הכלב של דורין – חלק ב

זהו המשך לסיפור הכלב של דורין – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.
הסיפור נכתב בעקבות בקשה בפורום “פנטזיה לבקשתך”

אזהרה : הסיפור מכיל תאורי מין עם חיות!

דודי התחיל לאונן במרץ, לשפשף לעצמו עם היד את הזין המתוח והרגשתי איך המבט שלו חורך את הכוס שלי. לראות אותו ככה מולי גירה אותי אפילו יותר מהסצנה המקבילה בסרט, הרגשתי טיפה שנוטפת לה מהכוס הרטוב שלי ומחליקה לאורך הירך ולפי החיוך שעלה על פניו ידעתי שדודי רואה את זה מה שגירה אותי עוד יותר.
דודי עצר לרגע, הוסיף עוד מהסבון הריחני וחזר לאונן, לאט, לא ממהר, נהנה מהשפשוף הנעים ומהנוף המוצג מול עיניו,
הייתי מגורה ובשמחה הייתי מזדיינת איתו עכשיו אבל דורין כאילו קראה את מחשבותיי, “עכשיו הוא צריך לשלם את עונשו” היא לחשה לי, “יהיה לנו מספיק זמן להזדיין אחר כך”.
דודי הוסיף עוד סבון והגביר את הקצב, משפשף במהירות וגונח בהנאה, עיניו התמקדו בכוס שלי והיה ברור שהוא בדרך לקטרזיס, “מחרמן, לא?” דורין לחשה לי ופתאום ראיתי שהיד שלה עמוק בתחתונים, משחקת בעצמה, “מה? לפי חוקי הבית זה מותר” היא ציחקקה כשהבחינה במבט שלי, “אם את רוצה גם את יכולה”
חייכתי, “ולפי חוקי הבית שלי אסור לאונן עם תחתונים” עניתי לה ושלחתי יד אל הכוס שלי והתחלתי ללטף בין השפתיים עם האצבע, מלטפת וחודרת.
“מניאקית” דורין ציחקקה ובמהירות הורידה את התחתונים שלה וחזרה לשחק בעצמה, לאונן, “הנה!” שמעתי את דודי גונח בקול כשהוא משפשף לעצמו במהירות, “הנה, תתכוננו!” הוא צווח בהנאה, “הנה, כן! כן!!” ומטח ראשון של שפיך לבן וריחני נורה לחלל החדר ונפל על המגבת, “כן, הנה, הנה!” הוא השפריץ עוד מטח של השפיך הסמיך ועדיין לא עצר, ממשיך לשפשף לעצמו, “כן, כן! כן!!” דודי התנשף בכבדות ומטח שלישי יצא לדרכו.

החדר התמלא באותו ריח שפיכה גברית מוכרת ומשכרת. דודי נשאר לעמוד ככה על הברכיים, מתנשף. “נהנית?” דורין ציחקקה.
“כן” דודי חייך באושר.
“אז תגיד לה תודה”
“תודה”
“לא ככה, כמו גבר” דורין נזפה באחיה.
להפתעתי דודי התקדם על ברכיו אל בין רגליי, “תודה” הוא חייך והביט בי בעיניים ואז אחז בידיו בשתי ברכיי, מונע ממני לסגור אותם, התכופף ונישק לי ת’טוטה, מנשק נשיקה תאוותנית והרגשתי איך הלשון שלו מחליקה בין השפתיים הרגישות, ליקוק ועוד ליקוק ו…גמרתי!

דודי נשכב על הגב וחייך. “טעימה החברה שלך” דודי ציחקק אל עבר אחותו כשהוא מלקק את שפתיו אבל אז בובי, ששכב כל הזמן בשקט בפינה, קם על רגליו, נמתח והתחיל לגרגר, “מה בובי?” דודי צחק, “בוא כלב טוב, בוא!”.
אם לא היו לי מספיק הפתעות ליום אחד דודי הוסיף לי עוד הפתעה. “רוצה לנקות?” דודי ליטף באהבה את ראשו של הכלב.
“אל תתערבי!” דורין לחשה לי, “שבובי לא יבהל” היא הסבירה.
“רוצה?” דודי שאל שוב, צוחק, “תנקה!” הוא הצביע על הזיין שלו ובובי, כאילו זכה בלוטו, ניגש אל בין רגליו של דודי, לרגע הרים את הראש וילל יללת שמחה, והתחיל ללקק לדודי את הזיין המצופה בעיקר בשפיך של עצמו.
הבטתי בהם מהופנטת, כזה מחזה לא ראיתי מעולם. כלב שמלקק לאשה ראיתי בסרטים כחולים באינטרנט, אבל כלב שמלקק לגבר לא ראיתי מעולם ועכשיו הבטתי בהם, בבובי המלקק בתאווה, משתמש בלשון הארוכה שלו ללקק מכל צד, כולל בביצים, ובדודי ששוכב ונהנה והיה ברור שהוא נהנה כי לאט לאט הזיין שלו התחיל להתעורר מחדש.

“כלב טוב” דודי ליטף לכלב את הראש אחרי עוד כמה ליקוקים קולניים של בובי, “לפינה!” דודי עצר אותו כשעמד לו מחדש ובובי, במבט קצת נעלב, צעד לפינה, התחיל להסתובב סביב עצמו, כאילו מנסה לתפוס לעצמו את הזנב, ונשכב על הרצפה, מביט בנו.

“רגע” דודי קם “אני הולך לשטוף לי ת’זיין” הוא ציחקק ויצא. רציתי ללבוש חזרה את התחתונים אבל דורין עצרה אותי, “על פי חוקי הבית מה שיורד לא חוזר” היא ציחקקה.
“גם דודי?” שאלתי.
“גם דודי” היא חייכה, “תכף תראי”
התיישבתי חזרה ומשכתי את החצאית שלי שתסתיר לי ת’טוטה. דודי חזר אחרי רגע ורק חולצת הטריקו לגופו ושלושה בקבוקי בירה חדשים בידיו, לא מנסה להסתיר את הזיין, עדיין לא בשיא תפארתו אבל עומד בגאון, ושערות הערווה שלו רטובות. “חיכיתם לי?” הוא ציחקק, “תעשו לי מקום” הוא ביקש וכשדורין זזה קצת הצידה הוא התיישב ביננו, הגיש לכל אחת מאתנו בקבוק בירה, לקח את השלט והפעיל מחדש את ה-DVD.

הסרט המשיך, כאשר מתיו, הסטודנט האמריקאי, מפסיד ותאו, האח, מצווה עליו לשכב עם איזבל, אחותו השמחה להוראה הזאת, הרגשתי איך דודי מניח את כף ידו על ירכי ומתחיל ללטף אותי אבל לא רק אותי, עם היד השניה הוא ליטף את אחותו. בסרט מתיו מסרב תחילה אך לבסוף נכנע ומול עיניי האח המתבונן מתחיל לזיין את האחות ואצלי, ככל שידו המלטפת של דודי עלתה לאורך הירך, דוחפת את החצאית כלפי מעלה ומגלה טפח אחר טפח מעורי, הרגליים שלי נפתחו עוד יותר, כאילו מאותתת לדודי להמשיך, ואז, כשהיד של דודי כבר כמעט הגיע לכוס שלי שכל כך חיכה לליטוף שלו והזיון על המסך הסתיים ומתיו גילה שאיזבל הייתה בתולה והוא פתח אותה, דודי הוציא את היד ועצר את הסרט, חייך ובקול נינוח הכריז “אוקיי סיס, הגיע הרגע לעוד שאלה”
“אוקיי” דורין חייכה, “את מי אתה בוחר לשאול?”
הבטן קירקרה לי, הייתי בטוחה שדודי יבחר בי והיה לי ברור שאפילו שהוצאתי 723 בפסיכומטרי דודי ישאל אותי שאלה שאין סיכוי שאדע לענות, אבל דודי הפתיע כשהודיע “אותךְ סיס”.
“במי?” גם דורין הופתעה, כנראה שגם היא הייתה בטוחה שאחיה יבחר בי.
“בך סיס” הוא חייך, “למה? משתפנת?”
“לא” דורין התעשתה, “רק חשבתי ש…לא חשוב, יאללה, תשאל”
“יש לי רעיון” דודי חייך, “אני אשאל את שתיכן ומספיק שאחת תענה נכון כדי להציל את שתיכן” זרק לנו פיתיון.
“מסכימה?” דורין הביטה בי וחייכה.
“מסכימה” חייכתי אליה חזרה.
“אוקיי, תשאל” דורין פנתה לאחיה.
“מי הוא מלך השערים בליגה של הפועל תל-אביב?” דודי חייך.
פאק! לא היה לי שמץ של מושג על מה הוא מדבר, זאת אומרת הפועל תל-אביב ידעתי, מלך השערים הבנתי, אבל לא זכרתי אפילו שם אחד של שחקן, בעצם זכרתי את חודורוב, סבא של חברה שלי מהצבא, אבל ידעתי שהוא היה שוער אז זה לא מתאים.
הבטתי בדורין והיא הביטה בי והיה ברור לשתינו שאנחנו לא יודעות את התשובה, “שיט!” דורין ציחקקה, “אני מנחשת, משה סיני”
“ואת?” הוא פנה אלי.
“לא יודעת, מנחשת, עוז זהבי”
“עוז זהבי זה שחקן טלוויזיה, ההוא מ’זגורי אמפריה'” דודי פרץ בצחוק, “את בטח מתכוונת לערן זהבי, אז לא! מלך השערים בליגה של הפועל תל-אביב הוא שייע פיגנבאום” הוא הודיע, “132 שערים” הוסיף, “משה סיני כבש בליגה רק 87” הוסיף עוד פרט חסר כל משמעות מבחינתי שברור שאני לא אזכור אותו.

דורין קמה ונעמדה מולו, “בואי” היא סימנה גם לי לקום, “אוקיי אחי” היא המשיכה ושאלה כשנעמדתי מולו לידה, “מה המשימה שלנו?”
אחיה חייך חיוך ניצחון, “לחימום אני רוצה שתתפשטו ותרדו על הברכיים מולי ותאוננו כשאתן מסתכלות על הזיין שלי, בדיוק כמו שאני אוננתי” הוא עצר לרגע, מביט בנו, “ואז, כשאני אחליט שאתן מספיק מחורמנות, תבוא המנה העיקרית אבל זאת הפתעה” הוא צחק.
האמת שלא בדיוק הבנתי איך בדיוק הוא רוצה שנאונן אז עקבתי אחרי דורין, כמוה התפשטתי, כמוה נעמדתי על הברכיים ופישקתי רגליים וכמוה דחפתי לעצמי אצבע והתחלתי לזיין את עצמי כשאני נועצת מבט בזיין של דודי שישב מולנו, מתרווח לאחור ומשפשף לעצמו בעדינות, לא כדי לגמור אלא רק לשמור על הזקפה שהתקשתה עוד יותר מלראות אותנו מאוננות.

אוננתי, מפמפמת בתוכי עם האצבע. לא משהו התנוחה הזאת. אולי לבנים זה מתאים אבל אני הייתי מעדיפה לשכב על הבטן עם כרית מגולגלת מתחת למפשעתי, או עדיף ישבן עסיסי, ולהשתפשף בו או אפילו להשתפשף באגרופי שתי ידי אבל עכשיו אין לי ברירה וניסיתי להפיק את המקסימום, עם יד אחת זיינתי את עצמי ובשניה התחלתי לשחק לעצמי בפטמות וחייכתי לדורין שהלכה בעקבותי.

היינו בשקט וקולות המצמוץ של האצבע המפמפמת בכוס הרטוב נשמעו בחלל החדר. דורין התחילה לנהום וידעתי שהיא מזייפת, הרבה זיופים זיפנו ביחד באותן מסיבות חשק בבית האחווה, אז זייפתי גם, מביטות האחת בשניה ומחייכות. “בנות” דודי קטע את הזיופים שלנו ולרגע חשבתי שהוא הבין אבל לא, “הגיע הזמן לטוויסט בעלילה” הוא ציחקק, “תסתובבו, תשכבו על הגב ותפתחו ת’רגלים!”

“כן אדוני המלך” דורין ציחקקה כשהסתובבנו ונשכבנו על הגב זו לצד זו, אוחזות יד ביד ומפשקות רגליים, “מה עכשיו אדוני המלך?”.
“עכשיו” דודי קם ונעמד מולנו, מביט בלי בושה במבושינו החשופים בפניו, “עכשיו ניתן לבובי לבחור” חייך, “בובי בוא!” הוא פנה אל הכלב ששכב בפינה וזה קפץ והתייצב לצידו, “כלב טוב” דודי ירד על ברכיו וליטף אותו, “בובי רוצה?” הוא ציחקק והכלב ענה לו במין נביחת שמחה שלא השאירה ספק שהוא רוצה, “כן בובי” הוא שוב ליטף, “בובי רוצה ללקק?” הוא חייך לעברו וזכה לעוד נביחת שמחה, “למי בובי רוצה ללקק?”
הייתי בטוחה שהוא יבחר בדורין, אותה הוא מכיר, אבל הוא דווקא בחר בי והתייצב בין רגליי המפושקות, לרגע הוא עמד עם הלשון בחוץ והביט לי בכוס, מתנשף באותן נשיפות כלב מהירות, ובעצם מחכה לאותה פקודה שהגיע מדודי מייד, “לקלק לה!”, ובובי הוריד את הראש והעביר את לשונו הארוכה והרטובה לאורך כל החריץ שלי, שולח בי זרם ראשון של הנאה צרופה.
אם לרגע חשבתי מה יקרה עם דורין התשובה הגיע מהר מאד, דודי ירד על ארבע, כמו בובי, נכנס אל בין רגליה של אחותו, כמו שבובי עמד בין רגליי, והתחיל ללקק לה, כן, ללקק או ללקלק כמו שדודי קורא לזה, מעביר את הלשון לאורך כל חריץ הכוס שלה וסוחט ממנה גניחת הנאה שמצטרפת לגניחות שלי, דואט של גניחות הנאה תאוותניות משתי בנות חרמניות.

הגמירה הראשונה הגיעה די מהר, גם השניה לא אחרה להגיע, צעקתי לכולם שאני גומרת והודעתי בקול כמה כיף לי, “כן בובי, כלב טוב” שלחתי ידים וליטפתי לו את הראש, “כן בובי, תמשיך, עוד” וכשהלשון הארוכה חפרה עמוק בטוטה שלי ונגעה באותה נקודת קסם מופלאה שפוצצה את הגמירה השלישית בתוכי הרגשתי איך נהר הסמבטיון פורץ לו, מזל ששכבתי על המגבת שדודי פרס כשאונן.
גם לדורין לא היה חסר, שמעתי אותה גומרת לפחות פעמיים, שמעתי אותה צועקת לאחיה הוראות, מכוונת את הלשון שלו לנקודות האהובות עליה, מסובבת אלי את ראשה ואני אליה, מביטות אחת בשניה ושולחות נשיקות אחת לשניה, דורין שלחה יד והתחילה למזמז לי ת’ציצי ואני לא נשארתי חייבת ומוללתי בעדינות את הפטמה הנוקשה שלה, עוזרות האחת לשניה להגיע לעוד אורגזמה, הרביעית שלי, החזקה מכולם כזאת של רעמים וברקים המתפוצצים מול העיניים ומהצד שמעתי את דורין מצטרפת אלי וגומרת בקול, צועקת מהנאה.

“די!” התנשמתי בכבדות אחרי אותה אורגזמה חייתית, “פאק! אני לא יכולה יותר” התנשפתי בקול.
“בובי, די!” דודי הפסיק לפנק את אחותו וציווה על הכלב וזה עזב אותי והלך חזרה לפינה שלו, הסתובב כמה סיבובים סביב עצמו ונשכב, מניח את ראשו על הרצפה ומביט בי במבט פגוע.
דקות ארוכות שכבנו על הרצפה וסידרנו את נשימתנו. “וואו” שברתי את הדממה, עדיין מתנשפת קלות, “כזה כבר הרבה זמן לא היה לי”
“אני הולך להביא לנו עוד בירה” דודי קם, לא מסתיר את התורן המפואר שהתנוסס בין רגליו, אולי אפילו מבליט אותו.

“נהנית?” דורין הסתובבה מולי ושכבה על הצד.
“מאד” חייכתי מאוזן לאוזן.
“גם אני” היא חייכה, חיוך שובב כזה, “את יודעת שלפי חוקי הבית עכשיו מגיע להם פרס?”
“מה?”
“כן, ככה זה, חוקי הבית”
“יש עוד חוקים לבית?” התחכמתי.
“כן, אל תחקרי בחוקי הבית” היא צחקה, “ככה זה אצלנו, נהנית ממנו, תוכיחי לו את זה, תני לו את הפרס” והיא הדגישה במיוחד את ה’ הידיעה בהפרס.
“את מתכוונת ל…” ולא הצלחתי להגיד לזיין אז עשיתי את התנועה הגסה הידועה עם היד.
“כן, אני מתכוונת ל…” והיא עשתה את אותה תנועה גסה שעשיתי.
“ודודי, את גם תתני לו ת’פרס?”
“ברור” היא הביטה בי כאילו איך בכלל הייתי יכולה לחשוב אחרת, “נהניתי ואני אתן לו את הפרס”
“אבל הוא אחיך וזה…”
“מה?!?” היא קטעה אותי, “גילוי עריות? הצחקת אותי, כבר עשינו את כמה פעמים ולא יצאה אש מהשמיים ואכלה אותנו” היא עצרה לשניה והמשיכה, “ורק שתדעי, לא לציטוט, את בטח יודעת שאותי פתח רון החתיך מהשכבה מעלינו, זה שהיה בנבחרת הכדורסל, זוכרת? סיפרתי לך אבל אני פתחתי את דודי! בין הרגליים האלה שלי” והיא הצביעה על הכוס שלה, “אחי איבד את בתוליו!”
שתקתי. דורין חשבה כנראה שאני מהססת כי היא הביטה בי במבט מתחנן וגם מאיים, “את לא הולכת לעשות לי בושות, נכון?”
הייתה לי שניה להחליט והחלטתי, “לא, אני לא אעשה לך בושות” חייכתי אליה, חיוך קצת מאולץ, בעצמי לא האמנתי שהסכמתי לשבור כזה טאבו אבל הסקרנות היא זאת שהחליטה בשבילי, וגם העובדה שראיתי איך דורין עושה את זה ויוצאת מזה בשלום ואיך אמרתי לה אז במבחני הקבלה לבית האחווה אחרי שהייתי יותר טובה ממנה במבחן ספסל הדילדואים, “כל מה שאת עושה אני עושה טוב יותר”, רק שאחר כך היא ניצחה אותי במרוץ סביב בית האחווה.

דודי חזר עם הבירה, השקנו בקבוקים ושתינו, הייתי צמאה וגמרתי כמעט את כל הבקבוק בשלוק אחד. “החלטתם?” דודי פנה לאחותו.
“מה החלטנו?” התערבתי.
“מי מאתנו תעניק את הפרס ראשונה” דורין הסבירה לי, “ככה זה אצלנו, הרבה יותר מחרמן כשמציצים לך”
‘ברומא התנהג כרומאי’ לחשתי לעצמי, “קודם את” הודעתי לדורין, אולי כרציתי לדחות קצת את הרגע.
“אין בעיות, שבי על הספה ותציצי” היא חייכה אלי ובלי לחכות נעמדה על ארבע במרכז השטיח, מולי, מסתדרת בזווית כזאת שתאפשר לי לראות איך הוא מכניס לה.
“סיס” דודי פנה לדורין, “היום יום הכלב?”
“כן” שמעתי אותה והיא התחילה לנענע את ישבנה בתנועה מזמינה ולמרות שלא ראיתי את הפרצוף שלה היה ברור לי שהיא מחייכת.
דודי ירד על ארבע מאחוריה ורחרח לה אבל הפעם כבר לא הופתעתי, אחרי כל הדברים המוזרים שראיתי היום אני חושבת שכלום לא היה מפתיע אותי. אחרי כמה רחרוחים הוא ליקק לה, ליקוק רטוב, ארוך וקולני, הוסיף עוד אחד ורק אז נעמד על הברכיים, התקרב אליה, כיוון בידו את הזיין אל החריץ הרטוב שכבר חיכה לו, לחץ מעט, שלא יברח, הניח את ידיו על כתפיה, אחז בהם ונעץ באחותו את גבריותו הנוקשה, עוד דחיפה חזקה שטלטלה את שדיה התלויים תחתיה ורק אז התחיל לזיין אותה, לפמפם במרץ, במהירות.
התחרמנתי, אין מי שלא היה מתגרה לראות זיון כזה מול העיניים. אני לא יודעת מה גירה אותי יותר, הזיון עצמו, זה שאח מזיין את אחותו, השדיים הגדולים שלה שהשתוללו תחתיה בכל נעיצה חזקה שלו או אולי זה שידעתי שכשהוא יגמור יגיע תורי, אבל אצלי הכוס הפך לביצה טובענית והפטמות התקשו ולא שלטתי בעצמי כששלחתי יד אחת אל בין הרגליים וליטפתי לעצמי את השפתיים המגורות וביד השניה שיחקתי בפטמות הרגישות.

הזיון הגיע לשיא, זה שדורין גמרה כבר פעם שמעתי ועכשיו היא הייתה בדרך לאורגזמה השניה, היא ואחיה, דוהרים יחד אל עבר האורגזמה המשותפת, צועקים בקול ומודיעים לכל מי שבסביבה שהנה זה בא להם.
עוד כמה נעיצות חזקות של דודי והוא אחז חזק במותניה, הצמיד את אגנו חזק לישבנה, נעץ את עצמו הכי חזק שאפשר לתוכה, חודר הכי עמוק שיכול, “הנה!” הוא צרח בקול, “סיס, קחי! קחי!!” והוא רוקן בתוכה את המחסנית המלאה שלו, עצר לשניה, אולי להחליף מחסנית, ורוקן גם את השניה בתוכה ולא זז, נשאר ככה עד שהזיין הרטוב והמדולדל שלו החליק מתוכה ורק אז עזב אותה.

עשינו עוד הפסקה, דורין ביקשה עוד בירה ודודי רץ להביא לה. “מתרגשת?” היא חייכה אלי.
“כן” הרגשתי את הפרפרים בבטן, “מאד” הוספתי מבינה שזהו, הרגע שלי הגיע, שאני הולכת לעשות את מה שאף פעם לא חשבתי שאני אעשה אבל בעצם גם שכשראיתי את ה-10 אינץ’ של זקפה אימתנית של לונג-ג’ון לא האמנתי שאני אצליח לקלוט אותה לתוכי והנה חטפתי אותה כמו מקצוענית ועוד ביקשתי עוד אז החלטתי שאני הולכת לעשות את זה כמו גדולה, להוכיח לדורין שאם היא עשתה אז גם אני יכולה.

“אוקיי מיכל, הגיע הרגע” דורין חייכה אלי אחרי שגמרה את הבירה שאחיה הביא לה, “בואי אני אעזור לך”
רעדו לי הברכים כשקמתי, הרגע הגדול הגיע. ירדתי על ארבע , פישקתי רגליים וחיכיתי שדורין תכסה לי את הגב עם החולצה של דודי. “בובי בוא!” דורין קראה לכלב ששכב בצד והוא קם מקשקש בזנבו והתקרב אלי.
ראיתי את הזקפה המטלטלת בין רגליו והתחלתי לנענע בישבני, מזמינה אותו לזיין אותי והרגשתי את הבל נשימתו כשהוא התקרב, כדרך הכלבים, לרחרח את ערוותי, ריחרח מקרוב והרגשתי את האף שלו נוגע בשפתי הכוס הנפוחות והרגישות שלי ואז בא הליקוק, הלשון הרטובה והארוכה החליקה לאורך חריץ הכוס שלי, מגרה אותי עוד יותר, עוד ליקוק רטוב ודורין ליטפה את ראשו “כלב טוב” היא שוב ליטפה, “זיין אותה!” והרגשתי איך הוא מטפס עלי, מניח את רגליו הקדמיות ומתחיל לנסות להחדיר את הזיין שלו אל הכוס שלי.
דורין עזרה לו, מכוונת את זקפתו בידה אל החריץ הרטוב שלי. עוד ניסיון והרגשתי אותו חודר לתוכי ומייד מתחיל לזיין.
.
לא האמנתי שכלב מזיין אותי ואני מתחרמנת. בסך הכל יש לו זיין קטן לבובי, לא הבולבול הכי קטן שחטפתי, זיינו אותי גם עם בולבולים יותר קטנים משלו כמו למשל פיליפ-דה-פינטס, פיליפ הבוטן, שזכה לשם התואר שלו בגלל הזיין הקטן בגודל של בוטן, אבל מהר כמו שבובי זיין לא זיינו אותי מעולם. הזיין שלו פמפם בתוכי במהירות שיא, משתפשף בין שפתי הכוס המגורות שלי, בובי גרגר בקול ורייר על גבי והרגשתי איך עוד רגע אני מגיעה לשיא, כן, כלב זיין אותי ואני התקרבתי לשיא המיוחל.
דורין חזרה לשבת על הספה ליד אחיה, שניהם עירומים ומהר מאד היד שלה התחילה לשפשף לו, “וואו אחי, מחרמן, נכון? אתה מרשה לי?” היא ציחקקה וכשסובבתי את ראשי לעברם לראות מה היא עושה לו ראיתי איך דורין מוצצת לאחיה ו…בום, גמרתי, צועקת ומודיעה על כך לכולם, גמרתי ורגע לאחר מכן גם בובי גמר, נצמד אלי חזק מאחור ו…הרגשתי איך הוא ממלא את נרתיקי באותה זְרמה כלבית חמימה שלו.

בובי ירד ממני, נבח נביחה של שמחה ושוב ליקק לי, מנקה בתאווה כל טיפה מזירמתו שטיפטפה מהכוס שלי, וכשסיים חזר לפינה שלו, לאותם סיבובים סביב עצמו שבסיומם נשכב, הניח את הראש על הרצפה, הביט בי ולדעתי הוא חייך בגאווה, למרות שאני לא בטוחה שכלבים מחייכים.

אותו לילה ישנו ביחד במיטה הגדולה של ההורים שלהם, לא לפני שהתרחצנו, כל אחד לחוד, ושטפתי טוב טוב עם סבון את הטוטה שלי. שכבנו כפיות, דורין באמצע, דודי מאחוריה ואני מלפנים, מרגישה את הפטמות שלה דוקרות בגבי ומצמידה את ישבני לערוותה החמה.
לא הייתי צריכה הרבה כדי להרדם, לא פלא אחרי כל הגמירות שגמרתי.
באמצע הלילה, או אולי לקראת הבוקר, התעוררתי מנדנוד המיטה. פתחתי עיניים וראיתי את דודי רוכב על אחותו. “החברה שלך התעוררה” שמעתי אותו לוחש לה.
“רוצה גם?” דורין שאלה אותי, מצחקקת.
“אהה” הסמקתי.
“תתכונני” דורין הודיעה ואני, כמו אוטומט, נשכבתי על הגב וקידמתי בברכה את אחיה שעלה עלי, פתחתי רגלים, הרמתי אותם באוויר ונתתי לדודי לחדור לתוכי ולזיין אותי, לשכב עלי, למחוץ אותי תחת גופו השרירי, לנשק אותי נשיקה צרפתית תאוותנית ורטובה על השפתיים ולטחון אותי דק-דק וכן, למרות כל הגמירות של היום גמרתי שוב, אני ודודי שהשקה בהנאה את גינת האגוז שלי.

בבוקר, כשהתעוררתי, דודי כבר לא היה. “הוא הלך עם חברים לגלוש בים” דורין עדכנה אותי, “מצטערת?”
“על מה?”
“שהזמנתי אותך”
“לא”
“גם אני לא” היא חייכה ונישקה אותי על השפתיים, “את חושבת שמגיע לנו פרס?”
“כן” חייכתי חזרה ורגע אחרי כבר שכבנו ב-69, מוצצות זו לזו, מפנקות כמו שרק אשה יודעת לפנק אשה, כמו שהאחיות הגדולות בבית האחווה תרגלו אותנו כל כך הרבה פעמים, ומעניקות את הפרס האחת לשניה.

אחר כך הלכתי הביתה כי סבא וסבתא שלי הגיעו לארוחת צהריים ורציתי לפגוש אותם לפני שאני חוזרת לקולג’.

לא עשינו את זה שוב, מי יודע? אולי בחופשה הבאה. כמה ימים אחרי חזרנו לקולג’ אבל עכשיו, יומני היקר, עכשיו אני צריכה לסיים, עוד מעט יגיעו הצעירות שמבקשות להתקבל לבית האחווה למבחני הקבלה שלהן והפעם דורין ואני נהיה בין האחיות הבוחנות ותאמין לי יומני היקר, אנחנו נדאג שהם לא תשכחנה את זה, בדיוק כמו שאני לא אשכח את מבחני הקבלה שלי.

הוספה למועדפים שלי