראות את זה ככה, היא עשתה אותי כי היא המבוגר האחראי ביננו, וגם אני לא הזכרתי את זה. גם מיכל אחותי הסתפקה רק בלהכניס את הראש לחדר, אפילו לא להכנס, לשאול מרחוק “מה שלומך” ולהעלם ואפילו החריקות החזקות של המיטה מעבר לקיר, מחדר השינה של אמא ואבא, לא חזרו על עצמם. 

ביום החמישי, כשהחום ירד והכאב בגרון פסק, הודעתי שאני חוזר לדירה שלי אבל אמא התעקשה שקודם אני אוכל איתה צהרים, “אני מכינה לך את האוכל שאתה הכי אוהב” היא חייכה לעברי, “שניצל וצ’יפס” “וקטשופ” הצבתי תנאי.
“אוקיי, גם קטשופ” היא נאנחה, מבחינתה של אמא לאכול קטשופ עם השניצל שלה זה עלבון שלדבריה במסעדות יוקרה בצרפת היו מגרשים אותי מהמסעדה בגללו. 

אין ספק שאמא יודעת להכין שניצלים, לא דופקת אותם דק מדי, מוסיפה זעטר לפנקו, אותם פרורי לחם יפניים בה היא מצפה את השניצל, וטובלת פעמים בביצה כך שנוצר ציפוי עבה ומתובל. אכלנו בשתיקה, לא כל כך מאפיין את המשפחה שלי, “היה טעים המרק של דודה פנינה” היא הפתיעה אותי פתאום, לא ציפיתי שהיא תעלה את הנושא הטעון הזה. “כן” עניתי, קצת נבוך.
“מעניין מה היא שמה שם?”
“תשאלי אותה”
“שאלתי, היא רק חייכה ולא רצתה לגלות”
“חבל” יצא לי והסמקתי, “זאת אומרת גם המרק שלך נורא טעים ו…”
“זה בסדר” אמא ניסתה להרגיע אותי, מלטפת לי את הלחי, “אני לא נעלבת, אני גם מסכימה אתך, חבל” היא הוסיפה במין געגוע כזה, “הייתי רוצה עוד צלחת” היא אמרה כאילו לעצמה במבט מצועף כזה, “מה אתך דודי? ההיית רוצה?” לרגע חייכתי והיססתי, הייתי מת ואפילו ליותר מצלחת אחת אבל פחדתי ממה שישתמע מהתשובה שלי, “אני מבינה” אמא שלי לא נתנה לי הרבה זמן להסס, “שתיקה כהודיה” הוסיפה והרגשתי את הרגל שלה מתחככת ברגל שלי מתחת לשולחן וכאילו ברפלקס מותנה הזיין שלי נמתח ונעמד, “לגלות לי את המתכון היא לא מוכנה אבל…” היא עצרה לשניה, בונה את המתח ואני נדרכתי, “היא אמרה שבקרוב בעלה נוסע עם אבא לסוף שבוע של כדורגל בחו”ל ואם תרצה אני אזמין אותה לארוחה והיא תביא לנו סיר מרק” “לנו?” התפלקה לי שאלה והסמקתי.
“כן” אמא ענתה בפרצוף הכי רציני, “היא ואני, אחרי מה שסיפרתי לה היא לא מוכנה לוותר”
“אמא!” התרעמתי, מילא מה שעשינו אבל למה לספר?
“מה?” היא עשתה פרצוף של שה תמים, כאילו לא מבינה על מה אני כועס, “אנחנו אחיות, לא? ואחיות מספרות ו…אהה, כן, גם אם מיכל תרצה להצטרף לא נגיד לה לא, נכון? :)” והיא חייכה אלי חיוך של מה אתה חושב, שאני לא יודעת?!? “וכמובן אתה, חתן השמחה!” השלימה והרגשתי את הכף רגל שלה ממזמזת לי את החבילה שבמכנסיים. “אמא!” החלק הטוב שבי ניסה לפתות אותי להגיד מייד לא.
“מה? לא היה לך טוב?”
“היה” והפעם החלק הרע שבי הוא זה שענה.
“נו?”
“אבל…” הרגשתי איך החלק הטוב והחלק הרע הולכים מכות בתוכי, “את יודעת” גמגמתי, “אתן שלושה ואני אחד” המצאתי תרוץ מהתחת והיה ברור איזה חלק בתוכי מוביל בתחרות. “נו?” היא שוב שאלה בקול משתומם כזה, “אז מה?” הוסיפה עם חיוך ממזרי על השפתים שלה, “עם מרק הקוריצה של דודה פנינה ולפי מה שעשית כשהיית חולה – לא תהיה לך שום בעיה עם שלושתנו כשאתה בריא” “אבל אמא” עוד ניסיתי להשתיק את מצפוני למרות שאם היא היתה מבקשת הייתי משחיל אותה על המקום.
“חכה למרק של דודה פנינה” אמא קרצה לי, קוראת אותי כמו ספר פתוח, “מי יודע, אולי זה לא יצליח לה כמו בפעם שעברה?”
“אני אחשוב על זה” ניסיתי להרוויח זמן למרות שהיה לי ברור שאם היא תקרא לי אבוא בריצה.
“תחשוב, תחשוב, העיקר שכשאני אזמין אותך תבוא לאכול אתנו מרק” ציחקקה.

ביום שישי בצהרים יצאתי לאיזה בית קפה, כנראה ש-5 דקות התהילה שלי כפליט ראליטי לא הסתיימו וראיתי את המבטים שנשלחים לעברי אבל מה שיותר בלט זה ההתלחשויות והציחקוקים החרישיים. הקש ששבר את גב הגמל היה כשגבר אחד שישב עם חברים בשולחן מרוחק ניגש אלי, כבר לפי הלבוש וההליכה שלו היה ברור מאיזה מגדר הוא אבל כשהוא ביקש להתיישב לידי, עושה לי תנועה נשיקה עם השפתים, הבנתי שאני חייב לעשות מעשה. קודם אמרתי לו “לא!” תקיף כזה, וראיתי את המבט המופתע על פניו.
“לא צריך” הוא נעלב והסתובב, מעכס בישבנו כשהוא חוזר אל השולחן עם החברים כאילו חושב שזה מה שיגרה אותי ואני אקרא לו חזרה.
אחר כך צלצלתי לצילי, הבכורה מבין האחיות התאומות הזהות ששתיהן יזיזות ותיקות שלי, כוסיות-על בלונדיניות עם חזה גדול שהן דאגו להציג אותו לראווה ודמויות ידועות בחיי הלילה של העיר, מסביר לה בלחש, שלא ישמעו מסביב, איפה אני ומה בדיוק אני צריך ממנה. היה לי ברור שהיא שמה אותי על רמקול ושגילי, התאומה שלה, נמצאת לידה ושומעת, “זה יעלה לך” שמעתי אותה מצחקקת והיה ברור לי בדיוק לאיזה תשלום היא מתכוונת, את הסקס שעשינו במסיבת הפרידה הפרטית ששתי הנימפומניות האלה עשו לי לפני שנכנסתי לאותה תוכנית ראליטי אני לא אשכח כל חיי. 

אני לא יודע איך הן עשו את זה אבל שלושה צלמי פפרצ’י הגיחו פתאום על הקטנועים שלהם ומיד אחריהם הן הופיעו ולא היה מי שלא הסתכל עליהן, אפילו ההומו והחברים שלו, מתופפות על העקבים הגבוהים בחצאית מיני קצרה וחולצת בטן צמודה המבליטה את הבטן השטוחה והציצים הגדולים הקופצים בקצב תנועתן, השיער הבלונדיני הארוך מתנופף לו ברוח ושתיהן מחייכות ומנופפת יד לעברי כבר מרחוק. הן התקרבו ואני קמתי, רואה בזווית העין איך צלמי הפפרצ’י מתכוננים, “וואו, דודי, איך התגעגעתי אליך” צעקה צילי כשהיא קופצת אלי ומנשקת אותי, נשיקה תאוותנית לא כזאת של נימוס, ושמעתי את המצלמות מצ’קצ’קות, אחר כך בא תורה של גילי, עוד נשיקה לוהטת על השפתים בשביל הצלמים שאולי לא הספיקו או רוצים לשפר את האיכות, נצמדת אלי בחיבוק ולוחשת לי “הפפרצ’י זה אקסטרה מחיר” וצוחקת. 

את המחיר שילמתי להן עוד באותו יום אבל הוא היה שווה את התמונות שהופיעו כבר אחרי שעה קלה באתרי האינטרנט השונים וביום ראשון בכל מדורי הרכילות בעיתונים ולאותה תוספת קטנה שבה צילי צוטטה אומרת שאני תותח ושגילי הוסיפה שמניסיון אביבה ההיא, הפרח’ה התחמנית עם הציצים הגדולים מסיליקון והשפתיים הנפוחות מבוטוקס מתוכנית הראליטי שהפיצה עלי את השמועה שאני גיי, הומו, לא יודעת על מה היא מדברת. קודם ישבנו קצת בבית הקפה וסיפרתי להן מה באמת היה באותה תוכנית ראליטי, מצטלם עם כמה בחורות שניגשו להגיד שכמה חבל שהעיפו אותי, ומשם ישר אל הבית שלהן, לשלם את החוב שלי במיטה העגולה והענקית שבמרכז החדר שלהן עם המראות הגדולות התלויות על הקירות מסביב ומעניקות עוד מבט על מה שאנחנו עושים והנרות הדולקים והמפיצים ריחות לבנדר וסחלבים. 

עמדתם פעם מול שתי כוסיות שכורעות זאת ליד זאת בדוגי על המיטה, מבליטות ומנענעות את הישבן ומזמינות אותך להכנס בהן? לא?? כי אני כן! עוד לפני שגמרתי להתפשט הן כבר עמדו בפוזה הזאת וקראו לי. האמת היא שהתפשטתי לאט בכוונה, חירמן אותי לראות אותן מתפשטות, ובזמן שאני הורדתי בגד אחר בגד, קיפלתי אותו והנחתי במסודר על הכסא בצד תוך שאני מביט בהן, הן קרעו במהירות את הבגדים, תולשות כפתור ומתעלמות, וזרקו אותם לרצפה. קודם בדקתי להן שמן, עומד מאחריהן כשהזיין ניצב זקור ומתנדנד בכל צעד שלי, כף יד ימין על ישבנה של צילי והשמאלית על זה של גילי, מלטף עם האצבע בין שפתי הכוס החשופות שלהן, מרגיש את הרעד שעובר בגופן כשהאצבע חודרת לכוס ומתחילה לבחוש באותו נוזל תענוגות שכבר ממלא אותו, “וואו” ציחקקתי בקול, “אני רואה שאתן רוצות אותי” המשכתי, “מי קודם?” “אני” הודיעו שתיהן ביחד כאילו היו אחת, “לא אני” ציחקקו שוב ביחד, “אני קודם, אני צלצלתי לפפרצ’י” הודיעה גילי, “לא! אני קודם, אני הבכורה” ענתה לה צילי. “בנות, לא לריב” השתקתי אותן, מפמפם בהן במהירות עם האצבע, “יש מספיק לשתיכן” המשכתי ונעמדתי מאחורי צילי, “נתחיל!” נעצתי את כל הזיין עמוק לכוס שלה כשאני ממשיך במקביל לפמפם עם האצבע בכוס של אחותה. “וואו” צילי גנחה בקול, “כן, הוא כל כך גדול” ותאמינו לי לשמוע את זה מנימפומנית כמו צילי זאת מחמאה, “וואו, עכשיו אני נזכרת למה כל כך התגעגעתי אליו” ציחקקה לעבר אחותה, “כן, הנה! זה בא!!” הרגשתי איך היא גומרת, עוד כמה פמפומים חזקים, נותן לה למצות את האורגזמה עד הסוף ועברתי לאחותה, לגילי, מחזיר את האצבע לכוס של צילי, ותוקע את הזקפה המצופה במיצי הכוס של אחותה עמוק בכוס הרטוב של גילי. “כן, את צודקת” חייכה גילי חזרה לעבר אחותה וגנחה בשמחה כשכל הזיין שלי ננעץ עמוק בווגינה שלה ומכווצת אותה סביב האיבר שפלש לתוכה, מחבקת אותו, “גדול השטרונגול שלו, גם אני נזכרת למה התגעגעתי” “תתנשקו” בקשתי מהן.
כלום לא קרה.
“תתנשקו!” ביקשתי שוב רק שהפעם שלפתי את הזיין מגילי כמעט עד הסוף ואת האצבע מצילי.
“מניאק, תחזיר!” הזדעקו שתיהן ביחד והתחילו להתנשק, נשיקות צרפתיות תאוותניות ולא סתם רפרוף על השפתיים כדי לצאת ידי חובה, החזרתי, קודם את הזיין לגילי ואחר כך את האצבע לצילי ושוב מפמפם בהם בהנאה. הרגשתי איך הווגינה של גילי מתכווצת סביב הזיין שלי וידעתי שזה בא לה, “חרמנית, אהה” גחנתי מעליה והתחלתי לשחק לה בפטמת השד התלוי תחתיה, ממולל אותו בין אצבעותי, צובט בעדינות ומרגיש איך הלחץ סביב הזיין שלי מתגבר, “אני רוצה לשמוע אותך גומרת” לחשתי לה, צובט שוב ומרגיש את הפירכוסים בווגינה שלה, “אני רוצה שכולם ישמעו!” הוספתי עושה תנועה כאילו אני יוצא. “לא!!” היא צעקה בקול, “מניאק תמשיך” המשיכה למרות שכל הזיין כבר היה נעוץ עמוק בתוכה, “כן” היא צעקה בתאווה והיה ברור שהאורגזמה מתפוצצת בתוכה, “כן, הנה זה בא!” היא הודיעה לאחותה ולי. התיישרתי, נצמדתי חזק לישבנה ודפקתי אותה בתנועות מהירות וחזקות, “יותר חזק” הפלקתי לה על ישבנה.
“אני גומרת!” גילי צעקה בקול ואני חייכתי, “אני משפריצה” היא הוסיפה.
“אז עכשיו תורי” התפרצה אחותה, נלחצת חזק יותר אל כף ידי שהאצבע שלה תקועה בה ומנענעת את ישבנה סביבה.
“תזדיני בסבלנות” ציחקקתי לעבר צילי, נותן עוד כמה פמפומים באחותה עד שהרגשתי שהשיא שלה עבר ודילגתי אליה, “זהו, תורך” הודעתי ונעצתי בה את הזקפה הנוקשה שהתרוממה בין רגלי והחזרתי לאחותה כפיצוי את האצבע לאונן עליה. עוד פעם הן גמרו בסערה, שתיהן, מתנשקות אחת עם השניה ומודיעות בקול רם, גונחות ומיללות כמו חתולות מיוחמות שמקבלות את עונתן, גומרות ומבקשות פעם נוספת רק שיש גבול וגם אני בן אדם ומגיע לי לגמור והפעם צילי היתה המאושרת שזכתה במנת השפיך הראשונה באותו ערב ובדיוק כמו בפעם הקודמת זה לא הספיק להן, ביחוד לגילי שדיברה במהירות עם אחותה ועוד לפני שהספקתי להרגע הן כבר התחילו להעמיד לי אותו מחדש, שתיהן ביחד, איך לא? רבות כמו ילדות קטנות מי תרד לי קודם, מוצצות ומלקקות את האיבר המדולדל שמיץ הכוס של שתיהן כיסה אותו והוא, גם הפעם, לא איכזב ונעמד מחדש. “אני רוצה את תנוחת המתעמלת” קפצה צילי מהמיטה, “בוא” משכה אותי אחריה, נעמדת בפישוק, מתכופפת קדימה, הרגלים ישרות כמו סרגל, כפות הידים מונחות שטוחות על הרצפה, השדיים תלויים ומתנדנדים קלות, הישבן בולט לאחור והדרך אל מגרש המשחקים שלה פתוחה בפני. “זה לא המתעמלת, קוראים לזה משגל הפרה” ציחקקה גילי, “יש לי ספר תנוחות וקראתי” המשיכה כשהיא שוכבת על המיטה ומביטה בנו. “את פרה” החזירה לה צילי, “אני מתעמלת” ניענעה בישבנה “בוא דודי, בוא תדפוק אותי”
נעמדתי מאחוריה, אחזתי במותניה וחדרתי אליה מאחור, נועץ את כל הזיין עמוק עמוק בכוס שלה בתנועת אגן חזקה שסחטה גניחת הנאה ארוכה מפיה והתחלתי לזיין אותה. חגגתי בתוכה, זיינתי אותה מהר וחזק, ישבני נע קדימה ואחורה והזיין שלי מחליק בתוך הכוס הרטוב שלה כמו בוכנה משומנת, החיכוך של שפתי הכוס הבשרניות שלה בעור הזיין המתוח שלחו זרמים בכל גופי. הגמירה הראשונה שלה הפתיעה אותי, “כן!” היא צעקה פתאום וכל גופה כאילו קפא, “אל תזוז, אני גומרת!”
נצמדתי אליה מאחור מושך אותה אלי ונצמד חזק יותר לאחוריה, “ככה!” נלחצתי עוד קצת, חודר עוד סנטימטר או שנים.
“כן” היא גנחה בהנאה והרגשתי איך גופה נרגע, “עכשיו תמשיך”
המשכתי, מפמפם, צילי התכופפה עוד קצת, עדיין רגליה ישרות אבל הפעם היא חיבקה את ברכיה בידיה ונצמדה אליהם, עושה לי עוד מקום להכנס ואני נכנסתי, “וואו, כן” היא גנחה באושר, “ככה אתה נוגע לי בדיוק בנקודה הנכונה” הוסיפה באותו קול מחורמן וראיתי את אחותה קמה מהמיטה וניגשת אלינו. “אפשר להצטרף?” היא שאלה, שאלה רטורית כי היא לא חיכתה לתשובה רק כרעה על הברכים לפני אחותה, דחפה את הראש בין רגליה והתחילה ללקק, להחליק עם הלשון הארוכה והרטובה שלה לאורך הכוס והזיין שלי הנעוץ בו, מלקקת כאילו היה זה שלגון טעים, מתחילה מלמטה, מהביצים שלי, עולה לאורך הזיין וממשיכה בין שפתי הכוס עד קצה החריץ ושוב יורדת ומתחילה מהתחלה. לא הייתי צריך הרבה כדי לגמור, גם צילי לא, עוד ליקוק או שנים והרגשתי שהיא גומרת, הרגשתי ושמעתי והצטרפתי! נצמד הכי חזק מאחור, נועץ הכי עמוק ומשפריץ, ממלא את הווגינה שלה בשפעת זרמתי החמה והריחנית. 

“מסתובב לי הראש” התיישבתי על המיטה, “זה בטח בגלל השפעת, עדיין קצת חלוש’ס” ניסיתי להרגיע.
“בוא” גילי קמה והתעטפה בחלוק משי שהיה זרוק על הרצפה, “נעשה לך תה עם נענע ושיבה”.
הלכתי אחריה למטבח, לובש את התחתונים שלי, רגע אחרי גם צילי הצטרפה, לבושה בחלוק משי זהה.
גילי הגישה לנו את התה בכוסות זכוכית דקות וידית מתכת כסופה לאחוז וגילי הוציאה עוגת גבינה מהמקרר, חתכה והגישה לנו.
שתינו בשתיקה, אוכלים מהעוגה, כל אחד שקוע במחשבות שלו עד ששברתי את השתיקה, “תודה”.
“על לא דבר” ציחקקו שתיהן ביחד, כנראה שככה זה אצל תאומות זהות.
“כוס אימו הנושך כריות ההוא” קיללתי, “מה? באמת הוא חושב שאני אגזוזן?” המשכתי בכעס.
“חושב, אחרי מה שהאביבה הזאת אמרה עליך הרבה חושבים כמוהו” ואם זה היה צריך להרגיע אותי אז זה לא בדיוק הצליח, “אם אתה צריך המלצות שלח אותם אלי:) עכשיו ספר, נו? איך היה שם?” ספרתי להן, מפסיק לרגע לשתות מהתה וממשיך ומספר בדיוק מה קרה שם עם אביבה, מוסיף עוד כמה קללות עסיסיות על חשבונה.
“בת זונה” סיכמה בסוף צילי את כל הסיפור שלי בשתי מילים, “חכה חכה, היא עוד תשלם על זה, מה את אומרת אחות’שלי?”
“תשלם, תשלם בגדול, אני מכירה משהו בהפקה שחייב לי” חייכה מאוזן לאוזן, “את יודעת מי זה, ההוא עם הזיין הקטן”

“נו, הכל בסדר?” פנתה אלי צילי כשסיימתי את התה והעוגה, “אפשר להמשיך?”.
“עוד קצת” חייכתי במבוכה, הזיין שלי ישן שינה עמוקה.
“אנחנו חרמניות!” הכריזה גילי, “אכפת לך אם נשחק משהו בינתיים? אני בטוחה שזה יעזור לך להתאושש”
“לשחק?”
“כן” ענתה לי ופנתה לאחותה, “נשחק במלך?”
“מתאים לי” קמה צילי ממקומה, “בואו נעבור לסלון”
בסלון גילי סידרה כסא במרכז החדר, עומד עם הפנים אלי, “זה כסא המלך” חייכה לעברי בזמן שאחותה ניגשה למגירה בשידה שבצד וחזרה עם חבילת קלפים. “המשחק פשוט” הסבירה לי צילי בזמן שהיא מערבבת את הקלפים במיומנות של קלפן מקצועי בלאס-ווגס, “מתחילים לחלק קלף אחרי קלף, פעם לי ופעם לה, והראשון שמקבל מלך הוא המלך” “זה שמוצצים לו” השלימה במהירות גילי את הפרט החסר.

כבר בקלף החמישי יצא מלך, לצילי, והיא קמה עם חיוך גדול, הורידה מעליה את החלוק, נתנה לו להתחלק לרצפה והתישבה על הכסא שבמרכז החדר. גילי קמה אחריה, הורידה גם היא את החלוק וכרעה בין רגליה ובלי לחכות הרבה התחילה לרדת לה.
אפילו לזקן בן 120 היה נעמד למראה מופע כזה, הראש הבלונדיני של גילי דחוף בין רגליה המפושקות של צילי הגונחת בהנאה והיא מפנקת אותה, משחקת לצילי עם הלשון עמוק בהיכל התענוגות שלה בעוד היד שלה משחקת בעצמה, מפנקת ומאוננת בו-זמנית. עד שצילי גמרה הטיל שהתנוסס בין רגלי היה מוכן לשיגור, “ראית?” גילי פנתה לאחותה כשהיא מצביעה על הזקפה שהתנוססה בגאון בין רגליי. “כן” ציחקקה צילי,”רוצה עוד סיבוב? מי מאתנו תזכה לחטוף את עמוד החשמל הזה של דודי :)”
הן אפילו לא שאלו אותי מה דעתי, במהירות גילי ערבבה את חבילת הקלפים והתחילה לחלק, קלף לאחותה וקלף לה, הפעם זה לקח להן קצת יותר זמן, רק בקלף ה-20 יצא מלך, לגילי. הפעם צילי ישבה והסתכלה בנו וגילי חגגה איתי, “רוצה ללמוד מה זה באמת תנועת המתעמלת?” היא ציחקקה לעבר אחותה ובלי לחכות נשכבה על הרצפה, נעמדה כאילו בעמידת נר והורידה רגליים ישרות מעבר לראש, מותחת את הידים לצדדים שלא ליפול ופורשת בפניי את מגרש המשחקים שלה. “וואו” נעמדתי מעליה מכוון את התותח שלי אל החריץ הוורוד והמגרה המנצנץ במרכז מגרש המשחקים שלה, מתרומם קצת על קצוות האצבעות, מרגיש את הרטיבות על קצה העטרה הנוגע בין שפתי הכוס, תומך בשתי ידיי בפלחי ישבנה, עוזר לה שלא ליפול, ונועץ! יורד וחודר עמוק אל תוך הווגינה הרטובה המחכה לי, מרגיש איך היא עוטפת אותי בחיבוק חם ואוהב ומתחיל לפמפם בה. צריך להיות גמיש בשביל לעשות תרגיל כזה ואכן גילי היתה כזאת, גמישה וחרמנית, הרגשתי איך קירות נרתיקה מתכווצים ומרפים, מעסים את הזיין הכותש בתוכה, כן, כותש היתה המילה הכי נכונה למה שעשיתי לה, עמדתי מעליה, נועץ ומוציא את העלי שלי שדפק בתוך המכתש שלה. הגמירה הראשונה שלה לא אחרה לבוא, מודיעה על כך בקול ומספרת לאחותה בשבחי התנוחה הזאת, אחר כך היתה גם שניה, חזקה, צועקת בתאווה ושרירי נרתיקה כאילו חולבים אותי, הגמירה השלישית היתה שלי, “הנה זה בא!” הודעתי להן בקול, מפמפם בה חזק ומהר, “אני בא!!” נעצתי את עצמי הכי עמוק שאפשר וקפאתי במקומי, מרגיש איך הכוס שלה מתכווץ חזק סביב הזיין התקוע בו, ה-“אני משפריץ” שלי התלכד כבר עם ה-“אני גומרת” החזק שלה, מצטרפת אלי לאורגזמה פראית ששלחה את שנינו לשכב מתנשפים בכבדות על השטיח. 
“בך הוא גמר פעמיים ובי רק פעם אחת” הודיעה צילי בקול מתפנק “אז עכשיו גם אני רוצה”
“עכשיו הוא ישן” ציחקקתי, שוכב על הגב ומחייך לעברה.
“אל תדאג, נעיר אותו” היא חייכה אלי חזרה, נשכבת לצידי ומתחילה לשחק לי בזיין הרטוב והמדולדל, “נכון אחות’שלי?”
“נעיר גם נעיר” נשכבה גם גילי לידי, נצמדת מהצד השני ומועכת את שדיה אל צלעותי והצטרפה אליה, “תגיד, חירמן אותך קודם כשירדתי לה?”
“בטרוף” עצמתי עינים, נהנה מהמגע של היד שלהן בזיין שלי.
“אז יש לי רעיון” גילי המשיכה, “נשחק שוב רק ש…הפעם גם אתה משתתף”
פתחתי עינים והבטתי בה, מחייכת לעברי, “כן, מה יש, לבנים אסור לרדת?” היא שאלה בקול נעלב כשהיא משחקת לי בביצים.
לא היתה לי בעיה עם זה, אם אני אפסיד זאת לא תהיה הפעם הראשונה שאני יורד לבחורה, “מותר” עצמתי שוב עיניים, מתמסטל מהליטופים שלהן, “בטח שמותר” גרגרתי בהנאה כשזאת משחקת בזיין שלי וזאת בביצים, “אתן יודעות את זה” הזכרתי להן שהלשון שלי כבר ביקרה להן שם בין הרגלים יותר מפעם, לשתיהן. 

דווקא כשהתחיל לעמוד לי הן הפסיקו, מתיישבות ברגליים משולבות, מין ישיבת בודהה כזאת שהכוס שלהן חשוף ומגרה, ואני הצטרפתי, יושב באותה ישיבה והפרטיים שלי גלויים בפניהן. “מי מחלק?” שאלה גילי כשהיא מערבבת במהירות את חבילת הקלפים, “קח” היא הושיטה לי אותם כשאף אחד מאתנו לא ענה. ערבבתי שוב, כאילו זה ישנה משהו, והתחלתי לחלק, כבר בתור השני יצא לגילי מלך, “יש!” היא הרימה ידים בתנועת נצחון, “מישהו הולך לפנק אותי” המשיכה בקול מפתה כשהיא מקפיצה את הציצים שלה בהפגנתיות. נשאר עכשיו לקבוע מי, מי יקבל את המלכה?, בתור שאחרי גם אני קבלתי מלך אבל זה לא נחשב, עוד שלושה סיבובים עקרים וגם המלכה הגיעה אלי! “יש!” חזרה גילי על אותה תנועת נצחון שלה וקמה, “רגע, אני הולכת לשטוף אותו” היא ציחקקה ורצה, מתחשבת בי, ורגע אחרי היא חזרה, מנגבת לעצמה במגבת את הכוס הרטוב, והתיישבה על הכסא שבמרכז החדר, כסא המלך, “בוא” היא חייכה באושר כשהיא מפשקת רגלים ומצביעה על הכוס שלה. מלאתי את חובתי, קמתי על הברכים, ניגשתי אליה, קודם נגעתי עם קצה הלשון בין שפתי הכוס, מעביר לאורך החריץ הרטוב ומרגיש ברעד העובר בכל גופה, אחר כך הצמדתי את שפתי לשפתי הכוס שלה, מיו נשיקה כזאת, דוחף את הלשון עמוק לכוס ומתחיל לחפש את כפתור תענוגותיה. “כן” היא גנחה בהנאה כשהיא מניחה את ידיה על ראשי ומצמידה אותו חזק לערוותה, “כן, זה טוב” היא חיככה את ערוותה בפרצופי, “כן, שם” היא נאנקה בתאווה כשהלשון שלי מצאה את הדגדגן שלה והתחילה לשחק בה, מובילה אותה עד שהצלחתי לתפוס אותה בעדינות בין שיניי ולהתחיל למצוץ. הגמירה הראשונה שלה לא אחרה לבוא, מצמידה את ראשי חזק לערוותה וגונחת “כן” ארוך ומלא תאווה, “תמשיך!” היא צרחה והרגשתי את הטעם של עסיס תענוגותיה הממלא את פי, “לא! תמשיך!!” היא צרחה שוב כשהיה נדמה לה שאני מפסיק, אוחזת חזק בראשי ומצמידה אותו, “תמצוץ לי!” מחרמן! לא רק אותה ואת צילי ששכבה על השטיח והציצה בנו זה חירמן, גם אותי, התורן שלי הלך והתרומם בין רגלי כשצילי קמה, ניגשה ונצמדה אלי מאחור, מועכת את שדיה הגדולים אל גבי ומחככת את ערוותה בישבני, חיבקה אותי והתחילה לשפשף לי, בעדינות, לא כדי לגמור אבל מספיק כדי למתוח אותו לשיאים חדשים. “אחותי” היא פנתה לגילי אחרי עוד כמה שפשופים, “אם את שואלת אותי הוא מוכן”
“הצליח לי המשחק המקדים הזה, אהה?” גילי פנתה אלי, “בוא” היא קמה ומשכה אותי אחריה לחדר השינה, נשכבת על הגב במרכז המיטה הגדולה ופותחת רגליים ואני, עם הטיל המוכן לשיגור שהתרומם בין רגליי, לא הייתי צריך יותר, עליתי על המיטה ועליתי עליה! צילי באה איתנו, נשכבת לידנו, שכבתי על גילי, מועך את גופה תחת גופי וכל הזיין נעוץ עמוק בווגינה החמה שלה וצילי התחילה ללטף לי את התחת, מרטיבה את האצבע בפיה ומגששת איתה בין פלחי ישבני המוצקים, מחפשת את הדרך אל פי הטבעת המכווץ שלי. אני זיינתי את גילי וצילי זיינה אותי, אני דפקתי את גילי בכוס וצילי דפקה אותי בתחת, זיון כפול, בעצם משולש, האצבע מהיד השניה של צילי פמפמה לה בכוס, אני מפמפם באחותה וצילי מפמפמת בישבני ובעצמה ו…לא היה צריך הרבה כדי שגניחות ההנאה של שלושתנו ימלאו את חלל החדר, גניחות חזקות, מלאות תאווה, ואחרי הגניחות התחילו לבוא הגמירות, קודם גילי ואחר כך צילי ושוב גילי ושוב צילי ואז הגיע השיא, “הנה זה בא!” נצמדתי חזק לערוותה של צילי, מרגיש את האצבע של גילי ננעצת עמוק בישבני, “אני גומר!” הכרזתי בקול והן הצטרפו אלי, “אני משפריץ” צעקתי באקסטזה והן גמרו יחד איתי. 
לפני שהלכתי הביתה עוד ירדתי לצילי, ככה זה אצלן, תאומות זהות וכל מה שהאחת מקבלת גם השניה צריכה לקבל אז שלחתי גם אותה לרחוץ ת’מנוש ונתתי גם לה מציצה מפנקת. 

* 

חזרתי למסלול החיים הרגיל, תהילת פליט הראליטי שלי היתה קצרה ולא מספיקה כדי להתפרנס בכבוד, היה לי מקצוע די מבוקש, לא סתם יפיוף שיכול לשמש רק כקולב או קישוט לפתיחת גלריה סוג ז’, שלחתי קורות חיים והתחילו הראיונות והמבדקים. אמא עשתה לה מנהג חדש, ארוחת ערב שבת משותפת, כל יום שישי בשבע בערב אחותי ואני היינו מתייצבים, יושבים ארבעתנו, יחד עם אמא ואבא, לעוד ניסוי גסטרונומי של אמא, אוספת מתכונים אובססיבית מתוכניות הבישול הרבות שמנסה אותם עלינו. 

אביבה הצליחה לשרוד בתוכנית הראליטי עד תוכנית הגמר אבל שם כבר המזל לא שיחק לה והיא הודחה ראשונה ותאמינו לי, לא הצטערתי, מגיע לה לראות את הבאר אבל לא לשתות ממנה, לראות איך האוייבת מספר אחת שלה, זאת שהיא ליכלכה עליה כל התוכנית זוכה בתהילה ובפרס הגדול. למחרת בבוקר גילי התקשרה אלי, “דודי, הערתי אותך?”
“לא” וברקע שמעתי את הצחקוקים של אחותה וידעתי ששוב אני על רמקול.
“יופי, ראית איך העיפו את החברה שלך” היא ציחקקה.
“ראיתי” עניתי “והיא לא חברה שלי” ברצינות
“בצחוק” היא צחקה, “מה קרה? לא מבין צחוקים?” המשיכה, “תתכונן, כי בקרוב תגיע גם הנקמה שלך!”
“מה? איזה נקמה? על מה את מדברת?”
“הפתעה, כשיגיע הרגע תדע!” הצטרפה צילי והשיחה התנתקה.

שבוע אחרי למדתי שלא כדאי להתעסק עם התאומות וכשהן מחליטות משהו רק אלוהים לבדו יעצור אותן. “דודי” קיבלתי טלפון מצילי בוקר אחד, “היום בערב מתאים לך?”
“מה מתאים לי?” לא הבנתי.
“נקמה”
“במי?” עדיין לא קישרתי.
“בחברה שלך, באביבה”
“היא לא חברה שלי” התרעמתי שוב.
“אוקיי” והצחקוק של גילי הסגיר את העובדה שגם היא על הקו, “נגיד, שמונה בערב, אצלנו, מתאים?”
“אהה” היססתי לרגע.
“דודי, אל תהיה גיי” היא ציחקקה, “תבוא, יהיה כיף” וסגרה.

נכנסתי לסלון של התאומות ונשארתי המום! גם במחשבות הכי פרועים שלי לא דמיינתי את מה שאני אראה שם! לרגע לא זיהיתי מאחור את הבחורה שעמדה בפינה כשפניה אל הקיר וכפות ידיה משולבות על העורף ואז נפל לי האסימון, זאת אביבה!! “מה קרה?” שאלה אותי גילי בקול תמים, מתאפקת שלא לפרוץ בצחוק.
“אהה…מה…מה?” הצבעתי על אביבה אבל המילים לא ממש יצאו לי.
“מתחילה לשלם את חובה” ציחקקה צילי, “בוא, קודם תראה משהו” הובילה אותי אל הספה, הושיבה אותי בין שתיהן והפעילה את ה-DVD.

התחיל קל, הסצינה שלי ושלה במיטה מתחת לשמיכה, זאת שלא קרה בה כלום, עברה לליכלוכים שלה עלי, גם מה שהראו לי כשיצאתי וגם כאלה שלא זכיתי לראות עד היום, ואז התחיל האקשן האמיתי, קודם הסצינה שכל עם ישראל ראה איך היא ואסי, עוד שותף לתוכנית הראליטי שלנו, הלכו עד הסוף מתחת לאותה שמיכה, זאת אומרת לא ראו את הפרטיים שלהם ואת החדירה אבל התנועות והקולות שהם השמיעו אמרו את הכל, ואז הגיע השוס הראשון, סצינה שלא שודרה, אסי עושה אותה מאחור בשרותים, נשענת על הניאגרה, והפעם הפרטיים שלהם היו חשופים בפני כל. “איך?” לא התאפקתי ושאלתי אותן, “הבטיחו לנו שלא מצלמים בשרותים”
“הבטיחו, גם לא צילמו, זאת אומרת הם גם לא יודעים שהם צילמו” ציחקקה צילי, “ודודי” הצטרפה אחותה, “אוזניים לכותל” הצביעה על אביבה שעמדה עם הפנים לקיר ונעה בחוסר סבלנות, “אל תשאל שאלות ואנחנו לא נספר לך שקרים” הסצנה על המסך התחלפה אבל לא המקום, אותם שרותים רק שהפעם אביבה נתפסה על חם בסצנה לסבית לוהטת עם סיגל, זאת שסיימה במקום השני, נשיקה צרפתית לוהטת שממשיכה במציצת ציצים הדדית ומסתיימת כשאביבה יורדת לה! “אז זהו” עצרה גילי את הסרט, “יש עוד קטע כחול כהה אבל אני חושבת שראינו מספיק” החליקה על האוהל שצמח לי במכנסים וחייכה, “אני חושבת שאפשר להתחיל” היא פנתה לאחותה. “בשמחה” צילי חייכה חזרה, “אביבה! בואי!”
כנראה שהן הדריכו אותה קודם מה הולך לקרות ומה הן דורשות ממנה כי אביבה ידעה בדיוק מה לעשות ונעמדה מולנו במבט מושפל כשידיה עדיין משולבות על העורף. “אביבה, תספרי בבקשה לדודי למה את פה” לקחה גילי את תפקיד המנחה.
“לבקש סליחה על מה שעשיתי לך” ענתה בעיניים מושפלות.
“ומה עשית?”
“סיפרתי שהוא הומו” אמרה אביבה במבוכה.
“תספרי לו!” גערה בה צילי, “לא לנו, אנחנו יודעות”
“סיפרתי שאתה הומו” אמרה אביבה במבוכה.
“ו…?” המשיכה וחקרה גילי.
“ואני מצטערת”
“ו…?” לא ויתרה גילי.
“ואני מבקשת סליחה”
“סתם סליחה לא מספיק, מה עוד?”
“מגיע לי גם עונש” אביבה לחשה כשעיניה נעוצות ברצפה ושמעתי איך היא מתאפקת לא לבכות.
“ואיזה עונש?” גילי המשיכה לחקור.
“זובור” לחשה אביבה כמי שכפאו שד, “דודי, בבקשה, תסלח לי, אני מצטערת” פנתה פתאום אלי.
“מה היית מעדיף דודי?” גילי לא נתנה לי לענות לאביבה, “זובור פה בחדר ולסגור עניין או שהסרטים האלה יתחילו לשוטט להם באינטרנט או אולי נמכור אותם להוא מערוץ 10”. “או ההוא מערוץ הבידור, נו, איך קוראים לו?”
“אני?” התממתי, “אני הייתי מעדיף את האינטרנט”
“לא, בבקשה, לא באינטרנט גם לא בטלוויזיה” התפרצה אביבה, “זה יהרוס אותי, אף אחד לא ירצה אותי לפרסומות…בבקשה, לא, אני אעשה הכל רק אל תפרסמו את זה” “את תעשי הכל?” דרשה גילי.
“הכל, נשבעת, כל מה שתרצו רק אל תפרסמו את זה”
“זוכרת מה אמרתי לך שיקרה?”
“כן, אני מסכימה, אני מסכימה להכל, גם אם דודי ירצה עוד משהו אבל אני מתחננת, בבקשה, אל תפרסמו, בבקשה”
“מוכנה?” גילי קטעה אותה.
“כן”, הסמיקה אביבה, “רק תגידו מה אני צריכה לעשות ואני אעשה”
“אוקיי, נתחיל במלחמת הכפתורים, זוכרת מה ספרתי לך?”
“כן” ענתה אביבה.
“בוא אני אסביר גם לך דודי” פנתה אלי גילי, אולי בגלל המבט המופתע על פני, “מלחמת הכפתורים זה סרט ילדים צרפתי ישן המספר על ילדים משני כפרים סמוכים שעשו מלחמה ומי שהיו תופסים אותו שבוי היו תולשים לו את כל הכפתורים וחותכים לו את השרוכים” “נו?” לא הבנתי.
“תסבירי לו” פנתה גילי לאביבה.
“נכון שהיתה ביננו מלחמה אז עכשיו אני השבויה שלך” הסבירה אביבה בקול מובס, “ואתה יכול לתלוש לי ת’כפתורים ו…”
“להפשיט אותה” קטעה אותה גילי, “קח” הושיטה לי אולר שכנראה בכוונה הכינה על השולחן, “ותספרי לו מה את רוצה שאחר כך הוא יעשה לך?” פנתה לאביבה. “שתזיין אותי”
“איפה את מזמינה אותו לזיין אותך?” ונראה שגילי נהנית להביך אותה.
“איפה שאתה רוצה” אביבה העדיפה לענות לי.
“אביבה! אם את לא רוצה שאיזה סרט ידלוף במקרה לאינטרנט תעני כמו שצריך, איפה?!?!”
“בכל החורים” היא ענתה במהירות, מסמיקה.
“פרטי” חייכה גילי בהנאה.
“בכוס ובפה ו…בתחת”
“ואם זה לא יספיק לך תוכל גם לדפוק אותה בין שדיי הסיליקון שלה” הצטרפה גם צילי לחגיגה, עוקצת את אביבה.

קמתי, פותח את להב האולר ורואה את המבט בעיניה של אביבה, לא המבט השמח שהיה אז כשהודיעו שאני המודח אלא מבט מובס של מי שיודעת שהיא הולכת לאכול אותה. כפות הידים שלה היו עדיין משולבות מאחורי העורף, במין כניעה כזאת, בתור אימון הורדתי לה את הכפתורים בשרוולים, נותן להם ליפול ולהתגלגל על הרצפה, רואה את הרעד שעובר בגופה ואצלי הזיין נעמד עוד יותר. אחד אחרי השני תלשתי לה את הכפתורים בחולצה, לאט, לא ממהר, מתחיל מלמטה ועולה, חותך עם האולר ונותן לכפתור ליפול ולהתגלגל על הרצפה, כשהכפתור האחרון נתלש ונפל החולצה שלה נפתחה, חושפת את הבטן שלה ואת החזיה שלבשה, “אפשר גם לחתוך?” שאלתי אותה. “כל מה שאתה רוצה” היא ענתה במבוכה.
“שלא תורידי ידים!” הזהרתי אותה והתחלתי לחתוך לה את החולצה, חותך עד שהורדתי לה אותה, מציג אותה בפניה, קרועה, ומחייך חיוך מנצח ועובר לחצאית, חותך עד שגם היא נפלה קרועה לרצפה ואביבה נשארה רק בתחתונים וחזיה. היעד הבא שלי היה החזיה שלה, קודם חתכתי לה את הכתפיות, משאיר את השדיים שלה תלויים על בלימה ואז הכנסתי את להב האולר אל החריץ שבין שדיה, מחכך אותו ושוב רואה את הרעד העובר בגופה, “מחרמן” אמרתי בקול מגורה, מרגיש איך הזיין שלי נלחץ במכנסיי ומחפש את הדרך לברוח, “אותי זה מחרמן, מה אתכן” פניתי לאחיות כשאני מתחיל לחתוך את רצועת הבד הדקה של החזיה המחברת בין שדיה. “מחרמן” גנחו שתיהן ביחד, הסתכלתי לעברן וראיתי איך הן משחקות בעצמן, כבר הרבה זמן אנחנו מפנטזות על מלחמת הכפתורים” הסבירה צילי. עוד משיכה אחת באולר והרצועה נחתכה, החזיה נפלה ושדיה של אביבה נחשפו, שתי אשכוליות סיליקון מוצקות שעמדו זקוף, כל כך לא טבעי, מעוטרות בפטמות גדולות וכהות שעמדו זקופות ונוקשות. “מחרמן אותך, אהה” עמדתי קרוב מולה, משכתי את תחתוני הביקיני שלה ובחיתוך אחד קרעתי לה אותם וגם הם הצטרפו לקרעי בגדיה שעל הרצפה, “מחורמנת!?!” שאלתי שוב כשאני שולח יד אל בין רגליה ומעביר אצבע וחודר אל בין שפתי הכוס שלה, “תראי איך את רטובה” הצגתי לפניה את האצבע המוצפת במיץ הכוס שלה, נותן לה להריח את הריח שלה. הייתי חרמן, היתה לי זקפה שאימה לקרוע את המכנסים, “תסתובבי” ציוותי כשאני מתחיל להוריד את החולצה, “מכירה את תנוחת הפרה?” “לא” היא הסמיקה.
“גילי, תסבירי לה” המשכתי להתפשט.
עד שגמרתי להתפשט היא עמדה כמו שרציתי, עומדת בפישוק, מתכופפת קדימה ברגליים ישרות כשהיא מחבקת את ברכיה, ישבנה מופנה לעברי והדרך אל גן האם שלה פתוחה בפני. כשאני זיינתי את אביבה צילי וגילי היו שקועות ב-69, דפקתי אותה בהנאה אבל העיניים שלי היו מופנות לשתי האחיות המפנקות אחת את השניה, “נו?” הפלקתי עם כף ידי הימנית על פלח ישבנה וחפנתי אותו, אוחז בו, “איך?” הפלקתי עם היד השניה וחפנתי את פלח ישבנה השני ואחזתי גם בו, אוחז ותוקע, ישבני נע קדימה ואחורה והזיין שלי מחליק בתוך הכוס הרטוב שלה כמו בוכנה משומנת. “שאלתי איך?” הפלקתי לה שוב על פלח ישבנה הימני ואחזתי בו, ממשיך לפמפם.
“טוב” היא גנחה בהנאה והיה ברור מה זה עושה לה.
“מה טוב?” הפלקתי שוב על פלח ישבנה השמאלי.
“מצויין!” היא צעקה, “וואו, כן” היא גנחה בתשוקה “כן, תמשיך, דודי אני מצטערת”
“של מי יותר טוב, של אסי או שלי?” נעצתי את כל הזיין עמוק לווגינה שלה בתנועת אגן חזקה ונצמדתי לישבנה.
“שלך!” היא צעקה מייד את התשובה הנכונה, “שלך!!” הוסיפה שלא יהיה ספק, “וואו, דודי, תזיין אותי…הנה, הנה! כן! אני גומרת!!” היא הודיעה לכולם.
הגניחות מכיוון צילי וגילי בישרו שגם הן מגיעות לאורגזמה, כמו תמיד ביחד, כיאה לשתי אחיות תאומות זהות, גם אני לא הייתי צריך עוד הרבה כדי לגמור, אחזתי במותניה, עוד כמה נעיצות פראיות, כמה קריאות “בואי!” מהירות, שוב נעיצה חזקה של כל הזיין עמוק בתוכה, דוחף עם האגן ומושך אותה אלי ממותניה, נצמד חזק לישבנה, “קחי!” צעקתי במין תאווה בלתי נשלטת, עוד “קחי” אחד ארוך וחזק והשפרצתי! מלאתי את נרתיקה בזירמתי החמה. 

נכון שגמרתי אבל עדיין הייתי חרמן אש למרות שהזיין שלי השתלשל מדולדל בין רגלי, מצד אחד אביבה הרסה לי את חדוות הנקמה כשהיא נהנתה מהזיון, זה הרי היה צריך להיות עונש, מצד שני זה ליטף לי את האגו איך שהבאתי לה אותה ועשה לי חשק לעוד. “את יודעת איזה שפתים יש לך” נעמדתי מולה ולא חיכיתי שתענה לי, “שפתיים של מוצצת” המשכתי וראיתי את העלבון על פניה, “בואי” הנחתי את ידי על ראשה ולחצתי, “תמצצי לי” הצבעתי עם היד השניה על הזיין המדולדל תוך שאני מוריד אותה על ברכיה, “תעמידי לי אותו מחדש!” ברגע הראשון היא היססה, אולי גם הקוקטיל של מיצינו שעטף את הזיין הרתיע אותה אבל אני הובלתי את ראשה אל ערוותי, דוחף את אגני אל פניה, “תמצצי לי!” “כדאי שתעשי מה שהוא אומר” ציחקקה גילי מהצד, “אם את לא רוצה שאיזה קטע מהסרט יתחיל להתרוצץ ברשת” הוסיפה איום שעזר ואביבה התחילה למצוץ לי. זיינתי לה את הפה, אחזתי בראשה בשתי ידי והצמדתי אותו לערוותי, היא מוצצת ואני נכנס ויוצא בין שפתי הבוטקס שלה ותאמינו לי, עצם הידיעה שהיא לא רוצה דווקא חירמנה אותי יותר ועזרה לה, היא לא היתה צריכה הרבה כדי שיעמוד לי מחדש, עמוד חשמל לתפארת שמילא את כל גרונה וכמעט חנק אותה. 

בין לגמור לה בפה ואז להעמיד אותו מחדש או לעבור ישר לביקור בכניסה האחורית שלה בחרתי בזיון האנאלי. “תשכבי על הבטן!” הצבעתי על השטיח וצילי וגילי ששכבו עליו קמו ועברו לספה. “דודי, בבקשה” היא ניסתה ושמעתי את התחינה בקולה, “סליחה, אני יודעת שלא הייתי בסדר אבל”
“תשכבי!” לא נתתי לה להמשיך.
“אבל…” היא מילמלה בקול מתחנן אבל נשכבה על הבטן “בבקשה, אולי אפשר קצת”
“אני אביא חמאה” קפצה צילי, קוטעת אותה ומצחקקת, “תעשה לה כמו בסרט ההוא, נו… זה עם מרלון ברנדו”
“הטנגו האחרון בפריז” השלימה אותה אחותה.

ירדתי על ברכי בין רגליה המפושקות ומרחתי לה מהחמאה שצילי הביאה בחריץ התחת, שם כמות נדיבה בעיקר בפי הטבעת, “לא כל כך מגיע לך אחרי מה שעשית לי” עקצתי אותה, “אבל יש לך מזל שבא לי לנסות את זה פעם כמו בסרט ההוא” נשכבתי עליה, מכוון עם היד את הזיין שלי למקום הנכון, מרגיש את החמאה שמרחתי על עטרת הזיין המתוחה, “תפשקי ת’תחת!” לחשתי לה “כדאי לך” אביבה אולי פרח’ה אבל היא לא טיפשה, במהירות היא שלחה ידים לאחור ופישקה חזק את פלחי ישבנה, פותחת בפני את הדרך אל פי הטבעת שלה, לחצתי, לרגע הוא התנגד, אבל אז נפרצה החומה ותקעתי את עצמי לתוכה, נעצתי את כל הזיין עמוק בתחת שלה! “וואו” היא גנחה, גניחה של כאב והשתהות, “אמא’לה” ושמעו מקולה שהיא נושכת שפתיים שלא לפרוץ בצעקה, “הוא גדול” היא סיננה, חורקת שיניים ופורקת את הכאב, “רגע!” היא התחננה כשהתחלתי לפמפם למרות שעשיתי את זה בתנועות קטנות ואיטיות, “רק רגע, בבקשה” חיכיתי. “אני בתחת שלך” לחשתי לה, שוכב עליה בכל כובד משקלי ומפשק חזק את רגליה ברגליי, “נכנסתי בכניסת המשרתים שלך” המשכתי, נועץ את הזיין עוד קצת ברקטום שלה. “וואו, כמה הוא גדול” היא לא התאפקה והפעם הכאב התחלף בתשוקה.
“עשו אותך כבר פעם בתחת?” שאלתי, משתמש בכוונה במילים מעליבות.
“כן” היא לחשה חזרה, “אבל לא גדול כמו שלך” ידעה בדיוק מה היא צריכה להגיד כדי לחרמן אותי עוד יותר.
“אני מזיין אותך” התחלתי לפמפם בתנועות איטיות והפעם היא כבר לא ביקשה שאפסיק, “אני חוגג לך בתחת” המשכתי כשאני מגביר את הקצב, מרגיש את החיכוך של פי הטבעת שלה סביב הזיין שלי, “את דפקת אותי בתוכנית” דפקתי אותה מאחור, מחדיר יד אל מתחת לביטנה ויורד אל ערוותה, “עכשיו אני דופק אותך” דחפתי לה אצבע לכוס, מרגיש את הזיין שנכנס ויוצא בתוכה מבעד לקרום הדק והתחלתי לפמפם גם איתה, עם האצבע. גניחות התאווה שלה לא אחרו לבוא ואחריהן הגמירה הראשונה שלה ושוב היא הרסה לי את העונש אבל בתמורה קיבלתי זיון מהסרטים, “זה כיף לדפוק לך ת’תחת” לחשתי בהנאה, מפמפם בה בתנועות אגן חזקות, “זה טוב לטחון לך ת’צורה” המשכתי, מגרה אותי ואותה באותן מילים גסות. הגניחות של צילי וגילי משכו את תשומת ליבי, בזוית העין ראיתי את התאומות יושבות על הספה ברגלים מפושקות, מתבוננות בנו מהופנטות ומאוננות אחת לשניה, נשענות לאחור עם עיניים עצומות ומזיינות זאת את זאת עם האצבע. “תתכונני” הרגשתי שתכף זה בא לי, מגביר עוד יותר את הקצב, “כן, זה טוב” גנחתי בהנאה ואביבה הצטרפה אלי, מוסיפה את שורת ה-“כן”-ים מלאי התאווה שלה. “אני בא” צרחתי בקול, נשען על כפות ידי, מרים את פלג גופי העליון ודוחף חזק עם התחת, נועץ את כל הזיין עמוק בישבנה וקופא במקומי, “הנה!” נמתחתי שוב, דוחף עוד קצת, “הנה זה! קחי!!!” גמרתי בתוכה ולהפתעתי שמעתי איך גם היא גומרת! 

“זהו? גמרת? עוד משהו, דודי?” היא קמה ושאלה בציניות אחרי שהתגלגלתי וירדתי ממנה, שוכב על הגב מתנשף ומחייך.
“כן!” התישבתי וראיתי את ההפתעה על פניה, “גם להן מגיע משהו” חייכתי, “תמצצי להן!”
לרגע היא היססה, כנראה שהיא חשבה שגמרה את חובותיה, “תזכרי מה אמרת, שגם אם אני ארצה עוד משהו” הזכרתי לה כשאני מדגיש את העוד, “אז זה המשהו שאני רוצה” 
התלבשתי והבטתי איך היא יורדת לגילי, איך היא נותנת לה את עונתה ועוברת לאחותה, רוכנת וראשה בין רגליה של צילי והיא מפנקת אותה כמו שרק אשה יודעת לפנק אשה. 
באותו סוף שבוע, בארוחת ערב שבת המשפחתית המשותפת שלנו, אבא שלי הודיע שבסוף שבוע הבא הוא ודוד שלמה, הבעל של דודה פנינה, נוסעים לברצלונה, למשחק של ריאל עם ברסה. “מה?” הוא שאל למראה הצחוק שניסיתי להסתיר ללא הצלחה.
“אתה ודוד שלמה? יחד? למשחק של ריאל וברסה?”
“כן, מה הבעיה”
“סתם” והפעם כבר צחקתי בגלוי, דוד שלמה הוא אוהד ריאל ידוע ואבא שלי דווקא מאוהדי ברצלונה השרופים, “אני מאחל לכם הצלחה”
“זה שאבא נוסע לא אומר שאין ארוחה משותפת בשבוע הבא” הודיעה אמא כשסיימנו את הקינוח, מלבי שאת המתכון שלו היא מצאה באינטרנט ולשם שינוי דווקא הצליח לה, “דודה פנינה תצטרף” וראיתי את החיוך הקטן על פניה, “אני אעשה רוסטביף היא תעשה מרק קוריצה” קרצה לעברי, “אז אל תעשו תוכניות אחרות, כמו תמיד אתם מתייצבים פה ובזמן!” 

השבוע עבר עם הרבה התלבטויות, מה מטרת הארוחה המשותפת עם דודה פנינה היה די ברור לי ושוב התחיל המאבק הפנימי הזה בין האני הטוב שבי והאני הרע, בין הידיעה שמה שאני הולך לעשות זה גילוי עריות לבין ההבנה שאני הולך לחגוג ובגדול וביום שישי, כשהתייצבתי בזמן בבית של אמא ידעתי בדיוק מי ניצח ובנוק-אווט! לא סתם על חודה של נקודה ומי שהכריע זאת אחותי שביום שלישי בערב הפתיעה והגיעה פתאום לבקר אותי. “אתה בבית?” היא התקשרה לפני.
“כן”
“לבד?”
“כן, רואה טלוויזיה”
“חצי שעה ואני אצלך!”
“אבל…” התחלתי אבל כבר לא היה עם מי לדבר, היא סגרה.

“בוא תזיין אותי” אלא היו המילים הראשונות שלה כשפתחתי לה את הדלת ועוד לפני שהספקתי לסגור היא כבר התחילה להתפשט.
“מיכל!” ניסיתי לעצור אותה, “את לא נורמלית!”
“למה?” והיא היתה כבר בלי חולצה “לא היה טוב בפעם שעברה”
“מיכל, זה גילוי עריות, זה אסור מהתורה!”
“תשכח מזה” היא צחקה והעיפה את הנעלים שלה לפינת החדר בבעיטה, “כשרצית זיינת אותי” העבירה את האשמה עלי, “אל תמכור לי ת’בולשיט הזה, עכשיו בוא תזיין אותי!” “אבל הפיצה תתקרר” הצבעתי על הפיצה שהזמנתי וניסיתי להרוויח זמן, אולי אני אצליח לשכנע אותה בינתיים לרדת מזה למרות ששם, בין הרגליים שלי, הטיל שלי כבר היה מוכן לשיגור. “שתתקרר, מה אכפת לי, אצלי שם בפנים האש בוערת” והיא חפנה את ערוותה בתנועה גסה, “אל תגיד לי שבאמת הפכת להומו” והיא השליכה לעברי את החזיה שהורידה, עומדת מולי עם הציצים חשופים. “לא אבל…” עוד ניסיתי.
“דודי! בוא!” היא אחזה בידי ומשכה אותי אחריה לחדר השינה שלי. 

פעמיים זיינתי אותה באותו לילה, פעם ראשונה היתה במיסיונרית, הכי סטרייט שאפשר, אחותי שכבה על המיטה עם רגליים פשוקות כשהברכים שלה מורמות וכפות רגליה מונחות על המיטה וחיכתה שאתפשט, מביטה בי, החריץ הוורוד שלה מנצנץ באור והקלימרו המקועקע על ערוותה כאילו מחייך וקורץ לי. עליתי על המיטה ונכנסתי בין רגליה, שוכב עליה ומוחץ את שדיה תחת החזה שלי, מרים את האגן ומכוון את הזיין עם היד למקום הנכון, לגן השעשועים שלה שפתח את שעריו בפני, “מוכנה?” “בוא!”
באתי, נעצתי בה את כל הזיין בתנועת אגן חזקה והיא חיבקה אותי עם שתי רגליה, נועלת אותן על ישבני ולוחצת, כאילו מבקשת שאכנס עוד קצת. לא הייתי צריך הרבה בשביל שאחותי תגמור פעם ראשונה, כנראה שבאמת בערה לה שם אש בין הרגלים, “כן” היא לחשה לאוזני, נצמדת, “כן, הנה, הנה זה, הנה זה בא, בא!!” והרגשתי איך כל גופה נמתח והכוס שלה מתכווץ חזק סביב הזיין שלי. לרגע היא התנשפה, מורידה רגלים, ואני נצלתי את זה והתחלתי לטחון אותה, משפשף את הזיין שלי במהירות בין שפתי הכוס המגורות, מרגיש איך הזיין מחליק בתוך נרתיקה המוצף בעסיס תאוותה, מוציא ותוקע! מרעיד את גופה וסוחט ממנה גרגורי הנאה. “זה טוב לזיין אותי?” היא לחשה לי בקול מגרה.
“כן” לחשתי חזרה.
“גם לי טוב” היא ציחקקה וחיבקה אותי בידיה, “שאתה מזיין אותי” המשיכה את המשפט, “תנשק אותי”
נישקתי, נשיקה מרפרפת של אח ואחות.
“לא ככה, צרפתית!”
נישקתי, צרפתית, מרגיש את לשונה הפולשת לפי ומשחקת בלשוני, “כן, זה טוב מה שאתה עושה לי” היא גנחה כשהפסקנו לרגע, לוקחים אוויר ושוב מתנשקים. כיווצי הכוס שלה התגברו וידעתי שהיא בדרך לעוד אורגזמה, היא ואני, מרגיש איך זה מתחיל לעלות לי במעלה הזיין. “כן” היא לחשה בהנאה כשהגברתי את הקצב, “הנה” היא מילמלה בתשוקה, “בוא” היא הזמינה ואני הצטרפתי, מוחץ את גופה תחת גופי, נועץ הכי חזק שאפשר, מרגיש את הכיווץ החזק של הכוס שלה המבשר שהיא באה ו…גומר! משפריץ בתוכה, שוכב עליה ולא זז עד שהכל נגמר ורק אז התגלגלתי ונשכבתי לצידה. 

הפעם השניה היתה אחרי שגמרנו את הפיצה, רק מלשבת מולה ככה על המיטה ברגלים משולבות ולראות את החריץ הרטוב שלה בזמן שאכלנו את הפיצה נעמד לי מחדש, זה והסיפורים שסיפרתי לה על צילי וגילי ומה עשינו לאביבה, “עכשיו אני אזיין אותך” היא הודיעה עם חיוך על שפתיה ודחפה אותי לשכב על הגב. שכבתי, מפקיר את עצמי בידיה, עמד לי אבל זה לא הספיק לה כי היא רכנה מעליו ונתנה לו טיפול נוסף, מציצה מפנקת, מותחת אותו עד שהחליטה שעמוד המתח הגבוהה הגדול והנוקשה שהתנוסס בין רגליי כבר מתאים לה ורק אז היא נעמדה על ברכיה מעליו, מכוונת אותו בידה אל המקום שרצתה, “זה השער של מיכל צדיקים יבואו בו” היא לחשה לי בדיוק כמו אז, בחדר הישן שלי בבית הורי, ו…השתפדה! 

הרגשתי דה-ז’וו, בדיוק כמו אז מיכל ישבה עלי בכל כובד משקלה והזיין שלי נעוץ הכי עמוק בכוס שלה, “אמא’לה” היא מלמלה כאילו לעצמה ועיניה נפתחו לרווחה, “אחי, הוא כל כך גדול ה…קטן שלך” חזרה על אותן מילים כשהיא מזיזה את ישבנה עד שהזיין שלי נגע לה בדיוק איפה שהיא רצתה, “אחי, התגעגעתי אליך” חייכה אלי ושפשפה את הכוס הרטוב שלה בערוותי, “כן” היא גנחה גניחה ארוכה וקולנית ונשענה בכפות ידיה על החזה שלי, “כן, זה טוב” היא התחילה לדהור. מיכל התחילה לאט, עולה ויורדת וכל ירידה כזאת מלווה בגניחת הנאה כשהזיין ננעץ בתוכה, “כן, אני מזיינת אותך” היא הגבירה את הקצב, “כן זה טוב” המשיכה לדהור אל עבר האורגזמה שלה, “וואו, בדיוק מה שהייתי צריכה” חייכה כששדיה קופצים מול עיניי, “כן” התכופפה לעברי, גוחנת מעליי ומגישה לי ציצי לפה וידעתי מה היא רוצה מהפעם הקודמת, “דודי, כן” היא צעקה כשמצצתי לה בתאווה את הציצי, “דודי הנה, דודי הנה זה, דודי זה בא! אמא’לה אני גומרת!!!” גמרה בסערה. 

** 

כשהגעתי השולחן היה כבר ערוך, הריח של הרוסטביף מילא את הבית, ריח טוב שהעלה ריר בפי, “חכה בסלון עד שכולם יגיעו” אמא צעקה מהמטבח כשהיא עושה הכנות אחרונות. “בשביל מה חמש?” שאלתי את אמא למראה חמשת הצלחות שעל השולחן, לפי החשבון שלי, וידעתי שאחותי תגיע, היינו צריכים להיות רק ארבעה. אמא חייכה, חיוך ממזרי כזה, “גם רובי מגיע עם דודה פנינה”
“אמא!” התרעמתי, “אתן לא נורמליות! אני”
“מה!?!” אמא קטעה אותי בכעס לפני שהספקתי להשלים את המשפט, “רק לך מותר?” היא המשיכה באותו קול כועס, “מה אתה חושב? שאתה היחיד שמזיין את אמא שלו?” לרגע הייתי המום, לא מזה שרוני, הבן של דודה פנינה, מזיין את אמא שלו אלא מזה שאמא שלי מעבירה פתאום את הקוף אלי, מדברת על זה כאילו הכל בא בכלל ממני, רק לי מותר? כאילו מה? אני הוא זה שיזם? ובכלל מה זה מזיין? כאילו אנחנו עושים את זה באופן קבוע ולא רק פעם אחת ביוזמתה, “אמרת שאנחנו שלושה ואתה אחד אז דאגנו לאזן קצת” הוסיפה עוד עקיצה צינית ושוב הקוף אצלי, אני הסיבה! 

“את מרק הקוריצה של דודה פנינה נאכל בסוף” אמא הודיעה כשישבנו כולנו סביב השולחן וחייכה חיוך זימתי, יש כאלה שאוכלים את המרק בתחילת הארוחה ויש בסוף, אצלנו בדרך כלל אוכלים בתחילת הארוחה אבל היום אמא החליטה לשנות וברור גם למה. הרוסטביף של אמא היה מעולה, נתח אנטריקוט משובח, ורדרד כזה בדיוק כמו שרוסטביף צריך להיות, משתלב נהדר עם החרדל דיז’וון והפירה, בדרך כלל הוא זה שהיה הקלף המנצח בכל ארוחה רק שהפעם כולנו חיכינו לג’וקר האמיתי שבשבילו התכנסנו, למרק הקוריצה המפורסם של דודה פנינה! רק מהריח אפשר היה להתמסטל, ריח ממכר כזה של מרק עוף ביתי איכותי, כבר הכף הראשונה השאירה בפה טעם של עוד, ממשיכה ומחליקה במורד הגרון, צורבת, צריבה נעימה כזאת, חום נעים שהתפשט בכול חלל הבטן, ואחר כך הגיע הרטט הראשון שם למטה, המתיחה הקטנה הנוספת של מה שממילא כבר עמד. אכלנו בשתיקה, מהר, אחותי פתחה כפתור עליון בחולצה, “מה? חם לי” התנצלה למראה המבטים שלנו, מרק כזה צריך לאכול לאט, להנות ממנו, אבל אנחנו אכלנו מהר, ברור על פנינו שכולנו חרמנים שממהרים לאקשן, “הקינוח יחכה קצת” ציחקקה אמא כשסיימה את המרק וקמה, “בואו נעבור לסלון” והיא לא היתה צריכה להסביר למה. 

“אני מציעה סטריפ פוקר” אמא הצביעה על חפיסת הקלפים שכבר עמדה על השולחן.
“לדודי דווקא יש משחק יותר טוב” צחקקה מיכל אחותי “גם עם קלפים” המשיכה וסיפרה להם על המשחק שלי עם צילי וגילי.
“מחרמן אבל נתחיל עם סטריפ-פוקר” אמא החליטה אחרי ששמעה, “ככה נגיע יותר מהר לתכל’ס ובתכל’ס נעבור למשחק של דודי” חייכה אלי.
צודקת, בסטריפ-פוקר כמו ששיחקנו בכל תור ארבעת המפסידים הורידו בגד וזה באמת הולך מהר וכבר בתור הראשון ניצחתי, רואה את ארבעתם מורידים את החולצות ומערבב בינתיים את הקלפים, מתכונן לתור הבא. בתור הבא אחותי ניצחה וגם אני נפרדתי מהחולצה שלי, רובי הוריד את הגופיה, חושף הבטן השטוחה שלו, אמא העדיפה להוריד את המכנסיים שלה, נשארת רק בחזיה ותחתוני ביקיני תואמים שכתם רטוב קטן ביצבץ במפשעתה, מסגיר עד כמה היא מחורמנת, אבל דודה פנינה הורידה את החזיה, מגלה בפניה את שדיה הגדולים. לדודה פנינה יש שדיים ענקיים! אמא צחקה פעם שזה לא חזיה מה שיש לה אלא שני אוהלים מחוברים וסוף סוף יצא לי לראות אותם במלוא הדרם, שדיים ענקיים עם עטרות פטמה ענקיות וכהות שבראשן פטמה גדולה וזקופה שבאחת מהן תקוע עגיל! כן, פתאום התברר לי שלדודה שלי יש עגיל בציצי. נעמד לי עוד קצת, יש משהו שתמיד מחרמן אותי בשדיים ענקיים אפילו אם הם לא עומדים זקופים כמו השדיים של השחקניות האלה בערוץ פלייבוי, “תורי לחלק” דודה פנינה התיישבה חזרה וערבבה במהירות את הקלפים, מתעלמת מהמבטים שלנו. דודה פנינה חילקה אבל זה לא עזר לה, אמא ניצחה. רובי הוריד את המכנסיים ונשאר בתחתוני ביקיני, קצת נשיים לטעמי, שהבליטו את הזקפה שמתחתם, אני הורדתי את הגופיה, מגלה בטן שרירית וחלקה לא פחות מזאת של רובי, דודה פנינה הורידה את החצאית ונשארה בתחתוני טנגה אדומים, וגם אצלה ראו את הכתם הרטוב בדיוק כמו אצל אמא שלי, ואחותי נפרדה מהחצאית שלה, נשארת בחזיה וחוטיני ולא יכולתי שלא לחייך למראה המבט שנעץ רובי בראש הביצה הלבן של קלימרו המקועקע על ערוותה של אחותי שהציץ מעל משולש הבד הקטן. דודה פנינה היתה הראשונה שנשארה עירומה, בתור הבא הבן שלה ניצח והיא נפרדה גם מתחתוני הטנגה האדומים, חושפת את פלומת שיער ערוותה המטופחת, אני נפטרתי מהמכנסיים, מגלה להם את תחתוני הבוקסר שלי אבל המבט של כולם היה נעוץ דווקא באוהל הגדול שהתנוסס מקדימה, אמא הורידה את החזיה וגילתה בפנינו את שדיה, השדיים שלה כבר לא היו זקופים ובלי החזיה התומכת הם נשמטו ככה אבל עדיין זה גירה, ולא רק אותי, ראיתי איך הזיין של רובי מתרומם עוד קצת בתוך התחתונים ההדוקים שלבש, ואז אחותי הורידה את החזיה, מגלה בפנינו את שדיה העסיסיים והזקופים ושוב הזיין של רובי ושלי נמתחו עוד טיפה רק שאצלו הגומי של התחתונים לא החזיק מעמד וראש העטרה הציץ לו מלמעלה. קודם שלחנו את דודה פנינה להכין לנו אספרסו קצר להגביר את האון, העונש למפסידה, ואז שיחקנו עוד תור אחד, רק בשביל לדעת מי ניצח, אני ניצחתי שוב, מתמתח בכורסה עם חיוך גדול על פני ומביט בהם מתפשטים, בזיין של רובי שהזדקר בין רגליו, בכוס של אמא שמברשת שיער ערוותה המעוצבת לא הסתירה אותו ובערוותה המגולחת למשעי של אחותי עם הקעקוע של קלימרו והחריץ הורוד הנוצץ החוצץ בין שפתי הכוס שלה. 

לשבת עירומים סביב השולחן ולשתות אספרסו זה מחרמן ברמות וזה מה שקרה כששתינו את הקפה שדודה פנינה הכינה, “מה עכשיו דודי?” אמא פנתה אלי לקראת הסוף, “איך בדיוק הולך המשחק שלך?” לרגע היססתי, אחר כך התכופפתי לעברו של רובי ולחשתי לו סוד. “מקובל” רובי הביט בי וחייך, “מתאים לי”
“מה?” שאלו אמא ודודה פנינה.
“רובי יזיין ראשון, הוא האורח, נחלק בינכם קלפים והראשונה שתקבל מלכה רובי ידפוק אותה”
נתתי להן רגע לעכל, ראיתי את החיוך על פניהן והמבטים שהן מחליפות בינן ואז הוספתי, “פה, לעיני כולם!”
לרגע הן הופתעו ושוב החליפו מבטים, בעיקר אמא ודודה פנינה, אחר כך דודה פנינה ואמא לחשו זאת לזאת סוד באוזן ובסוף שתיהן ציחקקו “בסדר” אמא אמרה לבסוף, “אבל!” הוסיפה אחרי רגע נוסף, עוצרת ובונה את המתח, “אבל אנחנו קובעות איך!” 

רובי מזיין אז רובי גם חילק, קלף ראשון לאמא שלו, 3, קלף שני לאמא שלי, 5, המשיך וחילק לאחותי, 9, ושוב קלף לאמא שלו, מחלק לה והיא פותחת, נסיך, “מתחמם” ציחקקה ואכן התחמם, הקלף הבא היה לאמא שלי, מלכה! אמא שלחה אלי ולאחותי מבטים, כאילו מנסה לראות איך אנחנו מגיבים כי בכל אופן הולכים לדפוק לנו את אמא שלנו מול העינים, אבל אני רק התרווחתי לאחור בכורסה ונמתחתי, מחייך, אחותי הסמיקה קצת אבל גם היא לא אמרה מילה ואמא קמה, גם היא קצת מסמיקה, “בוא” היא הושיטה יד לרובי והמבט שלי ננעץ דווקא במה שיש לרובי להציע לה, לא יכול שלא להשוות מול שלי ולדעתי בבחירה בין השנים אמא הפסידה, “אני רוצה בתנוחת השוטר, עם כל הטקס!” והיא הסבירה לו בדיוק למה היא מתכוונת. 

אמא עמדה בפישוק רחב במרחק שתי בלטות וחצי מהקיר, מתכופפת קדימה ונשענת עליו בכפות ידיה ומצחה נשען עליהם, רובי נעמד מאחוריה, הזיין שלו מרטט מתשוקה ובדיוק כמו שאני עשיתי אז הוא עכשיו עשה עליה חיפוש, מתחיל מתחת לבית השחי ועובר במהירות לעבר השדיים הגדולים שתלויים תחתיה ומתחיל למשש אותם, מנצל את ההזדמנות כדי למזמז אותה, משחק לה בפטמות הנוקשות, ממולל אותן בין אצבעותיו ונפרד מהן בצביטה קטנה שסחטה מאמא גניחת הנאה ראשונה והתחיל לרדת לאורך מותניה, ממשיך למזמז, יורד ומלטף לה על הישבן ומכניס במהירות יד בין רגליה ומחליק על ערוותה, על מברשת שיער ערוותה המעוצבת ולאורך הכוס שלה, נוגע עם האצבע בין שפתי הכוס הרגישות וראיתי את הרעד שעובר בגופה של אמא, רעד של תשוקה. 
“כן, בוא” אמא גנחה בתאווה כשרובי כיוון בידו את הזיין שלו לעבר היכל התענוגות של אמא שפתח את שעריו בפניו, “כן, בוא תזיין אותי” אמא גנחה שוב כשהעטרה המתוחה שלו נגעה בין שפתי הכוס המגורות. רובי לא היה צריך יותר, הכל היה מוכן לשיגור המוצלח והוא שיגר, “קחי דודה שרה!” הוא נעץ את כל הזיין שלו בתנועת אגן חזקה עמוק לכוס של האמא שלי, הכוס הרטוב והחם שכבר חיכה לו, עוד דחיפה באגן, חודר עוד יותר עמוק, וגניחת הנאה ארוכה התפרצה מפיה של אמא. 
הגמירה הראשונה של אמא לא אחרה לבוא, לא מהר כמו אז איתי אבל אחרי כמה פמפומים טובים שהקפיצו את שדיה התלויים תחתיה זה הגיע, “כ-ן-ן” אמא גנחה בתשוקה, “אני גומרת!” היא הכריזה בקול “כן, הנה, תמשיך!!” היא צרחה כשהיה נדמה לה שהוא בורח, “כן, תמשיך, עוד!” “תמזמז לה ת’ציצים” דודה פנינה התערבה, נותנת עצות לבן שלה ולא יכולתי שלא להבחין באגרוף כף ידה הלחוץ חזק בין רגליה, “שחק לה בבזזים” ציחקקה ורובי גחן וחיבק את אמא, שלח ידים וחפן את שדיה, מועך ולש אותם, מגביר את הקצב וטוחן את אמא שלי בהנאה. גניחות התאווה של אמא בישרו שהיא שוב הולכת לגמור, גם רובי כנראה היה בדרך לאורגזמה כי הוא נצמד אליה חזק מאחור, חפן את שדיה ודפק אותה מהר וחזק, מפמפם במהירות כאילו הוא יודע שעוד רגע זה בא לו, “בוא!” אמא הזמינה אותו, “בוא, תכבה לי את השריפה” המשיכה באותו קול מיוחם “בוא תן לי” אמא ביקשה ורובי נתן! “קחי!” הוא נצמד אליה חזק, “קחי דודה שרה!” הוא נעץ את כל הזיין עמוק לתוכה וכל גופו נמתח, “אני גומר!” הוא הודיע בקול ונלחץ חזק אל אחוריה, “כן!!” ורובי השפיך, ירה את זרמתו החמה עמוק בכוס של האמא שלי! 
מיכל אחותי התיישרה בכסא שלה, מנסה להסתיר שעד לפני רגע היא פינקה את עצמה, האמת שגם לי בא לשפשף קצת, בעדינות, אבל פחדתי שאם אני אעשה את זה אני אגמור אז ויתרתי. “קח” דודה פנינה הגישה לי את חבילת הקלפים, “עכשיו תורך” “רגע” אמא התפרצה, “חכו לי, גם אני רוצה”
“אבל” קפצה אחותי.
“בלי אבל!” אמא קטעה אותה, “זה המשחק! קבענו שמחלקים בין כולנו והקלפים יחליטו” היא ציחקקה ורצה, יוצאת מהחדר.
“לא צודק” מלמלה אחותי כאילו לעצמה אבל כולנו שמענו.
“מה לעשות” ציחקקה דודה פנינה, “לפעמים צדק זה רק כוכב”

ניצלתי את הזמן וערבבתי את הקלפים, אמא חזרה אחרי דקה או שתיים ושיער ערוותה הרטוב הסביר היכן היא היתה, “שטפתי אותו” התנצלה, מצחקקת, “הכנתי לעוד סיבוב” חייכה אלי. “תשכחי מזה, עכשיו תורי” התערבה אחותי.
“למה לריב? הקלפים יחליטו” חזרה דודה פנינה על מה שאמא שלי אמרה קודם, “יאללה דודי, תתחיל לחלק”

התחלתי, רואה את המבטים שלהם בזיין המתוח שלי, קלף ראשון לאמא שלי, 9, קלף שני למיכל אחותי, 7, עוד קלף, לדודה פנינה, 4, ושוב קלף לאמא שלי, מחלק לה והיא פותחת, שוב 9, הקלף הבא היה לאחותי, ראיתי את המתח על פניה כשמסרתי לה את הקלף ההפוך והאכזבה כשהיא פתחה וראתה 2, דודה פנינה שפשפה ידים, נושפת לתוכם ולקחה את הקלף מידי, מציצה והחיוך על פניה אמר הכל, דודה פנינה קיבלה מלכה! שמעתי את ה-“אוף” המאוכזב של אחותי ואת הלחישה של אמא לדודה פנינה באוזן “לא שיש לי משהו נגד הבן שלך אבל עכשיו תראי מה זה שטרונגול” ומזל שרובי לא שמע את זה. “בוא MotherFuker” דודה פנינה קמה, “גם לך יש איזו שריפה גדולה לכבות” הוסיפה וחיוך גדול על פניה, “אני רוצה…” משכה את הרגע, מחייכת מאוזן לאוזן, “שתעשה אותי בדוגי על השולחן הזה” הצביעה על השולחן הנמוך שסביבו ישבנו. 

דודה פנינה עמדה על ארבע על השולחן, פישוק קל ברגליה, בדיוק כמו שביקשתי ממנה, השדיים הענקיים שלה תלויים תחתיה, מתנדנדים כזוג עטינים מלאים, הפנים שלה מביטות אל אמא שלי, עוד משהו שביקשתי ממנה אבל יותר מזה אחוריה מכוונים כך שרובי, הבן שלה, יראה בדיוק מה אני עושה לאמא שלו. דודה פנינה היתה מגורה ברמות, לא סתם היא אמרה שאני צריך לכבות לה את השריפה שבוערת בין רגליה, הרגשתי את הרעד שעובר בגופה כשקצה הזיין שלי נגע בין שפתי הכוס שלה ושיחקתי בה, שפשפתי את העטרה המתוחה בין שפתי הכוס המגורות שלה והרגשתי עד כמה היא רטובה, “בוא” היא לחשה בקול מגורה אבל אני המשכתי באותו שפשוף קל ומגרה, רוצה שתבקש כמו שאמא שלי ביקשה מהבן שלה, “בוא תזיין אותי” היא המשיכה ואני לא יודע אם היא הבינה או שסתם היתה מגורה, “בוא תכניס לי MotherFuker” ושמעו את התאווה מקולה. איך אומרים? ביקשה – קיבלה! את כל הזיין הגדול שלי היא קיבלה, נעצתי לה אותו במכה אחת חזקה שסחטה ממנה גניחת הנאה ארוכה, “אמא’לה… שרל’ה, מה זה?” היא שאלה בקול מופתע כשהיא מביטה אמא שלי, “מה יש לבן שלך שם?” “זה זיין!” אמא אמרה בגאווה ונישקה אותה על שפתיה, “עכשיו את מבינה ממה התלהבתי” היא הוסיפה בקול גאה. “וואו” דודה פנינה גנחה בקול ואני אחזתי במותניה והתחלתי לזיין אותה, “זה בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו” היא גנחה ובזווית העין ראיתי את רובי, הבן שלה, מסמיק, אין ספק שזה קצת מביך לשמוע את אמא שלך מדברת ככה. אם דודה פנינה היתה יודעת מה אני מתכנן לה היא אולי היתה קצת פחות מתלהבת, זיינתי אותה בתנועות חזקות, מרעיד את השדיים הענקיים שתלויים מתחתיה מצד לצד, “רוצה להשתתף?” הפתעתי את אחותי. “כן” היא התלהבה.
“אז תשכבי על השולחן מתחתיה ותמצצי לה ת’ציצים”
“בשמחה” היא הצטרפה, נדחקת מתחת לדודה פנינה ומתחילה למצוץ לה את הפטמה והתוצאות לא אחרו לבוא, הרגשתי את הכיווצים האלה סביב הזיין שלי, האיתות הברור של הכוס שהוא בדרך לעוד אורגזמה, ואל זה הצטרף גם ה-“כן!” החזק שלה רק שאז, כשהיא היתה בשיא ורגע לפני המפץ הגדול… שלפתי את הזיין מתוכה! “תחזיר!!” היא פרצה בצווחה, “מניאק, תחזיר אותו!”
“מה הסוד?” לחשתי לה, נוגע עם קצה הזיין בין שפתי הכוס, משפשף בעדינות ומגרה אותה עוד יותר.
“הסוד של מה?”
“של המרק!”
“מניאק!”
“הסוד!”
“דודי, תכניס לי!!” צווחה בקול מאיים.
“הסוד” חזרתי שוב על המילה.
“גת!!”
“מה?”
“גת, מיץ גת, אני סוחטת עלי גת שאני קונה בקיוסק של יחזקאל לתוך המרק!” היא מסרה את כל הפרטים במהירות “הבנת?!? עכשיו תחזיר לי” התחננה.
“כמה?”
“מניאק! שתי כפות, אפשר גם שלוש אבל לא יותר… דודי!!”
“תודה” אמרתי בשקט ונעצתי את עצמי חזרה לכוס שלה וזה בדיוק מה שדודה פנינה היתה צריכה, “כן!!!” היא צרחה בתאווה “אני גומרת! הנה זה בא!!” ו…דודה פנינה גמרה! המשכתי לזיין אותה, לאט, גוחן מעליה, חופן שד אחד ומצטרף לאחותי, שמוצצת לה את הציצי השני, “עוד” היא גנחה אחרי שנרגע רגע ואני הגברתי את הקצב, “אני רוצה עוד” היא גנחה והיה ברור שהיא שוב בדרך לאורגזמה, “כן תמשיכו” היא מלמלה והרגשתי איך היא מכווצת את שרירי הכוס שלה סביב הזיין שלי, מחבקת אותו באהבה. לא רק דודה פנינה גם לאחותי ששכבה מתחתיה רצתה עוד והיא עשתה מעשה, עזבה את הציצי והסתובבה, מתפתלת עד שראשה היה בין רגליה של דודה פנינה, בדיוק מתחת לשקית האשכים המלאה שלי, וערוותה מונחת חשופה מול פניה של דודה פנינה שלא היתה צריכה שיגידו לה מה לעשות והיא הורידה את הראש והתחילה למצוץ לה, אני מזיין אותה והיא מוצצת לאחותי, אני נועץ את הזיין שלי בתוכה והיא תוקעת את הלשון בכוס של אחותי. מחרמן, אפילו מחרמן-פורטה, ביחוד כשאחותי התחילה לשחק לי בשקית האשכים התלויה מעליה וללטף עם אצבע היד השניה את המקום בכוס של דודה פנינה שבו הזיין שלי משפשף לה, “אמא’לה” היא צווחה בקול וידעתי שהיא שוב מגיעה לאורגזמה, “שרל’ה” היא פנתה לאמא שלי, “תראי מה הילדים שלך עושים לי! תראי איך אני גומרת!!” היא גמרה וגם אני גמרתי, “קחי!” צרחתי ונצמדתי אליה מאחור, אוחז במותניה ומושך אותה אלי, “דודה פנינה, אני מזיין אותך!” תקעתי את עצמי עמוק יותר, “דודה פנינה, קחי!!” ו…השפרצתי, רוקנתי את הבקבוקים המלאים שלי עמוק בכוס הרותח שלה. 
עשינו הפסקה, אחותי אומנם התמרמרה שגם לה מגיע אבל אמא ודודה פנינה לא הקשיבו והלכו להביא את הקינוח המובטח, מוס שוקולד מפנק, עוד אחד מהמתכונים שאמא למדה ועושה את זה טוב. 
“סיבוב שני” הודיעה אמא בגאווה.
“ומה איתי?” התמרמרה אחותי, “אני עוד לא עשיתי את הפעם הראשונה”
“הכי פשוט” חייכה אליה דודה פנינה, “קבלי מלכה ויזיינו אותך”
“לא פייר” היא שוב מלמלה לעצמה.
“לפעמים צדק” התחילה דודה פנינה להגיד.
“נורא מצחיק” קטעה אותה אחותי בפנים חמוצות, “לפעמים צדק זה רק כוכב”

רובי כבר היה מוכן לסיבוב שני, אני עוד לא. בעצם רק מלראות מה אני ואחותי עושים לאמא שלו נעמד לו מחדש והוא היה מוכן עוד לפני שאני גמרתי לזיין אותה, הזיין שלו עמד זקוף ומתוח, רוטט בתשוקה כסוס הממתין לירית הזינוק. “הפעם מתחילים איתי” אחותי העירה לו כשהוא התחיל לחלק את הקלפים, כאילו זה מה שיקבע מי תקבל את המלכה… אופס, זה כנראה מה שקבע כי כבר הקלף הראשון היה מלכה! “יש!” עלה חיוך גדול על שפתי אחותי כשהיא קמה, “כן” קפץ רובי והצטרף אליה והיה ברור שהוא קיבל בדיוק את מי שהוא רצה, “איך את רוצה?” “כמו אמא שלך” והיא לא חיכתה לאישור ונעמדה בפישוק על ארבע על השולחן שביננו, מסתכלת לעברי ונותנת לאמא שלה ואמא שלו לראות איפה בדיוק הוא הולך לתקוע אותה. ראיתי את הרעד שעבר בגופה כשרובי תקע בה את הזיין שלו, נועץ חזק ומרקיד את שדיה, לרגע נפערו עיניה, מתרגלת לפולש שחדר, ואז היא אמרה לי בתנועות שפתים “שלך יותר גדול” וחייכה, עוצמת עיניים ומתחילה להנות מהזיון שלה. נכון שלא ראיתי איך הזיין שלו נכנס ויוצא בתוכה, את זה זכו לראות אמא ודודה פנינה, אבל גניחות ההנאה שלה, השדיים הרוקדים לקצב נעיצותיו החזקות ואמא ודודה פנינה שהתחילו לשחק בעצמן בלי בושה חירמנו וגם אני התחלתי לשפשף בעדינות את התורן שהתרומם מחדש, עולה ונעמד כמו נחש קוברה למשמע צלילי החליל של המאלף שלו. הגניחות שלה התגברו ואתם גם הגניחות שלו, בן הדודה שלי אחז במותניה של אחותי וטחן אותה במהירות, נועץ בה את כל הזיין שלו ומרקיד את שדיה מצד לצד והיא מחייכת אלי ושוב אומרת לי בשפתיה, בלי קול, “אח’שלי, שלך יותר טוב”. “תודה” עניתי לה חזרה, כמוה בלי קול, רק עם השפתים.
“עומד לך” היא חייכה.
חייכתי חזרה.

אולי שלי יותר גדול ויותר מזה אולי הוא גם יותר טוב אבל גם שלו עשה עבודה מצויינת, עובדה שה”כן” שלה וה”כן” שלו התחילו כמעט ביחד, ראו על פניהם שהם בקטרזיס, שהם דוהרים במהירות אל הגמירה המפנקת, “כן, זה טוב” גנחה אחותי. “בת-דודה-שלי” רובי לחש לה, “אני מזיין אותך!”
“כן” היא גנחה בתשובה, “זה טוב, בן-דודה תמשיך!”
“אני דופק אותך” הוא התלהב וראו את זה על פניו.
“כן!!” אחותי גנחה בלהט, והחיוך על פניה סיפר שהיא לא מזייפת, “כן, זיין אותי, כן, הנה! זה בא!!”
“קחי!” רובי נצמד אליה חזק מאחור, דוחף את הזיין שלו ככל שיכול וכל גופו נמתח, “כן, קחי!” הוא צרח בקול “אני גומר!!” וראיתי את ההנאה מתפשטת על פני שניהם, זה משפריץ בכיף וזאת מקבלת את מה שרצתה, “וואו, בת דודה שלי, זיינתי אותך” רובי ציחקק, “את יודעת כמה זמן אני חולם על זה?” נצמד ולא יוצא ממנה. “אז למה ביקשת?” היא ציחקקה בתשובה, נשארת לעמוד ולא זזה עד שהזיין הרטוב והמדולדל שלו החליק מתוכה.

הגיע שוב תורי והיה לי מה להציע להן, “את בפנים?” חייכתי אל אחותי כשאני מערבב את חבילת הקלפים מחדש.
“בטח”
“רוצה להתכונן?” הצבעתי על הטיפות שנזלו לאורך רגלה.
“כן, רגע” היא הסמיקה ובדיוק כמו אמא שלי קודם היא רצה למקלחת לנקות את עצמה.
“אתה מוכן לחלק גם לי?” הפתיע אותי רובי.
נשארתי המום, מעביר את מבטי בינו ובין דודה פנינה, “מ…מה??” הצלחתי לשאול.
“אם אתה מוכן שגם אני אשתתף, שתחלק גם לי” הוא חייך אלי, “וכן, אמא שלי יודעת” הוא הוסיף למראה המבט החוקר שנעצתי בה, “וגם אמא שלך, דודה שרה יודעת” “אני לא מאמין, בן דוד שלי הומו” מלמלתי לעצמי, “מה אתה פייגלה?” לא הספקתי לעצור את השאלה שחמקה מפי והסמקתי.
“לא” הוא הביט בי ישר בעינים, “דו-מיני, נהנה מכל הכיוונים” ציחקק, “ניסית פעם?”
“אף אחד לא יתקע אותי בתחת” הודעתי בקול נחרץ, “בטח שלא גבר” עידנתי את זה קצת, נזכר שצילי וגילי כבר ביקרו לי פעם בדלת האחורית שלי עם הסטראפ-און שלהן ואפילו נהניתי. “ואתה לא ביקרת?”
“לא!…אהה רק לבנות”
“כדאי לך לנסות, של בנים יותר טוב, שמע לי, מניסיון!”

סבא שלי לימד אותי שאין חכם כבעל ניסיון, שבחיים מי שלא מנסה לא מצליח, “מסכים” אמרתי, “אם בא לך להיות מלכה, אהלן וסהלן” “מה? מי מלכה?” התענינה אחותי שבדיוק חזרה, מנגבת לעצמה את הכוס עם המגבת ידים הקטנה, “מה התחלתם בלעדי”. “לא, אבל גילינו שרובי אגזוזן”
“אהה” היא ענתה במין ביטול כזה, “זה סיפור ישן, הוא דו-מיני, מה לא ידעת?” הפתיעה אותי, “אמא, לא סיפרת לו?” ופתאום התברר לי שאני היחיד בחדר שלא ידע את זה. 

התחלתי לחלק, המלכות כאילו עשו קנוניה והתחבאו כולן לקראת הסוף, “יש!” הניפה אמא ידים והציגה את המלכה שקיבלה, “הבן שלי הולך לעשות אותי” חייכה אל אחותה במין גאווה כזאת ורק כמה ימים אחר כך התברר לי שהן התערבו בינן אבל אמא לא רצתה לגלות על מה ורק החיוך שלה רמז על הכיוון. 
לרגע הייתי במבוכה, מילא לדפוק את דודה פנינה לפני כולם אבל עכשיו אני הולך לדפוק את אמא שלי! “בוא” אמא חייכה אלי, כנראה שהיא הרגישה, “אני רוצה שתדהר עלי” היא הובילה אותי אל השטיח והסבירה לי איך בדיוק היא רוצה שאני אעשה את זה. אמא שכבה על הבטן ואני עליה, רגליה מפושקות קצת, מפשקת חזק את פלחי ישבנה בידיה המשוכות לאחור ואני מכוון, לא, לא לתחת, לכוס, לכוס של האמא שלי, נוגע עם קצה הזיין הנוקשה בין בחריץ הרטוב ומרגיש את הרעד העובר בגופה. “בוא” היא הזמינה אותי, “בוא תכניס לי בן” היא לחשה לי בתשוקה כשהיא מדגישה את הבן, “בוא בן, בוא תזיין את אמא’לה שלך”
באתי, ועוד איך באתי, אמא מבקשת ממך לא תבוא? 🙂 , את כל הזיין נעצתי בתוכה, דוחף חזק עם האגן עד שלא יכולתי יותר, עד ששערות ערוותי נמחצו אל ישבנה. “כן” היא גנחה בתשוקה, “זה טוב” היא המשיכה, “תלחש לי גסויות” היא ביקשה והפתיעה אותי בבקשתה.
“אמא, אני מזיין אותך” לחשתי, קצת נבוך.
“יותר!”
“אמא, אני דופק אותך” ניסיתי.
“יותר!”
“אמא, אני טוחן אותך” לחשתי לה באוזן כשישבני עולה ויורד והזיין שלי מחליק בכוס הרטוב שלה.
כנראה שזה עדיין לא הספיק לה, לא היה מספיק גס לטעמה, “תגיד לי שאני המזרון שלך” היא לחשה לי.
“אמא, את המזרון שלי” נעצתי את כל הזיין בחוזקה והרגשתי שזה מחרמן אותי.
“מזרון עם חור” היא הוסיפה.
“אמא, אני משחיל אותך, את המזרון עם חור שלי” הוספתי גם מעצמי והרגשתי איך קירות נרתיקה מתכווצים חזק סביב הזיין שלי, “אמא, את גומרת?”
“כן” היא לחשה חזרה וכל גופה רועד בתשוקה.
“אז אני רוצה שישמעו את זה!”
“כן, אני באה!” היא צעקה וכל גופה נמתח, “אני משפריצה!” היא הודיע לכל הנוכחים בחדר, “פנינה, הבן שלי מזיין אותי ואני גומרת!” היא הציצה לעבר אחותה מחייכת ופתאום כל גופה נרגע. 
היא אולי נרגעה אבל אני לא, זיינתי אותה במרץ, “כן” גנחתי בהנאה “זה טוב לזיין אותך אמא” סיפרתי לכולם כמה שזה טוב לי לזיין את אמא שלי,”כן, אני טוחן אותך” “עכשיו תרכב עלי!”
בלי לצאת ממנה התיישבתי על הברכים, צמוד לתחת שלה כשישבני נשען לה על השוקיים וחוזר לפמפם בה, אמא הגישה לי את שתי ידיה לאחור ואחזתי לה אותם בפרקי הידים, כאילו היו המושכות, ומשכתי אותם לאחור, מרים את פלג גופה העליון ומתחיל לדהור, לעלות ולרדת כשהזיין שלי מחליק בתוכה, משתפשף בין שפתי הכוס המתהדקות סביבו, “כן” היא צעקה, “ככה רציתי” היא הוסיפה, “פנינה, אני בשמים!” היא לא עצרה את עצמה, “אני גומרת!” “לא!” היא עצרה אותי כששחררתי קצת את ידיה ושוב משכתי אותה, מתחיל לדהור בה, “תמשיך, תדהר עלי!” אחזתי את שתי ידיה ביד אחת שלי ושחררתי את השניה, “דיו” הפלקתי לאמא על פלח ישבנה הלבן בידי הפנויה, מטביעה עליו את חותם כף ידי באדום, “דיו אמא” המשכתי, מזיין בקצב ומחייך בהנאה, “דיו” הפלקתי שוב והרגשתי שוב את שרירי נרתיקה המתכווצים סביב אברי, “אמא בואי” הרגשתי שאני מתקרב לקטרזיס, “אמא בואי!” חזרתי שוב, משתולל לה בכוס, “אמא, אני בא!” “בוא בן!” היא גנחה בתאווה ושרירי נרתיקה התכווצו בחוזקה, “בוא תן לי!” היא הזמינה אותי, “הנה, הנה זה בא!” כל גופה נמתח. “אי-מא!!” צעקתי וגמרתי, משפיך בהנאה בכוס של האמא שלי, “אמא!!” נעצתי את עצמי חזק יותר ומילאתי את נרתיקה בשפעת זרמתי הרותחת! 

“לי זה מספיק” אמא אמרה אחרי שהתגלגלתי מעליה ונשכבתי לצידה, מתהפכת על הגב, מתנשפת ומחייכת מאוזן לאוזן כיאה למי שקיבלה זה עתה את עונתה בגדול. “גם לי” דודה פנינה המשיכה אחריה, מתחילה לאסוף את הבגדים שלה המפוזרים על הרצפה, “ורק שתדעי שגמרתי שוב, רק מלראות איך הבן שלך דוהר עליך” היא חייכה לאמא, “רובי, תלמד!” ציחקקה אל עבר הבן שלה. “לי זה לא מספיק!” התערבה גם אחותי, “בוא!” אחזה בידו של רובי, ששוב נעמד לו, ומשכה אותו לחדר שלה, סוגרת את הדלת ונועלת אבל הגניחות שלה, שנשמעו אחרי רגע, גילו בדיוק במה היא עסוקה. 

* 

יותר מחודש עבר ולא חזרנו על זה, גם לא הזכרנו את זה אפילו ברמז, אפילו לא בארוחות המשותפות שהמשיכו בכל ערב שבת. אבא חזר מהמשחק בספרד קצת מדוכא, ברסה הפסידו, ואמא הוציאה אותו מהדכאון עם צלחת מרק קוריצה משופרת שהיא הכינה, מנסה את התוסף למתכון שסחטתי מדודה פנינה, והוא לא התאפק ועשה אותה על שולחן האוכל הגדול, מוכיחה שהנוסחה אכן פועלת. דוד שלמה חזר מאושר כי ריאל ניצחו ואחרי צלחת מרק קוריצה שדודה פנינה הכינה לו, לא שוכחת לשים את התוסף הסודי שלה, הוא פרק בה את שמחתו. מיכל אחותי התחילה לדלג בין המיטה שלי לזאת של רובי, נותנת לנו לתת לה את עונתה. ואני? אני מצאתי עבודה ושקעתי בה, משחרר לחצים מפעם לפעם עם צילי וגילי באיזה משחק מין מהנה ותאמינו לי, היה להם מוח כחול שידע להפתיע אותי בכל פעם. 

כשהשיר “אמא שלי” התחיל להתנגן בפלאפון לא הייתי צריך לענות כדי לדעת מי מתקשר, יתרונות התכונה להצמיד שיר שונה לכל מספר בזכרון של הפלאפון, אבל לקבל ממנה טלפון ביום שלישי בערב היה קצת מוזר, בדרך כלל היא לא מתקשרת. “מה?” והבהלה נשמעה מקולי.
“תרגע” היא ציחקקה, “אבא נסע לכנס בטבריה ואני עשיתי מרק, בא לך?” שאלה במין קול תמים כזה.
“מרק קוריצה?”
“כן” ושמעתי את החיוך בקולה.
“עם?” ולא הייתי צריך להוסיף.
“עם, קניתי מיחזקאל מהקיוסק”
“ומיכל תהיה?” לא יודע למה שאלתי.
“לא” רק שזה בכלל לא משנה, הטיל שבין רגלי כבר התחיל לחמם מנועים לקראת השיגור הקרב.
“תתכונני, אני בא!” הילד הרע שבתוכי ניצח…

חלק ג – מסיבת מרק הקוריצה

יותר מחודשיים עברו מאז אותו ערב שהתחיל בסיר מרק קוריצה ששודרג בתוסף הסודי של דודה פנינה, מיץ הגת, המשיך במשחק קלפים, סטריפ-פוקר כמובן, והסתיים באורגית סקס מהממת שבה זיינתי גם את אמא שלי וגם את דודה פנינה! “מסיבת מרק הקוריצה” קראנו לזה אז, ולא רק אני זיינתי בה אלא גם רובי, הבן של דודה פנינה, שדפק מול עיניי את אמא שלי ואת מיכל אחותי ו…אפילו הציע לי את ישבנו! מגלה לי בפעם הראשונה את מה שכולם כבר ידעו, שאומנם הוא מזיין נשים אבל לפעמים הוא גם אוהב ללכת אחורה בשדה תירס אם אתם מבינים למה אני מתכוון, אתם יודעים, אגזוזן שאוהב מדי פעם גם לאכול איזה נקניקיה טובה בדלת האחורית שלו, רק שאת זה הקלפים, שהם שקבעו באותו ערב מי מזיין את מי, החליטו שלא הגיע הזמן שנעשה, אבל מאז לא חזרנו על זה, על המסיבות האלה, גם לא הזכרנו את זה אפילו ברמז, אפילו לא בארוחות המשותפות שהמשיכו בכל ערב שבת. עשינו את המסיבה כשאבא ודוד שלמה נסעו לספרד למשחק של ברסה נגד ריאל, היה ברור שאחד מהם יחזור מאוכזב וזה היה אבא שחזר מהמשחק מדוכא, ברסה הפסידו, וכפיצוי אמא הכינה לו צלחת מרק קוריצה משופרת, מנסה בפעם הראשונה את התוסף הסודי למתכון שסחטתי מדודה פנינה, והוא לא התאפק, מנצל את העובדה שאני ואחותי לא בבית כדי לעשות את אמא על שולחן האוכל הגדול, לזיין אותה בתאווה בלתי נשלטת ולהוכיח שהנוסחה של דודה פנינה אכן פועלת. דוד שלמה חזר מאושר כי ריאל ניצחו ואחרי צלחת מרק קוריצה שדודה פנינה הכינה לו, לא שוכחת כמובן לשים את התוסף הסודי שלה, גם הוא פרק בה את שמחתו. מיכל אחותי כנראה אהבה מה שחטפה באותה מסיבה והתחילה לדלג בין המיטה שלי לזאת של רובי, נותנת לנו לתת לה בתור את עונתה. ואני? אני מצאתי עבודה ושקעתי בה, משחרר לחצים מפעם לפעם אצל צילי וגילי באיזה משחק מין מהנה או סתם אורגיה פרועה אל תוך הלילה ותאמינו לי, יש להן, לצילי וגילי, מוח כחול שיודע להפתיע אותי בכל פעם. 

כשהשיר “אמא שלי” התחיל להתנגן בפלאפון לא הייתי צריך לענות כדי לדעת מי מתקשר, התכונה להצמיד שיר שונה לכל מספר בזכרון של הפלאפון הוכיחה את עצמה שוב, אבל לקבל טלפון מאמא ביום שני בצהרים זה לא שגרתי, בדרך כלל היא לא מתקשרת עד יום חמישי כדי להזכיר לי להגיע בזמן לארוחת ערב שבת המשותפת בעצם חוץ מאותה פעם שהיא התקשרה ביום שלישי בערב רק שאז עמד לה! היא הייתה חרמנית אש ואבא היה באיזה כנס בטבריה אז היא הזמינה אותי לאכול איתה צלחת מרק קוריצה משודרגת עם אותו תוסף סודי של דודה פנינה או במילים יותר ברורות הזעיקה אותי שאדפוק אותה, שאתן לה את עונתה! “מה?” והבהלה נשמעה מקולי.
“תרגע, לא עשיתי מרק :)” היא צחקה בקול, “אני לא תופסת את אבא, יש לי בעיה עם המחשב וחשבתי שאולי תצליח לעזור לי” ניסיתי, באמת שניסיתי, ריסט, תרופת הפלא במחשבים, לא עזר לדבריה, הדרכתי אותה בטלפון להכנס לתפריט ולבצע פעולות שבדרך כלל עוזרות אבל כלום, להסביר לאמא על מחשב, ביחוד דרך הטלפון, זה בערך כמו להסביר לי איך מוציאים גזרה מ”בורדה”, אז בסוף סיכמנו שבגלל שאני יוצא היום מוקדם מהעבודה, ככה זה אצלנו בחודשי הקיץ גומרים ביום שלישי בארבע, אני אעבור אצלה ואנסה לסדר לה. 

רגע לפני שנכנסתי לבנין אמא צלצלה שוב, מתנצלת ומודיעה שהיא מתעכבת במספרה וזה יקח לה עוד שעה לפחות “אבל אל תלך!” היא הוסיפה בקול תקיף כשאמרתי לה שאין לי מפתח, “תחכה אצל דודה פנינה, דיברתי איתה” ניסיתי עוד לשכנע אותה שהיא תחכה כבר שאבא או מיכל אחותי יחזרו אבל היא התעקשה שאני אחכה לה כי היא חייבת את המחשב ו…ילד טוב שומע בקול אמא אז עליתי לחכות לה אצל דודה פנינה. 

הייתי צריך לחשוד שמשהו לא בסדר על פי החלוק שהדודה שלי לבשה, קשור ברישול סביב מותניה וחושף כאילו במקרה את החריץ המגרה שבין שדיה, אבל הייתי תמים, באמת, “כן, אמא דיברה איתי, קח קולה” היא הצביע על המקרר ביד מקומחת, יודעת שאני מת על קוקה-קולה, “ולך תראה טלוויזיה” היא הרדימה אותי עוד יותר, “אני בדיוק אופה” הסבירה את הקמח שעל ידיה וחזרה למטבח. 

מכירים את הסרטים המצויירים האלה שהגיבור נמשך לעבר המטבח על גלי הריח? תמיד זה הצחיק אותי אבל זה בדיוק מה שקרה לי, לא עמדתי בריח המפתה של פוקצ’ה טרייה שרק יצאה מהתנור וכמו באותם סרטים מצאתי את עצמי נמשך ללא שליטה לעבר המטבח. 

“רעב?” דודה פנינה חייכה לעברי כשהחלוק שלה פתוח עוד קצת וחושף קצת יותר משדיה.
“כן” עניתי בלחש, בולע רוק ונזכר שבעצם לא אכלתי צהריים.
“שב” היא הצביעה על הכסא הפנוי, מגישה לי פוקצ’ה טרייה, “זה הולך טוב עם מרק” הוסיפה, מסתובבת לעבר הכיריים ואחרי רגע כבר הייתה מונחת לפני ולפניה צלחת מרק מהביל. נשבע לכם שהייתי תמים, אפילו הגולם מפראג היה כבר חושד, אבל אני לא, הייתי רעב, הריחות שיכרו אותי, הריר עלה לי ואכלתי בתאווה, בוצע חתיכה מהפוקצ’ה, טובל במרק ואוכל בהנאה, לא מבחין במבט המחוייך שדודה פנינה שלחה בי ורק כשפתאום הזיין שלי הזדקר בין רגלי גדול ונוקשה כעמוד מתח גבוה המאיים לקרוע את המכנסיים, נפל לי האסימון. “זה עם ה…?” גמגמתי, מצביע על צלחת המרק שלפני.
“זה עם ה…:)” היא חייכה חזרה, “למה?” והיא לא הסתפקה בשאלה ושלחה יד אל עבר חלציי, מחליקה בידה על האוהל שהתרומם לו שם, “וואו, אני רואה שמישהו מיוחם פה” הוסיפה באותו חיוך תאוותני-ממזרי שלה, “מישהו צריך להתפרק”. “דודה פנינה!” התרעמתי, מנסה להתחמק מהיד המלטפת שלה.
“מה?!” היא שוב חייכה את אותו חיוך ממזרי, “אני דווקא זוכרת שנהנת אז, כשדפקת אותי”
“אהה, כן, אבל” גמגמתי.
“אבל מה?” היא קטעה אותי.
“אבל דוד שלמה! מה אם הוא יבוא?”
“דוד שלמה בחנות והוא סוגר רק בשבע, לפני שמונה הוא לא מגיע” היא שוב חייכה חיוך מנצח.
“אהה…” גמגמתי שוב, “אבל אמא! היא תכף תחזור מהמספרה ותחפש אותי”
שוב היא הביטה בי במבט המחויך שלה, “דודי’לה” היא לחשה לי בקול מפתה, “אמא לא תבוא, אמא גם לא במספרה! אמא שלך בבית” ציחקקה, “וחוץ מזה, במחשב שלה אין שום בעיה!” ישבתי המום, כל כך המום עד שלא התנגדתי כשמתחת לשולחן היא פתחה לי את החנות ודחפה לי יד לתחתונים, “אני, אני לא, אני לא מבין” גמגמתי, מחליף צבעים, “אז…” נתקעתי. “אז ככה” דודה פנינה התחילה להסביר לי, “אמא שלך הייתה חייבת לי ועכשיו היא”
“חייבת? מה חייבת?” קטעתי אותה.
“חייבת” היא חייכה אלי, “זה שאנחנו קצת שרלילות למדת כבר על בשרך” היא המשיכה באותו טון ממזרי, “אז יום אחד אמא שלך ביקשה שאני אסדר לה איזה רכיבה עם רובי” ומתנועת היד הגסה שהיא עשתה היה ברור בדיוק לאיזה רכיבה היא מתכוונת, “אז… הסכמתי, אבל בתנאי! שגם היא מסדרת לי רכיבה אתך” ושוב היא חזרה על אותה תנועה זיון גסה ומוכרת “אז זהו, רובי שלי כבר רכב עליה ועכשיו תורך” היא קמה ונעמדה מולי וכאילו במקרה הקשר בחגורת החלוק נפרם והחלוק נפתח ושדיה של דודה פנינה וערוותה נחשפו בפני. לדודה פנינה יש שדיים ענקיים! אמא צחקה פעם שזאת לא חזיה מה שיש לה אלא שני אוהלים מחוברים ושוב יצא לי לראות אותם במלוא הדרם, שדיים ענקיים עם עטרות פטמה ענקיות וכהות שבראשן עומדת זקופה פטמה גדולה ונוקשה שבאחת מהן תקוע עגיל! נעמד לי עוד יותר, יש משהו שתמיד מחרמן אותי בשדיים ענקיים אפילו אם הם לא עומדים זקופים כמו השדיים של השחקניות האלה בערוץ פלייבוי, וגם הכוס המעוטר בפלומת שיער ערוותה המטופחת תרם את תרומתו לעוצמת הזקפה, “בוא דודי’לה, ילד טוב עושה מה אמא מבטיחה” עברה למבטא רומני מודגש כשהיא אוחזת בידי ומושכת אותי אחריה אל עבר חדר השינה, “בוא תרכב קצת על דודה פנינה שלך!” 
“מה קרה דודי’לה?” פרצה דודה פנינה בצחוק כשסובבתי את תמונת החתונה שלה ושל דוד שלמה שעמדה על השידה שליד המיטה “מפחד שדוד שלמה יציץ לך” המשיכה תוך שהיא נותנת לחלוק ליפול לרצפה ונשארת עירומה “צריך עזרה?” היא אחזה בחולצת הטריקו שלבשתי והתחילה למשוך אותה מעלי. נתתי לה להפשיט אותי, להוריד לי את החולצה והמכנסים, כשנשארתי רק עם תחתוני הבוקסר הצמודים שהבליטו את הזקפה המתוחה היא עזבה אותי, “תמשיך לבד” היא ציחקקה ונשכבה לרוחב המיטה, שוכבת על הבטן, רגליה לכיווני ומסדרת כרית קטנה תחת אגנה, “נו, בוא כבר” היא המשיכה כשהיא מפשקת את הרגליים וחושפת בפני את מגרש המשחקים שלה, את שפתי הכוס הבשרניות שפס וורוד ורטוב נצץ בינם, מזמין אותי. 

דודה פנינה לא הייתה צריכה לבקש פעם שניה, הייתי כל כך חרמן שקרעתי מעלי במהירות את התחתונים, משחרר את הזיין שהזדקר כתורן בין רגליי, “תראה” ציחקקתי כשאני משפשף אותו קלות ביד אחת ומסובב חזרה את התמונה שלה ושל דוד שלמה ביד השניה, “זה מה שאשתך הולכת לחטוף” המשכתי כשאני עולה על המיטה, יורד על ברכי, מתיישב על רגליה בצמוד לישבנה ומכוון את התותח שלי אל החריץ המזמין שבין רגליה. “דודה פנינה” פניתי אליה, מצמיד את ראש הזיין הנוקשה אל בין שפתי הכוס שלה ומרגיש את רעד התשוקה העובר בגופה, “רצית… קיבלת!” ציחקקתי ובתנועה חזקה נעצתי את כל הזיין הגדול שלי עמוק לתוך הכוס החם והרטוב שכל כך חיכה לו. זיינתי אותה, את הדודה שלי, דהרתי עליה כשהזיין שלי מחליק בין שפתי הכוס ומעביר בי ובה זרמים של הנאה,”נו דודה פנינה?” ציחקקתי אליה. “כן” היא גנחה בתשוקה, “זה טוב, עוד” היא המשיכה באותו קול מחורמן, “כן, הנה” קולה התגבר ונשימתה הפכה כבדה יותר, “כן, הנה, זה בא, זה בא!! זה בא-א-א-א!!!” היא גמרה, מתנשפת, “עוד!” היא הושיטה את שתי ידיה אחורה, לעברי, “תמשיך, אני הסוסה שלך! דודי, תדהר עלי” ביד אחת אחזתי בפרקי ידיה ומשכתי לאחור, מושך ומרים את פלג גופה העליון ורואה במראה התלויה על הקיר איך שדיה הגדולים מתנדנדים בקצב דפיקותי, “כן” היא לא הפסיקה לגנוח, “תדהר עלי” “דיו!” הפלקתי לה על ישבנה בידי הפנויה, מושך חזק יותר את ידיה לאחור.
“כן, תמשיך” היא הפצירה בי ושמעו את התשוקה בקולה, “כן דודי’לה, אני סוסת המרוץ שלך, כן, תעשה לי דיו”
“דיו!” הפלקתי לה, חזק, והמשכתי לדהור ולפמפם בה, “דיו דודה פנינה!” הפלקתי שוב והרגשתי את קירות נרתיקה מתכווצים סביב הזיין שלי הנעוץ עמוק בתוכה. “דודי’לה זה בא!” היא הכריזה בקול, “כן, הנה, אני שוב גומרת!” הרגשתי איך כל גופה נמתח ורגע אחרי נרגע בבת אחת, “וואו, זה היה טוב” היא התנשפה בקול, “דודי’לה, אתה ליגה” עזבתי את ידיה ובלי לצאת לה מהכוס נשכבתי עליה, מועך אותה תחת גופי, רגע שכבתי ככה ואז נשענתי על כפות ידי ואצבעות רגליי, נמתחתי והרמתי את גופי כמו באותם תרגילי כפיפות סמיכה בשעורי המד”ס והתחלתי לעלות ולרדת כשהזיין שלי מחליק כבוכנה משומנת בתוך הכוס שלה. “אחת” ספרתי בקול, עולה ויורד, “שתים” המשכתי, שוב עולה, הזיין כמעט יוצא, וירדתי, נועץ את כל הזיין עמוק בכוס של דודה פנינה, “שלוש” המשכתי בתרגיל, עולה ושוב יורד, ממשיך ככה, בחמש-עשרה הרגשתי שזה בא לי, הצלחתי לעשות גם את שש-עשרה ושבע-עשרה וזהו, ירדתי, שכבתי עליה, דוחף את עצמי הכי עמוק שאפשר, “דודה פנינה, קחי!” עוד הספקתי לצעוק לה ורק אז גמרתי, רוקנתי את הבקבוקים המלאים שלי עמוק בווגינה של דודה שלי. 

שכבתי עליה ומעכתי אותה תחתי, הזיין תקוע עדיין בכוס שלה ואני לא זז, שוכב ככה ונותן לטבע לעשות את שלו, מחכה עד שהזיין שלי התכווץ והתרכך, עד שהוא החליק מתוך הכוס המוצף שלה ורק אז התגלגלתי מעליה ונשכבתי על הגב לצידה, בוהה בתקרה. דודה פנינה הסתובבה גם היא, שוכבת על הגב לצידה ובוהה כמוני בתקרה, עדיין מתנשפת והשדיים הגדולים שלה עולים ויורדים בקצב נשימתה המהירה, “וואו” היא אמרה לבסוף, “אתה תותח על!” “תודה” מלמלתי, קצת במבוכה למרות שזאת מחמאה, “גם את…” נתקעו לי המילים.
“אל תתבייש דודי’לה, תגיד כל מה שרצית” היא חייכה, “אתה יודע, צניעות ובושה זה לא ממאפיני המשפחה שלנו”
“גם את זיון טוב” אמרתי במהירות, כאילו מנסה להפטר מהמילים שנתקעו בפי.
“מי זיון יותר טוב, אני או אמא?” היא הפתיעה אותי וחפני את אשכי בידיה.
“דודה פנינה!” התרעמתי.
“מי?!?” היא לחצה.
“דודה פנינה!!” צעקתי, “איי, זה כואב”
“טוב, מי זיון יותר טוב, אני או מיכל אחותך?” והיא לחצה עוד יותר חזק.
“את!” צרחתי, רק שתעזוב אותי.
“שקרן” היא חייכה ועזבה לי ת’ביצים, “יאללה, תתלבש, אמא מחכה לך” והיא קמה ולבשה את החלוק בלי כלום מתחת, “מה??” היא שאלה במין קול תמים למראה המבט שלי, “עוד מעט יבוא הדוד שלך וגם לו מגיע איזה דגידינג-דיגדגנג קטן” חייכה תוך שהיא עושה תנועה זיון גברית גסה באגן וקשרה את חגורת החלוק. 

את שתי הקומות לדירה של ההורים עליתי במדרגות, מתכנן מה אני אגיד לאמא אבל כל התוכניות השתבשו כשמיכל אחותי פתחה את הדלת, צועקת “אמא, דודי בא” כמו פעם, כשהיינו ילדים, “זה בסדר, כבר סידרתי לה את המחשב” הודיעה כשהיא קורצת ומחייכת אלי חיוך של אחת שיודעת אבל לא אומרת כלום מעבר לזה. “בוא, אני בדיוק עושה ארוחת ערב” אמא באה לקראתי, קצת מסמיקה, “אבא תכף מגיע ונלך לאכול” המשיכה ואני שחקתי את המשחק שלה, לא מדבר על מה שהיא עשתה לי, בעצם מה שהיא ודודה פנינה עשו לי. אותו ערב אכלתי עם ההורים ומיכל, ארוחת ערב כמו פעם, סלט קצוץ דק כמו שרק אמא יודעת לחתוך, חביתת עיין והרבה סלטים של “משני” שאני כל כך אוהב. 

למחרת בערב ישבתי וראיתי “מבט” עם פיצה ביד אחת ובקבוק גולדסטאר בשניה, מקשיב לכתב השטח העומד ליד קיר מנוקב ברסיסים באחד מקיבוצי עוטף עזה ומדווח איך הם ירו עלינו, איך בנס לא פגעו בגן הילדים הסמוך ואיך אנחנו תקפנו בתגובה מנהרות הברחה ומחסני תחמושת. השידור חזר לאולפן, כתבה על בצורת החשמל הצפויה בקיץ הקרוב ומי אשם בה כשפתאום מישהו דפק בדלת.
לא ציפיתי לאורחים, אף אחד לא הודיע שהוא מגיע, ברגע הראשון חשבתי להתעלם, בטח עוד פעם ילדים שבאים להתרים לאיזה מבצע התרמה נוסף, אבל ההוא בדלת לא ויתר והפעם צלצל בפעמון, צלצול תקיף כזה שאי אפשר להתעלם ממנו. פתחתי, רוצה לשלוח אותו או אותם לכל הרוחות אבל מול עיניי עמדה אמא! “שלום” היא עמדה במבט קצת מושפל, “אפשר להכנס?” ועוד לפני שעניתי היא היתה בפנים. האמת שקצת התבישתי, אם הייתי יודע שהיא באה הייתי מסדר קצת את הבלאגן אבל הפעם, שלא כמו תמיד, היא לא העירה לי אלא התישבה בקצה הספה מול הטלוויזיה ואני הצטרפתי והתיישבתי בקצה השני. “אני בדיוק אוכל פיצה” לקחתי את שלט הטלוויזיה והנמכתי, “אם את רוצה” הצבעתי על קופסת הקרטון הפתוחה ובו עוד כמה משולשים “את מוזמנת להצטרף” ואני בעצמי לקחתי חזרה את משולש הפיצה שהתחלתי ביד אחת, את בקבוק הבירה ביד השניה והתרווחתי בספה, אוכל. היתה מין דממה, אמא הצטרפה ולקחה משולש, אוכלת בביסים קטנים, “אהה” היא אמרה אחרי רגע ארוך, “אפשר גם בירה?” הסתכלתי עליה במבט ארוך, אף פעם לא ראיתי את אמא שותה בירה, יין קטן, קוקטילים כן, אפילו וויסקי וקוניאק אבל לא בירה, “יש במקרר, אבל רק גולדסטאר, אם את מעדיפה אז יש גם קוקה-קולה, תקחי בעצמך מה שאת רוצה” אמא הסמיקה, מביטה בי, קמה וניגשה למקרר. לא סתם הדגשתי קוקה-קולה ולא סתם קולה, מאמא ירשתי את התאווה הזאת לקוקה-קולה, לא פפסי, בטח לא RC, אפילו לא קוקה-קולה דיאט או זירו, רק קוקה-קולה מקורי! אבל הפעם היא הפתיעה אותי וחזרה עם בקבוק בירה, מתיישבת חזרה, לוקחת עוד ביס מהפיצה ואחריו לגימה מהבירה. “אתה כועס עלי?” היא הפתיעה אותי אחרי עוד רגע ארוך של אכילה בשקט.
“כועס? למה??” התממתי.
“אתה יודע, בגלל דודה פנינה”
“דודה פנינה? מה קרה לדודה פנינה?” המשכתי עם המשחק שלי.
“עם דודה פנינה, לא לדודה פנינה” היא תיקנה אותי, מחייכת לשניה, “זה שעבדתי עליך וזה שהבטחתי לה שתזיין אותה!”
“לא זיינתי אותה, דהרתי עליה” תיקנתי אותה, מחייך, “ולא, אני לא כועס, למה שאכעס? אחותך זיון טוב ואם כבר מדברים על זה אז איך היה הבן שלה, רובי?” אמא הסמיקה, מהססת לרגע, “האמת, לא משהו, אתה הרבה יותר טוב” היא חייכה לעברי כשהיא מתקרבת אלי, “דודי’לה, אני יודעת שזה לא היה בסדר מה שעשיתי” והיא הניחה יד על ירכי וליטפה, “הייתי צריכה לשאול אותך קודם אם אתה מסכים” היא המשיכה בקול מתחנחן, “ואני רוצה לפצות אותך” “אמא, את לא צריכה לפצות אותי, מה כבר קרה? אז סידרת לי זיון, אמרתי לך כבר שדודה פנינה היתה זיון טוב” הורדתי בעדינות את היד שלה מרגלי. “לא דודי’לה” וכאילו בלי קשר היא החזירה את היד רק שהפעם זה היה הישר על האוהל שרק מהדיבורים על זיונים צמח לו במכנסיי, מרגישה מה מתחבא שם ומחייכת, “אני מרגישה שאני חייבת לפצות אותך” “אמא, את לא חייבת” התעקשתי.
“חייבת!” גם היא התעקשה.
“זה בסדר, לא חייבת”
“אל תתוכח עם אמא” אמרה בקול תקיף וחייכה, “חייבת!”
“את יודעת מה?!?” קמתי ממקומי “אם את כל כך רוצה אז בואי תפצי אותי!” ובתנועה מהירה משכתי את מכנסי ההתעמלות שלי עד הברכיים “בואי אמא, בואי תמצצי לי!” משכתי גם את התחתונים וחשפתי את הטיל הבין-יבשתי המוכן לשיגור שהתרומם לו בין רגליי והתיישבתי חזרה. “אבל דודי’לה” היא התכופפה לעבר הזיין המתוח והחליקה עליו עם הלשון, ליקוק ארוך ומגרה שמתח לי אותו עוד קצת, “אני גם…” היא עצרה לשניה, מלקקת עוד ליקוק סביב העטרה המתוחה וכאילו בוחרת את המילים, “אחר כך אני רוצה גם שתדהר עלי כמו שדהרת על דודה פנינה!” והשלימה במהירות והכניסה את הזיין לפה, מוצצת לי. לרגע הייתי המום, “אבל…” גמגמתי, האמת שקצת מובך, “אבל רובי דהר עליך”
“אז מה?” היא ציחקקה ושוב עברה לליקוקים מחרמנים, כולל בביצים, “וחוץ מזה ממה שדודה פנינה סיפרה לי זה בכלל לא אותה הליגה, אתה יודע שהבן שלה קצת פיגל’ה”, פיגל’ה זה השם של אמא לכל הגברים שמדי פעם גם אוהבים לאכול איזו נקניקיה בישבן, “הוא לא דהר, הוא סתם זיין ומרוב התרגשות הוא גמר עוד לפני שהתחממתי” “אבל אמא!” הראיתי סימני התנגדות אבל לא ממש, הליקוקים האלה של אמא העבירו אותי על דעתי.
“אז יופי!” היא לא נתנה לי להמשיך, “אתה מסכים!” קבעה עובדה כשהיא חוזרת למצוץ לי ואני התרווחתי עוד יותר בספה והתמכרתי לתענוג. 

אני יודע מה אתם חושבים, שאני מניאק, שהפעם אין לי את התרוצים האלה של המרק המכושף של דודה פנינה, שעכשיו זה גילוי עריות במלוא מובן המילה, אבל אתם יודעים איך זה, וגם את זה אמרתי כבר יותר מפעם אחת, כשהזיין עומד השכל בתחת, וכמה דקות אחר כך כבר ישבתי על ישבנה, כל הזיין שלי נעוץ עמוק בכוס של האמא שלי, וטחנתי אותה, דהרתי עליה בדיוק כמו שדהרתי יום קודם על דודה פנינה, שתי ידיה משוכות לאחור, כתפיה ופלג גופה העליון מורם וגבה מכופף לאחור, שדיה הגדולים תלויים ואני דוהר ומוביל אותה אל עבר האורגזמה הראשונה שלה. חבל שאין לי מראה גדולה כמו אצל דודה פנינה ולא יכולתי להציץ בפניה של אמא ובשדיים שהתנדנדו בפראות בקצב הנעיצות שלי אבל הגניחות שלה סיפרו הכל, גניחות הנאה תאוותניות “כן, אני גומרת!” היא הודיעה ואני המשכתי, מגביר את קצב הרכיבה שלי. “את יודעת מה את?” שאלתי.
“כן, אני הסוסה שלך” היא השיבה ושמעו את התאווה בקולה.
“כן, את הסוסה שלי” התכופפתי קצת לעברה ולחשתי, “הסוסה שלי!” התרוממתי, “דיו!” הצלפתי בידי הפנויה על ישבנה, “דיו סוסה שלי!” “כן” היא צעקה בקול ומההתכווצות בנרתיקה היה ברור שהיא שוב גומרת, “כן, זה טוב, דודי’לה זה ט-ו-ב!”
“דיו!” המשכתי, מצליף בה שוב בישבן, “דיו סוסה שלי!”
“אמא’לה” היא התנשפה בקול, “אמא’לה כמה שזה טוב! זה טוב!! אני צריכה ללמד את אבא שלך איך עושים את זה! הנה, הנה אני גומרת!” והיא גמרה פעם שלישית, גמירה חזקה שהרעידה את כל גופה. נשכבתי עליה נעמד באותה תנוחת שכיבות סמיכה כשהזיין שלי תקוע בתוכה, אמא רוצה כמו עם דודה פנינה אמא תקבל כמו עם דודה פנינה, “אחת” ספרתי כשאני עולה, כמעט יוצא, רק העטרה המתוחה שבראש הזיין נוגעת בין שפתי הכוס המגורות, וירדתי, נועץ את עצמי עמוק בכוס הרטוב והחם, “שתים” עליתי שוב, עומד ככה, מרגיש איך היא נדרכת, ויורד, נועץ את כל הזיין המתוח אל תוך הווגינה שכבר מחכה, “שלוש”… עם אמא זה לקח קצת יותר, עשרים ואחת כפיפות סמיכה לפני שנפלתי עליה, מועך את גופה תחת גופי והשפרצתי, יריתי בתוכה את כל ארגז הפעולה שהצטבר באשכי בצרור אחד ארוך ושוב שכבתי ככה בלי לזוז, מחכה, מחכה שהזיין יצטמק ויברח, יחליק מתוך הכוס המוצף בקוקטיל מיצינו הריחניים ורק אז, כשברח, התגלגלתי ונשכבתי על הגב לצידה, גונח גניחת הנאה חזקה, “וואו” ארוך של תענוג. “תגיד” היא הסתובבה על הצד לעברי, “מי זיון יותר טוב, אני או דודה פנינה?” היא הפתיעה אותי ובדיוק כמו אחותה לפניה גם היא חפנה את אשכי בידיה. “אמא!”
“מי?!?” היא לחצה חזק.
“את!!” צעקתי, “איי, אמא זה כואב, את, רק את, את הכי טובה בעולם”
“תשובה נכונה” היא חייכה, “ילד טוב” עזבה לי ת’ביצים וקמה, מתחילה להתלבש במהירות, “אני ממהרת, אמרתי לאבא שאני רק קופצת רגע לחברה” לא עניתי, לך תגיד לה שאצלה קפצתי רגע לחברה יכול גם לקחת כמה שעות ואבא לא ידאג אבל הספיק לי, גם התאים לי שהיא תלך כי עוד מעט מתחיל בטלוויזיה שידור של משחק כדורגל שרציתי לראות. 

חששתי מארוחת הערב המשפחתית המשותפת ביום שישי, בכל אופן עבר עלינו שבוע סוער, רובי דפק את אמא שלי, אני בתמורה זיינתי את דודה פנינה, אמא שלו, אמא שלי לא הסתפקה במה שרובי נתן לה ובאה לקבל ממני בונוס מיוחד וזה רק מה שאני יודע! כבר מזמן גיליתי שאני לא יודע הכל אבל לשמחתי הארוחה עברה בלי הפתעות, שוחחנו כאילו לא נפגשנו מאז הארוחה הקודמת, שיחת חולין בטלה רק ש…משום מה היה נדמה לי שבסוף הארוחה ההורים ביקשו להפטר מאתנו, שולחים אחד בשני מין מבטים כאלה ומסבירים שהם ממהרים לאיזה מסיבה, ולא כמו תמיד עוברים לטקס ארוך של קפה ועוגה בסלון. 

השבוע שאחרי היה עמוס במיוחד, הרבה שעות נוספות בעבודה כדי לגמור ולהגיש איזה פרויקט בזמן ואת הזמן המועט שנשאר העברתי בשמירת הכושר במכון והורדת הקלוריות המיותרות מהג’אנק-פוד שאכלתי. יום חמישי הגיע, חוגג את המחמאות שקיבלתי על המצגת שערכתי לאותו פרויקט ברביצה מול הטלוויזיה עם בקבוק בירה ביד, רגלים על השולחן וצפיה בשידור חוזר מהלילה של משחק מה-NBA שלשמחתי לא ידעתי את התוצאה שלו כשהפלאפון צלצל, כמו תמיד לא צריך להסתכל כדי לדעת מי זה, אחותי! “אתה לבד?” היא עברה ישר לתכל’ס, לא שלום, לא מה נשמע?
“כן”
“תוכניות?” היא המשיכה וחקרה.
“לא”
“אני באה!” והיא סגרה, לא מחכה לאישור.
סידרתי קצת את הבית, ככה זה כשהמטבח הקטן פתוח לסלון, לא נעים שתראה את כל הכלים שזרוקים בכיור אז הכנסתי אותם למדיח, גם בחדר השינה אספתי במהירות את כל הבגדים הזרוקים לסל הכביסה, כשאחותי מודיעה ככה שהיא באה ברור לי שהפעם זה תורי לתת לה את עונתה! ושבסוף נגיע לחדר השינה. 
גם את הדפיקה בדלת זיהיתי מיד, כמו תמיד דפיקה מהירה של מישהי שבוער לה ואצלי, כאילו ברפלקס מותנה הזיין נעמד ואוהל גדול התרומם במכנסיי, “אני בא!” צעקתי ובתגובה זכיתי לצלצול פעמון ארוך ועצבני, “חכי רגע יה נימפומ…” פתחתי את הדלת ונתקעתי, ליד אחותי עמד רובי, שניהם מחייכים לעברי כשידו של רובי מונחת ברישול על כתפה של אחותי וכף ידו דחופה בהפגנתיות עמוק בחזיה שלה. לרגע הייתה מין מבוכה, יותר אצלי מאשר אצלם למרות שרובי מיהר ושלף את ידו מהחזיה שלה ואני ניסיתי לשחק אותה אדיש, כאילו אין טבעי שאסתובב עם זקפה כזאת במכנסיי, “אוף, כמה צריך לחכות” אחותי חייכה לעברי והתלוננה, “יאללה, תביא פותחן” הציגה בפני בקבוק יין שהביאה וכמו תמיד השתלטה על הענינים במהירות, “ותביא גם כוסות” הוסיפה כשהיא הולכת לכיוון הספה ורובי אחריה. 
האמת שכוסות ליין אין לי אז הבאתי שלוש כוסות רגילות, כאלה שקונים 6 ב-10 ש”ח בשוק. את הכוס הראשונה מיכל אחותי הקדישה לזיון של רובי ואמא, כן היא ידעה על זה, מסתבר שבינה ובין אמא אין הרבה סודות, “לגמור עד הסוף!” היא החזיקה בכוס של רובי ולא נתנה לו להפסיק וברגע שסיים היא מלאה מחדש, “וזה לכבוד השטרונגול שאחי תקע לאמא שלך” היא ציחקקה והקישה את הכוס שבידה בכוס של רובי ובנשימה אחת רוקנה גם את הכוס השניה. היינו עליזים ומיכל מילאה כוס שלישית, מחלקת ביננו שווה בשווה את שארית היין שנשאר בבקבוק, לרגע חששתי שהיא תזכיר אותי ואת אמא אבל לה היה רעיון אחר, “וזה לכבוד כל האורגזמות שנתתם לי” היא הודיעה בחגיגיות ושוב שתינו בלגימה אחת ארוכה את כל היין, מניחים בחבטה רעשנית את הכוסות על השולחן. לרגע השתררה דממה בחדר אבל מיכל לא נתנה לזה להמשך יותר מדי, “בואו לשטיח ונשחק בבקבוק” היא קמה והודיעה, לוקחת איתה את הבקבוק הריק, “נו, בואו, אל תהיו כבדים כאלה” לא נתנה לנו אפילו רגע להחליט לפני שהתיישבה על השטיח. “על מה משחקים?” קם רובי והצטרף אליה.
“על” משכה מיכל זמן עד שגם אני התישבתי “בגד, מי שהבקבוק מצביע עליו מוריד בגד” השכיבה את הבקבוק והתכוננה לסובב.
“ואחר כך?” חייכתי.
“אהה…” חשבה שניה, “אחר כך נראה אחר כך” קבעה מיכל וסובבה את הבקבוק, “שיט!” קיללה כשהבקבוק נעצר כשהוא מצביע עליה, “תמיד אני ראשונה” הוסיפה בקול מתפנק והורידה את חולצת הטריקו שלבשה, נשארת רק בחזית התחרה שלא מסתירה הרבה ואצלי הזקפה התרוממה בעוד סנטימטר. אומרים שביתו של אדם הוא מבצרו, כנראה שדירה שכורה לא עומדת בתנאים האלה כי אני הייתי הבא בתור להוריד את חולצת הטריקו שלי והכי גרוע, הייתי הראשון שקם והוריד את התחתונים ונשאר ללא בגדים. בעצם היה קרב צמוד ביני ובין רובי שבסיומו שנינו ישבנו עם תחתונים בלבד, אם אפשר לקרוא תחתונים לאותו חוטיני נשי שלבש רובי ושבקושי הסתיר לו את הקטן, ורק מיכל עדיין ישבה עם כל הבגדים חוץ מחולצת הטריקו שהורידה בתור הראשון, תורי היה לסובב ואני הוא גם זה שגרם לי להוריד את התחתונים באותו סיבוב חלש ואומלל של הבקבוק שבקושי עשה שני סיבובים על השטיח לפני שנעצר מולי. “אוקיי” ניסיתי לשמור על פאסון, להראות שאני לא מתרגש, “מה קורה למי שאין יותר בגדים להוריד?” שאלתי תוך שאני מוריד את תחתוני הבוקסר וחושף בפני עיניהם המשתהות את האמפייר-סטייט-בילדינג שהזדקר בגאווה מבין רגלי. “וואו” פלטו שניהם ביחד, מתקרבים ומתבוננים בו מקרוב, “צודקת אמא שלך” אחותי פנתה לרובי, “שלו הכי גדול במשפחה” הוסיפה ולרגע לא תפסתי מה היא אומרת, “מה אתה אומר? נחש מכנסיים רציני יש לאח שלי!” “מה? מה אמרת?” פניתי אליה.
“כלום” היא חייכה חיוך מסתיר סוד, “אז ככה, מי שמפסיד ואין לו מה להוריד מקבל משימה ממי שיש הכי הרבה בגדים עליו” חייכה בהנאה. “לא! מה אמרת על הזיין שלי?”
“זה לא אני, זה דודה פנינה, היא אמרה ששלך הכי גדול במשפחה ועכשיו מסכים?”
“מאיפה היא יודעת?”
“תשאל אותה, מסכים?”
“זה לא הוגן, היית צריכה להגיד את זה קודם” התווכחתי איתה, סתם, אולי מתוך הרגל מהילדות שאל שום דבר לא היינו מסכימים.
“הכי הוגן שיש” היא ציחקקה “אמרתי לך שאני אגיד אחר כך אז עכשיו זה אחר כך וחוץ מזה הרוב קובע, רובי, מה אתה אומר?”
“מקובל עלי… אבל תזכרי”
“אל תדאג, יהיה בסדר” היא קטעה אותו, “אתה רואה” היא חזרה אלי, “הרוב קובע, תסובב!”
סובבתי ת’בקבוק, עצר והצביע על מיכל שבלי היסוס קמה, פתחה את רוכסן חצאית המיני שלבשה ונתנה לה להחליק לאט לרצפה כשהיא עוזרת לה בתנועות אגן מגרות ולסיום עשתה שני סיבובים סביב עצמה, מדגמנת לנו את החוטיני הקטנטן שלא הצליח להסתיר הרבה. אחותי סובבה, התפללתי ששוב זה יעצור מולה אבל לא, הבקבוק הצביע על רובי שקם ומיהר להפטר מהחוטיני הנשי שלבש, מציג בגאווה את זקפתו למרות שליד האמפייר-סטייט-בילדינג שהתנוסס בין רגלי לא הייתה לו סיבה להתגאות. “אמא’לה” רובי התישב חזרה והיה איזה משהו נשי בתנועה שלו, “עכשיו זה רגע האמת” הוא מילמל כאילו לעצמו וסובב. סיבוב ראשון מהיר, סיבוב שני קצת פחות, בשלישי הוא כמעט עצר אבל אז הוא השלים עוד שליש סיבוב ועצר, שוב התפילה שלי שהבקבוק יעצור מול אחותי לא התגשמה, הבקבוק הצביע עלי! לרגע הסמקתי, רואה את החיוך על שפתיה של מיכל אחותי כשהיא משפשפת ידים בהנאה, ואז התעשתי, “אוקיי אחותי, הצליח לך הפעם, שנינו עירומים ואת עדיין לבושה אז מה המשימה שלי?” ראיתי אותם מחליפים מבטים, “מתאים לך?” משום מה מיכל פנתה דווקא לרובי.
“אהה, כן” רובי חייך אליה חזרה.
“טוב” אחותי חזרה אלי, “המשימה שלך היא לדפוק את רובי בתחת!”
“מה?!??” קפצתי.
“מה ששמעת, לדפוק את רובי בתחת”
“אין מצב!”
“אחי, אם לא הבנת אז הפסדת וכשמפסידים משלמים את המחיר”
“אבל…” גמגמתי.
“אבל מה? אז אף פעם לא דפקת גבר, לא הגיע הרגע לנסות?” היא חייכה.
“לא” אמרתי, לא החלטי כזה.
“למה? בתחת של נשים לא חגגת?”
“אהה…כן” נזכרתי פתאום איך זיינתי את צילי וגילי בתחת ואיך הן נהנו והייתה גם ההיא, השמנה מהצבא, זאת שרצתה לשמור על הבתולים שלה לבחיר ליבה אבל פתחה את התחת שלה בפני כל מי שרק רצה, ובעצם גם צילי וגילי דפקו אותי בתחת, עם סטראפאון, ואפילו התחרמנתי מזה למרות שאחר כך יומיים היה לי קשה לשבת. “אז אולי הגיע הזמן לנסות” מיכל אחותי קטעה אותי ממחשבותי.
“כן, כדאי לך לנסות” התערב פתאום גם רובי בשיחה, “טוסיק של בנים יותר טוב, שמע לי, מניסיון!”.

נכון, בחיים לא ביקרתי בתחת של גבר אבל איך סבא שלי היה אומר? אין חכם כבעל ניסיון, מי שלא מנסה לא יודע, ואולי רובי צודק? אולי טוסיק של גבר באמת שווה תקיעה? “צודקת” פניתי לאחותי, “הפסדתי ואני צריך לשלם את החוב” המשכתי לדבר אליה וראיתי את החיוך עולה על פני שניהם, “אבל אני לא הומו!” המשכתי וראיתי אותם נועצים בי מבט מופתע, “אז יש לי תנאי, אני רוצה שהיא תלבש את החצאית שלך” הצבעתי על רובי ובכוונה דיברתי עליו בלשון נקבה, “ואת החזיה שלך” הוספתי כשלא שמעתי ממנו התנגדות לדרישה הראשונה שלי, “ו….אני אעשה לה את זה כמו בסרט ההוא, הטנגו האחרון בפריז!” סיימתי את הדרישות שלי. 

ראיתי את המבט שאחותי נעצה ברובי שהסמיק כולו, מחכה ממנו לאישור, ופתאום נפל לי האסימון שבעצם הם תכננו את זה, לא יתכן שאחותי החרמנית הייתה סתם ככה מוותרת על זיון טוב, וממה שהתנוסס בין רגלי אין ספק שהיא ידעה שצפוי לה זיון טוב, ואם ככה אז אני כבר אראה לה, איך אומרים, כל כלב בא יומו? אז גם יומה יגיע למרות שהיום נראה לי שהיא זאת ששולטת במצב. הבטתי בו גם אני ולא פיספסתי את תנועת הראש הקלה שלו המאשרת שהוא מסכים, “אוקיי, אני רואה שהולך להיות פה שואו” ציחקקה אחותי וקמה מהשטיח, פותחת בלי היסוס את החזיה שלה, מוריד ומגלה בפנינו את שדיה העסיסיים “יאללה, תתלבש” היא זרקה את החזיה לעברו, “ותזהר לא לקרוע לי ת’חצאית” היא המשיכה ובעטה לעברו גם את החצאית שהיתה זרוקה על הרצפה, “אחי, אם אתה רוצה כמו בסרט אז אני מקווה שיש לך חמאה” היא הלכה לעבר המקרר ופתחה את הדלק. רובי התחיל עם החצאית, מושך ומרים, מסדר במקום ומנסה לסגור את הרוכסן עד שלא יכול יותר והחצאית נשארה תלויה, חצאית מיני קצרה שלא בדיוק הסתירה את מה שמתחתיה. אחר כך רובי הלביש לעצמו את החזיה, מנסה ללא הצלחה לסגור את הקרסים שמאחור עד שאחותי חזרה עם גוש חמאה גדול ביד אחת ועזרה לו עם השניה, “תראה את עצמך” היא ציחקקה ורובי הסתובב, כמו שמיכל עשתה רק קודם כשהורידה את החצאית ולא יכולנו שלא לצחוק למראה הבחור בחצאית וחזיה אבל לרובי זה לא בדיוק הפריע. “מה עכשיו?” הוא שאל.
“קח” היא הושיטה לי את גוש החמאה, “ואתה, תשכב על השטיח, כן, ככה, על הבטן!” מיכל הדריכה אותו, “בעצם אהה, שים את זה מתחת לזיין” היא זרקה לעברו כרית שהיתה מונחת על הספה והוא ציית, מסדר את הזיין ונשכב על הכרית כמו שהיא אמרה לו ומפשק מעט את הרגלים, “זהו” היא ציחקקה והתכופפה לרגע לעברו, מכסה את ישבנו בחצאית, טופחת ומתיישבת על הספה וצופה לעברנו, “בעצם רגע” היא קמה במהירות הורידה את החוטיני והתיישבה חזרה, מתרווחת ומפשקת רגליים, נותנת לי להציץ לה במנוש המגולח למשעי והקעקוע של קלימרו שהתחבא עד עכשיו מתחת למשולש הבד הקטן של החוטיני כאילו קורץ לי, “עכשיו זהו, אתה יכול להתחיל”. 

הגיע רגע האמת, עמדתי מעליו, מביט בו שוכב מתחתי כשפס החזיה נמתח על גבו והחצאית מכסה את ישבנו, “עכשיו אתה הכוסית שלי” אמרתי בקול כשאני יורד ונעמד על ברכי ומניח את ישבני על ירכיו, “כוסית שהולכת לאכול אותה בתחת” המשכתי, מרים את שולי החצאית במין טקס שכזה, חושף את ישבנו ומניח אותה על שיפולי גבו, “אתה הולך לחטוף את כל הצינור” אחזתי בזיין שלי והיכיתי בו על פלח ישבנו החשוף, “תפתח את התחת!” סיננתי בין שיניי במין רשעות כזאת ורובי שלח ידים לאחור ופישק את פלחי ישבנו, פותח בפני את הדרך אל פי הטבעת שלו. מרחתי לו חמאה, הרבה חמאה, משמן בנדיבות את פי הטבעת ומעסה אותו, “רק שתדע שעשיתי קודם חוקן” הוא לחש לעברי מה שחיזק בי את ההכרה שהם תכננו את זה מראש, “תתכונני כוסית שלי” לחשתי לו כשאני נשכב עליו, נשען על יד אחת ובשניה מכוון את התותח שלי אל פי הטבעת המשומן, “את מסתכלת אחותי” מצאתי בדיוק את המקום הנכון, לוחץ ראש הזיין אל פי הטבעת שנפתח מעט, “תכף תראי איך הבן-דודה שלך אוכל אותה” נעצתי במכת אגן חזקה את הזיין אל תוך ישבנו! 

הרגשתי אותו נמתח כשפי הטבעת שלו נמתח סביב הזיין שחדר לתוכו, “אייי!” חזק נפלט לו אבל אני המשכתי, דוחף חזק יותר וחודר יותר עמוק לתוך ישבנו, “אמא’לה, כמה שהוא גדול, מיכל, הוא קורע אותי!” הוא צרח. “להפסיק” עצרתי ולא זזתי, קצת פוחד שבסוף עוד נגיע לאיכילוב.
“לא! דודי תמשיך!” הוא צרח במין אקסטזה כולה, “דודי, תביא לי אותה!” ואני נעצתי את כל הזיין הגדול בתחת המיוסר שלו, לוחץ את אגני לישבנו ולא זז. לרגע שכבתי עליו ככה, מועך אותו תחת גופי ונותן לו להתרגל לפולש הענק שחדר לישבנו, מחכה עד שגופו ירגע קצת ושנשימתו תסתדר ורק אז לוחץ עוד קצת באגן ומצליח להכנס עוד סנטימטר או שנים, “זה מה שאתה אוהב כוסית?” לחשתי לו באוזן, “זאת הנקניקיה שאתה אוהב לאכול בתחת?” ודווקא המילים הגסות האלה חירמנו אותי עוד יותר. “זה לא נקניקיה, זה נקניק” הוא פלט בקושי, מנסה לא לצרוח מכאב, “וכן, זה הנקניק האהוב עלי, זאת המטריה שאני אוהב שפותחים לי, תמשיך!” המשכתי, מתחיל לפמפם, מרגיש את פי הטבעת המתהדק סביב הזיין שלי ומשפשף אותו כשאני נכנס ויוצא בתוכו, מרגיש איך פי הטבעת שלו מתחמם למרות שכבת החמאה שמרחתי לו שם, יודע שזה ישרוף לו אחר כך אבל אם זה מה שהוא רוצה, זה מה שהוא יקבל ואפילו עם ריבית. “וואו, זה הטיל הכי גדול שחטפתי” רובי מלמל, ספק אומר לי, ספק אומר לעצמו.
“שמעת מה הוא אמר?” פניתי לאחותי אבל היא היתה עסוקה בעצמה, יושבת ככה עם הרגליים פתוחות, מתבוננת בנו במבט מהופנט ועושה ביד, דופקת את עצמה עם האצבע, מאוננת בלי בושה! “היי, את שם, מאוננת! שמעת מה הוא אמר?”
“לא, מה?” היא חזרה להיות איתנו.
“תגיד לה!” הפלקתי לו בחוזקה על פלחי ישבנו הגלויים.
“אמרתי שזה השטרונגול הכי גדול שחטפתי עד היום” הוא אמר אבל אותי זה לא סיפק.
“תגיד שוב, חזק, היא לא שמעה” הפלקתי לו בחוזקה על צידי ישבנו.
“אמרתי שזה השטרונגול הכי גדול שחטפתי עד היום” הוא צעק, “אמא’לה איך יכאב לי” הוא ניסה לצחקק והיה משהו נשי בצחקוק הזה “אבל תמשיך!” ושמעו את התחינה בקולו. אחותי גמרה, מודיעה לנו בקול, דימיינתי את הכיווצים האלה של הכוס שלה כשהיא גומרת והייתי רוצה להיות שם בפנים, אני לא באמת יודע מה יותר טוב לדפוק, ישבן של בחורה או ישבן של גבר אבל דבר אחד היה לי ברור, אני מעדיף לדפוק כוס רטוב וחם זה יותר טוב משניהם אבל עכשיו היה לי את התחת שלו להתפרק וניצלתי את זה עד תום, האמת שנהניתי, גם נהנה וגם מחזיר לו על התרגיל שהוא עשה לי, הקומבינה שלו ושל אחותי, “אני דופק אותך בתחת” לחשתי לו ופמפמתי בו במהירות, “אתה המזרון שלי” הדבקתי אותו לשטיח בכובד משקלי וטחנתי לו ת’תחת בתנועות חזקות, “אתה יודע מה אתה?” “אני המזרון שלך” הוא צעק בתשובה והיה ברור שהוא נהנה מהדפיקה הזאת שלי.
“ומה עוד?” המשכתי לדפוק אותו באותו קצב מטורף.
“אני הכוסית שלך, אני השרמוטה ש… אני, אני, אני גומרררר!!”
הרגשתי איך הגוף שלו נמתח לרגע, “כןןןןן!!” ארוך וחזק הדהד בחלל החדר ושניה אחרי התפשט ריח השפיך שלו וכל גופו רפה, פתאום נהיה לי יותר קל לדפוק אותו ואני ניצלתי את ההזדמנות, הרגשתי שגם לי בא להשפריץ, לגמור בסערה, שכחתי שזה תחת של גבר שאני דופק ופתאום נהניתי כמו אז, בזיון האנאלי עם צילי וגילי, “קח!” נעצתי נעיצה מהירה וחזקה והרגשתי את הרעד שעובר בגופו, “קח!” נעצתי שוב, יותר חזק ויותר עמוק ושוב עבר רעד בכל גופו רק שהפעם גם שמעתי את גניחת ההנאה הארוכה שלו, “הנה, קח!!!” נעצתי את עצמי עד הסוף והצמדתי חזק את אגני לישבנו, רגע ארוך הכל קפא, שנינו לא זזנו, ואז הכל פרץ, השפכתי, יותר מדוייק השפרצתי, ועוד יותר מדוייק רוקנתי את הבקבוקים המלאים שלי עמוק בישבנו של בן-הדודה שלי! 

לרגע שכבנו ככה מתנשפים, הזיין שלי הלך והתכווץ עד שהחליק ונשלף מישבנו, “בן-דודה, עשיתי אותך” התגלגלתי מעליו וקמתי, “שמעת אחותי, עשיתי את רובי, הבן דודה שלי” ציחקקתי, “זהו אחותי? שילמתי את חובי לחברה?” פניתי אל מיכל שספק ישבה ספק שכבה על הספה והבעה של סיפוק על פרצופה, “אני הולך להתרחץ!” 

כשחזרתי, מגבת קשורה סביב מותני, רובי עמד והתלבש וראו עליו בתנועות שלו שכואב לו שם, בתחת, מתלבש לאט, בזהירות, ומדי פעם פניו מתעוותים בכאב. “מה אתך, את לא מתלבשת?” התיישבתי ליד אחותי.
“לא, רק רובי, אני נשארת”
“נשארת?”
“כן, אני צריכה לדבר איתך”
“אני הולך” התערב רובי בשיחה, מתחיל ללכת לאט ברגליים מפושקות ובצעדים קטנים לעבר הדלת.
“להתראות” נפנפה לו אחותי ביד, מנסה לא לצחוק למראה ההליכה המגוחכת שלו, “אתה הולך כמו…” לא התאפקה ופרצה בצחוק מתגלגל, “כמו מי שפתחו אותו”. “נורא מצחיק” עיוות רובי את פניו לעברה, “האח שלך אומנם קרע לי ת’תחת אבל תאמיני לי…” והוא חייך חיוך מאושר, “היה שווה”.
“תרגיש חופשי אם יבוא לך עוד פעם” ציחקקתי, חופן את מבושיי בתנועה גסה ומצקצק בשפתיים, אבל רובי רק המשיך ללכת בלי להגיב.
“ו…רובי, אל תשכח להתקשר אלי מחר” הוסיפה אחותי כשהיה כבר קרוב לדלת.
“אוקיי” ענה בלי להסתובב “יאללה, ביי”.
“ביי” ענינו שנינו ביחד.

מיכל קמה ולבשה במהירות את חולצת הטריקו שלי שעליה נראתה יותר כמו שמלה רחבה, “אני עושה לנו קפה, יש בפלות?”
“יש, אפילו חלבה” עניתי, מכיר את אהבתה לוופלות חלבה, “בארון מעל הטוסטר” הסברתי לה איפה למצוא אותם.

“מסכן רובי” היא מלמלה כאילו לעצמה, יושבת לידי על הספה, מותחת שוב את חולצת הטריקו ותופסת אותה בין רגליה, מנסה להסתיר את ערוותה שנחשפה כשהתיישבה בתנועה מתחסדת ושוב לוקחת את הקפה ביד אחת ווופלה ביד השניה. “רובי? מסכן? למה?” לקחתי גם אני וופלה.
“כי קרעת לו ת’צורה”
“כן” הסכמתי איתה, “ודווקא נראה שהוא נהנה מאד” הוספתי בחיוך.
“כן אבל ראית איך הוא הלך?” היא לא וויתרה.
“כן, כמו אגזוזן” ציחקקתי ושתיתי מהקפה שהכינה לי.
“ויהיה לו גם קשה לשבת”
“מה לעשות, סיכון מקצועי”
“ואתה?” הביטה לי בעינים, “נהנית?”
“קצת” מילמלתי במבוכה, “המנוש שלך יותר טוב” חייכתי, מנסה להביך גם אותה.
“אתה רומז משהו?” היא גחנה לעברי ופתחה במשיכה את המגבת הקשורה למותני, מגלה את הזקפה שכבר התרוממה מתחתיה, “וואו, מתי הספקת?” “הספקתי” חייכתי במין בישנות כזאת למרות שמה שהתנוסס שם לא היה מבייש גם שחקן פורנו.
“בוא, נלך למיטה” היא קמה והושיטה לי יד, מושכת ועוזרת לי לקום, “בוא, כל הערב אני כבר מחכה לרגע הזה, בוא אחי, בוא תנענע אותי קצת, אהה… בעצם לא קצת :)” מיכל ניהלה את כל הערב הזה ומיכל המשיכה וניהלה גם את הזיון הזה, איך שהגענו למיטה היא דחפה אותי עליה, משכיבה אותי על הגב ועולה ונעמדת מעלי כשאני בין רגליה והכוס שלה, פס ורוד ורטוב המנצנץ בין השפתיים הכהות והנפוחות מתאווה, חשוף וגלוי בפני, מגרה, במין תנועה חתולית היא משכה והורידה גם את חולצת הטריקו שלי שלבשה ומלמטה השדיים הגדולים שלה נראו זקופים ובולטים כל כך, “תן לי” היא ירדה על הברכיים, אוחזת את הזיין המתוח בידה ומכוונת אותו אל בין רגליה, משפשפת מעט את העטרה בין השפתיים הרגישות ונותנת לי להרגיש עד כמה היא רטובה, “מוכן?” היא חייכה אלי, חיוך גדול של אושר, “מוכן גבר?” שאלה שוב ובלי לחכות לתשובה היא השתפדה! 
מיכל אחותי רכבה עלי ואני שכבתי על הגב ונהניתי כשכפות ידי משולבות מאחורי העורף, מיכל דהרה אל עבר האורגזמה שלה ועיניי היו נעוצות בשדיה המרקדים, עולים ויורדים בקצב דהירתה, “כן, זה טוב” היא מלמלה לעצמה והרגשתי איך קירות נרתיקה מתהדקים סביב הזיין שלי בחיבוק אוהב, “כן, זה מה שרציתי” היא המשיכה בקול רם יותר, עולה ויורדת והזיין שלי מחליק בתוכה כבוכנה משומנת היטב, “כן זה בא, זה בא!!” היא גנחה במין תאווה כזאת, נשענת בכפות ידיה על החזה שלי ודוהרת במהירות, “כן, כן! כן!! אני גומרת!!” היא צווחה בתאווה והרגשתי איך הכוס שלה מתהדק בחוזקה סביב הזיין והופך חם ורטוב עוד יותר, “וואו” היא התנשפה, “הייתי צריכה את זה” “מספיק לך?” שאלתי, גם לי היו תוכניות לחגוג עליה.
“לא!” היא הזדעקה, נשענת חזק על החזה שלי שלא אקום, “עוד לא” חזרה לרכב בקצב על הזיין המתוח הנעוץ בה, “אני רוצה עוד” היא גחנה לעברי, אחזה בכפות ידי ומשכה אותן אליה, “שחק לי בפטמות” היא הניחה את כפות ידי על שדיה ואני התחלתי למולל אותן בין אצבעותי. האורגזמה השניה שלה היתה פיצוץ אחד גדול, הפטמות שבין אצבעותי הפכו בבת אחת נוקשות כל כך, הכוס שלה התכווץ חזק סביב הזיין וה”כן-ן-ן-ן” הארוך והחזק שלה הדהד בחלל החדר כשהיא גמרה בסערה, “אמא’לה!” היא צרחה באקסטזה, “אני בשמיים, אני בגן-עדן!” והיא נפלה ונשכבה עלי מתנשפת בכבדות, “וואו, דודי” היא מלמלה בין התנשפות להתנשפות, “אתה לא יודע מה עשית לי!” הייתי חרמן, מיוחם, “עכשיו עושים כמו שאני אוהב” דחפתי אותה מעלי והיא, כאילו קראה את מחשבותי, נעמדה על ארבע בדוגי במרכז המיטה ואני, על ברכי, נצמדתי מאחוריה. גניחת התאווה שלה כשחדרתי לתוכה ככה מאחור, נצמד חזק לישבנה ותוקע את כל הזיין עמוק בכוס הרטוב והחם שלה, חירמנה אותי, יש משהו טוב בתנוחה הזאת ועוד יותר טוב כשבלי לצאת מתוכה נעמדתי על כפות רגליי, הברכיים מכופפות, האגן בדיוק מול התחת והתחלתי לטחון אותה. אין פלא שהחיות מזדיינות כשהזכר עולה ככה על הנקבה מאחור, בתנוחה הזאת הזיין שלי חודר בדיוק בזווית הנכונה וזה מה שעושה את ההנאה גדולה יותר. דפקתי את אחותי בתנועות מהירות וחזקות, חוגג לה בכוס ומרעיד ומרקיד את שדיה הגדולים התלויים תחתיה, גניחות ההנאה של שנינו לא אחרו לבוא, גניחות של הברות חסרות משמעות אבל מלאות הנאה. לא רק גנחנו, גם התנשפנו, התנשפנו בקול והזענו אבל לא הפסקנו, לדעתי אחותי גמרה שוב אבל אל סיפרה לי, גם אני לא יודע מאיפה מצאתי את הכוח להמשיך אבל הלב שלי דפק כמו פטיש אוויר המנסה לנפץ סלע גדול אבל לגמור לא גמרתי. “תשכבי על הבטן” לחשתי לה, דוחף אותה בעדינות.
אחותי הניחה כרית גדולה והתחילה לרדת, להשכב עליה לאט בלי שהזיין ייצא, יורדת ואני אחריה עד שכבתי על הגב שלה, ישבנה מורם מהכרית שתחת אגנה והמשכתי לדפוק אותה אבל האטתי את הקצב, פמפומים ארוכים איטיים, מסדר לעצמי את קצב הנשימה. “ספרי לי משהו גס” לחשתי לה, סיפורים גסים תמיד עושים לי את זה, מחרמנים ומזרזים את הגמירה.
“אבא ואמא שיחקו קלפים עם דוד שלמה ודודה פנינה”
“גס!” האצתי בה, לא מבין עדיין על מה היא מדברת.
“זה גס, הם שיחקו סטריפ-פוקר” היא הסבירה במין צחקוק כזה.
“את צוחקת” לא האמנתי.
“לא, הם עשו מסיבת מרק קוריצה ואחריה הם…”
“אני לא מאמין” קטעתי אותה.
“תאמין, הצלבתי מקורות! אמא סיפרה לי, אמא מספרת לי הכל!” הוסיפה בגאווה, “וגם רובי סיפר לי, גם דודה פנינה סיפרה לו” “סטריפ-פוקר עם ללכת עד הסוף?” עדיין היה לי קשה להאמין שהם עשו את זה.
“עד הסוף” היא גנחה בתאווה, “אבא עשה את דודה פנינה”
“ואמא?” ומשום היה לי קשה לקבל את זה שאמא שלי השתתפה במין משחק כזה.
“גם, דוד שלמה עשה אותה בדוגי”
הייתי בשוק, בחיים לא הייתי מאמין שמשהו כזה יכול לקרות, המראות האלה של דוד שלמה עושה את אמא בדוגי ואת אבא מטקטק את דודה פנינה חלפו לי מול העיניים ואתם יודעים מה? זה חירמן אותי ברמות. רציתי שהיא תספר עוד, לשאול איך זה היה, אבל כנראה שהסיפור הזה חירמן אותי והרגשתי איך זה בא לי, “כן” גנחתי, מרגיש איך השפיך שלי עולה במעלה הזיין, “כן, הנה, הנה!” נתתי לגייזר שלי להתפרץ, “הנה, קחי!” נעצתי את עצמי בחוזקה הכי עמוק שאפשר והשפרצתי, גמרתי בהנאה! 

“וואו” התגלגלתי מעליה, נשכב לצידה על הגב ובוהה בכתם קטן שבתקרה, “וואו” הוספתי שוב, מתנשף.
מיכל לא ענתה, בתנועה מהירה שלפה את הכרית שתחת אגנה אבל נשארה לשכב על הבטן ורק סובבה את פניה לעברי והסתכלה בי, מחייכת חיוך מאושר. “את בטוחה” שברתי רגע ארוך של שתיקה ועדיין המבט שלי נעוץ באותו כתם שבתיקרה.
“בטוחה שמה?”
“שההורים עשו את זה, את יודעת”
“עשו מסיבת מרק קוריצה?” ציחקקה.
“כן”
“בטוחה” וגם היא הסתובבה על הגב ונצמדה אלי, מניחה את כף ידה כבדרך אגב על הזיין הישן שלי, “מה זה? הוא רטוב!”
“מעניין למה” אמרתי בקול סרקסטי כזה, “אני עדיין לא מאמין!” חזרתי לנושא שעל הפרק.
“תאמין” היא חזרה על דברי ונשכבה במהירות על הצד, נצמדת ושדה נמעך אל צלעותיי, “תאמין כי עדיין לא שמעת את הפאנצ’-ליין” “הפאנצ’-ליין?” עזבתי את הכתם בתקרה והסתכלתי לה ישר בעינים.
“כן” היא חייכה אלי, “הפאנצ’-ליין, הם רוצים שנעשה את זה כולם ביחד!”
“מה?!?!” נפלטה לי צעקת תדהמה.
“מה אתה צועק, זה לא אני, זה הם, אמא אמרה לי שהם סיפרו לגברים את מה שקרה אתנו והחליטו שעושים את זה כולם ביחד”
“סיפרו?” עדיין לא עיכלתי, “אמא סיפרה לאבא שזיינתי אותה?”
“כן” היא ענתה בקול רגוע כאילו אין טבעי מזה, “היא גם ספרה לו שרובי זיין אותה ודודה פנינה סיפרה לדוד שלמה שאתה זיינת אותה” המשיכה באותו קול שלו, “וגם שרובי תקתק אותי ו…” “הם לא נורמליים” קטעתי את אחותי, “את רוצה להגיד לי שאת מתכוונת להשתתף? לתת לאבא לזיין אותך?”
“כן” היא חייכה כשהיא מלטפת את הזיין שלי בעדינות, “למה, רק לך מותר לדפוק את אמא?”
“כי…” נתקעתי, “כי זה גילוי עריות”
“גיחי-גיחי:), פתאום נהיית לי הרב אשך” ציחקקה מהבדיחה של עצמה, “למה לזיין את אמא זה לא גילוי עריות?”
“כן, אבל, את יודעת” התחלתי לגמגם, “תראי, זה לא אותו דבר”
“למה?”
שתקתי, האמת שלא הייתה לי תשובה טובה לשאלה הזאת, באמת מה ההבדל? למה אמא ובן זה כן ואבא ובת זה לא? “תגידי” שאלתי פתאום, לא יודע מאיפה בא לי הרעיון, “את ואבא גם…?” לא הצלחתי להשלים את המשפט אבל תנועת היד הגסה דיברה במקומי. לרגע מיכל אחותי שתקה, “כן” היא אמרה בסוף, “למה רק לך מותר עם אמא?” חזרה שוב על אותו טיעון.
“ועם דוד שלמה?” המשכתי לשאול כשאני מתעלם באלגנטיות מהשאלה שלה.
“גם, פעמים” היא שתקה לרגע, כאילו נותנת לי לעכל ואז המשיכה “אז עכשיו אתה מסכים?”
“אני לא מאמין שאבא יסכים” ניסיתי להתחמק מתשובה.
“אמא אמרה שאבא הסכים” היא הודיעה בקול נחרץ, “ושגם דוד שלמה הסכים ואפילו התלהב…” היא עצרה לשניה והמשיכה, “בגללי כמובן” ציחקקה, “הוא אמר שהוא ישמח להראות לי שוב מאיפה משתין הדג!” “הסרדין” ציחקקתי, “לפי מה שדודה פנינה אמרה שלי הרבה יותר גדול משלו”
“כן, מניסיון היא צודקת ו…ככה גם אמא אמרה” היא חייכה אלי, “וחוץ מזה שלך לוויתן! שלך גם יותר גדול מהדג של אבא” ציחקקה, “אבל…עכשיו בו נישן, אני עיפה” “נישן?”
“כן, אין לי כוח ללכת הביתה”
“ואמא לא תדאג?”
“אמא לא תדאג, אני כבר לא ילדה וזאת לא פעם ראשונה שאני לא חוזרת” היא התהפכה על הצד והפנתה לי את הגב, “בוא, חבק אותי” היא נצמדה לגופי כפיות, “אתה מסכים דודי, נכון?” היא לחשה לי בקול מנומנם. “מסכים מה?” חיבקתי אותה.
“להשתתף, כשאמא תזמין אותך אתה תגיד לה כן, נכון דודי?” והיה הפינוק הזה בקולה שאני לא עומד בפניו.
“אני אחשוב על זה” חפנתי את שדה בידי, “תלוי על איזה צד אני אקום בבוקר” לחשתי לה באוזן ורגע אחרי כבר ישנו שינה עמוקה. בבוקר התעוררתי על הצד הטוב, על הגב כשמיכל אחותי יורדת לי בתאווה, אין כמו להתעורר עם מציצת בוקר טוב מפנקת שעושה לך את היום. 

כמעט חודש עבר וכלום לא קרה, ארוחות הערב המשפחתיות שלנו בכל יום שישי המשיכו אבל אמא לא הזכירה אפילו ברמז את מה שמיכל סיפרה לי, וכשכבר חשבתי שזאת הייתה סתם המצאה של מיכל כדי לחרמן אותי הגיע הטלפון ממנה, ממיכל אחותי, “אתה בבית?” התחילה בריטואל הקבוע שלנו. “כן מיכלי”
“לבד?”
“כן מיכלי, לבד, רואה טלוויזיה”
“חצי שעה ואני אצלך!” היא הודיעה.
“אבל…” התחלתי אבל כמו תמיד כבר לא היה עם מי לדבר, היא סגרה.

“בוא תזיין אותי” אלה היו המילים הראשונות שלה כשפתחתי לה את הדלת ועוד לפני שהספקתי לסגור היא כבר התחילה להתפשט.
“מיכל!” ניסיתי לעצור אותה, “את לא נורמלית!”
“למה?” והיא עמדה כבר מולי בלי חולצה ושלחה ידים לגב כדי לפתוח את החזיה, “אני לא זיון טוב?”
“מיכל, זה גילוי עריות, זה אסור מהתורה!” דיקלמתי תוך שאני מוריד את חולצת הטריקו שלבשתי ואפילו אני צחקתי מהמשפט שהפך כבר למסורת.
“תשכח מזה” היא המשיכה באותו ריטואל קבוע והעיפה את הנעלים שלה לפינת החדר בבעיטה, “כשרצית זיינת אותי” העבירה כמו תמיד את האשמה עלי למרות שתמיד היא זאת היוזמת, “אל תמכור לי ת’בולשיט הזה, אחרי הדייט של אתמול בלילה אני חייבת שמישהו ינענע אותי כמו שצריך אז עכשיו שתוק…” היא נשכבה על הגב ופתחה רגליים, “ובוא תזיין אותי!” “למה מה קרה אתמול?”
“אחר כך!” היא פישקה רחב יותר את הרגלים, פותחת בפני את הדרך אל מעיין תשוקותיה הקורא לי לזנק לתוכו, “עכשיו בוא!”


“וואו, זה בדיוק מה שהייתי צריכה” היא התנשפה אחרי שהתגלגלתי מעליה, מתנשף לא פחות ממנה, שלוש פעמים נתתי לה את עונתה ובגדול לפני שגם אני גמרתי, שלוש אורגזמות חיתיות שהרעידו את כל גופה לפני שגם אני הצפתי את הכוס שלה באותו שפיך לבן וריחניי שהיא כל כך רצתה. “אז מה קרה אתמול?” חקרתי.
“סתם”
“מה סתם? מה קרה?”
“סתם זיון גרוע, מכיר את הבריונים האלה עם השרירים המנופחים שאחר כך מתברר לך שהבולבול שלהם מזכיר את הקוליברי הזעיר המצוי, הציפור הקטנה בעולם?” “נו?”
“זה מה שקרה”
“מסכנה” ציחקקתי, “אני מקווה שתיקנתי את הרושם שלך על המין הגברי”
“תיקנתם” היא חייכה וכיסתה בכף ידה את הזיין שלי, “אתה והוא” ליטפה אותו.
רגע ארוך שכבנו ככה, מתנשפים ומחזירים את הנשימה, מהליטופים שלה שוב נעמד לי אבל רגע לפני שרציתי לעלות עליה שוב היא קמה, “וואו, קבעתי עם חברה ואני מאחרת” היא התחילה להתלבש במהירות. “היי, הלו, מה איתי” הצבעתי על הזקפה שהתרוממה בין רגליי.
“תעשה ביד” היא ציחקקה כשהיא מסדרת את שדיה בחזיה, “אם אתה רוצה אני יכולה להביא לך סבון מהמקלחת” המשיכה ולבשה את חולצת הטריקו הצמודה. “מניאקית!” התחלתי לשפשף, “זה כבר יעלה לך!”

“ודודי” היא כאילו נזכרה רגע לפני שיצאה, “אמא תתקשר אליך, הם החליטו שביום שישי הזה נאכל ביחד אצל דוד שלמה” “מה???!?”
“מה ששמעת, תתכונן, אתה לא מתכוון להגיד לה לא, נכון?”
“לא יודע” חייכתי לעברה, “נראה, את יודעת, בעצם תלוי” הצבעתי על הזקפה המתוחה שהתרוממה בין רגלי.
“מניאק” היא התיישבה על המיטה לידי ושלפה שפופרת קרם ידים מהתיק שלה, “תן לי” מרחה כמות נדיבה על כף ידה והתחילה לשפשף, לעשות לי ביד. 

ביום חמישי, כשאמא צלצלה כמו תמיד להזכיר שאני לא אשכח את ארוחת הערב המשותפת בליל שבת, הייתי באמצע ישיבה אז סיננתי אותה ובמקום לענות שלחתי לה מסרון “אני לא יכול לדבר, אני בדיון” “אני צריכה לדבר איתך” היא שלחה לי מסרון בתגובה.
“אז תבואי אלי בתשע” עניתי במסרון משלי, לא באמת מצפה שהיא תבוא אלי לדירה רק כדי להזכיר לי להגיע, אבל להפתעתי רגע אחרי הגיע המסרון התשובה שלה, “OK :)” 

לא תכננתי את זה מראש, נשבע לכם, המסרון שתבוא בתשע היה מין בדיחה וחשבתי שהיא תבין ותתקשר יותר מאוחר אבל בתשע בדיוק אמא דפקה בדלת! לפי הבגדים שאמא לבשה הבנתי מיד שסיפור הכיסוי שלה הוא חדר הכושר, מכנסי הטייץ ההדוקים, חזיית הספורט שמחצה את שדיה מתחת לחולצת הבטן הקצרה ונעלי הניו-באלאנס הצבעוניות שידרו אני הולכת לעשות כושר. “אני בדיוק אוכל” הצבעתי על המצרכים המפוזרים על שולחן האוכל הקטן, “רוצה להצטרף?” “לא אבל אני אשב לידך” הלכה לעבר הכסא הפנוי, “יש בירה?” היא הפתיעה אותי עוד לפני שהתישבה, “מה?” התממה למראה המבט ששלחתי בה, “אני כבר גדולה ומותר לי” ציחקקה. “גולד-סטאר או מכבי?” פתחתי את המקרר, “בעצם יש גם קורונה”
“תחליט בשבילי” היא חייכה.
“בחרתי קורונה, פותח ומגיש לה אותו על פי כללי הטקס עם חתיכת לימון תקועה כמו פקק, “אומרים שבמקור הלימון נועד למנוע מהזבובים להכנס” הסברתי לה את מה שפעם חבר הסביר לי, “וקורונה שותים ישר מהבקבוק” המשכתי להסביר בעקבות המבט המחפש את הכוס. 
אכלתי בשתיקה, אמא ישבה מולי ושתתה בלגימות קטנות מהבקבוק, מנסה לא לעוות את הפרצוף מהטעם המריר של הבירה. “אם את רוצה תחליפי לקולה” חייכתי לעברה, “אני אגמור את הבירה” הושטתי יד לקחת ממנה את הבקבוק אבל אמא הרחיקה אותו ממני, שותה שוב בלגימה הפגנתית. “מיכל דיברה אתך?” היא ספק שאלה ספק קבעה עובדה.
“על מה היא הייתה צריכה לדבר?” התממתי, מורח לי עוד פרוסה בגבינה לבנה.
“דודי’לה, אתה יודע” היא אמרה באותו קול מתחנחן שכאילו מבקש שלא אעשה לה חיים קשים.
“לא, באמת, מה?” לא נשברתי, רואה אותה מתפתלת בכסא.
ראיתי אותה מסמיקה קצת, “היא אמרה לי שהיא דברה איתך” ניסתה בדרך אחרת, “אתה יודע, ביום שני כשהיא הייתה פה”
“אמא, אם היא אמרה אז היא בטח גם סיפרה לך מה אני אמרתי”
“אהה” והיא הסמיקה עוד קצת, “אני רוצה לשמוע ממך”
“אז תשאלי” הקשתי עליה את החיים עוד יותר.
“דודי’לה, למה אתה עושה לי את זה?” היא שיחקה על המצפון שלי.
“אמא’לה, אם תשאלי תקבלי תשובה” לא ויתרתי.
לרגע היא היססה, משפילה עיניים, “אתה זוכר את המשחק ששיחקנו, עם דודה פנינה ו…”
“זוכר” קטעתי אותה.
“אז…” היא שוב היססה לרגע והמשיכה, “אז אני רוצה שנשחק שוב”
“נשחק, מי ישחק? אני ואת??” עצרתי רגע מלאכול והבטתי בה במבט נוקב.
“לא” והיא הסמיקה עוד יותר, אף פעם לא ראיתי את אמא שלי מסמיקה ככה.
“מי? גם דודה פנינה?” שאלתי ולקחתי עוד ביס.
“כן, גם, בעצם כולנו, ביחד, גם…” היא עצרה ובלעה רוק “גם אבא ודוד שלמה” השלימה במהירות.
הסתכלתי בה, מסמיקה ומשפילה עיניים, “ותגידי לי, את מסכימה לזה?”
“כן” והפעם היא הישירה מבטה אלי, מחייכת, “מאד, אבא ואני כבר שיחקנו פעם עם דודה פנינה ודוד שלמה והיה נהדר אז החלטנו להרחיב את המעגל” לא אמרתי לה שמיכל סיפרה שהם עשו את זה יותר מפעם, “ו…” המשכתי להקשות עליה “את חושבת שאבא יוכל לראות איך אני…” עצרתי לשניה, בוחר את המילים, “איך אני עושה אותך?” השלמתי במה שלרגע נראה לי יותר עדין. לרגע היא הביטה בי, לוקחת שוב לגימה ראותנית מבקבוק הבירה שבידה, “כן” היא הניחה את הבקבוק על השולחן, “כן” חזרה שוב, כן נחרץ כזה, “דיברנו על זה ואין לו בעיה לראות איך אתה מזיין אותי” “ולך? לך אין בעיה לראות איך בעלך מזיין את הבת שלך?”
לשניה היא נעצרה, לוקחת עוד שלוק מהבירה כאילו זאת מעניקה לה בטחון, “לא, גם על זה אני ואבא דיברנו ואין לי בעיה” ענתה והסמיקה, “תגיד, אם לי מותר אתך למה לו אסור איתה?” “מי אמר שמותר? זה גילוי עריות” חייכתי לעברה.
“טוב” היא ענתה במין חוסר סבלנות כזאת, “אז אם אני מזדיינת אתך למה לו אסור איתה?” תיקנה את עצמה והמשיכה, “וחוץ מזה מסתבר שאנחנו חרמנים, אפילו חרמנים גדולים, מחליפי זוגות, סווינגרים! מה רע בזה?” התריסה כנגדי ועיניי לא יכלו שלא להתמקד בפטמות שהזדקרו מבעד לחולצה הצמודה. 

בדיוק גמרתי את האוכל, “אני עושה קפה” קמתי, “רוצה גם?”
“תה” והיא גמרה בלגימה את כל מה שנשאר בבקבוק הבירה שלה, “יש לך עוד מהתה יסמין שהבאתי לך מסין?”
“יש” הוצאתי את הקופסה הירוקה מהארון, שלפתי מתוכה שתי פקעות קטנות וזרקתי לכוס, “עם סוכר?”
“כפית”
את התה אמא הביאה לי כשחזרה מטיול בסין עם דודה פנינה, מין טיול בנות כזה שמתאים יותר לבחורות שמסימות צבא ולא לאמא של ילדים שכבר חזרו מטיול דומה, שפכתי את המים הרותחים לכוס והפקעות נפתחו לאיטן מפיצות באוויר ריח נעים וחושני כשפתאום שאלתי, “אמא, תגידי, דודה פנינה אמרה לי שאתן קצת שרלילות אז…כשהייתם בסין השטרללתם?” אני לא יודע מאיפה נחת עלי הרעיון הזה לשאול אותה אבל אם הייתי מסתובב הייתי רואה שהיא מחוירה רק שאני הייתי שקוע בערבוב הסוכר, “מה עשינו?” היא שאלה במין תדהמה כזאת. “השטרללתם, את יודעת שתי נשים חרמניות חודש בלי הבעל”
“דודי’לה, מאיפה בא לך רעיון כזה” היא נאנחה בקול אבל היה משהו בקול הזה שצעק אחרת.
הסתובבתי והנחתי את כוס התה מולה, “אמא, תזהרי שלא יצמח לך האף” ציחקקתי, ככה תמיד היא היתה אומרת לי כשחשבה שאני משקר והסתובבתי לעבר המקרר, מוציא את החלב. “לא בדיוק” היא מלמלה פתאום ומשכה לגימה קולנית מהתה, “עשינו את זה אבל עם אשה!”.
ברגע הראשון לא קישרתי את התשובה שלה והשאלה שלי, “אמא!” הסתובבתי לעברה כשנפל לי האסימון, “אמא!” חזרתי שוב על דברי בקול נוזף, “ואבא יודע?” “לא!” היא ענתה במין בהלה כזאת, פניה חיוורים והיא שולחת לעברי מבט מתחנן, “אף אחד לא יודע, אפילו מיכל לא יודעת” היא המשיכה במהירות, “דודי’לה, זה סוד, לאף אחד אסור לדעת אז…” היא נתקעה אבל היה ברור מדבריה מה היא מבקשת. “סוד כמוס” חייכתי אליה, עושה עם היד תנועה כאילו אני רוכס את הרוכסן של הפה, “אבל את חייבת לספר לי מה היה שם” הוספתי בסקרנות. “אני אספר, מבטיחה” היא אמרה במין הקלה כזאת והצבע חזר לפניה, “אבל לא עכשיו, בבקשה, פעם אחרת”
“מבטיחה?”
“מבטיחה” היא חייכה לעברי ואני הסתובבתי לגמור להכין לי את הקפה.
“אבל תספרי גם מה דודה פנינה עשתה” הוספתי.
“דודי’לה”
“אוקיי, אני אשאל אותה”
“לא! אסור לה לדעת שאתה יודע! אני אספר כל מה שאני יודעת, מבטיחה” היא נשבעה.

“אז אתה בפנים, כן?” היא שאלה כשהתיישבתי שוב מולה והתחלתי לשתות את הקפה.
“לא יודע, תלוי” חייכתי לעברה.
“דודי’לה, אתה לא רומז שאני אעשה לך ביד, נכון?” היא חייכה חזרה, “כי הבאתי ולווטה” צחקה ושלפה את שפופרת קרם הידים שנמצאת קבוע בתיק שלה. “מה?!? גם את זה מיכל סיפרה לך?”
“כן” והחיוך שלה הפך רחב עוד יותר, “וגם איך עשית את הבן-דודה שלך” הוסיפה תנועה גסה וקריצה.
“מניאקית, היא תשלם על זה” מלמלתי כאילו לעצמי.
“איך?” אמא חייכה חיוך ממזרי כזה אבל לא חיכתה לתשובה, “אז אני יכולה להגיד לאבא שאתה תשתתף?”
“את יכולה” נכנעתי.

שתינו בדממה, היא מהתה ואני מהקפה וכל אחד שקוע בעצמו, אין ספק שיש לי משפחה מופרעת חלפה המחשבה במוחי, אבל איך אומרים? הסברתי לעצמי את הסכמתי, ברומא התנהג כמו רומאי. “על מה אתה חושב?” אמא כאילו קראה את מחשבותי.
“שאנחנו משפחה מופרעת”
“מופרעת – לא, חרמנית – כן” היא ציחקקה, “מוצ’יסימו חרמנית” הזכירה את אהבתה לאותן טלנובלות ארגנטיניות שהיא צופה באדיקות בערוץ “ויוה”, “מזל שאתם זורמים עם זה” 

שוב שתקנו, לוקחים ביסקוויט וטובלים בכוס כמו שני זקנים, כמו שסבתא הייתה עושה, “דודי’לה” אמא שברה את השתיקה ברגע שסיימה את התה שלה ומהטון שהיא אמרה את זה היה ברור שהיא הולכת לבקש משהו, “אתה יודע? גם עכשו אני…” היא עצרה פתאום, כאילו חוששת ממה שהיא רוצה להגיד, “חרמנית” האמת שגם אני הייתי חרמן, כל הדיבורים האלה והמחשבה על מה אמא עשתה שם בסין העמידו לי תורן מכובד במכנסיי ודווקא התאים לי עכשיו איזה זיון אבל התאפקתי, לא רציתי שהיא תחשוב שאני סוחט אותה בתמורה להסכמתי כמו שסחטתי את אחותי, “נו??” שאלתי, כאילו לא מבין למה היא מכוונת. “אהה” היא הסמיקה וגמגמה, “אפשר לקבל מפרעה? על החשבון?”
“מפרעה?” עשיתי את עצמי עדיין לא מבין.
“קדימון” היא ציחקקה במבוכה, “אתה יודע, נו…” והיא עשתה את התנועה הגסה עם היד שאמרה יותר מאלף מילים.
“עכשיו?” שאלתי, נהנה לראות אותה מתפתלת במבוכה.
“עכשיו!” היא הייתה נחרצת.
“חשבתי שאת ממהרת?”
“חפוז כזה” היא לא ויתרה ונעמדה, מזיזה את הכסא אחורה.
“תשעני על השולחן!”, קמתי גם אני, מתחיל למשוך ולהוריד את מכנסי, “לא!” עצרתי אותה כשגם היא התחילה להתפשט, “קוויקי, ככה, כמו שאת” עמדתי מולה עם התחתונים שלי מופשלים עד הברכים ונתתי לה לראות את הטיל שמחכה לשיגור לעברה, “בא לי היום להיות רע!” שפשפתי ת’זיין בתנועה מתגרה. “כן, תהיה אלי רע” היא חייכה חיוך של חתולה שהניחו לפניה קערת שמנת מלאה, “אני אוהבת גסויות” היא נשענה על מרפקיה והניחה את כפות ידיה על השולחן. נעמדתי מאחוריה, בשתי ידי אחזתי בגומי של מכנסי הטיץ הצמודים שלבשה, תופס גם את החוטיני ומרגיש איך היא נדרכת, “חרמנית, אהה” ציחקקתי ובמשיכה חזקה אחת הורדתי אותם עד ברכיה, חושף את ישבנה המופנה לעברי. “תפתחי רגליים” לחשתי לה באוזן והפלקתי בידי על ישבנה החשוף, פליק מצלצל כזה, “תתכונני” נצמדתי לאחוריה וקצה הזיין המתוח התביית אל עבר פי הטבעת שלה. “לא בתחת” היא לחשה לי פתאום מפוחדת, מפשקת את רגליה ככל שהתחתונים ומכנסי הטיץ שכרוכים סביב ברכיה מאפשרים לה. “לא בתחת” הרגעתי אותה, מעביר את קצה העטרה המתוחה אל בין שפתי הכוס הנפוחים בתשוקה, “למרות שגם את זה נצטרך לנסות פעם” הוספתי בלחישה חרמנית ובלי לחכות נעצתי את כל הזיין הגדול והמתוח שלי עמוק לכוס הרטוב והחם של האמא שלי שכבר חיכה לו בשקיקה. זיינתי אותה זיון פרוע, אוחז במותניה ונועץ את עצמי בתנועות מהירות וחזקות שהרעידו את גופה, שולח ידים אל מתחת לבטנה, חודר לתוך חולצתה ומושך את החזיה שלה למעלה, קורא דרור לשדיה ואוחז בפטמות שנחשפו, “זה טוב?” מוללתי את הפטמות הנוקשות בין אצבעותי כשלרגע אני לא מפסיק לפמפם בה. “כן” היא גנחה בתשוקה “כן, זה טוב” היא המשיכה באותו קול מחורמן, “כן דודי’לה, כן נשמה שלי, אתה מלך!” היא השלימה במין צעקה כזאת, “דודי’לה, אף אחד לא מצליח לעשות אותי כמוך” היא התנשפה והסבירה, “כן, הנה זה, הנה זה בא, זה בא! בא!!!” היא גמרה בסערה. המשכתי, לא נותן לה להרגע ואחרי רגע היא שוב הייתה בשמיים, “הנה עוד אחד בא” היא בישרה לי בקול, “כן, הנה, אני שוב גומרת!” רק שהפעם הצטרפתי אליה. “קחי!” נמתחתי כולי בתוכה, “קחי אמא!” נצמדתי הכי חזק שאפשר, “אני בא!!” בישרתי כשאני יורה בתוכה את השפריץ הראשון, “אני גומר” נאנחתי בתשוקה כשאני מרוקן בה את הבקבוקים המלאים שלי. 

“וואו” היא גנחה כשהיא מרימה ומסדרת את החוטיני שלה, “דליקטס” היא חייכה וסידרה גם את המכנסיים, “דודי’לה, אין על הזיין שלך” היא הוסיפה כשהיא מרימה את החולצה ומסדרת את שדיה חזרה בחזיית הספורט, “אבא שלך לא עושה לי חצי ממה שאתה עושה לי” הוסיפה בהיסח הדעת אבל מייד תפסה את עצמה “אבל שלא תספר לאבא שאמרתי” נבהלה ממה שאמרה. “אמא’לה, תסמכי עלי” הרגעתי אותה, “סוד כמוס, אפילו חוקר שבויים סורי לא יוציא את זה ממני” עשיתי שוב את תנועת סגירת הרוכסן בשפתי, “אבל תזכרי” חייכתי אליה, “כשאני אצטרך את עזרתך את לא תגידי לי לא, נכון?” והייתה נימת איום בדברי למרות החיוך “וחוץ מזה, למרות שאני מאמין לך, אני אשמח אם גם אבא יגיד לי שמבחינתו הכל בסדר”. 

למחרת בבוקר אמא צלצלה, “דודי’לה” היא התחילה את השיחה בקול מתחנחן, “אבא ואני הולכים לסוזאנה וחשבנו שאולי תצטרף אלינו” הסכמתי, למרות שזה היה שקוף, כנראה שלאבא שלי יותר נוח לדבר במקום פתוח, וגם זה שהם בחרו ב”סוזאנה”, אותו מסעדה בנווה-צדק שאני אוהב, ולא ב”דלאל”, המסעדה הסמוכה האהובה עליהם, הצביעה על הכוונה שלהם לרצות אותי. יש כאלה שלא יחליפו את “דלאל”, הרבה יותר פופולרית ויאפית ואכן המאפים שלהם מעולים, אבל אני מעדיף דווקא את ארוחת הבוקר של “סוזאנה” בעיקר בגלל הפשטות, קוביות תפוחי האדמה המטוגנות שליד החביתה וסלט הירקות הטרי הקצוץ דק ומתובל בדיוק כמו שאני אוהב והעץ, עץ הפיקוס הענק. כשהגעתי הם כבר ישבו שם תחת צילו של הפיקוס, למרות החום היה נעים גם בלי צורך במזגן, גם מיכל אחותי שקידמה את פני ב-“כמה צריך לחכות לך, אני מתה מרעב” חייכני ונרגן ישבה מולם, שומרת לי את הכסא לידה ומסמנת בידה למלצרית שתבוא. מסתבר שהם גם עשו שעורי בית כי אחרי שהזמנו את החביתות שלנו אבא ביקש גם פלאפל בטחינה, המאזט האהוב עלי שבטח מיכל, שאיתה אכלתי פה כמה פעמים סיפרה להם, וחציל קלוי ובולגרית, המאזט האהוב עליה. הייתה מין שתיקה כזאת עד שהביאו את האוכל, אבא התלהב מהפלאפלים בטחינה והזמין עוד צלחת והשיחה גלשה לתאור הפלאפל המצויין שאבא אכל בצור במלחמת של”ג, כשעוד אפשר היה להסתובב חופשי בלבנון. כשאמא כחכחה בגרון ושאלה את מיכל אם היא רוצה לבוא איתה לשרותים ידעתי שעכשיו יגיע הרגע שעבורו התכנסנו פה, לרגע אבא חיכה שהן תעלמנה בשרותים, מביט בצלחת שלו כאילו מחפש שם משהו ואמר, “הבנתי מאמא שאתה רוצה לשמוע ממני שאני מסכים…אז אני מסכים” “בטוח?” חקרתי.
“בטוח”
“ואתה מבין ש…” התחלתי אבל הוא עצר אותי.
“דודי, אני מבין מצויין” הוא אמר בהחלטיות כזאת
. “אוקיי, אם לא מפריע לך לראות איך אני מזיין את אמא אז בסדר, גם לי אין בעיה” וניסיתי לשוות לקול שלי נימת אי-אכפתיות מופגנת. אבא הישיר את מבטו אלי, הביט בי ישר בעינים במבט חודר כאילו רצה להכנס דרכם לתוכי, “מפריע…אבל מצד שני גם מגרה, גיליתי שמגרה אותי כשמסתכלים איך אני מזיין ויותר מזה שהסקס שלי עם אמא מגיע לשיאים שלא הגענו אחרי שאני רואה שמזיינים אותה!” הוא חייך, “וחוץ מזה…קודם אתה צריך לנצח” הוא ציחקק. “אל תפחד, אני אנצח” הודעתי לו במין בטחון כזה, “ואם זאת לא תהיה אמא אז זאת תהיה מיכלי… או דודה פנינה”
“או רובי” הוא הפתיע אותי, לא ידעתי שהוא יודע.
“או רובי” חזרתי אחריו כאילו אין טבעי מזה.

“על מה אתם מדברים” חקרה אמא שחזרה בדיוק עם מיכל.
“כלום, סתם” אבא התחמק, “דיברנו על כדורגל, את יודעת, הוויכוחים הקבועים שלנו בין צהובים לאדומים”
“קראתי באיזה בלוג כמה ספורים מעניינים על הדרבי” התישבה מיכל וחיוך זימתי נמרח על פניה, “משהו על התערבות על התוצאה…איפה זה היה?” היא עצרה לרגע, עושה את עצמה מנסה להזכר, “אהה, כן, בספורים הכחולים של אריה” היא חייכה שוב, “כדאי לכם לחפש את זה בגוגל” שתקתי, מכיר את הבלוג הזה, מכיר גם את הסיפורים שהיא מדברת עליהם, צודקת אחותי, ספורים מחרמנים בטרוף ולקחתי משם כמה רעיונות רק שאין לי שום כוונה להתערב עם אבא שלי על זיון כמו בסיפור ואמא שלי לא מתערבת על כדורגל בפרינציפ. 

ארוחת הערב המשותפת התקיימה הפעם אצל דודה פנינה, למתבונן מהצד זאת אולי נראתה ארוחת ערב שגרתית אבל אני, שמכיר היטב את משפחתי, זיהיתי את המבטים התקועים בצלחת, כאילו איבדנו שם משהו, ובמיוחד את העצבנות הקלה באותן שיחות נימוסין קצרות שהתחילו וגוועו במהירות ולא התפתחו לאותם ויכוחים לוהטים שצומחים תמיד במפגשים האלה. מתכון מנצח לא מחליפים וגם הארוחה הפעם היתה העתק כמעט מדוייק של הארוחה שאכלנו כשאבא ודוד שלמה נסעו לספרד. “את מרק הקוריצה אני שומרת לסוף” הודיעה דודה פנינה כשהתישבנו כולנו סביב השולחן, שולחן עגול וגדול, ובדיוק כמו אמא בזמנו חייכה חיוך זימתי כזה, יש כאלה שאוכלים את המרק בתחילת הארוחה ויש בסוף, אצלנו בדרך כלל אכלו בתחילת הארוחה אבל גם היום דודה פנינה החליטה לשנות וברור גם למה. גם הרוסטביף של אמא היה שוב מוצלח, נתח אנטריקוט משובח, ורדרד כזה בדיוק כמו שרוסטביף צריך להיות, משתלב נהדר עם החרדל דיז’וון והפירה. בדרך כלל אנחנו לוקחים את הזמן ומתענגים על הרוסטביף רק שהפעם נראה שכולם ממהרים להגיע למרק ואכן, כשדודה פנינה הגיעה עם סיר המרק המהביל ראיתי את החיוכים העולים על פני כולם. רק מהריח אפשר היה להתמסטל, ריח ממכר כזה של מרק עוף ביתי איכותי, וכאילו תכננו את זה מראש משכנו בקול את המרק מהכף הראשונה, נותנים לו רגע לנוח בפה ומתמכרים מהטעם ומשם לגרון, מחליק וצורב צריבה נעימה כזאת, חום נעים שמתפשט מחלל הבטן לכול הגוף, עוד רגע של צפיה דרוכה והגיע הרטט הראשון שם למטה, המתיחה הקטנה הנוספת של מה שממילא כבר עמד בצפיה להמשך. אכלנו בשתיקה, מהר, כמו בפעם הקודמת גם הפעם אחותי פתחה כפתור עליון בחולצה שלה, “מה? חם לי” ציחקקה למראה המבטים ששלחנו בה כולנו. מרק כזה צריך לאכול לאט, להנות ממנו, זה מה שקרה בהתחלה אבל ככל שהצלחת התרוקנה אכלנו יותר ויותר מהר כשברור על פנינו גם למה. “הקינוח יחכה קצת” הודיעה דודה פנינה כשסיימה את המרק וקמה, “תעזרי לי לפנות” פנתה לאמא שקמה גם היא.
בסוף כולם קמו והצטרפו לעזרה, טוב לא כולם דוד שלמה, שוביניסט ידוע, לא הצטרף ורק ישב כמו פחה תורכי והביט בנו ובהערה עוקצנית אחת גרם גם לאבא להתיישב חזרה. אמא פרסה מפה ירוקה גדולה על השולחן ומיכל חילקה כוסיות סניפר מזכוכית דקה שעמדו מוכנות על מגש בצד ואליהן התחיל דוד שלמה למזוג כמות נדיבה של קוניאק קורווזיה XO משובח מבקבוק ששלף מארון המשקאות שלו ודודה פנינה הניחה שתי חפיסות קלפים חדשות לפני שהתישבה גם היא לשולחן, אחרונה. “לחיים, לחיי… ההרפתקאות שבדרך” חייך דוד שלמה כשהוא מניף את הכוסית שבידו, השקנו כוסיות, כולם עם כולם, ולגמתי לגימה ראשונה מהקוניאק שהחליק לתוכי במין גל חום נעים שהוסיף עוד סנטימטר לזיין המתוח במכנסיי. 

“נתחיל בסטריפ-פוקר” הכריזה דודה פנינה כשהיא פותחת חבילת קלפים, מוציאה מתוכה את הג’וקרים ומוסרת לרובי לערבב כשהיא בינתיים מזכירה לנו את הכללים, קודם סטריפ-פוקר ואחר כך הקלפים קובעים. למרות שרצינו להגיע מהר לתכל’ס דודה פנינה הודיעה שלא כול המפסידים יורידו בגד אלא רק השלושה עם הידים החלשות ביותר, לטענתה זה נותן יותר עניין במשחק ומגביר את החשק ובתור המארחת קיבלנו את דבריה. דוד שלמה ניצל גם הוא את היותו בעל הבית והוסיף בחיוך עוד חוק קטן משלו “מי שנשאר בלי בגדים הופך למלצר ואפשר לסנג’ר אותו!”. מהר מאד הבנתי שאמא ודודה פנינה תכננו מראש להפסיד כי אחרת קשה להסביר למה שתיהן באו בשמלה שיורדת בתור אחד, ולא חצאית וחולצה כמו אחותי שמאפשרות שני הפסדים כדי לרדת, וגם החיוכים חורשי סוד שהן החליפו בינן כשנעמדו לפשוט בגד אחרי כל הפסד חיזקו את התחושה שלי, שאני כמובן לא יכול להוכיח, אבל אני, מה אכפת לי? אני באתי לנצח והתאים לי שאחרי שלושה סיבובים אני עדיין עם כל הבגדים והן נשארו עירומות ויצאו מהמשחק. דוד שלמה ניצל מייד את החוק שהמציא ושלח את אמא להביא לו בקבוק בירה מהמקרר ואבא לא נשאר חייב ושלח את דודה פנינה להביא גם לו. 

עוד שני סיבובים וגם רובי הפסיד וקם להוריד את התחתונים שלו, עומד ומנפנף בהם כאילו היה גאה שהפסיד רק שמיכל לא נתנה לו להתיישב בחזרה ושלחה אותו להביא לה בירה, יושבת בשדיים חשופים ורק החוטיני לגופה ומנצלת את החוק של הדוד שלמה, וברגע שהוא חזר והגיש לה גם אני שלחתי אותו לאותה משימה, מחייך למראה מבט הלא-יכולת-להגיד-קודם ששלח בי. בתור הבא מיכל הפסידה את החוטיני שלה ונשארה עירומה, דוד שלמה ביקש ממנה למזוג לנו עוד מהקוניאק והיא, מתחככת בו בכוונה בתנועה מתגרה עמדה לצידו ומזגה, אחר כך אבא שלח אותה להביא בוטנים וכולנו עקבנו אחריה במבט חרמני כשהיא הולכת ומעכסת את ישבנה המוצק בתנועה מתגרה, ושלושתנו, אבא דוד שלמה ואני, סדרנו את הזקפות בתחתונים בתנועה שלא משאירה ספק את מי היינו רוצים לזיין בעדיפות הראשונה. 

את הפצצה הטיל רובי כשמיכל התישבה חזרה, “אהה” הוא התחיל, מהסס, “תגידו” העביר את מבטו במהירות בין אבא שלו, אבא שלי וביני, “אכפת לכם אחר כך, אתם יודעים, כשהמנצח יחלק קלפים בשביל לדעת את מי הוא דופק ש…תחלקו גם לי?!?” לרגע הייתה דממה. כל המבטים התרכזו באבא שלו, בדוד שלמה, מחכים לראות את תגובתו. על פי הכללים שקבענו מראש כדי לדעת את מי המנצח ידפוק, ומאחר ונשארנו במשחק רק גברים ברור שגבר ינצח, הוא יחלק קלפים עד שמישהי תקבל מלכה ועכשיו רובי ביקש שיחלקו גם לו, שגם הוא יכנס לרשימת המועמדות לדפיקה! “אתה מתכוון ש…” גיחך אבא שלו, “אתה רוצה שאני אדחוף לך את הגבר גבר שלי בדלת האחורית שלך?” הוא פנה לרובי, מדגיש את הגבר גבר כאילו יש לו שם אוצר בין הרגלים. “כן” רובי ענה בפנים רציניות, “אם תנצח ואם אני אזכה במלכה”
“אוקיי” ציחקק אבא שלו, מנסה לכסות על המבוכה שלו, “אם זה מה שאתה רוצה, זה מה שיהיה, מה אתה אומר?” פנה לאבא שלי. “אני? לי אין התנגדות” אבא חייך, “ולפי מה ששמעתי אני לא אהיה הראשון בחדר שמבקר שם” הוסיף עקיצה קטנה כשהוא מביט לעברי ומחייך. “אבל לי יש תנאי!” הצטרפתי וראיתי את מיכל אחותי מחייכת למשמע דברי, “אם הוא רוצה להיות בקבוצת הבנות אז שילבש את הבגדים של אמא שלו” “כן, גם אני מצטרף לתנאי” גיחך אבא שלי.
“גם אני” הצטרף גם דוד שלמה.
המבטים עברו לרובי, לרגע הוא ישב שותק ואז קם, “אוקיי” הרים את השמלה של אמא שלו מהרצפה והתכוון ללבוש אותה.
“רגע” עצרתי אותו, “אמרתי הבגדים, על התחתונים אני אולי מוותר לך אבל לא על החזיה :)”
“לא, תלבש גם את התחתונים שלה!” לא ויתר דוד שלמה.
“וגם את נעלי העקב!” תרם גם אבא שלי את תרומתו להשפלה, “אם כוסית אז עד הסוף!”

“עכשיו תביא לנו בוטנים” דוד שלמה שלח את רובי ברגע שזה גמר להתלבש וכולנו מנסים להתאפק שלא לצחוק בקול למראה רובי, בלבוש אשה כשהשמלה לא בדיוק נסגרת עליו והחזיה מבצבצת, המדדה בחוסר ניסיון על העקבים לכיוון המטבח, “חמודל’ה, תביאי לי בבקשה כוס מים” שלח אותו אבא שוב למטבח ברגע שחזר תוך שהוא טופח על ישבנו של רובי. 

נשארנו שלושה, דוד שלמה ביקש מאחותי שתחלק ולפי המבט שהוא נעץ בחזה שלה היה ברור שהחרמן הזקן רוצה לראות את הציצים שלה מקפצים כשהיא מערבבת ומחלקת. התור הבא האיר לי פנים, ניצחתי והצלחתי לשמור על התחתונים שלי, דוד שלמה הוריד ת’מכנסיים ונשאר בתחתונים אבל אבא נאלץ להוריד את תחתוניו ולהכריז על עצמו כמפסיד רק שאותו אף אחד לא סינג’ר למטבח. נשארנו שנים, דוד שלמה ואני, יושבים בתחתונים בסיבוב שיקבע את המנצח, גם אני בקשתי מאחותי לחלק, לא בגלל הציצים אלא שבכל הפעמים שהיא חילקה ניצחתי וגם הפעם היא לא אכזבה אותי והזוגיים אס של דוד שלמה לא הספיקו לו מול הפול-האוז שלי! את דוד שלמה דווקא כן סינג’רתי, שלחתי אותו להביא בצלחת גוש חמאה למקרה שהבן שלו יקבל את המלכה, לא שבאמת רציתי לדפוק את רובי בתחת לעיניי כולם אבל רק כדי לראות איך הוא מסמיק, מהסס לשניה, רוצה להגיד לי משהו אבל בסוף הולך בשתיקה ומביא. 

“הקלפים יקבעו את מי אני הולך לזיין” חייכתי מאוזן לאוזן כשאני מערבב במהירות את הקלפים, “תזכרו, מי שמקבלת ראשונה מלכה היא הזוכה באוצר” ציחקקתי כשאני קם ובתנועה גסה חופן את זקפתי המוחבאת תחת תחתוני הבוקסר בכף ידי. חלקתי לאט, מושך זמן, התחלתי עם אמא, זורק לעברה קלף ונותן לה להפוך ולהציג לכולם, שבע, מספר מזל אבל לא במקרה שלנו, המשכתי בכיוון השעון ועל פי סדר הישיבה חלקתי קלף לאחותי, עוצר רגע את הנשימה כשהיא הפכה את הקלף, נסיך, קרוב אבל עדיין לא מספיק ועברתי לחלק לדודה פנינה. הקלפים אהבו אותי באותו ערב, דודה פנינה קיבלה את המלכה!, האמת שזאת היתה גם העדפה שלי, זה לא שלא בא לי לנקנק את אמא מול חמישה זוגות עינים עוקבות ובמיוחד אלה של אבא אבל לזיין את דודה פנינה נראה לי הכי פחות קינקי מכל שאר האפשרויות ובתור פעם ראשונה הערב העדפתי אותה ו…לקוות שאת אמא אולי ייצא לי לדפוק בהמשך המשחק, כשהעניינים יתחממו. 

“מה את אומרת דודה פנינה? זכית בפרס הגדול אהה” עשיתי תנועה מגונה באגן ומשכתי מעלי את התחתונים, רואה את החיוך על פניה של דודה פנינה כשהטיל שלי התרומם בגאון בין רגלי, נמתח ומתכונן לשיגור ואת מבט הערכה של אבא ודוד שלמה שראו בפעם הראשונה את האוצר שלי, “מתאים לך פה על השולחן” הצבעתי על השולחן ששיחקנו עליו. “בתנוחת המזכירה?” היא ציחקקה ונעמדה, מתחילה להתכונן.
“כן, בתנוחת המזכירה” התחלתי ללכת לעברה.
דודה פנינה פישקה רגלים והתכופפה אל השולחן, מרפקיה וכפות ידיה נשענות עליו, שדיה הגדולים תלויים תחתיה וראשי הפטמות הזקורות ממש משתפשפים במפת הלבד הירוקה, לא הייתי יכול לבקש שדודה פנינה תעמוד במקום יותר טוב, הישר מול בעלה המתבונן. כל העינים היו נעוצות בי כשנעמדתי מאחורי דודה פנינה, הזיין שלי כאילו נמשך אל החריץ המזמין בין רגליה אבל אני קודם העברתי אצבע חוקרת בין השפתיים הבשרניות, חודר ובודק את הכוס שלה, כוס רטוב וחם המוכן לנעיצה, “בדקתי לה שמן” ציחקקתי לעבר דוד שלמה המתבונן בי, מציג בפניו את האצבע הרטובה ששלפתי מהכוס של אשתו, “ברוך השם, לא חסר :)” גיחכתי כשאני מכוון בידי את הזיין המתוח אל אותו מקום ממנו הוצאתי את האצבע ולחצתי את ראשו הנוקשה אל שער גן האם שלה, משפשף אותו בין השפתיים המגורות ומרגיש איך כל גופה נדרך, “מוכנה דודה פנינה” טפחתי בידי הפנויה על פלח ישבנה וראיתי את הרעד הקל שעבר על פניו של דוד שלמה בעלה. דודה פנינה היתה חרמנית והיא לא ניסתה אפילו להסתיר את זה! “מוכנה” היא השיבה בקול מתחנן, “כן, מוכנה, מוכנה!” המשיכה באותו קול משתוקק. דוד שלמה הביט בנו במבט מצועף משהו כשנעצתי את כל הזיין שלי עמוק בכוס של אשתו, “כן” היא גנחה בתשוקה כשהוא חדר למעמקי נרתיקה, “כן” היא המשיכה וצעקה בקול, “כן, אמא’לה, אני גומרת!!” היא הכריזה קבל עם ועדה, “וואו” התנשפה בקול, “אופס, גמרתי” כאילו התנצלה כשחייכה לעבר בעלה היושב מולה בעינים פעורות. “השחלתי את אשתך” חייכתי לעבר דוד שלמה כשאני מתחיל לפמפם את אשתו בתנועות מהירות וחזקות, מרעיד את שדיה וסוחט ממנה גניחות הנאה קולניות, “אני מזיין אותה” גחנתי מעליה וחפנתי את שדיה הגדולים בידי ועיסיתי אותם, “למה אתה עוצם עיניים?” ציחקקתי לעבר דוד שלמה ואחזתי בידי במותניה של אשתו והגברתי את הקצב, “דודה פנינה, אני טוחן אותך!” צווחתי בהנאה, מביט ורואה את אחותי מתרווחת בכסא ומתחילה לשחק בעצמה, “אמא, תראי, מיכל מאוננת” ציחקקתי כשאני טוחן את דודה פנינה ומרגיש איך היא שוב מתקרבת לאורגזמה. שוב גחנתי מעליה, ממולל את פטמות שדיה הנוקשות בין אצבעותי ומרגיש את קירות נרתיקה נלחצים על הזיין שלי, “כן, הנה, זה בא, זה בא! זה…בא-א-א-א!!” היא צרחה וגמרה שוב, כול גופה רועד בתשוקה, “וואו, גמרתי שוב” היא הכריזה במין תמימות כזאת, כאילו לא ראינו ושמענו בעצמנו, “כן, אתה טוחן אותי, אני ה…” והיא נעצרה באמצע, לא מעיזה להשלים את המשפט הזה מול בעלה. טחנתי אותה, היה חשוב לי שהיא תגמור שוב ובגדול, עשיתי כל טריק שאני יודע כדי לא לגמור לפני שהיא גומרת בפעם השלישית, חשבתי אפילו על צילה-גורילה מהקלפים הישנים של חבורת הזבל וזה עזר, דודה פנינה הגיעה לאורגזמה שלישית, פראית וחזקה מכולן, צועקת בקול ומודיעה לכולם שהיא בשמיים ושהיא שוב גומרת, “כן, דודי, אתה גומר אותי!” היא התנשפה בקול וזה בדיוק הסימן שחיפשתי, “קחי!” נצמדתי חזק לישבנה, נועץ בתוכה את כל הזיין, “קחי דודה פנינה” נעצתי שוב, יותר חזק ויותר עמוק, “קחי!!!” צעקתי בשלישית, נועץ הכי עמוק שאפשר ויורה בתוכה בצרור אחד ארוך את כל ארגז הפעולה שלי, מגיע לשיא וגומר, מרוקן בתוכה את הבקבוקים המלאים שלי. 

רגע עוד עמדתי ככה, מתנשף ולא זז, נותן לזיין להצטמק עד שהחליק מתוכה ורק אז עזבתי אותה, הולך שני צעדים אחורה ונותן לה לקום, “וואו, סוס פרא” היא הסתובבה וצבטה בלחיי כאילו הייתי ילד קטן, “אשתך תהיה מאושרת” היא חייכה לעברי, “אני הולכת לרחוץ את הטוטו” היא הודיעה בגאווה, “מילאת אותי” היא הוסיפה לי בלחש כשעברה לידי, הולכת עם רגלים סגורות כאילו מפחדת שמשהו יברח לה משם. 

“בתור המנצח בפוקר, איך לדעתך צריך לבחור את הגבר הבא?” פנתה אלי אמא, “בקלפים או שיש לך רעיון יותר מוצלח?”
“תחרות” חייכתי חזרה, “מי ששלו יותר ארוך הוא הבא בתור לזיין”
אמא הסתכלה באבא ודוד שלמה, “מסכימים?”
“כן” ענה אבא מייד.
“כן” הצטרף גם דוד שלמה.
“ואתה?” פנתה לרובי ששתק.
“אהה, אני מעדיף להמשיך עם המלכות” חייך אליה קצת במבוכה, “לא סתם אני עדיין מסתובב בשמלה של אמא” ציחקק והסביר. ראיתי איזה צל עובר על פניו של דוד שלמה, טוב זה לא בדיוק נעים כשהבן שלך מכריז שהוא פייגל’ה בפרהסיה, “אוקיי אבל!” הוא עצר לשניה, “אם אתה בוחר בזה אין דרך חזרה ועד סוף המשחק אתה נשאר כוסית” כנראה שדוד שלמה חשב שזה יעליב וירתיע את רובי אבל זה רק חייך, “אוקיי, אין בעיה, מתאים לי” “אם אין בעיה אז בוא נתחיל” קם דוד שלמה ונעמד מול אמא, משפשף לעצמו בעדינות ומעמיד עוד קצת את הזיין המתוח שלו, “רובי, לך תביא את הסרגל שלך” 

דודה פנינה חזרה בדיוק כשאמא רצתה להתחיל למדוד, שני הגברים עומדים לפניה והתרנים שלהם מתנוססים זקופים בין הרגליים, “מה זה?” היא ציחקקה. “השיטה לקבוע מי הבא בתור לזיין, דודי הציע שנעשה תחרות ומי ששלו יותר ארוך הוא הבא בתור” הסבירה אמא בחיוך. “רגע!” מיהרה דודה פנינה לבעלה ושדיה הגדולים מקפצים, “מזל וברכה”, ציחקקה ושיפשפה בעדינות את הזיין שלו שהגיב מיד למגע ידה. “גם לך” לא נשארה אמא חייבת וגחנה לעבר אבא, מעבירה את קצה הלשון לאורך הזיין שזינק ונמתח עוד קצת. 

אומרים שהעץ לא נופל רחוק מהתפוח ואכן אבא הציג כלי ראוי להערכה וניצח, “עכשיו רק נשאר לראות את מי?” ציחקקה דודה פנינה שהתישבה חזרה סביב השולחן, “ושלא תחשבו לרגע שאני לא משתתפת!” הגישה לאבא את חפיסת הקלפים. 

“נתחיל, הקלפים יקבעו את מי אני הולך לזיין” אבא חייך מאוזן לאוזן, חוזר בדיוק על אותו משפט שאני אמרתי, “קחי” התחיל גם הוא עם אמא, זורק לעברה קלף ונותן לה להפוך ולהציג לכולם, לא מלכה והוא המשיך בכיוון השעון וחילק קלף לאחותי, גם אצלה זאת לא הייתה המלכה והוא עבר לחלק לדודה פנינה ושוב לא מלכה, ממשיך לחלק ורק בסיבוב החלוקה השלישי הופיעה סוף סוף המלכה המיוחלת ולמי? לבת שלו!! למיכל אחותי! 

לרגע הייתה דממה בחדר, המבטים של כולם דילגו בין אבא ומיכל, אני לא בטוח שזאת הייתה הבחירה המועדפת על אבא שישב קצת נבוך, לדעתי הוא היה מעדיף את אמא או דודה פנינה, אבל מיכל שישבה מולי התאוששה ראשונה, “אם זה מה שהקלפים רוצים, זה מה שיהיה” היא קמה ונעמדה כשהיא מכריזה בקול, “בוא אבא’לה, כולם רוצים לראות איך אתה עושה אותי” היא פנתה אליו בקול מפתה ומהפטמות הזקורות שבראש שדיה הזקופים היה ברור שהיא חרמנית-אש, “בוא תעשה אותי כמו שדודי עשה את דודה פנינה” היא הפנתה את מבטה אלי והוסיפה בקול מתפנק ובלי לחכות רכנה ונשענה במרפקיה על השולחן, מרחיבה ומסדרת את הפישוק ברגליה, מביטה בי במבט חודר ומניחה גם את כפות הידים על השולחן. אבא שלח עוד מבט ארוך באמא, כאילו מבקש לקבל ממנה את האישור הסופי, אבל היא, יושבת בפני-פוקר חסרות הבעה, לא שיתפה אתו פעולה. “בוא אבא’לה” מיכל הזמינה אותו שוב, “בעצם אתה צודק” היא המשיכה למרות שהוא לא אמר מילה, “את זה כבר ראינו אז נעשה פוזה אחרת, רוצה שאני אשכב על הגב?” ובלי לחכות לתשובה היא עלתה על השולחן, נשכבה על הגב ופישקה רגליים, “מה אתה אומר אבא’לה, ככה זה טוב?” 

אבא קם והלך לעברה, השער למגרש המשחקים של אחותי היה פתוח בפניו, אומנם בצורה שהיא שכבה אני לא ראיתי את הכוס שלה אבל ידעתי בדיוק מה הוא רואה, איך הקלימרו הקטן המקועקע לה שם מציץ לעברו ומחייך ורק מהמחשבה על זה התחרמנתי בטרוף, הגבר-גבר המדולדל שלי הרים ראש והתחיל להזדקף, חזר לחיים כמו שאומרים, הייתי מת להשחיל אותה ככה, בפוזה המגרה הזאת והחלטתי שבפעם הבאה כשהיא באה אלי ככה בדיוק אני הולך להכניס לה, אם זה לא יקרה קודם, עוד הערב פה על השולחן! 

ראיתי את העיניים של דוד שלמה בוהקות, אין ספק שהוא היה מת להחליף עכשיו את אבא, “כן” שמעתי את מיכל גונחת בתאווה כשאבא נגע עם ראש הזיין המתוח בין שפתי הכוס המיוחמות שלה, “כן, בוא, תכניס לי” היא אחזה בידיה את ברכיה ופתחה יותר חזק את הרגליים. הייתה מין דממה בחדר, כל העיניים נעוצות באבא, מחכים. “קחי!” הוא גנח בשקט וחדר לאט לתוכה, כאילו הוא פוחד להכאיב לה, “כן!” גנחו שניהם ביחד כשהוא התעשת ונעץ בה בחוזקה את כל זקפתו הנוקשה, “כן, זה טוב” היא גנחה שוב כחתולה מיוחמת כשכל הזיין שלו היה תקוע עמוק בווגינה שלה, “אמא’לה, תראי איך אבא מזיין אותי” היא חייכה, מושכת ומדגישה את המזיין אותי והביטה לעבר אמא שהושיטה לה יד. אבא אחז ברגליה של מיכל, משך אותה והניח את שוקיה על כתפיו, חיבק את ירכיה בידיו והצמיד את ישבנה חזק אל אגנו, “כן, זה טוב” היא גנחה בתשוקה כשהוא נצמד והתחיל לפמפם בה, קודם לאט, בתנועות קטנות, ואחר כך יותר מהר, בתנועות ארוכות וחזקות, מרעיד את גופה ובמיוחד את שדיה. עמד לי כמו טיל, זה היה מחרמן בטרוף, אבא זיין את מיכל ואמא החזיקה לה את היד ו…הגמירה הראשונה שלה לא אחרה לבוא, ראיתי איך היא נמתחת, אחר כך בא ה-“כן!!” הארוך והחזק שכבר למדתי להכיר אצלה כשהיא מגיעה לשיא ואז הרעד ואחריו כל הגוף נרגע, “תמשיך” היא לחשה לו, מתנשפת, “פעם אחת לא מספיקה לי” היא ציחקקה. לא רק לי עמד, אני חושב שכולנו שישבנו סביב השולחן והסתכלנו ניצלנו את מפת השולחן הירוקה המסתירה את הנעשה מתחתיו כדי לפנק את עצמנו, אין ספק שאף סרט כחול לא משתווה לשידור החי הזה שהתחולל ממש מול עיננו. אבא התנשף בקול, ראו עליו שהוא בדרך לשיא, “עוד” גנחה מיכל בקול, “אבא עוד!” הסתכלה לעברו במבט מתחנן אבל כנראה שזה היה כבר מאוחר מדי, “אני בא!” הוא צעק בקול וכל גופו נמתח, “אני גומר!” הוא הודיע בצעקה למי שעדיין לא הבין, “אני משפריץ!” ואז, שבריר שניה לפני שהשפריץ, הוא ברח ממנה! שלף מתוכה את הזיין ורק אז השפריץ! גמר לה על הבטן! ראיתי את ההנאה על פניו של אבא, הנאה של מי שקיבל את עונתו ובגדול, וראיתי גם את האכזבה על פניה של מיכל, אכזבה של מי שהיתה כל כך קרובה אבל לא הספיקה, היא לא אמרה את זה, אולי כדי לא לפגוע באבא, אבל ראו עליה שהיא הייתה רוצה שיגמור לה בפנים אבל רק אחר כך, כמה ימים אחרי כשהיא באה לבקר אותי, הבנתי שזאת לא היתה הפתעה בשבילה, שתמיד אבא בורח לה, לזיין אותה – הוא מסכים, לגמור לה בפנים – זה לא! 

“חכו לי” קמה מיכל מהשולחן, “אני רק רוחצת לי ת’מנוש ובאה” ציחקקה בקול ורצה לעבר חדר האמבטיה, “חכו! אל תתחילו בלעדי” חיכינו. “התור הבא זה שלך” אמרתי לדוד שלמה, “אני צריך עוד כמה רגעים כדי להחזיר אותו לכושר” שיקרתי, מתחת לשולחן, מוסתר במפה, עמד לו טיל בין-יבשתי חדש שכל אחת מהן הייתה מתה לחטוף אותו, “אתה עכשיו ואני אהיה אחריך” עד שמיכל תחזור דודה פנינה מזגה לנו שוב מהקורווזיה XO, אותו קוניאק משובח, “לחיי הזיונים שהיו” בירכה דודה פנינה ברגע שמיכל התישבה חזרה והשקנו כוסיות, לוגמים לגימה ראשונה, “ולחיי הזיונים שבדרך” הוסיף דוד שלמה ברכה משלו ושוב השקנו כוסיות, מרוקנים אותן עד הסוף. 

“קלפים קלפים שבידי” דוד שלמה ערבב את החבילה שבידו תוך שהוא לוחש להם כמו היה איזה מכשף, “את מי אני הולך לדפוק היום?” המשיך “את אשתי?” זרק קלף לעבר דודה פנינה, חיכה שתהפוך ותציג את התשע-לב-אדום שקיבלה והמשיך, “את הבן שלי?” זרק קלף לעבר רובי, “לא” המשיך ושמעו את אנחת הרווחה קטנה כשרובי הפך את הקלף והתברר שהוא לא מלכה, “את דודה שרה?” חילק לאמא, “לא” והפעם היתה אכזבה בקולו כשגם היא לא קיבלה מלכה, “אולי את מיכלי?” ושמעו את ההשתוקקות בקולו, “לא” הוא שוב התאכזב כשגם אחותי לא קיבלה מלכה, “ננסה שוב” ציחקק, “את אשתי?” הוא המשיך לחלק, מניח לפני דודה פנינה את הקלף והיא הציצה בו בהחבא, לא חושפת אותו לרגע, ואז הפכה, מאוכזבת, עדיין לא מלכה, “ושוב הפייגל’ה” המשיך לחלק, זורק לעבר רובי קלף. גם רובי לא הפך ישר את הקלף שקיבל אלא קודם הציץ בהחבא כמו אמא שלו רק שעל פי החיוך שהתפשט על פניו הבנתי מה הוא קיבל עוד לפני שהפך והציג לכולם בגאווה את המלכה-תלתן שבידו. 

נראה על פניו של דוד שלמה שרובי לא היה בדיוק ה-“כוסית” המועדפת עליו, כנראה שבסתר ליבו הוא אפילו הדחיק את האפשרות הזאת, אך יאמר לזכותו שהוא התעשת מיד, “אוקיי” הוא קם ממקומו ופנה לבן שלו, “אם זה מה שהקלפים החליטו זה מה שיקרה” הוא כאילו תרץ את מה שהוא הולך לעשות בפני אשתו, “בוא פיגל’ה” הוא פנה לרובי והצביע על השולחן, “מצא חן בעיני איך דודי עשה את אמא שלך המזכירה שלו אז עכשיו אני אעשה אותך למזכירה שלי!” גיחך בקול, “לא! אל תוריד כלום!” עצר את רובי שקם ורצה להוריד את השמלה מעליו, “רק תתכופף פיגל’ה, אני בטוח שאתה יודע איך מתכופפים” הוסיף עוד עקיצה כשהוא מתעלם מהמבט הנוזף של אשתו. 

ראיתי את רובי מסמיק אבל בלי להוציא מילה נעמד כמו אמא שלו קודם והתכופף על השולחן, “יופי” ציחקק דוד שלמה כשהוא הולך לעברו והזיין שלו מזדקר מתוח בין רגליו ומתנדנד בכל צעד. דוד שלמה נעמד מאחוריו, “אוקיי, נתחיל” הרים את שולי השמלה והניח אותה על גבו של רובי, חושף את ישבנו כשבד התחתונים שלבש, אותם תחתונים של אמא שלו שדוד שלמה כל כך התעקש שילבש, התכווץ ונדחק אל בין פלחי ישבנו, מסתיר רק את חריץ התחת. “אוקיי, נמשיך” הוא חייך, אוחז בתחתונים של רובי ובמשיכה אחת חזקה הוריד אותם עד הברכיים, חושף ומגלה גם את החריץ ופי הטבעת המכווץ, “תוציא!” הוא התכופף והמשיך להוריד את התחתונים, מחלץ אותם מהרגל הימנית ואחריה השמאלית, “קח, שיהיה לך מה לנשוך” ציחקק כשהוא מכדרר אותם ודחף לפיו של רובי, ממשיך להתעלם מהמבט של אשתו שרצתה לאכול אותו. דוד שלמה התקרב ונצמד לאחוריו, “תתכונן” הוא החזיק את הזיין שלו ביד והיכה בו על אחוריו של רובי כאילו מבקש למשוך את תשומת ליבו, “תפתח ת’תחת!” רובי הסמיק עוד קצת אבל עשה את מה שאבא שלו ביקש, נשען על השולחן עם החזה ושלח ידים לאחור, מפשק את פלחי ישבנו. “רגע, שים חמאה לילד!” עצרה דודה פנינה את בעלה לפני שהספיק לדחוף לרובי והעבירה לו את צלוחית החמאה שהוא עצמו הביא כשסינג’רתי אותו. “לא צריך” הצמיד דוד שלמה את העטרה הנוקשה חזק יותר אל פי הטבעת המכווץ, “הילד רגיל” לא פיספס הזדמנות לעקוץ. “אמרתי שים חמאה לילד!” סיננה דודה פנינה בין שיניה, נועצת בו את המבט שאומר “חכה חכה מה אני אעשה לך!” 

דוד שלמה הוא אולי מאצ’ו, משחק אותה בעל הבית, אבל כל מי שמכיר אותם יודע שדוד שלמה הוא נמר, הולך זקוף מתחת לשולחן :), שאצלם במשפחה דווקא דודה פנינה היא זאת שקובעת, “אם את רוצה תשימי לו בעצמך” חיפש דוד שלמה דרך מילוט אלגנטית שלא תפגע חלילה בכבודו. “אין בעיה” דודה פנינה ניגשה לרובי ואני חייכתי לעצמי בלב, לפי הקול שלה הוא עוד ישלם על זה. 

הצליח לו לרובי, גם הזיין שלי וגם של אבא שלי יותר גדולים מזה של דוד שלמה, אומנם לא בהרבה אבל לפעמים זה משמעותי, גם כמות החמאה הנדיבה שאמא שלו מרחה לו הייתה לטובתו אבל בכל זאת, כשאבא שלו נעץ בישבנו את כל הזיין בדחיפת אגן אחת חזקה וכמעט שקרע את פי הטבעת שלו, ראיתי את הכאב על פניו של רובי. “כן!” גנח דוד שלמה במין גאווה כזאת, דוחף את עצמו במכה חזקה הכי עמוק שאפשר לתוך התחת של רובי, “זה מה שרצית, פייג’לה?” הוא הוסיף עוד נעיצה חזקה באגן והתחיל לפמפם בו. “כן” מלמל רובי וראיתי איך הבעת הכאב נמחקת מפניו והוא הולך ונרגע, “כן אבא” הוא המשיך בקול חזק יותר, “זה מה שרציתי” הוא ציחקק, מפשק חזק את ישבנו המוצק, “כן אבא’לה, הבן שלך אוהב להתכופף” הוא לא הפסיק ולא הצלחתי לזהות אם הוא באמת מתכוון לזה או סתם בא לו להחזיר עקיצה לאבא שלו. 

הבטנו בהם מהופנטים, מסתבר שלראות איך מזיינים מישהו בתחת זה לא כמו לראות לזיין, בטח כשאבא מזיין את הבן שלו, והרגשתי איך אני מתחרמן והזיין שלי נמתח עוד קצת, “כן, תמשיך” רובי עודד את אביו שפשוט טחן אותו, אוחז במותניו של בנו, מנענע את ישבנו קדימה ואחורה במהירות והזיין שלו נע כבוכנה בפי הטבעת המשומן של רובי. האמת שהפתיע אותנו כשרובי גמר, “אני בא!!” הוא צעק במין טרוף כזה כשכל גופו נמתח, “אני גומר!!” הוא ירה את מטענו על מפת השולחן ורגע אחרי הרגשנו את הריח החריף של שפיך גברי טרי. “טוב לך, אהה” הנחית דוד שלמה את כפות ידיו על פלחי ישבנו של רובי במכה מצלצלת, מטביע את חותם כף ידו באדום בוהק על רקע העור הלבן, “טוב לך כשאני מנענע אותך” המשיך דוד שלמה לטחון אותו בקצב, “אתה אוהב לאכול בתחת יה חתיכת מתרומם” “שלמה!” הזהירה שוב דודה את בעלה, לא אומרת כלום יותר אבל הוא הבין את הרמז והשתתק, ממשיך אומנם לתקתק את רובי באותן תנועות מהירות וחזקות אבל בלי להוציא הגה. 

דוד שלמה גמר בבת אחת, פתאום ראיתי אותו עוצם עיניים וכל גופו נמתח, לשניה נצמד חזק לישבנו של רובי ולא זז, “וואו” כל גופו נרגע, “גמרתי” הוא מלמל כאילו לא מאמין שזה קרה לו ולא זז, “גמרתי” הוא מלמל שוב כשהזיין החליק מישבנו של בנו, מביט בדודה פנינה, “ראית? זיינתי ת’בן שלך!” “ראיתי” היא אמרה לו והיה בקולה נזיפה כאילו אמרה נכון, זיינת, אבל אתה לא חייב לצעוק את זה, “עכשיו לך לרחוץ לך ת’מה-שמו שלך” חייכה לעברי, “עכשיו תור רובי והגיע הזמן שהוא יחלק לנו שוב קלפים” “מה?!” אמא שלי קפצה, “אני היחידה ש…שלא עשו אותה!”
“מה לעשות, יש חוקים” ציחקקה דודה פנינה, “וחוץ מזה” חייכה, “את יודעת איך זה, אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים” ציחקקה. “אין לנו על מי לסמוך אלא על הקלפים שרובי יחלק לנו” תיקנה אותה אחותי.
“אוקיי, אני מחלק” התחלתי לערבב את החפיסה שדודה פנינה העבירה אלי במהירות, לפני שיפרוץ הוויכוח הקבוע בין אחותי לאמא ודודה פנינה על קיומו של האלוהים, רובי התיישב לאט ובזהירות, ראו על פניו שכואב לו אבל לא יכולנו שלא לחייך. “קרע לך ת’תחת האבא שלך, אהה?” לא התאפק אבא שלי ושאל בחיוך לועג.
“כן” הנהן רובי, “אבל שווה, תאמין לי, שווה”
“אם אתה אומר” גיחך אבא, “אם אתה אומר” חזר והמהם כאילו לעצמו ושמעו שהוא מתאפק שלא לצחוק.
“לחלק לך?” התערבתי ופניתי לרובי, מכיר את דעתו של אבא על הומואים ומנסה למנוע מהשיחה בינם לגלוש לפסים לא רצויים.
“לא, אני פס” רובי חייך, “בינתיים הספיק לי, אולי בתור הבא, כשאבא שלך יחלק” חייך לעבר אבא.
“יש לי רעיון יותר טוב” התערבה דודה פנינה פתאום, “כמו שאתם עשיתם תחרות גם אנחנו, הבנות, נעשה תחרות.
בנות? מילא אחותי אבל נשים בגיל 50 הם כבר מזמן לא בנות חשבתי לעצמי אבל התאפקתי, “תחרות?” שאלתי במקום, “איזה תחרות?” “אתם מדדתם את אורך הזיין, אנחנו נמדוד את קוטר העטרה סביב הפטמה” ציחקקה בתשובה “יותר נכון אתה תמדוד”, מסרה לי את הסרגל שהיה מונח עדיין על השולחן, “ודודי, אנחנו מרשות לך גם לבדוק את הסחורה, לפחות אני מרשה” היא הוסיפה וקרצה לי. 

התחלתי למדוד, הראשונה נעמדה מולי דודה פנינה, דוד שלמה חזר בדיוק שמששתי את השדיים של אשתו או איך שהיא קראה לזה בדקתי לה ת’סחורה, “מה אתם עושים?” הוא שאל בסקרנות כשהוא מנגב לעצמו את הזיין הרטוב שלו במגבת. דודה פנינה הסבירה לו בשעה שאני מדדתי, עושה בדיוק כמו שהיא ביקשה שאמדוד, תומך ומרים את השד ביד אחת שלא יהיה שמוט מדי ומודד עם הסרגל ביד השניה, מדדתי והכרזתי בקול את התוצאה. “אני מוכן להתערב שאשתי מנצחת” הוא הכריז בקול.
“על מה מתערבים?” חקר אבא, התערבות בינם אינה דבר חדש.
דוד שלמה הסתכל למטה, התכופף והרים את החוטיני של אחותי שהיה זרוק על הרצפה, “המפסיד מסתובב עד סוף הערב עם התחתונים האלה” חייך. “מקובל עלי, אני מתערב על אשתי” נענה אבא לאתגר.
“ואני בוחר במיכל” הכריז רובי.
“שתוק!” השתיקו אותו שניהם ביחד, “אתה לובש כאלה גם בלי להתערב” הוסיף אבא במין זלזול שזכה מאמא במבט נוזף למרות שעובדתית זה נכון, כבר ראיתי את רובי מסתובב עם חוטיני כאלה מבחירה חופשית. 

הבאה בתור היתה מיכל אחותי, נעמדת מולי, מושכת לעצמה רגע בפטמות, “תמדוד!” מדדתי, שוב תומך ביד אחת ומודד עם הסרגל בשניה, דוד שלמה כבר לא ינצח בהתערבות, העטרות של מיכל היו יותר גדולות משל דודה פנינה בכמה מילימטרים. כמו תמיד התחיל ויכוח, דוד שלמה ביקש למדוד בעצמו וכמו תמיד גם ניסה לרמות קצת אבל לא עזר לו, תפסנו אותו ובסוף גם במדידה שלו מיכל ניצחה. נשאר לראות אם מיכל המנצחת או אמא, אם דוד שלמה יצטרך ללבוש את החוטיני או אולי מיכל תנצח והוא ניצל, אמא נעמדה מולי במין בטחון כזה, מחייכת, הפטמות שלה עמדו זקופות ונוקשות מול עיניי, תמכתי בשדיה הגדולים ומדדתי, “אמא ניצחה!” הודעתי בגאווה כשאני מציין את התוצאה. “לא מאמין” התפרץ דוד שלמה, “תן לי!” לקח את הסרגל מידי, “אני רוצה למדוד בעצמי”
מדד כשאבא משגיח מקרוב ולא עזר לו, גם אצלו אמא ניצחה, “קח” חייך אבא מאוזן לאוזן ומסר לו את החוטיני של מיכל, “הפסדת, תלבש!” דוד שלמה הסמיק ולבש, המשולש הקטן בחזית לא הכיל את הזיין שלו אפילו שהוא היה מדולדל והשרוך שמאחור נכנס לו לתחת ועצבן אותו, “לא מבין איך אתן הולכות עם הדבר הזה” הוא רטן בקול והתיישב חזרה. 

השאלה שעמדה על הפרק עכשיו היתה איך אני הולך לדפוק את אמא שלי, האם בתנוחת המזכירה כמו שדפקתי קודם את דודה פנינה? או שוכבת על השולחן על הגב כמו שאבא דפק את מיכל? אולי בכלל משהו חדש? תנוחה שעוד לא היתה הערב, אולי בדוגי-סטייל?? בסוף בחרתי בדוגי והודעתי לאמא. פעם, כשהייתי קטן :), חשבתי שדוגי סטייל היא תנוחה לא מכובדת, משום מה היא הזכירה לי תמונות מסרטי הטבע איך החיות עושות את זה, חשבתי שאשה שעומדת ככה על ארבע ונותנת לגבר לדפוק אותך מאחור כמו איזה סוסה או כלבה היא שרמוטה, אשה שלא מכבדת את עצמה, אבל אחרי שעשיתי את זה פעם או פעמיים עם צילי וגילי, התאומות שנתנו לי שעורים פרטיים בתורת המשגל למתקדמים, ועוד יותר כששמעתי איך הן צועקות לשמים מרוב הנאה הבנתי שיש בה בתנוחה הזאת משהוא אחר אבל טוב ומאז שצילי וגילי גם הסבירו שיש בתנוחה הזאת את הערך המוסף שהופך גמירה טובה לגמירה מצוינת אני לא מפספס שום הזדמנות לזיין בתנוחה הזאת. “איפה?” אמא קמה ושאלה.
“על השטיח”
“בטוח? אולי על השולחן בסלון?” והיא חייכה דווקא לעבר דודה פנינה שהסמיקה.
“אוקיי, על השולחן” אשרתי וציינתי לעצמי שפעם אני צריך לבדוק איתה מה היה החיוך הזה.
אמא סידרה לעצמה כרית קטנה מתחת לברכים, שלא יכאב לה, “בוא!” היא נעמדה על ארבע כששדיה תלויים תחתיה, מתנדנדים קלות, ורגליה מפושקות מעט, פותחת בפניי את הדרך אל גן השעשועים שלה. נעמדתי מאחוריה, מכוון את זקפתי בידי והרגשתי את ראש הזיין הנוקשה נוגע בין שפתי הכוס הנפוחות מתאווה, “איך את מעדיפה אמא, חזק או בעדינות?” שאלתי בנימוס. יש שתי גרסאות לדוגי, צילי אוהבת נעיצה מהירה וחזקה, לחטוף את כל הזיין במכה חזקה וגילי אוהבת לאט, להתענג על זה, להרגיש איך הוא נכנס ומחליק לאיטו במורד הווגינה שלה עד שכולו תקוע בתוכה ומבחינתי שתיהן טובות, את שתיהן אני אוהב, “חזק!” אמא ענתה ושמעתי את החרמנות בקולה, אחזתי במותניה, קצה הזיין נלחץ אל בין שפתי הכוס, נוגע בוורוד הרטוב שבתוכו, “ככה?” ציחקקתי ותקעתי בה את אברי הגדול והנוקשה בתנועת אגן מהירה וחזקה, מזעזע אותי בדיוק כמו שהיא ביקשה, כמו שהיא אוהבת, קורע בה את דרכי למעמקי נרתיקה החם שכל כך ציפה לי, דוחף עוד, עמוק! ומרקיד את שדיה התלויים. ה”כן-ן-ן” החזק והארוך שנפלט מגרונה של אמא היה ההוכחה הכי טובה שהייתי ילד טוב ועשיתי את זה בדיוק כמו שאמא אוהבת, “כן, זה טוב, תמשיך” היא המשיכה וגנחה כשהתחלתי לפמפם בה, אוחז בחוזקה במותניה ומזיין אותה בתנועות חזקות ומהירות, “כן, ככה, הנה!!” היא המשיכה באותו קול מתענג וגמרה בפעם הראשונה. עצמתי עינים והתמכרתי לתענוג, מתרכז רק בי, בהרגשה הנעימה הזאת של שפשוף הזיין בין שפתי הכוס-של-האמא-שלי והחיבוק האוהב שמעניקים לי קירות נרתיקה החלקים, שוכח לרגע מהכל, שוכח שזאת אמא שלי שאני מזיין ככה בהנאה לעיני כולם וממשיך לדפוק אותה בתאווה בלתי מוסתרת. הגמירה השניה שלה לא אחרה לבוא, “כן” היא שוב גנחה בתשוקה בלתי מוסתרת, “כן, הנה עוד אחד!” היא צרחה בלי בושה, “הנה, הנה זה בא, כן, הנה א-נ-י-ג-ו-מ-ר-ת-!-!” היא הודיעה לכולם ואני פתחתי עיניים והבטתי בה, “וואו, אין כמו גמירה טובה” היא התנשפה, מתנצלת וחיוך מבוייש על שפתיה. ראיתי איך אבא ודוד שלמה מביטים בנו, מבטים חרמנים כאלה, עמד להם, לא בשיא התורן אבל עמד, ראו שהם היו מתחלפים איתי בשמחה. “אמא” גחנתי מעליה וסחטתי לה את הציצים הגדולים והרכים, לא מפסיק לרגע לפמפם בה, “זה טוב?” “כן” היא גנחה מיד בתשובה.
“כמה טוב?” לא ויתרתי לה.
לרגע היא שתקה, מסמיקה ולא עונה, “אמא, כמה טוב?!?” צבטתי לה בפטמות שבין אצבעותי.
“איי! הרבה” היא ענתה במהירות, “כן, הרבה, המון, כן! הנה, ככה!” והרגשתי איך הכוס שלה מתכווץ סביב הזיין שלי בעוד גמירה מהירה, מהירה ויסודית, “כן, אני גומרת!” היא צרחה בקול רק שהפעם גם אני הצטרפתי, מרגיש איך השפיך עולה לו במעלה הזיין. “קחי!” נעצתי את עצמי הכי חזק שאפשר לתוכה, “אמא קחי!” אחזתי חזק במותניה והצמדתי את ישבנה לאגני, “אמא! אני גומר!!” צעקתי, “אמא, אני משפריץ!” גמרתי, יורה בתוכה בהנאה את כל המטען שנצבר באשכיי. 

“אני חושבת שצריך למלא שוב את המצברים” ציחקקה דודה פנינה כשאני נפלתי מתנשף על השטיח, שוכב על הגב והזיין שלי מונח בין רגלי מדולדל ורטוב בקוקטייל הזיון של אמא ושלי, “לכי” היא בעטה בעדינות באמא ששכבה לצידי, “תנקי קצת את עצמך ובואי תעזרי לי במטבח, אני חושבת שצלחת מרק נוספת זה בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו” היא חייכה. רובי הודיע שהוא פורש, “יש לי מסיבה שאני חייב להגיע” הוא תרץ את זה רק שלפי איך שהוא הלך, בפישוק רגליים של מי שפתחו לו ת’תחת היה נראה שלרקוד הוא כבר לא יוכל במסיבה הזאת. 

שתינו את המרק בדממה, כל אחד שקוע בצלחת שלפניו, כמו תמיד המרק לא פישל ואחרי כמה כפות עמד לי מחדש, תורן זקור ונוקשה כאילו לא זיינתי כבר פעמיים הערב ונראה לי שאני לא היחיד שהמרק השפיע עליו כי כולנו הגברנו את קצב אכילת המרק כאילו רוצים להגיע במהירות לתכל’ס, לרגע שאחרי. רובי חזר בינתיים, רחוץ ומגולח למשעי, מדיף סביבו ריחות אפטר-שייב יוקרתי אבל יותר חשוב, רובי כבר לא הלך באותה הליכת “פתחו אותי” מגושמת, עדיין ראו שזה קצת מציק לו “אמא’לה” הוא פנה לדודה פנינה, “אל תחכו לי, אני ישן אצל דפי וחוזר רק מחר בצהריים” הוא הודיע בחגיגיות כשהוא מלווה את ה-ישן בתנועת זיון גסה וחיוך, “כן” הוא המשיך וחייך לעבר אבא שנעץ בו מבט מופתע, “דפי, זאת בחורה, לפעמים אני גם בצד שתוקע, לא רק בצד שמקבל” הוא ציחקק והסתובב, “וכן, היא יודעת” ענה על השאלה המתבקשת למרות שהיא לא נשאלה והלך. 

כנראה שדודה פנינה לא סתם קראה לאמא למטבח שתעזור לה כי ראיתי את המבטים שהן החליפו בינן כשהן פינו את הצלחות וכשאבא ערבב את הקלפים כדי להמשיך במשחק שלנו דודה פנינה עצרה אותו. “יש לנו רעיון יותר טוב” ושמתי לב לדקויות, לנו ולא לי שמאשר שאכן אמא והיא תאמו את זה.
“מה?” ושמעו בקולו של אבא שזאת יותר שאלה מתוך נימוס ובעצם הוא משתוקק להמשיך כדי לקבוע את מי הוא מזיין.
“תרגע, אתה תזיין” אמא ניסתה להרגיע את אבא שהיה כבר חרמן-אש, “תקשיב לאחותי ו…תזדיין בסבלנות :)” ציחקקה כשהיא מלקקת את שפתיה בתנועה מגרה. “בסיבוב הזה כולם יזיינו” הודיעה דודה פנינה ולקחה את הקלפים מידי אבא, שולפת במהירות את המלכים והמלכות מתוך החפיסה, בוחרת שלושה מלכים ומלכות תואמים ומניחה את שאר הקלפים בצד, “הרעיון פשוט” המשיכה בהסבר כשהיא מפרידה בין המלכים והמלכות, “לגברים נחלק מלכים, לנשים מלכות וכל מלך ישא על כפיים לחדר את המלכה התואמת ושם…” עצרה וחייכה חיוך שטוף זימה, “היא שלו לכל הלילה” והיא ליוותה את דבריה באותה תנועת יד גסה שרובי עשה רק לפני רגע, “או כמו שאומרים החבר’ה, תבצעו בנו את זממכם :)”. לרגע הייתה דממה, “עד הבוקר” הוסיפה אמא אם זה לא היה ברור למישהו, כאילו מנסה להוסיף עוד פיתוי.
לרגע הייתה דממה , “הכל?” אבא שבר את השתיקה וראיתי את אבא ודוד שלמה מחליפים בינם מבטי זימה ומחייכים.
“הכל, למה אתה מתכוון?”
“אתן יודעות, אהה, גם בכניסת המשרתים?” הסמיק דוד שלמה כששאל וראיתי את אבא מחייך.
עכשיו היה תורן של הנשים להחליף מבטים, לענות זאת לזאת בלי לדבר, רק בחיוך ונדנוד ראש קטן, “מבחינתנו הכל זה הכל” אמרה בסוף אמא, “אנחנו לרשותכם או כמו שאחותי אמרה, תבצעו בנו את זממכם” “תחלקי!” ושמעו מאבא שהוא כבר לא יכול לחכות יותר.

דודה פנינה התחילה לחלק, מתחילה איתנו הגברים, מניחה לפני כל אחד מאתנו קלף הפוך, אחר כך לנשים, מניחה מול כל אחת מהן קלף הפוך, “רגע” היא עצרה את דוד שלמה שרצה להפוך והודיעה איך יתחלקו החדרים, גם הם על פי הקלפים, לב אדום לחדר השינה שלהם, מעויין לחדר האורחים ותלתן לחדר של רובי. “תתחילי, תהפכי” היא אמרה לאמא וזאת הפכה את הקלף, מראה לנו את המלכה תלתן שקיבלה, “עכשיו את” היא פנתה לאחותי וזאת הפכה והציגה את הלב אדום שקיבלה, “וזה שלי” היא הפכה את המלכה מעויין וחיוך על שפתיה. “עכשיו אתה” היא חייכה לעבר בעלה, “תהפוך”
כל העינים ננעצו בדוד שלמה, לרגע הוא הציץ בקלף וחיוך עלה על פניו כשהפך והציג אותו לפני כולם, מלך תלתן, דוד שלמה הולך לגמור את הלילה עם אמא, “בואי” הוא קם וניגש אליה, מחכה שתקום, דוחף יד בין רגליה ובתנועה מהירה המעמיס אותה על כתפיו בסחיבת פצוע, לרגע הוא עצר ולקח בידו חתיכה מגוש החמאה שעדיין היה מונח בצלוחית על השולחן, “ברשותך” הוא חייך לעבר אבא והתחיל ללכת לעבר החדר של רובי, לא משאיר ספק שבקרוב מאד אמא הולכת לחטוף אותה בתחת. “רגע” אבא עצר אותם לפני שיצאו והפך במהירות את הקלף שלפניו, מלך מעויין חייך לעברו, “יש!” צרח אבא וקם ממקומו ממהר לעבר דודה פנינה שנעמדה לקראתו והעמיס אותה על כתפיו בדיוק כמו שדוד שלמה העמיס את אמא, “ו…ברשותך” חייך חזרה לעבר דוד שלמה ולקח בתנועה הפגנתית גוש חמאה מהצלחת, מאותת לכולם, ובמיוחד לדוד שלמה, שגם האחות השניה הולכת לקבל ביקור בכניסת המשרתים שלה. ההורים יצאו, ממהרים כל אחד לחדר שנקבע לו, ואני ואחותי נשארנו לשבת סביב השולחן. רגע ארוך ישבנו ככה והבטנו אחד בשני בלי לזוז, “טוב, בואי נגמור עם זה” הפכתי את הקלף שבידי, מציג את המלך לב אדום שבידי וקם, “בואי” נעמדתי לידה, מחכה שתקום, ודחפתי את היד בין רגליה, נוגע ומרגיש כמה היא רטובה, כמה היא משתוקקת, “ניקח אותך לחדר שינה” הקפצתי אותה בקלות על כתפי, מרגיש את שדיה הגדולים נמעכים אל גופי ואת הרעד שעבר בגופה כשכתפי לחצה לה על שפתי הכוס המיוחמות שלה, “ונקח גם את זה” ציחקקתי, לוקח את הצלוחית עם שארית החמאה, “ליתר בטחון” המשכתי למרות שהיה ברור לשנינו שהלילה גם הדלת האחורית שלה הולכת להפתח. 
בדרך עברנו ליד החדר של רובי והדלת היתה פתוחה. לא התאפקתי והצצתי להם, לדוד שלמה ואמא, נעמדתי והסתכלתי איך דוד שלמה שוכב עליה, מכסה אותה בגופו הגדול ומזיין אותה מאחור, בדלת האחורית שלה, מזיין בתאווה את אמא שלי בתחת ותאמינו לי זה גירה אותי ברמות! עמדתי ככה שגם אחותי תוכל לראות והצצתי להם, ביד אחת אוחז באחותי, שלא תיפול, ובשניה משפשף לעצמי, בעדינות, שחס וחלילה לא אגמור, חשבתי שהם לא רואים אותי, מגניחות התאווה שלהם היה ברור שהם עסוקים בזיון הלוהט, אבל אחר כך התברר לי שאמא כן ראתה אותנו ולדעת שאנחנו רואים אותה אפילו גירה אותה עוד יותר. אני יודע מה אתם חושבים עכשיו, שהמשפחה שלי קצת קינקי, טוב לא קצת, הרבה קינקית, שמה שאנחנו עושים זה גילוי עריות, טאבו, ואין ספק שאתם צודקים! אבל יש לי תרוץ, מרק הקוריצה של דודה פנינה, או אולי זה בכלל כמו שאריה תמיד כותב בספורים שלו “כשהזיין עומד השכל בתחת” ואצלי הזיין לא הפסיק לעמוד! בכל מקרה, כשגם הגניחות מחדר האורחים התגברו ולא היה ספק שאבא מנקנק את דודה פנינה בתחת, מהרתי לעבר חדר השינה שהוקצה לנו, הגיע הזמן שגם אחותי תחטוף איזה שטרונגול בעכוזה. 

את מיכל דפקתי על המיטה בפוזה שראיתי באיזה ספר תנוחות, עומדת על ברכיה ונשענת על מרפקיה כך שראשה למטה וישבנה מורם, חריץ ישבנה משומן בכל החמאה שנשארה בצלוחית ואני עמדתי מעל ישבנה, מכופף ברכיים ויורד עד שקצה הזיין המתוח נושק ונלחץ אל פי הטבעת שלה, נותן לה להרגיש אותו ושומע מרחוק את דוד שלמה מכריז בקול שהוא גומר. “תתכונני אחותי” ציחקקתי, זוכר איך עיניה נפערו לרווחה כשראתה מה מצפה לה, “הטיל שלי מוכן לשיגור, מתחילים בספירה לאחור, שש, חמש, ארבע” “שלוש” היא הצטרפה והחליפה אותי, “שתיים” ראיתי איך כל גופה נדרך, “אחת!”
“אש” דחפתי את הזיין לתחת המשומן, לוחץ חזק, לרגע לא מצליח ואז הדלת נפתחה וכל הזיין שלי ננעץ עמוק בישבנה, “אמא’לה, וואו” היא גנחה, “חתיכת שטרונגול יש לך שם” היא סיננה בין שיניה ושמעו שהיא מתאפקת לא לצעוק מכאב, “וואו” היא שוב התנשפה בקול, “גדול הלוויתן שלך, רגע” היא עצרה אותי מלהתחיל לפמפם, “רגע, תן לי להבין מה חטפתי” התנשפה, מנסה להתבדח, “קרעת אותי” היא ציחקקה אחרי רגע שעמדתי ככה ולא זזתי, “אבל עכשיו זה בסדר” ושמעו בקולה שהיא נרגעת, “זהו, עכשיו אתה יכול” היא ציחקקה בקול, “כן, עכשיו זיין אותי” ושמעו שהיא מחורמנת, “כן אח’שלי, תלמד את אחותך הקטנה מאיפה משתין הדג” זיינתי, דפקתי את אחותי בתחת בתנועות חזקות שהרעידו את כל גופה, מבעד למראת האיפור של דודה פנינה ראיתי את שדיה המפוארים של אחותי יוצאים במחול, מתנדנדים לכל עבר בכל נעיצה חזקה שלי, “כן” הצטרפתי גם אני לגונחים, “זה טוב לדפוק לך ת’תחת” המשכתי, מרגיש את הזרמים שיוצאים מהזיין המשתפשף בפי הטבעת המהודק סביבו ומפשטים בכל הגוף, “כן, זה טוב לדפוק אותך ככה” המשכתי לפמפם במהירות, יודע שלא נשאר לי עוד הרבה זמן לפני שאני גומר, “כן, הנה, הנה!” הרגשתי שזה מתפרץ לי, “כן, הנה, אני גומר!!” מלאתי לה את התחת בשפעת זרמתי החמה והריחנית. 

רגע עוד עמדתי ככה, תקוע בתוכה, ואז נפלתי על המיטה לצידה, מתנשף בכבדות, “וואו, היה טוב” חייכתי לעברה.
“מניאק, לא גמרתי!”
“אני חייב לך” חייכתי שוב לעברה.
“מה חייב, עכשיו!”
“איך?” לא הבנתי, “תראי אותו”
“בשביל מה לדעתך נתנו לך לשון?” היא נשכבה על הגב ופתחה רגליים, “בוא!” היא אחזה בשערותיי ומשכה אותי אל בין רגליה המפושקות. “זה כבר יעלה לך” מילמלתי כשאני יורד ונשכב בין רגליה, “תאמיני לי, זה כבר יעלה לך” מלמלתי שוב, “ככה?” נישקתי אותה נשיקה מרפרפת, “או ככה?” הצמדתי חזק את שפתי לשפתי הכוס הנפוחות מתאווה שלה ודחפתי את הלשון עמוק לתוכה. לא הייתי צריך תשובה, גם לא הייתי צריך הרבה בשביל שהיא תגמור, אחותי היתה לוהטת שם למטה וכמה משחקים עם הלשון בדגדגן המגורה שלה הביאו אותה לאורגזמה פראית, “כן” היא גנחה בתאווה, “כן, ככה, בדיוק ככה!” היא אחזה בראשי בשתי ידיה והצמידה לי אותו חזק לערוותה, “כן, תמשיך, אני רוצה עוד אחת!” אז נתתי לה עוד אחת, ועוד אחת, והיתה גם רביעית לפני שעזבתי ונשכבתי שוב לצידה, “זהו, בסדר?” חייכתי לעברה. “וואו, מעולה” היא התנשפה והחזה הגדול שלה עולה ויורד.
“חירמן אותי למצוץ לך” אחזתי בידה והובלתי אותה לזקפה שצמחה מחדש, “אז עכשיו בואי, בואי למקלחת” נעמדתי ומשכתי אותה, “בואי נתרחץ לפני שאני שוב משחיל אותך” 

מיכל נכנסה ראשונה והתחילה להתרחץ, מסבנת בפרטיים שלה עם סבון השטיפה האינטימית של דודה פנינה שעמד שם, “אתה לא בא?” היא הזמינה אותי והצטרפתי, נצמד אליה ונותן למים לשטוף את גופי, “תן לי” היא ירדה פתאום על הברכיים והתחילה לרחוץ לי את הזיין, מסבנת ומלטפת אותו, מגרה ומעמידה אותו עוד יותר, “אני מתה על הגבר-גבר שלך” היא נישקה אותו לרגע, נשיקה מרפרפת אבל מה זה מדליקה, “ברשותך” היא חייכה לעברי ורגע אחרי כל הזיין היה בפה שלה, מוצצת לי בתאווה ואני נשענתי על הקיר, עצמתי עיניים והתמכרתי לתענוג. “שלושה נקבים יש לאשה” היא הפסיקה לרגע למצוץ, נעמדה על קצות אצבעותיה, נצמדה אלי ולחשה לי באוזן, “ובכולם אני רוצה שתגמור לי הלילה” המשיכה באותו קול מפתה, “באחורי כבר גמרת, את הכוס אני שומרת לסוף ועכשיו אני רוצה אותך בפה” נישקה אותי בפה וחזרה וירדה, נצמדת ומתחככת בי, שדיה מחליקות על בטני עד שעמדה שוב על ברכיה, הכניסה את הזיין המתוח שוב לפה והמשיכה למצוץ באותה תאווה. השילוב הזה של המים הזורמים והמציצה המפנקת נתן לי הרגשה שאני ב…גן עדן, ביחוד כשבשלב מסויים היא התחילה ללטף לי את שק האשכים התלוי, לגלגל בעדינות את הביצים בין אצבעותיה, “כן” גנחתי בקול, “כן, זה טוב” המשכתי באותו קול מחורמן, מרגיש איך הזיין שלי תקוע עמוק בגרונה, “כן, תמשיכי, תמשיכי! תמשיכי!!” הרגשתי איך זה מגיע, איך השפיך שלי עולה ומטפס במעלה הזיין, “כן, הנה!” אחזתי בראשה והצמדתי אותו לערוותי, תוקע את כל הזיין הכי עמוק בגרונה, “כן, תתכונני, כן! כן!!” גמרתי בסערה, יורה את זרמתי היישר אל מעמקי גרונה, “כן!” ברחתי קצת, מפחד שתחנק ויורה את המטח השני בפיה. אחותי התרוממה ונעמדה מולי ומול עיניי המשתהות בלעה, מחייכת אלי ובולעת שוב, מלקקת בתנועה מתגרה טיפה שנזלה על שפתיה, “יאמי” היא לחשה לי ושוב ליקקה את השפתיים בתנועת לשון מתגרה, “נשאר עוד נקב אחד שלא בא על סיפוקו” “את לא נורמלית” הצבעתי על הזיין המדולדל השמוט בין רגליי, “תראי אותו”
“בוא” היא משכה אותי חזרה למיטה, אפילו בלי להתנגב, “כשמיכל רוצה אפילו מטאטא יורה” היא ציחקקה ודחפה אותי על הגב, “חכה לי!” היא חזרה למקלחת הצמודה ושמעתי אותה שוטפת את הפה, “זהו, תן לי” היא חזרה ועלתה על המיטה ונשכבה עלי ב-69, רגליה פתוחות, מראה לי מקרוב את מגרש המשחקים המפתה שלה והזיין שלי שוב בפיה, מפיחה בו חיים מחדש. מיכל לא היתה צריכה לעבוד הרבה כדי שיעמוד לי שוב תורן חדש ואם נזכור שזאת הולכת להיות הפעם החמישית שלי הערב אז בהחלט זה השג מרשים, “עכשיו אני רוצה שתשכב עלי” היא נשכבה על הגב ברגליים פתוחות, “בוא תדפוק לי ת’מנוש” היא הזמינה אותי לביקור בנקב האחרון, בכוס שלה, “בוא אח’שלי, בוא תכניס לי ת’תותח שלך” היא הושיטה לי ידים ואני באתי. 

לפעמים יש בתנוחה המיסיונרית את המשהו שהופך סתם זיון להנאה צרופה, שכבתי עליה, מוחץ את גופה ומועך את שדיה הגדולים תחת החזה שלי, הזיין שלי תקוע עמוק בכוס שלה ואני חוגג בו, מזיין את אחותי בהנאה. טוב זאת לא היתה בדיוק התנוחה המיסיונרית הקלאסית, אחותי היתה חרמנית לא פחות ממני והרגלים שלה היו מורמות ומפושקות רחב, פותחת בפני את הדרך אל מעמקי הווגינה שלה, “כן” היא גנחה בהנאה וחיבקה את ישבני ברגליה, “כן, זה טוב” היא המשיכה והצמידה חזק את ערוותי לערוותה. “תזהרי שקלימרו לא יחנק לך” ציחקקתי, רומז לאותו קעקוע המוטבע סמוך לכוס שלה.
“שתוק וזיין אותי” היא ענתה, מיוחמת, “כן, ככה” היא גנחה כשנעצתי את עצמי בפראות לתוכה.
מיכל גמרה, מצמידה אותי חזק ברגליה, “עוד” היא לחשה, מרפה קצת ונותנת לי לטחון אותה בתנועות אגן מהירות, “כן” היא גנחה שוב כשישבני עלה וירד במהירות והזיין שלי החליק בנרתיקה כבוכנה משומנת, “כן, הנה עוד אחד בא” היא חייכה באושר. “פעם שלישית גלידה” לחשתי לה, ממשיך לפמפם בה באותן תנועות מהירות, “בואי” לחשתי, מרגיש איך זה שוב בא לי, “בואי!” לחשתי שוב, נעצתי את עצמי בחוזקה ועצרתי, “בואי!!” נמתחתי כולי, דוחף את עצמי הכי עמוק ולא זז, “כן!!” הרגשתי איך זה מתפרץ לי, “כן!” שמעתי אותה לוחשת לי באוזן, “הנה!” היא לחשה בקול מגורה וזהו, השפרצתי בכיף, מרגיש איך קירות נרתיקה נצמדים אל הזיין הפועם בתוכה. 

“היתה פעם שלישית, את מביאה גלידה?” שאלתי, שוכב על הגב מתנשף.
“לא, אתה” היא ענתה בקול מתפנק, “אני צריכה לשטוף לי ת’טוטו”
“מניאקית” קמתי ולקחתי מגבת גדולה מהמקלחת, קשרתי אותה סביב מותני והלכתי למטבח, יודע שתמיד יש לדודה פנינה גלידה בפריזר. בדרך הצצתי שוב לאמא ודוד שלמה, שניהם ישנו שינה עמוקה, הצמדתי אוזן לדלת חדר האורחים, מנסה להקשיב לאבא ודודה פנינה אבל גם שם היתה דממה, לקחתי גלידה וכפית וחזרתי לחדר, מיכל כבר ישבה עירומה ורטובה על מגבת שפרסה על המיטה, יושבת ברגלים מקופלות, הכוס שלה גלוי וקעקוע הקלימרו מחייך וקורץ לי. התיישבתי מולה ואכלנו, בהתחלה אני האכלתי אותה אבל מהר מאד היא השתלטה, “אתה לא יודע” חייכה ולקחה ממני את הקופסה והכפית והתחילה להאכיל אותי. עד שגמרנו את הגלידה עמד לי שוב, אין ספק שלשבת ככה בעירום ולאכול גלידה זה מחרמן, “יש לך עוד כוח?” שאלתי והצבעתי על העמוד חשמל שהתרומם בין רגלי. “אח’שלי, מתי הספקת?” היא ציחקקה “לכזה תמיד יש לי כוח”
“רוצה?”
“בטח” וזה היה בטח מלא תאווה.
“אז בואי” נשכבתי על הגב וכפות ידי מאחורי העורף, “תשתפדי!”
לרגע מיכל לא היססה, היא נעמדה וגופי בין רגליה, נותנת לי שניה כדי להשקיף על מגרש המשחקים הרטוב שלה, “תתכונן” היא ירדה על ברכיה, מכוונת בידה את הזיין אל בין שפתי הכוס שלה והתיישבה, השתפדה, קברה את כל הזיין המתוח עמוק בכוס שלה. הפעם זה היה תורה של מיכל לזיין אותי והיא עשתה את זה בהנאה, נשענת בשתי ידיה על החזה שלי, משתעשעת לי בפטמות הנוקשות ודוהרת עלי אל עבר האורגזמה שלה, דוהרת והציצים שלה דוהרים יחד איתה, היא עולה והם עולים, היא יורדת והם יורדים בקול תיפוף כזה, כאילו מוחאים לנו כף. שלוש פעמים היא גמרה בסערה, מתנשפת וממשיכה, “אני לא יכולה יותר” היא התנשפה בקול אחרי הפעם הרביעית ואז אני נכנסתי לפעולה, דוחף אותה מעליי ומשכיב אותה על הבטן, עולה עליה מאחור, מחליק בקלות את הזיין המשומן היטב אל מעמקי הכוס הגועש וטוחן במהירות, פמפום ועוד פמפום ו…גמרתי, משפיך בתוכה את שארית זרמתי! 

** 

מאז לא עשינו יותר מסיבת מרק קוריצה עם ההורים! אני יודע שהם המשיכו, שתי האחיות עם הבעלים כי אמא הייתה מספרת למיכל שסיפרה לי, גם אנחנו המשכנו, זאת אומרת מיכל היתה מדלגת בין המיטה שלי למיטה של רובי ו…גם רובי הגיע פעמים או שלוש כדי לחטוף את נחש המכנסיים שלי, ככה הוא קרא לזיין הגדול שלי, בדלת האחורית שלו רק שככל שהיחסים שלו עם דפי התחממו, והם אפילו התחילו לדבר על חתונה, הביקורים אצלי הלכו והתמעטו ו…אהה… הייתה גם אמא! איך יכולתי לשכוח? אמא היתה מגיעה אלי למה שהיא קראה “חימום לקראת החדר כושר”, באה, מקבלת את עונתה ורצה לקאנטרי-קלאב, תמיד בבגדי הספורט הקבועים שלה, חזיית הספורט שמוחצת את שדיה מתחת לחולצת בטן קצרה, מכנסי טוטה מבסוטה הדוקים מדי שהדגישו את הקאמל-טוו, שפתי הכוס המחולקות לשניים כמו דבשת גמל שהחוטיני שלבשה מתחת לא יכול להסתיר, ונעלי ניו-באלאנס צבעוניות. כן, איך יכולתי לשכוח את אמא, ביחוד את הפעם הראשונה שאחרי המסיבה? “אני רוצה גם ממך!” היא נכנסה בסערה אחרי כמעט שבוע והתחילה להתפשט! “גם מה?” לא הבנתי “אמא, מה את עושה?”. “גם! ראיתי שהצצת לי ועכשיו אני רוצה להרגיש אותך שם”
“שם? גם? אמא?” עדיין לא תפסתי.
“קח” היא עצרה כשרק החזיה והחוטיני לגופה, שלפה מהתיק שלה שפופרת ג’ל סיכה KY, מסרה לי והמשיכה להתפשט במהירות, “אני רוצה שתעשה אותי כמו שראית את דוד שלמה עשה אותי” ואני יודע ש-עשה נשמע גס אבל ככה זה אצל אמא, כשהיא חרמנית היא מדברת גסויות, “כמו שעשית את מיכלי!” היא המשיכה כשהיתה כבר ערומה, לקחה כרית מהספה ונשכבה על הבטן על השטיח, מסדרת את הכרית תחת אגנה ומפשקת מעט את רגליה, “בוא דודי’לה, בוא אמא מחכה לך” הוסיפה בקול מתפנק כשהיא מפשקת את פלחי ישבנה בשתי ידיה. 

רגע אחרי כבר הייתי תקוע עמוק בישבנה, לא לפני שמרחתי לה שם כמות נדיבה של אותו ג’ל סיכה שהביאה, “וואו, כמה הוא גדול” היא גנחה, מנסה להסתיר את הכאב שעבר בגופה כשדחפתי לה אותו, דחפתי לאט, לא בתקיעה חזקה ומהירה, נותן לה להתרגל אבל בכל זאת. “זה מה שרצית, אמא?” לחשתי לה באוזן, שוכב עליה, מועך אותה תחת גופי ודופק לה ת’תחת, “שאני ארקוד לך ת’טנגו האחרון בפריז?”. “כן” והיה זה כן ארוך של הנאה, “בדיוק זה” היא המשיכה באותן גניחות תענוג שבישרו שהכאב הפך להנאה, “וואו, עכשיו אני מבינה את ההבדל” היא המשיכה, “כן, תמשיך, תדפוק את אמא! תדפוק את אמא בתחת!” ואת התחת היא אמרה בצעקה, “וואו, גמרתי” היא הסבירה לי, מתנשפת, “אצל אף אחד עוד לא גמרתי ככה, בתחת” המשיכה להסביר, “אפילו לא אצל אבא” 

ישבתי על הרצפה והבטתי באמא כשהיא מתלבשת, “יהיה לך קשה לרוץ על המסלול” ציחקקתי למראה התנועות הזהירות שלה. “כן, אבל היה שווה” היא חייכה חזרה, “אני הולכת עכשיו ישר לג’קוזי” המשיכה כשהיא מסדרת את שדיה הגדולים בחזית הספורט שלה, “לא! תשמור אצלך” היא סרבה לקחת את שפופרת ג’ל הסיכה שהחזרתי לה, “אתה יודע” חייכה לעברי, חיוך של אחת שיודעת, “אולי הבן-דודה הפייגלה שלך יבוא לבקר אותך!” “או אולי את תרצי שוב” עקצתי חזרה. 

כמעט חצי שנה עברה מאז, ישבתי בסלון שלי והייתי שקוע בטלויזיה כשהפלאפון צלצל, “אחותי כלה” שהתנגן לא השאיר ספק ממי השיחה. “אתה בבית?” התחיל הריטואל הקבוע שלי עם מיכל כשעניתי. “כן מיכלי”
“לבד?”
“כן מיכלי, לבד, רואה קליפורניקיישן”
“מצויין, אני צריכה אותך חרמן, אל תעשה ביד! חצי שעה ואני אצלך, אולי אפילו פחות!” היא הודיעה.
“תביאי פיצה, עם דאבל גבינה” אמרתי, לא מנסה להתווכח כי מי לא רוצה לזיין אחרי קליפורניקיישן?

“בוא תזיין אותי” כמו תמיד אלה היו המילים הראשונות שלה כשפתחתי לה את הדלת ועוד לפני שהספקתי לסגור היא כבר היתה בלי חולצה. “אין בעיה, תעלי על השולחן” חייכתי אליה חזרה וגם אני משכתי מעלי את מכנסיי ההתעמלות, הלבוש היחיד שלבשתי.
מיכל היתה מיוחמת! מיכל גם לא היתה צריכה יותר הסברים, במהירות היא קרעה מעליה את הבגדים ונשכבה על השולחן, שוכבת על הגב ומרימה את רגליה באותה תנועה מזמינה ואני נצמדתי אליה, מכוון בידי את הזיין המתוח אל בין שפתי הכוס הנפוחות מתאווה ונותן לה להניח את שוקיה על כתפי, מחבק ביד אחת את ירכיה ו…תוקע את עצמי לתוכה בנעיצת אגן חזקה! “כן, וואו!” היא גנחה בקול ואני נצמדתי עוד יותר, מחבק ומצמיד אותה חזק יותר לאגני, “כן, זה טוב, זה בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו” היא גנחה בקול רם יותר, “אח-שלי, אם עוד לא אמרו לך אז אין כמו הזיין שלך” היא חייכה בחיוך מאושר מאוזן לאוזן כשהתחלתי לפמפם בה. “אמרו” חפנתי את שדיה בכפות ידי, סוחט אותם וממולל את הפטמות בין אצבעותי, מכיר מספיק טוב את אחותי כדי לדעת שכשהיא מחלקת מחמאות היא רוצה משהו, “מה רצית?”. “כלום” היא ענתה בקול מתמם וחייכה, “שתזיין אותי”.
“מה רצית?!?” צבטתי לה בפטמות, היה כתוב לה על המצח שזאת לא התשובה הנכונה.
“איי! דודי, זה כואב לי!” היא התפנקה והרגשתי איך הווגינה שלה מתכווצת סביב הזיין שבתוכה.
“מה רצית?!?” לא ויתרתי, ממשיך לצבוט.
“בסדר, נכנעת, אני אספר אבל תעזוב”
“מה? לצאת??”
“לא!” ונשמע שהיא נבהלה שאני הולך לברוח ממנה, “רק לא לצבוט”
“אוקיי” הפסקתי, “עכשיו ספרי!”
“ההורים מתכננים לצאת לסוף שבוע בטבריה, יחד עם דודה פנינה ודוד שלמה”
“נו?” האצתי בה, לא מפסיק לפמפם בה בתנועות חזקות שהרעידו את גופה ובעיקר את שדיה הזקופים.
“הם הזמינו שני חדרים צמודים עם דלת שנפתחת, אין ספק שהם הולכים לעשות שם הנקי-פנקי” היא חייכה, “אם אתה מבין למה אני מתכוונת” “מבין, שייהנו, אני מפרגן להם, אבל מה זה קשור אלי?”
“אהה, חשבתי שנעשה יחד ארוחת ערב שבת גם בלעדיהם”
“ו…?” נעצתי את עצמי לתוכה בתנועה חזקה.
“הזמנתי גם את רובי ודפי” ושמעו מקולה שהיא שוב מתחממת.
“נו?” נעצתי שוב בחוזקה.
“רגע” היא עצרה מתנשפת, “זה בא לי!” היא הודיעה לי בקול מגורה, “הנה, הנה, אני גומרת!!” היא צעקה ואני עצרתי את הפמפום, נהנה מההרגשה של קירות נרתיקה הנצמדים חזק סביב הזיין הנוקשה שבתוכה, “וואו, גמרתי” היא חייכה אחרי רגע, מתנשפת. “יופי לך, עכשיו תמשיכי, היית שהזמנת את רובי ודפי” הזכרתי לה כשאני חוזר לפמפם בה.
“כן, ואתה ו…” היא גמגמה, “אהה, חשבתי שאולי תזמין גם את התאומות האלה שאתה מזיין”
“צילי וגילי?”
“כן, אמא לימדה אותי להכין את מרק הקוריצה של דודה פנינה כולל התוסף הסודי” קרצה לי, “ולפי הסיפורים שלך אני בטוחה שהן ימותו על זה” חייכה אלי, “אמא’לה הנה עוד אחד בא” ראיתי איך הפטמות שלה מתקשות ומזדקרות כאילו במעשה קסם, “כן, אח’שלי, זיין אותי! כן הנה, הנה! הנה זה בא!! אי-מא!!! אני מרגישה אותך, הנה! אני גומרת!!” היא צעקה בקול כשהשפרצתי בהנאה בכוס שלה, בכוס הלוהט מתשוקה של מיכל אחותי.