זהו המשך לסיפור שש הנשים של מאסטר לי – חלק ב ורצוי ומומלץ לקרוא אותו תחילה.
*** אשה ראשונה ***
לא הרבה זמן נשארתי האשה השניה, חודש וחצי אחרי הפכתי לאשה הראשונה והכל בגלל, או בזכות, היורש!
כשבעלי הודיע שהוא נוסע לעוד מסע עסקים לא היה בזה שום דבר מיוחד, ככה זה היה בכל פעם, נוסע וחוזר אחרי שבוע או שבועיים, לפעמים אפילו יותר, מביא לנו מתנות, לא שוכח אף אשה וגם כשלקח את מאו הסריס לא היה בזה משהו חריג, בכל אופן במסע הזה הוא הולך למצוא אשה במקום האשה שגירש.
יום אחרי שבעלי עזב נעלם גם הבן השני, שומר הלילה סיפר שהוא יצא על סוסו אבל אף אחד לא ידע לאן.
בצהרים היורש קרא לכל אנשי הטירה העמיד אותם בחצר ואותנו, הנשים, הוא שלח לחדר, "אל תצאו לפני שהאדון יקרא לכם" הודיע לנו המשרת האישי של היורש, מלווה אותנו לדירות במקום מאו הסריס שנסע, וחיוך גדול על פניו.
אחרי שהלכנו הודיע היורש לכל המשרתים והמשרתות שבעלי לא יחזור יותר ושמהיום הוא אדון הטירה! הייתה מהומה, תדהמה, אחר כך שני בריונים לא מוכרים שעמדו ליד היורש הצליפו בשוט בכובסת הזקנה רק בגלל שהיא שאלה אם האדון האמיתי עוד יחזור, ומהר מאד הכל נרגע אף אחד לא רצה להרגיז את האדון החדש, ביחוד לא כשהבריונים שלו עומדים לידו בתנוחה מאיימת.
בערב קראו לנו, הנשים, אל היורש שישב בכסא הכבוד של האדון "מהיום אני האדון" שאג לעברנו, כורעות בשורה על הברכים לפניו, משתחוות ובעיקר רועדות, הראש מורד והמצח ממש נוגע ברצפה, "על פי ישק כל דבר!" המשיך ושני הבריונים המאימים שהביא עומדים לידו ושוטים בידיהם, "אני בעלכם החדש!" הודיע וחיוך גדול על פניו "ואת" פנה בתנועה מזלזלת לאמא המכובדת שישבה בצד, "תצטרפי אליהם!" הצביע על המקום ליד אמו, האשה הראשונה.
האמא המכובדת סירבה, "אני רוצה לשמוע את זה מהבן שלי, רק הוא האדון, לא אתה" התרעמה, צועקת על היורש, "אני האמא המכובדת, הסבתא שלך והאשה הראשונה במעלה!" הוסיפה והסבירה ופניה אדומים מזעם "לא יאה לי לכרוע ברך עם שאר הנשים"
את היורש לא עניין שמדובר בסבתא שלו, "קחו את החוצפנית לעמוד" צווח כמו משוגע, "קחו ותלקו אותה… 20 מלקות בשוט בקר" ציווה בלי להניד עפעף וסימן בידו לעבר עמוד הקלון שבחצר.
אחד הבריונים תפס את האמא המכובדת בצמתה הלבנה הארוכה ומשך, הפיל אותה לרצפה והחל לגרור אותה אחריו.
לא ראינו מה קורה אבל שמענו, כורעות בפחד כשגבנו מופנה אל החצר הגדולה, מפחדות להסתובב ולהסתכל, שמענו את האמא הנכבדה צועקת על הבריון, מקללת, שמענו את הקורה הגדולה נסגרת ואת בד השמלה שלה נקרע, אחר כך היה רגע שקט ואז שריקת שוט חזקה ובעקבותיה זעקת כאב נוראה של האמא הנכבדה ושוב שריקה… ושוב זעקה.
הדבקתי את מצחי לרצפה, מנסה לא לשמוע את צעקות הכאב של האמא המכובדת, אפילו שלא אהבתי אותה, את האמא המכובדת, שנאתי איך היא התנהגה אלינו ואיך שהיתה מעמידה אותנו עירומות בכל פעם שטעינו ומושכת לנו בפטמות עד שצעקנו מכאב, עדיין ריחמתי עליה, עונש כזה בטח שלא מגיע לה!
עוד שריקת שוט שרקה באוויר ואחריה עוד זעקה, חלשה יותר, לא היה לה כבר כוח לצעוק לאמא המכובדת, לא היה לה הרבה סיכוי, אפילו לגבר חזק קשה לשרוד 20 מלקות בשוט בקר, אחרי עוד שריקה היא נעלמה, כנראה התעלפה אבל הבריון לא הפסיק, משלים את כל ה-20 הצלפות שציווה האדון, עד האחרונה, אפילו שהיא כבר מזמן לא נשמה.
"מהיום האשה הראשונה תנהל את הבית!" המשיך היורש להרעים בקולו, מצביע על אמא שלו, האשה הראשונה הכורעת ברך לפניו, "ועכשיו נשים יקרות שלי, תעמדו על ארבע ותסתדרו במעגל" התחיל בחינוך מחדש שלנו "מבטים למרכז וישבנים החוצה, אני רוצה שכל אחת תראה מה אני עושה לכל אחת" צחק צחוק מרושע "ואני מזהיר אתכן, מי שלא תסתכל תספוג הצלפה הגונה" המשיך בקול רועם ומפחיד "ועכשיו יקירותיי, תרימו את השמלות שלכם ותראו לי את הפתחים החמודים שלכם, הפתחים שמהיום הם רק שלי, תפשקו רגלים ותתכוננו בשמחה לביקור הראשון שלי, של האדון החדש"
נעמדנו, בדיוק כמו שהוא רצה, מסתכלות אחת על השניה בעיניים עצובות, לא ליחס כזה התרגלנו, לא ככה התנהג אלינו מאסטר לי שהיה נותן לנו כבוד, בנו הראשון לא כמוהו, בנו הראשון צעיר ושחצן, יורש רשע מרושע.
היורש שלשל את מכנסיו וחשף את הזין שלו, החליל הקטן כמו שהיינו קוראות לו וצוחקות כשלא שמע, ונעמד מאחורי האשה הראשונה, הצמיד את הזין שלו לחריץ שבין רגליה "מרגע זה את אשתי" הודיע ותקע את עצמו בתוכה, בתוך אימו, מפמפם כמה פמפומים והיא בוכה בשקט, דמעות זולגות מעיניה אבל גונחת, מזייפת גניחות של כבוד, כאילו הזין שלו היה הדבר הכי טוב בעולם.
"תסתכלו עליה!" ציווה ואנחנו הסתכלנו, מפחדות מהבריון עם השוט שעמד בצד, "ככה צריכה להתנהג אשה ציתנית" אמר לאחר שגנחה גניחת הנאה קולנית, אנחנו יודעות שזה זיוף והוא לא, "תסתכלו ותלמדו מהאשה הראשונה" אמר ויצא ממנה, שולף מתוכה את החליל הקטן ונעמד מאחורי.
הרגשתי את החליל הקטן שלו נוגע בין שפתי הכוס שלי "מרגע זה את אשתי" הודיע לי ותקע את עצמו באבחת אגן חזקה לתוכי, דוחף את כל הזין ובקושי הרגשתי אבל מייד זייפתי גניחת הנאה ראשונה.
היורש התלהב, כנראה שהאמין לגניחת ההנאה שלי, והתחיל לטחון אותי, מפמפם ומודיע להן "תסתכלו ותלמדו גם מהאשה השניה" ועבר במהירות לאשה השלישית.
את כולנו הוא עבר, תוקע ומודיע, את האשה השישית הוא טחן קצת יותר, אוחז במותניה ודופק במהירות, שואג מהנאה, מפליק על ישבנה, כמעט גומר ויצא, עבר שוב לאמו, האשה הראשונה, תקע פמפם וגמר בה, השפריץ בתוכה, באמה שלו!
כשהלכנו לחדר ראינו שתי משרתות מורידות את גופתה של האמא המכובדת מעל עמוד הקלון, עירומה, פסים אדומים מצליפות השוט מתוחים על כל גופה. בכינו, כולנו, גם האשה הראשונה, באמת שזה לא מגיע לה!
האשה הראשונה העירה אותנו מוקדם בבוקר והתחילה לחלק לנו משימות, שולחת אותנו לנקות במקומות שלא ניקינו מעולם, בודקת ואף פעם לא מרוצה, פעמיים התפשטתי במצוותה והתכופפתי, שדי תלויים והיא משכה לי בפטמות, חזק, אפילו יותר חזק ממה שהאמא המכובדת שמתה הייתה מושכת לי כשלא הייתה מרוצה.
בצהרים היא אכלה עם היורש בחדר שלו, שולחת אותנו לחדר ומאלצת את האשה השישית להגיש להם, לשרת אותם.
אחר כך תלו את הפנס האדום מעל דלת דירתה של האשה השישית, הרוחצות הגיעו לרחוץ ולהכין אותה אבל המעסה לא הגיעה, גם המשרת שבא לקחת אותה לא נשא אותה על כפים, אחז בצמתה והוביל אותה כאילו הייתה שפחה חרופה.
למחרת בבוקר היא הגיעה לארוחת הבוקר חבולה ומוכה, סיפרה לנו נסערת את מה שעבר עליה בחדר המיטות של האדון "כשהגעתי הוא היה כבר שיכור" סיפרה בקול בוכה "רקדתי בשבילו אבל מה שעניין אותו זה רק שאני אתפשט במהירות, אשכב על המיטה ואפתח את הרגלים לכבודו, קפץ עליי וזיין אותי, גמר במהירות עוד לפני שהתחממתי, לא הספקתי אפילו לזייף גניחה קטנה, השפריץ והאשים אותי, אמר שרק בגללי הוא גמר כל כך מהר והכה אותי באגרופו בפניי… כאן" הצביעה על החבורה שצמחה לה ליד העין "אחר כך הכריח אותי למצוץ לו, עוד לפני שהספקתי לנקות במטלית הלבנה, אוחז ומושך בשערותי שלא אברח" המשיכה "מזיין לי את הפה בחליל הקטן" לחשה וחייכה חיוך קטן "כזה קטן החליל שלו" הציגה באצבעותיה עד כמה קטן ואנחנו פרצנו בצחוק "עד ששוב נעמד לו והשכיב אותי על הבטן" המשיכה "התיישב על ישבני ותקע את החליל שלו לישבני, תקע ודהר, מצליף בידיו על ישבני וצועק לי דיו, כמו לסוסה, הפעם זייפתי, מתאמצת ומצליחה לגנוח גניחות הנאה תאוותניות אבל גם הפעם לא סיפקתי אותו, גמר והעמיד אותי מכופפת, מחבקת בידי את ברכיי, ישבני מורם, חשוף בפניו והצליף בי במקל הבמבוק הדק, שש מכות חזקות, שש? כי אני האשה השישית, וההצלפה? עונש על זה שאדוננו לא הרשה לו לדפוק אותי עד עכשיו"
צחקנו על החליל הקטן שלנו, כולנו רק לא האחות הראשונה, הסתכלה עלינו במבט נוקב, בפנים רציניות, ושלחה אותנו לחדר.
לפני ארוחת הצהרים המשרת האישי של האדון החדש, היורש, בא וקרא לנו, האחות הראשונה כבר הייתה שם, היורש ישב על כסא האדון, בצידו האחד עמד בריון מאיים ששוט בידו ובצידו השני עמדה האשה הראשונה, עומדת לא כורעת כמונו "שמעתי שאתן צוחקות עלי" צעק, רותח מזעם "צוחקות על האדון שלכם!" המשיך ומפניו האדומים הבנו שהוא כבר שתה די הרבה יין, "אשה ראשונה, תודה רבה שסיפרת לי, ככה צריכה להתנהג אשה נאמנה" הפסיק רגע לשתות עוד כוס יין "ועכשיו אשה ראשונה אני רוצה לראות איך את מענישה אותם!" לגם עוד לגימה מכוס יין האורז שלפניו "תענישי ואם אני אהיה מרוצה את תהיי גם האמא הנכבדה!"
ראיתי את החיוך נמרח על פניה של האשה הראשונה, חיוך רשע, "קומו תתפשטו" צעקה ומקל הבמבוק הדק בידה "יותר מהר" הצליפה באחות השישית "למה את מחכה?" הצליפה גם באחות החמישית.
עמדנו בשורה, רגלים ישרות ומפושקות, מתכופפות קדימה ומחבקות את הברכים, לאשה הרביעית היה קצת קשה, היא הייתה בהריון, אבל זה לא עניין אותה, הישבן החשוף שלנו בולט, לבן מבהיק והשדיים תלויות, מתנדנדות.
קונצרט היא ניגנה לנו על הישבנים שלנו, עוברת ביננו ומצליפה, בלי סדר, בהפתעה, לי קצת פחות, לאחות השישית קצת יותר, יודעת בדיוק מה רוצה לראות האדון החדש ומספקת לו את הסחורה, הישבן הלבן כבר מזמן הפך לאדום אבל היא המשיכה, מצליפה ודוחפת אצבע לכוס או לתחת, בודקת ואם היא לא מרוצה מושכת וצובטת בפטמה.
בסוף המשחק נמאס לאדון, קודם הוא הודיע שהאשה הראשונה הרוויחה בכבוד את תפקיד האמא המכובדת, אחר כך שלח את האשה השישית לעמוד הקלון עד מחר בבוקר ואותנו לחדר "בלי אוכל, כל היום" ציווה "עד שיורידו את האשה השישית מעמוד הקלון וישלחו גם אותה לחדרה" ואת האשה הראשונה, אימו, הוא לקח לחדר המיטות שלו, לחגוג יחד איתה את המינוי לאמא המכובדת, ואחרי כמה דקות שמעו אותה צורחת מהנאה.
האמא הנכבדה לא הייתה כל כך נחמדה, התעללה בנו בלי סוף, ביחוד ליד הבן שלה, התחת שרף לי מהצלפות, השדים כאבו לי מהפטמות שהיתה מושכת לי, הכוס משופשף מהזיין הגדול המגולף בעץ שזיינה אותי איתו כשהחליטה שאני צחקתי על החליל הקטן של הבן שלה והחור של התחת שרף לי מאותו זיין גדול מעץ שדחפה לי מאחור כשהחליטה שאני צחקתי עליה.
הבעל החדש הכריח אותנו לעשות דברים שלא חלמנו שנעשה, אורגיה, מסיבת מין של כולם עם כולם, לא רק הוא בנו.
קודם הושיב את האמא המכובדת על כסא מולו והכריח אותנו, אחת אחר השניה, להכנס בין רגליה ולמצוץ לה כששאר הנשים מסתכלות והוא והמשרת שלו מעודדים בהערות עוקצניות.
אחר כך הוא הכריח אותנו לשכב אחת ליד השניה ב-69 , כמו שראה אצל הזונות בחלון הראווה של בית הזונות, ולרדת זאת לזאת, ואם זה לא מספיק אז הוא הכריח אותנו לראות איך הוא, האדון החדש, נועץ את החליל הקטן שלו בישבנו של משרתו האישי, גבר כמוהו, וזה צועק מאושר, מבקש עוד והולך אחריו לחדר המיטות.
חמישה ימים וחמש לילות הוא חגג עלינו, הוא ואמא שלו, האמא הנכבדה. עוד ערב הגיע ושוב הוא חגג איזה אורגיה עם הרבה יין, גורר את המשרת ואימו לחדר המיטות שלו ושולח אותנו חזרה לדירות.
נרדמתי מייד, כל גופי כאב לי והייתי עיפה.
צעקת שבר נוראה העירה אותי, נבהלתי, לרגע פחדתי שקרה משהו לאשה החמישית שהאדון החדש החליט להשאיר אותה לבלות על עמוד הקלון רק בגלל שלדעתו היא לא צעקה מספיק חזק כשזיין אותה.
יצאתי, עטופה בחלוק המשי האדום, ולהפתעתי משרת שחרר את האשה החמישית והבן השני, לבוש מדי קרב, גרר אחריו את האמא המכובדת החדשה לעמוד הקלון, מושך בשערה הפרוע וסוגר עליה את הקורה הכבדה.
כל הנשים הצטופפו סביבי, מקובצות באימה, על הרצפה לפנינו שכב אחד הבריונים כשחץ תקוע בליבו, הבריון השני ישב, שעון על גזע העץ הגדול כאילו ישן אבל החרב התקועה בבטנו הבהירה שגם הוא מת.
האשה הרביעית גמגמה והצביעה לעבר שער הכניסה הגדול לטירה, התבוננו וקפאנו במקומנו, היורש ישב עירום על סוס, הפוך, ראשו אל זנב הסוס ואחוריו לראשו, ישיבה מביישת, מבזה, ידיו קשורות מאחורי גבו, בוכה ומילל כתינוק כשחבל תליה מתוח מחובר לצווארו, קשור לקורת השער הגדולה ולידו עומד על כסא משרתו האישי, גם הוא עירום כביום הוולדו, ידיו קשורות לאחור וגם לצווארו חבל תליה מתוח הקשור לקורת השער.
האדון הופיע מתוך הבית, תחבושת קשורה סביב ראשו, נפלנו על הברכיים, כמו כל שאר הנוכחים בחצר, משתחוות בהכנעה, מודות לכל האלים שהוא חי.
האדון לחש משהו למאו הסריס שעמד לידו וזה נכנס לבית וחזר עם הזין הגדול מעץ, זה שהאמא המכובדת החדשה הייתה מענישה אותנו איתו ודוחפת בנו בכל הזדמנות.
מאו ניגש למשרת הרועד "הגבר הזה שכב עם גבר!" הכריז מאו בקול ונעץ את הזין הגדול מעץ הישר לתוך ישבנו של המשרת שצעק מכאב "הבוגד הזה בגד באדון הטירה ולכן דינו מוות!" הודיע ובעט בכסא, מפיל אותו לרצפה.
החבל נמתח, המשרת חרחר, מנסה לנשום, בועט ברגליו כאילו מנסה להגיע לרצפה ולא מצליח, שלולית שתן נקוותה תחתיו, עוד רגע והוא נדם, לא זז, מת! מתנדנד תחת קורת השער והזין מעץ תקוע עמוק בתוך ישבנו.
בעלי, אדון הטירה, סימן בידו לבן השני וזה ניגש לעבר הבן הראשון, היורש שמרד, יושב עירום על הסוס והוא עצמו, בעלי, ניגש לאשה הראשונה המחוברת לעמוד הקלון, אחז בשערה, הרים את ראשה "תסתכלי!" הצביע לעבר בנה "תראי מה אני עושה לבן שלך שבגד בי… תראי!!"
הבן הראשון בכה, כמו אישה, מתנצל ומתחנן על חייו, מאשים את אימו שהיא זאת שפיתתה אותו, האשה הראשונה הצטרפה, מתחננת אף היא על חייה וטוענת שהבן הכריח אותה, אבל בעלי, האבא שלו והבעל שלה, אפילו לא הקשיב לתחינתם.
"הביטו וראו!" הכריז האב בקול "ככה יעשה לבן שבוגד באביו!" סימן בידו לבן השני שהצליף בידו החזקה על ישבנו של הסוס וזה נמלט בדהרה, מפיל את הבן הראשון, החבל שעל צווארו נמתח וגם הוא נשאר תלוי ומתנדנד תחת קורת השער, מחרחר ומפרפר ברגליו, בועט ומנסה להגיע לרצפה… עד שגם הוא נדם ומת.
"ועכשיו את!" פנה בעלי לאשה הראשונה "קשרת קשר לרצוח אותי" הקריא את פשעיה, "בגדת בי עם בנך, מרצון לא מכפיה כמו שאר הנשים שלי" המשיך ודיבר אליה וכאילו ניסה להרגיע אותנו "לכן אני מגרש אותך, יותר את לא אשתי, הלילה תבלי על העמוד ובבוקר תיתלי ליד בנך הבוגד!"
היה רגע של מבוכה, אין אמא מכובדת שתמשיך בטקס הגירוש, אין גם אשה ראשונה "תלכי את" לחשה לי האשה השישית, דוחפת אותי "אני בטוחה שהאדון רוצה שתהיי האשה הראשונה"
"כן, כן, תלכי את" לחשו לעברי גם שאר הנשים.
קמתי ובצעד מהוסס נגשתי לידה, רואה את המבט הנוקב שהאדון תוקע בי וקצת חוששת, לא יודעת מה הוא יעשה, האם יראה בי חוצפנית או…
תפסתי אומץ וקרעתי ממנה את בגדי המשי שלבשה, משאירה אותה עומדת עירומה, שדיה הגדולים תלויים תחתיה, מתנדנדים, ואוצרותיה חשופים בפני כל, משכתי חזק בפטמה שלה, מותחת עד שהיא צעקה מכאב אבל זה לא הספיק לי, תפסתי את שפתי הכוס שלה, משכתי, סובבתי וצבטתי, חזק, נקמה אישית קטנה על כל המשיכות שהיא משכה לי, זעקת הכאב שלה הידהדה בחלל החצר ולא יכולתי שלאלהבחין בחיוך שעולה על פני האדון, בעלי.
מחבת גחלים לוחשות הובא על ידי אחד המשרתים, מלבן הברזל שבתוכו אדום ומוכן, בעלי אחז בשד הימני שלה ולחץ, מכאיב, "אני רואה שהבן הבוגד הספיק למנות אותך לאמא המכובדת" צחק בקול כשראה את סימן המשפחה השלישי המוטבע על שדה, אות ועדות שהיא האמא המכובדת במשפחה "הטביע בך עוד סימן משפחה" הוסיף והצמיד את המלבן לסימן החדש, צורב אותו, מכסה את סימן משפחתו המוטבע שם.
האמא המכובדת צעקה מכאב בלי בושה, אבל בעלי המשיך, חימם שוב את מלבן המתכת והצמיד אותו לסימן השני, מוחק גם אותו ושוב חימם, מתעלם מצעקות הכאב שלה וצרב גם את הסימן השלישי.
אחר כך הוא עמד מולה וירק בפניה, "את מגורשת" הכריז בקול "כולכם שומעים, היא מגורשת!" חזר על דבריו, "מגורשת!" ירק שוב והלך.
נעמדתי מול האמא המכובדת וירקתי בפניה, יריקה גדולה ומלאה שנזלה על פניה, הכובסת הזקנה הגישה לי מכחול ודיו ורשמתי בגדול על מצחה וביטנה "בוגדת" ושוב ירקתי, אני לא יודעת אם זה על פי כללי הטקס אבל הרגשתי שאני מוכרחה.
אחר כך נעמדתי לצידה והשגחתי שכל הנשים האחרות, האחיות שלי, יעברו וירקו בפרצופה, אחת אחת הן עברו, נעמדו מולה מחייכות, מסתכלות לה עמוק בעיניים, וירקו בפניה, בבוז, לא כי כך ציווה האדון, בעלנו, לא כי הן פחדו ממני… כי ככה הם הרגישו.
חיכיתי עד שהאשה השישית עברה, אחרונה, ירקה עליה בשמחה והוסיפה כמה מילות "ברכה" ונעמדתי ליד עמוד הקלון, משכתי לה שוב בפטמות, משכתי חזק, כמו שהיא הייתה מושכת לי, לא הפסקתי עד שצעקות הכאב שלה החרישו אוזניים ודמעות של ממש זלגו מעיניה, ורק אז הודעתי לכולם שהיא, המופקרת, מגורשת ולכן מעכשיו מי שרוצה בה, שיתכבד ויתקע אותה "וכל המרבה" הוספתי משלי "הרי זה משובח".
הגברים נאספו מאחוריה, נעמדים בתור ארוך, על פי מעמדם, מחכים לבן השני, הראשון ברשימה, שיפתח ויעשה בה את מעשיו והם אחריו.
הבן השני נעמד מאחוריה בשמחה, מצליף בשתי ידיו החזקות על ישבנה ומטביע את כף ידו באדום בוהק, אחר כך שלשל את מכנסיו וחשף את שרביטו, כלי ארוך ושמן, חדק אדירים, נהמת הערכה נשמעה מצד המשרתות, חלקן כבר חטפו, טעמו את טעם שרביט המלכות בתוכם, וחלקן רואות אותו בפעם הראשונה ורוצות גם.
הניח את קצה הזרג המגודל בין שפתי הכוס שלה אבל לא תקע "היא לא שווה שאני אזיין אותה!" הודיע ושלח את המשרת שלו במקומו.
המשרת נעמד, שלף את הזיין שלו, גדול ומאיים לא פחות, ונעץ את כולו במכה חזקה, גוחן עליה וצובט בפטמותיה, מכאיב לה בכוונה, מפמפם אותה עד שהרגיש שלמרות מצבה היא מתחממת, גונחת גניחה קטנה ושלף את הזין מתוכה, שלף ונעץ מייד בישבנה, קורע דרכו וצוחק למשמע קול צעקתה.
המשרת טחן אותה, מכאיב לה ונהנה, מזיין אותה בתחת וצוחק עד שכמעט גמר "את לא שווה שאפילו משרת יגמור בתוכך" אמר לה ושלף את הזין שלו מתוכה וירה את זרמתו על ישבנה וגבה.
גמר ועוד אחד נעמד מאחוריה, תוקע את עצמו ומתחיל לזיין אותה, דופק מהר…
הלכנו לדירות שלנו, עייפות, מאו הסריס בא ולקח את האשה השישית לארמון האדון, נושא אותה על כפים כמו שהיא, לא רחוצה ולא מוכנה!
בדרך לארוחת הבוקר ראינו את האמא המכובדת מתנדנדת תלויה ליד בנה, שלט גדול היה תלוי על החזה שלהם, של שלושתם, מספר את פשעם.
אכלנו רק הנשים, האדון נשאר בחדרו, "תמשיכי להתנהג כמו האשה הראשונה" הפצירה בי האשה השישית, "תמשיכי, אל תחכי שהאדון יודיע לך, תראי לו שאת רוצה ויכולה"
פחדתי, פחדתי שהאדון יכעס עליי, פחדתי שהנשים האחרות יתמרדו, פחדתי מהבן השני… אבל ניסיתי, מחלקת פקודות למשרתים ולטבחים, מפעילה את הנשים הקטנות ממני, עושה מה שאשה ראשונה עושה כשאין אמא מכובדת.
בצהרים האדון בא לאכול איתנו, יושב בכסאו המוגבה ומשקיף עלינו, הפעלתי את הנשים שיגישו לו, זוכרת איך הפעילו אותי ועושה להן את אותו דבר, האחות השישית עזרה לי, עזרה לי מאד, נותנת לי עצות חכמות מניסיונה, לוחשת לנשים האחרות.
ראיתי אותה לוחשת משהו לאחות החמישית וזאת מחייכת. "אם צריך תענישי אותי" לחשה לי האחות החמישית אחרי כמה דקות, "אל תדאגי ואל תרחמי עליי, אני חזקה!" ורגע אחרי זה, כששלחתי אותה להביא עוד אורז לאדון היא הפילה את קערת האורז המהודרת, כאילו במקרה, וזאת נשברה.
לשבור את קערת האורז של האדון מחייב עונש, אי אפשר לעבור על זה בשתיקה, וזה בדיוק תפקידה של האשה הראשונה, להצליף בה!
בלי לחשוב פעמיים תפסתי בה, באחות החמישית, וגררתי אותה למרכז החדר "תתכונני" ציוויתי והיא נעמדה בפישוק והתכופפה, מחבקת את הרגליים הישרות שלה ומבליטה את ישבנה.
"תביאי לי את הבמבוק!" ציוויתי על האחות השישית והיא מהרה והביאה לי, משפילה מבט כיאה למי שעומדת מול האשה הראשונה.
הרמתי את שמלתה של האשה החמישית וחשפתי את ישבנה הלבן, מתכוננת ומסתכלת על האדון שישב והסתכל עליי במבט קפוא.
הצלפתי, הצלפה ראשונה חזקה וכואבת, האחות החמישית כמעט נפלה, פולטת גניחת כאב ונעמדת שוב, צועקת "סליחה זה מגיע לי, תודה שאת מחנכת אותי אחות גדולה" ומתכוננת למכה הבאה.
אחרי שלוש מכות הסתכלתי על האדון שלא הגיב, הצלפתי עוד אחת, כואבת, ושוב הסתכלתי… נשאר קפוא.
רק אחרי המכה השביעית הוא סימן לי לעצור, דחפתי אותה לעבר האדון, מפילה אותה לרצפה "תתנצלי, תבקשי סליחה"
האשה החמישית התנצלה, בוכה ומבקשת סליחה, חיכיתי עד שהאדון ליטף את ראשה, הסימן שסלח, ומשכתי אותה שוב בשערה "תחזרי לחדרך!" ציוויתי עליה "בלי אוכל ומים עד הבוקר!"
אחרי הצהרים תלו את הפנס האדום מעל דלת הדירה שלי, הרוחצות מיהרו להגיע ואחריהם המעסה, מאו נשא אותי על כפיים ורקדתי את ריקוד הפיתוי שלי, מלקקת את שפתיי בתנועה מגרה.
גמרתי ברגע שהאדון נכנס בי, שוכבת על הגב והוא עליי, טוחן במהירות… גמרתי עוד פעמים לפני שהוא גמר, גונחת מאושר, לא מזייפת, אמיתי, מרגישה את הפרפורים בבטן והזיקוקים מתפוצצים מול העיניים וגומרת שוב, יחד עם האדון, קופצת מתנשפת ומנקה לו, עושה לו הרבה כבוד.
ישבתי מולו, מוזגת לו תה ריחני וחם, רוצה לדבר אבל שותקת, כמו אשה מנומסת, מחכה שהוא, האדון, יתחיל בשיחה.
"גונג" כמעט התעלפתי, פעם הראשונה שהאדון קורא לי בשמי ולא האשה השניה או השלישית "החלטתי שאת תהיי האשה הראשונה" כרעתי ברך לפניו ונשקתי את כף ידו "אני מבטיחה שלא תצטער" נשבעתי "אני מבטיחה"
"שבי גונג" המשיך ואני התיישבתי "מחר אני אודיע לכולם שאת האשה הראשונה והאשה השישית היא האמא המכובדת!" המשיך להפתיע אותי, "לא אכפת לי מה יגידו! מה את חושבת אשה ראשונה, תסתדרו?"
"בחירה נכונה אדון יקר" השבתי ובאמת חשבתי ככה, לא בשביל למצוא חן בעיניו "אנחנו נסתדר, אנחנו כבר מסתדרות" הבטחתי, מבינה עכשיו שהיא ידעה, שהאדון התיעץ גם איתה, לפני, שהיא עזרה לי בכוונה.
הושטתי את השד הימני שלי לאדון, כורעת ברך ומתבוננת בסימן המשפחה המלובן שבידו, מתכוננת…
בארוחת הבוקר הוא אסף את כל אנשי הטירה והודיע לכולם את מה שאני כבר ידעתי, שהאשה השישית היא האמא המכובדת ושאני האשה הראשונה, אבל לא רק את זה הוא הודיע, הוא בישר לכולם את מה שכל כך רצינו לשמוע, שהוא ממנה את הבן השני ליורש החדש! הודיע והודה לו על העזרה שהבן השני נתן לו, שהציל אותו מידי הבן הבוגד והמרצחים השכירים שאותו בן שכר.
אחר כך כשנשארנו רק הנשים הוא הודיע לנו שליורש מותר לבקר בנו אבל… רק בכניסת המשרתים, מאחור, בתחת, עדיין לא בכוס אבל גם זה יגיע!
הצריבה החזקה הרעידה את גופי, זהו, עכשיו אני רשמית האשה הראשונה, לידי כרעה האמא המכובדת, שלושה סימנים מוטבעים על השד הימני שלה, בעצם ארבעה, שלושה סימני משפחה, כיאה לאמא מכובדת, וריבוע שלא נחשב.
כבר באותו לילה היורש הופיע בחדרי. "את הראשונה האשה הראשונה" אמר והוריד אותי על ארבע, הרשה לי למרוח שם שמן ותקע אותי בתחת, החדיר את השרביט הענק שלו עמוק בישבני.
כאב לי, לא פלא, כזה דרקון עוד לא חטפתי שם מאחור, ידעתי שיהיה לי קשה לשבת אבל נהניתי, באמת!
גנחתי גניחת הנאה ראשונה, אמיתית לא מזויפת, ורציתי עוד "האשה הראשונה אוהבת את מה שהיא חוטפת" לחשתי ליורש שטחן את ישבני "האשה הראשונה מבקשת עוד" המשכתי, מרגישה איך הוא נמתח, מציף את ישבני בשפעת זרמתו החמה ו… גמרתי!!
*** סוף ***

יואו איך התחרמנתי מזה כולי רטובה…. ואני עוד בתולה אוףףףףף
אריה
אני קוראת הדוקה שלך!
מפעם לפעם הכתיבה משתבחת עוד ועוד.
כשאני כבר חושבת שאין טוב מזה, אתה תמיד מפתיע.
שאפו (;
החרמנית אוהבת לקבל בתחת
סיפור המצריך זכייה בסיפר הכי טוב של השנה ❗❗❗❗❗❗❗❗.
המהם אריה !!!!!! אתה מלך הסיפורי אירוטיקה ❗❗
תודה
סיפורים נהדרים
סיפור מצויין להעביר איתו את זיקפת הבוקר
חחח צודקת לגמרי
אחחח אריהה מה אתה עושה לי!
אני גומרת רק מהסיפורים שלך!
אשמח לעוד סיפורים חדשים(:
לפחות הגמירה היתה מעולה??
הגמירה הייתה מדהימהההה
חרמנית בזבוז לגמור כך חייבת סיוע מרחוק