צלילה חלק ה – כמה טוב לנצח

זהו המשך לסיפור צלילה חלק ד – רוצה שבעלי יראה ומומלץ לקרוא אותו תחילה

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמתיים הרי הוא מקרי בלבד.

"נשחק כמו שלשום" אנט הסבירה בזמן שאן-מרי מזגה לנו קוניאק לכוסות בלון גדולות. "אותם חוקים בדיוק, בסוף המנצח בוחר עם מי הוא הולך לישון הלילה" היא חייכה לעברי, קורצת לי.
חייכתי חזרה, לדעתי התוצאה כתובה וידועה מראש, אנט ופייר לא הזמינו אותנו כדי ללכת לישון ביחד, את זה יש להם מספיק כשאנחנו לא פה, אם אנט תנצח היא תבחר בי ואם בעלה ינצח אין לי ספק שהוא יבחר בענת, ענת כבר הודיעה לי שאם נשחק והיא תנצח היא תבחר בפייר וכמו שהיא מפלרטטת איתו ועושה לו עיניים היא לא מתכוונת לשנות את דעתה, ואני? אני אבחר באנט, גם ככבוד למארחת וגם כי בא לי לעשות לה שוב את הסצנה ההיא ממשחקי הכס כמו אז, באילת, כשהיא הפסידה.
אן-מרי חזרה עם הכוסות וחילקה לנו. כשסיימה נעמדה מעט מאחורי פייר וכחכחה בעדינות בגרון, "אהה, כן" פייר חייך כאילו נזכר במשהו, "המנצח מקבל גם את המשרתת כבונוס"

בסוף, לבקשת פייר, שינינו קצת את החוקים ושיחקנו מלחמה ולא פוקר, השחקן עם הקלף הנמוך ביותר מוריד בגד ומוסר למנצח, אבל כשהוא הציע שאם למפסיד אין בגד הוא ימצוץ למנצח אני התנגדתי, אף גבר לא ימצוץ לי ובטח שאני לא אמצוץ לגבר!
"הומופוב" ענת ציחקקה, קולטת לָמה אני מתנגד עוד לפני שהסברתי.
"מה?" אנט התענינה וענת הסבירה לה. אנט דיברה משהו עם בעלה בצרפתית ואחרי רגע הוסיפה עוד כלל, מין פשרה כזאת, שאם גבר מפסיד לגבר אז אן-מרי היא שמפשיטה ובתמורה, אם אין למפסיד בגד להוריד, היא גם זאת שזוכה במציצה ולזה כבר לא התנגדתי.

פייר הציע שאן מרי תהייה המחלקת וכולם הסכימו. בשעה שהיא ערבבה אנט הודיעה שהפעם אס מנצח מלך, הזכירה שנעלים וגרבים יש להוריד מראש, שגרביי ניילון שקופים וחגורת בריות לא מורידים אבל גם לא נחשבים, תפקידם לגרות, וכשהמנצח מוריד למפסיד בגד מותר לו למזמז עד שתי דקות.
הבטתי בענת והיא הביטה בי, מחייכים זה לזה, לה ולי היה עוד משהו במשחק הזה, כשהיינו במרכז פומפידו התערבנו שמי שנשאר הלילה ראשון בלי בגדים מנקה שרותים בדירה במשך חודש.

אן-מרי חילקה לכל אחד מאתנו קלף, במשחק הזה לא צריך ידע, גם לא ניסיון, הכל פה עניין של מזל וכבר בסיבוב הראשון המזל קרץ לי עם מלך, ענת קצת התאכזבה כי הייתה לה מלכה והיא הייתה בטוחה שהיא המנצחת, ולפייר ואנט היה שבע, לה לב אדום ולו תלתן.
"על פי חוקי פריז שנינו הפסדנו" אנט הודיעה כשהיא מחייכת, קמה וניגשה אלי, מאיצה בפייר לגשת לענת.
"חולצה או חצאית?" חייכתי אליה.
"חולצה"
סובבתי אותה עם הפנים לפייר ונעמדתי מאחוריה, חיבקתי אותה והתחלתי לפתוח לה את הכפתורים, פותח ודוחף ידים, נוגע ומלטף, ממזמז אותה מול עיניי בעלה המביט. כמו שסוכם אן-מרי החליפה אותי עם פייר, ראיתי מין היסוס קל כשהיא ניגשה אליו אבל אז היא התעשתה וחיקתה אותי, נעמדה מאחוריו, חיבקה אותו ופשטה באיטיות את חולצתו.
ניצלנו עד תום את שתי הדקות שלנו לפני שהורדנו את החולצות והנחנו אותן לראווה במרכז השטיח.

גם בתור השני ניצחתי! וגם הפעם שניים הפסידו רק שהפעם הם היו פייר וענת. אני הפשטתי את החולצה של ענת, לא מחמיץ את הזדמנות למזמז אותה ואן-מרי הורידה את הגופיה של פייר, מצרפת אותם לערימת הבגדים שהצטברה במרכז השטיח.
אומרים שהמזל מגיע בשלשות, כנראה שהם צודקים כי גם בתור הבא ניצחתי, מזל שאני לא מחלק כי עוד היו חושבים שאני מרמה. פייר שוב הפסיד, הפעם את המכנסיים שלו, ואן-מרי שמחה להוריד לו אותם, מורידה ובודקת, ממששת ומעמידה לו עוד יותר את מה שכבר ממילא עמד, ונכון, הוא עדיין לבש תחתונים, אבל היא לא התביישה לדחוף לו יד לתחתונים וללטף את הזקפה המתוחה.
פייר החזיר מעט מכבודו וניצח, ראיתי את החיוך על פניו כשהוא הוריד לענת את החצאית שלה, כורע מולה על ברכיו, מנצל את שתי דקות התהילה שלו, מלטף את רגליה ומביט לה ישר לחוטיני שלא הסתיר הרבה. בתור שאחרי המזל דילג לענת שניצחה ופייר ואני הבטנו מוקסמים איך אשה ממזמזת אשה תוך שהיא מורידה לה את החצאית.
היה לי קצת לא נעים שאני עדיין עם כל בגדיי עלי וקיוויתי להפסיד אבל למזל כנראה הייתה תכנית משלו והוא שלח את אנט להוריד את התחתונים של בעלה ולהציג את גבריותו ברבים והיא עשתה את זה בשמחה, נוגעת ומלטפת, אפילו קצת משפשפת, מתגרה. דבר אחד כבר ברור, פייר לא יבחר הלילה.
המזל המשיך להאיר לי פנים, לא שניצחתי אבל גם לא הייתי עם הקלף הנמוך. אנט הורידה לענת את החזיה ותור אחרי זאת החזירה לה כגמולה ושתיהן נשארו עם חוטיני קטן בלבד.

בתור הבא המזל שלי יצא להפסקה. אן-מרי חילקה, אנט פתחה ראשונה והציגה מלך, בטוחה בניצחונה אבל אז ענת חייכה והציגה אס מנצח ועכשיו רק נשאר לי לראות אם אני המפסיד או אולי פייר? פייר הפך את הקלף שלפניו, שש לב אדום. כל העיניים הופנו אלי, לרגע עצרתי, בניתי את המתח ואז הצגתי את הקלף שלי, שש מעויין.
"על פי חוקי פריז שניכם הפסדתם" ענת הודיעה כשחיוך גדול על פניה, "נתחיל אתך" היא הצביעה עלי וקמה. קמתי ונעמדתי מולה, ענת ניצלה עד תום את שתי הדקות המוקצות לה, אולי אפילו יותר כי אף אחד לא באמת מדד, נכון שזאת הייתה רק החולצה שירדה אבל הידים שלה נגעו בכל מקום, ליטפו ומיזמזו, שופכת עוד שמן למדורה שבערה בין רגליי.

"עכשיו אתה" היא פנתה לפייר אחרי שהוסיפה את החולצה שלי לערימת הבגדים והתיישבה חזרה במקומה, "אתה" ועכשיו היא עברה לדבר איתו צרפתית ואת זה עוד הבנתי אבל לא את השאר.
"כן גבירתי" פייר קם וחיוך על שפתיו. מה הוא צריך לעשות ידעתי, אין לו בגדים אז הוא צריך למצוץ לה, ולמרות זאת, כשהיא משכה מעט את הכסא שלה לאחור והוא ירד אל מתחת לשולחן ונכנס בין רגליה, הייתי מופתע.
משטח הזכוכית לא הסתיר את הנעשה מתחת לשולחן, אולי אפילו העצים אותו, ענת פתחה רגליים, משכה מעט את החוטיני, שממילא כמעט שלא הסתיר, ופייר דחף את ראשו עמוק בין רגליה והתחיל לרדת לה, קודם נשיקות, אחר כך ליקוקים מפנקים ואז דחף את הלשון והתחיל לפנק אותה.

בזמן שפייר פינק את ענת אן-מרי פלירטטה איתי. יושבת מולי, מלקקת בזימתיות את שפתיה, פותחת חזק את רגליה כדי שאוכל לראות עד כמה החריץ שלה רטוב ונוצץ, מפשקת באצבעותיה את שפתי הכוס הכהות שאיטיב לראות ושולחת לי נשיקות באוויר. אן-מרי אולי חשבה שלא רואים, שכולם שקועים במציצה של פייר, אבל אנט קלטה אותה.
"אן-מרי! מה זה צריך להיות!" היא פנתה אליה בקול תקיף ברגע שפייר גמר לפנק את ענת.
"מה גבירתי" אן-מרי התממה.
"אן-מרי!" והייתה נימת טון מאיים בקולה של אנט.
"סליחה גבירתי" והפעם אן-מרי כבר דיברה בקול מתרפס, "זה לא יקרה יותר גבירתי".
לרגע ראיתי את אנט מביטה לעבר פייר, אולי בודקת איתו, אבל הוא רק חייך ובכך נתן לה את האישור להמשיך, "אן-מרי, קומי!" היא המשיכה ואן-מרי מיהרה ונעמדה מולה.
"הסינר!" אנט הושיטה יד ואן-מרי מיהרה והורידה את הסינר שממילא לא הסתיר והגישה לה אותו במבט מושפל, "אן-מרי, מוטי הוא האורח שלי" אנט אמרה בקשיחות כשהיא מדגישה את ה-שלי, "ולכן העלבת אותי!".
בשניה הראשונה רציתי להתערב לטובתה אבל מייד התאפסתי, שתקתי, היה לי ברור שהטקס הזה לא חדש לשלושתם, שפייר אנט ואן-מרי כבר שיחקו במשחק הזה בעבר וסיקרן אותי לדעת לאן זה יוביל. "מצטערת גבירתי, סליחה, זה לא יקרה יותר, מבטיחה, סליחה" אן-מרי מילמלה בקול בכייני ואני נשענתי לאחור, מתחתי רגליים וחיכיתי לראות מה הצעד הבא.
"פייר!" אנט פנתה לבעלה, "הזונה שלך העליבה אותי" היא סיננה את ה-זונה בנימת קול מעליבה ואם לא הייתי יודע כבר מאילת שככה היא קוראת לה גם בפניה הייתי מתפלץ, "מה אתה מתכוון לעשות בנדון?!?" הוסיפה בקול עצבני.
פייר חייך. על פניו היו מרוחים עדיין המיצים מהכוס של ענת שרק כרגע גמר ללקק אבל הוא לא ניסה לנגב אותם, "להעניש אותה יקירתי" הוא קם מכסאו ועל פי הזקפה שהתרוממה בין רגליו היה ברור שכל המעמד הזה מחרמן אותו, "תתכונני!" הוא פנה לאן-מרי.
שוב היה ברור שהריטואל הזה מוכר להם היטב. אן-מרי אפילו לא התווכחה, גם לא שאלה למה להתכונן, היא ידעה בדיוק את תפקידה במחזה ונעמדה בפישוק קל במרכז החדר עם הגב אלינו, התכופפה קדימה כשרגליה ישרות וראשה כמעט בין רגליה, הגדילה מעט את הפישוק כאילו חששה ליפול, חיבקה את בירכיה, מוכיחה לנו עד כמה היא גמישה וחושפת בפנינו עוד מהאוצר שמתחבא בין רגליה ותאמינו לי, אן-מרי לא השאירה ספק עד כמה היא מגורה, עד כמה המשחק הזה מחרמן גם אותה, אותה ואותנו, גם אצלי הרגשתי איך התותח נמתח לי עוד יותר ומבעד לשולחן הזכוכית לא יכולתי שלא להבחין ביד של אנט שליטפה לעצמה שם בפוסי.
פייר ניגש לשידה שעמדה בצד, הוציא מהמגירה את סרגל הפלסטיק המשרדי המוכר, הציג אותה לראווה בפני אן-מרי, נעמד מאחוריה והחל ללטף בעדינות את ישבנה עם הסרגל.

שני פליקים עם הסרגל, אחד על כל פלח ישבנה של אן-מרי, היו רק ההקדמה, משרטטים פסים אדומים כהים על פלחי ישבנה הלבן. "עכשיו כמו שאני אוהבת!" אנט הודיעה, מחייכת מין חיוך רשע כזה ופייר הצמיד את הסרגל לאורך החריץ שבין פלחי ישבנה, משך את חלקו התחתון ושיחרר. אוושת הסרגל נשמעה בחדר ואחריו צליל חזק של מכה שפגעה בשפתי הכוס של אן-מרי וסחטה ממנה גניחת הפתעה וכאב. "עוד" אנט אמרה במין אדישות כזאת ופייר שוב מתח ושחרר, סוחט עוד גניחת כאב.
פייר שחרר את הסרגל המוצמד לאחוריה וליטף עם חלקו הדק בין רגליה של אן-מרי, נותן לה להרגע. רעד עבר בגופה כשקצה הסרגל נגע לה בין שפתי הכוס המגורות והפעם פייר סחט ממנה גניחת הנאה חרישית, עוד ליטוף כזה וראיתי טיפה מחליקה לאורך רגלה.
"לא מספיק!" אנט הודיעה ופייר הצמיד שוב את הסרגל, מתח ושחרר, "סליחה" אן-מרי צווחה והיה ברור שכאב לה. "עוד!" אנט הודיעה בתגובה וראיתי מין חיוך נצחון על שפתיה. "סליחה מדאם, אני מצטערת מדאם, סליחה" אן-מרי התאמצה שלא לבכות אחרי עוד הפלקה כזאת וראיתי את פייר מביט באשתו.
"מספיק" אנט עצרה אותו, "אבל לך זה עדיין לא מספיק" היא פנתה לאן-מרי לאחר שזאת הזדקפה, "תעמדי בפינה!"

אן-מרי לא התווכחה, אולי אפילו רווח לה קצת, היא נעמדה בפינה עם הפנים לקיר, צמודה והיה משהו מגרה בישבנה האדום. אנט הודיעה שהיא תחליף את אן-מרי, עירבבה את הקלפים וחילקה. רגע של מתח ובסיומו התברר שאנט ניצחה וענת איבדה את התחתונים שלה. יש! חלפה המחשבה במוחי, בחודש הקרוב אני פטור מלנקות שרותים.
אנט ניצלה עד תום את הזמן המוקצב לה למזמז את ענת שעמדה וכפות ידיה משולבות מאחורי העורף, לא רק באזור התחתונים, בכל הגוף, מלטפת ומשחקת בציצים, דוחפת אצבע ומפמפמת וענת רק מחייכת ומתמסרת.
בתור הבא שוב אנט ניצחה, הפעם אני הוא זה שאיבד את הגופיה שלו וגם אצלי אנט ניצלה את ההזדמנות ודחפה לי ידיים לתחתונים, מוצאת את התותח שלי ומחייכת, אין ספק שהיא ידעה שהיא היעד שלו.
עוד ניצחון של אנט, שלישי ברציפות, והפעם ענת שהפסידה נדרשה לרדת מתחת לשולחן הזכוכית השקוף ולמצוץ לה ולא היה ספק ששתיהן נהנו, שתיהן אהבו את זה.

היה לי ברור שהקרב עכשיו הוא בין אנט וביני, פייר וענת כבר עירומים ולא יכולים לנצח. לי היה יתרון, שני בגדים מול תחתונים בלבד של אנט, חשבתי שהסיכוי של אנט לנצח ארבעה משחקים רצופים הוא קטן ביותר והחלטתי לקחת סיכון. "יש לי הצעה" פניתי לכולם, "פייר וענת כבר לא יכולים לנצח, הקרב הוא רק בין אנט וביני. לי יש יתרון, שני בגדים מול אחד בלבד של אנט אז אני אוריד את המכנסיים ואשאר כמוה, רק בתחתונים, אנט ואני נשחק משחק אחד, ראש בראש, והמנצח לא רק בוחר עם מי הוא הולך לישון הלילה הוא גם עושה אותו כאן, לפני כולם, בתנוחה שהוא בוחר"
כנראה שכולם כבר רצו להגיע לתכל'ס, עוד מציצה מזדמנת, אם תקרה בכלל, לא ממש ענינו. פייר הסכים מייד, היה לו ברור שלא אנט ולא אני נזמין אותו לישון אתם הלילה ולכן הוא הולך לראות הצגה. ענת הסכימה מייד אחריו, לדעתי אחרי ניתוח מצב דומה, אנט חשבה לרגע, אולי גם היא חששה מהסיכוי לנצחון רביעי רצוף, אבל אז היא חייכה אלי, "מסכימה, תוריד"

לרגע התווכחנו מי יחלק, אני רציתי שענת ואנט, בסוף קראנו לאן-מרי לחזור לשולחן ולחלק. ישבתי בתחתוני הבוקסר הצמודים בלבד וראיתי את המבטים שארבעתם שולחים באוהל הגדול שהתרומם לו מלפנים. לא רק אני הייתי חרמן, גם לאנט ראו פס רטוב במשולש הבד שכיסה את צניעותה.
אן-מרי ערבבה וחילקה, הצצתי בזהירות בקלף, לא נותן לאחרים לראות, והלב שלי כמעט התפוצץ מהתרגשות, "ליידי'ס פירסט" פניתי לאנט וניסיתי לשמור על פני פוקר.
אנט חייכה והפכה בחיוך ניצחון את הקלף שלה, מלך לב אדום! הלב שלי דפק במהירות אבל ניסיתי להמשיך עם פני הפוקר שלי, משכתי זמן, בונה את המתח, המבטים של כולם היו נעוצים בקלף שמונח לפני, שמרתי על אותם פני פוקר גם כשהפכתי את הקלף שלי, מציג בפני כולם אס פיק! "אס מנצח מלך" הזכרתי לאנט את החוק שהיא קבעה בתחילת המשחק.
לרגע אנט הסמיקה, חיוך הנצחון הפך לאכזבה, היה לה פרצוף של ילדה שלקחו לה את הבונבון מהיד כי אין לי ספק שבעיניי רוחה היא כבר ראתה את עצמה עושה אותי לעיניי כולם אבל מייד היא התעשתה, "ניצחת" היא ניסתה לחייך ושמעו את האכזבה בקולה, "במי אתה בוחר?"
"בך" חייכתי אליה.
"איך לשכב?" החיוך חזר לשפתיה ומקולה המגורה היה ברור שכבר בא לה לחטוף את התותח שלי גם אם זה לפני כולם.
"רגע קודם התחתונים" לא ויתרתי לה, "לא!" עצרתי אותה כשניסתה להוריד לעצמה, "אני מוריד, תעמדי!"

למרות שאני תכף הולך לדפוק אותה לא ויתרתי וניצלתי עד תום את פרק הזמן המגיע לי. במשיכה מהירה הורדתי לה את התחתונים עד הברכיים ושם עצרתי, "פישוק!" פקדתי והיא פישקה את רגליה ככל שהתחתונים האחוזים בין ברכיה אפשרו לה, "כפות ידים על הראש" הוספתי והתחלתי למזמז אותה, לשחק לה בציצים, למולל את הפטמות הנוקשות, לדחוף לה אצבע ולבדוק לה שמן, ותאמינו לי שמן לא חסר לה שם בכוס הגועש, ואת אותה אצבע להכניס לה לפה, לתת לה לטעום מעצמה.
"איך לשכב?" היא חזרה על השאלה כשסיימתי למזמז אותה.
"את יודעת מה את?" החזרתי בשאלה.
אנט חייכה. אנט לא טיפשה. על פי המבט שעל פניה הבנתי שהיא קולטת מה אני מתכוון לעשות לה, "הפסדתי, אני לוזרית" היא חייכה חיוך מתגרה.
"ואני?"
"המנצח"
"ומה המנצח עושה למפסידה?"
פייר חייך, לקח לו קצת יותר אבל גם הוא הבין, אני חושב שהחיוך שלו היה הסימן הכי טוב לאנט להמשיך כי התשוקה בקולה התגברה כשהיא צעקה, "רוכב עליה, מנצח רוכב על המפסידה"
זה שפייר ואן-מרי יודעים בדיוק מה זה לרכב ידעתי, הם ראו אותי רוכב עליה אז באילת, אבל עכשיו הבטתי בענת, קצת בחשש, אבל גם היא חייכה, מסמנת לי עם בוהן מורם להמשיך ואחר כך, בטיסה חזרה, היא גילתה לי שגם היא ואנט מנהלות סקס טלפוני, לא רק אני, ושבאחת הפעמים אנט סיפרה לה מה עשיתי לה שם באילת ויותר מזה שזאת הפכה להיות הפנטזיה הכי אהובה על אנט כשהיא מאוננת רק שהיא לא עושה את זה עם פייר כדי לא להרוס ת'חלום.

האישור של ענת עודד אותי עוד יותר. "על השטיח לוזרית!" הרעמתי בקולי, מצביע על מרכז השטיח הפרסי הגדול שבמרכז החדר.
אנט לא הייתה צריכה יותר הסברים, היא קמה, נעמדה במרכז החדר, הפנתה את אחוריה אלינו, ירדה על ארבע, סידרה את עצמה והתחילה לנענע את ישבנה בתנועות מזמינות.
"רגע" פייר הפתיע אותנו, "מה עם הבונוס?"
"מה?" לא הבנתי.
"גם היא לוזרית, היא חלק מעיסקת החבילה שמקבל המנצח ולכן גם עליה צריך לרכב לפני כולם"
לרגע הייתה דממה. אנט הפסיקה לקשקש בישבנה ואני בטוח שאם הייתי רואה את פניה הייתי רואה אכזבה. היססתי, לא שלא בא לי לרכב על אן-מרי אבל חששתי שתפסת מרובה לא תפסת, שאני לא אצליח לספק את שתיהן אבל אז ראיתי את המבט בעיניה של אן-מרי, מבט מתחנן שצועק "בבקשה, תסכים", ולא יכולתי לעמוד בפניו, "קודם נבדוק לה שמן, נראה אם היא באמת רוצה" הכתבתי תנאי.
אן-מרי לא הייתה צריכה יותר, במהירות היא נעמדה מולי בפישוק רחב והניחה את כפות ידיה על ראשה. "מה את?" פתחתי בטקס המוכר.
"מפסידה, אני לוזרית, מיסיה"
"ואני?"
"אתה המנצח, מיסיה"
"ומה המנצח עושה למפסידה?"
"רוכב עליה, מיסיה. המנצח רוכב על המפסידה, מיסיה"
"ואת רוצה?"
"כן, מסיה. בבקשה מיסיה, אני אעשה כל מה שהמנצח רוצה"
זאת לא הייתה הצגה, אן-מרי הייתה מיוחמת ברמות, אני לא מכיר שחקנית שהייתה יכולה לזייף ייחום שכזה, "בדיקת שמן!" הפתעתי אותה ודחפתי לה אצבע חוקרת עמוק אל תוך הכוס.
אן-מרי רצתה, ידעתי שאן-מרי מיוחמת אבל לא ידעתי עד כמה, הכוס שלה היה חם ורטוב, מה רטוב? מוצף! "תפתחי ת'פה" פקדתי אחרי שבחשתי לה שם בפנים וברגע שפתחה דחפתי לה את האצבע הרטובה במיציה, "תמצצי!"

נתתי לה לטעום ממיציה לפני ששלחתי גם אותה לשטיח, לעמוד על ארבע ליד אנט באותה תנוחת כלב. אן-מרי ירדה והחלה אף היא לנענע את ישבנה באותה תנועה מזמינה.
פייר וענת ישבו עירומים והביטו בנו, הוא משפשף לעצמו בעדינות, לשמור על הזקיף שעמד בדום מתוח שלא ירדם, והיא ברגליים פשוקות לרווחה מלטפת לעצמה עם האצבע בגן השעשועים שלה, שומרת עליו חם ורטוב.
"אני מקווה שלא אכפת לך לראות איך אני מזיין את אשתך?" חייכתי לעבר פייר תוך שאני מוריד את התחתונים.
"לא" הוא מלמל והביט בעינים פעורות בעמוד-מתח-גבוהה שאני הולך לתקוע בה, "אתה המנצח וזאת זכותך, זה גם מה שאני הייתי עושה לחברה שלך אם אני הייתי מנצח"
"ומה אתה אומר על זה שאני הולך להשחיל גם את הפילגש שלך"
ראו על פייר שהוא מיוחם, לא פלא עם כל מה שהוא רואה מולו אבל אני חושב שדווקא הדבורים האלה הדליקו אותו עוד יותר, "זכותך" הוא שפשף לעצמו במרץ ולרגע נראה לי שהוא תכף גומר, "אתה המנצח והיא הבונוס ואתה יכול לעשות בה כרצונך".
"אתה מרשה להן לצעוק שהן גומרות, להודיע כמה אני עושה להן טוב?"
פייר חכם, לא סתם הוא פרופסור מוערך, הוא הבין ישר לאן אני מכוון, "לא!" הוא אמר וחיוך זימתי נמתח על שפתיו, "אני לא מרשה להן"
לרגע עצרתי את השיחה וכיוונתי את אנט לתנוחה שרציתי, לחצתי בידי על ראשה והורדתי אותו, הראש ירד והישבן עלה, נעמדתי מעליו וכופפתי ברכיים עד שהעטרה המתוחה הייתה בדיוק מול שפתי הכוס שלה, לחצתי מעט אבל לא חדרתי, אחזתי את הזיין בידי ושפשפתי את העטרה בין השפתיים, מרגיש כמה היא רטובה, "ואם אני אכריח אותן?" המשכתי את השיחה עם פייר כשאני ממשיך לשפשף לאשתו את שפתי הכוס עם הזיין שלי.
"אז הן תקבלנה עונש, לא עכשיו, אחרי שתסעו" ומקולו היה ברור שהצלחתי להדליק אותו עוד יותר.
"מניאק" אנט התערבה, "יא לוזר מאונן, רק שתדע שאם אתה תשפריץ לפני שמוטי גומר גם אתה תקבל עונש ו…וואו!" היא נמתחה כולה כשאחזתי במותניה ונעצתי בה את כל הזקפה הגדולה והנוקשה שלי "מארד (Merde)" היא לחשה לעצמה ואני התחלתי לזיין אותה.

לא הייתי צריך הרבה כדי לגרום לה לגמור. אני חושב שכבר שתקעתי לתוכה את הזיין הגדול שלי היא חצתה את נקודת האל-חזור ועוד שנים או שלושה פמפומים חזקים ושפת הגוף שלה שידרה "אני גומרת" ואם זה לא הספיק גם קירות נרתיקה התכווצו חזק סביב הזיין שלי והכוס שלה הוצף במיצי תאוותה, היא גמרה ואני רציתי לשמוע את זה רק שהיא שתקה, לא הוציאה מילה, אפילו לא הגה.
ידעתי בדיוק מה אני צריך לעשות, אני צריך להכריח אותה! אחרי הדו-שיח עם פייר לא יכולתי לוותר לה. "גמרת?" שאלתי בקול עוקצני כזה.
אנט שתקה.
"גמרת?!?" שאלתי שוב בקול מאיים וסטרתי לה על פלח ישבנה החשוף.
"איי!" היא צייצה בקול מתפנק, "בועלי לא מרשה לי" היא אמרה אבל בקולה שמעתי גם "תכריח אותי".
"לוזרית, גמרת?" לא הנחתי לה והפלקתי לה שוב, חזק יותר.
"איי, בועלי לא… איי!!" היא לא סיימה את התשובה כי תפסתי לה בפטמות וצבטתי בחוזקה, "איי, כואב"
"גמרת?!?"
כנראה שאנט הרגישה ששילמה את המס שהייתה צריכה, היא ידעה שאני לא ארפה ממנה עד שהיא תגיד אז בשביל מה לסבול, "כן, גמרתי"
"יופי" ציחקקתי, "ונהנית?"
שוב היא שתקה.
"נהנית?!?" חזרתי על השאלה כשאני שוב צובט לה חזק בפטמות.
"איי, כן" היא לחשה אבל לא שמעו את זה בקולה.
לא זאת התשובה שרציתי, רציתי לשמוע 'כן' מתלהב. משכתי את הזיין אחורה וכמעט יצאתי ממנה, רומז לה, "לצאת?"
"לא!" היא צווחה "נהניתי, כן, נהניתי" היא הכריזה בקול מתלהב וכאילו הסכר נפרץ, "כן, זה טוב, מוטי תמשיך, בבקשה" היא גנחה בקול תאוותני, "תמשיך, זה טוב, אני אוהבת איך שאתה מזיין אותי, מוטי תמשיך, עוד! עוד!!" היא התנשפה והיה ברור שהיא דוהרת במרץ אל האורגזמה השניה שלה, "כן, הנה, זה בא! זה בא! זה טוב! כן, תן לי, כן! אימא'לה, אני גומרת!! כןןן!!!"

"בועלך גמר" לחשתי לה, מצחקק. אני לא יודע מה הדליק אותו יותר, איך שאני מזיין את אשתו או איך שאני מכריח אותה להודות בזה, אולי זאת הייתה היד הענוגה של ענת שעזרה לו לשפשף ואולי זאת הידיעה שהוא יוכל להעניש את אשתו אבל פייר כל כך התלהב שהוא לא שלט בעצמו והשפריץ את זירמתו על עצמו, על היד של ענת ובעיקר על הרצפה, ממלא את החדר בריח המוכר של שפיך.
"תנוחי קצת" לחשתי לאנט, "בינתיים אני אטפל קצת בפילגש של בעלך" וספתי בקול שפייר ישמע.
"אבל תבטיח לי שלא תגמור אצלה" היא לחשה בדאגה, "אני רוצה שתגמור אצלי"
לא הבטחתי, לא תמיד זה בשליטה, ועברתי לאן-מרי שכבר חכתה לי, עומדת בדיוק כמו שסידרתי את אנט, ראש למטה וישבן בולט. נעמדתי מעל ישבנה, כופפתי ברכיים וירדתי, הנחתי את ראש הזיין המצופה בעסיס תאוותה השמנוני של אנט ונעצתי את עצמי לתוכה באבחת אגן חזקה, אן-מרי הייתה רטובה ולמרות הכוס הצר שלה, צר יחסית לזה של אנט, החלקתי לתוכה בקלות..
אן-מרי לא הייתה מוכנה לזה, כנראה שהיא ציפתה שאני אשפשף את הזיין קודם בשפתי הכוס שלה, וגניחת הפתעה נפלטה מפיה והיא השתטחה על השטיח והזיין החליק מתוכה. אחזתי במותניה, הרמתי אותה חזרה לעמידה שרציתי, ראש למטה וישבן בולט, ושוב נעצתי את עצמי לתוכה בחוזקה, מרעיד את גופה ושדיה.
הרגשתי את שרירי נרתיקה מתכווצים סביב הפולש שחדר, כאילו מנסים לחבק אותו, והתחלתי לפמפם אותה. גם לאן-מרי לא לקח הרבה כדי לגמור וגם היא עשתה את זה בדממה. "גמרת?" ספק שאלתי ספק קבעתי ולא חיכיתי, "גמרת" הפעם קבעתי נחרצות והפלקתי בשתי ידי על פלחי ישבנה.
"איי!" היא יללה מהפתעה וכאב. "גמרת?" שאלתי ולא קיבלתי תשובה. "גמרת?" גחנתי מעליה, תפסתי בפטמות הרגישות, סובבתי ומשכתי, "גמרת?" שאלתי שוב, ברשעות, והמשכתי לצבוט לה.
סף הכאב של אן-מרי היה נמוך מזה של אנט, או אולי צבטתי אותה חזק יותר, אבל אחרי גניחת כאב יללנית היא צרחה "כן!" חזק, "כן, גמרתי, גמרתי"
"את נהנית?"
"כן"
"ורוצה עוד"
"כןןןן!" וזה היה כן ארוך ומלא תשוקה, "אני רוצה עוד, כן, תזיין אותי, כן!"

הרגשתי שאני בדרך לגמירה והתפללתי שהיא תגמור ואני אוכל לחזור לאנט לפני שאני גומר. דפקתי אותה חזק, שיחקתי לה בפטמות, הפעם בעדינות, ממולל כדי לגרות, וזה עבד, "אני גומרת!" אן-מרי הודיעה בקול, "כן, הנה זה בא לי, זה בא! כן!" והרגשתי אותה נמתחת, רעד עבר פתאום בגופה ובבת אחת היא נרגעה.
לא חיכיתי, עברתי במהירות לאנט ונעצתי את זקפתי המשומנת למעמקי הכוס החם והרטוב שלה, "כן!" היא גנחה, גניחת הנאה מלאת תשוקה, "כן, ככה, התגעגעתי"
להפתעתי נרגעתי. זה לא שלא עמד לי, התותח נשאר בשיאו, אבל השפיך שהתחיל לעלות במעלה הזין ואיים להתפרץ כאילו נרגע וחזר למקומו רק שאליה וקוץ בה, הרגשתי שהעטרה הרגישה של הזיין שלי מתחילה לכאוב מהשפשוף. "בונוס!" סטרתי קלות לאן-מרי על ישבנה, "אני יכול לבקש ממך משהו?"
"כן מסיה, כל דבר"
"אני רוצה שתכנסי מתחת לאנט ותלקקי לנו" ציוויתי. אן-מרי נשכבה על הגב והזדחלה תחת אנט כמכונאי רכב מיומן הנכנס תחת מכונית, לחצתי קצת על ישבנה של אנט והורדתי אותו עד שהרגשתי את הלשון של אן-מרי מלקקת את הביצים שלי.
לא רק את הביצים שלי היא ליקקה, גם את חריץ הכוס הרטוב של אנט, אותו ואת הזיין שלי שמחליק בתוכו. הגניחות של אנט התגברו וחד איתם הגניחות שלי, השפיך שלי טיפס שוב לאורך הזיין המתוח, לאט, כאילו מחכה שהיא תגיע לשיא. אני יודע שאין לי שליטה עליו, כשהוא מחליט להתפרץ הוא מתפרץ ואני לא יכול לעצור בעדו אבל היום הוא היה איתי ואכן ברגע שהצווחה שלה "כן, זה בא! תן לי!" הרעידה את חלל החדר נצמדתי חזק לישבנה וגמרתי, השפרצתי, שלחתי לתוכה את שפעת הזרעונים שלי במטח אחד ארוך.

הרגשתי את עצמי גיבור, טוב גיבור אולי זה לא המילה הנכונה אבל גבר-גבר בהחלט, רק הרגע הענקתי 5 אורגזמות חיתיות ל-2 נשים בשלות ומנוסות וזה לא הולך ברגל. אנט לא נתנה לאן-מרי זמן לנוח, אנחנו התיישבנו על הספות ואותה היא שלחה למזוג לכולנו כוסית שרי. "כזאת אורגיה צריך לחגוג" היא הסבירה, "ואחר כך נלך "לישון"" היא ציחקקה ומאיך שהיא אמרה לישון ומתנועת הגוף הזימתית שעשתה כשאמרה את זה היה לי ברור שהלילה אני עוד לא גמרתי לזיין.
גם פייר לא נתן לאן-מרי לנוח והוריד אותה לפני כולנו למצוץ לו ולהעמיד לו מחדש וכשזה עמד הוא קם והזמין את ענת לבוא לישון איתו.

שתינו עוד כוסית שרי, הייתי עליז אבל העייפות שהתחילה נעלמה. "אחרי" חייכתי אליהן והובלתי את שתי הנשים העירומות אל חדר השינה, "על המיטה!" שלחתי אותן למיטה הגדולה רק שאני לא עליתי עליה, "הוא עוד יישן, לא קל לספק שתי נשים כמותכן" הסברתי להן כשאני מצביע על הזיין שהדלדל בין רגליי, "אני צריך שתעודדו לי אותו" הודעתי והתיישבתי בכסא המציצים, "אני רוצה לראות אתכן עושות אהבה, אהבה של נשים"
לא רק אני הייתי עליז מהיין, גם הן, ואנט ואן-מרי נעמדו על הברכיים במרכז המיטה הגדולה, נצמדו, מחככות שדיים זו בזו, שולחות ידיים חוקרות והתחילו להתנשק ולהתמזמז.
הן התחילו לאט, נגיעות כאילו מקריות ונשיקות מרפרפות על השפתיים, כאילו בוחנות האחת את השניה אבל היה ברור שבריקוד הזה אנט היא המובילה, ואז זה פרץ, אנט נצמדה עוד יותר, חפנה בשתי ידיה את ראשה של אן-מרי, הצמידה את שפתיה לפיה ונישקה אותה נשיקה צרפתית ארוכה ותאוותנית והכל הפך פתאום ארוטי יותר, הרגשתי את החשמל באוויר.

היה לי ברור שזאת כבר לא הצגה בשבילי, אנט ואן-מרי כבר לא עמדו על הברכיים והתגפפו, הן שכבו ב-69 צמוד, אן-מרי תחתונה ואנט מעליה, הראש שלהן עמוק בין הרגליים והן ירדו זו לזו, פינקו האחת את השניה עם הלשון, ומה הלשון שלהן עושה שם לא יכולתי לראות, השיער הסתיר, אבל שמעתי, שמעתי ודמיינתי ולפעמים הדמיון עדיף על המציאות.
הגבר-גבר שלי התעורר, איך אפשר שלא כששתי נשים יפות נותנות כזאת הצגה, עזרתי לו קצת בשפשוף, נעים כזה בשביל לעודד, והוא הרים ראש והזדקף. עוד כמה דקות כאלה והיה לי כבר משהו מאד מכובד להציע להן, לא חיכיתי ועליתי גם אני על המיטה. "לא, תמשיכו" הודעתי להן כשהן הפסיקו לרגע ונראה שהן רוצות לשנות תנוחה, הן דיברו במהירות בצרפתית, ציחקקו וחזרו ל-69 שלהן.

נעמדתי בפישוק מעל ישבנה של אן-מרי, מעל פניה של אנט שלא הפסיקה לטפל באן-מרי אבל גם הביטה בי בסקרנות. "אני הולך לדפוק אותה" אמרתי לאנט בעברית וירדתי על הברכיים.
"אבל תשמור גם לי כוח" היא ציחקקה.
"היא כבר ליקקה לנו, עכשיו תורך" כיוונתי בידי את הזקפה המתוחה אל בין רגליה של אן-מרי וראיתי רעד שעובר בגופה כשהרגישה את העטרה נושקת לשפתי הכוס שלה.
התגובה של אנט הייתה חיוך וליקוק רטוב וקולני לאורך הזיין שלי שמתח אותו עוד יותר. פישקתי בידי את פלחי ישבנה של אן-מרי ונעצתי את עצמי לתוכה בתנועה מהירה וחזקה. "מארד (Merde)", נפלטה לה גניחת הפתעה כשכול הזיין ננעץ בתוכה בהפתעה.
"להוציא?" ציחקקתי.
"לא!" היא צווחה בבהלה, "תמשיך! בבקשה, כן, ככה" ההפתעה התחלפה בהנאה והיא גנחה בקול כשהתחלתי לפמפם בה.
קצת קשה לדפוק ככה, נשענתי על ידיי שלא להכביד על אנט שמתחתינו והנעתי את אגני קדימה ואחורה, מחליק בתוכה כבוכנה משומנת. האמת שתכננתי לזיין אותה בתחת, הרצון הזה גבר כשפישקתי את ישבנה והרקטום שלה כאילו קרא לי לבוא להכנס לתוכו אבל ריחמתי עליה, לדחוף כזה זרג גדול בלי שמן סיכה זה מכאיב ביותר, לא רק לה גם לי, אז החלטתי לשמן אותו קודם וזה בדיוק מה שעשיתי עכשיו בכוס הרטוב שלה, שימנתי אותו באותו עסיס שמנוני שמילא את נרתיקה. "אני הולך לתקוע לך אותו בתחת" הודעתי לה כשהחלטתי שהוא משומן היטב.
"כן מיסיה (monsieur), מה שתרצה מיסיה" ומקולה היה ברור שהיא לא סתם משחקת את תפקיד המשרתת הנאמנה כדי לרצות את אנט אלא שהיא באמת רוצה, "כן, תעשה לי"
"חשבתי שאת מפחדת לחטוף כזה גדול בכניסת המשרתים שלך" עקצתי אותה כשהזכרתי לה את מה שהיא אמרה לאנט כשראתה בפעם הראשונה את הזיין שלי, אז, כשהציצה לנו דרך הסקייפ באילת.
"לא, כבר לא מפחדת, אן-מרי רוצה להרגיש את הזיין של מוטי בדלת האחורית שלה".
ביקשה קיבלה אבל קודם התעללתי בה קצת. "תפתחי ת'תחת" לחשתי לה והיא שלחה את שתי ידיה לאחור ופישקה את פלחי ישבנה, חושפת בפני את פי הטבעת המכווץ שלה. "תבקשי!" הוספתי הנחיה נוספת.
"בוא" היא סיננה והיה ברור שהיא נושכת שפתיים.
"לא ככה, יפה"
אן-מרי הייתה חמה, אן-מרי הייתה לוהטת, בער לה שם והיא רצתה כבר להרגיש אותו! "בבקשה בוא" היא התחננה בקול, "בבקשה בוא תתקע אותי בתחת!" היא צווחה באקסטזה ולא היה לי ספק שגם פייר בחדר השני שמע.

כל גופה נמתח כשתקעתי לה, לאט, לא ממהר, גולש לתוכה ונותן לה להתרגל, נכנס סנטימטר אחר סנטימטר עד שכל הזיין היה קבור בישבנה ושערות ערוותי נמחצו לישבנה.
כל גופה היה מתוח. "מארד" היא סיננה בין שיניה והיה ברור שכואב לה, "לא, אל תצא!" היא הוסיפה מייד בדאגה. לא יצאתי אבל גם לא פמפמתי, נתתי לה להתרגל. "מארד, הוא גדול" אן-מרי כאילו דיברה לעצמה, "מארד, כמה הוא גדול" היא התנשפה ולמרות זאת הרגשתי שהיא נרגעת, "רק ככה מבינים כמה הוא גדול" היא המשיכה למלמל לעצמה ואני לא זזתי, "עכשיו תזיין אותי, בבקשה" היא לחשה וחזרה לעשות את מה שהפסיקה כשהודעתי לה שאני הולך לזיין אותה בתחת, חזרה לזיין את אנט עם הלשון.

חגגתי לה בתחת. זיינתי אותה שם עם הרבה הנאה. הרגשתי את השפשוף והחום המתפשט בפי הטבעת שלה וידעתי שישרוף לה שם הרבה זמן אבל היא רק עודדה אותי להמשיך, "כן, עוד" היא הייתה מפסיקה לרגע לפנק את אנט, גונחת בקול וחוזרת ללקק לה, לזיין עם הלשון.
"יכאב לך" לחשתי לה בדאגה ככל שהחום התגבר.
"שווה" היא לחשה חזרה, "תמשיך!" הוסיפה והצמידה חזרה את שפתיה לשפתי הכוס של אנט. "אני גומרת! גומרת!" היא נמתחה פתאום וצרחה, "תמשיך! עוד!" התנשפה בתשוקה ושוב חזרה לטפל באנט.
באופן מפתיע אנט לא האיצה בי לעבור אליה. אחר כך היא הסבירה לי שזה היה כל כך מחרמן שהיא גמרה שלוש פעמים בלי שנרגיש, שהזרמים שאן-מרי שלחה בה עם הלשון ולראות מכל כך קרוב איך אני דופק אותה בתחת כל כך הדליקו אותה עד שהיא לא רצתה שזה יגמר.
לכל דבר טוב יש סוף, הרגשתי שזה בא לי, דפקתי אותה כאילו אין מחר, חזק ובהתלהבות, הביצים שלי היו מלאות וכל מה שרציתי זה לגמור וזה בדיוק מה שעשיתי, שמעתי את אן-מרי צורחת שהיא גומרת שוב, פמפמתי עוד פמפום אחד או שנים וגמרתי בסערה בתחת שלה.

שכבנו שלושתנו על הגב, מתנשפים בכבדות, שתקנו ובהינו בתקרה. מחיאות כפיים מכיוון הדלת קצת הפתיעו אותי, ענת ופייר עמדו שם והציצו בנו, מסתבר שהשארנו את הדלת פתוחה והצווחות של אן-מרי סיקרנו אותם.
אן-מרי קמה ראשונה והלכה להתרחץ, הייתה לה את הליכת הברווז הזאת של מי שפתחו אותה בתחת והיא הסמיקה כשכולנו פרצנו בצחוק, "מה?" היא ניסתה לחייך, להצחיק, "לכם אף פעם לא עשו את זה?" והיה ברור שכואב לה שם מאחור, "מה?" היא שוב ניסתה לחייך, "שווה" והפעם היא ממש חייכה והוסיפה עוד משהו בצרפתית לפייר ונכנסה לחדר האמבטיה הצמוד.

המשכנו לשכב, ענת ופייר חזרו לחדר שלהם ולפי ההתלהבות של שניהם, והזקפה בין רגליו של פייר, ידעתי שלישון זה הדבר האחרון שמעניין אותם עכשיו. אנט סיפרה לי איך היא גמרה ולמה היא לא דרשה שאטפל גם בה, "אבל אל תחשוב שגמרתי אתך" היא ציחקקה, "גם אני רוצה"
"תראי" הצבעתי על הזיין המדולדל, "אין סיכוי"
"לעולם אל תגיד אין סיכוי" היא צחקה והניחה את כף ידה על הזיין הרופס והתחילה ללטף אותו, "תן לי לטפל בו"
אן-מרי חזרה מהמקלחת ואנט משכה אותי אחריה לחדר האמבטיה. אנט ידעה בדיוק מה צריך לעשות כדי להעמיד לי אותו מחדש, קודם היא רחצה אותי, רחצה כמו שאמא רוחצת ילד קטן, מסבנת אותי, גם שם, בפרטיים, ומנצלת את המגע כדי למזמז ולגרות. אחר כך, כשעמדנו תחת המים החמים, היא ירדה ומצצה לי, מציצה מהאגדות, ותאמינו לי, אחרי טיפול כזה אפילו לאימפוטנט היה נעמד.

אן-מרי שכבה עירומה על המיטה וחייכה אלינו כשנכנסנו חזרה לחדר השינה, כאילו מחכה לעוד סיבוב, אבל לאנט היו תכניות אחרות. "לכסא!" היא שלחה את אן-מרי לכסא המציצים וזאת, למרות המבט הנעלב, צייתה בשתיקה.
"על הגב!" אנט דחפה אותי למיטה, "עכשיו תורי, אני רוצה לרכב עליך".
"כנראה ששכחת משהו" התיישבתי על שפת המיטה וחייכתי אליה, "מישהו שיחק קלפים, מישהו ניצח ומישהו הפסיד" ניסיתי להשמע רציני וראיתי את אן-מרי שבצד מנסה להחביא חיוך ציני שעלה שפתיה, "מי ניצח?" שאלתי בנימה עוקצנית.
"אתה" אנט השפילה עיניים.
"ומי הפסיד?"
"אני" היא לחשה בקול מבויש.
"ומה עושה המנצח למפסידה?" לא הרפיתי.
חששתי שהיא תגיד רוכב עליה אבל למזלי היא אמרה בדיוק את מה שרציתי לשמוע, "מה שהוא רוצה" והשפילה את מבטה.
הבטתי בה וניסיתי להראות רציני, "את יודעת מה אני רוצה?"
"מה?"
"מחר ענת ואני חוזרים הביתה וכמתנת פרידה אני רוצה שתרכבי עליי" צחקתי ונשכבתי על הגב במרכז המיטה הגדולה, "שתדפקי אותי כמו שאת אוהבת".
לרגע אנט נשארה המומה ולדעתי שמעתי את אן-מרי לוחשת "פאק" של אכזבה. "מניאק" המבט המושפל של אנט הפך לחיוך של אושר, "מניאק, אני שונאת אותך" היא קפצה ועלתה על המיטה ונעמדה מעל אגני כשגופי בין רגליה, נותנת לי לראות את אוצרותיה הכמוסים, "אני שונאת אותך" ומקולה היה ברור שאלה מילים של אהבה, "בוא מון-שרי (Mon chéri)" היא ירדה על ברכיה וכיוונה בידה את זיקפתי אל בין רגליה, "בוא תן לאנט לרכב עליך" והיא התיישבה, השתפדה על הזקפה הגאה שעמדה בגאון, "תן לאנט לדפוק אותך" והיא התחילה לדהור.
* ירושלים, כמה ימים אחרי *
חזרנו בדיוק לתחילת שנת הלימודים ועליתי לירושלים להתכונן. בערב גם ענת הגיעה, ישבנו במטבח ושתינו תה צמחים שהיא הכינה. דיברנו על פריז, על הלובר ומגדל אייפל, על השייט שעשינו לאורך נהר הסיין ועל שער הנצחון, בעצם על הכל רק לא על הלילות, מתעלמים, כאילו מה שהיה בלילות לא היה.
"שמת לב כמה השרותים מלוכלכים" הודעתי לה לפני שהיא הלכה לחברה שלה.
"נו?" ענת התממה והיה ברור שהיא יודעת למה אני מכוון.
"מישהי צריכה לנקות אותם" חייכתי, "חודש שלום"
"מניאק, זוכרת, מחר"
"לא עכשיו!"
"מניאק!" היא הביטה בי במבט של רצח בעיניים, "חכה, חכה" היא הוסיפה בקול מאיים אבל הלכה וניקתה.

אני נשארתי לבד. קודם ראיתי טלוויזיה, משעמם, בכל הערוצים אותם הפרשנים אומרים את אותם הדברים בדיוק, אפילו השידור החוזר מהאן-בי-איי לא מעניין, הניו-יורק-ניקס שוב מפסידים ועוד למי? לברוקלין נאטס! ואיפה? במדיסון-סקוואר-גארדן! משפיל, בערך כמו להפסיד בדרבי בבלומפילד, ואני אוהד של הניקס מאז שגרתי שנתיים בניו-יורק במסגרת העבודה של אבא.

צלצלתי בסקייפ לאנט, רציתי להודות לה על הכנסת האורחים שלה. אנט לא ענתה רק שלחה לי מסרון שהיא עסוקה ותחזור אלי בהקדם.
כבר כמעט הלכתי לישון כששמעתי את הסקייפ שהשארתי פתוח במחשב מצלצל. התיישבתי מולו ועניתי, אנט חייכה אלי מתוך המסך, יושבת במיטה הגדולה ונשענת על גב המיטה, עטופה בחלוק רחצה לבן וגדול ומביטה קדימה אל מסך הטלוויזיה הגדול וידעתי שהיא מביטה בי.
התחלנו במילות נימוסים, אני הודיתי לה על האירוח והיא התענינה איך עברה הטיסה. לרגע הייתה שתיקה, היה ברור ששנינו רוצים עוד משהו אבל כמו תמיד נתתי לה להציע וההצעה לא אחרה לבוא, "אתה רוצה סקס טלפוני?" היא חייכה אלי כשהיא לוקחת את הג'ויסטיק השולט במצלמות שבחדר שלה וכאילו במקרה החלוק שלה נפתח קצת וציצי אחד הציץ לעברי.
"אם את רוצה" עניתי.
"אני רוצה" היא חייכה, "אבל שתדע שפייר רואה אותנו" היא הוסיפה והפנתה את המצלמה אל עבר הכורסה שבצד, כסא המציצים כמו שהיא קוראת לה, וראיתי את פייר יושב עליו, עטוף גם הוא בחלוק רחצה לבן, מחייך לעברי ומנופף לי ביד לשלום.
לרגע היססתי, זאת לא שיחת הסקס הטלפוני הראשונה שלי עם אנט אבל עד עכשיו זה היה רק ביני ובינה, פייר לא היה שותף, 'לעזאזל' חשבתי לעצמי, הוא ראה אותי כבר מזיין אותה, אז באילת, הוא היה שותף פעיל לחגיגת הסקס שלנו עכשיו בפריז, אז מה? שיראה, להפך, זה אפילו מגרה אותי עוד יותר, כמו אז בחדר שינה להם, "או-קיי" חייכתי לעבר המצלמה, "אבל את מתחילה"

כמו תמיד לאנט לא הייתה בעיה להתחיל. במהירות היא פתחה את החלוק והורידה אותו, נשארת לשבת על המיטה עירומה. אחר כך היא אמרה משהו בצרפתית לבעלה והסיטה את המצלמה לעברו וראיתי שגם הוא מתפשט, "אמרתי לו שגם הוא צריך להתפשט, להשאר עירום אם הוא רוצה להציץ לנו" היא חייכה והסבירה, התרווחה במיטה, כוונה את המצלמה אל בין רגליה, למרכז הענינים שלה, והתחילה ללטף את עצמה עם האצבע שם למטה, מלטפת את שפתי הכוס הכהות שלה, "עכשיו אתה!"

התפשטתי והתיישבתי בחזרה לכסא המחשב שלי, הוצאתי את בקבוקון ג'ל הסיכה מהמגירה, כיוונתי גם אני את המצלמה למרכז הענינים שלי, זה שהכי מעניין את אנט, התרווחתי כמוה בכסא, פישקתי רגליים, שפכתי כמות נדיבה של ג'ל סיכה לכף היד והתחלתי לשפשף לעצמי, מביט במסך, במה שאנט עושה ומאונן בהנאה אל מול המצלמה.
עשינו סקס טלפוני, ככה אנחנו קוראים לזה, מביטים איך השני מאונן ומפנקים את עצמנו. אנט שפשפה חזק את שפתי הכוס שלה, האצבע שלה תקועה עמוק באותו חריץ שכל כך הייתי רוצה להיות בתוכו, להחליף אותה. אנט גמרה פעם ראשונה, גונחת בקול. אני שפשפתי בשקט, חונק את גניחות ההנאה שלי כי היה לי נדמה שענת חזרה. אנט המשיכה להתעסק בעצמה, מתפנקת אבל מבטה לא מרפה מהמסך, ממני, מהזיין שלי שהלך ונמתח בכל שפשוף מענג.
מרחוק שמעתי גם את פייר בעלה מגיע לשיא אבל אנט לא הראתה לי אותו. "הוא גמר" היא רק ציחקקה וסיפרה לי, "בלי לבקש רשות, אחר כך הוא יקבל עונש" היא חייכה מאוזן לאוזן, "אני אשכיב אותו על הברכיים ואפליק לו" אבל ידעתי שכמו תמיד זה יהיה רק המשחק המקדים שלהם לפני הסקס המהנה.
אנט גמרה שוב ואני מייד אחריה, פורק את הבקבוקים המלאים שלי וממלא את החדר באותו ריח חזק ומוכר של זירמה גברית טריה. אחר כך נפרדנו ואנט איחלה לי הצלחה בשנת הלמודים הנפתחת, אני לא יודע אם היא שכחה בטעות או עשתה בכוונה, מין טיזינג כזה, אבל לפני שהקשר נותק עוד הספקתי לראות את פייר העירום מחייך ונשכב על ברכיה, אנט אמרה לו משהו בצרפתית, הוא צחק והביט לעבר המצלמה ורק אז התמונה נעלמה.

ירושלים, כ-3 חודשים אחרי

בחוץ ירד שלג כבד וברדיו הודיעו שהוא עוד יתחזק, הלימודים הושבתו וכביש מספר-1 נסגר לתנועה. שלג בשביל תל-אביבים כמונו זאת חוויה וירדתי עם ענת לבנות בובת שלג גדולה ולזרוק כדורי שלג אחד על השני.
בערב, כמו שהבטיח החזאי, הטמפרטורה המשיכה לרדת, השלג התגבר, הכבישים נחסמו ואז נפסק גם החשמל!
שכבתי מתחת לשמיכת הפוך העבה וכיסיתי גם את הראש, למזלי הסדין החשמלי חימם אותה לפני שהחשמל נפסק.

"קר לי" שמעתי את ענת מכיוון הדלת, הורדתי את השמיכה מהראש וראיתי אותה עומדת עטופה בשמיכת הפוך שלה, "אפשר קצת חום?"
"בטח" חייכתי לעברה ועשיתי לה מקום. ענת פרסה את השמיכה שלה על השמיכה שלי ובמהירות נכנסה תחת שתיהן, "וואו, חם פה" היא ציחקקה כשהיא מתערסלת בזרועותי.
"זה הסדין, הספקתי קצת לחמם לפני שהפסיק החשמל" מלמלתי במין התנצלות, האמת ששכחתי אותו מהבוקר וזה היה יכול להסתיים ברע.
"אתה עירום" היא לחשה בפליאה.
"כן, תמיד אני ישן ככה, לא זוכרת?"
"לא" היא ציחקקה, "מזמן כבר לא עשינו את זה" הוסיפה תוך שהיא מורידה במהירות את הפיג'מה שלה, "עכשיו גם אני" ציחקקה וחזרה רועדת מקור לזרועותיי, "אתה חם" היא לחשה בקול רועד והניחה את ראשה בחיקי, נצמדת אלי, "תחמם אותי, בבקשה" היא התפנקה.
שפשפתי אותה עם כף ידי, מהר, מהכתף ולאורך הגב, מחמם והיא נצמדה עוד יותר, מחבקת אותי, מוחצת את שדיה הרכים אל צלעותיי ונותנת לי להרגיש את הפטמות הנוקשות. "אל תתלהב, זה מהקור" היא כאילו קראה את מחשבותיי ושלחה יד לגבר-גבר שלי…"וואו, עומד לך" היא ציחקקה.

עמד לי, בטח שיעמוד לי, ענת שוכבת כך צמודה ועירומה לצידי ושלא יעמוד לי? ביחוד שלא שכבנו מאז שחזרנו מצרפת.
"אפשר?" היא לחשה ועלתה עלי, שוכבת ושדיה הגדולים נמחצים אל חזי, אוחזת בזקפה הנוקשה שלי ומובילה אותה אל המקום הנכון בין רגליה.
דחפתי באגני והייתי בתוכה, ענת הייתה רטובה. היא ירדה מעט והחלקתי לתוכה עוד יותר, מטמין את כל זקפתי עמוק בכוס החם והרטוב שלה, ענת שכבה עלי ולא זזה, רק מגרגרת במין הנאה כזאת, לוחשת לי באוזן "כן, זה טוב, כל כך התגעגעתי אליו" והרגשתי את שרירי נרתיקה נלחצים ומחבקים את הזיין שלי.
ניסיתי להזיז את אגני, לזיין אותה, אבל ענת עצרה אותי, "לא, ככה, בשקט, בלי לזוז, רק להרגיש אותך בתוכי".
חיבקתי אותה בידיי ורגלי, נצמדנו חזק ושכבנו בלי לזוז, נהנים מהמגע שביננו, הרגשתי את שרירי נרתיקה מתכווצים סביב הזיין שלי, מתכווצים ומרפים ושוב מתכווצים, מפנקים. ענת נישקה אותי בצוואר, נשיקה ועוד נשיקה, מתקרבת לאוזן, "אני אוהבת אותך" היא הפתיעה אותי ולחשה ולמרות החושך ידעתי שהיא מסמיקה.
"גם אני" לחשתי חזרה וחיבקתי אותה חזק יותר.
"לא באמת, אהבה אהבה!"
"כן, גם אני"
"אז למה אתה לא אומר לי?"
"הנה אמרתי"
"לא, ממש תגיד!"
"אני אוהב אותך" לחשתי וגם אני הסמקתי.
רגע ארוך התנשקנו, נשיקה צרפתית רטובה. "אז למה אתה לא מציע לי?" היא הפתיעה אותי שוב.
"מה?!?"
"חברות"
"חשבתי ש…"
"טמבל" היא קטעה אותי ונישקה אותי, טמבל מתוך אהבה, לא כזה בשביל להעליב.
"הנה אני מציע"
"לא ככה, על באמת"
"ענת, את רוצה להיות החברה שלי?"
"כן!" היא נישקה אותי שוב על השפתיים, "רוצה, מאד, ואתה?"
"כן" חייכתי וכמו שאנחנו, חבוקים וצמודים ואני בתוכה, גלגלתי אותה על הגב ועכשיו אני הייתי עליה, נישקתי אותה, נשיקה תאוותנית כזאת, והתחלתי לפמפם אותה, "אני אוהב אותך" לחשתי וזיינתי אותה עם הרבה להט ותשוקה.

עשינו אהבה, הרבה אהבה, אותו סקס אבל הפעם זה הרגיש אחרת. "תגיד לי שוב" היא התפנקה ואני אמרתי, אמרתי ודפקתי במין שכרון חושים כזה, נהנה מכל רגע, מכל שניה, הרגשתי איך היא גומרת ורציתי לתת לה עוד, לתת לה את האורגזמה של החיים שלה, לחשתי לה דברי אהבה ו…הצלחתי! גניחות ההנאה שלה הלכו והתגברו, גניחות חזקות, כמעט צעקות, אז נישקתי אותה על הפה שהשכנים לא ישמעו.

לכל דבר טוב יש סוף, הספקתי לתת לה עוד אורגזמה אחת, חזקה, וגם לי זה הגיע. דפקתי אותה במין התלהבות כזאת, כמעט אקסטזה, "הנה זה בא לי" הודעתי לה, "אני בא!" נמתחתי כולי, "הנה, הנה! הנה!!" נמתחתי כולי בתוכה וגמרתי, "וואו, גמרתי" גנחתי במין הנאה כזאת ונפלתי עליה, מחצתי אותה תחתיי.

רגע ענת נתנה לי לשכב כך לפני שדחפה אותי מעליה. שכבתי על הגב והיא שוב התערסלה בזרועותיי, מושכת את השמיכות מעל לראשנו, מחבקת אותי ונצמדת חזק.
"אתה מבין שמעכשיו אתה לא יכול להביא את הפרחה ההיא" היא לחשה לי באוזן בקול מתפנק.
"היא לא פרחה היא רק גונחת בקול כשהיא מגמרת" ניסיתי להשמע רציני, "דווקא לומדת לשון באוניברסיטה ותאמיני לי עם לשון כמו שלה היא מצטיינת דיק (dick)" פרצתי בצחוק.
"מניאק!" היא נצמדה חזק ותפסה לי בזיין, "זהו, עכשיו הוא שלי".
"וגם את אומרת ביי-ביי לגברבר המגונדר ההוא שחושב את עצמו פיקסו" הזכרתי לה את אותו סטודנט לאומנות שהיא ארחה במיטתה לפני כמה לילות והשאיר לה ציור שבעיני הוא קישקוש, "מעכשיו" חפנתי לה את הכוס, "הוא שלי" השבתי לה באותו מטבע שלה.

שוב שכבנו בשקט, ענת שיחקה לי בזיין, שפשפה, והרגשתי איך הוא מתעורר מחדש. גם אני לא טמנתי את ידי בצלחת, ליטפתי לה בעדינות את שפתי הכוס הנפוחות שלה והרגשתי איך היא מתחרמנת. "תגיד" היא לחשה לי, מצחקקת, "עם נשים אתה מרשה לי?"
לרגע שתקתי, ידעתי שמדי פעם ענת חוטאת עם נשים, לילה אחד היא אפילו אירחה במיטה שלה את דנה, הסטודנטית למתמטיקה שלומדת איתי ושלא מסתירה את המגדר אליו היא משתייכת, ומהקולות שבקעו מהחדר שלה היה ברור שהם לא בדיוק ישנות או שדנה עוזרת לה לפתור משוואות לא-ליניאריות שבהם היא מצטיינת. "גם עם נשים לא!" הודעתי לה בקול פסקני.
"ואנט?" היא לחשה וידעתי שהיא מחייכת.
"אהה, אנט, אנט" חייכתי ולחשתי בקול מתגעגע, "עם אנט זה שונה, אנט היא חריג" הוספתי והרגשתי איך הגבר-גבר שלי מתקשה ונמתח למלוא תפארתו, "עם אנט אני מרשה לךְ"
"עם אנט גם אני מרשה לךָ" היא לחשה חזרה ונשכבה על הגב, "ופייר?"
"אהה" היססתי, "ופייר?" היא הפתיעה אותי כשתפסה לי בביצים ולחצה.
"מניאקית" גנחתי, כאב לי, "עם פייר כן, אבל רק במשחקים המשותפים שלנו, לא לבד!"
"קנאי" היא ציחקקה, "אתה גבר פי אלף ממנו, אותך אני אוהבת, הוא רק חיית מחמד, עכשיו בוא!" היא פתחה רגליים ולא הייתי צריך הזמנה נוספת, עליתי עליה ובאבחת אגן חזקה נעצתי את חרבי בתוכה, ענת עטפה אותי ברגליה הארוכות, לחצה על ישבני והתחלנו לטפס ביחד במעלה המוביל לאורגזמה.

תם ולא נשלם.