בונוס או קונוס

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. 

למיכל היה תחת גדול, מאד גדול, אפילו ענק! כזה שבולט מאחור ומתנדנד מצד לצד בכל צעד כשהייתה הולכת במסדרון בצעדים הקטנים והמהירים שלה. מיכל לא היתה שמנה קלסית, כשהיתה יושבת מאחורי השולחן ורק פלג גופה העליון גלוי היית בטוח שיושבת מולך פצצה, פנים יפות להפליא, שיער בלונדיני בתספורת קארה שעושה לה רק טוב ומדגישה את עיניי השקד הגדולות שלה, תמיד עם חולצה לבנה שהכפתור העליון שלה פתוח ומציג חריץ מפתה בין זוג שדיים עסיסיים, שדיים הנתמכים בחזית תחרה המבצבצת מבעד לחולצה המעט שקופה, בטן שטוחה ו…אז, כשהיא היתה קמה ומגלה את פלג גופה התחתון היית נדהם כל פעם מחדש מהישבן העגול הגדול הבולט לאחור ומהרגליים הקצרות והמלאות, כאלה שבנויות לשאת את הישבן הענק. 

לדפוק בתחת כזה, גדול ורך, זאת חוויה וזה בדיוק מה שעשיתי עכשיו, שכבתי עליה, על מיכל, מועך אותה תחתיי וזיינתי אותה בדיוק שם, בתחת הגדול שלה, מבקש ממנה לפשק בשתי ידיה את פלחי הישבן הרוטטים ונועץ בה בכוח את הזקפה הגדולה והנוקשה שהזדקרה בין רגליי, מפמפם לה בפי הטבעת המהודק סביב הזיין המפואר ושומע את גניחות ההנאה שלה המצטרפות לשלי, את ה-“כן, אתה קורע אותי! זה טוב, כן תמשיך… כן, תטחן אותי חזק! כן, ככה, עוד!!”. חגגתי! אין מילה אחרת לתאר את הכיף בלזיין את מיכל בכלל ובתחת הגדול שלה בפרט. מיכל היא זיון טוב, כזאת שאוהבת לעשות סקס חזק וגס ומשתפת איתך פעולה, מתלהבת וגונחת בהנאה כשאתה מבצע בה את זממך, פתוחה לרעיונות חדשים, מוכנה לנסות והכי חשוב, מיכל היא הבוסית שלי! ותראו לי גבר שלא חולם על הרגע שהוא ישכב על הבוסית שלו ויזיין לה ת’צורה. 

בתפקידי אני איש מכירות, כזה שמסתובב בכל הארץ עם דוגמיות ומציע את מוצרי החברה, מנסה לשכנע עוד חנויות להכניס את הסחורה שלנו למדפים שלהם, להוסיף עוד מוצרים למבחר שהם כבר מוכרים, להעביר את המוצרים שלנו למקום אטרקטיבי יותר בחנות, מקום שימכור יותר ויגדיל לי את ההזמנות וההזמנות הם סם החיים שלי, יש לי אומנם משכורת בסיס קטנה, כזאת שמספיקה להתקיים בצמצום ולא יותר, אבל הקצפת שלי הם הבונוסים, הם שהופכים את כל הטרחה למשתלמת או כמו שהגדיר את זה הבוס הקודם שלי כשקלט אותי לעבודה “תעמוד ביעד – תאכל סטייק פילה מניון, לא תעמוד – תאכל פיתה ובצל” את מיכל הכרתי עוד שהיתה אשת מכירות כמוני, היינו נפגשים בפגישות יום חמישי בחברה, חולפים זה ליד זה, אחד יוצא מפגישת העבודה לסיכום השבוע עם הבוס והשני נכנס. היינו חברה קטנה, וכל צוות המכירות הסתכם בבוס, מנהל השיווק שהיה גם איש המכירות של גוש דן, במיכל ובי וכשהוא עזב התחרינו שנינו על התפקיד שלו ובסוף היא קיבלה את התפקיד הנחשק, את המשרד, את המכונית הקצת יותר גדולה ומשכורת בסיס קצת יותר שמנה ואני המשכתי לכתת את רגליי באזור הדרום. הפגישות הראשונות ביננו עברו בצורה קורקטית, דיווח יבש, היא אומרת את שלה כמו כל בוס, מדרבנת ליותר, חוקרת למה לא עמדתי ביעד, מייעצת איך לשפר ביצועים, שלום שלום ונפרדים עד יום חמישי הבא. 

הלך לה דווקא לא רע, זאת אומרת הלך לנו אבל היא, המנהלת, קטפה את התהילה, וכשהולך מגיע הבלתי נמנע, ההנהלה דורשת יותר ומעלים יעדים, וכשמעלים יעדים הבונוסים שלנו נפגעים וצריך למצוא שיטות יותר יצירתיות כדי להשיג את היעד החדש, וכשאני לא מצליח לעמוד ביעד החדש – היא לא מצליחה ולוחצים עליה, וכשלוחצים עליה היא לוחצת עלי וככה מצאנו את עצמנו יושבים זה מול זה בעוד פגישת יום חמישי כשהיא בצד הטוב של השולחן, נוזפת בי קשות שלא עמדתי ביעד השבועי והחודשי שלי ואני בצד השני, יושב ומתפתל. הגענו למבוי סתום, היתה מין שתיקה רועמת כזאת עד שהיא אמרה, כאילו מדברת אל עצמה ולא אלי, “עודד, אתה איש מכירות טוב, אני מכירה אותך לא מהיום, עלה לחברה הרבה כסף וזמן להכשיר אותך ואני לא יכולה להרשות לעצמי עכשיו לפטר אותך אז יש לי הצעה בשבילך” עצרה לרגע והסתכלה לי בעיניים, מין מבט חוקר שמנסה לחדור למוח ולקרוא את מחשבותיי “אבל קודם תבטיח לי שמה שאנחנו מדברים עכשיו לא יוצא מהחדר! לא היה!!” 

דיבור כזה מתאים אולי לחברים אבל מיכל ניסתה לשמור כל הזמן על דיסטנס, לא שוכחת להזכיר לי שהיא עכשיו המנהלת ואני העובד ופתאום הדיסטנס נשבר, “אני מסכים” אמרתי והסקרנות נשמעה מקולי. “תשבע לי!” הפתיעה אותי עוד יותר.
“נשבע לך… בחיי אלוהים בספר התורה” הוספתי שבועה כמו איזה ילד קטן. 
מיכל הביטה בי שוב, מנסה שוב לקרוא את מחשבותיי, “קראתי איזה סיפור מעניין באתר באינטרנט על מנהלת שיווק” התחילה בהיסוס “אני מוכנה להעלות לך את הבונוס” הביטה בי ומהרה לתקן “אל תתלהב, לא בהרבה, קצת, אבל…” שוב עצרה, מהססת, “אם לא תעמוד ביעד יהיה גם קונוס” ציחקקה “עונש” הסבירה “כמו בסיפור ההוא שקראתי” הביטה בי ישר לעיניים “אני אפליק לך, בתחת!” “מה?” כמעט קפצתי מהכסא.
“קח!” הושיטה לי כמה דפים מודפסים שהכינה מראש “תקרא!”
קראתי, סיפור מחרמן, פתאום הרגשתי שבלי לשים לב נעמד לי כמו טיל והמה שמו שלי מתחיל ללחוץ לי שם במכנסיים, “מעניין” מלמלתי תוך שאני גומר לקרוא ומחזיר לה את הדפים. “נו, מה אתה אומר?”
“מעניין” אמרתי שוב “גם מחרמן” הוספתי כשאני מסדר באופן מופגן את הזיין שנמתח במכנסיי. 
“שיהיה ברור” חזרה שוב כאילו למען הסר ספק “אם תעמוד ביעד אתה מקבל עוד 2% בבונוס אבל אם לא תעמוד ביעד” הדגישה את הלא תעמוד כשחיוך על פניה “אתה תעמוד כאן, תוריד ת’מכנסיים, תשען על השולחן שלי ואני אפליק לך… כמו בסיפור” הדגישה. אני לא יודע מאיפה קפץ לי פתאום הרעיון, כבר כמעט הסכמתי, כשפתאום עצרתי בעדי “יש לי רעיון יותר טוב” אמרתי לה “אם יש קנס אז בואי נקבע גם פרס” “פרס?” והפעם הסקרנות נשמעה מקולה “קבלת כבר תוספת לבונוס, מה עוד אתה רוצה?”
חייכתי אליה “תראי בוס… אני לא אוהב אלימות אז במקום להפליק לך כשאני עומד ביעד אני אשחיל אותך” אמרתי בקול הכי רגוע ושלו שהצלחתי למרות שבתוכי קרקרה לי הבטן. “מה??”
“את יודעת בוס, לזיין אותך, את תעמדי, תרימי ת’חצאית, תורידי ת’תחתונים, תשעני על השולחן שלך ואני אדפוק אותך” עניתי לה באותה מטבע. 

הפנים של מיכל האדימו לרגע, כאילו רוצה להתפרץ עליי, ואז פתאום היא חייכה “מניאק, אתה רואה למה אני לא רוצה שתלך” ציחקקה “ככה חושב איש מכירות טוב, ככה אני צריכה שתחשוב, חיובי, לכיוון הפרס, אני פה לעזור לכם, ההצלחה שלכם היא ההצלחה שלי, ואם זה מה שיעזור לך לעמוד ביעד… אני אתך!” קמה ממקומה והושיטה לי יד ללחיצה, כאילו אנחנו הולכים לכרות איזו ברית, “אני רואה שזה באמת עושה לך” הוסיפה אחרי שראתה את האוהל שהתרומם במכנסיי “אז אם תצטיין אני אתן לך גם ביקורים יותר מהנים, אולי אפילו בכניסת המשרתים שלי” חייכה אלי “עכשיו לך” צחקה אחרי שלחצנו יד, “לך תעשה ביד… לא עמדת ביעד אז אל תצפה שאני אעזור לך!” 

ביום חמישי שאחריו ישבתי מולה מבוייש, משפיל עיניים ומביט בשולחן העץ שביננו, מאשר את מה שידעתי כשנכנסתי “כן בוס, לא עמדתי גם השבוע ביעד”
מיכל פתחה את המגירה שבשולחן ושלפה משם סרגל מתכת גדול, מחייכת אלי ומבט חרמני ניצת בעיניה “נו, ומה הסכמנו שיקרה אם לא תעמוד ביעד?”
בלי מילים קמתי והתחלתי לפתוח את המכנסיים, דוחף ומוריד אותם עד הברכים ואחריהם את תחתוני הבוקסר הרחבים, נשאר לעמוד כשהחלק המעניין של חצי גופי התחתון חשוף, עירום, והזיין שלי ניצב זקור ומתוח, עומד זקוף כאילו מצביע לכיוונה של מיכל. “מרשים” הקפיצה אותו עם הסרגל הקר “כל כך חבל שגם היום תצטרך לעשות ביד” ציחקקה “ועכשיו יאללה, תתכופף”
התכופפתי קדימה, נשען בידי על שולחן העץ הקר. מיכל קמה ממקומה ונעמדה מולי “תפשק קצת רגליים” פקדה, הולכת לצד השולחן ואני צייתי “תחת לאחור” המשיכה ואני הבלטתי את ישבני “תתכונן” הרגשתי את הסרגל הקר מלטף את ישבני החשוף ומיכל נעמדה מאחורי “עודד, עמדת בעשרים אחוז פחות מהיעד” הסבירה כשהיא מעבירה את הסרגל בין פלחי ישבני וכאילו שולחת זרם לעבר הזיין שלי שהתמתח עוד יותר “ועל כל אחוז תקבל מכה אחת עם הסרגל” המשיכה להסביר. רעד עבר בגופי, אני לא יודע אם היא הרגישה, נשכתי שפתיים וחיכיתי למכה הראשונה “מוכן?” היא שאלה אותי ואני רק עשיתי “כן” עם הראש “אני מתחילה” הרימה את היד עם הסרגל ושניה אחרי הרגשתי את המכה הראשונה נוחתת על ישבני. כאב לי אבל הצלחתי לחנוק את צעקת הכאב שאימה להתפרץ מפי, כאב חד ששלח זרמים בכל גופי, מרגיש את הפס האדום הראשון שנצרב על העור הלבן של ישבני ולהפתעתי הרגשתי גם איך הזיין שלי נמתח עוד יותר, תלוי מתוח בין רגליי, מתנדנד. עשרים מכות קיבלתי באותו יום חמישי, עשרים מכות כואבות שהדליקו את ישבני שהפך אדום בוער, כאב לי אבל להפתעתי גם התחרמנתי, עמד לי בטרוף, זיין שמכבד את בעליו, ראיתי את המבט שמיכל שולחת לעברו, מבט של הערכה לתותח שהתנדנד לו בין רגליי בכל מכה שלה, מבט שאומר “איזה בזבוז, הייתי מנצלת את ההזדמנות” אבל היא שמרה על פאסון, תדמית הבוס הקשוח. אחרי המכה העשרים התיישרתי, משפשף את ישבני החבול, “אני מקווה שלמדת את הלקח ובשבוע הבא תשתפר” היא אמרה לי וראיתי איך היא משפשפת את ערוותה בפינת השולחן בתאווה כמו אשה מיוחמת, אשה שמתה לחטוף אבל ממשיכה לשמור על דיסטאנס, מנסה שלא ארגיש. רגע לפני שיצאתי מהחדר היא לא התאפקה “טיפ קטן עודד” היא אמרה לי וגם מקולה שמעו עד כמה היא מגורה “עם תחתוני סבא כאלה המוזה בורחת ממך, כדאי שתתקדם” ציחקקה ואני יצאתי, שוכח בכוונה את התיק שלי רק כדי להכנס רגע אחרי ולתפוס אותה יושבת בכסא שלה עם האגרוף דחוף עמוק בין רגליה, משפשפת לעצמה ומסמיקה ואני רק מצביע על התיק ואומר “אופס, סליחה”, מחייך לעצמי ובורח בעצמי לשרותים, לאונן! 

גם בשבוע שאחריו לא עמדתי ביעד, אומנם השתפרתי, לא עשרים אחוז פחות, רק שתים-עשרה, אבל שוב עמדתי כשמכנסיי משולשלות עד ברכיי, מוריד את תחתוני הטאנגה שלבשתי ומתכופף לחטוף את שתים-עשרה המכות שלי. התחרמנתי אבל גם היא, באמצע היא לא שלטה בעצמה ועשתה הפסקה רק כדי ללטף לי את הישבן ותוך כדי להחליק בידה וללטף לי את הזיין המתוח, ללטף ולתפוס את עצמה ושוב להכות, חזק, כאילו למחוק את מה שעשתה. ראיתי את המבט החרמני בעיניה כשהתלבשתי חזרה, אומרת “חם” ופותחת כאילו במקרה עוד כפתור בחולצה, חושפת עוד קצת משדיה העסיסיים, “את יודעת” סיפרתי לה כאילו דרך אגב “זה כואב אבל זה מחרמן” סידרתי את הזיין בתחתוני הטאנגה “כשיצאתי ממך בשבוע שעבר רצתי לשרותים לאונן… לא שלטתי בעצמי ועשיתי ביד” “גם אני” היא מלמלה, מתיישבת חזרה בכסא שלה כאילו מפחדת שאראה מה קורה לה שם בין הרגליים.
“גם עכשיו אני הולך” הודעתי לה, לוקח את התיק ביד.
“למה?” שמעתי אותה לוחשת ועצרתי ליד הדלת “אתה יכול כאן” הצביע על הכסא שמולה ביד אחת ובשניה הרימה את החצאית שלה, חושפת את החוטיני שלא הסתיר הרבה והחלה משפשפת בלי בושה בין רגליה. ישבנו זה מול זה ואוננו, עושים עצמנו שקועים בעצמנו אבל עושים ביד ומציצים, מתגרים וממשיכים במעשה האונן שלנו.
עמדתי ליד הדלת, ריח זירמה גברית עמד בחלל החדר וכתם קטן של שפיך טרי נצנץ על הרצפה. “טיפ קטן עודד” היא אמרה לי לפני שיצאתי וגם מקולה שמעו שהיא גמרה בהנאה, “תחתוני טאנגה זה שיפור אבל גם מהם המוזה שלך בורחת, כדאי שתתקדם עוד קצת” ציחקקה ואני יצאתי. 

גם בשבוע שאחריו השתפרתי אבל שוב לא עמדתי ביעד, לא עשרים אחוז פחות, גם לא שתים-עשרה, שבעה אחוז פחות מהיעד אבל שוב עמדתי כשמכנסיי משולשלות עד ברכיי, מוריד את תחתוני הביקיני שלבשתי ומתכופף לחטוף עם הסרגל. התחרמנתי, רק מלחשוב מה היא הולכת לעשות לי נעמד לי עמוד חשמל מפואר וזה עוד לפני שהיא החטיפה לי את המכה הראשונה! אבל גם היא נדלקה, אין ספק, הפעם היא מזמזה אותי בלי בושה, מנצלת כל הזדמנות ללטף ולשפשף לי את הזיין, להחליק אצבע בין פלחי ישבני ולשחק בפי הטבעת המכווץ. הפעם זה נראה לנו הכי טבעי שאחרי שהיא סיימה את המכה השביעית, מכה כואבת בסרגל שפגעה לי בביצים ולהפתעתי מתחה עוד סנטימטר בזקפה המפוארת שלי, נאונן אחד מול השני, היא בכסא שלה, מורידה במהירות את החוטיני שלה ומשפשפת, מזיינת את עצמה עם האצבע ואני נכנס ברווח שהתפנה בינה לבין השולחן שלה, עומד מולה ונשען עם ישבני על השולחן כשהזיין שלי כל כך קרוב אליה, כמעט נוגע, ועושה ביד, מאונן ומביט בה, מרגיש שזה תכף בא לי ומנסה לדחות את הקץ, רואה על פניה שהיא גומרת ומצטרף, משפריץ סילון של שפיך ריחני היישר על חולצתה, כתם רטוב ובולט על רקע החולצה הצחורה, והיא? היא רק מחייכת בהנאה. “טיפ קטן עודד” היא אמרה לי לפני שיצאתי “תחתוני ביקיני זה עוד שיפור אבל לא מספיק, צריך עוד התקדמות” ציחקקה “וחוץ מזה, כדי לאתגר אותך יותר מהפעם הבאה על כל אחוז תחטוף שתים” ואני יצאתי. 

בשבוע שאחרי התאמצתי כמו שלא התאמצתי מעולם, כנראה שיש משהו בשיטה הזאת של מיכל שמדרבנת, שלא תחשבו שהתאמצתי כי פחדתי מהמכות בישבן, לא ולא, מה שבאמת רציתי זה סוף סוף להשחיל אותה, את הבוסית שלי, להשעין אותה על השולחן שלה ולתקוע לה את כל הזיין עמוק בין הרגלים. לצערי גם בשבוע הזה זה לא יצא, אומנם השתפרתי שוב, היו חסרים לי רק שלושה אחוז כדי לעמוד ביעד, אבל שוב מצאתי את עצמי ביום חמישי עם המכנסיים משתלשלות עד הברכיים, דוחף ומוריד את החוטיני שממילא לא הצליח לכסות את החבילה המפוארת שבין רגליי ומתכופף קדימה על השולחן שלה, מסדר את עצמי לקראת העונש המתקרב. “אתה זוכר שהיום אתה חוטף שתים על כל אחוז?” הזכירה לי והשמחה נשמעה מקולה.
“כן” עניתי לקונית, מתכונן למכה הראשונה.
מיכל הצליפה בי חזק אבל אני עמדתי בזה בכבוד, נושך שפתיים ולא מוציא הגה מהפה, גם הפעם היא ניצלה את ההזדמנות ומזמזה אותי, כאילו מלטפת להרגיע אבל ידעתי שזה מחרמן אותה, שהמגע שלה עם היד בזיין המתוח עד הקצה עושה לה את זה, לה ולי. שלושה אחוז כפול שתי מכות זה שש וכשמיכל הצליפה בי את המכה השישית, צורבת עוד פס אדום על ישבני רציתי כבר לקום אבל אז היא הנחיתה לי עוד מכה, פוגעת לי בביצים, הייתי לא מוכן ו”אייי” ארוך נפלט לי מהפה. “היי, מה זה?” פלטתי לעברה “את לא יודעת לספור?”
“אופס, סליחה” חייכה לעברי, מתנצלת “התבלבלתי”
רציתי כבר להגיד לה שלא נורא, שבפעם הבאה היא תוריד מכה אחת, אבל אז באה לי ההפתעה “אני מצטערת” המשיכה להתנצל ובלי לחכות משכה והורידה לה את החוטיני שלה “קח” מסרה לי את הסרגל ונעמדה ליד השולחן, מרימה את החצאית, חושפת את ישבנה הגדול ומתכופפת אל השולחן “תחזיר לי, שתים, אחד קנס” היא לחשה בקול סקסי. 

ברגע הראשון הייתי המום, לא ציפיתי לכזה דבר, אחר כך התעשתי ונעמדתי מאחוריה וזקפתי החשופה כמעט נוגעת בה, מלטף את ישבנה הגדול עם הסרגל “את מוכנה?” שאלתי ובלי לחכות הצלפתי בה מכה ראשונה. “אייי” היא גנחה, יותר גניחה מתפנקת כזאת מאשר גניחת כאב, “מחרמן” המשיכה “אני רטובה”
הייתי מגורה, חרמן, והחלקתי עם כף ידי על ישבנה, יורד במהירות אל בין רגליה ומעביר אצבע חוקרת בחריץ הרטוב שבין שפתי הכוס הבשרניות “נכון” אמרתי, מצחקק, “תפשקי רגלים” ציוויתי והיא צייתה “את מוכנה לשניה?” את המכה השניה כיוונתי היטב, פוגע לה בשפתי הכוס הנפוחות מתאווה “איייי” היא יללה כחתולה מיוחמת ואצלי הזקפה רשמה שיא חדש “וואו, מחרמן” הוסיפה מיכל “אני רותחת שמה” התיישבה במהירות בכסא והתחילה לאונן מול עיניי ואני הצטרפתי, עומד מולה כמו פעם שעברה, נשען על השולחן ומשפשף, משפשף ומסתכל לחריץ הורוד שבין רגליה והיא כאילו מבינה ומפשקת עוד קצת את רגליה, שאראה יותר טוב. אני גמרתי ראשון, לכלכתי שוב את חולצתה הלבנה בשפיך הריחני שלי, אבל מיכל לא, היא עדיין שפשפה לעצמה במרץ, מזיינת את עצמה עם האצבע ואני מסתכל, רואה אותה עוצמת עיניים ונמתחת בכסא, משפשפת לעצמה במהירות ונרגעת “וואו, גמרתי” הודיעה, מתנשפת, “חירמנה אותי המכה שלך” חייכה באושר “היה טוב” כשכבר הייתי ליד הדלת הסתובבתי לעברה, “מה עכשיו?” שאלתי במין הטרסה “תחתוני החוטיני אומנם שיפרו עוד קצת אבל מה עכשיו? ללכת בלי כלום??” צחקקתי. “קח” היא מסרה לי את החוטיני האדום שהורידה מעצמה “תלבש אותם ותראה איך זה יעזור לך!” 

החוטיני של מיכל לא היה נוח, בכלל חוטיני לא נוח לי אבל שלה היה לא נוח במיוחד, המשולש הקטן היה כל כך קטן שהזיין לי ברח כל הזמן החוצה אבל לא החלפתי אותו, פתאום האמנתי שהוא יכול לעזור לי אז הייתי רוחץ אותו בלילה, לפני השינה, ולובש אותו חזרה למחרת. כשנכנסתי ביום חמישי לחדר של מיכל עם חיוך מאוזן לאוזן אני בטוח שהיא הבינה מייד אבל ישבנו כמו כל שבוע, עוברים על ההזמנות והמספרים, מורידים החזרות ומסכמים…”כל הכבוד,עמדת ביעד” היא חייכה אלי כשהיא קמה מהכסא “יעד פלוס 2 אחוז… ממך אני מצפה ליותר” איתגרה אותי “אבל גם זאת התקדמות” המשיכה כשהיא הולכת לדלת ונועלת אותה “דווקא התאים לי להצליף לך קצת בתחת” הוסיפה כשהיא מורידה את החוטיני שלה ונעמדת בפישוק ליד השולחן “אבל מה לעשות, לא כל יום פורים, אז בוא סוכן מכירות שלי, בוא תקטוף את הפרס שלך” הרימה את החצאית שלה והתכופפה, חושפת בפני את מגרש המשחקים שלה. מיכל היתה בלונדינית טבעית, פתאום שמתי לב שגם פלומת שיער הערווה שלה בלונדינית, מיכל גם היתה רטובה, הרגשתי את זה כשהצמדתי את הזיין שלי בין שפתי הכוס, מחדיר רק מעט, שלא יברח ומלטף בכפות ידי את פלחי שיבנה הגדולים, מועך אותם ומרגיש עד כמה הם רכים “את מוכנה?” שאלתי כשאני אוחז בשתי ידיי במותניה. “כן” הרגשתי את כל גופה נדרך.
“בטוחה?” שחקתי בה אבל גם לי בער שם בין הרגלים.
“כן” ענתה ו…חטפה!
נעצתי את עצמי עמוק לכוס הגועש שלה במכת אגן חזקה, תוקע עצמי בקלות בין קירות נרתיקה שכאילו חיכו לי ועטפו אותי באהבה, דוחף עוד עד שכל הזיין היה בתוכה ואגני נמחץ אל פלחי ישבנה הגדולים והרכים. “אני מזיין אותך בוס” לא התאפקתי ולחשתי לה, גוחן עליה ושולח ידים לעבר שדיה, מנסה לפתוח את החולצה שלה והיא נענית לי, משתפת איתי פעולה ומרימה מעט את פלג גופה העליון ואני פותח במהירות את הכפתורים ומושך את חולצתה, קורע כפתור אבל לא מפסיק, שולח יד ומחלץ את שדיה בלי לפתוח את החזיה וחופן אותם, לש אותם בידי החזקות בהנאה. “מניאק, זה לא היה בסיכום” היא לחשה לי.
“להפסיק?”
“לא!” גנחה גניחה קטנה של תאווה צרופה “למי אתה מחכה? תזיין אותי!”
צבטתי אותה בפטמות “את הפרס ואני אומר מה עושים” אמרתי לה במין גאווה.
“הכאבת לי” היא לחשה לי.
“אחר כך תחזירי לי” ציחקקתי וצבטתי שוב, חזק יותר, והתחלתי לזיין אותה, לפמפם לה בכוס החם בתנועות איטיות וארוכות.
“יותר מהר” היא גרגרה כחתולה מיוחמת “תזיין אותי יותר מהר, תטחן אותי”
“את סולחת לי?”
“על מה?” התפלאה.
“שהכאבתי לך”
“לא!”
האטתי את הקצב, כמעט לא זז.
“מניאק, אני סולחת, תזיין!”
האמת שלא הייתי מצליח להתאפק יותר גם אם היא לא היתה סולחת, בער לי בין הרגליים והתחלתי לפמפם אותה במהירות, מרגיש עד כמה היא רטובה, איך הזיין הגדול שלי מחליק בתוכה, וטחנתי אותה בהנאה, גונח והיא איתי, מודיעה לי שהיא באה, גומרת, ומתחננת שלא אפסיק. פעמיים היא גמרה לפני שגם אני גמרתי, מודיע לה שזה מגיע והיא מעודדת אותי “כן, בוא, אני שוב גומרת!” גנחה, מתאפקת לא לצעוק שלא ישמעו במשרדים השכנים “כן, תזיין אותי, אני הפרס שלך, תתקע את הפרס שלך… תטחן… אני רוצה אותך, תגמור לי בפנים!” ויותר היא לא היתה צריכה לבקש, גמרתי לה! לוחש “כן-ן-ן-ן-ן” באוזן שלה ומרוקן בתוכה את כל ארגז הפעולה המלא שלי בצרור ארוך של הנאה צרופה. הפעם כבר לא היינו צריכים לאונן אחרי, עמדנו והתלבשנו כשאמרתי לה במין נימה של זלזול, מחייך, “עזרו לי התחתונים שלך”
“כן” היא חייכה לעברי חזרה “אבל זהו, הם עשו את שלהם, רוצה לקנות את הזוג הזה?” הציגה לי את החוטיני שהורידה.
“לא, זה אני, זה לא התחתונים, תתכונני בשבוע הבא אני שוב אעביר בך משחולת” חפנתי את מבושיי בידי בתנועה גסה.

מיכל חייכה ולא הגיבה “להתראות” אמרה לי כשכבר הייתי ליד הדלת “ובהצלחה”
מיכל חייכה גם בשבוע אחרי, כשעמדתי שעון על השולחן שלה, מכנסיי משולשלים עד הברכים ואיתם תחתוני הבוקסר האהובים שלי, והיא שיחקה עם הסרגל הגדול בחריץ שבין פלחי ישבני, מעבירה אותו בעדינות ושולחת זרמים בכל גופי, מזקיפה לי עוד יותר את מה שממילא כבר התנוסס בגאון בין רגליי. “נו עודד, מה קרה? ארבע אחוז פחות מהיעד כפול שתי מכות לאחוז זה שווה שמונה פליקים” נתנה לי שעור בחשבון בסיסי.
“סבסדי לי” יצא לי, לא יודע מאיפה זה בא לי.
“מה? למה? אני נראית לך בנק?” המשיכה את הפרסומת המוצלחת של קטורזה, אין ספק שחוש הומור יש לה.
“לא, אבל סבסדי, מכה אחת לאחוז, עוד כואב לי מהפעם הקודמת” המצאתי תרוץ בלי לחשוב פעמיים.
“פעם קודמת אתה השחלת לי” ציחקקה “זוכר?” חפנה את שק האשכים התלוי תחתיי בידה, לוחצת בעדינות ומגלגלת את הביצים ואני כמעט גומר מהנאה, “אבל אתה יודע מה? בשבילך, יש לי רעיון” נדרכתי, זה לא שלא יכולתי לעמוד בכל ההצלפות אבל משום מה היה לי ברור שזה משהו שיהיה קשור לסקס ולסקס אני לא אומר לא. “מכה לאחוז, כמו שהצעת, אבל…” עצרה לרגע, בונה את המתח “אחר כך אתה יורד לי!”
“הופה” אמרתי בקול, “מישהי מחורמנת” הוספתי כשהמחשבות מתרוצצות במוחי במהירות האור, עם לרדת לאשה אין לי בעיות להפך זה דווקא עושה לי את זה, “מסכים!” אמרתי ומיד הוספתי “אבל אחר כך את לא שולחת אותי לשרותים, את עוזרת גם לי לגמור” 

מיכל לא היתה צריכה לעזור לי לגמור, גמרתי עוד לפני שירדתי לה! ארבע מכות היא הפליקה לי עם הסרגל, יודעת בדיוק איפה לפגוע כדי להדליק אותי עוד יותר, מכוונת ומצליפה, סוחטת ממני גניחת כאב קטנה ומותחת לי את מה שלא יכול להמתח יותר ובדיוק במכה הרביעית, זאת שפגעה היישר בביצים התלויות תחתי, השפרצתי! משאיר על הרצפה שלולית קטנה של זרמתי שמילאה את החדר באותו ריח מוכר של שפיך גברי טרי ורענן. “חרמן מניאק” זרקה לי חבילת מטליות לחות כשהיא מגלגלת את הכסא הגדול שלה למרכז החדר “תנקה ובוא!” התכופפה כדי לפשוט את החוטיני שלה, הפעם בצבע שחור שכתם רטיבות במרכז המשולש הקטנטן מסגיר את סודה, הרימה את החצאית והתיישבה, מפשקת חזק רגליים וחושפת את הכוס שלה, שהיום היה מגולח למשעי, ושפס ורוד ורטוב, בולט כל כך, ניצנץ בין שפתי הכוס הכהות והבשרניות. ירדתי על הברכים בין רגליה וירדתי לה, מיכל אחזה בראשי והצמידה את פני חזק לערוותה ואני דחפתי את הלשון עמוק למעיין המבעבע בין רגליה, יודע היטב את תפקיד, זאת לא הפעם הראשונה שאני מפנק אשה שם למטה, מחפש ומוצא את הדגדגן הנפוח מתשוקה ומרגיש איך גופה נמתח וידיה מצמידות חזק יותר את ראשי כאילו פחדה שאברח לפני הזמן, אחר כך התחילו הגרגורים שלה, הרגשתי בטעם שהיא מתקרבת והגרגורים שהפכו לגניחות תאווה חסרות מעצורים רק אוששו לי את מה שידעתי, ואז היא הצמידה את ראשי, מצמידה הכי חזק… וגמרה! גונחת “וואו” ארוך של הנאה צרופה ומתרפה בכסא, עוזבת את ראשי ונשענת לאחור “וואו, זה היה טוב” התנשפה בקול, מגלגלת את הכסא ברגליה ומתרחקת ממני, “אמאל’ה, כבר הרבה זמן לא גמרתי ככה” המשיכה להתנשף בכבדות. כשכבר עמדתי לצאת, לבוש כאילו מה שהיה לא היה, היא עדיין התנשפה בכסא, אומנם הורידה את החצאית וכיסתה את מערומיה, יושבת מאחורי השולחן מנהלים שלה אבל עדיין החזה העסיסי עולה ויורד בקצב נשימתה המהירה. “אל תשכחי” הצבעתי על החוטיני השחור שלה שהיה זרוק על השולחן.
“אתה רוצה אותו?” הושיטה לי “אתה יודע, אם תלבש… תמכור!”
“אני לא מאמין בשטויות” הצהרתי אבל בכל זאת לקחתי, מחליט בליבי שבשבוע הבא אני משחיל את הבוסית שלי ויהי מה וכל אמונה טפלה שיכולה לעזור – ברוכה הבאה. 

בשבוע הבא השחלתי את הבוסית שלי אבל קודם איבדתי את החברה שלי. שנה אנחנו גרים כבר ביחד, אפילו התחלנו לדבר על ללכת עוד צעד קדימה ביחסים, אבל מה שהצליח לי לפני שבועיים, להסתיר את החוטיני של מיכל שלבשתי, לא הצליח לי עכשיו וכשהיא מצאה אותם הכל התפוצץ בבום גדול ונפרדנו. למזלי הטוב הדירה השכורה היתה על שמי והיא הלכה לאמא שלה אבל לך בשבוע כזה תעמוד ביעדים וזהו… שעמדתי!
“כל הכבוד!” אמרה מיכל למראה הגרף שחצה את קו היעד “אחרי מה שעבר עליך לא האמנתי שתצליח” הוסיפה ואני לא סיפרתי לה איך ירדתי לאותה מנהלת ברשת “הכל בחינם ועוד נשלם לך” בתמורה להזמנה מוגדלת ומקום ליד הקופות כי אם אני יורד למיכל מה אכפת לי לרדת לה? האם לא לימדו אותנו שהמטרה מקדשת את האמצעים?? “מה כל הכבוד? תתפשטי!” אמרתי בגאווה כשאני נעמד ומתחיל לפתוח את החנות במכנסיים “בואי בוסית” הצבעתי על השולחן שלפני “הגיע רגע הקנס-פרס והיום זה הפרס!” חייכתי באושר לעברה. “מניאק” היא אמרה כשהיא קמה מהכסא, נעלה את הדלת והתחילה לפתוח את החולצה “פעם שעברה קרעת לי כפתור” התמרמרה והורידה אותה “תפתח לי” אמרה בקול מתפנק וסובבה עם גבה אלי ואני פתחתי לה את הקרסים של החזיה, “מתאימים לך?” הסתובבה חזרה והציגה מולי את שדיה העסיסיים ששתי פטמות כהות גדולות מעטרים את ראשם, שולחת ידיים ופותחת כפתור ואחריו את הרוכסן בחצאית שהחליקה לרצפה “בוא סוכן מכירות שלי, בוא תקטוף את הפרס שמגיע לך” הורידה מעליה את החוטיני הכחול ונעמדה ליד השולחן בפישוק רחב “בוא מניאק, בוא ת’זיין אותי” ציחקקה והתכופפה קדימה. זיינתי אותה. זיינתי אותה מכל הלב. זיינתי אותה כי הייתי חרמן, זיינתי אותה כי הגיע לי הפרס, זיינתי אותה כי החברה שלי עזבה אותי אבל בעיקר זיינתי אותה כי היא שווה זיון, נכון, יש לה תחת גדול, ענק במונחים של החברה שעזבה אותי, אבל מיכל אהבה להזדיין, התמסרה עם כל הלב, וזה כיפר על הכל. בצבא אמרנו שכל חור בלילה שחור אבל אני זיינתי את מיכל באור יום מלא ועדיין, למרות התחת הגדול, היא היתה הזיון הכי טוב שהיה לי בחיי ותאמינו לי, הרבה בחורות שיפדתי על הזיין המפואר שלי. טחנתי אותה בלהט, שמעתי אותה גומרת וזה רק גירה אותי, אחזתי במותניה ונעצתי שוב ושוב את התותח שבין רגלי עמוק בווגינה החמה שלה, מרגיש את קירות נרתיקה נלחצים סביב הזיין שפלש לתוכם, מחבקים אותו באהבה, מתחככים בו ושולחים בי זרמי תענוג המתרוצצים בכל גופי. פעם קראתי שלגמור זה במוח, הזיין הוא רק אמצעי, ואצלי במוח התפוצצו זיקוקים, גמרתי בסערה, מרוקן את הבקבוקים המלאים שלי בשפריץ חזק וממלא את מערת תענוגותיה בזרמה טריה ורעננה. 
“אני יכול” הצבעתי על החוטיני הכחול שלה שהיה זרוק על השולחן.
“אתה חושב שאתה צריך?” חייכה לעברי ואני הסמקתי במבוכה, “קח” מסרה לי אותם, מצילה אותי מהמבוכה “למרות שאני חושבת שאתה כבר לא צריך” 

אולי לדעתה אני לא צריך אבל הרכב מנצח לא מחליפים. הסתובבתי עם החוטיני הזעירים שלה, אלא שמתחבאים בין קפלי ישבנה וירכיה עד שלא רואים אותם כמעט, היה לי לא נוח, הזיין ברח ממשולש הבד הקטנטן שלא הספיק בשביל להחזיק אותו בדיוק ברגעים הכי לא מתאימים, החוט הדק נמתח ולחץ לי על הביצה או סתם נתן לי הרגשה לא נוחה בישבן, אבל המכירות הרקיעו לשמים וזה מה שהיה חשוב, את היעד השגתי כבר ביום רביעי בבוקר והשאר כבר היה לטובת הבונוס. נכנסתי כמו קזבלן למשרד שלה, עם החזה מתוח, היה לי במה להתגאות, עמדתי מעל היעד באחוז דו-ספרתי מה שלא עשיתי כבר הרבה מאד זמן גם ביעדים הישנים. עמד לי, איך לא כשאתה יודע שאתה הולך לדפוק את הבוסית שלך, האוהל במכנסיי בלט ואפילו לא ניסיתי להסוות אותו, מיכל כבר ראתה את הנתונים והיא ניגשה ישר לעניינים “סבסד לי!” “מה?”
“סבסד לי”
“את לא מתכוונת לתת לי את הבונוס?” שאלתי בקול נעלב “הבטחת ואת לא מתכוונת לקיים?”
“מניאק, אין מישהו שיגיד שמיכל הבטיחה לו משהו ולא קיימה” ענתה “אצלי מילה זאת מילה אבל…”
“אבל מה?” התפרצתי במין כעס.
“אבל סבסד לי” 
“מה לסבסד?”
“אחוז דו-ספרתי זה מצטיין” חייכה אלי “והבטחתי לך שאם תצטיין אני אתן לך גם ביקורים יותר מהנים, אולי אפילו בכניסת המשרתים שלי” המשיכה במהירות, כאילו מפחדת לעצור “אז זה מגיע לך אבל…” עצרה רגע. “אבל מה?”
מיכל הסתכלה בי עוד רגע, שותקת, ואז אמרה “כשדופקים אותי בתחת אני מתלהבת וצועקת וזה לא מתאים למשרד אז… אז…” נתקעה לרגע ואני לא הפרעתי לה “אז אני אבוא אלך בלילה הביתה ונעשה את זה שם” הסמיקה כמו בתולה לפני הפעם הראשונה שלה. הסתכלתי עליה “תבואי אלי” מלמלתי “את תבואי אלי ותתני לי לתקוע אותך בתחת” המשכתי וזה נראה לי יותר מדי טוב “תשכבי במיטה שלי ותתני לי לדפוק אותך בכניסת המשרתים” נזכרתי איך היא קוראת לכניסה האחורית שלה והרגשתי איך הזיין שלי, מתוח ומוכן לפעולה, לחוץ שם למטה בחוטיני הלא נוח שלה שעדיין לבשתי וצועק “הצילו! אני צריך להתפרק או שאני נשבר!!” קמתי, עומד מולה כשהשולחן ביננו, “בוס” פניתי אליה “אני אסבסד לך אבל…” ובהפגנתיות סידרתי את הזיין המסכן שלא ילחץ לו “אבל אני רוצה מקדמה” “מקדמה?” לא הבינה.
“כן, מקדמה” הצבעתי על האוהל במכנסיי, “תראי אותו” אמרתי בקול מסכן כזה.
“בוא!” חייכה אלי, תופסת, “תנעל את הדלת ובוא תעמוד כאן” הזיזה את הכסא שלה אחורה ועשתה לי מקום.
נעלתי ונגשתי, עומד מולה ובלי לחכות היא פתחה לי את החגורה והחנות נותנת למכנסיי ליפול, “מתאים לך” צחקה למראה החוטיני ובתנועה חדה וחזקה תלשה אותו, קוראת דרור לזיין שלי שהזדקף ונמתח, אוחזת בו בידה ומושכת אותי “תתקרב קצת” ביקשה ממני ו…התחילה למצוץ לי, מכניסה את כל הזיין עמוק לגרונה ומוצצת. 

הזמנתי פיצה, דואג שתגיע בדיוק כמה דקות לפני שמיכל הגיעה, הכנתי יין טוב, פיצה ויין הולכים טוב ולא כל יום הבוס שלך מגיע אליך לביקור. המוכר בחנות יין ניצל את המצב והצליח לשכנע אותי להשקיע עוד קצת כדי לקבל הרבה יותר. מיכל הגיעה בדיוק בזמן, ישבנו בסלון ואכלנו, מיכל שתתה הרבה והתחלנו לדבר, מפטפטים, שיחות על דא ועל הא כשברקע החדשות בטלוויזיה. יין ישמח לבב אנוש. ככל ששתינו יותר השיחה הפכה אינטימית יותר. הכנתי לה מתנה קטנה, תחתוני חוטיני חדשים במקום אלה שהיא נתנה לי, וכשנגמר היין תפסתי אומץ ונתתי לה אותם, מספר לה איך הסמקתי וגמגמתי כשביקשתי מהמוכרת ב”אפרודיטה” לעזור לי לבחור חוטיני סקסי ושנינו פרצנו בצחוק מתגלגל ואחריו שתיקה. 

“תודה” היא אמרה אחרי רגע של שתיקה, מצביעה על המתנה שבידה, מציגה לי אותם אחד אחרי השני ולכל אחד מוסיפה שלא הייתי צריך וכמה היא אוהבת אותו ואצלי הזקפה כבר לחצה במכנסיים, “אבל לא בשביל זה באתי, נכון סוכן מכירות מצטיין?” היא קמה ממקומה ואני רק מהנהן “כן” עם הראש, קפוא במקומי. “בוא” הושיטה לי יד, כאילו הרגישה את מצבי, “מיכל מבטיחה – מיכל מקיימת” הוסיפה כשביד השניה היא מתחילה לפתוח את כפתורי החולצה שלה “בוא תראה לי את המיטה שלך” 

“אני רוצה להפשיט אותך” היא אמרה לי כשנכנסנו לחדר השינה שלי “זה מחרמן אותי להפשיט את הגבר שיזיין אותי” המשיכה והסבירה ואני התמסרתי לה. הלהפשיט שלה היה טקס ארוך ומגרה של משחק מקדים. מיכל ניצלה כל דבר כדי למזמז ולגרות אותי, קודם הורידה את החולצה שלי ואחריה את שלה, שוב מסתובבת ומבקשת שאפתח לה את החזיה ומפילה אותה לרצפה, מנענעת ומקפיצה את שדיה העסיסיים כשהיא מסתובבת סביבי בתנועות של רקדנית בטן מיומנת, פותחת לי את המכנסיים ועוברת מאחורי, מחבקת אותי וידיה חודרות את התחתונים שלי, מלטפת את הזיין כששדיה הרכים נמחצים אל גבי, משפשפת בעדינות ולוחשת לי “וואו, הוא גדול השטרונגול שלך”, חוזרת ונעמדת מולי ויורדת על ברכיה, מושכת את מכנסיי ומורידה אותם יחד עם התחתונים, משחררת את הזיין הגדול והנוקשה מכלאו והוא מזדקף ונעמד מול עיניה “גדול” לחשה שוב ונישקה אותו, נשיקה עדינה על העטרה המתוחה שהקפיצה אותו בתשוקה “בוא נכין אותך” היא דיברה אליו והכניסה את כולו לפיה, מוצצת לי, פותחת לעצמה את החצאית ונותנת לה ליפול, עומדת ככה על הברכים, דוחפת יד אל תוך החוטיני שלה ומשחקת עם עצמה. 

הרגשתי שזהו, אני חייב לזיין, “בואי” אחזתי בה, עוזר לה לקום, “בואי נעבור למיטה” שלחתי יד ואחזתי בחוטיני שלה. “אל תקרע!” היא עצרה אותי, מורידה אותו במהירות וזורקת אותו על השידה שליד המיטה “בוא… קודם תזיין אותי ככה” נשכבה על הגב על המיטה ופישקה רגלים, פותחת בפני את הדרך אל היכל התענוגות שלה “בוא, אל תפחד, אתה תזיין גם בתחת… אם תגמור אני אעמיד לך מחדש, מבטיחה!” עליתי עליה, נשכבתי בין רגליה הפשוקות וכוונתי בידי את הזקפה המתוחה אל החריץ המזמין בין רגליה, נוגע בין השפתיים ומרגיש שהיא רטובה, לוחש לה “תזכרי זאת רק ההקדמה!” ונועץ עצמי לתוכה בתנועת אגן חזקה. מיכל רצתה אותי, מפשקת חזק את רגליה והזיין שלי החליק בקלות לכוס הרטוב המצפה לו. מעכתי אותה תחת גופי, חזי מועך את שדיה הרכים, בטני צמודה לבטנה ואני מפמפם בה במהירות, ישבני עולה ויורד ובכל ירידה ננעץ בה במכה חזקה המרעידה את גופה וסוחטת ממנה עוד “כן” ארוך של הנאה “כן, זה טוב תמשיך… כן זה בא לי… זה בא לי… אני באה!” והיא גמרה בסערה, מחבקת אותי חזק אל גופה כאילו מפחדת שאברח לה באמצע “כן… גמרתי!” לחשה לי וכל גופה נרגע פתאום אבל היא עדיין מחבקת אותי “אתה רוצה עוד או שאני אסתובב” התנשפה. “עוד” נהמתי תוך שאני ממשיך לזיין אותה, זה לא היה הרגע להפסיק, “אבל לא במקום” הוספתי. “לא במקום” ונשמע מקולה שזאת התשובה שהיא העדיפה “אל תדאג מיכל מבטיחה מיכל מקיימת… אם רק הגבר גבר שלך יסכים” שחררה את החיבוק ופרסה את ידיה לצדדים, מפקירה את עצמה בידיי, “בוא תשחיל אותי” לחשה לי באוזן כאילו ידעה שמילים גסות עושות לי את זה “בוא תתקע את הבוסית שלך” טחנתי אותה, טחינה יסודית, שוכב ומזיין אותה ושנינו גונחים מתאווה והנאה. “בוסית, אפשר לעשות לך סימן?” לחשתי לה. “סימן?”
“כן, כאן” הצמדתי את שפתיי לצווארה.
מיכל ציחקקה “כבר הרבה זמן לא עשו לי איקי” לחשה חזרה אבל לא התנגדה.
עשיתי לה איקי, מציצה בצוואר, מוצץ בתאווה ולא מפסיק לזיין תוך כדי כך, מזיין ומרגיש איך היא גומרת ואני אתה, “אני בא!” לחשתי לה, מפסיק למצוץ ושקוע כולי בלהשפריץ “אני גומר!” הודעתי בקול כשאני מצמיד בחוזקה את אגני לאגנה כאילו דוחף את עצמי לתוכה עוד קצת “אני משפריץ!!” צעקתי ונמתחתי כולי, קופא ככה לרגע ונופל עליה מתנשף, מועך אותה תחת כובד משקלי ומרגיש איך הזקפה נעלמת והזיין המדולדל מחליק מתוכה.

“וואו, היה טוב” מלמלתי כשאני מתגלגל ממנה, עדיין מתנשף, “את זיון טוב” הוספתי ומייד הסברתי “זה מחמאה, בוס”
“אני יודעת” היא לחשה חזרה ורק עכשיו שמתי לב שגם היא מתנשפת “גם אני גמרתי, שוב… פעמיים” היא הוסיפה כשחיוך של הנאה על פניה “ניתן לו רגע לנוח” הניחה את כף ידה החמה על הזיין המדולדל “ואחר כך נטפל בו” ליטפה אותו בעדינות כזאת שלהפתעתי השפיעה מייד. 

מיכל לא היתה צריכה הרבה זמן בשביל להרים מחדש את סוכת ציון הנופלת שלי, אפילו לא היתה צריכה לרדת למצוץ לי כדי שעמוד החשמל שלי שוב יתנוסס בגאון בין רגלי, היא ידעה בדיוק איפה לגעת ואיפה ללטף ואחרי כמה דקות של טיפול מהנה היא הסתובבה על הצד, מסתכלת בי ומחייכת אלי, ואמרה “אמרתי לך שאני אעמיד לך” ולא חיכתה לתשובה אלא המשיכה והסתובבה, נשכבת על הבטן ומניחה את הכרית מתחת לאגנה, מסדרת שיגע לה בדיוק איפה שרצתה ושוב פנתה אלי “מיכל מבטיחה – מיכל מקיימת!” שלחה ידים ופישקה את פלחי ישבנה הגדולים “בוא סוכן מכירות מצטיין שלי, בוא תקטוף את הפרס הגדול שמגיע לך” כבר רציתי לעלות עליה כשהיא עצרה אותי “רגע, יש משחה בתיק שלי”
“מה?” לא הבנתי.
“משחת סיכה, תמרח לי בבקשה… הזיין שלך כל כך גדול” הוסיפה בקול מתפנק.
התיק שלה היה מונח על הרצפה ליד המיטה ולא הייתי צריך לקום אפילו, שלפתי את המשחה ומרחתי לה כמות נדיבה מהמשחה השמנונית בפי הטבעת. “תודה” היא אמרה באותו קול מתפנק כשהיא מפשקת חזק את פלחי ישבנה “עכשיו בוא”


עליתי עליה ובמהירות הנחתי את קצה הזיין המתוח בפי הטבעת המשומן ונעצתי את עצמי בחוזקה, דוחף ונשכב עליה בכל כובד משקלי, מנסה לחדור יותר עמוק. שקעתי בתחת שלה, אין מילה אחרת לתאר את זה, עזרתי לה לפתוח ת’תחת ושקעתי בישבן הרך, מין מזרון מים כזה, לרגע עוד פחדתי שבגלל הישבן הגדול הזיין שלי לא יצליח לחדור עמוק בתוכה אבל לא, חדרתי עמוק, עמוק מאד, מחליק בפתח המשומן ומתחיל לזיין אותה בהנאה. מיכל צדקה, היא צועקת כשתוקעים אותה בתחת. כמה פמפומים והיא שלחה צעקת הנאה ארוכה באוויר, לא שולטת בעצמה, “כן, זה טוב. אוי, כמה אני אוהבת את זה… תמשיך!” המשכתי, כל נעיצה שלי מרעידה את פלחי ישבנה הגדולים, כל תקיעה סוחטת ממנה עוד גניחת הנאה חזקה המרעידה את החדר, “אני מתה, אני גומרת” הודיעה בקול “כן, אל תפסיק… תמשיך!!” 

לדפוק בתחת כזה, גדול ורך, זאת חוויה וגם אני לא שתקתי. שכבתי עליה, על מיכל, מועך אותה תחתיי וזיינתי אותה בדיוק שם, בתחת הגדול שלה, מבקש ממנה לפשק יותר חזק את פלחי הישבן הרוטטים ונועץ בה בכוח את הזקפה הגדולה והנוקשה שהזדקרה בין רגליי, מפמפם לה בפי הטבעת המהודק סביב הזיין המפואר ושומע את גניחות ההנאה החזקות שלה המצטרפות לשלי, את ה-“אני מת על זה, אין בונוס יותר טוב מלתקוע אותך בתחת” שלי שההנאה נשמעת מכל מילה שלו עם ה-“כן, אתה קורע אותי! זה טוב, תמשיך… תטחן אותי חזק! כן, ככה, עוד!!”. חגגתי! אין מילה אחרת לתאר את הכיף בלזיין את מיכל בכלל ובתחת הגדול שלה בפרט, מיכל היא הבוסית שלי ותראו לי גבר שלא חולם על הרגע שהוא ישכב על הבוסית שלו ויזיין לה ת’צורה והנה אני עושה את זה, מזיין את הבוסית שלי ועוד בתחת!. “אני גומרת!” שמעתי אותה צועקת תחתיי, ידיה מתוחות חזק לצדדים ואגרופיה אוחזים בסדין הלבן, מקווצצ’ים אותו, “כן אמאל’ה, זה טוב, הנה זה בא!” המשיכה באותה אורגזמה פראית שלה שהרעידה את שנינו “בוא! תשפריץ לי, תכבה לי את השרפה” המשיכה באותה לשון גסה החביבה עליה “ב-ו-א! ” משכה את המילה כשהיא הרגישה את זרמתי החמה המתחילה למלא את ישבנה, “כ-ן-ן-ן! זה מה שרציתי” משכה שוב כשאני משפריץ בתוכה “כן, זה ט-ו-ב-ב-ב” לא הפסיקה לגנוח כשאני שוכב עליה ומועך אותה תחת גופי עוד הרבה אחרי שגמרתי, מרגיש איך הזיין מתרכך בתוכה, מתקצר עד שיוצא ורק כשהחליק ויצא כולו התגלגלתי מעליה וירדתי, נשכב על הגב לצידה, מתנשף ולוחש לה “בוסית, את לא יודעת איזה כיף זה לזיין אותך בתחת” 

ישבתי על המיטה, מכסה את מבושי עם השמיכה הדקה והתבוננתי במיכל מתלבשת, מסדרת את שדיה העסיסיים בחזיה שבקושי הצליחה להכיל אותם, מלבישה לעצמה את החוטיני המנומר שנתתי לה ושכאילו נעלם בין קפלי ישבנה. “תגיד עודד, איך ורד?”
ורד זאת סוכנת המכירות שהחליפה את מיכל שקודמה וקיבלה את האזור שלה, “בסדר” אמרתי “איך הולך לה?”
“לא רע” לא נידבה הרבה מידע “אבל איך היא לדעתך, שווה?”
“לא יודע, לא ראיתי את התוצאות או איך היא עובדת”
“לא טמבל, לדעתך היא שווה?” שאלה שוב רק שהפעם היא ליוותה את השאלה בתנועת יד גסה שלא השאירה ספק למה היא מתכוונת. הסמקתי, ורד היתה כוסית, פצצה אמיתית שלא ברור לי מה היא עושה במכירות ולא בדוגמנות, “שווה” חייכתי “אפילו שווה פלוס, אפילו הומו היה הופך לסטרייט בשבילה, למה? גם איתה את בהסדר בונוס-קונוס??” מיכל לא ענתה, אף שריר לא נע בפניה רק הסתכלה לעברי במבט בוחן והמשיכה בשאלה “היית עושה איתה תחרות?”
“תחרות?”
“כן, תחרות מכירות”
חייכתי, “תלוי”
“מה שתלוי מתייבש ונופל” התחכמה איתי “היית עושה?”
“כן, אבל מה הפרס?”
“קנס-פרס” תיקנה אותי וחייכה, סוגרת את הכפתור האחרון בחולצה ואוספת את התיק שלה “אותם חוקים אבל בשלישיה!” הוסיפה, מסבירה לי במהירות שלא מספיק לעמוד ביעד צריך גם להיות יותר טוב מהשני בשביל לזכות בפרס וזורקת לי לסיום את הפתיון “אבל אז גם הפרס כפול, מכיר דאבל-לוטו אז פה זה דאבל-פאקינג, אם אתה הזוכה אתה מזיין שתיים, גם אותי וגם את ורד” ציחקקה והתחילה ללכת לכיוון הדלת “ועודד” נעמדה, נשענת עם היד על המשקוף ומסתכל אליי, “השארתי לך את החוטיני שלי על השידה” הצביעה עליו, מחייכת, והסתובבה עם הגב אלי “אתה יודע… אם אתה מסכים שלח לי מסרון עד יום שבת בערב” נופפה לי עם היד לשלום ויצאה כשהתחת הגדול שלה, זה שרק הרגע חגגתי בתוכו, מתנדנד מצד לצד בכל צעד מהצעדים הקטנים והמהירים שלה. 

מיכל קיבלה את המסרון עוד לפני שהגיעה לאוטו, SMS קצר, “אני מסכים :)”. 

קרדיט : את הרעיון לקונוס לקחתי מהסיפור “מנהלת שיווק ישראל החדשה” מאת: ספאנקר