אשתו של רפי

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. 

את רפי אני מכיר מאז שאני זוכר את עצמי, יחד שיחקנו בארגז החול בגן דליה, יד ביד פסענו לבית הספר היסודי ומשם לחטיבת הביניים, המשכתי איתו באותה כיתה גם בתיכון ויחד התנדבנו לנח”ל, הולכים לאותה הכשרה, אותו גדוד, אותה פלוגה ואפילו אותה מחלקה.
פעם ראשונה נפרדנו כשהוא נפצע ועזב את הגדוד אבל המשכנו לשמור על קשר, ביחוד בחופשות השבת שלי, אבל אחרי השחרור נפרדו דרכנו והקשר נותק, בשעה שהוא עשה טיול קצר של אחרי צבא להודו ומייד התחיל ללמוד באוניברסיטת באר שבע אני עשיתי את הטיול הארוך לדרום אמריקה, אוסטרליה ובסוף קצת מנוחה בגואה לפני שהתחלתי ללמוד בטכניון, שנה אחריו.

הפעם הבאה שנפגשנו היתה בהסעה מהעבודה. סוף היום הראשון שלי בתעשיה האווירית, מהנדס טרי שרק עכשיו הגיע מהטכניון, עליתי להסעה ורפי כבר ישב שם, ברגע הראשון הוא לא זיהה אותי אבל אחר כך עפו חיבוקים וטפיחות כאילו מצאנו איש את אחיו התאום האבוד ולקח לנו כמה נסיעות לעבודה וחזרה כדי להשלים את כל העדכונים מאז שנפרדו דרכנו ואיתם העדכון הכי חשוב – רפי התחתן!. 

את אשתו של רפי פגשתי בפעם הראשונה אחרי כשבועיים, נכנסתי לקנות משהו בסופר ושניהם באו מולי, דוחפים עגלת קניות עמוסה, “תכירי, זה דני, סיפרתי לך עליו” הציג אותי “וזאת ציפי, אישתי” המשיך והציג גם אותה.
סקרתי אותה במבט חוקר, בדיוק כמו שהיא סקרה אותי, “תפס אישה יפה המניאק” התרוצצה המחשבה במוחי, קצת מקנא, ציפי היתה התגשמות כל חלומותיי, גבוהה ורזה, לא יותר מדי בדיוק במידה הנכונה, שיער בלונדיני, ארוך וחלק, קלוע בצמה שנחה על כתפה, שתי רגליים ארוכות וחטובות הציצו מתחת לחצאית המיני שלה והחזה, הו החזה, זוג שדי אגס זקופים שפטמות נוקשות עומדות בולטות מתחת לבד החזיה הדק וחולצת הטריקו ההדוקה שלבשה.
כשהמבט שלי התרכז בשדיה המבט שלה התרכז באזור חלציי, עמד לי! טוב אני גבר ואם אתה לא הומו אשה יפה חייבת לעשות לך משהו, רק שהיא לעומתי הסתכלה בי בלי בושה, בלי למצמץ, ואני הסמקתי, קצת לא הרבה, כמו ילד שנתפס בקלקלתו.
“נעים מאד… דני” הושטתי לה יד, מנסה להתעשת ולהסתיר את זקפתי, “אני מכיר את רפי כשהוא עוד היה בגן” המשכתי, לא יודע למה אבל באותו רגע לא חשבתי על שוב דבר יותר טוב להגיד לה.
“ציפי” הציגה שוב את עצמה “רפי סיפר לי עליך המון” המשיכה, מחייכת אליי, “למה אמרת?” פנתה לבעלה “הוא בכלל לא שמן” המשיכה והוא הסמיק, מגמגם משהו לא ברור.
“הייתי” חילצתי אותו מהפדיחה, כמו הרבה פעמים בעבר, “עשיתי דיאטה…” הוספתי, משקר בלי שיצמח לי האף, “וספורט” שזה כבר נכון, הרבה שעות ביליתי בחדר הכושר בשנה האחרונה.
היה מין רגע של שקט, מבוכה, “תבוא לבקר” הזמינה אותי וניגשה לקחת צנצנת זיתים מהמדף “נדבר בהסעה” הוסיף רפי והלך אחריה, קצת מובך.

מהר מאד הפכנו שוב חברים טובים, יוצאים ביחד לבלות, ציפי אפילו הכירה לי כמה חברות שלה, דייטים מוצלחים שהובילו לכמה לילות של זימה ותאווה אבל אף פעם הקליק לא נוצר, בדרך כלל בגללי אבל לא תמיד, מה שחיפשתי זה סטוצים, לא הרגשתי עדיין בשל לקשר מחייב ומה שהחברות שלה חיפשו זה בעיקר חתן.

שני דברים למדתי על רפי בתקופה הזאת, קצת יותר מחצי שנה מאז שנפגשנו שוב, הראשון שהוא שרוף על ציפי, מוכן בשבילה לזחול עד ירושלים על ארבע, יעשה כל דבר שבעולם כדי שתהיה שלו והשני שהוא עדיין מזיין מהצד, כמו פעם, לא שהוא סיפר לי במפורש אלא ששוב הוא התחיל לבקש ממני שאגבה אותו, שאם ציפי תשאל אגיד שהיינו ביחד ושיחקנו אצלי בפלייסטיישן, מתאם איתי גרסאות.
מה אני אגיד לכם? רפי לא השתנה, גם בסוף התיכון ואחר כך בהכשרה ובצבא היתה לו תמיד חברה, ממיטב הבנות, הקרם דה לה קרם, ותמיד הוא בגד בה, מין צורך אובססיבי שכזה לזיין מהצד, “פירות גנובים ימתקו” היה מסביר לי כששאלתי וצוחק ואני… אני שותק ומקנא.
אף פעם לא הבנתי מה הן מוצאות בו? נכון שהוא בחור על הכיפק, הציונים שלו היו תמיד הכי טובים, יודע לדבר ולהלהיב, למרוח אותן במילים שהן רצו לשמוע, אבל יפה? אני יותר יפה ממנו, תשאלו כל אחת, וספורטאי? אני יותר טוב ממנו, הייתי בנבחרת הכדורסל, והזיין?? שלי יותר גדול משלו, ראיתי כשהתקלחנו בקיבוץ ואחר כך במקלחות המשותפות בצבא, אבל תמיד הבנות הכי שוות רדפו אחריו ולא אחריי, כאילו היה כוכב קולנוע, סלבריטי, כאילו יש לו שם מתחת למכנסיים יהלום בקצה הקטן.

בוקר אחד הוא עלה להסעה לא מגולח, שיער פרוע, בגדים מקומטים שלבש כבר אתמול ורואים שהוא בקושי ישן בלילה.
“אחי, מה קרה?” קידמתי את פניו.
“עזוב… אל תשאל!”
אז לא שאלתי. ככה זה אצלנו הבנים, מבינים כל דבר כפשוטו, לא כמו אצל הבנות שתשובה כזאת, אל תשאלי, היא הזמנה ברורה לשאול ולהתעניין אצלנו זה משפט מסיים שיחה.

למחרת הוא שוב עלה וראו עליו שלא ישן כמו שצריך, נכון שהוא התגלח והבגדים היו יותר מסודרים אבל עדיין משהו הטריד אותו “אחי, כשתרצה לדבר אני פה” אמרתי ולא הוספתי, נותן לו לקחת את הזמן שלו. 

רק אחרי שבוע, בהסעה חזרה הביתה, הוא גילה לי שציפי תפסה אותו מזיין את החברה שלה! “אחי” לחש לי שלא ישמעו והעצב נשמע בקולו “אכלתי אותה, ציפי לא רוצה לראות אותי. כבר שבוע אני ישן על הספה בסלון, היא רוצה לזרוק אותי!” השלים ודמעות של ממש היו בעיניו… ועוד יומיים עברו עד שהוא הסכים לספר לי איך זה קרה.

הפעם ישבנו בבית קפה, יורדים על כוס בירה קרה של אחרי העבודה, “את מיקה אתה מכיר” התחיל בהיסוס, מסתכל עליי ומצפה לראות את תגובתי. 

הכרתי. מיקה היתה אחת החברות שציפי הכירה לי, זיון טוב, אין ספק, סידרת חינוך מיני עברתי אצלה בחודש שהיינו ביחד, מלמדת אותי פרק חדש שלא הכרתי באומנות המיטה ומחוץ למיטה, דווקא נדלקתי עליה אבל היא החליטה שמיצתה אותי ועברה לאחר, רק מלחשוב על מה שעשינו ביחד נעמד לי, נזכר באותו הלילה שחגגנו במזדה השחורה של אבא שלה, חנינו בחניון מול הים, כמה מכוניות חנו גם הן בסמוך, שומרות מרחק מאתנו, חלקן כבר מתנדנדות וחלקן יתנדנדו עוד מעט, התמזמזנו במושב האחורי, פותחים כפתורים ורוכסנים ודוחפים ידים, מושכים בגדים ומגלים אחד את השני, שדיה הגדולים נחשפו כבר מזמן ואני מצצתי אחד מהם, נושך בעדינות בפטמה שהתקשתה בין שיניי בזמן שהיא שפשפה לי את הזיין ששלפה ממקום מחבואו “גדול הזין שלך” לחשה לי ושפשפה במרץ את האיבר המתוח “אני רטובה” המשיכה ואני שלחתי יד אל בין רגליה, מעביר אצבע בין שפתי הכוס ומרגיש עד כמה היא מוכנה לקראתי.
רגע אחרי כבר שכבתי עליה, שדיה הרכים נמחצים אל החזה שלי והזיין שלי מפמפם במעמקי הכוס הרטוב שלה, מיקה גנחה בקול, נהנת, מחבקת אותי ברגליה ולוחצת על ישבני כאילו מזמינה שאכנס יותר עמוק, זיינתי אותה בלהט, מתלהב והיא איתי, האוטו התנדנד מצד לצד, בקצב הנעיצות שלי, בדיוק כמו המכוניות שעמדו בסמוך. 
“איי” גנחה פתאום, גניחת כאב, ואני נבהלתי לרגע “לא” הסבירה “זה מהמושב, לא נוח לי” שחררה את רגליה “בוא החוצה, אני אשען על האוטו” שלפה שמיכה שהיתה זרוקה על הרצפה, כאילו תכננה את זה מראש.
“יראו אותנו” חששתי, אף פעם לא זיינתי ככה בחוץ.
“שיהנו” ציחקקה, דוחפת אותנו “שיציצו, כמו בסרטי הדוגינג” 
“דוגינג?” 
“כן, ככה קוראים לזה, כשזוג מזדיין בפרהסיה והשאר מציצים, יש המון סרטים כאלה באינטרנט, אני מתה על זה” ציחקקה “מה, לא ראית?” הוסיפה בפליאה.
מיקה פרסה את השמיכה על מכסה הבאגז’ ונשענה עליה, עומדת כשרגליה מפושקות, ידיה מונחות על הבאגז’, מצחה נשען על ידיה, שדיה הגדולים תלויים תחתיה וישבנה מופנה לעברי, בולט, “בוא” לחשה ואני נלחצתי אליה, מכוון את הזיין הרטוב כבר במיציה אל החריץ שבין רגליה, החריץ שמחכה רק לו “כן” גנחה כשחדרתי לתוכה, כן ארוך של הנאה צרופה, “כן תמשיך, תדפוק אותי” קימרה את גבה כחתולה מתפנקת ואני נצמדתי ופמפמתי, גוחן עליה וחופן בידיי את שדיה, דופק אותה בלהט.
“מציצים לנו” לחשה והיה צליל שמחה בקולה.
“מי?” נבהלתי, “איפה” מסתכל סביבי ורוצה להבריח אותו.
“תרגע” לחשה בקול רגוע “תמשיך, זה כל הכיף בדוגינג, הוא לא רק מציץ לנו הוא גם מאונן, עושה ביד, וזה…” גנחה בתאווה “מחרמן אותי, אני גומרת רק מהמחשבה שמישהו מסתכל בנו ותכף משפריץ” המשיכה לגנוח בתאווה והרגשתי איך היא הופכת רטובה יותר ויותר…

“הלו, דני, אתה איתי” קטע אותי רפי מהמחשבות ששקעתי בהן והחזיר אותי למציאות, “מכיר את מיקה??” שאל שוב.
“בטח, זיינתי אותה” התגאיתי והרגשתי את הזיקפה שצומחת במכנסיי “ציפי סידרה לי דייט איתה, יצאנו כמעט חודש ואפילו עשינו דוגינג” התגאיתי עוד יותר “כוסית אמיתית”
“עשיתם דוגינג בחניון בחוף הים?” הפתיע אותי בשאלה.
“כן”
“שרמוטה!” אמר כאילו לעצמו “שם הכוסית הזאת הפילה אותי בפח” המשיך ו”ברך” אותה בצרור קללות עסיסיות, “המניאקית השטנקרה לציפי שאני מזיין מהצד וכשציפי לא האמינה היא הבטיחה לה להוכיח!” עצר לרגע לשתות מהבירה ואני לא האצתי בו, שותה בינתיים מהבירה שלי ומחכה שימשיך, “כמו שאתה יודע לא קשה לפתות אותי, אני מודה, כמה מילים מרומזות, כפתור פתוח שחשף את שדיה העסיסיים והיא דגה אותי, סיפרתי לציפי שאני קופץ אליך לשחק בפלייסטיישן ונסעתי איתה כמו טמבל לים” ושוב עצר, גומר את הבירה מהכוס בלגימה ארוכה ומסמן למלצר להביא לו עוד אחת ובינתיים שותק, כאילו לא מסוגל לדבר בלי בירה ביד.

הסתכלתי עליו, המבט הנוגה בעיניו אמר את הכל, רפי שתמיד חייך ישב עכשיו בפרצוף עצוב ועיניים מושפלות, כאילו מתבייש להסתכל עליי.
המלצר הביא עוד בירה והלך, רפי לגם עוד לגימה והמשיך לספר “נסענו לחניון החשוך, עוד מכונית או שתים חנו, תפסתי לנו פינה ריקה והתחלנו להתמזמז, מישהו ניגש והציץ אבל היא אמרה שזה בסדר, זה מחרמן אותה, אפילו פתחה את החלון לפני שהמשכנו, ‘שיראה יותר טוב’ הסבירה לי, מיקה התמסרה בקלות, ירדה ומצצה לי, מעמידה את הגבר גבר שלי, מצצה ופתחה לעצמה את החזיה באותה עת, שיחררה את שדיה העסיסיים, מציגה אותם בפניי, ובלי לחכות השתפדה על השטרונגול שכבר חיכה לה, דוהרת עליי” עצר שוב, לשתות, והמשיך “עוד מכונית נכנסה לחניון ומיקה חיבקה אותי בלהט והטמינה את ראשי בין שדיה הגדולים, מתחככת עד שכמעט נחנקתי, מה שבטוח שהיא לא רצתה שאראה מי בא אז היא פשוט חסמה לי את שדה הראייה בשדיה, גונחת בלהט, היום אני יודע שהיא זייפה, עשתה לי הצגה שאשאר ככה, וכשסוף סוף שיחררה את ראשי ציפי עמדה והציצה מחלון המכונית!”

רפי השתתק ולא ניסה להסתיר את הדמעות שזלגו מעיניו “אתה לא מבין” אמר בקול בוכה “אני מת עליה, אני לא יכול בלעדיה” משך באפו, “אני לא יודע מה אני אעשה אם היא תעזוב אותי” המשיך באותו קול אומלל “אני מוכן לעשות בשבילה הכל רק שתשאר איתי!”
“אחי, תשפיל ת’צמך” אמרתי ואם זה לא היה כל כך עצוב זאת היתה יכולה להיות בדיחה טובה, רפי הסתכל עליי עם מבט של רצח בעיניים אבל אני המשכתי, “כן גבר, תשפיל את עצמך, לך אליה, תרד על הברכים ותתנצל, תבכה קצת, בנות אוהבות שבוכים, ותגיד לה מה שאמרת לי, שאתה מוכן לעשות כל מה שהיא רוצה בשביל שהיא תשאר אתך” 

למחרת כשעליתי להסעה לעבודה רפי ישב עם מישהו אחר ודיבר, לא אופייני, תמיד הוא היה שומר לי מקום, גם המבט המתחמק שלו, כאילו עסוק בלדבר ולא רואה אותי, הפתיע אותי אבל לא תופסים אדם בעת צערו.
גם בדרך חזרה הוא התחמק ממני, וגם למחרת, מסמיק כשעיננו נפגשות ומתחמק במהירות.
רק ביום השלישי, בדרך חזרה מהעבודה הוא ירד אחרי בתחנה שאני יורד, תחנה לפני התחנה שלו, “אני צריך לדבר איתך” הסמיק שוב, משפיל עיניים, “בוא נלך שוב לשתות בירה, אני מזמין” 

ישבנו שותקים, מחכים לבירה שהזמנו, ידעתי שהוא רוצה לדבר ולפי ההתנהגות שלו היה לי ברור שזאת לא הולכת להיות עבורו שיחה קלה אז חיכיתי בשקט שהוא יתחיל.
בלגימה אחת הוא שתה חצי כוס ורק אז התחיל, “עשיתי מה שאמרת לי” אמר בקול מבוייש והשתתק.
“נו, ו…?” שאלתי.
שוב היה רגע שקט, כאילו הוא חושב מה להגיד, “ירדתי על ברכיי, ממש לא בצחוק, בכיתי, ממש לא הצגה, ואמרתי לה את מה שאמרת לי להגיד, שאני אעשה כל מה שהיא רוצה כדי שתשאר שלי… שתשאר איתי” השתתק שוב.
“נו, ו…?” דירבנתי אותו.
“הבכי באמת עוזר” ציחקק, צחוק כזה של מבוכה, “קודם היא שתקה” המשיך לספר “חשבה רגע ו…” עצר, כאילו מהסס לספר, “ואמרה שאם היא תסכים, והדגישה את ה-אם, אז יש לה תנאי” השתתק שוב.
“נו” זרזתי אותו, נכון שאני לא ממהר לשום מקום אבל סיקרן אותי.
רפי נתקע והסמיק כמו עגבניה, הבנתי שהוא במבוכה ועצרתי, נתתי לו לקבוע את הקצב, “אהה…” חזר לספר “תראה… זה מביך אבל” הנמיך את הקול כאילו פחד שישמעו אותנו “היא אמרה ש…” שוב היסס לשניה והמשיך, “שהיא רוצה להשיב לי כגמולי!” דיבר מהר, כאילו פחד שיתחרט, “היא אמרה” המשיך באותו דיבור מהיר “שהתנאי שלה זה שאני אשב ואראה איך דופקים אותה!” השלים.

נשארתי בשוק, אף אחד לא הכין אותי לזה ולא ידעתי מה אומרים במקרה כזה, “מה?” חזק, זה כל מה שיצא לי, אבל זה היה עדיין כלום לעומת המשפט הבא שלו “היא אמרה שבגלל שעשיתי את זה עם חברה טובה שלה היא רוצה לעשות את זה עם חבר טוב שלי” עצר רגע, מסתכל בי, והמשיך “ובגלל שאתה היתה הסיפור כיסוי שלי, זוכר אמרתי לה שאני הולך לשחק פלייסטיישן אצלך, היא רוצה איתך!!” 

לקח לי כמה דקות להתעשת, זה שזה כאב לרפי ראיתי על פניו אבל מה עושים? מצד אחד זה מפתה, אשתו כוסית שכל אחד היה מת להשחיל ומצד שני רפי הוא חבר ילדות שלי ואם אני אסכים אני בעצם בוגד בו.
רפי כנראה קרא את מחשבותיי, טוב זה לא קשה במצב כזה, “אתה חייב להסכים” הפתיע אותי “זה אתה או שאנחנו נפרדים ואני לא רוצה לאבד אותה”
“אבל רפי” גמגמתי “אנחנו חברים וזה ישפיע וחוץ מזה…”
“חוץ מזה מה?” קטע אותי באמצע בטון עצבני “מה אתה רומז, שאשתי לא שווה זיון?” 
“שווה” עניתי אוטומטית ותפסתי את עצמי, מסמיק, “זאת אומרת” גמגמתי “היא אשתך ו…”
“אז אם אתה באמת חבר שלי אתה צריך להסכים, איך אומרים באנגלית? A friend in need is a friend indeed” קטע אותי שוב “חשבתי שהוא חבר שלי” מילמל כאילו לעצמו בקול מדוכדך, כאילו אני לא שם, כאילו משלים עם זה שאני לא מסכים והוא איבד את אשתו, מנסה להשפיע עליי בהפוך על הפוך, “פעם הייתי מוכן לשכב על הגדר עבורו ועכשיו?? מה כבר ביקשתי?” המשיך באותו מילמול כאילו מה זה כבר לזיין את אשתו של החבר שלך מול עיניו?.

לשכב על הגדר הוא ביטוי שהכרנו בצבא ומשמעותו להקריב את עצמי למענו והאמת שבאמת היינו מוכנים לשכב על הגדר אחד עבור השני, “תראה רפי” אמרתי “זה לא שאני לא מוכן לעשות את זה עבורך אבל מה יקרה לחברות שלנו?”
“לא יקרה כלום!” מיהר להשיב “אני מבטיח לך נשאר אותם חברים, אולי אפילו יותר טובים” ניסה לפתות אותי.
“כן, אולי אתה, אבל מה יקרה עם ציפי אחרי שאני…?” לא הצלחתי להגיד את המילה, “היא לא תרצה לראות אותי, היא לא תרצה שנפגש יותר”
לרגע הוא נעצר, חושב, בכל אופן הייתי כנראה חשוב לו, “אתה יודע מה” המשכתי וזרקתי לו בספונטניות “אם ציפי מבטיחה שנשאר חברים” עצרתי, קולט מה אני הולך להגיד, חושב שוב ו…המשכתי, “אז אני מוכן, אבל אני רוצה לשמוע את זה ממנה, לפני שאני” נעצרתי שוב בלי להשלים את המשפט, מתבייש להגיד לו לפני שאני דופק אותה.
רפי הסכים מיד, “אתה רוצה שאני אשיג לך אותה בפלאפון” שלף בהתלהבות את הפלאפון שלו מהכיס.
“לא, קודם אתה תדבר איתה, בבית, בארבע עיניים”

למחרת, כשעליתי על ההסעה בדרך לעבודה, רפי נופף לעברי בידו, מסמן לי שאבוא, שהוא שמר לי מקום, “היא הסכימה” הודיע לי עוד לפני שהספקתי להתיישב “אבל יש לה עוד תנאי” הוסיף בקול מהוסס משהו והרגשתי שהעניינים הולכים להסתבך, “שהיא תקבע כמה ואיך!” 
“מה?!” נפלט לי כמעט בצעקה וראיתי מבטים מופנים לעברנו.
“ש…” היסה אותי מסתכל מסביב ומחייך חיוך מזויף, מנסה להרגיע כאילו כלום לא קרה. 
“מה כמה שהיא תרצה?” עברתי ללחישה “מה אני מכונה?” התרעמתי “ואם לא יעמוד לי?” שאלתי בהתרסה.
“זה בדיוק מה שאני אמרתי לה” התנצל “ואז היא אמרה שלא תדאג, זאת כבר בעיה שלה וכשהיא תרצה היא תדאג שיעמוד לך”.
“ומה אתה אומר?” החזרתי את הכדור אליו “אתה מוכן לזה?”
לא הייתי צריך לשאול את זה, ראיתי את המבט בעיניו, “אהה” גמגם “תראה” המשיך כאילו מנסה להרוויח זמן “עשיתי טעות, יותר מאחת, ועל טעויות משלמים” הפסיק רגע, בולע רוק, “רק עכשיו הבנתי כמה אני רוצה אותה וכן, אני מוכן לשלם את המחיר!”
“ומה איתה? היא היתה צריכה להבטיח שנשאר חברים”
“היא הבטיחה” ענה במהירות.
“מתי אתם רוצים לעשות את זה?” המשכתי ושאלתי.
“ביום חמישי בערב”
“טוב” התרציתי, “אבל לפני שנתחיל אני רוצה רבע שעה איתה לבד, אני רוצה לדבר איתה, לשמוע ממנה שהיא מסכימה”
“אין בעיה” מהר להשיב ופעם ראשונה אחרי הרבה זמן ראיתי שמץ של חיוך אמיתי על פניו. 

ישבתי עם ציפי על המיטה בחדר השינה שלהם והזיין עמד לי כמו טיל בין-יבשתי המוכן לשיגור, נלחץ אל מכנסי הג’ינס שלי וכמעט קורע אותם, ניסיתי לשכנע אותה שוב לרדת מהתוכנית שלה “מה ייצא לך מזה?” שאלתי בפעם המי יודע כמה “זה תמיד ירבוץ בינכם וחוץ מזה” עצרתי רגע, מגיע סוף סוף לנקודה האישית שלי, “לא הייתי רוצה שנפסיק להיות חברים”
“לא נפסיק, מבטיחה” ענתה “אבל כמו בהרבה דברים בחיים החבר שלך צריך לקבל מכה, אבל כזאת כואבת, בשביל להזהר בעתיד” 
“אבל” עוד ניסיתי שוב להשפיע.
“בלי אבל! זהו, נגמרה הרבע שעה שביקשת” קמה ממקומה ונעמדה מולי, קרוב, “אתה מסכים?!?” שאלה בקול החלטי. 
“כן” מלמלתי, נבוך, נועץ עיניים בחזה המדליק שעמד מתריס מול עיניי, בפטמות הזקורות שבלטו מתחת לחולצת הטריקו שלבשה ומרגיש איך הזיין העומד שלי נמתח עוד קצת.
“יופי” חייכה ופתאום שמתי לב שזה החיוך הראשון שלה מאז שנכנסנו לחדר “ואל תשכח, אני קובעת כמה ואיך” המשיכה. 
“בסדר” מלמלתי ולא התווכחתי, מה אני אגיד לה? שכמה פעמים רק הטבע יקבע, שאם היא תרצה היא תצטרך לעזור לו, שעם הזקפה במכנסיי כבר לא ממש אכפת לי, עומד לי כמו טיל וכל מה שאני רוצה עכשיו זה רק לזיין, להכניס ולדפוק.
“תגיד” התיישבה פתאום חזרה לידי, מניחה את ידה כאילו במקרה על ירכי, “איך אתה הכי אוהב?”
למה היא מתכוונת הבנתי מייד, טיפש אני לא, אבל רציתי לשמוע את זה במפורש ממנה, “אוהב מה?” עניתי בשאלה משלי כמו כל יהודי טוב:). 
“אוהב לדפוק, לזיין, לשגול, אני צריכה להמשיך?” היא ציחקקה.
“אהה, לא” הסמקתי, “איך שאת הכי נהנת” עניתי תשובה דיפלומטית, מתחמקת.
“אוקיי” קמה ממקומה “חכה פה, תתכונן, אני אקרא לך” התחילה ללכת לעבר הדלת “ואל תשכח” עצרה והביטה בי “עושים מה שאני רוצה!” הוסיפה “רפי ואתה!” ויצאה.

ישבתי וחיכיתי, מנסה לסדר את הזיין שעמד לי בטרוף במכנסיי, “אפשר?” צעקתי.
“עוד לא!” ענתה לי בצעקה משלה.
חיכיתי עוד כמה שניות שנראו לי נצח ושוב צעקתי “עכשיו?”
“תזדיין בסבלנות!”
להזדיין רציתי, סבלנות לא היתה לי, מזל שכמה שניות אחרי זה היא קראה לי “זהו, אנחנו מוכנים, אתה יכול לבוא!”

ברגע הראשון לא קלטתי מה אני רואה, רפי ישב עירום על כסא משרדי עם גלגלים בפינת הסלון הגדול וציפי לידו, עומדת בחוטיני שחור מינימלי וחזיה תואמת שלא כיסו הרבה כשיד אחת שלה מונחת על כתפו “קשרתי אותו” אמרה ורק אז שמתי לב לחגורות המצמידות את ידיו לידיות הכסא וחגורה נוספת שקשרה את רגליו, “שיראה ולא יוכל להתערב”
עמד לרפי כמו טיל, זיין מתוח ואדום שהזדקר בין רגליו, “תראי איך עומד לו” אמרתי לה, כמו תמיד מנסה להגן עליו, “זה לא הוגן, את יודעת איך זה כואב” מכרתי לה את הסיפור הידוע על כאב הביצים, “לפחות תשחררי לו יד אחת, שיוכל לשפשף” הצעתי.
“תתפשט!” 
“לא מתפשט! קודם תשחררי!!”
ראיתי את המבט האומלל בעיניו של רפי, חושש, ואת המבט הנוקב שציפי שלחה לעברי, היה רגע שקט ובסופו היא הסתובבה לרפי ושאלה “אתה יודע מה הוא הולך לעשות לי?”.
“כן” מלמל, מסמיק ונבוך מהשאלה.
“מה?” לא הרפתה.
“את יודעת” לחש “את והוא”
“מה?!” 
“לזיין אותך” מלמל ונימה של תבוסה והשלמה נשמעה בקולו. 
“ואם אני אשחרר לך יד אחת לא תשתחרר ותתערב” המשיכה ושאלה “אתה מבטיח לא להפריע לנו?”.
“מבטיח!” ענה במהירות ואני חייכתי בהחבא, מכיר את המצב הזה שעומד לך בטרוף ואתה תגיד הכל כדי לשפשף.
“אבל יד שמאל” אמרה ציפי והתחילה לשחרר את הרצועה שקשרה את יד שמאל שלו, לא משחררת לגמרי, רק קצת, מספיק כדי שיגיע ויוכל לשפשף, “ואתה, תתפשט בינתיים!” פנתה אליי. 

לפעמים אתה לא חושב קדימה וזה בדיוק מה שקרה לי באותו ערב, עמדתי בתחתונים בלבד ועמד לי, בדרך כלל אני הולך בתחתוני בוקסר גדולים, מין הרגל כזה מהצבא, אבל הפעם לבשתי תחתוני ביקיני זעירים, לא רציתי שיחשבו שאני מין יורם כזה, והזיין המתוח שלי כמעט וקרע אותם, לא מצליחים להסתיר את קצה העטרה שהציץ מבעד לגומי שנמתח.
ראיתי את המבט של ציפי בחבילה הבולטת שבין רגליי ובקצה הזיין המציץ, היה מין רגע של מבוכה, לשנינו, “יאמי” אמרה בקול, מחליקה כאילו במקרה על החבילה המוסתרת תחת תחתוניי המתוחים, “אני חושבת שאני הולכת לעשות חיים” הישירה מבט לעבר בעלה שהסמיק, חייכה לעברו ואז הושיטה ידים ושחררה את החזיה שלה, נותנת לה לצנוח ולי לראות את שדיי האגס הזקופים והמדהימים שלה שפטמות כהות, נוקשות וגדולות, מעטרות את פסגתם.
“שאלתי אותו איך הוא רוצה לדפוק אותי” ציפי פנתה שוב לבעלה שישב בוהה בנו ומשפשף לעצמו באיטיות, “ואתה יודע מה הוא אמר?” שאלה אותו מין שאלה רטורית כזאת, ממשיכה בלי לחכות לתשובה, “הוא אמר ש…איך שאני הכי נהנת” חייכה לעברו “ג’נטלמן החבר שלך” ציחקקה והמשיכה להביט הישר אל תוך עיניו, “אז תספר לחבר החרמן שלך איך אני הכי נהנית”

ציפי תכננה היטב את הזובור שהכינה לבעלה, השיעור הפרטי ב-למה לא כדאי לבגוד, לא רק שרפי בעלה הולך לראות איך מזיינים אותה מול עיניו היא רוצה שהוא גם יגיד איך, מסתובבת סביבי, מלטפת עם האצבע את החבילה התפוחה הבולטת תחת תחתוניי “נו בעלי הבוגד, ספר לו” האיצה בו.
רפי שפשף לעצמו במרץ, בלי בושה, מסמיק ומתחיל להסביר לי, “על השטיח” בלע רוק, אונן והמשיך, “שוכבת על הגב, ברגליים מפושקות ואני שוכב בין רגליה ומשתולל לה בכוס” הסביר במהירות ורגע אחרי ריח כבד של זרמה גברית מילא את החדר, רפי גמר, משפריץ על עצמו ועל הרצפה, משפיל עיניים ומסמיק כעגבניה, “לא יכולתי יותר” הסביר, מתרץ את מה שקרה לו “אני מתנצל, הייתי חרמן, רק מהמחשבה לא יכולתי יותר וגמרתי” התנצל.
“ככה אתה הכי נהנה!” לא נתנה לו להמשיך “אתה! לא אני!” המשיכה, נעמדת ביני לבינו, ישבנה לעברי, מתכופפת קדימה ברגלים ישרות ומתחילה להוריד את תחתוני החוטיני השחורים שלה, מנענעת את ישבנה המוצק בתנועות שלא היו מביישות חשפנית מקצועית וחושפת אט אט מול עיניי את החריץ המקסים הנחבא בין רגליה, פס ורוד מפתה המנצנץ בין שפתי הכוס הבשרניות והכהות, ועטרת הזיין שלי שנמתח בלטה עוד קצת מבעד לחגורת התחתונים. 
רציתי גם להוריד גם את התחתונים שלי אבל ציפי עצרה אותי “חכה! עוד לא! אני אגיד לך מתי” נעמדה חזרה, בועטת את החוטיני שהורידה אל בעלה הקשור לכסא ושוב החלה מסתובבת סביבי, נוגעת.

“רמז” התחילה ציפי להסביר תוך שהיא ניגשה לכסא מרופד עם משענת גב גבוהה שעמד בצד והעמידה אותו במרכז השטיח הגדול, בדיוק ממול בעלה היושב, “בעלי היקר, זה מזכיר לך משהו?”
רפי החוויר לרגע ואחר כך הסמיק “לא! את לא באמת מתכוונת ש…” מלמל לעברה.
“כן!” ציחקקה, קוטעת אותו ונעמדת מאחורי, מחבקת אותי בידיה ומכוונת אותי אל מול בעלה היושב ובוהה בנו, “בדיוק” המשיכה, נצמדת, והרגשתי את פטמות שדיה הנוקשות נלחצות את הגב שלי ואת ידה מחליקה על בטני, ידה יורדת לאט אל עבר התחתונים המתוחים שלי וחודרת לתוכם, חופנת את מבושיי בידה הרכה ומלטפת.
“כן” נפלטה גניחת הנאה בלתי נשלטת מפי. 
“מתאים לך אהה חרמן קטן?” לחשה לי ציפי באוזן ושלפה את הזיין הזקור שלי מהתחתונים, מציגה אותו מול עיניי בעלה וממשיכה ללטף, “רוצה עוד?”
לא שלטתי בעצמי, “כן” לחשתי חזרה, כן ארוך של הנאה, עוצם עיניים ושוכח לרגע מרפי שיושב מולי ומסתכל בנו “כן, תמשיכי”
“ספר לו בעלי” שמעתי את ציפי “ספר לו איך אני אוהבת שאתה דופק אותי, איך אני הכי נהנית”
“עומדת בפישוק” התחיל בקול רועד ואני פתחתי עיניים והסתכלתי עליו, רואה את המבט ההמום שלו בתורן הזקור שהתרומם בין רגליי, הוא ראה אותי כבר עירום כמה פעמים, במקלחת בקיבוץ ובצבא, אבל גברים לא עושים לי את זה ואף פעם לא עמד לי ככה, כמו עכשיו, “מתכופפת קדימה ונשענת על המשענת של הכסא הזה” המשיך, מביט בעיניים פקוחות לרווחה בטיל המוכן לשיגור המזדקר בין רגליי וקולט שעוד מעט הוא יחדור לאשתו, “ואני בא לה מאחור, משחק לה בשדיים ו…” נעצר ולא המשיך והיה נדמה לי שאני רואה דמעה זולגת על לחיו.
“ומה??” לא ויתרה לו.
“את יודעת”
“אני יודעת” ציחקקה, מתכופפת ומושכת מעליי את תחתוניי, “אבל אני רוצה לשמוע אותך מספר את זה לחבר שלך, אני רוצה שגם הוא יידע!” 

ראיתי את המבט של רפי שנשלח לעברי, כאילו מחפש אצלי ישועה, אבל הפעם לא התערבתי, זה בינם, בינו לבינה. 
“נו” שלחה לעברו חיוך מתגרה כזה וראיתי שאצלו מתחילה לצמוח זקפה חדשה, “הרבה זמן אני אחכה לך?” המשיכה כשהיא יורדת על ברכיה לפניי “ספר, ספר, אני בינתיים אלקק קצת את המעדן הזה” העבירה את לשונה לכל אורך הזיין שלי במצמוץ שפתיים של הנאה “נו, ספר לו!” האיצה בו כשהיא מכניסה את כל הזיין לפיה ומתחילה למצוץ לי בקול.
רפי היה לבן כסיד, חשבתי שיאבד את זקפתו אבל להפתעתי נעמד לו עוד יותר, משפשף לעצמו באיטיות בתנועה מכנית, לא מודעת, ואני עמדתי מולו והתמכרתי לתענוג, לכיף הזה שמוצצים לך, “היא אוהבת שאני בא לה מאחור” שמעתי אותו חוזר על דבריו וממשיך “תוקע אותה” שמעתי איך קולו רועד משהו “מתכופף וחופן לה את השדיים, מזיין אותה ומשחק בשדיה”

הייתה דממה, רק הקולות של ציפי שמוצצת לי נשמעו בחדר. ציפי כרעה לפניי על ברכיה, כפות ידיה מונחות על פלחי ישבני וראשה נע קדימה ואחורה, אני העברתי את מבטי ממנה לרפי, רואה את המבט הממוקד שלו בנו כשהוא מאונן כאילו בלי להרגיש, משפשף באיטיות את הזין שלו שנמתח שוב.
“זהו, הוא מוכן” הזדקפה ציפי והחלה פוסעת אל עבר הכסא שניצב במרכז השטיח, נעמדה בפישוק רחב והתכופפה קדימה, נשענת בידיה על ראש הכסא, שדיי האגס שלה תלויים תחתיה, זקופים, וישבנה מופנה לעברי, מנענעת אותו בתנועות קטנות ומפתות, מסתכלת על בעלה ואומרת “תגיד לחבר שלך שיבוא לזיין אותי” הניחה את מצחה על גב כפות ידיה.
“ציפי, לא” גימגם רפי “בבקשה, ציפי אני אוהב אותך, אני מבטיח ש…”
“תגיד!” הרימה את הראש וקטעה אותו בקול קר שלא הכרתי אצלה עד עכשיו, “תגיד או שאנחנו נפרדים!”
היה רגע של דממה ואז שמעתי את רפי לוחש לעברי “רפי בוא” בקול שבור ומעורר רחמים.
“לא ככה, תגיד לו בוא תזיין את אשתי!” המשיכה באותו קול קר “בעצם לא” ולשניה ראיתי שבב של תקוה ניצת בעיניו של רפי ומייד כבה, “תבקש ממנו, תגיד לו בבקשה דני, בוא תזיין את אשתי” הדגישה את ה-בבקשה והניחה שוב את מצחה על כפות ידיה. 

נעמדתי מאחוריה, נצמד, מנסה לחדור, לחלץ את רפי מהמבוכה אבל היא ברחה “לא!” אמרה בלי להרים את הראש “קודם שהוא יגיד!”
“בבקשה, תזיין את אשתי” לחש רפי בעיניים דומעות והזקפה שהיתה לו נעלמה באחת.
“עכשיו” לחשה לי ציפי והרגשתי איך הגוף שלה נמתח, מתכונן, ביד אחת כיוונתי את הזיין המתוח למקום הנכון ובשניה אחזתי במותניה, לוחץ מעט, מרגיש את הרטיבות בעטרת הזיין שפישקה את שפתי הכוס, אחזתי במותניה גם ביד השניה ותקעתי אותה!

גניחת ההנאה שלה הפתיעה אותי, לא ציפיתי לזה, אני לא יודע אם היא זייפה או שזה היה באמת, אתם יודעים בנות מזייפות בקלות, אבל ציפי היתה רטובה והחלקתי לתוכה, נועץ את זקפתי הנוקשה אל מעמקי נרתיקה שכאילו חיכה רק לו, עוטף אותו, מחבק אותו ונלחץ אליו, “כ-ן-ן-ן-ן-!-!” ארוך נוסף נפלט מפיה וראיתי את הכאב על פניו של רפי כאילו נעצה חרב בגופו.
פמפמתי אותה, אוחז במותניה בשתי ידיי וזיינתי אותה בהנאה, נועץ את אברי המפותח בתנועות חזקות למעמקי הוגינה הלוהטת שלה, מכה באגני על ישבנה ובכל מכה כזאת סוחט ממנה גניחת הנאה ארוכה “כן, תמשיך, זה טוב”. 
ציפי הרימה את ראשה והביטה אל בעלה היושב ובוהה בה, “כן, תמשיך, עוד, תזיין אותי” לחשה לי בקול מתפנק כשהיא מביטה בו, “וואו, דני, איזה זיין גדול יש לך!” הכריזה בקול, מתגרה ברפי בעלה היושב ובוהה בה, “אמא’לה, אני מרגישה אותו כל כך עמוק בתוכי” המשיכה “הנה, הנה! אני גומרת!!” צעקה בקול והניחה שוב את מצחה על ידיה “תחבק אותי! תשחק לי בציצים!” צעקה לעברי ואני חפנתי את שדיה בשתי ידיי והתחלתי לסחוט אותם, משחק בפטמות הנוקשות, מוציא ממנה עוד גניחת הנאה ארוכה ורואה את הדמעות זולגות על פניו של רפי.

ציפי היתה זיון טוב, מתמסרת, התנוחה שבה עמדה התאימה לי וחגגתי בתוכה כמו שלא חגגתי כבר הרבה זמן באשה, עצמתי עיניים, שכחתי מרפי וזיינתי אותה מכל הלב, נהנה, מפמפם בלהט וגונח בקול יחד איתה.
“אתה נהנה חרמן קטן?” לחשה לי בין גניחת הנאה אחת שלה לשניה, לוחשת מספיק חזק שרפי ישמע, “טוב לך בכוס שלי?” המשיכה, יודעת בדיוק כמה כל מילה כזאת מכאיבה לבעלה, “כן תמשיך…” גנחה בהנאה מופגנת כחתולה מיוחמת המקבלת את עונתה, “רפי סיפר לך שתפסתי אותו על חם מזיין את החברה הכי טובה שלי?”
“כן” עניתי, מפמפם בתוכה במרץ.
“והוא סיפר לך ששמעתי אותו צועק מהנאה כשהוא זיין אותה” הרימה ראש והסתכלה עליו והוא הסמיק עוד יותר והשפיל עיניים, “מה שמעתי? כל החוף שמע את צעקות ההנאה שלו” המשיכה וסיפרה כשהיא מחקה את גניחות הנאה שלו ואני הרגשתי איך הזיין שלי נמתח ועוד רגע אני משפריץ.
“אני בא!” צעקתי, מפמפם אותה בשיא המרץ.
“אני רוצה אותך בפנים” צעקה חזרה “תגמור לי בפנים, אל תברח!” המשיכה “אל תפחד, תשקה את הגן-עדן שלי… אני על גלולות!” 
ניסיתי לצאת ממנה אבל היא נלחצה אלי חזק, “מניאק, לא!!” היא צווחה וישבנה נצמד לאגני, “אני רוצה שתגמור לי בפנים! כמו שהוא גמר לה!!!” 

ביקשה, קיבלה! האמת שלא בדיוק שלטתי בעצמי, נעצתי את עצמי בתוכה הכי עמוק שיכולתי, אוחז במותניה, מושך ומצמיד אותה אלי ולוחץ את אגני הכי חזק לישבנה, “הנה זה מגיע” צעקתי, מזהיר אותה, “הנה אני משקה את הגן-עדן שלך” הוספתי והתפוצצתי, יורה את זרמתי עמוק לנרתיקה. 
“כן, כן! תשקה אותי” היא צווחה בקול “כן, ככה, תמשיך” הוסיפה ואני המשכתי, מסתכל על רפי ורואה את המבט המושפל בעיניו, יושב קשור לכסא, דמעות זולגות מעיניו ולהפתעתי הוא מאונן, משפשף את הזקפה שצמחה לו מחדש בלי שארגיש.

לא זזתי ממנה עד שהרגשתי שכל זקפתי נעלמה, שהזיין הרופס החליק ויצא לבד מהכוס הרטוב שלה, רציתי להתחיל להתלבש אבל היא עצרה אותי “רגע, אני עוד לא גמרתי”
“אמרת שגמרת” עניתי מזכיר לה את מה שהיא אמרה.
“כן, אבל זה עדיין לא מספיק” ציחקקה, מסתכלת על בעלה, “אני רוצה עוד!” הוסיפה במהירות, “וחוץ מזה סיכמנו שאני אגיד כמה!” אמרה בקול תקיף.
“את יכולה להגיד כמה מהיום עד מחר” חייכתי לעברה בציניות, “אבל הוא” הצבעתי על הזיין שלי “לא עומד”
“אל תדאג, הוא יעמוד!” קבעה והזיזה את הכסא הגדול לצד החדר “בוא, תשכב על השטיח… לא שם, פה” כיוונה אותי למול רפי, “לא ככה, על הגב” התיישבה לידי על השטיח והתחילה לשחק לי בקטן הרטוב ומדולדל שישן בין רגליי.

ציפי ידעה את העבודה, מול עיניו הבוחנות של בעלה שלא הפסיק לרגע לשפשף לעצמו היא הצליחה להעמיד לי אותו מחדש, כמה ליטופים, אחר כך התכופפה לעברי, אחזה בזיין הרפוס בעדינות בידה והעבירה את קצה לשונה סביב העטרה עד שהתעורר לחיים והתחיל להזדקף, המשיכה ומצצה את האיבר העטוף בקוקטיל מיצי הכוס שלה והזרמה שלי, והגבר גבר שלי נעמד שוב, מציית לה ועובר לדום מתוח, מתקשה.
“אתה אוהב שדוהרים עליך?” הוציאה את הזיין הזקור מפיה וחייכה אליי, מתיישבת לי על הבטן כשרגליה משני צידי גופי “כי רפי נורא אוהב שרוכבים עליו ככה” המשיכה, מרימה את ישבנה, אוחזת את הזיין המתוח בידה ומכוונת אותו אל החריץ הרטוב שבין רגליה, משפשפת את ראשו בין שפתי הכוס “גם ההיא רכבה עליו ככה, נכון בעלי?”
“ציפי, בבקשה… לא” בכה רפי כמו ילד קטן.
“נכון!?!”
“כן” אמר בקול מובס “אבל ציפי, אני מצטער” המשיך לבכות “ציפי זה לא יקרה שוב, אני מבטיח” המשיך להתחנן “ציפי תסלחי לי, את צודקת, הייתי חמור ומגיע לי עונש” דיבר במהירות “תענישי אותי אבל לא ככה, בבקשה”
“איך לא?” שאלה בקול מתמם, “ככה??” והיא התיישבה לי על הזיין, משתפדת, מחדירה את כולו עמוק לתוכה, גונחת “כן, כמה שהוא גדול, כמה שזה טוב!” ועוצרת, לא זזה, לא מתחילה לדהור.
“ציפי, אני מתחנן, די, אני מבטיח” רפי בכה בקול אבל להפתעתי לא איבד את זקפתו והמשיך לאונן, “תענישי אותי כמו שאת אוהבת, עם החגורה, שלושים”
“עם להגיד!” 
“בסדר” מיהר רפי להסכים.
“זה מגיע לי כי הייתי חמור!” הוסיפה ולא הבנתי על מה היא מדברת “ותספור! מבטיח!?!”
“כן, נשבע לך”
ניסיתי להתחיל לזיין אותה, להרים את אגני ולהרים אותה איתו, אבל ציפי הקדימה אותי ושלפה את הזיין המתוח שלי מהכוס החם שעטף אותו “תתלבש!” אמרה לי וניגשה לרפי, מתחילה להתיר אותו מהקשירות לכסא.
עמד לי בטרוף, “אבל” ניסיתי “תראי” הצבעתי על הזיין המתוח לשיאו “ומה יהיה עליי?”
“תתלבש!” התירה את החגורה האחרונה שקשרה את רפי לכסא ושיחקה בה בידה “ואתה” פנתה לרפי “תחזיר את הכסא לכאן” הצביעה על מרכז השטיח “ותתכונן!”

התלבשתי, מה יכולתי לעשות, בקושי הצלחתי לסדר את הזיין המתוח בתוך התחתונים וציפי הסתכלה עליי וצחקה “מה קרה, כאב ביצים?”
“כן” עניתי במהירות, לובש את המכנסיים ואחריהם החולצה.
“אז לך הביתה ותאונן” המשיכה באותו צחוק שלה “ואתה!” פנתה לרפי “תתכונן, אני כבר באה להעניש אותך!”

ציפי יצאה לרגע מהחדר, “הפסדת” לחשה לי בשקט כשעברה לידי “תכננתי לתת לך לזיין אותי בתחת” ליטפה כאילו במקרה את החבילה שהתחבאה בתחתוני והזיין שלי נמתח בעוד סנטימטר לפחות. 
“חבר, אתה בסדר?” פניתי לרפי.
“כן, אל תדאג… תודה” לחש לי כשהוא מעמיד חזרה את הכסא במרכז השטיח “אני אהיה בסדר, תודה” המשיך בקול מבוייש.
“עדיין חברים?” שאלתי ומרחוק שמעתי את ציפי אשתו מדברת עם מישהו בפלאפון אבל לא הצלחתי לשמוע עם מי ומה.
“כן, בטח” חיבק אותי, טופח לי על הגב כמו שהיינו עושים בצבא, “אחי, הצלת אותי… אני חייב לך, חייב בגדול!” 

לפני שיצאתי עוד הספקתי לראות מה היא עושה לו, איך ציפי מענישה אותו, רפי עמד כמו שהיא עמדה קודם, מתכופף ונשען על גב הכסא כמו שהיא נשענה, מצחו על ידיו, ישבנו בולט וציפי עומדת מאחוריו ומצליפה בישבנו החשוף בחגורה שבידה.
ראיתי את ידה עולה ויורדת ושמעתי את צליל המכה החזקה על ישבנו “אחת, זה מגיע לי כי הייתי חמור” צעק רפי ולא יכולתי שלא להבחין בפס האדום שנמתח על ישבנו הלבן ובזיין שעמד מתוח בין רגליו.
“שתיים, זה מגיע לי כי הייתי חמור, אני לא אבגוד בך יותר” שמעתי את צעקתו כשהייתי ליד הדלת ואחר כך שקט ועוד שריקה של החגורה “איי… שלוש…” שמעתי וסגרתי את הדלת מאחוריי, משאיר אותם לבד.

למזלי גרתי קרוב, רק שני רחובות מהבית שלהם, הלכתי במהירות, עמד לי כמו טיל מוכן לשיגור ולא הצלחתי לרוץ, נשים חושבות שכאב ביצים זאת סתם המצאה של הגברים כדי לסחוט מהן זיון, משהו כמו ה”כואב לי הראש” שלהן כשלא בא להן, אבל כשהזיין עומד ולא גומרים מתחיל באמת הכאב הזה שכל גבר מכיר, הצורך הזה לשפשף ולגמור, לאונן ולהשפריץ.
שיחזרתי בראש את הערב המשוגע הזה, נזכר איך רפי המסכן ישב לו שם מבוייש בשעה שזיינתי את אשתו מול עיניו, דימיינתי מה אני אעשה בבית ברגע שאגיע וכמעט נדרסתי כשחציתי את הכביש לעבר הבנין שבו גרתי.
אם חשבתי שההפתעות להיום נגמרו אז טעיתי! ההפתעה חיכתה לי יושבת על המדרגות ליד דלת הכניסה לדירה שלי “ציפי אמרה שאתה בטח תצטרך עזרה” צחקה מיקה בקול, נעמדת על רגליה ושולחת מבט חרמני לזיקפה במכנסיי “וואו, אני רואה שהחברה שלי באמת דואגת לי, שלמישהו באמת יש מה להציע” המשיכה ונעמדה מאחורי כשניסיתי ללא הצלחה להכניס את המפתח למנעול הדלת, מחבקת אותי מאחור ומלטפת את האוצר החבוי מתחת למכנסיי המתוחים “תזדרז, אני בלי תחתונים” לחשה לי באוזן בקול הכי סקסי ששמעתי והעמידה עוד קצת את מה שכבר ממילא עמד איתן.
“מה היא סיפרה לך?” חקרתי.
“הכל!”
“שרמוטה” לחשתי וסוף סוף הצלחתי להכניס את המפתח למנעול “היא הבטיחה שהיא לא תגלה לאף אחד”
“אין סודות ביננו” ציחקקה ונכנסה אחרי לדירה “אני סיפרתי לה והיא מספרת לי” המשיכה “למה? אתה מצטער שאני פה?”
“לא” פתחתי את הדלת ונתתי לה להכנס לפני “בכלל לא” סגרתי את הדלת מאחורי בבעיטה והצמדתי אותה לקיר, מנשק את שפתיה בתאווה ודוחף יד חוקרת אל מתחת לשמלה שלבשה, מגלה שהיא לא שיקרה, שהיא באמת בלי תחתונים ויותר מזה, שהיא רטובה ומוכנה.

הדירה שלי קטנה והמרחק לחדר המיטות קצר אבל כשהגענו לשם היינו שנינו עירומים ומוכנים לפעולה, משאירים מאחורינו שביל בגדים שקרענו מעלינו במהירות וכפתור או שנים שנתקעו ונתלשו בכוח “תשכב על הגב, נמשיך מאיפה שציפי הפסיקה” דוחפת אותי על המיטה ועלתה עליה, נעמדת מעליי, רגל פה רגל שם, וירדה על ברכיה, כוונה את הזיין המתוח בידה, בדיוק כמו שציפי עשתה, ובבת אחת השתפדה על עמוד החשמל הזקור שלי בגניחת הנאה ארוכה “וואו, כן, זה טוב, שכחתי כמה הזיין שלך גדול” ליטפה לי את האגו “שכחתי כמה אני אוהבת אותו”
“אוהבת לחטוף אותו” תיקנתי אותה, נזכר שהיא היתה מבקשת שאני שאגיד לה מילים גסות כשהזדיינו, ושלחתי ידים לשדיה הגדולים, צובט לה בפטמות.
“כן, אוהבת לחטוף אותו” תיקנה את עצמה בקול חרמני והתחילה לדהור עליי בתנועות קטנות, נשענת בידיה על החזה שלי, “כן, זה טוב” המשיכה כשהיא מגבירה את הקצב “כן” הרגשתי את קירות נרתיקה נלחצים על הזיין שנעוץ בתוכם “כ-ן-ן” לא הפסיקה לגרגר ושדיה הגדולים קופצים בכל תנועה שלה. 
ניסיתי שוב לחפון את שדיה ולעסות אותם אבל היא דחפה אותי, אוחזת במרפקיי ומצמידה את ידי למיטה לצד הראש שלי, “עכשיו אני מזיינת אותך” היא חייכה לעברי כשהיא נשענת קדימה ומעבירה את שדיה על שפתיי, מלטפת ומגישה לי פיטמה “תמצוץ!” 
מצצתי, ניסיתי לתפוס את הפטמה בשיניי והיא ברחה, “רק בשפתיים” חייכה לעברי ושוב החזירה “תמצוץ!” 

אחר כך מיקה שכבה והתכרבלה בזרועותי, שדיה נלחצים לגופי ואצבעותיה משחקות בזיין הרטוב ממיציי תענוגותינו, מתנשפת ומחזירה את נשימתה לקצב הגיוני יותר. “ציפי ביקשה ממני שאני אסיים את מה שהיא התחילה” הסבירה שוב את מה שהסבירה כבר קודם, “אז מי זיון יותר טוב?” הוסיפה ושאלה אותי בקול מתפנק “אני או ציפי?”
“אומרים ציפי או אני” התחמקתי, לא אומר לה את מה שידעתי שהיא רוצה לשמוע.
“מניאק, זאת לא השאלה” משכה לי בקטן “כדאי שתענה נכון או שאני תולשת לך את הבוביט!”
“את, בטח את” עניתי, עושה את עצמי מפחד “אבל…”
“אבל מה?” התרעמה.
“אבל…” עצרתי שוב, מהסס רגע, חושב ורק אז המשכתי “לפני שהלכתי ציפי אמרה שהיא תכננה לתת לי בתחת”
“נכון” הפתיעה אותי עם התשובה.
“מה נכון?” שאלתי.
“נכון, היא תכננה לתת לך לדפוק אותה בתחת, רפי מת על זה והיא לא נותנת לו, זאת אומרת נותנת, אבל רק בארועים חגיגיים במיוחד! היא ידעה שזה הכי יכאיב לו והיא שמרה את זה לסוף, נשק יום הדין אם היא לא תרגיש שהוא באמת מתכוון” הסבירה. 
הופתעתי “איך את יודעת?”
מיקה צחקה, “היא סיפרה לי” הסבירה והחלה לשפשף לי את הזיין שלהפתעתי הגיב למגע והתחיל להתעורר, להמתח בידה במין תנועה מתפנקת, “אמרתי לך שאנחנו מספרות הכל אחת לשניה” המשיכה “וחוץ מזה” עצרה וחייכה, יורדת לאט ומנשקת את בטני עד שהגיעה לאיבר שהזדקר והתחילה ללקק את הזיין “מה הבעיה שלך?” דיברה כאילו אליו והוא בתגובה נעמד מולה בדום מתוח, “מה??” נישקה את העטרה המתוחה “אתה רוצה לבקר בכניסת המשרתים שלי??” הכניסה את כולו לפיה והתחילה למצוץ אותו בתאווה “בוא נכין אותך” הוסיפה בפה מלא, מדברת אליו כאילו אני לא קיים, “נרטיב אותך שתתחלק בקלות” ציחקקה בלי להוציא אותו לרגע מפיה “שלא תכאיב לי”

מיקה שכבה על הבטן, כרית מתחת לאגנה, מפשקת את פלחי ישבנה בידיה בתנועה מזמינה כל כך “בוא” לחשה לי בקול סקסי כשאני כורע על ברכי בין רגליה המפושקות “בוא תשחיל אותי” המשיכה באותה שפה גסה שהיא כל כך אוהבת “בוא תתקע לי ת’שטרונגול שלך” הרגשתי איך היא מתכוננת “בוא מניאק, בוא תזיין אותי בתחת” המשיכה כשהרגישה את העטרה נושקת לפי הטבעת המכווץ שלה “בעדינות” לחשה כשנשכבתי עליה ולחצתי את הזיין לתוכה, מרחיב את הרקטום שלה, “יש לך זיין גדול כל כך”

כאב לה, למיקה, כשנעצתי את כל הזיין שלי עמוק לישבנה, הרגשתי את זה בתנועותיה, ראשה נמתח לאחור וכל גופה כאילו נמתח וקפא, אבל היא רק נשכה שפתיים ולא הוציאה הגה מפיה.
שכבתי בתוכה ולא זזתי, רק מנשק אותה בעורף נשיקות קטנות כאלה, נתתי לה להרגע, “אני שוכב לך בתחת” לחשתי, מרגיש איך גופה מתרכך.
“עכשיו” היא לחשה לי אחרי רגע, “כן, עכשיו, תזיין אותי”
זיינתי אותה באהבה, יש הבדל בין זיון לשם זיון וזיון באהבה, דפקתי אותה בתחת אבל נתתי לה את עונתה.
שנינו צעקנו עם הרבה תשוקה, מעודדים זה את זה ולא אכפת לנו מהשעה והשכנים, פמפמתי אותה עם הרבה להט, גונח והיא מגיבה לכל תקיעה כזאת בגניחת הנאה משלה, “אני בא!” צעקתי כשהרגשתי שזה מגיע. 
“גם אני!” היא ענתה לי “הנה, עכשיו, בוא, תן לי, כן, כן, אמא’לה כ-ן-ן-ן” היא גמרה בסערה ואני איתה, משפריץ כאילו לא גמרתי כבר היום פעמיים, יורה בתוך ישבנה את שפעת זרמתי החמה…

חמישה חודשים עברו מאז, מיקה עברה לגור איתי ואפילו התחלנו לדבר על מיסוד הקשר, אתם יודעים… חתונה.
ישבנו בבית קפה קטן, רפי וציפי מולנו, כמו שהם הבטיחו החברות שלנו לא התפרקה, להפך, אבל אף פעם לא דיברנו על אותו הלילה, זאת אומרת ציפי ומיקה בינן כנראה כן דיברו, הן מדברות על הכל, אבל איתנו, הגברים, הן לא דיברו וגם אנחנו לא הזכרנו אפילו ברמז את מה שהיה.
“דני” לחשה לי מיקה באוזן, מתופפת בידה על רגלי, מניחה משהו על ירכי המוסתר.
אחזתי בזה בזהירות, תופס שלא יפול ומציץ בהחבא אל מתחת לשולחן, על הירך היו מונחים תחתוני הביקיני הלבנים שלה כשכתם רטוב קטן בולט על משולש הבד הקטן “אני בלי תחתונים” לחשה לי באוזן בלי שישמעו.
הרגשתי איך הגבר גבר שלי נמתח ועובר להיכון. פהקתי בצורה הפגנתית, אחרי חמישה חודשים ביחד אני כבר מכיר את הסימן הזה שלה, זאת הדרך של מיקה להגיד לי שהיא חרמנית ורוצה להזדיין. 
גם מיקה פיהקה “מצטערת, אני נורא עייפה”
“כן גם אני” הצטרפתי למיקה “היה לי יום משוגע”
ראיתי את המבטים של רפי וציפי, קודם בנו ואחר כך אחד בשני, מחליפים חיוכים, ולפי החיוך שנמרח על פניהם היה ברור שהם מנחשים את הכוונה שלנו, “כן אני מבינה אותך” קרצה ציפי למיקה “מסכן דני” לחשה לה כאילו מצפה שלא אשמע “אנחנו דווקא תכננו משהו אחר” המשיכה בלחישה ורפי הסמיק “את יודעת, דיגידינג דיגידנג” עשתה תנועה גסה בידה “אתה בא רפי” נעצה לו מרפק בצלעות “בוא מאמי, בוא תעשה לי ילד” נישקה אותו בלהט. 

למחרת, כשעליתי להסעה, הולך לכיוון המקום שרפי שמר לי, ראיתי את סימן האהבה הכהה שהיא עשתה לו בצוואר, וכשהסתובבתי, מתיישב לידו, הוא ראה את ההיקי שעל צווארי!