חלק זה הוא המשך לסיפור תעשה לי ילד – חלק א וחשוב ומומלץ לקרוא אותו תחילה
הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.
יחסי ציבור
הפעם הבאה שפגשתי את אנה היתה במסעדה יוקרתית. ראיתי אותה מרחוק, אי אפשר לפספס את אנה, אבל לא ניגשתי, האמת שפחדתי, חשבתי שלא תזכור אותי.
ישבתי צמוד לנועה, בעבר הקרוב פליטת תוכנית ריאליטי אתגרית שנבחרה בעיקר בגלל הגוף המשגע שלה שהתאים כל כך לבגדי הים המינימליים בהם הסתובבו הבנות בתוכנית וכיום אשת יחסי ציבור שאפתנית שביקשה ממני פגישה קצרה כדי לנסות לשכנע אותי לתת חסות, שפרושה הממשי זה לתת כסף, לעוד פרויקט צדקה לילדים במצוקה אבל שנינו ידענו שאת הלילה הזה היא הולכת לסיים אצלי במיטה הגדולה שבדירת הפנטהאוז' היוקרתית שרכשתי.
בדיוק מזגתי לנועה יין לכוס שהתרוקנה כשמישהו נגע בעדינות בכתפי "סליחה"
מהמבט של נועה היה ברור לי שזאת לא המלצרית שבאה להתלונן כי לקחתי לה את העבודה "שלום אנה" הסתובבתי לעברה כאילו אין טבעי מכך שהיא ניגשת אליי.
"ר-מי" אנה חיבקה אותי, בדיוק כמו אז במסדרון בית הספר, "איפה נעלמת?" הצמידה לחי ללחי בחיבוק צמוד יותר והבזקי האור התכופים הבהירו לנו שהפפרצ'י התורן לא התרשל, שהתמונה שלנו תתנוסס על הצהובון שישלם הכי הרבה בליווי כותרת עסיסית ושאני אצטרך לתת כמה הסברים לבנות במשרד.
"אני אנה" פנתה לנועה והושיטה לה יד, כאילו יש מישהו שלא מכיר אותה, ונועה גמגמה את שמה חזרה.
"לא אכפת לך, נכון?" התישבה אנה בכסא פנוי "את יודעת? אני הייתי הדייט שלו למסיבת סיום התיכון" הסבירה לנועה ההמומה, מעלה בבת אחת את מניותיי באלפי אחוזים "לא ראיתי אותו אולי מיליון שנה" המשיכה לדבר במהירות וחזרה אליי "אתה לא מאמין, בדיוק השבוע דיברתי עליך עם תומר, אין ספק שזה פשוט סימן משמיים, אני חייבת לדבר איתך… תרשום לי את הפלאפון שלך"
נתתי לה כרטיס ביקור והיא קמה מהכסא, "מצטערת, אני לא אפריע לכם יותר, אני חייבת לחזור, הסוכנת שלי מחו"ל" התנצלה ונישקה את נועה על הלחי, עוצרת רגע ונותנת לפפרצ'י לצלם אותן, ואחר כך נישקה אותי שוב, "תשמרי עליו, הוא אוצר" אמרה לנועה, "אם לא הייתי נשואה…" המשיכה והפסיקה באמצע "אני אצלצל אליךָ מחר!" קראה לעברי ונעלמה.
הזיון באותו הלילה היה חם מאין כמוהו, כאילו נועה מבקשת לנצח את אנה, בדיוק כמו אז, עם נורית.
כבר במסעדה ידעתי שהולך להיות לילה מוצלח, "אני רגע בשרותים" הלכה נועה וכשחזרה, מתיישבת צמוד יותר אליי, לקחה את ידי בידה, הובילה אותה אל מתחת למפה הגדולה והכניסה אותה בין רגליה, "אני בלי תחתונים" לחשה לי באוזן, מובילה את ידי במעלה רגליה הארוכות, נותנת לי להרגיש עד כמה היא רטובה "גמרתי כשהיא נישקה אותי, אני מוכרחה את התמונה".
בדרך הביתה נועה ניסתה לשכנע אותי לרתום את אנה לפרויקט הצדקה שלה, "מספיק תמונה אחת שלה ובקשה לתרום, לא צריך יותר" נמרחה עליי תוך כדי נסיעה, נושפת באוזני, נותנת לי להרגיש את שדיה הרכים, "אף אחד במדינה לא יגיד לא לאנה" המשיכה "אני מוכנה לעשות הכל בשביל זה, דבר איתה… פלי-ז-ז"
לא הועילו לי ניסיונות ההסבר שזה לא כמו שזה נראה במסעדה, שפעם אחרונה שנפגשתי עם אנה היתה לפני הרבה שנים, בתיכון, ושבעצם מאז לא דיברנו עד היום.
"לפי ההתנהגות שלה היא בכיס הקטן שלך" אמרה ואני הסמקתי "היא רוצה ממך משהו, אני מרגישה, וזה בדיוק הזמן לבקש ממנה, אתה יודע, בשביל הילדים, מטרה חשובה!"
"בסדר" נכנעתי לבסוף "אם היא תבקש ממני אני אבקש ממנה" סייגתי את הבטחתי.
היינו ליד צומת תל-ברוך ובהחלטה של רגע פניתי לכיוון הים במקום לרמת אביב ג', נועה הסתכלה עליי "שובב" חייכה, חיוך של אחת שמבינה בדיוק מה אני זומם, "כמו שאמרתי לך, בשביל לרתום את אנה אני מוכנה לעשות הכל" הניחה את ידה על זקפתי, פתחה את החנות במכנסיי והתכופפה…
חנינו בקצה החניון הנטוש שעל הצוק המשקיף אל הים, ברקע קולות הגלים הנשברים אל החוף. עמד לי בטרוף, אף פעם לא ירדו לי תוך נסיעה, יצאתי ופרשתי שמיכה שהוצאתי על מכסה הבאגז', נועה ידעה בדיוק מה אני רוצה ממנה, "אני רואה שאתה גובה תשלום מראש" אמרה כשהיא נעמדת מאחורי המכונית, מרימה את שולי שמלתה עד המותניים ונשענה בידיה על הבאגז', עומדת ורגליה בפישוק קל, מגלה בפני את הדרך הפתוחה לאוצרותיה, מנענעת את ישבנה בתנועות קלות ומזמינות.
"זאת רק המקדמה, על החשבון" אמרתי ונעמדתי מאחוריה, משלשל את מכנסי ודוחף למטה את תחתוניי, הזיין שלי קפץ ונעמד, זקוף כתורן, עומד נוקשה ומוכן לפעולה, כיוונתי אותו בידי אל החריץ שבין רגליה, משפשף את עטרת הזין המתוח בין שפתי הכוס שלה, מכוון אותו בדיוק לפתח ומרגיש עד כמה היא רטובה.
"אפשר?" שאלתי.
"בכבוד" ענתה וצחקה "בשביל מה אנחנו פה?" ואני נעצתי את זכרותי המפוארת למעמקי הכוס שלה, קורע דרכי וחודר למעמקיה "וואו, כלי כלי יש לך" אמרה בהשתאות והוסיפה "אמרו לך?"
"אמרו" עניתי, אחזתי במותניה והתחלתי לפמפם, לא ממהר, כמו שנורית הסבירה לי אז, בפעם הראשונה, נהנה מההרגשה, לוקח את הזמן, נועה נדחקה לעברי, כאילו מבקשת עוד, ואני תקעתי בחוזקה באגני, שומע את גניחות ההנאה החנוקות שלה "אל תתביישי, אף אחד לא שומע" תקעתי תקיעה חזקה, נועץ עצמי עמוק עוד יותר "ואת?" שאלתי "אמרו לך שאת זיון טוב?"
"אמרו!" אמרה "עכשיו שתוק ותמשיך לזיין" והגניחות שלה הלכו והתחזקו "כן, עוד, תמשיך, עוד…"
הגברתי את הקצב, מפמפם מהר יותר, מחליק בתוך נרתיקה המשומן היטב, מרגיש את שרירי נרתיקה חובקים את הזיין שלי, פועמים ונלחצים סביבו, לוחצים ומרפים.
נצמדתי אליה, חופן בידיי את שדיה החבויים בשמלתה, מזיין אותה במהירות , הזיין שלי נמתח בתוכה, כאילו מנסה להתרומם, כאילו הוא מודיע שהוא בדרך לגמור.
נועה הרגישה, גם היא התקרבה לשיאה "זה בא" הודיעה "אל תברח, אני רוצה אותך בתוכי, תן לי, הנה, הנה, ב-ו-א… ב-ו-א-א-א"
ואני באתי, ועוד איך באתי, גמרתי בתוכה בסערה, "אני משפריץ!" הכרזתי ונשענתי עליה, לוחץ אותה אל המכונית ויורה בה את זרמתי, פורק במעמקיה את המטען שנצבר בתוכי כל הערב.
אחר כך ירדנו לים, זורקים את הבגדים על החוף, רצים יחפים בחול הדק, קופצים למים הקרים ומתרחצים בעירום. נועה נצמדה אליי, פנים אל פנים, מחבקת אותי ומציגה לראווה מול עיניי את זוג שדיה המפוארים, לא גדולים מדי ולא קטנים, עומדים זקופים בדיוק כמו שזכרתי מתוכנית הראליטי ההיא אלא שהפעם, בניגוד לתוכנית, היא נתנה לי לראות גם את הפטמה הגדולה המזדקפת במרכז עיגול העטרה הכהה שכל גברברי ישראל התפללו שתחשף בכל תוכנית ותוכנית.
הרגשתי שנעמד לי מחדש, המגע של גופה בגופי עשה לי את זה, היא אחזה בראשי בידיה ונישקה אותי על שפתי "אני מרגישה התעוררות" אמרה וליטפה את הזין שלי שהרים ראש מחדש, משפשפת בעדינות.
מצצתי לה את הפטמה, נוגס בה קלות, בעדינות, ומתחרמן. מוצץ ומרגיש איך הזין שלי נמתח והופך קשה יותר, מטפל בה ועובר לשד השני, למצוץ את הפטמה השניה, שלא תקנא, אוחז אותה בין שיניי מוצץ ומושך.
הרגשתי שאני מוכן, שהזין שלי עומד זקור ומתוח, אחזתי אותה במותניה והרמתי אותה, מכוון ומלביש אותה היישר על האיבר המזדקר בין רגליי, משפד אותה על הזין שהחליק לתוכה בקלות.
נועה נצמדה אלי בחוזקה, מחבקת אותי ברגליה הארוכות ונצמדת עוד יותר, יושבת לי על הזין ואני עומד בפישוק, מנסה לא לאבד את שיווי המשקל שלי, לא ליפול.
אחר כך היא התחילה לרכב עליי, תנועות קטנות אבל מחרמנות, עומדים בין הגלים ומזדיינים. אני לא יודע מה חירמן אותנו יותר, המקום, התנוחה, הגלים, הפחד שמישהו יבוא ויראה אותנו, הרוח הנעימה שליטפה אותנו או הראש שלי שהתחבא בין שדיה אבל מהר מאד שנינו הגענו לאורגזמה, מצמידים שפתיים ומתנשקים בלהט, נצמדים חזק יותר, נועה לא זזה רק הזיין שלי פעם בתוכה, נמתח, נוגע לה בדיוק בנקודה הנכונה וזה הספיק.
"כ-ן-ן-ן-ן-ן" ארוך של שנינו ביחד קרע את השקט שמסביב ואחריו עוד אחד וגמרנו, ועוד איך גמרנו, התפוצצות כזאת מול העיניים, כל הגוף רועד, גם הרגלים, לא החזקתי מעמד ונפלתי למים כשנועה עליי, צוללים ועולים, צוחקים, צחוק פרוע, משחרר.
את הערב סיימנו אצלי במיטה הגדולה. אחרי מקלחת טובה ישבנו עטופים בחלוקים מפנקים בסלון וירדנו על בקבוק יין טוב ממקרר היין שלי, יער יתיר 2005, שותים ומדברים ופתאום גיליתי שיש עם מי לדבר, שלא מספיק להיות יפה כדי להתקבל לתוכנית הראליטי ההיא, שזוג שדיים מפואר הוא תנאי הכרחי אבל לא מספיק, ישבנו זה ליד זה ונועה הסבירה לי על שבחי היין שאנחנו שותים, "תראה את הצבע" התבוננה בו והתלהבה "סגול ארגמני אטום עמוק וכהה" הפסיקה לרגע רק בשביל שוב להריח ולטעום "גוף מלא, פרי דחוס ועשיר משלב באיזון מושלם מנות גדושות של טעם ונוכחות"
אחר כך דיברנו… ודיברנו… עד שנועה השתיקה אותי בנשיקה לוהטת על השפתיים, החלוק שלה נפתח מעט, מזמין, ואני החדרתי את ידי, נצמד ומחבק אותה "יש לך כוח לעוד סיבוב?" הפסקתי לנשק לרגע רק כדי לשאול.
"חסר לך שלא" אמרה וחזרה לנשק אותי.
הרמתי אותה על הידים, כמו בסרטים, נשאתי אותה לחדר השינה ושם, על המיטה הגדולה בין הסדינים הצחורים כשלג, זיינתי אותה.
הפעם זה היה שונה, רך כזה, שכבתי בין רגליה, שדיה נלחצים לחזה שלי, השפתים צמודות בנשיקה צרפתית לוהטת, משחקים בלשון, ישבני עולה ויורד והזיין שלי חוגג בתוכה, מחליק בנרתיקה, דופק אותה עם הרבה רגש.
"תסתובבי" ביקשתי.
"לא בתחת! אני שומרת אותו לבעלי"
"מבטיח, תסתובבי"
יצאתי מתוכה, נותן לה להסתובב על הבטן, לסדר כרית מתחת לאגנה וחדרתי שוב לכוס הרטוב שלה, שוכב עליה ומפמפם אותה במהירות מאחור.
אחר כך התיישבתי על ישבנה, בלי לצאת, אחזתי בידיה ומשכתי אותם לאחור וככה, תקוע בה, רכבתי עליה בדרך לאורגזמה ראשונה שלה על המיטה שלי, ראשונה אבל לא אחרונה.
נועה גמרה אבל אני לא "דיו" קראתי, מחזיק את שתי ידיה ביד אחת שלי ובשניה מצליף בישבנה "דיו" המשכתי לדהור עליה בקצב
הרגשתי שאנחנו בדרך הנכונה, מתואמים, "כן, זה טוב, תמשיך, מתאים לי, אני רוצה עוד, עוד, הנה…" הרעידו צעקות ההתלהבות שלה את חלל החדר "זה בא, הנה, עכשיו, כן, כן, אתה גומר, אני מרגישה אותך, אני מרגישה אותך גומר, כן, כ-ן… כ-ן-ן-ן"
גמרתי וגם היא גמרה, פעם שניה.
אנה התקשרה רק אחרי יומיים, התנצלה שהיתה עסוקה וקבענו להפגש בערב ב"רפאל" המסעדה האהובה עליה ועליי "יש לי קשרים, נקבל שולחן מבודד בצד" אמרה.
קיבלנו שולחן מבודד ובצד, כמו שהבטיחה, אבל לפפרצ'י יש חוקים משלהם, רציתי לקום אליהם אבל אנה הרגיעה אותי "תרגע, תן להם, הם רק עושים את העבודה, תכף הם יסיימו וילכו לאייטם הבא". התכף הזה לקח אולי חצי שעה, אחר כך ילדה ניגשה וביקשה להצטלם איתה ואחריה עוד אחת, ואנה, בסבלנות מדהימה, ביקשה ממני סליחה ונענתה.
כשהכל נרגע ישבנו והתחלנו לדבר ממש, מספרים אחד לשני על כל מה שעבר, לה לא היה הרבה מה לחדש, הכתבות עליה ועל תומר והעדכונים השוטפים במדורי הרכילות לא החסירו שום פרט, אני לעומת זאת הייתי מין סוד בשבילה והיא רצתה לדעת הכל, "אתה זוכר בבית ספר, אמרתי לך שאתה גאון" התלהבה מההצלחות שלי "טפו טפו, חמסה חמסה, שום בצל, ידעתי שתצליח"
אחר כך דיברנו על תומר ועל ההצלחות שלו. "אל תאמין לרכילות" הסמיקה, מכוונת לידיעה שהתפרסמה במוסף הרכילות בסוף השבוע "הכל אצלנו בסדר ואין לנו שום כוונה להתגרש" הפסיקה לרגע, לוקחת אוויר, והמשיכה "ולא, התמונה שלנו ביחד שהתפרסמה לא שינתה שום דבר, להפך, אני סיפרתי לתומר על הפגישה שלנו עוד לפני התמונה ו…" הפסיקה שוב, חושבת, "והוא מוסר לך ד"ש וביקש שנפגש שוב, שלושתנו, כשיחזור, זאת אומרת…" צחקה, צחוק מאושר כזה, "אפשר גם ארבעה, זאת שהיתה אתך, קוראים לה נועה? נכון? דווקא נראת נחמדה, חברה שלך?"
"לא בדיוק" התפתלתי והתחלתי לספר לה על נועה "תראי, היא אשת יחסי ציבור וביקשה ממני פגישה, רוצה שאני ארתם לפרויקט צדקה לילדים מבתים הרוסים ו…"
"עזוב" קטעה אותי "הבנתי, איך היה הסקס?"
הסמקתי, בדיוק כמו אז במסדרון התיכון כשהיא קפצה עליי, "טוב" גמגמתי "בעצם בזכותך היה יותר מטוב, היה… 10!"
"בזכותי?"
"כן" הסמקתי עוד קצת "לא נעים לי לספר אבל היא רצתה שאני אבקש ממך משהו ו… לא! אני לא הבטחתי כלום" התחלתי להתנצל עוד לפני שהיא הוציאה מילה "רק הבטחתי שאם נפגש שוב אני אדבר אתך ו…"
"זה בסדר" הפסיקה אותי באמצע מהתנצלותי "אתה לא נראה כמו מישהו שצריך את העזרה שלי" הניחה את ידה על ידי "תרגע, וחוץ מזה גם אם עזרתי לך קצת להכניס אותה למיטה… שנינו הרי יודעים שהיית עושה את זה גם בלעדי"
היה רגע של שתיקה, לספר או לא לספר? בסוף לא התאפקתי וסיפרתי לה על החגיגה עם נועה בים, לוחש לה בשקט, שחס וחלילה לא ישמעו.
"זה לא סקס של ניצול, זה סקס של חגיגה" אנה פסקה בנחרצות, "לא שאני מומחית גדולה" הפעם היה תורה להסמיק, "תומר היה הראשון שלי והיחיד, אבל אתה יודע, אינטואיציה נשית"
"ומה אתכם?" שיניתי נושא.
"קודם כל אני אעזור לה, לחברה שלך, אתה יכול להגיד לה ואם זה עבור ילדים אני בטוחה שגם תומר יצטרף, אנחנו מתים על ילדים" לרגע היה נדמה לי שהמבט על פניה הפך עצוב "וחוץ מזה, השבח לאל, אצלנו הכל בסדר" חייכה אבל ראיתי שזה חיוך של מבוכה "אתה יודע, סבבה, שנינו מאד מצליחים, האהבה פורחת וכשנפגשים סוף סוף הסקס מצוין… טוב, לא יצירתיים כמוך" עקצה אותי וצחקה "אבל השבח לאל, אין לי תלונות, רק…" הסמיקה קלות והשתתקה.
השתיקה הפעם היתה יותר ארוכה, ישבנו, היד שלה מלטפת את גב כף ידי, אחר כך היא הפכה אותה, קוראת בכף ידי בעיון, לא האצתי בה, נתתי לה את כל הזמן שבעולם.
"מתאים" היא מלמלה לעצמה כשהיא מלטפת את אחד הקמטים הארוכים החורצים את כף ידי "הכל כתוב" ופתאום היא הסמיקה עוד יותר "רמי, אם אני אספר לך משהו זה יהיה סוד?"
"סוד מוחלט בהחלט" אמרתי, מסוקרן כולי.
אנה התכופפה מעט לעברי, נצמדת, מדברת בשקט, הפעם היא חששה שישמעו "תראה אני ותומר דיברנו אחרי הפגישה שלנו, שיחת וידיאו ארוכה בסקייפי, ו…" הפסיקה רגע, אספה אומץ והמשיכה "זה לא שאין ביננו אהבה, תומר אוהב אותי מאד ואני מתה עליו אבל…" הפסיקה שוב, מתכננת את המילים, "אבל יש לנו בעיה קטנה, בעצם לא כל כך קטנה, אנחנו רוצים ילד אבל…" עצרה שוב לרגע ואני שתקתי "אתה יודע הסקס ביננו משגע אבל האקדח של תומר יורה רק כדורי סרק ו…" עצרה וראיתי דמעה על לחיה.
"כדורי סרק?" לא בדיוק הבנתי.
"נו, אתה מבין" אחזה בידי בחוזקה, לוחצת, "השחינים שלו לא מצליח להכניס אותי להריון, היינו אצל טובי המומחים, בארץ ובחו"ל, עשינו את כל הבדיקות שרק אפשר ו…" הגשתי לה טישו והיא ניגבה את הדמעות "ותומר עקר, הזרע שלו לא… לא עושה את העבודה"
"מצטער" עניתי "לא ידעתי, לא הייתי צריך לשאול, מצטער"
"זה בסדר, זה לא אתה זה אני שצריכה להתנצל, תראה רמי" הרימה את הראש והסתכלה אליי ישר לעיניים "חשבנו על כל האפשרויות" שתתה לגימה ארוכה מכוס המים והמשיכה "יש את האפשרות לאמץ ילד ויש גם את האפשרות להפריה מלאכותית, אתה יודע, תרומת זרע" פתאום היא דיברה במהירות, כאילו היא מפחדת שתתחרט "אבל אני ותומר החלטנו שיש עוד דרך, שמישהו יעשה לי ילד! בדרך הטבעית, אתה יודע" סימנה בידה את התנועה הכל כך גסה ומוכרת, תנועה של זיון.
מזל שישבתי, אחרת בטוח שהייתי נופל "מ…מ…מה??" גמגמתי.
"כן החלטנו ואיך תומר אומר… ילד עושים באהבה או לא עושים בכלל" שיבשה את הפרסומת הידועה לחומוס, "היו לנו כמה רעיונות, הזכרנו גם אותך, וכשנפגשנו במקרה במסעדה זה היה בשבילנו כמו סימן משמיים"
"מה????" חזרתי שוב על דברי, מתקשה להאמין, להבין.
"כן, זהו, קבלתי את האישור האחרון, זה כתוב בכף היד שלך והחלטתי… רמי, תעשה לי ילד!"
לא עניתי, הייתי המום, גם כל אחד אחר היה המום במקומי, אבל את אנה זה לא עניין, היא ידעה בדיוק מה היא רוצה "אני רוצה שכשנעשה את זה אני אוכל לראות אותו, את תומר, אבל הוא לא יראה אותי, אני רוצה שתדפוק אותי באהבה, ברצון, עם הרבה תשוקה"
"תשוקה?" הצלחתי להשחיל שאלה בשטף דבריה.
"כן, למה? אני לא שווה זיון?" שאלה בקול נעלב כשהיא שולחת יד אל מתחת למפת השולחן וחופנהת את מבושי, מגלה את הזקפה האדירה שלי המלווה אותי מרגע שהתיישבתי לידה "אני רואה שאני כן עושה לך את זה"
"שווה, עושה…" הספקתי להגיד, מסמיק, והיא המשיכה.
"אתה תתרום לו את השכל, אני אתן לו את היופי, תומר את השם ו…התשוקה, היא תתן לו את חדוות החיים"
"מעניין, איפה למדת את זה?"
"מסבא שלי, חכם הולנדי זקן" צחקה ופתאום כל המתח התפוגג.
"אז ככה! ביום חמישי יש משחק, נזדיין ונראה את תומר בטלויזיה אבל הוא לא יראה אותנו, נחגוג ובעזרת השם אתה תעשה לי ילד" סיכמה "אצלך או אצלי?"
"אצלי, תראי את הדירה החדשה ו…" פתאום היה לי רגע של היסוס, בכל אופן.
אנה הבחינה "מה?" שאלה בתקיפות "בגלל תומר?" פגעה בול בנקודה, "הוא הסכים ואם אתה רוצה אני אדאג שהוא גם ידבר איתך לפני!" הוסיפה ושינתה במהירות נושא, "עכשיו בוא נראה איך עוזרים לחברה שלך"
"היא לא חברה שלי, היא… ידידה"
"אתמול יזיזה, מחר ידידה, ובשבוע הבא חברה ומי יודע, אולי גם אשתך" צחקה "אתה תראה! הכל כתוב, אבל עכשיו מה זה חשוב? מה בדיוק היא צריכה ממני? תשיג לי אותה"
"עכשיו?"
"כן, מה רע בעכשיו?"
השגתי לה והן דיברו בפלאפון שלי, שמעתי רק את אנה שבעיקר הקשיבה, "נשמע נהדר, כן בטח שאני רוצה, זה נשמע חשוב מאד, אני אדבר גם עם תומר" אנה התלהבה ואני שתיתי מהיין, מתרווח לאחור "כן תרשמי 050… " ואנה נתנה לה את הפלאפון שלה "תתקשרי אלי בערך ב-10 ונקבע… כן הנה הוא פה, קחי אותו" ואנה החזירה לי את הפלאפון.
"הלו"
"שיחקת אותה גבר" שמעתי את נועה מתרגשת, "אתה לא יודע כמה עזרת לי"
"זה בסדר" הצטנעתי "המטרה חשובה"
"לא באמת, הבטחתי לך ו… רק תגיד, כמה שאתה רוצה, איפה שאתה רוצה, רק תשרוק ואני באה!" אמרה.
"גם ב…" לחשתי והתביישתי להמשיך, שאנה לא תשמע, אבל נועה הבינה.
"שובב… בא לך על התחת שלי?, אהה חרמן קטן שלי" צחקה "נראה, אתה יודע שאני שומרת אותו… אבל נחשוב עליך, אולי אם תהיה ילד טוב"
0:15
התחלנו להתמזמז כשהמשחק התחיל, ישבתי עם אנה על ספת העור הגדולה בסלון הפנטהאוז שלי והתנשקנו בהיסוס, "תומר אמר שאני חייב לאהוב אותך כדי שזה יצליח" לחשתי לה באוזנה כשהיא הכניסה את ידה למכנסיי והתחילה ללטף בעדינות את הזין שלי.
"ולי הוא אמר שאני חייבת לאהוב אותך" לחשה לי חזרה, מתמסרת לנשיקותיי, נותנת לי להתחיל להפשיט אותה, להוריד לה את החולצה.
ישבנו והתמזמזנו כמו שני ילדים קטנים שלא עשו סקס מעולם, נגיעות קטנות ומהוססות, נשיקות וליטופים, מפשיטים אחד את השני, לא ממהרים.
המחצית השניה של המשחק התחילה, עדיין אין הכרעה, משחק של 3 נקודות לכאן ולכאן, השכבתי אותה על הספה ואני עליה, לא מכניס, כאילו מפחד שהחלום יגמר, שכבנו ככה עירומים, מתחבקים ומתנשקים בלהט הולך וגובר.
"אל תעלב אם אני אקרא לך תומר! רק עכשיו ב…" ביקשה והסמיקה
"הלילה הזה שלך, בובה" אמרתי "את יכולה לקרוא לי איך שאת רוצה" שיחקתי את הג'נטלמן.
"בבקשה, תקרא לי אנה, לא בובה" לחשה באוזני "ובוא" פישקה את רגליה "בוא תכניס לי"
שכבתי בין רגליה וחדרתי לתוכה, לאט, בעדינות, אנה היתה רטובה, רצתה אותי בתוכה, המשכתי לחדור עד שלא יכולתי יותר, שוכב תקוע במעמקיה ומרגיש את שרירי נרתיקה המתהדקים מסביב לזין שלי, מתכווצים ומתרחבים, מחבקים אותו.
אנה חיבקה את ישבני ברגליה הארוכות, מהדקת "כן, ככה, אל תזוז, אני רוצה להרגיש אותך בתוכי" נישקה אותי על שפתיי וסובבה את הראש לעבר מסך הטלויזיה "אל תזוז, עוד קצת, בבקשה… אני עוד לא מוכנה" הסתכלה במשחק "עוד לא, עוד קצת… קודם שהקבוצה של תומר תוביל, אני רוצה ילד מנצח"
לדעתי היתה בינם טלפתיה, אחרת אני לא יכול להסביר את מה שהיה, תומר תפס פיקוד ובמהלך מבריק של 15:0 הוליך את קבוצתו להובלה מרשימה.
"עכשיו בוא לשטיח" דחפה אותי מעליה קורנת מאושר "זהו, זה הזמן המדויק, תומר מודיע לנו, זה לא סתם ה- 15:0 הזה, בוא" נעמדה על ארבע בדוגי סטייל "בוא רמי, תעשה לי ילד".
עמדתי על השטיח הפרסי שלי, כורע על הברכים, וזיינתי בלהט את אנה שכרעה לפני בתנוחת הדוגי סטייל, אוחז לה במותניים ודופק אותה בהתלהבות, אגני מכה בישבנה בכל נעיצה, שדיה מתנדנדים ושנינו מביטים במסך הפלזמה הגדול התלוי על הקיר ממול, 10 גברים מגודלים רצים אחרי כדור ומנסים להשחיל אותו בטבעת קטנה… בסל.
המבטים של שנינו התמקדו בתומר, הקלע המצטיין של המשחק, עוד סבסוב והטעיה ותומר עלה לעוד שלשה, זורק מרחוק ושוב קולע, משחיל את הכדור בדרך לעוד ניצחון ואני משחיל את אנה אשתו ! עושה להם ילד !
אנה היתה לוהטת, הרגשתי וטחנתי אותה, מהר וחזק, הכי מהר והכי חזק "זה בא" שמעתי אותה "זה בא רמי, זה בא" והרגשתי את הזרע מחפש את דרכו "רמי אני גומרת, תן לי" מלמלה, מרגישה איך הזיין שלי נמתח בתוכה "אני גומרת, אמאל'ה…" המשיכה, "תומר!!" אנה צעקה כשיריתי את זרמתי בתוכה, גומר וממלא את נרתיקה בשפעת זרעיי, "אני אוהבת אותך תומר… אני עושה לנו ילד… י-ל-ד !!" ופניו של תומר חייכו אלינו ממסך הפלזמה הגדול כאילו שמע את צעקתה.
סוף דבר
בדיוק תשעה חודשים ושמונה ימים אחרי, בדקתי, עמדתי מאחורי נועה, מחבק אותה בשתי ידיי, מריח את הריח הטוב משערה ומחליק בעדינות ואהבה על הבטן שלה "בקרוב אצלך" לחשתי לה, יודע את מה שרק אתמול בישרה לה רופאת הנשים שלה, עומדים ומתבוננים במוהל העורך במיומנות את טקס ברית המילה של הבן של תומר ואנה… תשעה חודשים ושמונה ימים אבל כל כך הרבה קרה מאז…
נזכרתי באותו הלילה המשוגע עם אנה, אחרי שגמרנו שכבנו על השטיח, זה ליד זה, מתנשפים ושותקים. אנה שכבה על הגב והתכרבלה, מצמידה את רגליה לחזה ואוחזת אותם בידה "תרגיל שלימד אותי איזה רופא כשתומר ואני ניסינו" צחקה באושר "אמר שזה עוזר לזרעונים להגיע לביצית, מגדיל את הסיכוי…"
אחר כך הפלאפון שלה צלצל, המנון הקבוצה, "אתה יכול להביא לי, זה תומר!"
הבאתי לה והיא, באותה תנוחה עוברית, התחילה לדבר. "אני מכין לנו קפה" הודעתי ויצאתי למטבח, נותן להם לדבר בחופשיות, שמעתי אותה מדברת במהירות, מספרת לו, לא שמעתי מה אבל היה ברור שהיא מתרגשת.
"תומר רוצה אותך" הפתיעה אותי, לא שמעתי אותה נכנסת למטבח, עומדת לידי עירומה, יפה כל כך, ומוסרת לי את הפלאפון שלה "הוא רוצה להגיד לך משהו"
"תודה גבר" שמעתי אותו בקושי ברעש של חדר ההלבשה ההומה מברכים אחרי הנצחון הגדול שלהם "אני לא יכול לדבר עכשיו אבל אני חייב לך בגדול ו…" תומר התרגש, שמעתי את זה בדבריו, והשתתק.
"זה בסדר" מלמלתי, לא יודע מה אומרים במקרה כזה למישהו שרק לפני כמה דקות זיינתי את אשתו "זה בסדר, הנה, קח את אנה" מסרתי לה את הפלאפון חזרה.
אחר כך נסעתי לסיור עבודה בארצות הברית ומשם ישירות לטיול ג'יפים אתגרי בערבות סין ומונגוליה, שישה שבועות לא הייתי בארץ, לא מחובר לרכילות המקומית, חוץ מהודעת SMS ששלחה לי דנה, המזכירה שלי, למספר החסוי שהשארתי לה למקרה חרום בלבד, "תומר ואנה מוסרים שהשתיל נקלט" ואחר כך התברר לי שתומר שיחד אותה בכרטיס כבוד למשחק כדי שתסכים לשלוח.
כשחזרתי הסתבר לי שאנה ותומר נרתמו למסע הפרסום לפרויקט הילדים של נועה, כחודש אחרי שנסעתי, בתרגיל מוצלח של תזמון ושמועות סידרה נועה מסיבת עתונאים לאנה ותומר, אחרי כל השמועות על הפרידה הקרובה שלהם לא היה ערוץ טלוויזיה, רדיו או עיתון שלא שלח נציג, ואפילו בכיר, ואז, כשחיוך של אושר על פניה, הפתיעה אנה והודיעו לאומה שאין שחר לשמועה, שהיא בהריון והזוג המאוהב מצפה לילד ובאותה הזדמנות הודיעו על הרתמותם לפרויקט החשוב למען הילדים.
כשהם מובילים, ותומר רותם את כל הקבוצה של המדינה למשימה, הפך הפרויקט בין לילה לסיפור הצלחה, הרבה מעבר למה שנועה חלמה בחלומות הכי וורודים שלה, כולם רצו לקחת חלק, לתרום, לעזור ונועה היתה עמוסה בעבודה.
יומיים אחרי שחזרתי, ישבתי במשרד וחיסלתי את ערמות המיילים שהצטברו באי-מייל שלי כשדנה, המזכירה שלי, נכנסה ופניה סמוקות מהתרגשות, מגמגמת "תומר, הכדורסלן, הוא רוצה להפגש אתך"
"אז תקבעי לו פגישה" אמרתי באדישות וחזרתי למייל מעניין.
"לא, אתה לא מבין, הוא כאן, בחוץ"
יצאתי אליו, מתחבקים כמו גברים, ככה עם טפיחות כאלה על הגב כאילו מנערים אבק לקראת מסדר המפקד, וכולם עומדים ומסתכלים עלינו "בוא כנס" אמרתי וידעתי שגם במשרד המניות שלי בעליה.
ישבנו אצלי בחדר ודיברנו, תומר הודה לי ושנינו היינו קצת נבוכים, דנה נכנסה עם קפה ועוגיות, בלי לשאול, מסתכלת על תומר במבט מעריץ כזה עד שכמעט ונפלה.
שתינו ודיברנו, סיפרתי לו על הטיול ג'יפים… הטלפון על השולחן צלצל, ביקשתי סליחה ועניתי, דנה שאלה אם אני מוכן לבקש מתומר להצטלם אתה.
"מה תתני לי?" שאלתי
"ר-מי… באמת, בבקשה, בבקשה"
"טוב, תכיני את הפלאפון"
איזה פלאפון, אני לא יודע מאיפה אבל היא השיגה מצלמה משובחת, בדרך החוצה צילמתי אותם, עומדים זה ליד זה, הוא גבוהה והיא נמוכה, מניח את היד שלו על כתפיה וחיוך של אושר על פניה.
בערב אנה התקשרה, שאלה מה אני עושה ואם אני לבד.
"למה?" שאלתי
"לא, סתם, רק רציתי להזמין אתכם אלינו מחר בערב"
"אתכם?" התפלאתי
"לא, זאת אומרת אם יש לך מישהי אתה יכול לבוא איתה, אם לא אז לבד, איך שאתה רוצה" התחמקה בצורה אלגנטית.
"לא אין אף אחת, אני אבוא לבד"
חצי שעה אחרי זה הפלאפון שלי צלצל, נועה היתה על הקו, "אני פה למטה והשוער לא נותן לי לעלות"
"זה התפקיד שלו" עניתי "תכף הוא יתן לך"
צלצלתי בטלפון הפנימי וחיכיתי ליד הדלת, נועה יצאה מהמעלית, לבושה פשוט אבל מהמם, מזכירה לי עד כמה היא יפה, מעכסת, בקבוק יין ביד אחת ותיק קטן ביד השניה.
"איפה אתה?" חלפה על פני, נישקה אותי על השפתים בשיא הטבעיות ונכנסה "חשבתי שתתקשר, חיכיתי חיכיתי ואם מוחמד לא בא אל ההר ההר בא אל מוחמד?"
"להתקשר? למה הייתי צריך להתקשר?"
"לא שמעת על הפרויקט?"
"שמעתי"
"מה שמעת?"
"שזאת הצלחה"
"יופי, ומי אחראי להצלחה?"
"את"
"לא, אתה! עד שלא סידרת לי את אנה ותומר לא היה לי כלום, שממה, ואז באה הפגישה שארגנת לי עם אנה, אני לא יודעת מה בדיוק אמרת לה אבל היא פשוט סיפקה את הסחורה ו-ב-ג-ד-ו-ל"
"לא אמרתי לה כלום"
"טוב בסדר, נניח שלא לא אמרת, לא שאני מאמינה, אבל נניח, אתה זוכר מה הבטחתי לך"
"עזבי" הסמקתי "את לא חייבת לי כלום, נניח שזאת תרומתי לפרויקט"
נועה הסתכלה עלי במבט בוחן "רמי, רמי, רמי, תלמד משהו, אתה לא מכיר אותי אבל כשתכיר יותר תדע שנועה מבטיחה נועה מקיימת! וחוץ מזה בא לי איזה סיבוב באוטו המדליק שלך, מה דעתך על איזה קפיצה לים, הבאתי יין שמתאים בול לזה"
"ומה יש בתיק?" חקרתי.
"מברשת שיניים ובגדים לבוקר" אמרה בשיא הטבעיות "אתה לא רוצה שאני אלך לעבודה עם הבגדים האלה"
"ואיך ידעת שאני לבד?" המשכתי לחקור כשירדנו במעלית, "אולי היית מוצאת פה מישהו… או מישהי?"
"טמבל מתוק שלי, אין לכם טיפת שכל, לגברים" צחקה "בשביל זה יש חברות!"
נועה נהגה במהירות, שולטת ברכב כמו נהגת מקצועית, הייתי בטוח שלא תסתדר עם ההילוכים הידניים, בכל אופן לי זה לקח כמה שבועות וגיר שהרסתי כדי להתרגל, ולה זה בא בכזאת טבעיות.
"הייתי מד"סית ביחידה מובחרת" הסבירה לי אחרי שראתה את המבט המופתע על פניי "אני עזרתי להם עם הכושר והם בתמורה לימדו אותי לנהוג בג'יפים שלהם" המשיכה והסבירה "אתה יודע שתומר היה איתי בצבא?"
"לא"
"כן, הייתי מד"סית שלו, לא שהוא היה צריך אותי בשביל הכושר, אל תספר לאנה אבל אפילו ניסיתי להתחיל איתו פעם אבל הבחור בונקר"
"בונקר?" לא הבנתי.
"כן, בונקר, אם היה רוצה היה יכול להשכיב כל אחת מאתנו, מילה שלו והיינו פותחות בשבילו את הרגלים, אפילו בתיה, הפקידה הסנובית של המג"ד, ניסתה ולא הצליחה, רק אנה היתה בראש שלו, זה כל מה שעניין אותו ואתה יודע מה, עכשיו, אחרי שהכרתי אותה, אני מבינה למה, היא שווה את זה, בחורה זהב"
על החוף קבוצת נערים עשתה קומזיץ, יושבים סביב המדורה, מתחבקים דוחפים ידים ושרים. הלכנו לאורך החוף יד ביד, יחפים, מתרחקים מהם, אני סוחב שמיכה ונועה את הבקבוק יין שהביאה, פותחן ושתי כוסות שלקחה ממני.
מצאנו פינה נסתרת ופרסנו את השמיכה, יושבים ושותים מהיין, שומעים מרחוק את השירה וצהלות הנערים, אני לא יודע מה זה יין שמתאים לים אבל היה יין טוב, נועה השקיעה.
"אתה בא למים?" שאלה נועה והתחילה להתפשט, מורידה במהירות את הבגדים ואני אחריה "נעשה תחרות מי נכנס ראשון?"
לא היה לי סיכוי, "הפסדת!" לחשה לי כשסוף סוף נכנסתי ונצמדה אליי, נותנת לי להרגיש את השדיים הרכות שלה, מנשקת אותי על השפתיים "אחר כך אני אגיד לך גם מה הפסדת" אמרה וצללה, עולה ומשפריצה עלי מים.
עמדנו ככה, משפריצים אחד על השני כמו ילדים קטנים, עמד לי בטרוף, יש משהו מחרמן בלהתרחץ בים עירומים, ניסיתי לתפוס אותה ללא הצלחה, בורחת ממני ומתגרה בי, בסוף התייאשתי ועצרתי "רק שתדעי שאת מפסידה" הכרזתי.
"מה?" צחקה והתקרבה אלי
"את זה" תפסתי בידה והובלתי אותה לתורן המזדקר שבין רגליי.
"וואו, זה הכל בגללי" נצמדה אלי והדביקה את שפתיה לשפתיי.
"בגללך ובשבילך" אחזתי במותניה והרמתי אותה, נועה פישקה רגליה, יודעת בדיוק מה לעשות, הרמתי ושיפדתי אותה בבת אחת על הזין העומד שלי, תוקע אותו למעמקי הכוס שלה והיא, מתמסרת ונותנת לי לבצע בה את זממי, מחבקת אותי בידיה וברגליה, נצמדת אלי חזק "כן… התגעגעתי אליו" לחשה באוזני "וואו, זה כל כך טוב" התחילה לדהור עליי, לעלות ולרדת על הזין שבתוכה ובכל פעם שהיא יורדת אני הודף באגני, תוקע אותו חזק יותר לתוכה.
נועה הייתה צמודה אלי כמו שלא היתה צמודה מעולם, מחבקת אותי חזק בידיה וברגליה, שפתיה מוחצות את שפתיי בנשיקה תאוותנית, עוזבת לרגע רק כדי ללחוש לי באוזן "אני כל כך אוהבת להרגיש אותך בתוכי" ושוב נצמדת, מחדירה את לשונה לפי ומשחקת בי.
מעל סי-אנד-סאן מילאו זיקוקים את השמים, מישהו חגג שם ואנחנו חגגנו במים, הרגשתי את הזין שלי נמתח בתוכה, פועם ונוגע לה בנקודות הנכונות, "זה טוב להיות לך שוב בכוס" לחשתי לה והרגשתי איך היא נועצת את צפרניה בגבי ונצמדת עלי חזק יותר.
זיקוק אדום גדול נתן לנו את הסימן, כאילו תכננו זאת מראש, שנינו גמרנו, גמירה טובה כזאת, ביחד, מודיעים זה לזה בלחש, כאילו פחדנו שמישהו ישמע ונפלנו למים, צוחקים.
ישבנו על השמיכה ושתינו עוד יין, אור הירח המלא האיר אלינו, הסתכלתי עליה היה בה משהו תמים כל כך ובאותו הזמן מדליק, מחרמן, "מה הפסדתי?" שאלתי ונישקתי את כתפה.
נועה הסתכלה עלי, בוחנת אותי במבט ארוך, כאילו מתלבטת "אני רוצה" נשכבה על הגב, ידיה מאחורי ראשה, שדיה זקופים ובולטים על רקע הבטן השטוחה והפטמות שלה עומדות זקופות כאילו מזמינות שימצצו אותן "אני רוצה שתרד לי" השלימה ופישקה את רגליה, מגלה את האוצר הפרטי שבין רגליה.
לרדת לאשה זה לא בדיוק הסגנון האהוב עלי, עשיתי את זה פעם או פעמים, כשהייתי מוכרח וגם אז רק כדי לצאת חובה, אבל עם נועה זה פתאום נראה לי אחרת, לא יודע למה אבל פתאום רציתי לתת לה את הירידה של חייה, נשכבתי כשראשי בין רגליה, על הבטן, הזין שלי מתפלש בחול והצמדתי את ראשי לערוותה, מנשק את שפתיי הכוס הבשרניות ומתחיל להחדיר את לשוני בינן, מרגיש את מלח הים המכסה אותה ואחר כך את טעמה, משהו אחר, לא כמו שזכרתי, מדליק ומחרמן.
ידיה של נועה היו על ראשי, מכוונות אותי, אחר כך היא סיפרה לי שהיא גמרה שלוש פעמים אבל פחדה לצרוח ואני בכלל לא הרגשתי, בפעם השלישית היא לא התאפקה, לא צרחה אבל לחשה לי, הודיעה לי שהיא גומרת, רגליה התהדקו סביב ראשי כאילו פחדה שאברח רגע לפני, מצמידה חזק את ראשי בידיה, מבקשת שאחדור עמוק יותר ויותר… ואז בבת אחת נרגעה, שכבה וידיה לצדדים, מתנשפת "היה טוב, וואו, הייתי צריכה את זה, בוא'נה אתה יודע לרדת" אחרי רגע התעשתה והתיישבה "ומה אתך? עומד לך?" שלחה יד ומצאה את הזקפה שהתחדשה "לך תשטוף אותו, הוא מלא חול"
עמדנו מתחת למים במקלחת, צמודים והתנשקנו, הזין שלי עדיין לא הצליח להתאושש מהמציצה שנועה העניקה לי על שפת הים.
נועה ידעה בדיוק למצוץ, ידעה איך לפנק גבר, למתוח את הזין שלי לשיא חדש, נוגעת בו באצבעותיה בלשונה ובשפתיה, מנשקת מלקקת ומוצצת, מכניסה את כולו לפיה ומעבירה את שיניה בעדינות לאורכו, מלקקת אותו בלשונה כאילו היה שלגון טעים ובאותו הזמן משחקת בעדינות בביצים ושוב מנשקת את העטרה המתוחה.
"תרגע, אתה מתוח מדי, תשכב ותהנה" אמרה וחזרה לטפל בו, שוכבת על הבטן, רגליה בחול ומנשקת אותו, מדברת אליו "אני אוהבת אותך זיין מתוק שלי" נישקה אותו שוב, גורמת לו להמתח, להזדקר, "כמה שאתה גדול" המשיכה והכניסה אותו לפיה במציצה "טוב לך שם, בפה שלי? נעים לך?" ושוב מצצה והוציאה "אני רוצה לטעום אותך, בוא מתוק שלי, תן לי, בוא…" ושוב מצצה.
גמרתי לה בפה, הזהרתי אותה אבל היא לא ברחה, להפך, הצמידה את עצמה חזק סביב הזין שלי ומצצה עד שלא יכולתי יותר וגמרתי, גמרתי לה בפה, ממלא את פיה בזירמתי והיא בולעת בתאווה, מקנחת בלגימת יין ארוכה מהבקבוק.
ישבנו בסלון, עטופים בחלוקי הרחצה המפנקים, אוכלים גלידה ורואים טלוויזיה.
"אין לך משהו יותר מעניין, משהו לוהט?" שאלה כשהיא מלטפת את הזין שלי ומנסה להחזיר אותו לחיים.
"את מתכוונת כחול?"
"כחול, סגול, מה זה משנה העיקר משהו שידליק אותך"
שמתי את אחד הסרטים שהורדתי באינטרנט, כמה צעירים משחקים סטריפ-פוקר, לאט לאט הזיין שלי התעורר מחדש, הזדקף, השילוב הזה של הסרט והמגע של היד שלה הדליק אותי ואותו.
"אני רואה שאתה אוהב את זה"
"מה?"
"סטריפ-פוקר, עושה לך טוב לזין"
"כן" הודיתי "מת על זה, אבל… אף פעם לא שיחקתי על באמת"
"אני אשחק אתך, פעם" אמרה, כאילו ברור שזאת לא הפגישה האחרונה שלנו "עכשיו חבל על הזמן, התותח שלך מוכן, איפה אתה מעדיף, פה או במיטה?"
בלי מילים הרמתי אותה על הידים, כמו בפעם הקודמת, ונשאתי אותה לחדר השינה, מניח אותה על המזרון הרחב ועולה עליה, נשכב בין רגליה וחודר בקלות לתוכה, תוקע את הזין המתוח שלי לכוס הרטוב והחם שלה.
שכבתי בין רגליה, שדיה נלחצים לחזה שלי, השפתים צמודות בנשיקה צרפתית לוהטת, משחקים בלשון, ואני מפמפם אותה, ישבני עולה ויורד והזיין שלי חוגג בתוכה, מחליק בנרתיקה, דופק אותה מהר ובכוח.
"תסתובבי" ביקשתי.
"לא בתחת! אתה זוכר, אני שומרת אותו לבעלי"
"זוכר, מבטיח שלא, תסתובבי"
יצאתי מתוכה, נותן לה להסתובב על הבטן, לסדר שוב כרית מתחת לאגנה ועוד לפני שגמרה להסתדר כבר חדרתי שוב לכוס הרטוב שלה, שוכב עליה ומפמפם אותה במהירות מאחור, תוקע אותה חזק מאחורה, שומע את גניחות התאווה הראשונות שלה ומרגיש שלא אחזיק הרבה זמן "בואי, בואי, בואי" מלמלתי במהירות לאוזנה "בואי! "
"מה אתה לוחש" ענתה בקול רם "אני מוכנה, תמיד מוכנה בשבילך, בוא, בוא תשקה את הפרח שלך, בוא"
נמתחתי בתוכה, מתיחה אחרונה "ב-ו-א!" היא צעקה שוב "אני גומרת!" וגם אני גמרתי, ביחד איתה, בתוכה, יורה את זרמתי ונופל עליה מתנשף.
כשהתעוררתי נועה כבר לא היתה, רק חתימת שפתיה באדום על המראה הגדולה במקלחת והכתובת "תודה על לילה משגע" שרשמה בליפסטיק שלה הוכיחו לי שזה לא היה חלום.
אחר כך העניינים התגלגלו מהר, למחרת נפגשנו אצל אנה ותומר, לא שידענו מראש אבל הם תכננו את זה. אחר כך נסענו אליה, גרה קרוב, ושם בדירה השכורה שלה, כשהשותפה שלה מזדיינת בקולי קולות בחדר השני, תקעתי אותה על המזרון שלה המונח על הרצפה, בלי מיטה, שוכבים ומזדיינים בלהט.
גמרתי לפניה, שכבתי על הגב והיא ירדה לי "אני אוהבת אותך מותק" לחשה לזיין שלי ומצצה אותו, טועמת את הטעם של הכוס שלה המכסה אותו "אני רוצה אותך בתוכי כשאני גומרת" המשיכה והוא נדלק מחדש, כאילו יש קסם בדברים שלה, הזדקף ונעמד והיא התישבה עליו, רוכבת עליי, עולה ויורדת על השפוד הנוקשה שלי ושדיה קופצים, מדליקים כל כך.
נועה גמרה פעמים לפני שסובבתי אותה על הגב, בלי לצאת, והשתוללתי בתוכה, מזיין בהתלהבות. הזעקות שלנו התערבבו בגניחות התאווה של השותפה מהחדר הסמוך, "מישהו טוחן את השותפה שלך" צחקתי כשאני מפמפם אותה במהירות.
"נורא מצחיק, בטח החבר שלה אומר לה את אותו דבר, עכשיו שתוק ותזיין, תטחן אותי, אני רוצה לגמור"
"אז תסתובבי" ביקשתי.
"לא בתחת! זוכר, אני …"
"שומרת אותו לבעלך" קטעתי אותה "זוכר, מבטיח שלא, אבל תעמדי בדוגי"
"שובב" נעמדה בתנוחה.
זיינתי אותה עם כל הלב, עמדתי מאחוריה, אחזתי במותניה וטחנתי אותה דק דק, הפעם גמרנו ביחד, מודיעים לכל מי שהיה מעוניין, נפלתי עליה, שוכב על גבה, מכסה אותה בגופי, עדיין בתוכה ונישקתי את עורפה.
לא חיכיתי לבוקר, עזבתי קצת אחרי שהיא נרדמה.
נפגשנו שוב ביום חמישי, תומר שלח לי כרטיס למשחק בהיכל, מקומות מסומנים ביציע המכובדים, הגעתי קצת לפני שהמשחק התחיל, יושב ומחכה, לא רגיל לרעש, מופתע כשנועה התישבה לידי, מורידה תיק גב קטן מגבה.
"לא ידעת?" התפלאה "אנה לא אמרה לך?"
"תומר נתן לי את הכרטיס " הסברתי "ולא אמר מילה"
"כנראה שהם לא סומכים עלינו" שמעתי אותה לוחשת, כאילו לעצמה, ובדיוק הקריין התחיל להציג את השחקנים.
נועה התלהבה במשחק כמו ילדה קטנה, אוהדת שרופה, קפצה, צעקה, קיללה כשצריך וגם כשלא צריך, מסבירה לי את כל מה שלא ידעתי על משחק הכדורסל ועל הקבוצה של המדינה.
הקבוצה של תומר ניצחה, תומר נבחר שוב ל-MVP, ההפרש במשחק היה קטן אבל הניצחון גדול והאוהדים עמדו ושרו, לא רצו לעזוב.
"רוצה לנהוג" נופפתי בפניה במפתחות מכונית הספורט האדומה שלי כשיצאנו סוף סוף.
"ומה עם האוטו שלי?" התממה.
"יחכה, תיקחי אותו מחר בבוקר"
"טמבל, באתי במונית, ידעתי שאני פוגשת אותך, בשביל מה לדעתך התיק?" הצביעה על תיק הגב הקטן.
נועה לא עמדה בפיתוי, מתלהבת התישבה מאחורי ההגה, מסדרת את הכסא "תהדק חגורה ובוא נקח אותה לאיזה נסיעת מבחן קטנה" אמרה ופנתה לאילון דרום, עולה על כביש 20 "אני מכירה כביש שמתאים בדיוק לזה" המשיכה לנסוע ואחרי גשר משה דיין האטה, ירדה קצת לשולים, התפתלה בין אבנים גדולות שהניחו כדי לחסום את המעבר ועלתה על כביש 431 שהיה עדיין בבניה, כביש ריק שאז עדיין לא היה פתוח לתנועה, לוחצת ומדביקה את דוושת הגז לרצפה.
המזדה MX-5 ספורט שלי כאילו התעוררה לחיים, המנוע רעם והיא זינקה במהירות, צוברת תאוצה, מגיעה למהירות שמעולם לא נסעתי בה "את משוגעת" צעקתי מנסה להתגבר על הרוח השורקת.
"מה?" צרחה כמו משוגעת, שיערה מתנופף ברוח "אני לא שומעת אותך, זה כיף, אני…" לא הצלחתי לשמוע את סוף המשפט שלה
למזלי המשך הכביש היה חסום "שווה" אמרה אחרי שהאטה וחזרה לאילון "הצליח לך האוטו… גמרתי אבל אני עדיין חרמנית אש" דהרה נועה לעבר הבית שלי במהירות, מזגזגת בין המכוניות במיומנות של נהגת שודים מקצועית.
הזדיינו כמו שני כלבים מיוחמים, התחלנו להתפשט עוד לפני שהדלת נסגרה, מסמנים את הנתיב לחדר השינה בבגדים הזרוקים שלנו. שכבתי עליה ודפקתי אותה, השפתים שלנו מחוברות בנשיקה צרפתית לוהטת והישבן שלי עולה ויורד במהירות.
"רוצה שאני אסתובב?" שאלה פתאום.
"את רוצה להסתובב?"
"כן"
"אז תסתובבי" יצאתי ממנה, נותן לה להתארגן.
נועה סידרה את הכרית מתחת לאגנה, נשכבה ופישקה חזק את פלחי ישבנה בשתי ידיה, חושפת בפני את פי הטבעת שלה "בוא תכניס לי, מאחורה, בכניסה האחורית" לחשה לי בתאווה.
להזמנה כזאת לא אומרים לא, האמת שמאז איה, אז בחדר הקטן שלי בסוף התיכון, לא דפקתי מישהי בתחת, עבר הרבה זמן וזה הלחיץ אותי קצת אבל כיוונתי את הזיין לחור המכווץ, לוחץ, מרגיש איך הוא מתרחב סביב עטרת הזין שלי "את בטוחה?" שאלתי ונישקתי בעורפה.
"שתוק ותזיין" ענתה לי "תתקע אותו לפני שאני מתחרטת"
תקעתי לה, דוחף בכוח באגני, חודר למעמקי ישבנה, מרגיש שכואב לה, שכל גופה נמתח אבל היא לא אמרה מילה, לא הוציאה הגה, שכבתי עליה, הזיין שלי תקוע כולו עמוק בתחת שלה ולא זזתי.
"זהו, אני כבר לא בתולה" צחקה פתאום.
"מה?" לא הבנתי.
"רמי מתוק שלי, מה אתה לא מבין? הייתי בתולה בתחת ועכשיו פתחת אותי"
"מה קרה שהסכמת?" שאלתי מסוקרן, שוכב עליה ועדיין מפחד לזוז "חשבתי שאת שומרת את זה לבעלך?"
"אנה קראה לי היום בכף היד, ידעת שהיא קוראת בכף היד?"
נזכרתי שגם לפני שעשיתי לה ילד אנה קראה בכף היד שלי "לא, ו…?" עדיין לא הבנתי.
"אנה אמרה שכתוב בכף היד שלנו שנתחתן" אמרה בשיא הטבעיות "שאתה תהייה בעלי אז אין יותר סיבה לחכות… עכשיו שתוק ותזיין אותי, אני רוצה להרגיש אותך"
לא הייתי צריך הרבה בשביל לגמור, אולי מההתרגשות, אולי מהשפשוף של פי הטבעת סביב הזיין המתוח שלי ואולי פשוט כי היה לי כל כך טוב איתה אבל כמה פמפומים וגמרתי, ממלא את ישבנה.
"אתה חייב לי" אמרה אחרי שיצאתי מישבנה "לא גמרתי" התישבה על המיטה "לך תתרחץ ואני אעשה לנו קפה ואחר כך תפצה אותי, אני דורשת לקבל את עונתי!"
דרשה וקיבלה! עוד לפני שהיא גמרה את הקפה לקחתי אותה חזרה לחדר השינה, שוב נושא אותה על ידים, זרקתי אותה על המיטה, פישקתי את רגליה וירדתי לה, כורע על ברכי על הרצפה ומוצץ לה, מחדיר את הלשון שלי בין שפתי הכוס שלה, טועם את טעמה ומתמכר לו, חודר למעמקיה, מוצא את הדגדגן הנפוח בתאווה ומוצץ…
נועה קיבלה את עונתה ובגדול, צועקת מהנאה, גומרת ומבקשת עוד, מבקשת ומקבלת, הנחתי את רגליה על כתפיי, על גבי, ומצצתי בתאווה את הדגדגן שלה, נושך בו בעדינות ומקפיץ אותה, מוביל אותה לעוד גמירה ולא מפסיק עד שלא יכלה יותר ונכנעה.
"גם לי מגיע" אמרתי, מראה לי את הכלי שהזדקר מתוח בין רגלי "תכופפי ברכים, נעשה חגיגה"
נועה שכבה על הגב, ברכיה מכופפות ורגליה פשוקות, אחזתי בכפות רגליה, האגודלים בין הבוהן לאצבעות, מעסה ומשחק איתן וחדרתי לתוכה, מחליק בקלות בכוס הרטוב שלה, לוחץ את ברכיה כנגד שדיה ומזיין אותה, דופק אותה חזק ומהר.
צעקות ההנאה של שנינו לא אחרו להגיע, כאילו עושים תחרות מי נהנה יותר, מדרבנים אחד את השני "כן, בוא" שלה ואחר כך "עוד רגע", ידיה מנסות להגיע לישבני, להצמיד אותי חזק יותר אליה "הנה, זה בא, אני מוכנה, ת-ן ל-י-י-י-י"
לא הייתי צריך יותר, גם ככה רק נס שלא גמרתי קודם, "אני בא!" צרחתי וגמרתי עמוק בתוכה, ממלא את נרתיקה בשפעת זרמתי.
"וואו, התעייפתי" התנשפה, מפנה אליי את גבה ונצמדת אלי חזק "תחבק אותי" התכרבלה כחתולה מפונקת.
חיבקתי, חופן את שדה בידי ונרדמנו, תשושים, אותו לילה ישנו כפיות וחיוך של אושר על פנינו.
הספקנו עוד קוויקי קטן על הבוקר, במקלחת, ויצאנו לאכול ארוחת בוקר, יום שישי, הכל רגוע, ישבנו ב"רוקח 73" ליד מגרשי הטניס של מכבי צפון ואכלנו, הסתבר שגם שם מכירים אותה, שתינו מהקמפרי שהביאו לנו, מחכים לאומלט-טורטיה שהזמנו, הוצאתי מעטפת קטנה שהכנתי לפני שיצאנו, כשהיא התרחצה, ובפוזה של אדיש הנחתי לפניה, מנסה להשאר הכי קול שיש "בשבילך"
"מה זה?"
"תפתחי ותראי"
פתחה, קורעת את הנייר בלהיטות, על השולחן נפל מפתח.
הסתכלה עליי ואחזתי בידיה "אם נקבע שתהיי אשתי את צריכה מפתח לדירה" לחשתי וראיתי דמעה על לחיה "וגם מפתח לאוטו" הוספתי והוצאתי את סט המפתחות הרזרבי למזדה שהכנתי בכיס "השלט האדום זה לאוטו והשחור לכניסה לחניה"
החתונה היתה אחרי חודשים, חופה בחוג מצומצם בחצר של ההורים שלה במושב בצפון וביום שישי בצהרים עשינו מסיבה גדולה לכל המי ומי, מי שלא היה שם לא נחשב.
שלושה חודשים אחרי היא הפסיקה לקחת גלולות וחודש אחרי עשינו את אסף, כך היא החליטה שיקראו לבן שלה.
נועה שכבה בזרועותי, ראשה על כתפי, ליטפתי את ראשה "זהו" היא לחשה לי "הגיע הרגע, לפי רופאת הנשים שלי והבדיקה שעשיתי היום אני בדיוק בתקופת הביוץ, בוא רמי, תעשה לי ילד"
"את תתרמי לו את היופי, אני אתן לו את השכל, והתשוקה… היא תתן לו את חדוות החיים" לחשתי באוזנה כשעליתי עליה.
"קבלה?" שאלה.
"חכם הולנדי זקן" צחקתי וחדרתי לתוכה, מנשק אותה באהבה.
שכבתי עליה בתנוחה הכי מהוגת שיש, בתנוחה המיסיונרית, וזיינתי אותה, שבוע שלא זיינתי, אוסף כוח לרגע הגדול והבקבוקים שלי היו מלאים "לאט" לחשה לי "שיהיה גם רגוע" הוסיפה משלה לחוכמת החכם ההולנדי וחיבקה אותי בידיה ורגליה.
זיינתי אותה לאט, כמו שהיא רצתה, "כייף לשכב לך בכוס" לחשתי "כיף לעשות לך ילד" המשכתי "אני אוהב אותך נועה, מת עליך!" התחממתי.
נועה עצמה עיניים, מתרכזת, מתחילה לגנוח "כן, ככה, כן, בוא רמי, בוא, תן לי, תעשה לי… תעשה לי ילד!!"
"אני בא!" צעקתי ונמתחתי "אני גומר!" הזהרתי אותה.
"אני אוהבת אותך!" צעקה נועה כשהרגישה את שפעת הזרעונים שלי ממלאת את נרתיקה, יוצאים למשימתם הכל כך חשובה, לחפש את הביצית שלה ולהפרות אותה "רמי, אני אוהבת אותך!"
עמדתי מאחורי נועה, מחבק אותה בשתי ידיי, מריח את הריח הטוב משערה ומחליק בעדינות ואהבה על הבטן שלה.
המוהל גמר את הברית, טיפל בילד ואנה ותומר לידו, מקבלים ממנו הנחיות, עצות.
"בקרוב אצלך" לחשתי שוב לנועה.
"לא רמי, בקרוב אצלנו!" תיקנה אותי.
נישקתי אותה, נשיקה תאוותנית על השפתיים.
"ר-מי!"
"שכולם יקנאו" לחשתי וצחקתי "בואי" המשכתי ללחוש באוזנה, מלטף בידי את ראשה "בואי נספר לאנה, מגיע לה… לא?"
מדהים. תחזור לכתוב!!!
תקשיב הסיפור שלך נהדר. אמנם לא טיפוסי עבור סיפור כחול אך בתור סיפור בפני עצמו הוא יותר מנהדר!
יש לי מספר שאלות שהייתי שמח שתענה לי עליהן:
1. הסיפור מתחיל שהם בני 18 כמובן, אך בני כמה הדמויות בסיפור כשהוא נגמר, כלומר בקטע של הברית?
2. אני יודע שאמרת שהסיפור דמיוני אך האם יש דברים שכן מבוססים על דברים מהמציאות, נגיד הדמויות וכ'ו?
אריה הרגת
סיפור מושלם
תעשה לי ילד😛
ראוי להערצה. !!!!!
אין עליך אריה. !!
מדהים. גמרתי בראשון ולא הצלחתי להפסיק לקרוא. אתה פשוט מוכשר בצורה בלתי רגילה.
אהבתי את המשפט: לא בתחת, אני שומרת אותו לבעלי.
בדרך כלל זה להפך.
אני מכורה לסיפורים שלך.
תעשה לי ילד😜
סיפור ענק. תודה אריה
תודה
מאוד אהבתי.
ארוך ולא משעמם לרגע….בהחלט ראוי.
תודה
נכנסתי לסיפור שלך כי בדרך כלל אתה כותב על מין במשפחה.
הפעם הבאת את זה נקי לגמרי אך עם הכתיבה המדהימה שלך!.
פשוט תענוג צרוף.
לא גמרתי, אבל התמוגגתי מכל מילה.
תודה איש יקר
תודה
מאוד אהבתי את סגנון הכתיבה. הרבה יותר כיף ומהנה מאשר סרט כחול.
אחלה סיפור
תעשה סיפור של מלך ומלכה כמו שכשית פעם
תקשיב לי אריה, אני חושב שאתה צריך ךראות בזה כמקצוע.
אתה סופר ולדעתי גם אם לא תכתוב סיפורים כחולים תצליח!!!
שאפו ותמשיך כך!!
תודה
ואווווווו אריה קראתי הרבה שלך והמיוחדות שלך זה שמי שקורא את הסיפורים שלך הוא מתחבר בנפש לדמויות ולסטואציות של הסיפור ממש נהיה חלק מהרגע המסופר
מדהים אריה שאפו ענק
תודה
סיפור מדהים! תמשיך אותו!
תודה
לא נראה לי שמתאים להמשיך את הסיפור הזה אבל יהיו סיפורים אחרים
זה כבר סיפור חיים
לשם שינוי, אף שגיאת הקלדה
הכי מקצועי שלך ככל שקראתי
תודה
אהבתי
תודה